חומר רקע

י"ד באדר א' התשע"ו 23 בפברואר 2016 אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה הצעת חוק החברות (תיקון מס' 27), התשע"ו-2015 ניירות ערך למוכ"ז – רקע מניה למוכ"ז (=למוסר כתב זה), בניגוד למניה על שם, היא מניה שזהות בעליה אינה ידועה בהכרח לחברה, והחברה אינה עוקבת אחרי זהות בעל המניה במרשם בעלי המניות. החברה מקבלת על עצמה בתקנונה להכיר במי שאוחז כדין בשטר המעיד על בעלותו במניה כזו (=שטר מניה), כבעל המניה. לפי סעיף 297 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – החוק), מניות למוכ"ז הן מסמך סחיר שהעברתו היא במסירת השטר לידי הנעבר. בדברי ההסבר נטען, כי הסחירות של מניות למוכ"ז והעדר המעקב אחר בעליהן מעוררים קשיים באכיפת דיני המיסים ובתחום הלבנת ההון. החשש הוא שמניות כאלה, שניתן להעביר מאדם לאדם בלא צורך בזיהוי בעל המניה ורישומו במרשם בעלי המניות, ישמשו להעלמת הכנסות ולהלבנת הון. זאת, בשל האפשרות להסתיר הון באמצעות החזקה במניה למוכ"ז, ובשל הקושי להתחקות אחר העסקאות הנעשות במניות כאלה. חשש דומה עשוי להתעורר לגבי איגרות חוב וניירות ערך אחרים למוכ"ז. בביקורות בינלאומיות שונות שנערכו למדינת ישראל, עלה חוסר ההתאמה בין המצב המשפטי הקיים בישראל, המאפשר הנפקת מניות למוכ"ז, לבין הסטנדרטים הבינלאומיים. זאת משום שמניות למוכ"ז גורמות לחוסר שקיפות לגבי זהות בעלי המניות. מצב זה, כך נטען, מגביר את הסיכון להלבנת הון ומעורר קשיים בהיבטים של חילופי מידע לצורכי מס. זאת, בעוד שברוב המדינות העולם המערבי קיימים הסדרים המאפשרים שקיפות (כלפי הרגולטור) של הבעלות במניות למוכ"ז. התיקונים המוצעים שינוי המצב המשפטי האמור אפשרי בשתי דרכים מרכזיות: האחת – ביטול האפשרות של חברות להנפיק ניירות ערך למוכ"ז; והשנייה – מנגנון שיבטיח לרשויות הרלוונטיות אפשרות לזהות את בעליהן של מניות למוכ"ז. על פי הנתונים שהיו בידי רשם החברות בשנת 2013, השימוש במניות למוכ"ז בישראל הוא זניח. אותרו 12 חברות, מהן אחת ציבורית, שהנפיקו מניות למוכ"ז, ורק שש מתוכן היו רשומות כחברות פעילות. נתונים אלה מעידים על ההיקף המצומצם של השימוש במניות למוכ"ז בישראל. כמו כן, זה שנים אסורה הנפקה של ניירות ערך למוכ"ז לציבור, מכוח סעיף 39 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק ניירות ערך). בדברי ההסבר נטען, כי עקב השימוש המצומצם במניות למוכ"ז בישראל אין הצדקה כלכלית להקמת מנגנון רישום ופיקוח שיאפשר למחזיקי מניות למוכ"ז להישאר בלתי מוכרים לחברות שבמניותיהן הם מחזיקים, אך בד בבד יאפשר לרשויות הרלוונטיות לזהותם. לפיכך, הדרך המתאימה מבין שתי הדרכים הנזכרות לעיל לשינוי המצב המשפטי הוא ביטול האפשרות של חברות להנפיק מניות למוכ"ז. בנוסף, מכיוון שלפי הנטען איגרות חוב וניירות ערך אחרים למוכ"ז עלולים אף הם לאפשר הלבנת הון, מוצע לבטל מכאן ולהבא גם את האפשרות של חברות להנפיקם. בדברי ההסבר צוין, כי בארה"ב האפשרות להנפיק איגרות חוב למוכ"ז בוטלה עוד בשנת 1982, בין השאר כדי למנוע אפשרות