חומר רקע
ה' באדר א' התשע"ו
14 בפברואר 2016
לכבוד: ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה – הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (תיקון מס' 3),
התשע"ה-2015 (חלק ב')
סנקציות פליליות
חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג–1993 (להלן – חוק הלוואות חוץ בנקאיות), אינו כולל עבירות פליליות וממילא גם לא כולל סנקציות בגינן.
לפי החוק היום, מי שפעל בניגוד להוראות החוק, כגון אם נתן ריבית הגבוהה מהריבית המרבית המותרת, יוגבל הסעד שיינתן לו על ידי מערכת בתי המשפט וההוצאה לפועל בהתאם לריבית שהיה יכול לגבות על פי חוק. ואולם, ברור כי סנקציה זו רלוונטית רק כאשר המלווה פועל במסגרת החוק, לגביית ההלוואה.
העדר עבירות פליליות והותרת החוק כחוק בעל אכיפה וסעדים אזרחיים בלבד, היא חולשתו העיקרית של החוק כיום, שכן הוא הופך את הפרתו ל"רכה יותר" – הן מבחינת הסכנה למפר והן מבחינה חברתית-ערכית.
בהצעת החוק מוצע להוסיף מספר עבירות פליליות:
עבירות שדינן 3 שנים - סעיף 5ב(א):
(1) כריתת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב ובו כל חובות הגילוי, במטרה להסתיר את החוזה או להתחמק מהאיסור לגביית ריבית העולה על הריבית המירבית;
(2) כריתת חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור עלות האשראי המרבי הידוע באותו מועד;
(3) קבלת תשלום לפי חוזה בו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה, עולה על שיעור עלות האשראי המרבי הידוע באותו מועד;
לטעמנו אכן ראוי לקבוע סנקציות פליליות במקרה של הפרת הוראות החוק ואין להסתפק בהימנעות מפעולה של מערכת ההוצאה לפועל או בתי המשפט בלבד. יחד עם זאת נראה לנו כי בסעיף (א) שלהלן, התיבה "במטרה להסתיר את קיומו של חוזה ההלוואה" שאינה תחומה להסתרה פלילית דווקא, מעלה קושי. לפיכך אנו מציעים נוסח אחר, בסיכום עם הממשלה, לפיו הסעיף לא יכלול את התיבה הנ"ל. במקום זה אנו מציעים להגדיר שהעבירה הפלילית תהיה הסתרת החוזה לצורך התחמקות מהאיסורים הקבועים בחוק, במקום לצורך התחמקות מהאיסורים הקבועים בסעיף 5(א):
"כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב הכולל את הפרטים המנויים בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו-(11), בניגוד להוראות סעיפים 2 ו-3, במטרה להתחמק מהאיסורים הקבועים "
התלבטנו האם ראוי לקבוע כי הסנקציה תחול רק במקרה הסתרתו של פרט מהותי, כן מוכר לנו החשש כי סטיה קלה בלבד מהריבית תביא לאכיפה פלילית. בעניין זה אנו סבורים כי נושא זה ראוי לו שייפתר באמצעות הנחיות בעניין אופן היישום של החוק ובאכיפת העבירות בשום שכל. כך לדוגמא יש להניח כי כבכל עבירה פלילית, תעמוד לעבריין הגנת "זוטי דברים" – הן במקרה בו מדובר בפרט לא מהותי והן אם הריבית עלתה אך מעט על הריבית המירבית המותרת, מבלי שהייתה כוונת זדון בעניין זה.
סעיפי המשנה (2) ו-(3) הם סעיפים משלימים – האחד עניינו כריתת החוזה עם ריבית בניגוד לחוק והשני עניינו קבלת התשלום. זאת על מנת להתמודד עם קביעת ריבית משתנה שבראשית חיי ההלוואה היא מתאימה לדרישות החוק, אך בהמשך חוזה ההלוואה עולה על הריבית המותרת בחוק.
עבירות שדינן קנס כאמור בסעיף 61(א)(2), כלומר 29,000 ש"ח:
כריתת חוזה הלוואה בלא מילוי חובות הגילוי בכתב;
קביעת בסיס הצמדה או ריבית שאינן תלויות במלווה או בלווה;
אי הכללת התנאי בחוזה ההלוואה לפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור עלות האשראי המרבי הידוע באותו מועד, בחוזה ההלוואה, בניגוד להוראות סעיף 5(א);
הקדמת מועד הפרעון של ההלוואה או חלקה, לאחר איחור בפרעון מועד אחד בלבד.
סנקציות פליליות
סעיף 15 לחוק קובע סייג לתחולת חלק מהוראות החוק, בקובעו:
"15. (א) הוראות סעיפים 2, 3 ו-7 לא יחולו על מלווה שנותן הלוואה שלא דרך עיסוק".
