חומר רקע
עמדת הקואליציה לקידום כשרות משפטית בנוגע לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962
הקואליציה לקידום כשרות משפטית הנה קואליציה רחבה של ארגוני זכויות אנשים זקנים, זכויות אנשים עם מוגבלויות, ארגוני הורים וארגוני זכויות אדם, אשר מבקשת לקדם את הזכות של כל אדם ליהנות מכשרות משפטית מלאה, מכבוד ומחירות.
הקואליציה מברכת על הצעת החוק הממשלתית לשינוי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן – החוק) ומצפה לדיונים על הצעת החוק בוועדת חוקה, חוק ומשפט. לאחר חמישים שנות חקיקה מיושנת ופטרנליסטית בתחום האפוטרופסות הגיעה העת להתאימה לתפיסות מתקדמות על זכויותיהם של אנשים זקנים ואנשים עם מוגבלויות.
עם זאת, השינוי המוצע אינו שלם. אנו סבורים כי כל תיקון לחוק חייב לכלול התייחסות לנושאים הבאים:
א. עקרונות מנחים - עיגון המעבר מעקרון טובתו של האדם לעקרון רצונו והעדפותיו, ועיגון זכותו של כל אדם לכשרות משפטית מלאה.
ב. הליך הוגן - עיגון הגנות פרוצדורליות לאדם בטרם תוגבל חירותו ובכלל זה: חובת קיום דיון, חובת ייצוג משפטי, חושבת שמיעת האדם וחובת הנמקה.
ג. חלופות לאפוטרופסות - יצירת מדרג רחב של חלופות מידתיות לאפוטרופסות הכולל נקיטה באמצעים מגבילים, תחומה בזמן ובנושא.
ד. זכויות תחת אפוטרופסות – ביטול השימוש במונח 'חסוי' לצד הגדרת זכויותיו של האדם אשר נמצא תחת אפוטרופסות ועיגונן בחוק ובכלל זה: תחומים שבהם האפוטרופסות אינה חלה, פירוט אמות המידה לקבלת החלטות על האדם על ידי האפוטרופוס, אופן בירור מחלוקות, כתובת לתלונות על האפוטרופוס ועוד.
ה. ביטול מעמד פסול הדין.
ו. תעודות מומחה - הגדרת מעמד התעודה הרפואית וגבולותיה, וכן הגדרת מעמדן של תעודות מומחים אחרים.
ז. קבלת החלטות נתמכת – עיגון הכלי המרכזי אשר נועד להחליף את השימוש באפוטרופסות קרי מינוי תומך בקבלת החלטות עבור האדם.
ח. פיקוח 1– הגדרה ברורה בחוק בדבר דרכי הפיקוח ודרכי בירור תלונות.
המסמך המצורף בזאת מפרט את עמדת הקואליציה בדבר השינויים הנדרשים בחקיקה בנוגע לששת הנושאים הראשונים שמנינו. לאחר השלמת עבודה נוספת בנושא, נפרסם גם את הצעתנו לעיגון קבלת החלטות נתמכת בחוק ועיגון חובותיו של האפוטרופוס הכללי.
כמו כן מסמך זה אינו כולל התייחסות של הקואליציה לחלופה של ייפוי כוח מתמשך והנחיות מקדימות המופיעים בהצעת החוק הממשלתית. בנושא זה הארגונים השונים יגישו את עמדתם בנפרד.
חברי הקואליציה לקידום כשרות משפטית:
רשימת הארגונים חברי הקואליציה:
רשימת נציגי הארגונים:
• אדמית סבריגו, רופאים לזכויות אדם-ישראל
• בשמת בר-נדב, יוזמות-השילוב
• גלי דובש דוב-ארי, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים
• עו"ד דנה ברכפלד, הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, האוניברסיטה העברית
• הניה שוורץ, המרכז לחיים עצמאיים ירושלים
• עו"ד טל חסין, האגודה לזכויות האזרח
• יעקב טייכמן, לשמ"ה
• יואב קריים, פעיל ויו"ר קשר - הבית של המשפחות המיוחדות
• עו"ד יותם טולוב, בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלוית
• עו"ד יעל וקסמן, יד ריבה – סיוע משפטי לקשיש
• פרופ' ישראל (איסי) דורון, אוניברסיטת חיפה ועמותת המשפט בשירות הזיקנה
• עו"ד לירון דוד, אנוש – העמותה הישראלית לבריאות הנפש
• עו"ד מיה טל, עמותת ידיד- מרכזי זכויות בקהילה
• ד"ר מיטל סגל-רייך, הקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה, בר-אילן
• ד"ר מיקי שינדלר, יד ריבה- סיוע משפטי לקשיש
• עו"ד נועה ביתן, אקים ישראל
• עו"ד נועה בן צבי, אקים ישראל
• עו"ד נטע דגן, מנהלת מערך הקליניקות לזכויות אדם, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים
• סולה שלי, אס"י, פעילי הקהילה האוטיסטית בישראל
• רונן גיל, אס"י, פעילי הקהילה האוטיסטית בישראל
• עו"ד רוני רוטלר, הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, אוניברסיטת בר אילן
• תמי קרישפין, קשר – הבית של המשפחות המיוחדות
מסמך הערות הקואליציה להצעת החוק הממשלתית לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-19622
1. תיקון שם החוק
בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק: המלה "והאפוטרופסות" תימחק.
הסבר לסעיף 1: מטרת החקיקה היא לעגן ולחזק את כשרותו המשפטית של האדם ולהימנע ככל הניתן ממינוי אפוטרופסות. שם החוק צריך לבטא מטרה זו.
2. תיקון סעיף 2
במקום סעיף 2 בחוק העיקרי, יבוא:
"2. כשרות משפטית
(א) כל אדם שמלאו לו 18 שנים הוא בעל כשרות משפטית.
(ב) מינוי אפוטרופוס אינו מגביל את כשרותו המשפטית של האדם."
הסבר לסעיף 2: סעיף 12 לאמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות (להלן – אמנת האו"ם) (אמנה אשר נחתמה על ידי מדינת ישראל ואושררה על ידה) קובע כי לכל אדם יש זכות לכשרות משפטית מלאה וכי על המדינות לעגן זאת בחוקיהן. הפסיקה הישראלית הכירה בכשרותו המשפטית של כל אדם אשר לא הוכרז כפסול דין גם אם מונה לו אפוטרופוס, אולם בפועל כשרות זו אינה באה לידי ביטוי הלכה למעשה. על כן, על החוק לעגן מפורשות את העקרון לפיו לכל בגיר יש כשרות משפטית מלאה גם אם מונה לו אפוטרופוס.