להלבנת הון באמצעות מסחר בהן. לאור כל האמור, הצעת החוק מבקשת לקבוע בחוק איסור על הנפקה או הקצאה של ניירות ערך (ובהם גם מניות ואיגרות חוב) למוכ"ז. כמו כן, מוצעות התאמות שונות בהוראות החוק המתייחסות למניות למוכ"ז, והן לא יהיו נחוצות עוד נוכח האיסור. הוראת המעבר המוצעת תחייב את המחזיקים במניות, איגרות חוב או ניירות ערך אחרים למוכ"ז להשיבם לחברה ולקבל תמורתם נייר ערך שווה זכויות על שם. סעיף 1 להצעת החוק – תיקון סעיף 1: תיקון הגדרות נוכח האיסור המוצע על הנפקת ניירות ערך למוכ"ז, מוצע לתקן כמה הוראות בחוק הנוגעות לניירות ערך למוכ"ז ובכלל זה הוראות הנוגעות למניות למוכ"ז ולשטר מניה כפי שיפורט להלן. "נייר ערך" – מוצע לתקן את ההגדרה "נייר ערך", כך שתימחק ממנה ההתייחסות לכך שנייר ערך יכול שיהיה על שם או למוכ"ז. "שטר מניה" – כמו כן מוצע למחוק את ההגדרה "שטר מניה", שהוא השטר שאחיזה בו היא ראיה לכאורה לבעלות במניה למוכ"ז, והעברת המניה נעשית בדרך של העברת השטר. סעיף 2 להצעת החוק – תיקון סעיף 69: הודעה על אסיפה כללית בחברה ציבורית ותוכנה סעיף 69 לחוק, קובע הוראות לעניין הודעה על אסיפה כללית בחברה ציבורית ותוכנה. מכוח סעיף 69(ד) לחוק, מוסמך שר המשפטים לקבוע תקנות, לרבות בדבר דרך הפירוט של הנושאים שעל סדר היום של האסיפה הכללית. התקנת התקנות טעונה התייעצות עם רשות ניירות ערך, ומכוח סעיף 366(ב) לחוק, גם אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. מוצע להבהיר כי סמכות זו כוללת גם את הסמכות לקבוע בתקנות עניינים נוספים שיש לכלול בהודעה על אסיפה כללית כאמור. סעיף 3 להצעת החוק – תיקון סעיף 130: מרשם בעלי המניות הפרק השני בחלק הרביעי לחוק מטיל על חברה חובה לנהל מרשם בעלי מניות ומסדיר את תוכנו. מאחר שעל פי הוראות אותו פרק בנוסחו הקיים, מרשם זה מתייחס גם למניות למוכ"ז, שמוצע כאמור לאסור את הנפקתן או הקצאתן, מוצע לתקן כמה הוראות באותו פרק, כמפורט להלן. סעיף 130(א) לחוק מסדיר את תוכן מרשם בעלי המניות. פסקה (2) של אותו סעיף קובעת אילו פרטים יצוינו במרשם לגבי מניות למוכ"ז. מאחר שעל פי המוצע רישום זה לא יידרש עוד, מוצע לבטל את פסקה (2) האמורה. סעיף 4 להצעת החוק – מחיקת סעיפים 135 ו-136: רישום שטר מניה סימן ג' לפרק השני בחלק הרביעי (סעיפים 135 ו-136), מסדיר את הרישום במרשם בעלי המניות של הוצאת שטר מניה וביטולו. מאחר שלפי התיקון המוצע לא יוקצו עוד מניות למוכ"ז (וממילא לא יוצאו בשלהן שטרי מניה), מוצע לבטל את הוראות הסימן האמור. סעיפים 5 ו-6 להצעת החוק – תיקון סעיפים 176 ו-177: בעל מניה בחברה פרטית / ציבורית הפרק הראשון לחלק החמישי לחוק קובע הסדרים לגבי בעל מניה ותעודת מניה. סעיף 176 לחוק קובע כי גם מי שאוחז בשטר מניה נחשב לבעל מניה בחברה פרטית. סעיף 177 לחוק קובע, בפסקה (3), כי בעל מניה בחברה ציבורית הוא, בין השאר, מי שאוחז בשטר מניה. עקב האיסור המוצע כאמור על הנפקה או על הקצאה של מניות למוכ"ז מוצע למחוק מסעיפים 176 ו-177 האמורים את ההוראה שלפיה ייחשב מי