בהצעת החוק מוצע להוסיף חזקה זו:
למעשה מוצע לקבוע כי על מלווה להוכיח כי נתן הלוואה שלא על דרך של עיסוק. הייעוץ המשפטי לוועדה מוצא קושי על הצעה זו, כפי שפורט בנוסח המשולב, ואולם, לצרכי נוחות נבהיר את הקשיים שאנו רואים בהצעה זו, גם במסמך זה:
ראשית, החזקה המוצעת לעיל כפי שהוצעה על ידי משרד המשפטים [החלק ללא ההדגשה] אינה נכונה עובדתית במרבית המקרים שכן לא רק במקרים בהם קיים קשר משפחתי ניתנת הלוואה שלא "בדרך של עיסוק". ייתכנו קשרים אחרים – של חברות, של עובד מעביד וכיוצא באלה בהם תינתן הלוואה. משכך – אם החזקה אינה נכונה תמיד או ברוב רובם של המקרים, אין מקום לקבוע בחוק חזקה זו.
שנית, לא הוכח לנו כי קיים קושי ממשי לאכיפת האיסור ואכן נדרשת חזקה. חזקה כזו ראוי שתיכתב בעבירות קלות ביותר או בעבירות שהוכחת הנסיבות שלהן קשה – כגון במצב בו האכיפה מתבססת על מידעים מודיעינים.
שלישית, הנוסח המוצע מעביר את נטל ההוכחה ולא את נטל הבאת הראיות, ובכך הופך מוסכלות יסוד במשפט פלילי – בו על התביעה נטל ההוכחה. על מנת להעביר את נטל הבאת הראיות בלבד, מן הראוי להעביר את נטל הבאת הראיות בלבד.
עיצום כספי על מלווה מוסדי
2.1 כללי
מטרת העיצום הכספי היא החזרת המפוקח לציות על ידי השתת קנס כספי משמעותי באופן מינהלי. העיצום הכספי מהווה סנקציה המתאימה מטבעה לגופים מפוקחים (ולכל היותר בעלי רישיונות), שיש להם הכרות עם הרגולטור ועם הדין בעניינם. זאת, בין היתר, מאחר שהבלמים על מערכת העיצומים הכספיים וההגנה הניתנת למפוקח מוגבלת בעיצומים כספיים. כך לדוגמא, הטלת עיצום כספי מבוצעת מראשיתה ועד סופה על ידי הרגולטור, מבלי שמעורבת בהליך התביעה או בית המשפט, אלא אם מוגש ערעור על העיצום, אחרי הטלתו.
נושא העיצומים הכספיים נכנס לפני שנים לא רבות לחקיקה הישראלית ואולם, תוך שנים בודדות נקבעו עיצומים כספיים במספר רב של חוקים. בהעדר מודל מרכז של עיצומים כספיים נוצרו בחוקים השונים הסדרים שונים המעניקים זכויות דיוניות שונות ומקנים שיקול דעת שונה לרגולטור. כך לדוגמא יכול סכום העיצום הכספי להיקבע באופן קבוע (לפי העבירה ולעתים אף לפי היקף המחזור של המפוקח), או באופן משתנה (לפי שיקול הדעת של הרגולטור או ועדה). מכל מקום – גובה העיצום נקבע בהתחשב במוטיביציה להפרה עתידית והאפקטיביות שלו ביחס לגודל הגוף המפוקח ולשוק.
2.2 עיצום כללי בהצעת החוק
בתיקון שלהלן מוצע להחיל את העיצומים הכספיים על ארבע הפרות של הוראות החוק:
כריתת חוזה הלוואה בלי מילוי דרישת הכתב והגילוי;
קביעת בסיס הצמדה או בסיס ריבית בחוזה, כך שלמלווה המוסדי יש השפעה עליהם;
כריתת חוזה הלוואה בו העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור האשראי המרבי הידוע באותו מועד;
אי הכללת תנאי בחוזה ההלוואה ולפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור עלות האשראי המרבי הידוע באותו מועד.
ההפרות
שתיים מההפרות, (1) ו-(4) עניינן הפרת חובות גילוי בעוד שהפרות (2) ו(3) עניינן הפרת ההוראות ביחס לריבית – הראשונה מהשתיים היא קביעה של הריבית באופן שיש למלווה השפעה עליה, לדוגמא הצמדה של הלוואה שנותן בנק לריבית הממוצעת בבנקים; והשניה, קביעה של ריבית העולה על הריבית המירבית. ארבע ההוראות שהפרתן מלווה בעיצום כספי פשוטות ליישום, בפרט על ידי גוף מוסדי. משכך איננו רואות קושי בקביעתן כהפרות כלפי גופים מוסדיים.
