חומר רקע

59 לפברואר615: לכבוד ח"כ ניסן סלומינאסקי, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל :הנדון הצע ת חוק :יסוד הכנסת (תיקון– השעיית חבר הכנסת בשל מעשה בניגוד לסעיף 7 )א ההצעה שבנדון תעלה לדיון ,מחר5:.6.5: . אנו מתנגדים להצעה, בהתאם לנוסח שהופץ בתקשורת בי מים האחרונים . ההצעה תעניק לכנסת סמכות להשעות– מפעילות ומהצבעה– ולכן למעשה להדיח ללא הגבלת זמן - חבר כנסת מכהונתו בשל מעשה או התבטאויות שעולות בקנה אחד עם שתיים הע ילות הפסילה המנויות בסעיף; א לחוק יסוד הכנסת (הסתה לגזענות ותמיכה ב)מאבק מזויין כנגד ישראל. עילות אלה הן למעשה גם עבירות פליליות, ובכך הכנסת תקבל כח לעקוף את המסלול הקיים כיום, של קבלת החלטה על פתיחה בחקירה על.ידי היועמ"ש, חקירה, כתב אישום ותביעה פלילית גוף פוליטי מובהק כמו הכנסת לא אמור ולא מסוגל לקבל החלטות קיצוניות על הדחה של חבר פרלמנט מכהונ תו, תוך פגיעה קשה בזכותו לה י .בחר ובזכות בוחריו לבחור ג הפ יעה חמורה במיוחד משום ש חלק מהעילות לפקיעת הכהונה מבוסס ו ,ת על פרסום ולכן פוגעת בחופש הביטוי. את האיזון בין השמירה על בטחון המדינה ובין חופש הביטוי יש לערוך במסגרת המשפט הפלילי. חבר כנסת שיורשע בסיוע לא ,ויב או בתמיכה בטרור יורחק ממילא מן הכנסת. אסור להפוך את הכנסת לזירת משפט, בה מורחקים חברי .כנסת על רקע התבטאויותיהם מהות ההצעה 5. ההצעה תאפשר לכנסת , ברוב של=1 חברי כנסת ולאחר המלצה של ועדת הכנסת , לקבוע כי כהונתו של ח"כ תושעה לזמן מסויים, ובאות ו זמן יחליף אותו הבא בתור ברשימתו– למעשה מדובר בסילוק אפקטיבי מן הכנסת . זאת, על סמך קביעה לאחר מעשה, שהתקיימה בו אחת מ שתי עילות הפסילה שסעיף; א לחוק היסוד – הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין כנגד ישראל . הפגיעה בזכות לבחור ולהבחר 6. התיקון פוגע באופן חמור בזכות היסוד במ דינה דמוקרטית, להבחר לכנסת, וכן בזכות לבחור– משום שמדובר באדם שנבחר לכנסת על ידי בוחרים, והכנסת ,מחליטה להדיחו מכהונתו. זכות זו אינה מוחלטת ואכן בחוק הקיים ישנם סייגים לפיהם ניתן לפסול רשימות או מועמדים (ועל ההבדל בין זאת ובין החוק המוצע– נרחיב בהמשך). א ך יש לעמוד תחילה על מהות הפגיעה בזכות לבחור ולהבחר . זכויות אלה הן האלמנטריות ביותר בדמוקרטיה– במובנה הפורמלי והגרעיני– של קיום בחירות חופשיות תוך מתן אפשרות לכל אדם לבחור ולהבחר. על כן כל הגבלה של זכו יו ת אלה צריכה להיות מצומצ מ ת ביותר, ותוך הקפדה מקסימלית .על מניעה של ניצול ההליך לרעה לצרכים פוליטיים הכנסת איננה גוף שיפוטי מבחינה מקצועית 7. הענקת סמכ ות כזו לכנסת היא מעשה מופרך ומסוכן. לכנסת אין מו מחיות משפטית ,ידע וכלים הנחוצים .לקבוע עובדות החוק מציע הליך שהוא למעשה הליך שיפוטי הכולל עונש – על מעשים המהווי ם עבירות פליליות . כיצד אמורה הכנסת לשמוע ראיות? האם אמורה היא ?לחקור עדים בנוגע לעובדות אלה וכיצד היא אמורה להפעיל כלים משפטיים של יישום הכללים המשפטיים על ?העובדות לא כל שכן, כאשר מדובר בשאלה משפטית קשה ביותר, שבית המשפט העליון עצמו מתחבט ומתלבט בה. כאשר מדובר בתיקים של "הבעת "תמיכה בטרור– מה ייחשב לתמיכה? האם מספיק ה הבעת הבנה למניעים של המאבק? האם די בכך שתובע ביקורת על חלקה של ישראל במאבק, תוך השתמעות שהצדק נתון עם הצד השני או מתחלק בין שני הצדדים ?במיוחד במטריה בעייתית במיוחד של חופש הביטוי, מתן הסמכות לקביעת עובדות לו יישום כללים משפטיים ל גוף שאיננו מוסמך לשפוט ואינו מומחה בקביעת עובדות וביישום הדין על עובדות ו , ה א משגה .חמור 8. יש להבהיר כי בניגוד לסנקציות אותן מוסמכת להפעיל ועדת האתיקה שגם היא ,כמובן גוף פוליטי, כגון שלילת פריבליגיות והרחקה מדיוני המליאה הסנקציה שאמורה להיות מופעלת כאן חריפה וקיצונית הרבה יותר. ועדת האתיקה לא רשאית להפסיק כהונה של חבר כנסת או למנוע ממנו להשתתף בהצבעות. בכך מתקיים איזון ראוי בין השמירה על הזכות לבחור ולהיבחר ובין כוחה של הכנסת להטיל סנקציות על פעולות בלתי הולמות של חבר הכנ .סת הכנסת היא גוף פוליטי, שאינהרנטית מצוי במצב של משוא פנים 9. הכנסת היא שאמורה לקבוע, ברוב של=1 חברי כנסת , האם קוימה אחת העילות שבסעיף ה מוצע. מכאן שהיא ממלאת תפקיד מעין שיפוטי, או אף שיפוטי של ממש– מדובר למעשה בהטלת עונש חמור ביותר , בשל ביטוי או מעשה (מק ומם ככל שיהא). האנשים שאמורים לקבוע את ה עובדות אינ ם שופטים מקצועיים אלא חברי כנסת, ש יש .להם אינטרסים פוליטיים חלק מהם כבר קבעו ופרסמו את דעתם בנוגע לעניין. כך, למשל, ישנם חברי כנסת שעוד לפני הבחירות ט ענ ו כי אחדים מחברי הכנסת הערבים משתפים פעולה עם המאבק ה מזויין של ארגוני הטרור. האם ניתן ברצינות להתיר למי שחרט מאבק בחברי כנסת כאלה על דגלו, לקבוע עובדות במקרה ספציפי, מבלי שיי?חשב כמי שכבר גילה את דעתו ?האם תהיה אמינות להחלטה שחברי כנסת כאלה הובילו או השתתפו בהצבעה מעבר לכך, ישנ ם חברי כנסת שהדחת חברי כנסת ערב ים תה ווה מבחינתם הישג תפקודי שבצדו שכר פוליטי אלקטורלי לא מבוטל. כיצד הם אמורים להצביע באופן ענייני, נקי ו"שיפוטי" בעניין זה מבלי לשקול שיקולים כאלה? יש בכך .חשש חמור למשוא פנים במקום לחזק את מעמדה של הכנסת, הליכים כאלה .יפגעו קשות במעמדה :. למעשה, הצעת החוק ."מבקשת לתת "לחתול לשמור על השמנת מתן הכוח האמור לחברי הכנסת, המאשימים זה את זה בבגידה ובתמיכה בטרור השכם ,והערב מזמין כ ניסה .למחול שדים פוליטי ומקארתיסטי יש חשש חמור שהחוק יאפשר רדיפ ה של חברי כנסת בשל דעות קיצוניות .ובלתי מקובלות ;. חברי הכנסת הערבים משתי יכים לעם הפלשתיני שחלק ממנו מצוי במאבק עם ישראל .עקב כך ההתייחסות שלהם למאבק זה היא שונה מזו של הציבור היהודי – ,והיא יכולה ו לעתים בצדק, להיות מקוממת ומרגיזה . ,לכן קיים חשש שחקיקת החוק ,תעודד חברי כנסת "להתנפל "על התבטאויות של חברי הכנסת הערביים שנשמעות בא וזנינו מקוממות .בשל חשש שלא להיראות מספיק פטריוטי ומתוך פופוליזם ,צפויה אהדה ותמיכה ב התנפלויות אלה .החוק ישמש , לכן ,בסיס לחיכוך מתמיד בין יהודים לערבים ויגביר את העוינות בין הצדדים. <. הרחקה של חבר כנסת ערבי בהליך פוליטי עלולה להביא להתרחקות של האזרחים הערבי ם מהפוליטיקה הישראלית .התרחקות כזו תפגע פגיעה קשה בדמוקרטיה .הישראלית ההקבלה לסעיף הקיים בדבר פסילת רשימות =. ההצעה מסתמכת על סעיף; א לחוק יסוד הכנסת המאפשר לפסול רשימה או מועמד . לפי הטענה, אם ניתן היה לפסול את ריצת המועמד לכנסת, מדוע שלא יהיה ניתן להדיחו כ?אשר הוא מקיים את העילה לאחר שכהונתו כבר החלה 51 . יש להצביע על הבדל חשוב בין ההליך של פסילת מועמד או רשימה ובין ההליך המוצע. בראש ועדת הבחירות המרכזית עומד שופט בית המשפט העליון. נכון הדבר כי גם במקרה זה מדובר בגוף פוליטי שמורכב מנציגי סיעו ת, אך עדיין לפחות עומד בראשו שופט. מעבר לכך, הליך פסילת הרשימה כפוף ל ערעור בבית המשפט העליון, והליך פסילה אישית כפוף ל אישור ,בית המשפט העליון. מכאן שפורמלית, (ומבלי להזדקק אף לעתירה לבג"צ) ההליך עובר דרך גופים משפטיים. יש לציין שגם על עצם סמכות זו לפסול רש ימות על ידי גוף פוליטי נמתחה ביקורת, והשוואה למקובל בעולם מראה כי בדרך כלל מסורה סמכות זו ,לגופים שיפוטיים ולא פוליטיים (ראו קרמניצר, פסילת רשמות ( ;8-;9 ) [ 6119 ] . 55 . מעבר לכך, כאשר מדובר על פסילה מראש, מדובר בעצם בבדיקה של ,ה"אידאולוגיה" של הרשימה או המועמד על סמך מעשיו ומטרותיו. לא מדובר ,בעצם בקביעת עובדות ספציפיות של מקרה ספציפי שהתעורר לאחר הבחירות כפי שמנוסח הסעיף. אין זה הבדל סמנטי. במקרה הראשון, ניתן לקבל את הטענה שלא מדובר בהטלת עונש על מעשה מסוים אלא בשאלה אידאולוגית ."שדורשת פחות מומחיות "משפטית לע,ומת זאת במקרה השני, של החוק המוצע, מדובר למעשה בתחליף של משפט פלילי. הכנסת אמורה לקבוע האם ,מקרה מסוים קרה או לא קרה ,מה תוכנו המדויק של הפרסום והקשרו ומה השלכותיו המשפטיות. זה מצב קלאסי שבו דרושות ראיות, דרושים עדים ו אפשרות לחקירה מיומנת שלהם, ודרוש בי.ת משפט והכרעה שיפוטית כיצד ניתן אחרת לקבוע עובדות לגבי מקרה ספציפי?ומובחן דרך המלך– משפט פלילי 56 . אין אנו מקלים ,ראש בהתבטאויות חמורות כגון אלה המהוות תמיכה ב מאבק מזוין כנגד מדינת ישראל , או בהסתה לגזענות . המקום להתמודד עם תופעות ,כאלה גם ככל שמדובר בחבר כ .נסת, הוא באמצעות העבירות במשפט הפלילי ככל שישנן ראיות ל,ביצוע עבירה כזו לא יקשה על התביעה להוכיחן, לה ביא לה רשע תו של חבר הכנסת בהליך משפטי תקין , לדרוש קביעה כי במעשיו דבק קלון, .ובכך להפסיק את כהונתו כחבר הכנסת יש לציין גם כי הובהר, גם אם לא היה צורך ממשי בכך, בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (סעיף 5(א5 () 8) כי "תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד מדינת ישראל" לא תחסה במסגרת החסינות המהותית של חברי הכנסת, ולא תחשב .כהבעת דעה במהלך מילוי תפקידו כחבר הכנסת 57 . מובן שדרך זו היא ארוכה וקשה יותר מאשר הד חה באמצעות ה כנסת. אלא שיש סיבה כבדה לדרך ארוכה זו– י ענ שה אמורה לה יות מוטלת לאחר שמיעת עדויות וקביעת ממצאים , לרבות בכל הנוגע ליסוד הנפשי הנדרש בעב י,רה בידי גורם שיפוטי .מוסמך זו מלאכה, וגם שכר בצדה - היכולת להסתמך על הכרעה שיפוטית כזו, שתתקבל כ.אמינה וחסרת פניות ניתן להמליץ כי במקרים חמורים של חברי כנסת המביעים תמיכה במאבק מזויין יתנהל הליך מהיר ובית המשפט .יקדיש לכך משאבים מיוחדים כך מתחייב מעקרון הפרדת הרשויות. ובהתקיים חלופה כזו, מחייב עקרון המידתיות לנקוט בה, ולהימנע מהפיכת בית המחוקקים לטרי.בונל שיפוטי 58 . למעשה, בהצעה זו הכנסת מבקשת להקים מסלול עוקף לדרך המלך שקיימת ,היום לטיפול במקרים של תמיכה בטרור או הסתה לגזענות> פתיחה בחקירה .הגשת כתב אישום והרשעה בבית משפט היבט פרסונלי- אישי וקבוצתי 59 . לא ניתן להתעלם מכך שהצעת חוק זו נועדה להתמודד, למעש ה, עם מעשיה ם של חבר י כנסת מסיעה ספצ .יפית.עובדה זו מעוררת קושי חקיקה, ובוודאי חקיקת .יסוד, אינה כלי להתמודד עם בעיה פרסונלית יש בכך ביזוי לתשתית החוקתית שלנו ש חוקי היסוד, משתנים תכופות, ובמיוחד כאשר הם נתפרים למידותיהם של חברי כנסת כאלה ואחרים. מדובר למעשה בתיקונים לחוקה של מדינת .ישראל. אין מתקנים את החוקה משום אדם אחד במישור אחר - יש בכך כדי להאדיר את חברי הסיעה .שבה מדובר, במקום לפחת מחשיבות התבטאויותיה 5: . .מעבר לכך, מובן גם שהחוק נועד "לטפל" בחברי הכנסת הערבים בלבד יש לציין כאן כי לעילה בסעיף; א לפסילת רשי מות, הסעיף כולל אנומליה מופרכת– ."הבעת התמיכה בטרור היא רק כאשר הוא חלק ממאבק מזויין "כנגד ישראל משמע, שהבעת תמיכה בטרור יהודי, אינה עילה לא לפסילה, וגם לא להדחה לפי הסעיף המוצע . הסעיף, אם כן, נועד לטפל אך ורק בחברי כנסת ערבים, הנחשדים בעיני המציעים ובעינ .י חלק מהציבור, כמי שמזדהים עם אויבי המדינה פרוצדורה היסטרית 5; . הכנסת מבקשת לתקן את חוק יסוד> הכנסת בהליך מזורז, ללא דיון מסודר בקואליציה במסגרת ועדת שרים לחקיקה ובמהירות שלא מאפשרת שקילה .ודיון ציבורי ראוי 5< . יש להזכיר לכנסת שכאשר היא מתקנת חוק יסוד היא למעש ה עושה שימוש .בכובעה כרשות מכוננת, ומתקנת את החוקה המטריאלית של מדינת ישראל במיוחד אמורים הדברים כשמדובר בשינוי כללי המשחק הדמוקרטיים ,הבסיסיים ביותר .כמו השעייה של חבר כנסת נבחר תיקון קיצוני שכזה, בסדר החוקתי של מדינת ישראל לא יכול שייעשה שהליך מזורז ולל א דיון ציבורי ארוך .ורציני סיכום 5= . פגיעה בזכות היסוד האלמנטרית בדמוקרטיה, הזכות לבחור ולהבחר, לא יכול שתעשה על ידי מתן סמכויות שיפוטיות לגוף פוליטי מובהק כמו הכנסת. הכנסת לא מסוגלת מבחינה מקצועית לקבל החלטות שכאלה? חברי הכנסת עלולים להיות מצויים במצב של מש וא פנים מובהק בבואם לקבל את ההחלטה. עצם מתן הסמכות עלול לעורר מחול שדים פוליטי בו התבטאויות חריגות בעת מלחמה או פעולה לוחמתית יתפרשו בידי חלק מחברי הכנסת בהבעת תמיכה במאבק נגד ישראל, ובכך יאפשרו רדיפה פוליטית של קולות בשוליים. את הטיפול בהתבטאויות ש"עברו א ת הגבול" יש להשאיר בידי מערכת המשפט הפלילי– שבידיה המומחיות והאחריות לטיפול במקרים קשים סבוכים ורגישים, בעלי תוצאות הרות .גורל כהדחה מהמערכת הפוליטית 61 . כוחה של ישראל הדמוקרטית היא דווקא בכך שהיא מאפשרת לחברי כנסת המייצגים דעות קיצוניות, מתסיסות ומרגיזות לה .תמודד ולהיבחר לכנסת דווקא הדחת חברי כנסת מהמגזר הערבי "תאשש" את טענותיהם על רדיפה והשתקה פוליטית. ככל שאין מדובר בחציית קווים של עבירות פליליות, מוטב לחברה הישראלית לה כ .יל דעות כאלה, מרגיזות ומרתיחות דם ככל שיהיו ככל שהכנסת מכילה יותר ,גם את מה שקשה להכיל ,תוך שהיא מתגברת על היצר לפגוע במתבטאים התבטאויות קשות וחמורות ,מתחזק חופש הביטוי והדמוקרטיה הישראלית הולכת ומשתבחת ,כלפי פנים וכלפי חוץ. .הצעה זו יש לדחות ,בברכה ובכבוד רב פרופ' מרדכי קרמניצר ד"ר עמיר פוקס, עו"ד סגן נשי א המכון הישראלי לדמוקרטיה המכון הישראלי לדמוקרטיה