שאוחז בשטר מניה לבעל מניה סעיף 7 להצעת החוק – ביטול סעיף 179: שטר מניה סעיף 179 לחוק מסדיר הוצאת שטר מניה בחברה שתקנונה מתיר זאת. נוכח האיסור שמוצע לקבוע כאמור על הנפקה או הקצאה של מניות למוכ"ז, מוצע לבטל סעיף זה. סעיף 8 להצעת החוק – תיקון סעיף 180: נוסח תעודת מניה ושטר מניה סעיף 180 לחוק מסמיך את שר המשפטים לקבוע הוראות בדבר הנוסח של תעודת מניה או של שטר מניה, צורתם, אופן עריכתם והדפוס שלהם. תקנות לעניין זה לא הותקנו. מאחר שהאיסור המוצע על הנפקת מניות למוכ"ז משמעו שלא יוצאו שטרי מניות בגינן, מוצע לתקן את הסעיף האמור כך שיתייחס לתעודת מניה בלבד. סעיף 9 להצעת החוק – הוספת סעיף 289א: איסור להנפיק או להקצות נייר ערך למוכ"ז מוצע להוסיף את סעיף 289א ולקבוע בו איסור על חברה להנפיק או להקצות ניירות ערך למוכ"ז. יוזכר בהקשר זה כי ההגדרה "נייר ערך" שבסעיף 1 לחוק כוללת את כל סוגי ניירות הערך שרשאית חברה להנפיק, ובהם מניה ואיגרת חוב. סעיף 10 להצעת החוק – מחיקת סעיפים 296 ו-297: נייר ערך למוכ"ז, טהירות הוראות סימן ד' בפרק הראשון לחלק השביעי לחוק, עוסקות בהעברה של ניירות ערך שהנפיקה חברה, כחלק מההוראות בדבר הון החברה. סעיף 296 לחוק מגדיר מהו נייר ערך למוכ"ז ומיהו בעליו, וסעיף 297 לחוק מסדיר את טהירותו של נייר ערך למוכ"ז. הוראות הסעיפים האמורים אינן נחוצות עוד נוכח האיסור שמוצע לקבוע על הנפקת ניירות ערך למוכ"ז, ולפיכך מוצע לבטלם. סעיף 11 להצעת החוק – תיקון סעיפים 1 ו-167 לפקודת החברות: הגדרת שטר מניה וסוגים של איגרות חוב עקב האיסור שמוצע לקבוע על הנפקת ניירות ערך למוכ"ז, מוצעים שני תיקונים בפקודת החברות. בדומה לתיקון המוצע בסעיף 1(2) להצעת החוק, מוצע למחוק את ההגדרה "שטר מניה שבסעיף 1 לפקודה. בנוסף, סעיף 167 לפקודה מגדיר סוגים של איגרות חוב שחברה רשאית להנפיק. כיום מתיר הסעיף האמור להנפיק איגרות חוב כמשתלמות למוכ"ז. מוצע לתקן סעיף זה ולהבהיר כי חברה לא תוכל להנפיק איגרת חוב כמשתלמת למוכ"ז. סעיף 12 להצעת החוק – תחילה מוצע כי תחילתו של החוק המוצע תהיה בתום 6 חודשים מיום פרסומו. בדברי ההסבר נטען, כי זהו פרק זמן סביר להערכות ליישומו, בפרט נוכח העובדה שעל פי המוצע בסעיף 12 להצעת החוק, הוראות המעבר לא תהיה מוגבלת בזמן. סעיף 13 להצעת החוק – הוראות מעבר: נייר ערך למוכ"ז שהנפיקה או הקצתה חברה לפני יום התחילה מוצע לקבוע הוראות מעבר שיחולו לגבי מניות למוכ"ז ולגבי איגרות חוב למוכ"ז או ניירת ערך אחרים למוכ"ז שהונפקו בידי חברה לפני יום התחילה. מניות למוכ"ז – סעיף קטן (א) המוצע קובע הוראות לעניין מניה למוכ"ז שהונפקה או הוקצתה ערב יום התחילה. מוצע לקבוע כי מיום התחילה תהיה המניה למוכ"ז מניה רדומה ולא תקנה לבעליה זכויות כלשהן בחברה (בדומה לקבוע בסעיף 308(א) לחוק). בדרך זו, כדי לתבוע שימוש בזכות הנובעת ממניה למוכ"ז (כגון קבלת דיבידנד, הצבעה וכדומה), יהיה הכרח להמירה במניה על שם, כפי שיפורט להלן. בעל המניה למוכ"ז יידרש לפנות לחברה במטרה להפוך את המניה למוכ"ז למניה על