ההסדר הדיוני
בהצעת החוק מוצע לקבוע כי הסדר העיצום הכספי ביחס לכל אחד מהגופים המוסדיים יהיה ההסדר שקיים כבר כיום ביחס לאותו גוף. כלומר, על בנק, תאגיד עזר וסולק יופעל הסדר העיצום הכספי המופיע בפקודת הבנקאות; על מבטח יחול הסדר העיצום הכספי לפי חוק הפיקוח על הביטוח; ועל חברה מנהלת יחול הסדר העיצום הכספי הקבוע בחוק קופות גמל. אשר למלווה מוסדי – טרם נקבע לגביו הסדר העיצום הכספי, והלה נדון במקביל בהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ בנקאיים), התשע"ו-2015 שנדונה בימים אלו בוועדת הרפורמות.
משכך, לדוגמא, אם יפר בנק את הוראות החוק, הרי שעל פי פקודת הבנקאות – הוא יישא בעיצום כספי בשווי של מיליון ש"ח, בעוד שמבטח או חברה מנהלת – יישאו בסכום עיצום כספי שתלוי בהיקף הנכסים שלהם (עד מיליארד ₪ – חצי מיליון ₪; בין מיליארד ל-10 מיליארד ₪ - 750,000 ₪ ומעל 10 מיליארד – מיליון ₪).
אנו מוצאות כי קיים קושי בקביעת סדרי דין וסנקציות שונים ביחס לגופים שונים שהפרו את אותה הפרה. מכל מקום, לצורך הבהירות נבהיר את השוני בין ההסדרים השונים:
עיצום כספי על פי פקודת הבנקאות:
הצעת החוק שלפנינו מפנה להוראות 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, בשינויים המחוייבים. מודל זה של הסדר עיצום כספי המופיע בפקודת הבנקאות, הוא מודל רזה יחסית. ככל הנראה מאחר שמדובר במודל "ותיק" – בתקופה בה טרם התגבשו הגנות וספציפיקציה של ההסדרים. כך, בניגוד להסדר של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, נעדר ההסדר הבהרות לגבי זכויותיו של המפר הפוטנציאלי ובהן זכות העיון במידע שבידי הממונה וזכות הטיעון. בנוסף, במודל זה לא קיימת אפשרות לממונה להימנע, בנסיבות מסוימות, מלהטיל עיצום כספי, באמצעות התחייבות להימנע מעבירה, והוא אף מוגבל ביכולתו להפחית את סכום העיצום הכספי על פי סעיף 14ט(א). בנוסף לא מוסדרים במודל נושאים פרוצדוראליים נוספים כגון רישום פרוטוקול, פיצוי לנפגע הפרה, התיישנות, ופריסת תשלום.
ואלו הסעיפים אותם מוצע להחיל בהצעת החוק שלהלן:
עיצום כספי מופחת
14ט. (א) המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מן העיצום הכספי הקבוע בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב) הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל עיצום כספי הנמוך מהעיצום הכספי הקבוע בסעיף 14ח, ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת
14י. (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, עיצום כספי בשיעור החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 14ח, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.
דרישת העיצום
14יא. עיצום כספי ישולם לפי דרישת המפקח, בתוך שלושים ימים מיום מסירתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה הודעה למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו; בהודעה כאמור יצוין כי בשל הפרה נמשכת יחויב המפר בעיצום כספי נוסף לפי הוראות סעיף 14י(א).
הפרשי הצמדה וריבית
14יב. לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בחוק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד תשלומו.
גביה
14יג. העיצום הכספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה).
פרסום על הטלת עיצום כספי
14יד. הוטל עיצום כספי לפי סעיף 14ח, רשאי המפקח להורות למי שחייב בתשלומו להודיע ללקוחות או לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה המפקח, את דבר הטלת העיצום, את שמו של מי שחייב בתשלום, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, ואת סכום העיצום.
ערעור
14טו. (א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער לפני בית משפט השלום בירושלים בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.
(ב) אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך המפקח או הורה בית המשפט אחרת.
(ג) התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
עיצום כספי על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
פרק העיצום הכספי בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) נחקק בשנת 2005 אך תוקן באופן משמעותי בשנת 2011 וכן בשנת 2015.
הצעת החוק שלהלן מפנה אל הוראות החוק הבאות בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים:
הודעה על כוונת חיוב
92א1. (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה כאמור בסעיף 92א (בפרק זה – מפר והפרה, בהתאמה) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי פרק זה, תימסר למפר הודעה על כוונת המפקח כאמור (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב) בהודעה על כוונת חיוב יצוינו, בין השאר, כל אלה:
(1) פירוט המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;
(2) סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות סעיף 92ו;
(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המפקח, בהתאם להוראות סעיף 92א4;
(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות סעיף 92ה.
