חומר רקע
ה' באדר א' התשע"ו
14 בפברואר 2016
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)(תיקון), התשע"ו-2015
העברת מידע בין גופים ציבורים לפי חוק הגנת הפרטיות – כללי
פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן – החוק) קובע הסדרים באשר למסירת מידע מאת "גופים ציבוריים". ככלל, סעיף 23ב קובע כי מסירת מידע מאת גוף ציבורי אסורה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות שונות1. סעיף 23ג(1) לחוק מסייג את האיסור האמור, וקובע כי אם לא נאסרה בחיקוק או בעקרונות של אתיקה מקצועית, מסירת המידע מותרת בין "גופים ציבוריים" אם –
(1) מסירת המידע היא במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע והיא דרושה למטרת ביצוע חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו;
(2) מסירת המידע היא לגוף ציבורי הרשאי לדרוש אותו מידע;
לעניין זה, סעיף 23 לחוק קובע כי "גוף ציבורי" הוא:
(1) משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין.
(2) גוף ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שבצו ייקבעו סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה רשאי למסור ולקבל.
מכוח סעיף 23(2) האמור, הוצא על ידי שר המשפטים צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986 (להלן – הצו), שבמסגרתו נקבעה רשימה של "גופים ציבוריים" שניתן להעביר להם מידע, ובכלל זה קופות חולים, מוסדות להשכלה גבוהה, יד לבנים, הסתדרות העובדים הכללית, הסוכנות היהודית, הקרן לרווחת ניצולי השואה ועוד.
מיום 11.4.1996
תיקון מס' 4
ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 296 (ה"ח 2234)
מחיקת הגדרת "מאגר מידע", "מידע", "הרשם" ו"שימוש"
הנוסח הקודם:
מסירת מידע לגופים ציבוריים בנוגע לנכי צה"ל – המצב הקיים והתיקון המוצע
פסקה (4) לצו מונה כיום פריטי מידע אשר ניתן למסור לארגון נכי צה"ל (להלן – הארגון). בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן – חוק הנכים), הוכרז הארגון על ידי שר הביטחון כארגון יציג של הנכים. מכוח סעיף 14 האמור, כברירת מחדל, מנכה קצין התגמולים מתגמולו של כל נכה דמי חברות לטובת הארגון, וכן דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעוד הדדי שסידר הארגון.
מטרת התיקון המוצע היא לענות על הצורך הנובע מההסדר הייחודי הקיים לגבי נכי צה"ל, ולאפשר לארגון לאמת את זהות הנכים בעדם מועברים דמי ביטוח ממשרד הביטחון, וכן לנהל את פוליסות הביטוח שבבעלותו. אשר לפריטי מידע אותם ניתן למסור כיום לארגון מכוח הצו, מוצע להבהיר את תכלית מסירתם ולגבי מי יימסרו.
התיקונים המוצעים בצו
1. קביעת גופים ציבוריים
כל אחד מן הגופים המפורטים להלן בטור א' הוא גוף ציבורי לענין פרק ד' לחוק, והוא רשאי בכפוף להוראות הפרק האמור, לקבל מידע וידיעות, למעט מידע עודף כמשמעותו בסעיף 23ה לחוק, מן הסוגים כמפורט לצדו בטור ב':
טור א' טור ב'
הגוף סוג מידע וידיעות שרשאי הגוף לקבל
...
(4) ארגון נכי צה"ל, בית הלוחם, א. לצורך ניהול פעילות הארגון בנוגע לחבריו, לגבי נכה
רחוב השרשרת 49, אפקה, שקצין תגמולים מנכה מתגמולו דמי חברות לטובת
תל-אביב 61390 ארגון לפי סעיף 14 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום),
התשי"ט-1959 (להלן – חוק הנכים) –
א.(1) שם משפחה ושם פרטי של הנכה;
ב.(2) מס'פר תביעה באגף השיקום נכים;
ג.(3) מספר' תעודת זיהוית;
ד.(4) תאריך לידה;
ה.(5) דרגת נכות;
ו.(6) מועד תחילת הזכאות;
ז.(7) מועד תום זכאות;
ח.(8) מען מלא;
ט.(9) הלשכה המחוזית השיקום המטפלת בנכה.
ב. לצורך אימות זהות הנכים שמנוכים בעדם דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעוד הדדי לפי סעיף 14 לחוק הנכים (להלן – הסדרי הביטוח), ולצורך ניהול הסדר הביטוח לגבי נכה שמנוכים בעדו דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי או דמי השתתפות בביטוח סיעודי הדדי לפי סעיף 14 כאמור –
(1) שם משפחה ושם פרטי;
(2) מספר זהות;
(3) סוג הביטוח שבשלו מבוצע הניכוי;
(4) אם מנוכים בעדו דמי ביטוח חיים –
א. האם נפטר;
ב. תאריך הפטירה.
פסקת משנה (א)
כפי שצוין לעיל, לפי סעיף 14 לחוק הנכים מצורף כל נכה כחבר בארגון נכי צה"ל ומנוכים מתגמולו דמי חברות לטובת הארגון, אלא אם כן הודיע על התנגדותו. לאור הסדר זה, ועל מנת לאפשר לארגון לנהל את פעילותו בנוגע לחבריו, כלולים כיום בצו פריטי מידע אודות נכים חברי הארגון אותם רשאי אגף שיקום נכים למסור לארגון.
הואיל ונוסחו הקיים של הצו אינו מבהיר את תכלית מסירת המידע ולגבי אילו נכים יימסר, מוצע, למען הסר ספק, להוסיף פסקה ברישה שבה יובהר כי תכלית מסירת המידע היא ניהול פעילות הארגון בנוגע לחבריו, וכי פריטי המידע שיימסרו נוגעים רק לנכים שהם חברי הארגון שמתגמולם מנוכים דמי חבר.
פסקת משנה (ב)
כפי שצוין לעיל, בהתאם לסעיף 14 לחוק הנכים, מנוכים מתגמולו של כל נכה דמי השתתפות בביטוח חיים ובביטוח סיעודי שסידר הארגון, אלא אם כן הודיע הנכה לקצין התגמולים בכתב על התנגדותו לניכוי. בהתאם לסעיף 43א לחוק ובהתאם לתקנות שהותקנו מכוחו ומכוח סעיף 14, זכאים הנכים להשתתפות מאוצר המדינה בדמי ביטוח החיים והביטוח הסיעודי בשיעור שנקבע בתקנות2.
בהתאם להסדר זה, הארגון הוא בעל פוליסות הביטוח, אליהן מצורפים הנכים כברירת מחדל לפי הוראות חוק הנכים, בעוד שדמי הביטוח עבור כל נכה מועברים מטעם משרד הביטחון. במצב ייחודי זה, המתייחס להסדר ביטוח המעוגן בחוק, ואשר בו מתקיים פיצול בין בעל הפוליסה (=הארגון) לבין הגורם המעביר את דמי הביטוח (=משרד הביטחון), מתעורר צורך לוודא כי בכל זמן נתון מועברים דמי הביטוח הנדרשים עבור כל נכה המכוסה בכל הסדר ביטוח, וכי לא חלה תקלה בעניין זה הנובעת מהפיצול האמור.
לאור האמור, ועל מנת לאפשר לארגון, שהוא בעל הפוליסה, לאמת את זהות הנכים שעבורם משלם משרד הביטחון דמי ביטוח, מוצע למסור לארגון לגבי נכים שמנוכים עבורם דמי השתתפות בביטוח חיים או בביטוח סיעוד הדדי מכוח סעיף 14 לחוק הנכים – שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות וכן סוג הביטוח שבשלו מבוצע הניכוי. עוד מוצע להוסיף לצו אפשרות למסור לארגון אינדיקציה על פטירה ותאריך פטירה, וזאת רק לגבי נכים שמנוכים עבורם דמי השתתפות בביטוח חיים. זאת, לצורך מימוש פוליסת ביטוח החיים, לצורך סיוע למשפחות הנכים שנפטרו במימוש הפוליסה.
נקודות לדיון:
(1) הערת ניסוח: "זהות הנכים שמנוכים בעדם דמי השתתפות בביטוח חיים ובביטוח סיעוד הדדי" (פסקה משנה (ב)) – לפי דברי ההסבר יכול להיות מצב שמנוכים דמי השתתפות רק בגין אחד משני הביטוחים. נוכח זאת, האם לא מדויק יותר לומר "או בביטוח סיעוד הדדי" ולא "ובביטוח סיעוד הדדי" (כפי שאכן זה מנוסח בחלק השני של פסקת המשנה)?
(2) הערת ניסוח: "ולצורך ניהול הסדר הביטוח לגבי נכה שמנוכים בעדו דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי וכו'" (פסקת משנה (ב)) – נראה שדי לומר "שמנוכים בעדו דמי השתתפות כאמור", ואין צורך בפירוט מחדש.
הערות הניסוח מקובלות על משרד המשפטים.