שם. מניה למוכ"ז שהוחזרה לחברה, תבוטל בידה, והחברה תנפיק לבעל המניה מניה על שם המקנה לו את אותן הזכויות בחברה. כמו כן, תרשום החברה במרשם בעלי המניות את שמו של בעל המניה, יחד עם שאר הפרטים הנדרשים לפי סעיף 130(א)(1) לחוק. ניירות ערך למוכ"ז – סעיף קטן (ב) המוצע קובע הוראות לעניין ניירות ערך למוכ"ז שאינן מניות, קרי: איגרות חוב למוכ"ז וניירות ערך מסוגים אחרים שהם ניירות ערך למוכ"ז שהונפקו לפני יום התחילה. מוצע לקבוע לגבי ניירות ערך כאמור הסדר דומה לזה שמוצע בסעיף קטן (א) לגבי מניות למוכ"ז – נייר הערך לא יקנה לאוחז בו (כדין, ביום התחילה) זכויות כל עוד לא הוחזר לחברה, בוטל בידי החברה, והחברה הנפיקה תחתיו למחזיק בו כאמור, נייר ערך על שם המקנה לו את אותן זכויות. העברת ניירות ערך למוכ"ז אחרי יום התחילה – במטרה להגביל את האפשרות למכור או לרכוש ניירות ערך למוכ"ז לאחר יום התחילה, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ד) כי הזכות להמיר מניה למוכ"ז, איגרת חוב למוכ"ז או נייר ערך למוכ"ז מסוג אחר, על פי סעיף זה, תינתן רק למי שאחז כדין בנייר הערך ביום התחילה, או למי שקיבל ממנו את נייר הערך בהעברה על פי דין, כגון ירושה. בדברי ההסבר מובהר, כי הוראות המעבר המוצעות לא יקנו מעמד של אוחז כשורה בנייר ערך למוכ"ז למי שלא היה אוחז כשורה ערב יום התחילה, והחובה המוטלת על החברה, בסעיפים קטנים (א)(2) או (ב)(2) המוצעים, להמיר נייר ערך למוכ"ז לנייר ערך על שם, לא תחול לגבי מי שלא היה אוחז כשורה כאמור. נקודות לדיון: העברת ניירות ערך למוכ"ז אחרי יום התחילה (ס"ק (ג)) – הטעם של ההגבלה אינו ברור. מכיוון שבכל מקרה צריכים להגיע לחברה כדי לממש את הזכויות שיש בניירות הערך למוכ"ז, ועד אז מדובר במסמכים שאינם מקנים זכויות, מה זה משנה אם הם יועברו מאחד לשני באופן הסכמי (למשל, במכירה או במתנה)? מדוע להגביל את זה רק להעברה על פי דין (כמו ירושה וכו')? "נייר ערך" - לרבות מניה, איגרת חוב, או זכויות לרכוש, להמיר או למכור כל אחת מאלה,; (א) הודעה על אסיפה כללית בחברה ציבורית תפורסם או תימסר כפי שקבע השר. (ב) (בוטל). (ג) ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לענין הצבעה בכתב לפי הוראות סימן ז'. (ד) השר רשאי לקבוע, לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך, הוראות לענין סעיף זה לרבות בדבר אופן הפירוט של הנושאים, אלא אם כן קבועות הוראות לענין זה בדין אחר. (א) במרשם בעלי המניות יירשמו – (1) לגבי – (א) שמו, מספר זהותו ומענו של כל בעל מניה, הכל כפי שנמסר לחברה; (ב) כמות המניות וסוג המניות בבעלותו של כל בעל מניה, בציון ערכן הנקוב, אם קיים, ואם טרם שולם על חשבון התמורה שנקבעה למניה סכום כלשהו - הסכום שטרם שולם; (ג) תאריך הקצאתן של המניות או מועדי העברתן לבעל המניות, לפי הענין; (ד) סומנו המניות במספרים סידוריים, תציין החברה לצד שמו של כל בעל מניה את מספרי המניות הרשומות על שמו; (3) לגבי מניות רדומות, כמשמעותן בסעיף 308 - גם את מספרן ואת התאריך שבו הפכו לרדומות, הכל כפי שידוע לחברה; (4) לגבי מניות שאינן מקנות זכויות הצבעה לפי סעיף 309(ב) או לפי סעיף 333(ב) – גם את מספרן ואת התאריך שבו הפכו למניות שאינן מקנות זכויות הצבעה, הכל כפי שידוע לחברה. (ב) חברה תשמור את כל הרישומים שנרשמו במרשם בעלי המניות כאמור בסעיף קטן (א) ותעדכן שינויים בהם מוקדם ככל הניתן מיום שנודע לה עליהם. 