3. תיקון סעיף 8
במקום סעיף 8 יבוא:
"8. פסול דין
על אף האמור בכל דין, מיום כניסתו לתוקף של החוק המתקן, בית המשפט לא יכריז על אדם כפסול דין".
4. תיקון סעיף 9
אחרי המילים "מי שהוכרז פסול-דין" יבוא: "טרם כניסתו לתוקף של החוק המתקן".
5. הוספת סעיף 10א
אחרי סעיף 10 יבוא:
"10א. ביטול מעמד פסול דין
בתוך שנה ממועד כניסתו לתוקף של החוק המתקן, יבוטל מעמד פסול הדין".
הסבר לסעיפים 3-5: הכרזתו של אדם כפסול דין פוגעת אנושות בזכויותיו וסותרת את אמנת האו"ם. אנו מציעים לבטל את האפשרות להכריז על אנשים כפסולי דין כליל (סעיף 3) ולצד זאת להורות כי בתוך שנה ממועד כניסתו לתוקף של החוק המתקן יבוטל מעמד פסול הדין מספר החוקים הישראלי.
6. הוספת פרק שני1
אחרי פרק שני לחוק העיקרי יבוא:
"פרק שני1: עקרונות יסוד – כשרות משפטית של בגירים
32א. מטרה
חוק זה מטרתו לעגן את כשרותו המשפטית של כל אדם שמלאו לו 18 שנה, ואת זכותו לפעול על פי רצונו והעדפותיו, תוך שמירה על עצמאותו ועל האוטונומיה שלו, ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 והאמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות.
32ב. מימוש זכויות
כל אדם זכאי לפעול על-פי רצונו והעדפותיו, תוך שמירה על זכותו לעצמאות, לאוטונומיה ולכבוד.
32ג. תמיכה בקבלת החלטות
כל אדם זכאי לתמיכה על מנת לגבש, להביע ולממש את רצונו והעדפותיו, ולקבל אמצעים שיאפשרו לו זאת באופן מרבי.
32ד. השתתפות בהליך קבלת ההחלטות
כל אדם זכאי להשתתפות מלאה בהליך קבלת ההחלטות בענייניו, לרבות על-ידי קבלת מלוא המידע הנדרש, השתתפות בדיונים באופן שמותאם לצרכיו ומתן משקל מרבי לרצונו ולהעדפותיו.
32ה. התערבות מידתית בזכויות3
אין לפגוע בזכויותיו של אדם, ברצונו ובחירותו לפי חוק זה אלא אם הוכחה ודאות קרובה לנזק משמעותי לאדם ובדרך המגבילה אותם באופן הפחות ביותר.
32ו. בירור רצון והעדפה
(א) רצונו והעדפותיו של אדם יכול שיובעו במילים או באמצעות התנהגות.
(ב) אדם זכאי לשנות בכל עת את רצונו, העדפותיו והחלטותיו, ורצונו האחרון הוא המכריע.
(ג) בירור רצונו והעדפותיו של אדם ייעשה תוך מתן התאמות נגישות, בהתאם להוראות פרק ה'1 סימן ד' לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.
(ד) לא ניתן לעמוד על רצונו של אדם בעת קבלת ההחלטה גם לאחר ביצוע התאמות, יש לפעול בהתאם לרצון שהביע האדם בעבר; לא הביע האדם רצונו בעבר בנושא ההחלטה, יש לפעול בהתאם לרצון המשוער כפי שעולה מהתנהגותו, מהשקפת עולמו ומאורח חייו, בהווה או בעבר ובהתאם לעקרונות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו."
הסבר לסעיף 6: חוק הכשרות המשפטית מסדיר את זכות היסוד לכשרות משפטית, וראוי לכלול בו עקרונות מנחים המשקפים את אמנת האו"ם לאורם יפורשו ההסדרים השונים המופיעים בחקיקה, הפרשנות לחוק ויישומו. הסעיפים המוצעים משרטטים מעבר מתפיסה פטרנליסטית אל תפיסת זכויות, הכוללת התמקדות ברצונו ובהעדפותיו של האדם, הכרה בזכות לתמיכה והקפדה על פגיעה מינימלית בחירותו.
7. תיקון סעיף 33
בסעיף 33 לחוק העיקרי – סעיפים קטנים (א)(3) – (4) – יימחקו.
הסבר לסעיף 7: יש לערוך הפרדה בחוק בין המבחנים למינוי אפוטרופוס הנוגעים למי שאינם בגירים (קטינים, עובר ומי שאין אפשרות לזהותו) לבין המבחנים למינוי אפוטרופוס לבגירים, שלהם כשרות משפטית מלאה.
8. הוספת סעיפים 33א – 33ב
אחרי סעיף 33 לחוק העיקרי יבוא:
"33א. אמצעים מגבילים
(א) בית המשפט רשאי לקבוע אמצעים מגבילים לאדם אשר קיימת ודאות קרובה שייגרם לו נזק משמעותי אם לא ייקבעו עבורו אמצעים מגבילים, והכל בכפוף לאמור בסעיף 34א; בחוק זה, "אמצעים מגבילים" – לרבות אחד או יותר מן האמצעים המנויים להלן:
(1) אפוטרופסות;
(2) רישום הערת אזהרה במרשם המקרקעין לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 המגבילה את חופש הפעולה בנכס;
(3) ניהול פיקדונותיו של האדם בהתאם לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979;
(4) פתיחת חשבון בנק משותף;
(5) הוספת מורשה חתימה בחשבון הבנק;
(6) יצירת הרכב חתימה מיוחד לצורך ביצוע פעולות בחשבון;
(7) הטלת הגבלה על חשבון הבנק, לרבות הגבלות על גובה הסכום המותר למשיכה, קבלת אשראי והחזקת פנקס צ'קים;
(8) דרישת הרכב חתימה מיוחד לאישור של הוראות קבע;
(9) הטלת הגבלות על השקעות כספיות;
(10) מינוי אפוטרופוס לנכסים מסוימים או לחשבונות בנק מסוימים.
(ב) בקשה לקביעת אמצעים מגבילים יכול שתוגש בידי הגורמים הבאים:
(1) האדם או בא כוחו;
(2) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;
(3) בן זוגו או קרובו של האדם."