התחייבות להימנע מהפרה
92א2. (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 92א, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 92א1, להמציא לו הודעה ולפיה באפשרותו להגיש למפקח כתב התחייבות לפי ההוראות שלהלן במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה (בסימן זה – הודעה על התחייבות).
(ב) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מביצוע הפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע המפקח ושתחילתה ביום מסירת ההודעה על התחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בסימן זה – תקופת ההתחייבות); המפקח רשאי להורות כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנות ההפרה.
(ג) מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, לא יוטל עליו העיצום הכספי בשל אותה הפרה, אלא אם כן הפר את התחייבותו כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד) לא מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, ימציא לו המפקח הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.
הפרת ההתחייבות
92א3. (א) נתן המפר כתב התחייבות והפר תנאי מהתנאים שהתחייב בהם בכתב ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
(1) המשיך המפר להפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו המפקח הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור בסעיף 92ה; לא תישלח הודעת תשלום כאמור אלא לאחר שהמפקח נתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, למפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה;
(2) חזר המפר והפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו המפקח הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 92ה; המפקח ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
(3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע המפקח בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 92א2(ב) – ישלו לו המפקח הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות.
(ב) הופר תנאי מהתנאים שהמפר התחייב בהם בכתב התחייבות, כאמור בסעיף זה, לא יאפשר המפקח למפר להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה בשל הפרה נוספת של ההוראה לפי חוק זה שלגביה ניתן כתב ההתחייבות שהופר.
זכות טיעון
92א4. מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, או במועד מאוחר יותר שיורה המפקח.
זכות לקבלת מידע
92א5. מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, זכאי לקבל לידיו את כל המדיע הנוגע להפרה שלדעת המפקח נחוץ לשם קבלת החלטה לפי סעיף 92א7; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל המפקח ממועד מסירת ההודעה כאמור.
פרוטוקולים
92א6. במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות הערות ושאלות המפקח; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
החלטת המפקח ודרישת תשלום
92א7. (א) המפקח יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 92א4, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 92טז.
(ב) החליט המפקח לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות סעיף 92ו; דרישת תשלום תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
(ג) החליט המפקח שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו החלטה מנומקת בכתב על כך.
(ד) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 92א4 בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
עדכון עיצום כספי
92ב. (א) המפקח רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי לעומת מדד חודש נובמבר 2005 ; כן רשאי המפקח לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
(ב) המפקח יפרסם בהודעה ברשומות את סכום העיצום הכספי המעודכן.
92ג. (בוטל).
92ד. (בוטל).
הפרה נמשכת והפרה חוזרת
92ה. (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות כאמור בסעיף 92א, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
המועד לתשלום העיצום הכספי
92ו. העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 92א7(ב).
סכומי עיצום כספי מעודכנים
92ז. העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בהתאם להוראות סעיף 92א4 – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב, ואם הוגש ערעור על דרישת תשלום ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
הפרשי הצמדה וריבית
92ח. לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
גביה
92ט. עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה).
שמירת אחריות פלילית
92י. (א) תשלום עיצום כספי לפי סעיף 92א(ב) לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרה.
(ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירה לפי סעיף 104, לא יופעלו סמכויות בירור מנהלי ולא ייפתח הליך מינהלי או הליך להטלת עיצום כספי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין.
(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי סעיף 104, יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
92יא. (בוטל).
ערעור
92יב. (א) על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.
(ב) אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך המפקח או הורה בית המשפט אחרת.
(ב1) הוגש ערעור על החלטת המפקח, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המפקח, לבטלה או לשנותה.
(ג) התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי או הקנס האזרחי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל
92יג. (א) המנהל הכללי של תאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
(ב) בוצעה הפרה, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ואפשר להטיל עליו עיצום כספי בסכום של מחצית מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו אילו הוא היה המפר, אלא אם כן הוכיח שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א).
(ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
(ד) בסעיף זה, "שותפות" ו"שותף מוגבל" – כהגדרתם בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975.
איסור שיפוי וביטוח
92יד. (א) על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות –
(1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי פרק זה, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה;
(2) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי פרק זה ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור – בטלה.
(ב) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע הפרה כאמור בסעיף 92כא או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש;
(2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
הפחתת העיצום הכספי ושינוי התוספת החמישית
92טז. (א) החליט המפקח על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור בסעיף 92א, רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי שהיה עליו להטיל לפי סעיף 92א, בהחלטה בכתב שיפורטו בה הנימוקים לעניין התקיימותם של אמות המידה והשיקולים המנויים בתוספת החמישית לגבי המפר או ההפרה וכן הנימוקים לעניין שיעור ההפחתה שקבע המפקח לפי התוספת האמורה.
(ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת החמישית.
פריסת תשלום עיצום כספי
92יז. (א) המפקח רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי סעיף 92טז, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
(ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת המפקח על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות סעיף 92ח.
הפרת הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים
92יח. המפקח רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.
עיצום כספי על-תנאי
92יט. (א) החליט המפקח על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור בסעיף 92א, רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לאמות המידה ולשיקולים המנויים בתוספת החמישית אשר מתקיימים לגבי המפר או ההפרה, שהעיצום הכספי, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי לתקופה שיקבע המפקח ושתחילתה ביום ההחלטה על הטלת העיצום כאמור, ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת משנתיים ולא תעלה על חמש שנים (בפרק זה בהתאמה – עיצום על-תנאי ותקופת התנאי).
(ב) בהחלטתו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי המפקח לקבוע תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת התנאי, לרבות פעולות שעל המפר לנקוט כדי לתקן את ההפרה, להקטין את הנזק שנגרם ממנה או למנוע את הישנותה.
(ג) המשיך המפר להפר בתקופת התנאי את ההוראה שבשל הפרתה הוטל עליו העיצום הכספי כאמור בסעיף קטן (א), חזר המפר והפר את ההוראה כאמור או הפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע המפקח, כאמור בסעיף קטן (ב) – ישלם המפר את העיצום על-תנאי בתוספת הפרשי הצמדה מיום ההחלטה על העיצום כאמור.
מגבלת זמן לעניין הטלת עיצום כספי
92כ. (א) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" – שבע שנים מיום ביצוע ההפרה, ואולם אם הלך הליך הפעלת סמכויות פיקוח לפי סעי ף49ג או הליך בירור מינהלי לפי סעיף 49ד (בסעיף זה – תחילת הבירור) בתוך המועד האמור, תוארך התקופה עד תום שנתיים מיום תחילת הבירור.
(ב) לא תישלח הודעה על כוונת חיוב לאחר התקופה הקובעת.
(ג) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהמפקח להשלים את הליך הבירור המינהלי בשל אחד מאלה:
(1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
(2) התחמקות המפר;
(3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
(4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
תשלום לנפגע ההפרה
92כא. (א) בלי לגרוע מסמכויות המפקח לפי סעיפים 60 עד 62, המפקח רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – האחראי על התשלום), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה האחראי על התשלום:
(1) אם הוטל על המפר בשל אותה הפרה גם עיצום כספי לפי סעיף 92א – בשיעור הגבוה מבין אלה:
(א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
(ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
(2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי סעי ף92א – בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
(ב) על תשלום לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 92ח, עד תשלומו, ועל גבייתו יחולו הוראות סעיף 92ט.
(ג) האחראי על התשלום יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
(ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המפקח ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר –
(1) מינוי האחראי על התשלום, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
(2) האופן שבו על האחראי על התשלום למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יברר את שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
(3) שכרו והוצאותיו של האחראי על התשלום.
פרסום על הטלת עיצום כספי
92כב. (א) (1) הוטל עיצום כספי לפי פרק זה, רשאי המפקח לפרסם, בדרך שימצא לנכון ושתבטיח שקיפות בנסיבות העניין, את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, את שיעור ההפחתה של סכום העיצום – אם הופחת לפי הוראות סעיף 92טז ואת הנסיבות שבשלהן הופחת, את פרטי המפר, ואם הוא תאגיד – גם את שמו;
(2) על אף האמור בפסקה (1), המפקח רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, והמפר מספק שירות לציבור בתחום המוסדר לפי חוק זה.
(ב) פרסם המפקח דבר הטלתו של עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א) והוגש עליו ערעור, יפרסם המפקח את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
(ג) החליט המפקח להטיל עיצום על-תנאי או להורות על תנאים נוספים כאמור בסעיף 92יט, יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים, ובפרסום האמור ייכללו גם תקופת התנאי שנקבעה לפי סעיף 92יט והנימוקים להטלת העיצום על-תנאי.
(ד) בלי לגרוע מהורואת סעיפים קטנים (א) עד (ג), הוטל עיצום כספי לפי פרק זה, רשאי המפקח להורות למי שחייב בתשלום העיצום לפרסם את דבר הטלת העיצום כאמור בסעיפים קטנים אלה בכל דרך שיורה.
(ה) ניתן נגד אדם צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון, בהתאם להוראות סעיף 49ו, יפרסם המפקח את נוסחו של הצו בכל דרך שיראה לנכון.
(ו) המפקח רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת או מנועה מלמסור לפי סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, בשינויים המחויבים לפי העניין.
דיווח על החלטות המפקח
92כג. המפקח ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטותיו לפי פרק זה; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יפורסם לפי הוראות סעיף 92כב.
עיצום כספי על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)
על עיצום כספי ביחס לחברה מנהלת יחולו ההוראות לפי סעיפים 44 ו-47 לחוק קופות גמל. סעיף 44 עניינו הוראה ביחס לעדכון העיצום הכספי על ידי הממונה, ביחס למדד. וסעיף 47 עניינו החלת הוראות סעיפים 92א1 עד 92יד ו-92טז עד 92כג לחוק הפיקוח על הביטוח, בשינויים המחוייבים. יוער, כי למעט סעיף 44, ההוראות אליהן מפנה הצעת החוק הן אותן הוראות אליהן מפנה ההצעה ביחס למבטח:
עדכון עיצום כספי
44. (א) הממונה רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי לעומת מדד חודש נובמבר 2005; כן רשאי הממונה לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
(ב) הממונה יפרסם, בהודעה ברשומות את סכום העיצום הכספי המעודכן.
החלת הוראות חוק הפיקוח על הביטוח
47. על עיצום כספי לפי פרק זה יחולו הוראות סעיפים 92א1 עד 92יד ו-92טז עד 92כג לחוק הפיקוח על הביטוח, בשינויים המחויבים.
ההבדלים בין ההסדרים השונים:
תיקונים עקיפים ותחולה:
3.א. תיקון פקודת הבנקאות
בסעיף 15ג לפקודת הבנקאות שעניינה "תאגידים שדינם כדין תאגיד בנקאי" מוצע לתקן כאמור:
"15ג. (א) לענין סעיפים 5, 8א, 8ג, 8טו עד 8כא, 13 13א, דין תאגיד כאמור בסעיפים 11(א)(3א) עד (3ג) ו-11(ב) לחוק הבנקאות (רישוי), כדין תאגיד בנקאי.
(ב) לעניין סעיפים 5, 8א, 8ג, 8ד1 עד 8ה1, 9 עד 11א1, 12, 14ב, 14ג, 14ה, 14ח(1), 14ט עד 14טו, ו-15 עד 15א2, דין סולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), כדין תאגיד בנקאי."
התיקון המוצע לעניין סעיף 15ג(א):
מוצע לתקן את פקודת הבנקאות ולקבוע שלמפקח על הבנקים תהיה סמכות להטלת עיצומים כספיים בשל הפרת הוראה מהוראות ניהול בנקאי תקין או בשל הפרת הוראה מההוראות שקבע הנגיד בצו לפי סעיף 13(א)(2), לא רק על בנקים, כפי שהיה קבוע בפקודה עד כה, אלא אף על תאגידים נוספים ובהם: א. תאגיד העוסק במתן התחייבות חיתומית ועיסוקיו האחרים הם עיסוקים המותרים לבנק (לפי סעיף 10 לחוק הבנקאות); ב. תאגיד שעיסוקו הוא ניהול תיקי השקעות; ו-ג. תאגיד עזר או תאגיד שהוא סוכן ביטוח הנשלט על ידי הבנק.
יוער, כי התיקון חורג מגדר נושא הצעת החוק שבנדון, שעניינה הטלת עיצום כספי על תאגיד עזר וכיוצא באלו, בנושא של הפרת חוק הלוואות חוץ בנקאיות, ומחיל את הסדר העיצום הכספי בנושאים המנויים בסעיף 14ח לפקודה.
התיקון המוצע לעניין סעיף 15ג(ב):
במקום 14ח(1) יבוא 14ח(א)(1) –מדובר בתיקון טעות טכני.
3.ב. תיקון חוק איסור הלבנת הון
מוצע להוסיף לתוספת הראשונה שבחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, שעניינה רשימת עבירות שהינן "עבירות מקור" לעניין חוק איסור הלבנת הון, פרט נוסף – "עבירה לפי סעיף 15ב(א) לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993".
"15ב. (א) מלווה שעושה אחד מאלה, דינו מאסר שלוש שנים:
כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב הכולל את הפרטים המנויים בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו-(11), בניגוד להוראות סעיפים 2 ו-3, במטרה להתחמק מהאיסורים הקבועים;
כרת חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע המועד כריתת החוזה עולה על שיעור עלות האשראי המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5(א);
קיבל תשלום לפי חוזה הלואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור עלות האשראי המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5(א);
לדיון – האם ראוי לקבוע את העבירה כעבירת מקור, בין היתר, כתלות בשאלה האם העבירה משקפת חומרה מתאימה.