176. בעל מניה בחברה פרטית בעל מניה בחברה פרטית הוא מי שרשום ככזה במרשם בעלי המניות. 177. בעל מניה בחברה ציבורית בעל מניה בחברה ציבורית הוא אחד מאלה: (1) מי שלזכותו רשומה אצל חבר בורסה מניה ואותה מניה נכללת בין המניות הרשומות במרשם בעלי המניות על שם חברה לרישומים; (2) מי שרשום כבעל מניה במרשם בעלי המניות; 180. נוסח תעודת מניה השר רשאי לקבוע הוראות בדבר הנוסח של תעודת מניה. סעיף 1. הגדרות סעיף 167. ניתן להנפיק איגרת חוב, יחידה או בסדרה, כמשתלמת לבעל הרשום . תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). (א) על מניה שהיא נייר ערך למוכ"ז (בסעיף זה – מניה למוכ"ז), שהנפיקה או הקצתה חברה לפני יום התחילה, יחולו הוראות אלה: (1) החזיר בעל מניה למוכ"ז, לחברה, את שטר המניה שהוצא בשלה, שאחז בו כדין ערב יום התחילה, תבטל החברה את שטר המניה, תנפיק לבעל המניה מניה המקנה לו את אותן זכויות בחברה, ותרשום במרשם בעלי המניות, לגבי המניה, את הפרטים האמורים בסעיף 130(א)(1) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3(1) לחוק זה; הוראות פסקה זו יחולו על אף האמור בתקנון החברה; (2) כל עוד לא החזיר בעל המניה למוכ"ז, לחברה, את שטר המניה, והחברה הנפיקה תחתיה מניה ורשמה את הפרטים לגביה במרשם בעלי המניות בהתאם להוראות פסקה (1), תהיה המניה למוכ"ז מניה רדומה כהגדרתה בסעיף 308 לחוק העיקרי, ותמשיך לחול על החברה, לגבי אותה מניה, חובת הרישום לפי סעיף 130(א)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה. (ב) על נייר ערך למוכ"ז שאינו מניה, שהנפיקה חברה לפני יום התחילה, יחולו הוראות אלה: (1) החזיר מחזיק בנייר הערך למוכ"ז שאינו מניה, לחברה, נייר ערך כאמור שאחז בו כדין ערב יום התחילה, תבטל החברה את נייר הערך ותנפיק לו תחתיו נייר ערך על שם, המקנה לו את אותן זכויות שהקנה לו נייר הערך שבוטל, ובאותם תנאים; הוראות פסקה זו יחולו על אף האמור בכל הסכם או בתקנון החברה; (2) כל עוד לא החזיר המחזיק בנייר הערך למוכ"ז שאינו מניה, לחברה, את נייר הערך, והחברה הנפיקה לו תחתיו נייר ערך על שם בהתאם להוראות פסקה (1), לא יקנה נייר הערך לאוחז בו כל זכות שהיא. (ג) הוראות סעיף זה החלות על מי שאחז כדין בנייר ערך למוכ"ז, ערב יום התחילה, יחולו גם על מי שקיבל את נייר הערך ממי שאחז כאמור, בהעברה על פי דין, לאחר יום התחילה. (ד) בסעיף זה – "מרשם בעלי המניות" – כמשמעותו בפרק השני לחלק הרביעי לחוק העיקרי; "נייר ערך למוכ"ז" – כמשמעותו בסעיף 296 לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה; "שטר מניה" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה.