חומר רקע
י"ד באדר א' התשע"ו
23 בפברואר 2016
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור דוחות כספיים)(תיקון), התשע"ו- 2015
אישור דוחות כספיים בחברה ציבורית – רקע
סעיף 171 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – החוק) קובע, כי חברה שהיא תאגיד מדווח לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-19681 – למעט חברה שחל עליה פרק ה'3 לחוק ניירות ערך2 – תנהל חשבונות ותערוך דוחות כספיים לפי הוראות חוק ניירות ערך.
דוחותיה הכספיים של חברה הינם כלי חשוב ביותר להערכת החברה והינם אמצעי הקשר בינה ובין גורמים רבים הכוללים את בעלי המניות, הנושים, העובדים ורשויות הפיקוח. נוכח חשיבותם של הדוחות הכספיים, קובע חוק החברות כי דירקטוריון החברה הוא זה שאחראי לעריכת הדוחות הכספיים ואישורים (סעיף 92(א)(5) לחוק), וכן שהדירקטוריון אינו רשאי להאציל סמכות זו לוועדת דירקטוריון (סעיף 112(א)(6) לחוק). כן קובע סעיף 171(ג) לחוק, כי הדו"חות הכספיים יאושרו בידי הדירקטוריון, ייחתמו בשמו, ויובאו לפני האסיפה השנתית.
על מנת לשפר את אמיתות הדוחות המוגשים על ידי תאגידים מדווחים, הוסף לחוק סעיף 171(ה) המסמיך את שר המשפטים לקבוע "הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדו"חות הכספיים". מכוח הסעיף האמור הותקנו תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש"ע-2010 (להלן – התקנות).
התקנות קובעות הסדר מפורט לאופן אישור הדוחות הכספיים, ובכלל זה הן מחייבות את החברה למנות ועדת דירקטוריון לבחינת הדוחות הכספיים (להלן – ועדת מאזן) אשר בראשה יעמוד דירקטור חיצוני, רוב חבריה יהיו בלתי תלויים, כל החברים בה אינם תלויים בבעל השליטה, לכל החברים בה יכולת לקרוא ולהבין דוחות כספיים, ולפחות אחד הדירקטורים הבלתי תלויים בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית.
התיקון המוצע
3א. הקלה לחברה שהציעה לראשונה ניירות ערך לציבור ולחברה הנחשבת תאגיד קטן
על אף האמור בתקנות 2 ו-3, חברה שטרם חלפו 5 שנים מהמועד שבו הציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור, וכן חברה הנחשבת תאגיד קטן לפי תקנה 5ג לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), התש"ל-1970, רשאית שלא למנות ועדה לבחינת הדוחות הכספיים, כך שדוחותיה הכספיים יובאו לדיון ולאישור הדירקטוריון בלבד, זאת אם התקיימו כל אלה:
(1) הרכב הדירקטוריון כולל שלושה דירקטורים שמתקיימים בהם התנאים הקבועים בסעיף 115(ב) לחוק ושמתקיים בהם האמור בתקנה 3(א)(4) ו-(5), ורוב הדירקטורים כאמור הם דירקטורים בלתי תלויים;
(2) הדירקטוריון קיים דיון בעניינים המנויים בתקנה 2(1);
(3) המבקר הפנימי קיבל הודעה על קיום ישיבת הדירקטוריון ורשאי להשתתף בה;
(4) המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות יכלול רוב מבין הדירקטורים המנויים בפסקה (1), ובלבד שלא תתקבל החלטה אלא אם כן תמכו בה גם רוב הדירקטורים כאמור בפסקה (1) ובהם דירקטור חיצוני אחד לפחות.
בדברי ההסבר נטען, כי בחברות ציבוריות קטנות נוצרת לעיתים כפילות בין הדיונים בוועדת המאזן ובדירקטוריון, כיוון שמספר הדירקטורים קטן מלכתחילה. לפיכך, מוצע לאפשר לחברות המוגדרות "תאגיד קטן" לפי תקנה 5ג לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), התש"ל-19703, שלא לקיים דיונים מיוחדים של ועדת מאזן. זאת, בתנאי שהרכב הדירקטוריון והמניין החוקי לקבלת החלטות בדבר אישור הדוחות הכספיים יכלול את אותם דירקטורים שהיו מרכיבים את ועדת המאזן ואת המניין החוקי לקבלת החלטות בה, בהתאמה, והדוחות אושרו ברוב קולות, הכולל גם רוב של דירקטורים אלו ובהם דירקטור חיצוני.
מוצע כי הקלה זו תחול גם על חברות אשר הנפיקו לראשונה ניירות ערך לציבור לתקופה של עד חמש שנים מיום ההנפקה. זאת, גם אם החברה אינה "תאגיד קטן" כאמור ועל מנת לייצר תקופת מעבר הדרגתית לרגולציה החלה על תאגידים מדווחים.
תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום) (תיקון), התשע"ו-2015
הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית – רקע
סעיף 66 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – החוק) קובע, כי סדר היום באסיפה הכללית ייקבע בידי הדירקטוריון, וכי האסיפה הכללית תקבל החלטות אך ורק בנושאים שפורטו בסדר היום (סעיף 66(א) ו-(ג) לחוק). עוד קובע הסעיף, כי כל בעל מניה, אחד או יותר, שיש לו לפחות אחוז אחד מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית, רשאי לבקש מהדירקטוריון לכלול נושא בסדר היום של האסיפה הכללית, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כללית (סעיף 66(ב) לחוק). החוק מסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין זה.
סעיף 69 לחוק קובע כי הודעה על אסיפה כללית בחברה ציבורית תפורסם או תימסר כפי שקבע השר. ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות והסדרים לעניין הצבעה בכתב. החוק מסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין זה.
ואמנם, מכוח הסעיפים האמורים התקין שר המשפטים את תקנות החברות (הודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), תש"ס-2000 (להלן – התקנות), ובהם נקבעו ההסדרים לעניין פרסום מודעה על אסיפה כללית בחברה ציבורית ושליחת הודעה לבעל מניות על אסיפה כללית כאמור.
התיקון המוצע
3. אופן פרסום המודעה
המודעה תפורסם בשני עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, היוצאים לאור בשפה העברית; חברה שיש לה אתר אינטרנט תפרסם את ההודעה גם באתר האינטרנט שלה או באתר האינטרנט של החברה.
תקנה 3 לתקנות קובעת חובה לפרסם מודעה על זימון אסיפה כללית בשני עיתונים יומיים. התקנות כוללות פרטים לגבי צורת המודעה ותוכנה.
בדברי ההסבר נטען, כי חובת פרסום מודעות כאמור מייצרת עלות נוספת לכינוס אסיפה כללית והתועלת בה אינה גבוהה. כמו כן, לאחרונה החלה לפעול מערכת הצבעות אלקטרונית אשר יוצרת חשיפה נוספת וחדשה של בעלי המניות לאסיפה הכללית באמצעות חבר הבורסה, המחויב להעביר ללקוחותיו את כל ההודעות הנוגעות לאסיפה הכללית.
לפיכך מוצע לקבוע כי חברה שפרסמה מודעה על זימון האסיפה הכללית לציבור באתר האינטרנט שלה תהיה פטורה מפרסום מודעה בשני עיתונים יומיים כאמור.
תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין) (תיקון), התשע"ו-2015
עסקאות עם בעלי עניין – רקע
כדי להימנע ממצב שבו בעל עניין או בעל השליטה בחברה יעדיף למקסם את רווחתו האישית על חשבון רווחתה הכוללת של החברה, פרק ה' בחלק השישי של חוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – החוק), קובע הסדרים מפורטים באשר לאופן אישורם של עסקאות עם בעלי עניין. במסגרת הסדרים אלו נקבעו מנגנונים מפורטים של אישורים, בהתאם לסוג העסקה ולזהותו של בעל העניין.