הסבר לסעיף 8: אפוטרופסות מהווה אמצעי המגביל באופן גורף את חירותו של האדם, על כן נדרש מבחן מחמיר – מבחן הוודאות הקרובה לנזק משמעותי לאדם- שרק בהתקיימו ימונה לאדם אפוטרופוס; זאת בניגוד למבחן הקיים היום בחוק – אדם שאינו יכול לדאוג לענייניו – אשר מבטא תפיסה מצמצמת של האדם ואשר אינו מצדיק מינוי אפוטרופוס אלא מתן סיוע ותמיכה. אנו מציעים אף לכלול לצד אפוטרופסות מנעד של אמצעים מגבילים, נקודתיים ומידתיים, אשר יאפשרו מידה רבה יותר של חירות עבור האדם ויצמצמו את הפגיעה בו. אמצעים אלה מבוססים על מחקר שנערך בדבר חלופות לאפוטרופסות בתחום הכלכלי ראו - דוח בדבר חלופות לאפוטרופוסות בתחום הכלכלי, עו"ד יותם טולוב, בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, ניתן לקרוא בקישור: http://bizchut.org.il/he/2115).
9. תיקון סעיף 33א
(א) האמור בסעיף 33א להצעת החוק הממשלתית יסומן 33א1.
(ב) בסעיף 33א1 להצעת החוק הממשלתית, יבוא:
(1) בסעיף קטן (א):
(א) במקום המילים "אלא אם כן ראה כי יש צורך בדבר לשם שמירת טובת החסוי" יבוא "אלא לאדם אשר קיימת ודאות קרובה שייגרם לו נזק משמעותי אלמלא המינוי".
(ב) המילים: "ולשמור על טובתו של החסוי" יימחקו.
(2) בסעיף קטן (ג)(3), לאחר המילים "עניינים אישיים", יבוא: "בסעיף קטן זה, "עניינים אישיים" – סיפוק צרכי האדם, מקום ותנאי מגורים, תעסוקה ומיצוי זכויות."
(3) סעיף קטן (ג)(5) יימחק.
הסבר לסעיף 9: מבחן 'טובתו של האדם' הנו מבחן סובייקטיבי ופטרנליסטי, התלוי בתפיסותיו ועמדותיו של מקבל ההחלטה, כמו גם בנורמות חברתיות. אולם למעט במקרים קיצוניים, יש לכל אדם זכות לקבל החלטות הנוגעות לחייו זאת כפי שפועלים באופן שגור ויום-יומי אנשים אשר אינם נמצאים תחת אפוטרופסות. עוד מוצע לבטל את האפשרות למנות אפוטרופוס על כלל ענייניו של האדם, בלי לתת את הדעת באופן נפרד לכל עניין ועניין, וזאת כדי לתקן את המצב הקיים בישראל בו 90% ממינויי האפוטרופסות הינם גורפים וחלים על כלל ענייניו של האדם.
10. הוספת סעיפים 34א – 34ג
אחרי סעיף 34 לחוק העיקרי יבוא:
"34א. קביעת אמצעים מגבילים
(א) קבע בית המשפט כי קיימת ודאות קרובה לנזק משמעותי לאדם בעניין מסוים:
(1) יבדוק את האפשרות למנות לו תומך בקבלת החלטות, וייתן עדיפות לאפשרות זו;
(2) יבדוק אם נתן האדם ייפוי כוח מתמשך בהתאם לפרק שני1 באותו עניין ואם ניתן ייפוי כוח מתמשך, יבחן האם יש צורך באמצעים נוספים;
(3) ייתן עדיפות לאדם לפעול בעצמו על מנת למנוע את הנזק, לרבות נקיטה באחד או יותר מהאמצעים כאמור בסעיף 33א(א);
(4) לא ניתן למנוע את הנזק באמצעים האמורים בסעיפים קטנים (1) – (3), ייתן בית המשפט עדיפות לקביעת אמצעים כאמור בסעיף 33א(א), המגבילים פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו של אדם, וככל האפשר – המוסכמים עליו;
(5) בענייני בריאות יחולו הוראות סעיף 15 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.
(ב) קביעת אמצעים מגבילים תהיה לתקופה הקצרה ביותר ואשר לא תעלה על שנתיים ובתחום עניינים מצומצם ככל האפשר4.
34ב. בקשה לקביעת אמצעים מגבילים
(א) בקשה כאמור בסעיף 33א תהא בכתב, לפי הטופס המצוי בתוספת.
(ב) המבקש יפרט בבקשה –
(1) את שמו, מענו, מספר זהותו ואת הקשר שלו לאדם נשוא הבקשה;
(2) את שמו, מענו ומספר זהותו של האדם נשוא הבקשה;
(3) את הטעמים שעל יסודם יש לקבוע אמצעים מגבילים, את משך הזמן המבוקש למינוי או להגבלה, ואם וכיצד נבדקה אפשרות לקבלת החלטות נתמכת;
(4) ביקש למנות אפוטרופוס – גם את האמצעים המגבילים האחרים שנבדקו טרם הגשת הבקשה.
(ג) המבקש יצרף לבקשה תצהיר לאימות העובדות הכלולות בה.
(ד) הציע המבקש למנות אפוטרופוס מסוים, יצרף את הסכמת האפוטרופוס המוצע, ויציין בבקשתו את הפרטים הבאים:
(1) שמו של האפוטרופוס המוצע ומענו;
(2) הקשר של האפוטרופוס המוצע לאדם נשוא הבקשה, לרבות פירוט על כל חשד לניגוד עניינים ויחסי תלות אם קיימים;
(3) הבדלי שפה, תרבות או דת בין האדם לבין האפוטרופוס המוצע, שעשויים להשפיע על היחסים ביניהם, וכל מידע נוסף שעשוי להשפיע על מילוי תפקידו של האפוטרופוס.
34ג. דיון בקביעת אמצעים מגבילים
טרם קביעת אמצעים מגבילים, יקיים בית המשפט דיון בנוכחות הצדדים."
הסבר לסעיף 10: עקרון המידתיות צריך לחול על אופן קביעת האמצעים המגבילים תוך הנחיה לבחור באפשרות המגבילה פחות את רצונו של האדם. עוד קובע סעיף זה כללים פרוצדורליים להגשת בקשה לקביעת אמצעים מגבילים, בכלל זה קיום דיון בנוכחות הצדדים, התייחסות להתאמת האפוטרופוס לתפקיד וחובת הנמקה. יש לנסח תוספת אשר תכלול טופס נגיש ומפורט להגשת בקשה לאמצעים מגבילים.
11. תיקון סעיף 35
האמור בסעיף קטן (א) יימחק, ובמקומו יבוא:
"(א) בית המשפט ימנה אפוטרופוס בהתאם לרצונו של האדם נשוא הבקשה; מצא בית המשפט, כי בקשת האדם תפגע בו פגיעה של ממש, ימנה את מי שיקדם בצורה המיטבית את רצונו והעדפותיו של האדם".
הסבר לסעיף 11: עקרון רצונו של האדם צריך לחול גם על אופן בחירת האפוטרופוס. רק במקרים שבהם קיים חשש כי בחירת האפוטרופוס על ידי האדם תביא לפגיעה בו, יש למנות אפוטרופוס אחר אשר יקדם באופן מרבי את רצונו והעדפותיו של האדם.
12. תיקון סעיף 36
(א) האמור בסעיף 36 לחוק יסומן (א).
(ב) בסעיף 36(א) המילים "אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו" – יימחקו ובמקומן יבוא "אלא לאחר מיצוי כל אמצעי התקשורת הקיימים ואם לא ניתן לתקשר עמו כלל בין אם באופן מילולי ובין אם באופן אחר."
(ג) אחרי סעיף 36(א), יבוא:
"(ב) בכל דיון וטרם קבלת כל החלטה לגבי בגיר לפי חוק זה, ישמע בית המשפט את דעת האדם נשוא הבקשה, באופן שמותאם לצרכיו בהתאם להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 ולסעיף 22 לחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו – 2005, לפי הצורך.
(ג) בית המשפט יבהיר לאדם את משמעותם של האמצעים המגבילים, לרבות הגבלת החירות הכרוכה בהם, הסיבה לקביעתם והדרכים להסרתם.
(ד) בית המשפט יורה להמציא לאדם בגיר כל מסמך, לרבות תסקיר, חוות דעת ותעודה, שהוגשו במסגרת הליכים לפי חוק זה, וכל החלטה שניתנה בהליך."
הסבר לסעיף 12: מרבית הדיונים מתקיימים כיום ללא נוכחותו של האדם ואף ללא ידיעתו, בסתירה לזכותו להיות חלק פעיל בהליך, וזאת בשל קביעה רפואית במסגרת ההליך כי האדם אינו מסוג להבין בדבר. מניסיוננו, פעמים רבות מדובר בקביעה גורפת אשר אינה הולמת את המציאות הפרטיקולרית של האדם. על כן מוצע לחייב שמיעה של האדם בדיון תוך הנגשת ההליך, אלא אם לא ניתן לתקשר עמו כלל. עוד מעוגנת בסעיף זה זכותו של אדם לקבל כל מידע הנוגע אליו במסגרת ההליך המשפטי, כחלק מזכות היסוד להליך הוגן.
13. תיקון סעיף 37
במקום סעיף 37 לחוק העיקרי יבוא:
"37. הסכמת האפוטרופוס
לא יתמנה לאפוטרופוס אלא מי שנשמע על-ידי בית המשפט, והביע במהלך הדיון את הסכמתו למינוי."
הסבר לסעיף 13: כיום קיים נתק בין הליך מינוי האפוטרופוס לבין 'היום שאחרי'. פעמים רבות האפוטרופוס הממונה אינו נוטל חלק בהליך ועל כן סוגיית התאמתו לאדם המסוים והצורך במתן הנחיות לאפוטרופוס כמעט ואינו בא לידי ביטוי במסגרת הליך המינוי בבית המשפט. דבר זה יוצר לא פעם מתח רב בין האדם לבין האפוטרופוס. על כן מוצע לחייב את המועמד לתפקיד האפוטרופוס לקחת חלק בדיון.
14. הוספת סעיפים 37א – 37ח
אחרי סעיף 37 לחוק העיקרי יבוא:
"37א. חוות דעת מומחים
(א) בית המשפט רשאי להורות לעובד סוציאלי לחקור בעניין הצורך בקביעת אמצעים מגבילים לאדם ולחוות דעתו בתסקיר בכתב, ולרופא מורשה - לאבחן את מצבו הרפואי של אדם ולעגן ממצאיו בתעודה רפואית, הכל כאמור בפרק זה; בפרק זה רופא מורשה - כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976.
(ב) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לשמוע כל אדם, לרבות אנשי מקצוע מתחומים אחרים או כל אדם שמכיר את האדם נשוא הבקשה.
37ב. חוות דעת מטעם האדם
(א) אדם שמבקשים לקבוע עבורו אמצעים מגבילים רשאי להגיש מטעמו חוות דעת של עובד סוציאלי, רופא, איש מקצוע מתחומים אחרים וכן של כל אדם בעל היכרות אישית עמו.
(ב) השר יקבע בתקנות כללים למימוש הזכות האמורה בסעיף קטן (א), בין היתר לאנשים שידם אינה משגת לשלם עבור חוות הדעת; תקנות ראשונות יוגשו לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת תוך שלושה חודשים מיום פרסומו של החוק המתקן.
37ג. תעודה רפואית
(א) תעודה רפואית המוגשת בהליך לפי חוק זה תקבע את מצבו הרפואי של האדם ואת הטיפול הרפואי לו הוא זקוק, בהתאם לתחום מומחיותו.
(ב) תעודה רפואית לא תכלול המלצות לעניין כשרותו המשפטית של האדם, או לעניין הצורך בקביעת אמצעים מגבילים לפי חוק זה."
הסבר לסעיף 14 (37א-37ג): כיום מתבצע מינוי אפוטרופוס בעיקר על סמך הקביעה בתעודות רפואיות. מחקרים שונים מעידים על הלימה כמעט מוחלטת בין המלצות בחוות דעת מומחים לבין ההחלטה השיפוטית (ר', בענייננו, ישראל דורון "'הבלתי נראים': זקנים בצל אפוטרופסות משפטית" הדרה חברתית וזכויות אדם בישראל 205 (יאיר רונן, ישראל דורון, ורד סלונים-נבו עורכים, 2008). משמעות הדבר היא כי המודל הרפואי שולט על הליך מינוי האפוטרופסות על אף ששאלת הגבלת החירות באמצעות מינוי אפוטרופוס אינה שאלה רפואית ואינה נמצאת בתחום מומחיותו של הרופא. על כן מוצע שהתעודה הרפואית תכלול אך ורק התייחסות למצבו הרפואי של האדם והטיפול הרפואי שלו הוא זקוק, ללא המלצות נוספות שאינן קשורות לרפואה. הצעה זו מחזירה את שיקול הדעת הנדרש לקביעה משפטית בדבר כשרות משפטית לידי הגורמים האמונים על כך - בית המשפט המסתייע בפקידת הסעד ובהמלצותיה. סעיף זה אף מאפשר לאדם להביא חוות דעת מטעמו הן של איש מקצוע והן של גורם אחר המכיר אותו היטב וזאת כדי לאפשר ראייה רחבה של האדם. בנוסף, מאחר שאחד החסמים המרכזיים להמצאת חוות דעת מטעם האדם הוא עלותן הגבוהה, יש צורך בהוראות שיסדירו כללים להבטחת הזכות להשתתפות כספית או קבלת חוות דעת מומחים. זאת הן עבור מעוטי יכולת והן עבור אנשים תחת אפוטרופסות אשר אינם יכולים לעשות שימוש בכספם.
"37ד. תסקיר עובד סוציאלי
(א) לצורך הכנת התסקיר כמשמעו בסעיף 37א(א), ייפגש עובד סוציאלי עם האדם נושא התסקיר, ישמע את רצונו והעדפותיו, וייתן להם משקל מכריע בגיבוש המלצותיו.
(ב) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), עובד סוציאלי רשאי להיפגש גם עם בני משפחתו של האדם, המטפלים בו, ועם גורמים נוספים לבקשת האדם.
(ג) התסקיר יפרט את עמדת האדם לגבי הבקשה, את נסיבות חייו, יכולותיו, צרכיו, שינויים שחלו לאחרונה בחייו או בתפקודו ואת התאמתה לאדם של תמיכה בקבלת החלטות; אם הבקשה היא למינוי אפוטרופוס יפרט התסקיר אף את הצורך במינוי ואם נבדקו אמצעים מגבילים אחרים, וכן ינקוב בשמותיהם וקרבתם לאדם של הגורמים עמם שוחח העובד הסוציאלי לקראת הכנת התסקיר.
(ד) בהכנת התסקיר, יפעיל העובד הסוציאלי את שיקול דעתו העצמאי ללא מורא, תוך שמירה על כבודו, חירותו ועצמאותו של האדם נושא התסקיר.
(ה) בית המשפט ישמע את העובד הסוציאלי, ורשאי להזמין כל אדם שעמדתו נכללה במסגרת התסקיר. לבקשת אדם החולק על הקביעות בתסקיר, יזמן בית המשפט כל גורם שנקוב בו ונחוץ לעניין."
הסבר לסעיף 14 (37ד): תסקיר העובד הסוציאלי הינו מסמך מכריע בהליך לבחינת הצורך באמצעים מגבילים, אולם חוק הכשרות המשפטית לא כולל הנחיות לגביו. לכן מוצעים כללים אלה אשר מתווים את אופן כתיבת התסקיר וגיבוש המלצותיו, ומאפשרים הליך הוגן לאדם המבקש להתגונן מפני קביעות בתסקיר.
"37ה. חובת הנמקה
בית המשפט יפרט בפסק דינו את נימוקיו להחלטה בעניינו של האדם, לרבות הבדיקות שנערכו לפי סעיף 34א."
הסבר לסעיף 14 (37ה): בית המשפט לא חייב כיום לנמק את החלטתו לחתום על צו למינוי אפוטרופוס תוך הגבלות חירותו של האדם ובפועל פעמים רבות החלטות בהליכי אפוטרופסות מנומקות באופן לאקוני. על כן וכחלק מהדרישה לצדק פרוצדורלי ולהליך הוגן, נקבעה במסגרת סעיף זה חובת ההנמקה להחלטה בעניינו של האדם, שבמקרה הצורך תאפשר לו להשיג עליה.
"37ו. תוקף קביעת אמצעים מגבילים
(א) קביעת אמצעים מגבילים לבגיר כאמור בסעיף 33א(א) תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 חודשים; בתום תקופה זו יובא עניינו של האדם בפני בית המשפט לבחינה מחודשת.
(ב) בגיר שנקבעו לו אמצעים מגבילים זכאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבחון מחדש את הצורך באמצעים המגבילים אף בטרם חלפה התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א)."
הסבר לסעיף 14 (37ו): כפי שמקובל במדינות רבות בעולם, יש לתחום בזמן את משך תחולת האמצעים המגבילים, ולחייב בחינה עתית של נחיצותם.
"37ז. זכות עמידה
קביעת אמצעים מגבילים, לרבות מינוי אפוטרופוס, אינה פוגעת בזכותו של אדם לנהל כל הליך לפי חוק זה, לרבות ערעור על החלטה, בקשה למתן הוראות לאפוטרופוס לפי סעיף 44, בקשה לפיטורי אפוטרופוס לפי סעיף 61 ובקשה לפקיעת אפוטרופסות לפי סעיף 62."
הסבר לסעיף 14 (37ז): העדר הסדרה חוקית של זכות האדם לפנות לבית משפט ללא הסכמת האפוטרופוס שלו, שוללת ממנו נגישות לצדק. על כן נדרשת קביעה מפורשת בדבר זכותו של כל אדם תחת אפוטרופסות לנהל הליכים משפטיים.
"37ח. מעמד נציב וארגון
(א) אדם שעניינו נדון בפני בית המשפט לפי פרק זה, רשאי לבקש כי הנציב ו/או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות או של אנשים זקנים יצטרפו להליך.
(ב) בית המשפט שדן בהליכים לפי חוק זה רשאי לתת לנציב או לארגון כאמור בסעיף קטן (א) להשמיע דברם, בדרך שיורה."
הסבר לסעיף 14 (37ח): הקמתה בישראל של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות אשר אמונה על קידום זכויות אדם בקרב אנשים עם מוגבלות ועל קידום יישום אמנת האו"ם במדיניות הממשלה צריכה לקבל ביטוי בחוק זה. יש להכיר במעמד הנציבות בהליכים לפי חוק זה ובכלל זה האפשרות להצטרף להליכים מתוקף חוק זה. כך הדבר אף לגבי ארגוני זכויות אנשים זקנים ואנשים עם מוגבלות אשר פיתחו מומחיות בתחום.
15. (א) מעביד מעסיק או הזקוק לעובד לא יפרסם מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, שיש בה משום הפליה לפי הוראות סעיף 8.ביטול סעיף 43
סעיף 43 לחוק העיקרי – יבוטל.
