חומר רקע

1 י"ד אדר א תשע"ו, 23 פברואר 2016 לכבוד חברי וועדת חוקה, חוק ומשפט הצעת חוק- יסוד: הכנסת (תיקון– השעיית חבר הכנסת שהתקיים בו האמור ב סעיף7א), תשע"ו– 2016 – נייר עמדה מעודכן המרכז הרפורמי לדת ומדינה, הזרוע המשפטית והציבורית של התנועה הרפורמית בישראל, מתכבד ל ה גיש את עמד ת ו בעניין יוזמת ועדת חוקה, חוק ומשפט לאפשר לכנסת ישראל ,להשעות, לתקופה שאינה מוגבלת חברי .כנסת מכהנים אנו רואים ב יוזמה זו סכנה חמורה ליסודות השלטון הדמוקרטי, ובכללן זכות היסוד לבחור ולהיבחר, זכותן של קבוצות האוכלוסייה שונות לייצוג הולם ולחופש ביטוי ו יכולתם של נבחרי ציבור לייצג נאמנה וללא חשש את ציבור בוחריהם. עיקרי ה יוזמה על פי הצעת ה חוק תתאפשר השעיית חבר י כנסת מתפקידם ,ל ,לא הגבלת זמן והחלפתם בבא /ה אחריהם ברשימותיהם לכנסת, ברוב של90 חברי כנסת ולאחר הליך בו הגישו לפחות61 חברי כנסת קובלנה לוועדת הכנסת (ולא לוועדת האתיקה) ולפי הצעה של ועדת הכנסת ברוב של שלושה רבעים מחבריה. ועדת הכנסת היא ש תקבע את תקופת ההשעיה. אין בהצעה הגבלה על אורך תקופה זו , משמע ת י תכן השעיה ובעצם סילוק חבר כנסת מכהן, לצמיתות. עילות ה השעייה הן אחת משלוש העילות המנויות בסעיף7א לחוק יסוד: הכנסת בנוגע לפסילת רשימה או מועמד , אלא שנוסח סעיף7א יתוקן, כך שעילות השלילה יהי ו ש לילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל , כאשר את העילות ניתן יהיה להוכיח לא רק באמצעות מטרות או מעשים אלא אף באמצעות התבטאויות. אנו קורא ות לכן ו לכם להתנגד להצעת חוק מסוכנת ומיותרת זו, מטעמים :אלה 1. שלטון דמוקרטי ב משמע ות ו הבסיסי ת ביותר הוא הזכות של כל אזרחית ואזרח בגיל בחירה לבחור את נציגיהם .לכנסת בהתאם להשקפת עולמם וכראות עיניהם כפי שנקבע בפסיקת בג"ץ, הזכות לבחור ולהיבחר הינה זכות חוקתית מהמדרגה העליונה ביותר: "...הזכות להתמודד בבחירות היא זכות מדינית, אשר בה באים לידי ביטוי רעיון השוויון, חירות הביטוי וחופש ההתאגדות, ומכאן כי זכות זו היא מן הסימנים ".המובהקים של חברה דמוקרטית לפיכך, יש להגבילה באופן ה מינימאלי ביותר (ר' למשל בג"ץ5364/94 ולנר נ' יושב ראש מפלגת העבודה הישראלית(, פ"ד מט1 ) ) 758 , 800 .) "מניעת השתתפות בבחירות פוגעת בזכותו של מועמד פלוני להיבחר לכנסת, ובה בעת פוגעת היא גם בזכות הציבור לבחור במועמד זה כנציגו. זאת ועוד, פסילתו של מועמד מלהתמודד בבחירות פוגעת גם בחופש הביטוי, שכן היא מסמנת עמדה מסוימת כעמדה בלתי לגיטימית ומונעת מראש ,את הדיון בה; כן פוגעת היא בשוויון 2 משום שהיא יוצרת הבחנה בין המועמדים אשר התמודדותם אינה נמנעת, לבין מועמדים אשר .מנועים מלהעמיד עצמם לבחירת הציבור" (א"ב1096/15 'ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים נ ברוך מרזל.) 2. ברי כי מתן האפשרות לחברי הכנסת לפסול ולסלק את חבריהם יש בה משום פגיעה אנושה בזכות לבחור ובזכות להיבחר . על מנת להביא לבחירתו של אדם לכנסת על מספר רב ביותר של בוחרים להצביע עבורו– בבחירות לכנסת העשרים נזקקו המפלגות השונות ללא פחות מאשר136,854 קולות על מנת לעבור את אחוז החסימה, וכל חבר כנסת ברשימה שע ברה את אחוז החסימה נזקק ליותר מ- 32,000 .קולות על מנת להיבחר הצעת החוק הנוכחית קובעת כי90 חברי כנסת, המונעים משיקולים פוליטיים, יוכלו לבטל את החלטת .הבוחרים ובפועל לפסול חבר כנסת לצמיתות בניגוד לדעת הציבור שבחר בו כחוק 3. יצוין שהצעת חוק קודמת שעסקה בנושא פקיעת כהונתו של חבר כנסת של ח"כ אורלב בשל פעולה בניגוד לסעיף7 א כללה דרישה של אישור בית המשפט העליון (כפי שנדרש כיום לצורך אישור פסילת מועמד )מלהתמודד לבחירות לכנסת– דרישה שלא קיימת בנוסח הקיים של ההצעה , אשר מסתפק במתן אפ שרות ערעור לבית המשפט העליון – מצב שבו היקף הביקורת השיפוט י ת מצומצם יותר(א"ב 50/03 ועדת ה בחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה נ 'טיבי ,פ"ד נז(4 ) 1 , 60 ) .פ גיעה כה אנושה בזכות יסוד חשובה ודאי שלא יכולה להיעשות בהליך שימוע קצר שמסתפק בדרישת רוב חברי הכנסת ואינו דורש , כחלק ,מהליך ההשעייה ולא כערכאת ערעור .אישור של בית המשפט העליון 4. זאת ועוד. הצעת החוק אינה דרושה כיוון שכבר כיום קיימים כלים הנותנים מענה למצב שבו חבר כנסת מתנהל שלא כחוק במה לך כהונתו: א. :המישור הפלילי סעיף42א לחוק יסוד: הכנסת קובע כי במקרה של הרשעה פל ,ילית שיש עמה קלון תופסק חברותו של חבר כנסת. כידוע, הן הסתה לגזענות והן הסתה לאלימות או תמיכה והזדהות עם מעשה טרור הינן עבירות פליליות לפי סעיפים144ב ו- 144ד2 .לחוק העונשין סעיף1(א1 ) לחוק חסינות חברי הכנסת קובע כי מעשים העולים כדי העילות הקבועות בסעיף7 א לחוק היסוד אינם חוסים תחת .חסינות חברי הכנסת יוצא שאם חבר כנסת הסית לגזענות או תמך במעשה טרור, הדרך הראויה לטפל בכך הינה במישור הפלילי: "עצם העובדה שמועמד רשאי להתמודד בבחירות לכנסת אין משמעה כי משעה שנבחר רשאי הוא לעשות ככל העולה על רוחו. עדיין עומדת האפשרות לשלול חסינותו של חבר כנסת במקרים מסוימים, להעמידו לדין אם נמצא כי עבר עבירה פלילית, ולשלול את המשך כהונתו בכנסת אם הורשע בדין בעבירה שיש עמה קלון. " א"ב9255/12 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשע עשרה נ' ח"כ חנין זועבי. ב. המישור האתי : ועדת האתיקה של הכנסת רשאית להטיל על חבר כנסת אשר הפר את כללי האתיקה עונש .השעיה עד לתקופה מקסימלית של שישה חודשים חברי הכנסת פועלים כבר כעת תוך ידיעה כי עליהם לכבד את כללי האתיקה וכי אי כיבוד כללי האתיקה מסכנם בהשעיה למספר חודשים ואף בשלילת שכר לתקופה .זו 3 ג. :בית המשפט עמד על הכלים החלופיים הקיימים שיש לנקוט בהם במקום פסילת רשימות או מועמדים "מניעת השתתפות בבחירות לכנסת ,היא צעד קיצוני השמור למקרים חריגים שבחריגים בהם השימוש בכלים הדמוקרטיים הרגילים איננו מספיק... במשטר דמוקרטי נהוגים גם כלים אחרים, מלבד פסילה מלהשתתף בבחירות, אשר נועדו להתמודדות עם מקרים שלא חצו את הגבול הקבוע בסעיף7א, אך מאיימים לפגוע בדמו קרטיה מבפנים... העובדה כי בעניינה של זועבי החליטה ועדת האתיקה, על בסיס חלק מהראיות העומדות לפנינו עתה, להשעות את זועבי למשך התקופה המקסימאלית של שישה חודשים, וכן העובדה שהוגש כתב אישום על- ידי היועץ המשפטי לממשלה, מעידים לעמדתי דווקא כי אמצעים אלו אכן מהווים תחליף מתאי ם במצבים בהם לא הגיעו המעשים לרף המצדיק פסילה, אך היו קרובים אליו. יש לתת הזדמנות למנגנונים חלופיים אלו לפעול את פעולתם במקרים בהם מתעורר ספק לעניין התקיימותן של העילות שבסעיף7 א לחוק. רף הפעולה של מנגנונים חלופיים אלה הוא פעמים נמוך יותר ...והשימוש בהם מא פשר להגן על הזכות לבחור ולהיבחר, שהיא אחד מעקרונות היסוד הבסיסיים ביותר של המשטר .הדמוקרטי" (א"ב1095/15 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים נ' זועבי.) 5. הצעת החוק היא אנטי דמוקרטית ובלתי חוקתית, היא מעצימה את כוחו של הרוב הקואליציוני ומפקירה בידיו את גורל חברי הכנסת המייצגים סיעות קטנות ומיעוטים ואשר פועלים מחוץ לקונצנזוס אך לא .מחוץ לחוק .אין להתעלם כמובן מן הרקע שהוביל להצעת החוק המניעים להצעת החוק הזו ברורים וגלויים ומטרתם להביא לפסילת חברי כנסת ערבי ,ם בגין מעשים שאינם לרוחה של הממשלה, אולם אשר אין בהם משום עב י.רה על החוק יש להדגיש את המובן מאליו: דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב אלא גם ובעיקר הגנה על זכויות המיעוט. הצעת החוק פותחת פתח לפגיעה במיעוט על ידי ר וב חברי הכנסת ובמיוחד ב סיעות הקטנות שאינן חברות קואליציה ואשר כבר כעת נאבקות על מקומן בכנסת אל מול אחוז החסימה ההולך ועולה (ועומד כיום על3.25% .)יכולת ם של חברי הכנסת להביע בדברים או במעשים, דעות הרחוקות מן הקונצנזוס בכלל ומעמדת השלטון בפרט היא ענין שיש להגן עליו בחירוף נפש במדינה דמוקרטית . החקיקה המוצעת ומרחיקת הלכת תפגע ביכולתם של חברי הכנסת לפעול בחופשיות ולייצג ,נאמנה את הציבור ואת העמדות והשקפות העולם לשמן נבחרו. יש בה כדי להוביל לסתימת פיות להשתקת קולות ביקורתיים ולהפחדה . 6. לשם שמירה על ,הדמוקרטיה הישראלית, על זכויות היסוד של כל פרט ופרט בחברה, על חופש הייצוג ,הבחירה והביטוי יש לטעמנו להימנע מקידום. הצעת חוק ,בכבוד רב טל רביב, עו"ד אורלי ארז-לחובס קי, עו"ד