סעיף 284 לחוק מסמיך את שר המשפטים לקבוע, כי ההוראות המפורטות באשר לאופן אישורם של עסקאות עם בעלי עניין לא יחולו על "סוגים שונים של עסקאות". מכוח סעיף זה הותקנו תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000 (להלן – התקנות). התקנות קובעות סוגים של עסקאות והתקשרויות שבהם תינתנה הקלות שונות לגבי הליך האישור שנקבע בחוק.
התיקונים המוצעים
תקנה 1(6) – הקלות בעניין ניגוד עניינים בין חברה ציבורית לבין בעל שליטה בה
עסקה חריגה של חברה ציבורית כאמור בסעיף 270(4) לחוק, לא תהא טעונה את אישור האסיפה הכללית, אם נתקיים בה אחד מאלה וועדת הביקורת והדירקטוריון במי מהמתקשרים שהוא חברה ציבורית אישרו את התקיימותו:
(1) היא מאריכה עסקה קיימת (להלן - עסקה נוספת) ובלבד שהעסקה הקיימת בין אותם הצדדים אושרה לפי סעיף 275 לחוק או לפי תקנות ניירות ערך (הגבלות בענין ניגוד ענינים בין חברה רשומה לבין בעל שליטה בה), תשנ"ד-1994 (להלן - תקנות ניירות ערך), ולא חל שינוי של ממש בתנאי העסקה הנוספת וביתר הנסיבות הצריכות לענין, לעומת העסקה הקיימת, או שאין בשינוי אלא כדי לזכות את החברה;
(2) אין בעסקה אלא כדי לזכות את החברה;
(3) היא עסקה של החברה הציבורית עם בעל שליטה בה או עם אדם אחר, שלבעל השליטה יש בה ענין אישי, והיא תואמת את התנאים שנקבעו בעסקת המסגרת; בפסקה זו -
"עסקת המסגרת" - עסקה שאושרה כדין המתירה להתקשר, במהלך העסקים הרגיל, בעסקאות מסוג שנקבע בה, והקובעת מראש את התקופה, ויתר התנאים לעסקאות כאמור;
"שאושרה כדין" - שאושרה לפי סעיף 275 לחוק או לפי תקנות ניירות ערך, או החלטת מסגרת שקיבלו ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית לפני יום כ"ז באייר תשנ"ח (23 במאי 1998);
(4) היא עסקה של החברה הציבורית עם בעל שליטה בה או עם אדם אחר, שלבעל השליטה יש בה ענין אישי, לשם עסקה שלהם עם גורם אחר או לשם הגשת הצעה משותפת להתקשרות עם גורם אחר, ותנאיה לגבי החברה הציבורית אינם שונים באופן מהותי מתנאיה לגבי בעל השליטה או תאגיד בשליטתו, בשים לב לחלקם היחסי בעסקה;
(5) היא עסקה בין חברות הנמצאות בשליטת אותו בעל שליטה, בינן לבין עצמן, או בין החברה הציבורית לבין בעל השליטה בה, או בין החברה הציבורית לבין אדם אחר, שלבעל שליטה יש בה ענין אישי, וההתקשרות היא בתנאי שוק ובמהלך העסקים הרגיל וכי אינה פוגעת בטובת החברה;
(6) במועד אישור העסקה בוועדת הביקורת והדירקטוריון, שיעור ההחזקה בזכויות ההצבעה בחברה, של בעלי המניות שאין להם עניין אישי באישור העסקה, אינו עולה על אחוז אחד שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה.
מוצע לקבוע כי עסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה עניין אישי, לא תהא טעונה את אישורה של האסיפה הכללית, אם במועד אישור ההתקשרות בוועדת הביקורת והדירקטוריון, שיעור ההחזקה בזכויות ההצבעה בחברה של בעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה, אינו עולה על שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה.