הסבר לסעיף 15: חובת הציות של האדם להוראות האפוטרופוס המופיעה בחוק העיקרי הינה אנכרוניסטית ומשפילה, ונוגדת את עקרונות היסוד של הכשרות המשפטית כזכות אדם, כמו גם את אמנת האו"ם. יש ערך הצהרתי ומעשי בביטול סעיף זה.
סעיף 43 לחוק העיקרי
16. תיקון סעיף 44
בסעיף 44 לחוק העיקרי, במקום "לבקשתו של האפוטרופוס או של היועץ המשפטי לממשלה", יבוא: "לבקשתו של האדם, של האפוטרופוס או של היועץ המשפטי לממשלה".
הסבר לסעיף 16: הזכות לפנות לבית המשפט למתן הנחיות צריכה להיות נתונה גם לאדם עצמו.
17. הוספת סעיף 49א
אחרי סעיף 49 יבוא:
"49א. העברת נטל הראייה
הטוען להיעדר כשרות של אדם לביצוע פעולה משפטית, עליו הראייה"
הסבר לסעיף 17: אנשים זקנים ואנשים עם מוגבלות מתמודדים לא פעם עם טענות לא מבוססות של נותני שירות בדבר חוסר כשירותם לבצע פעולות משפטיות. כך לדוגמה בנקאים ורופאים דורשים לא פעם מינוי אפוטרופוס כדי לבצע פעולה משפטית נדרשת, וזאת ללא מתן התאמות והנגשת המידע לאדם ועל סמך הטיות סטראוטיפיות על קבוצת הגיל או על מוגבלויות. מטרת סעיף זה לעגן את חזקת הכשרות בהעברת נטל הראייה לצד הטוען אחרת.
18. הוספת סעיף 51א
אחרי סעיף 51 יבוא:
"51א. פנייה לאדם תחת האפוטרופסות
אחת לששה חודשים יפנה האפוטרופוס הכללי לאדם ויברר עמו את מצבו, את תפקודו של האפוטרופוס ואת הצורך בהמשך אפוטרופסות; שר המשפטים יקבע כללים לביצוע סעיף זה".
הסבר לסעיף 18: יש להחיל חובה על הגוף המפקח על האפוטרופוסים ליצור קשר ישיר עם אנשים המצויים תחת אפוטרופסות, בתדירות מינימלית. כמו כן יש לעגן בחקיקה את אחריות האפוטרופוס הכללי ככתובת זמינה ונגישה לבירור תלונות בנוגע לתפקוד אפוטרופוסים.
19. תיקון סעיף 57
במקום המילים "ונתכוון לטובת החסוי" יבוא: "ובהתאם לרצון האדם לפי סעיף 67ה(א)".
הסבר לסעיף 19: פעולת האפוטרופוס צריכה להיות בהתאם לרצון האדם ולא בהתאם לטובתו. זו גם צריכה להיות אמת המידה לבחינת פעולותיו ואחריותו של האפוטרופוס.
20. החלפת סעיף 65
במקום סעיף 65 לחוק העיקרי יבוא:
בית משפט רשאי למנות לאדם תאגיד כאפוטרופוס. תקנות ראשונות בדבר תאגידי אפוטרופסות לרבות כללים לאימתי ימונה תאגיד אפוטרופוס, מי יכול לשמש כתאגיד אפוטרופוס, חובות תאגידי אפוטרופוס ושכר טרחה של תאגידי אפוטרופוס יוגשו לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת תוך שלושה חודשים מיום פרסומו של החוק המתקן."
הסבר לסעיף 20: סעיף זה נועד במקור להתייחס למינוי של אפוטרופוס ציבורי. אולם כיום האפוטרופוס הכללי אינו משמש כאפוטרופוס וכך ראוי שתהיה הפרדה בין הגורם המשמש כאפוטרופוס לבין הגורם המפקח. מאידך הולך וגובר השימוש במינויי תאגידי אפוטרופסות (על פי הערכה של האפוטרופוס הכללי מדובר בכרבע מהמינויים). תאגידים אלה פועלים ללא הגדרה בחוק. האפוטרופוס הכללי מגבש בימים אלה נהלים בנושא אולם אנו סבורים כי הוראות מהותית הנוגעות לתפקוד תאגידי אפוטרופסות צריכות להיות מעוגנות בתקנות אשר יידונו בוועדה בכנסת.
21. תיקון סעיף 67ג
בסעיף 67ג בהצעת החוק הממשלתית יבוא:
(א) כותרת הסעיף תימחק, ובמקומה יבוא: "טובת הקטין".
(ב) במקום המילים "לטובת החסוי" יבוא: "לטובת הקטין".
(ג) המילים: "לצורך קביעת טובתו של חסוי בגיר יתחשב האפוטרופוס בעקרונות שבסעיף 67ה" - יימחקו.
הסבר לסעיף 21: הצעת החוק הממשלתית קובעת עקרונות ודרכי פעולה של האפוטרופוס במסגרת סעיף 67ג להצעה. ככל שהדבר נוגע לבגירים העקרון המנחה צריך להיות רצונו של האדם ולא טובתו. נבקש להדגיש כי החוק הקיים גם אינו עולה בקנה אחד עם עמדות של ימינו בדבר זכויות אדם של ילדים ונוער וזאת בין היתר כפי שאלו באים לידי ביטוי בהמלצות הוועדה לזכויות הילד (ועדת רוטלוי). לצד התיקונים המוצעים כאן יש לעשות עבודה מול ארגוני זכויות ילדים כדי לעדכן את החוק ולחזק את כשרותם המשפטית של קטינים ואת זכויותיהם בהליך.
22. תיקון סעיף 67ה
בסעיף 67ה להצעת החוק הממשלתית יבוא:
1. האמור בסעיף יסומן (ב), ולפניו יבוא:
"(א) במילוי תפקידיו והפעלת סמכויותיו יקדם האפוטרופוס את רצונו של האדם והעדפותיו, ישמור על עצמאותו של האדם, על חירותו ועל האוטונומיה שלו, ולא ימנע ממנו לממש את רצונו אלא אם הוא סבור כי קיימת ודאות קרובה לנזק משמעותי לאדם."
2. בסעיף קטן (ב)(4) – המילים: "המסוגל להבין בדבר, לפי בקשתו", והמילים: "אלא אם כן האפוטרופוס סבור כי מתן מידע מסוים יפגעו בטובתו של החסוי" - יימחקו.
3. במקום סעיף קטן (ב)(5) יבוא:
"(5) (א) האפוטרופוס יסייע לאדם לקבל החלטות ולהוציאן אל הפועל.
(ב) לשם קבלת החלטה, ימסור האפוטרופוס לאדם את המידע הדרוש לו, באופן שמותאם לצרכיו, לרבות –
(1) מהות ההחלטה, מטרתה וחשיבותה;
(3) המשמעות של אי נקיטת הפעולה;
(4) החלופות האפשריות לרבות המשמעות, התועלת והסיכון שבבחירה בכל אחת מהחלופות."
4. בסעיף קטן (ב)(6), המילים: "אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו" – יימחקו.
5. סעיף קטן (ב)(7) יימחק.
6. בסעיף קטן (ב)(8), המילים: "על אף האמור בפיסקה (7)" - יימחקו.
7. אחרי סעיף קטן (ב)(9) יבוא:
"(9א) במקרה של מחלוקת, זכאי האדם שמונה לו אפוטרופוס לפנות לבית המשפט על מנת שייתן לאפוטרופוס הוראות לפי סעיף 44; ביקש האדם את עזרת האפוטרופוס בפנייה לבית המשפט, יגיש לו האפוטרופוס את הסיוע הנדרש; פנה האדם לבית המשפט, לא יפעל האפוטרופוס עד למתן החלטה."
8. בסעיף קטן (ב)(10), המילים: "בזמנים שבהם הוא מסוגל לכך" – יימחקו.
9. בסעיף קטן (ב)(13), במקום המילים "טובת החסוי", יבוא "רצון האדם".
הסבר לסעיף 22: הצעת החוק הממשלתית קובעת עקרונות ודרכי פעולה של אפוטרופוס שמונה לבגיר. אמת המידה הראשונית לפעולת האפוטרופוס צריכה להיות קידום רצונו והעדפותיו של האדם. כמו כן יש להורות על אמצעים להגברת השיתוף והשקיפות מצד האפוטרופוס לאדם, וזאת במטרה לחזק את מעמדו של האדם ולעמוד על זכויותיו. עוד מוצע לקבוע פרוצדורה לבירור מחלוקות בין האדם לבין האפוטרופוס שמונה לו. בנוסף, החריגים למסירת מידע לאדם - חוסר יכולת להבין בדבר והקביעה כי מתן מידע יפגע באדם - הינם בעייתיים. כיום, על בסיס קביעה שרירותית כי אחד החריגים האלה התקיים, מרבית האנשים מודרים ממידע על חייהם.
23. הוספת סעיפים 67ה1 – 67ה5
אחרי סעיף 67ה להצעת החוק הממשלתית יבוא:
"67ה1. עצמאות האדם תחת אפוטרופסות
(א) מינוי אפוטרופוס לא יפגע בזכותו של האדם לנקוט בכל אחת מן הפעולות המנויות בסעיף זה, ללא צורך בקבלת הסכמה מצד האפוטרופוס:
(1) פנייה לערכאה שיפוטית;
(2) קבלת ייעוץ וייצוג משפטי;
(3) פנייה לאנשי מקצוע, לרבות מתחומי האפוטרופסות, הבריאות והרווחה, לרבות לצורך קבלת כל מסמך ומידע מהם והגשת כל בקשה, מסמך ומידע להם;
(4) בחירת מקום מגורים, לרבות הזכות לחיים עצמאיים בסיוע אישי;
(5) בחירת מקום עבודה, לימודים ופעילויות ופנאי;
(6) הגשת תלונה ופנייה לכל גורם מפקח;
(7) מפגש עם כל אדם.
(ב) התגלעה מחלוקת בין האפוטרופוס לאדם בעניין המנוי בסעיף קטן (א), רצון האדם יגבר."
הסבר לסעיף 23 (67ה1): יש לחזק את חירותו של אדם תחת אפוטרופסות ואת יכולתו לממש את כשרותו המשפטית, וודאי כאשר מדובר במיצוי זכויות אל מול רשויות המדינה. הדרישה כיום להסכמת האפוטרופוס לצורך נקיטה בצעדים אלה, פוגעת פעמים רבות בזכות האדם לפרטיות ופוגעת ביכולתו לפעול למיצוי זכויותיו וחירותו.
"67ה2. מסירת מידע לאדם תחת אפוטרופסות
(א) אפוטרופוס ימסור לאדם את הפרטה שהוא מגיש לאפוטרופוס הכללי לפי סעיף 51, וכן כל מידע הנוגע לאותו אדם ונמצא בידיעתו, לרבות פרטי חשבון הבנק של האדם, וכן יסייע לאותו אדם לקבל כל מידע שנמצא ברשות אחר, ואותו אדם זכאי לקבלו לפי כל דין.
(ב) האפוטרופוס יבהיר לאדם כל מידע ומסמך הנוגע לאותו אדם בשפה ובאופן שמותאם לצרכיו.
(ג) אין בסעיף קטן (א) כדי לפגוע בזכותו של אדם תחת אפוטרופסות לקבל כל מידע שלא באמצעות האפוטרופוס וללא ידיעתו של האפוטרופוס."
הסבר לסעיף 23 (67ה2): זכותו של אדם לקבל מידע מלא הנוגע לענייניו. זכות זו מתרגמת לחובת האפוטרופוס לשתף את האדם באופן נגיש ויזום בכל מידע המצוי ברשותו, וכן לסייע לו בקבלת מידע מגורמים אחרים.
"67ה3. קשר עם האדם שתחת אפוטרופסות
האפוטרופוס ישמור על קשר סדיר ורציף עם האדם, ויהיה זמין עבורו תוך פרק זמן סביר."
הסבר לסעיף 22 (67ה3): אנשים רבים תחת אפוטרופסות לא מצליחים ליצור קשר עם האפוטרופוס שלהם, ולעיתים הם לא פוגשים אותו חודשים רבים. יש לקבוע חובה על שמירת קשר רציף וסדיר בין האפוטרופוס לאדם.
"67ה4. פרטי עובד סוציאלי
האפוטרופוס יידע את האדם שתחת אפוטרופסותו בדבר פרטיו של העובד הסוציאלי הממונה על הטיפול בו, ועל זכותו לפנות לעובד הסוציאלי בכל עניין, לרבות בנושאים הקשורים לאפוטרופסות."
הסבר לסעיף 23 (67ה4): אחד מתפקידיו של האפוטרופוס הוא לסייע לאדם במיצוי זכויותיו. כחלק מכך על האפוטרופוס ליידע את האדם בפרטי העובד הסוציאלי המלווה אותו.
"67ה5. חובת הכשרה לאפוטרופוס
אפוטרופוס שמונה על-ידי בית המשפט כאמור בחוק זה יעבור הכשרה במהלך שנתו הראשונה למינוי, בהתאם להוראות שיקבע השר. תקנות ראשונות יוגשו לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת תוך שלושה חודשים מיום פרסומו של החוק המתקן."5
הסבר לסעיף 23 (67ה5): אין כיום הכשרה מטעם האפוטרופוס הכללי לאפוטרופוסים בדבר אופן ביצוע תפקידם. חסר זה מביא לפגיעה באנשים עצמם עקב חוסר מקצועיותם של אפוטרופוסים או ידיעה מוגבלת בדבר אחריותם, תפקידם וזכויותיו של האדם תחת האפוטרופסות. יש לקבוע הוראות בנוגע לאופן מתן ההכשרה האמורה.
24. תיקון סעיף 67ו
בסעיף 67ו בהצעת החוק הממשלתית, המילים: "אלא אם כן השתכנע כי הפעולה דרושה לשם מניעת פגיעה בחסוי וכי חומרת הפגיעה כאמור וסיכויי התרחשותה מצדיקים הגבלה כאמור או שימוש סביר בכוח" – יימחקו.
הסבר לסעיף 24: אפוטרופסות אינה יכולה לשמש מסלול עוקף לכפיית טיפול. המחוקק קבע הליכים ייחודיים המאפשרים כפייה בתחומים מסוימים (חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, חוק הסעד (טיפול באדם המפגר), התשכ"ט-1969, חוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991). סמכות הכפייה צריכה להיות שוויונית בין אם מדובר באדם תחת אפוטרופסות ובין אם מדובר באדם ללא אפוטרופסות.
25. תיקון סעיף 69
בסעיף 69 לחוק העיקרי, במקום "שטובתו של קטין, של פסול דין או של חסוי או טובת הכלל מחייבת זאת", יבוא: "שהוראות חוק זה, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 והאמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות מחייבים זאת".
הסבר לסעיף 25: שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בהליכים לפי חוק זה צריך להתבסס על עקרונותיו החדשים של החוק וברוח אמנת האו"ם.
26. הוספת סעיף 78א
אחרי סעיף 78 לחוק העיקרי יבוא:
"78א. סמכות מקומית
הליך לפי חוק זה יתנהל בבית המשפט הנמצא באזור מגוריו של האדם לגביו מבקשים למנות אמצעים מגבילים, או בכל מקום בו הוא יבחר; הוגשה בקשה לפי חוק זה, זכאי האדם לבקש להעבירה לבית משפט לפי בחירתו ובזיקה למקום בו הוא מתגורר."
הסבר לסעיף 26: פעמים רבות מקום פתיחת התיק המקורי נמצא הרחק ממקום מגוריו של האדם כעת. כדי להגביר את הנגישות לצדק יש לאפשר לאדם להגיש בקשה בכל בית משפט לענייני משפחה הסמוך למקום מגוריו.
27. תיקון סעיף 80
בסעיף 80 לחוק העיקרי יבוא:
(א) לפני הגדרת "חסוי" יבוא:
(ב) בהגדרת "חסוי" במקום המילה "חסוי" יבוא:
"אדם תחת אפוטרופסות"
(ג) אחרי הגדרת "חסוי" יבוא:
""נזק משמעותי" – נזק חמור ובלתי הפיך.
"נציב" – נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שמונה לפי סעיף 22 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998."
28. תיקון סעיף 83
בסעיף 83 לחוק העיקרי, בסופו, יבוא: " והכל בהתייעצות עם הנציב ועם ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים זקנים ועם ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
הסבר לסעיף 28: סעיף 83 עוסק בסמכות התקנת תקנות של שר המשפטים. כאמור בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תקנות בנושא זה צריכות לעבור לאחר התייעצות עם ארגוני זכויות אנשים עם מוגבלות ואנשים זקנים וכן לאחר אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
29. תיקונים נוספים בהצעת החוק הממשלתית
בסעיפים 33ב,35א(א), 35א(ד), 64ה, 67ד - יוחלף מבחן 'טובתו' במבחן 'רצונו והעדפותיו'.
הסבר לסעיף 29: הצעת החוק הממשלתית קובעת את עקרון טובתו של האדם כאמת מידה בכמה צמתים: בבקשת מיופה כוח להתמנות כאפוטרופוס, במינוי אפוטרופוס בהתאם לרצון האדם ובהתאם לאמור בצוואת הורה ובעקרונות הפעולה של האפוטרופוס. יש להחליף בכל הצמתים הללו את עקרון טובתו של האדם בעקרון רצונו והעדפותיו.
30. תיקון חוק הסעד (טיפול במפגרים)6
בחוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט - 1969, בסעיף 7, לאחר סעיף קטן (ב), יבוא:
"(ב1) ועדת אבחון לא תתן המלצה, רפואית או אחרת, לעניין כשרותו המשפטית של המפגר או לעניין הצורך במינוי אפוטרופוס עבורו."
הסבר לסעיף 30: ועדת אבחון היא ועדה סטטוטורית אשר המלצותיה מחייבות. ועדות האבחון נוהגות לחרוג מסמכותן ולקבוע המלצות בדבר מינוי אפוטרופוס. כך נוצר למעשה מסלול חלופי לחוק הכשרות המשפטית ולהליך שנקבע בו לבחינת הצורך במינוי. על כן מוצע לתקן את ההוראה ולתחום את סמכויות ועדת האבחון, וזאת כדי להחזיר את הדיון על אפוטרופסות אל גבולות חוק הכשרות המשפטית.
31. תיקון חוק הסיוע המשפטי
בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, בתוספת, אחרי סעיף 6, יבוא:
"7. לאדם שמבקשים לקבוע עבורו אמצעים מגבילים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962, וכן בכל הליך, לרבות ערעור, לפי חוק זה."
הסבר לסעיף 31: ייצוג משפטי הנו תנאי הכרחי לקיום הליך הוגן ולחיזוק יכולתו של האדם להתנגד לשלילת חירותו. בהיעדרו, הדיון המשפטי מתנהל פעמים רבות ללא נוכחותו, ללא שמיעתו, וללא התייחסות הולמת לזכויותיו. על כן יש לקבוע זכות לסיוע משפטי בהליכים שבהם מתבקש מינוי אפוטרופוס או שמתבקש לגביו שימוש באמצעים מגבילים אחרים.