3.ג. תיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה
סעיף 1 לחוק ארגוני פשיעה קובע כי "ארגון פשיעה" הוא "חבר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות שלפי דיני ישראל הן מסוג פשע או עבירות המנויות בתוספת הראשונה, למעט עבירות מסוג פשע המנויות בתוספת השניה"; עוד קובע הסעיף כי לענין זה אין נפקא מינה –
(1) אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים האחרים אם לאו;
(2) אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה;
(3) אם העבירות כאמור ברישה נעברות או מיועדות להיעבר בישראל או מחוץ לישראל, ובלבד שהן מהוות עבירות הן לפי דיני ישראל והן לפי דיני המקום שבו נעברו, או שלפי הדין הישראלי חלים עליהן דיני העונשין של ישראל אף אם אינן עבירות לפי דיני אותו מקום;
(4) אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית ואם הוא פועל גם למטרות חוקיות;
"עובד הציבור" – כהגדרתו בסעיפים 34כד ו-290(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין);
"עילת חילוט" – העובדות והתנאים הנדרשים כדי לחלט רכוש לפי פרקים ג' ו-ד', בכפוף לסייגים לחילוט רכוש לפי פרק ה';
"רכוש" – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור;
"רכוש הקשור לעבירה" – רכוש שנתקיים בו אחד מאלה:
(1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
(2) הושג במישרין או בעקיפין כשכר ביצוע העבירה, יועד להיות שכר ביצוע העבירה או שהושג כתוצאה מביצועה."
בתיקון שלפנינו מוצע להוסיף בתוספת הראשונה לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 (עבירות המהוות עבירה לפי חוק ארגוני פשיעה אף שאינן פשע) את פרט 7ב – עבירה לפי סעיף 15ב(א) לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג 1993 (הוא החוק שלפנינו). זאת נוכח ההנחה כי ארגוני הפשיעה מממנים את פעילותם, בין היתר, באמצעות הלוואות חוץ בנקאיות. וכן מאחר שהחובות כלפיהם נגבים באמצעי הפחדה.
המשמעות האופרטיבית של הוספת העבירה לעבירה לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה היא כפולה:
הכפלת העונש על העבירה ל-6 שנים (סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה);
מתן אפשרות להפעלת אמצעים חקירתיים מיוחדים בעת חקירת עבירה כאמור.
תחולה
מוצע לקבוע כי הסעיף יחול על חוזה שנכרת ביום תחילתו של החוק ואילך. נוכח האמור מוצע לבחון את הוראת הסעיף בכפוף להוראת התחילה, בפרט מאחר שמוצעות להלן הוראות פליליות מורכבות. כך לדוגמא מוצע לבחון קביעת סעיף תחילה לזמן כלשהו לאחר פרסומו של החוק.
הסדר העיצום הכספי ביחס לחברה מבטחת או חברה מנהלת (קופות גמל) הסדר העיצום הכספי לפי פקודת הבנקאות
הודעה על כוונת חיוב (92א1) תכלול:
(1) פירוט המעשה או המחדל המהווה את ההפרה;
(2) סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו;
(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המפקח;
(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות סעיף 92ה. דרישת העיצום (14יא) עיצום כספי ישולם לפי דרישת המפקח, בתוך שלושים ימים מיום מסירתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה הודעה למי שאליו נועדה, על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו; בהודעה כאמור יצוין כי בשל הפרה נמשכת יחויב המפר בעיצום כספי נוסף לפי הוראות סעיף 14י(א).
הסדר של התחייבות להימנע מהפרה (92א2 +א3) אין
זכות לטיעון בע"פ או בכתב (92א4) לא מוסדר – לא ברור אם יש זכות לטיעון בע"פ או בכתב
זכות לקבלת כל המידע הנוגע להפרה (92א5) לא מוסדר
חובה לנהל פרוטוקולים מפורטים וליתן עותק של הפרוטוקול למפר (92א6) לא מוסדר
סמכות המפקח להטיל (או שלא להטיל) עיצום כספי וכן סמכות להפחית את סכום העיצום הכספי (92א7+ 92טז) 14ט. (א) המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מן העיצום הכספי הקבוע בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב) הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל עיצום כספי הנמוך מהעיצום הכספי הקבוע בסעיף 14ח, ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע.
החלטה על הטלת עיצום כספי או אי הטלת עיצום תהיה מנומקת (92א7 (ב)+(ג))
לא מוסדר, אך מתבקש מטיבו.
סמכות המפקח לעדכן את סכום העיצום הכספי (92ב לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח + סעיף 44 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל). לא מוסדר
בהפרה נמשכת - ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה (92ה).
אותה הוראה
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור (92ה).
אותה הוראה
המועד לתשלום העיצום הכספי – תוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום.
עדכון הסכום - סכום העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב, או ביום ההחלטה בערעור, לפי העניין (92ז). לא מוסדר
הפרשי הצמדה וריבית יהיו לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (סעיף 92ח) אותה הוראה
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה) (92ט). אותה הוראה
שמירת אחריות פלילית - תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם (92י.). לא מוסדר
ערעור – על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה. אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי (92יב).
ערעור (14טו)
הוראה זהה
אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל - בוצעה הפרה, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ואפשר להטיל עליו עיצום כספי בסכום של מחצית מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו אילו הוא היה המפר, אלא אם כן הוכיח שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א) או אלא אם כן היו בחברה נהלים למניעת ההפרות ומפקח על מניעת ההפרות (92יג.).
אין
איסור שיפוי וביטוח (92יד)
איסור ביטוח או שיפוי לאדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי פרק זה, למעט ביטוח או שיפוי של תשלום עבור נפגע הפרה, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון.
אין
הפחתת העיצום הכספי (92טז) החליט המפקח על הטלת עיצום כספי על מפר רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי בהחלטה מנומקת בכתב לעניין התקיימות אמות המידה והשיקולים המנויים בתוספת החמישית וכן נימוקים לשיעור ההפחתה.
לפי תקנות ההפחתה
פריסת תשלום עיצום כספי (92יז)
המפקח רשאי להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי.
אין
הפרת הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים (92יח) יכול שתיקבע ע"י המפקח כפרה אחת.
אין
עיצום כספי על-תנאי (92יט) המפקח רשאי להורות בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לאמות המידה ולשיקולים המנויים בתוספת החמישית, שהעיצום הכספי, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי לתקופה שיקבע המפקח.
אין
מגבלת זמן של 7 שנים לעניין הטלת עיצום כספי (92כ) – במניין התקופה לא יובא בחשבון פרק זמן שבו נבצר מהמפקח להשלים את הליך הבירור המינהלי בשל הימצאות המפר מחוץ לישראל; התחמקותו; מצבו הרפואי או הנפשי; או חוסר יכולת לאתר את המפר במאמץ סביר.
אין
תשלום לנפגע ההפרה (92כא) אין
פרסום על הטלת עיצום כספי (92כב) – המפקח רשאי לפרסם, אך ביחס ליחיד רשאי לפרסם רק אם סבר שהדבר נחוץ לצורך הזהרת הציבור והמפר מספר שירות לציבור בתחום המוסדר לפי אותו חוק.
פרסום על הטלת עיצום כספי (14יד)
רשאי המפקח להורות למי שחייב בתשלומו להודיע ללקוחות או לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה המפקח, את דבר הטלת העיצום, את שמו של מי שחייב בתשלום, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, ואת סכום העיצום.
דיווח על החלטות המפקח אחת לשנה ליועמ"ש (92כג) אין
תקנות הפחתה:
א. המפר לא הפר את אותה הוראה בעבר – 70%; ואולם אם הפר המפר הוראות לפי החוק שלוש פעמים או יותר במהלך השנתיים שקדמו להפרה, יהיה גובה ההפחתה לפי פסקה זו – 35%;
ב. המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה – 5%;
ג. המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה – 5%;
ד. ההפרה היא הפרה של הוראה חדשה שחייבה היערכות מיוחדת מצד המפר, ובלבד שהמפר תיקן את ההפרה בתוך פרק הזמן שעליו הורה הממונה – 10%; לא תיקן המפר את ההוראה בתוך פרק הזמן שהורה הממונה, תבוטל ההפחתה והמפר יהיה חייב בסכום העיצום הכספי כאילו לא ניתנה ההפחתה מלכתחילה.
ה. מצא הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שהפרת ההוראה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי, או שנתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי בשיעור שלא יעלה על עשרים אחוזים מסכום העיצום הכספי הקבוע לגבי המפר בשל אותה הפרה. תקנות הפחתה:
א. בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע ההפרה התאגיד הבנקאי לא הפר הוראה מהוראות חוקי הבנקאות, חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, או הוראות לפי סעיף 4ב(ב) לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעותיהם של רוכשי דירות), התשל"ה-1974; לעניין זה, "חוקי הבנקאות" – כהגדרתם בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010 35 אחוזים;
ב. המפר הפסיק את ההפרה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, הכל ביוזמתו ולהנחת דעתו של המפקח –
(1) לפני פניית המפקח אליו באותו עניין 50 אחוזים;
(2) לאחר פניית המפקח אליו באותו עניין 25 אחוזים;
ג. קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובהן היקף ההפרה, הרווח שהיה עשוי להיות מופק ממנה, ההפסד שהיה עשוי להימנע או הנזק שהיה עשוי להיגרם בעקבותיה.