על פי ההסדר הקבוע בס' 275(א)(3) לחוק, במקרים בהם שיעור המתנגדים לעסקה עם בעל השליטה מקרב בעלי המניות שאין להם עניין אישי אינו עולה על שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה, העסקה תאושר באסיפה הכללית אף אם לא התקבלה ברוב של בעלי המניות שאינם נגועים בעניין אישי. אשר על כן, במקרים בהם שיעור זכויות ההצבעה שאינן בידי בעל השליטה או מי שיש לו עניין אישי בעסקה אינו עולה על שני אחוזים, העסקה ממילא תאושר בהתאם לעמדת בעל השליטה ולכן הטעם בכינוס האסיפה אינו רב.
תקנה 1ב – התקשרות חברה ציבורית עם בעל שליטה לגבי תנאי כהונה והעסקה
1ב. הקלות בענין התקשרות של חברה ציבורית עם בעל שליטה שהוא נושא משרה בה או עובד או עם קרוב של בעל שליטה
(א) התקשרות של חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב עם בעל שליטה בה שהוא גם נושא משרה בה או עם קרוב של בעל שליטה בה שהוא גם נושא משרה בה – באשר לתנאי כהונתו והעסקתו, ואם הוא עובד החברה ואינו נושא משרה בה – באשר לתנאי העסקתו בחברה כאמור בסעיף 270(4) לחוק לא תהא טעונה אישור האסיפה הכללית לגבי התקשרות עם בעל שליטה – אם נתקיים אחד התנאים שבפסקאות (1) עד (5), ולגבי התקשרות עם קרוב של בעל שליטה, אם נתקיים אחד התנאים שבפסקאות (1), (3) עד (5), וועדת התגמול והדירקטוריון אישרו כי נתקיים בה אחד מאלה:
(1) התנאים האמורים בתקנה 1(2) או (6);
(2) העלות לחברה אינה עולה על 25,882.90 שקלים חדשים; הקלה לפי פסקה זו יכול שתינתן לבעל שליטה בחברה אחת לשנתיים בלבד, בין באופן חד-פעמי ובין לשיעורין, ובלבד ששאר תנאי כהונתו והעסקתו של בעל השליטה לא אושרו לפי תקנה זו בשל ההקלה שבפסקה (4), והעלות המצטברת לחברה במהלך שנתיים לא תעלה על האמור בפסקה זו; הסכום הקבוע בפסקה זו ישתנה ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה –
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
"המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תחילתן של תקנות אלה;
(3) השכר המשולם לבעל שליטה או לקרובו כדירקטור, אינו עולה על הגמול הנמוך ביותר המשולם לדירקטור אחר בחברה, ואינו עולה על הסכום המרבי שניתן לשלם לדירקטור חיצוני לפי תקנות 4, 5 ו-7 לתקנות הגמול;
(4) השכר החודשי המשולם לבעל שליטה או לקרובו, אינו עולה על השכר החודשי הממוצע במשק, והוא סביר בהתחשב בהיקף ההעסקה, באופי התפקיד ובכישורי בעל השליטה או קרובו, לביצוע התפקיד; לא יכהנו או יועסקו בחברה, לפי תקנת משנה זו, באותו מועד, יותר משני אנשים;
(5) ההתקשרות היא בקשר לתנאי הביטוח של בעל שליטה או קרובו, שהוא נושא משרה בחברה, ובלבד שתנאי ההתקשרות פחותים מתנאי ההתקשרות של שאר נושאי המשרה בחברה, או זהים להם, והיא בתנאי שוק ואינה עשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה.
(ב) על אף האמור בסעיף 275(א1) לחוק, התקשרות של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עם קרובו המכהן כנושא משרה בה, במישרין או בעקיפין, לרבות באמצעות חברה שבשליטתו, לעניין קבלת שירותים בידי החברה או לעניין תנאי כהונתו והעסקתו –
(1) שהחלה לפני שהחברה הציעה לראשונה מניות לציבור, טעונה אישור רק בתום חמש שנים מהמועד שהחברה הפכה לחברה ציבורית, ובלבד שתוארה בתשקיף או במסמך ההצעה לציבור, לפי העניין;
(2) שאושרה כדין לאחר שהחברה הפכה לחברה ציבורית, טעונה אישור בתום חמש שנים מהמועד שהחברה הפכה לחברה ציבורית או בתום שלוש שנים ממועד אישורה, לפי המאוחר.
סעיף 275(א1) לחוק קובע, כי עסקה של חברה ציבורית עם בעל השליטה לתקופה העולה על שלוש שנים, טעונה אישור אחת לשלוש שנים. בחברות רבות השוקלות הנפקה בבורסה, בעל השליטה מכהן כנושא משרה בחברה. מוצע לקבוע כי תנאי כהונתו של בעל שליטה או קרובו המכהן כנושא משרה בחברה שאושרו לפני ההנפקה והוצגו בתשקיף, או שאושרו כדין לאחר שהחברה הפכה לציבורית – יהיו טעונים אישור האסיפה הכללית לפי סעיף 275 לחוק רק בחלוף חמש שנים מההנפקה של מניות לראשונה לציבור. תקופה זו ארוכה יותר משלוש השנים הנדרשות בחוק, וזאת על מנת לאפשר לחברה לבסס את מעמדה בשוק ואת יחסיה עם ציבור המשקיעים, לרבות התנסות בעריכת אסיפות כלליות.
תקנה 1ב1 – התקשרות חברה ציבורית או חברת אגרות חוב עם המנכ"ל לגבי תנאי כהונה והעסקה
1ב1. הקלה לגבי אישור ביטוח אחריות נושאי משרה
(א) התקשרות של חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, בקשר לביטוח אחריותם של נושאי המשרה בחברה, לא תהיה טעונה אישור האסיפה הכללית וניתן לאשרה בידי ועדת התגמול בלבד, אם תנאי ההתקשרות נקבעו במדיניות התגמול של החברה וזו אושרה בידי האסיפה הכללית של החברה לפי סעיף 267א(א) לחוק ובחברה ציבורית גם לפי סעיף 267א(ב) לחוק, ובלבד שההתקשרות היא בתנאי שוק ואינה עשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה.
(ב) על אף האמור בסעיף 272(ג1) לחוק, חידוש או הארכה של התקשרות חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב עם המנהל הכללי של החברה לגבי תנאי כהונתו והעסקתו, לא תהיה טעונה אישור האסיפה הכללית אם התקיימו שני אלה:
(1) חידוש או הארכת ההתקשרות הם לגבי תנאי כהונה והעסקה שאינם מטיבים לעומת אלה שבהתקשרות הקודמת, או שאין שינוי של ממש בתנאים וביתר הנסיבות הצריכות לעניין;
(2) תנאי הכהונה וההעסקה תואמים את מדיניות התגמול של החברה וההתקשרות הקודמת אושרה לפי סעיף 272(ג1) לחוק.
(ג) על אף האמור בסעיף 272(ג1) לחוק, התקשרות של חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב עם מי שנתמנה לכהן כמנהל הכללי של החברה בתוך חמש שנים מהמועד שבו הציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור (להלן – המנהל הכללי החדש), לגבי תנאי כהונתו והעסקתו, לא תהיה טעונה אישור האסיפה הכללית אם התקיימו שני אלה:
(1) תנאי הכהונה וההעסקה של המנהל הכללי החדש אינם מטיבים לעומת תנאי הכהונה וההעסקה של מי שכיהן כמנהל הכללי במועד הצעת ניירות הערך של החברה לראשונה לציבור, כפי שתוארו בתשקיף או במסמך ההצעה לציבור, לפי העניין, או שאין שינוי של ממש בתנאים בין שתי ההתקשרויות וביתר הנסיבות הצריכות לעניין;
(2) תנאי הכהונה וההעסקה תואמים את מדיניות התגמול של החברה.
מטעמים דומים לאלה שהוצגו לעיל, מוצע לקבוע כי חידוש ההתקשרות עם המנהל הכללי לגבי תנאי כהונתו והעסקתו, שאינה כרוכה בעליה בתנאי הכהונה ותואמת את מדיניות התגמול, לא תהיה טעונה אישור האסיפה הכללית. ככלל, חוזי העסקה של המנהל הכללי אינם נדרשים להיות קצובים בזמן, אולם במקרים רבים לפחות חלק מתנאי הכהונה קצובים, כמו למשל תכנית האופציות של החברה. אם ההארכה של התנאים נעשית ללא שינוי או תוך הפחתה, כשאין שינוי של ממש ביתר נסיבות ההעסקה, פוחת הטעם לדרוש שוב את אישור האסיפה.
כמו כן מוצע כי חברה שהנפיקה לראשונה ניירות ערך שלה, והמנכ"ל שכיהן בה פרש בתוך 5 שנים מההנפקה, תוכל למנות מנכ"ל חדש שיקבל שכר דומה לשכר קודמו, מבלי שיידרש אישור האסיפה הכללית לשכר זה. מטרת ההקלה היא לאפשר לחברה ודאות מסוימת לגבי תנאי שכר שתוכל להעניק למנהל הכללי בה, גם במקרה של חילופים, בתקופה של חמש שנים לאחר ההנפקה.
תקנה 1ב3 – אישור שינויים לא מהותיים בתנאי העסקה של נושאי משרה הכפופים למנכ"ל
1ב3. הקלה לגבי אישור שינויים לא מהותיים בתנאי העסקה של נושאי משרה הכפופים למנהל הכללי
על אף האמור בסעיף 272(ג) ו-(ד) לחוק, שינוי לא מהותי בתנאי כהונתו והעסקתו של נושא משרה הכפוף למנהל הכללי של החברה, לא יהיה טעון אישור ועדת התגמול אם אושר בידי המנהל הכללי של החברה והתקיימו כל אלה:
(1) מדיניות התגמול של החברה קבעה כי שינוי לא מהותי בתנאי הכהונה של נושא משרה כאמור בסעיף 272(ג) לחוק, בגבולות הקבועים במדיניות התגמול, יאושר בידי המנהל הכללי של החברה;
(2) תנאי הכהונה וההעסקה תואמים את מדיניות התגמול של החברה.
סעיף 272(ג) לחוק קובע כי תנאי כהונתו של נושא משרה הכפוף למנהל הכללי, טעונים אישור ועדת התגמול והדירקטוריון, אם תנאי הכהונה תואמים את מדיניות התגמול. אולם שינויים לא מהותיים בתנאי כהונה של נושא משרה מכהן, טעונים אישור ועדת התגמול בלבד, לפי סעיף 272(ד) לחוק. מכאן עולה שהמנהל הכללי אליו כפופים נושאי המשרה, אינו מוסמך על פי החוק להחליט על שינויים בשכר נושאי המשרה הכפופים לו.
בדברי ההסבר נטען, כי תוצאה זו אינה רצויה מבחינה ניהולית, ולכן מוצע כי החברה תוכל להגדיר במדיניות התגמול טווח סביר לשינוי בשכר נושאי המשרה הכפופים למנהל הכללי, אותו יהיה המנהל הכללי רשאי לאשר ללא צורך באישור נוסף מועדת התגמול או הדירקטוריון.
נקודות לדיון:
"הקלה" או שינוי ההסדר שבחוק – בשונה מיתר התיקונים המוצעים ומיתר התקנות, התיקון המוצע אינו קובע שהוראות החוק לא יחולו על "סוגים שונים של עסקאות" (סעיף 284 לחוק), אלא, הוא מבקש, הלכה למעשה, לשנות לחלוטין את ההסדר שבחוק ולקבוע במקומו הסדר חלופי. בעוד שהמחוקק סבר כי גם שינוי לא מהותי של תנאי כהונה והעסקה טעון את אישורה של ועדת התגמול או ועדת הביקורת, לפי העניין, הרי שעל יסוד הנימוק שתוצאות ההסדר שנקבע בחוק אינן רצויות, התיקון המוצע יוצר הסדר חדש לגמרי שמאפשר לאשר שינוי לא מהותי כאמור בידי המנכ"ל. אמנם, מכיוון שאחד מהתנאים לתחולת ההסדר המוצע הוא שהדברים נקבעו מראש במדיניות התגמול של החברה, לא מדובר בתחולה כללית על כל סוגי החברות אלא בתחולה נקודתית רק לגבי חברות שקבעו זאת, ולכן הדברים חוסים תחת סעיף 284 לחוק. עם זאת, יש מקום לשקול האם מבחינה מהותית לא מדובר בסוג של תיקון שראוי היה שיהיה בחוק עצמו ולא במסגרת תקנות הקלות? האם אין כאן שינוי של ההסדר הבסיסי באופן רוחבי ויסודי?
תקנה 1ג – התנגדות להקלות
1ג. התנגדות להקלות
(א) ההקלות על פי תקנות 1 עד 1ב לא יחולו על חברה ציבורית אם בעל מניה אחד או יותר המחזיק אחוז אחד לפחות מההון המונפק או מזכויות ההצבעה בחברה, הודיע על התנגדותו למתן ההקלה כאמור, ובלבד שההתנגדות הוגשה לחברה בכתב לא יאוחר מארבעה עשר ימים מהיום שבו הגישה החברה הציבורית דוח לפי חוק ניירות ערך, על קבלת ההחלטה או מהיום שבו הגישה דוח מתקן לדוח האמור; לענין חברה שאינה תאגיד מדווח כהגדרתו בחוק ניירות ערך, מהיום שבו דיווחה החברה לבעלי מניותיה על החלטה בקשר לעסקה כמפורט בתקנות 1 עד 1ב.
(ב) הוגשה התנגדות כאמור בתקנת משנה (א), טעונה העסקה אישור בהתאם לקבוע בסעיף 273 או 275 לחוק, לפי הענין.
הניסיון מלמד כי כמעט ולא נעשה שימוש ברשות שניתנת לבעלי המניות להתנגד להקלה. ההקלות אליהן מתייחסת התקנה הן מלכתחילה כאלה שמעוררות חשש מופחת לפגיעה בחברה בשל שימוש לרעה במעמדו של בעל השליטה בחברה. מנגד, ישנם מקרים בהם עיכוב כניסת העסקה לתוקף בשבועיים ימים יפגע בחברה. למשל במקרים בהם בעל השליטה נותן ערבות ללא תמורה לחברה על מנת שתגיש הצעה במכרז. בשנים האחרונות גברה משמעותית האכיפה הציבורית והפרטית של הוראות החוק, בין השאר נוכח הקמת בית המשפט הכלכלי. בדברי ההסבר נטען, כי לאור כל האמור נראה כי התועלת הציבורית בסעיף 1ג אינה גבוהה, וניתן להסתפק בהליכי ביקורת בדיעבד של החלטות החברה בדרכים אחרות.
נקודות לדיון:
נתונים – בכמה מקרים הוגשו התנגדויות בשנים האחרונות? מה היו התוצאות במקרים בהם הוגשו התנגדויות? האם יש מסקנות אמפיריות באשר לאופן השימוש בהקלות השונות שיש בתקנות? האם התגלו תקלות שההקלות שבתקנות יצרו?