חומר רקע
תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור דוחות כספיים)(תיקון), התשע"ו- 20152016
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 171(ה) ו- 366 לחוק החברות, התשנ"ט- 19991 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
הוספת תקנה 3ב
1.
אחרי תקנה 3א לתקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש"ע-20102, יבוא:
"הקלה לחברה שהציעה לראשונה ניירות ערך לציבור ולחברה הנחשבת תאגיד קטן
3ב.
על אף האמור בתקנות 2 ו-3, חברה שטרם חלפו 5 שנים מהמועד שבו הציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור, וכן חברה הנחשבת תאגיד קטן לפי תקנה 5ג לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), התש"ל-19703, רשאית שלא למנות ועדה לבחינת הדוחות הכספיים, כך שדוחותיה הכספיים יובאו לדיון ולאישור הדירקטוריון בלבד, זאת אם התקיימו כל אלה:
(1) הרכב הדירקטוריון כולל שלושה דירקטורים שמתקיימים בהם התנאים הקבועים בסעיף 115(ב) ו-(ג) לחוק ושמתקיים בהם האמור בתקנה 3(א)(4) ו-(5), ורוב הדירקטורים כאמור הם דירקטורים בלתי תלויים;
(2) הדירקטוריון קיים דיון בעניינים המנויים בתקנה 2(1);
(3) המבקר הפנימי קיבל הודעה על קיום ישיבת הדירקטוריון ורשאי להשתתף בה;
(4) המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות יכלול רוב מבין הדירקטורים המנויים בפסקה (1), ובלבד שלא תתקבל החלטה אלא אם כן תמכו בה גם רוב הדירקטורים כאמור בפסקה (1) ובהם דירקטור חיצוני אחד לפחות.
----------------התשע"ו
(----------20152016)
(חמ 3-3800) ___________
איילת שקד
שרת המשפטים
דברי הסבר
לפי סעיף 171 לחוק החברות (להלן- החוק) על חברה שהיא תאגיד מדווח לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ז- 1968, לערוך דוחות כספיים. דרך האישור של הדוחות נקבעה בתקנות לפי סעיף זה. התקנות קובעות כי על חברה שהיא תאגיד מדווח, למעט חברה שחל עליה פרק ה'3 לחוק ניירות ערך, למנות ועדת דירקטוריון לבחינת הדוחות הכספיים (להלן- ועדת מאזן) אשר בראשה יעמוד דירקטור חיצוני, רוב חבריה יהיו בלתי תלויים, לכל החברים יכולת לקרוא ולהבין דוחות כספיים, ולפחות אחד הדירקטורים הבלתי תלויים בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית.
בחברות ציבוריות קטנות נוצרת לעיתים כפילות בין הדיונים בוועדת המאזן ובדירקטוריון, כיוון שמספר הדירקטורים קטן מלכתחילה. לפיכך, מוצע לאפשר לחברות המוגדרות "תאגיד קטן" לפי תקנה 5ג לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), התש"ל- 1970, שלא לקיים דיונים מיוחדים של ועדת מאזן. זאת, בתנאי שהרכב הדירקטוריון והמנין החוקי לקבלת החלטות בדבר אישור הדוחות הכספיים יכלול את אותם דירקטורים שהיו מרכיבים את ועדת המאזן ואת המנין החוקי לקבלת החלטות בה, בהתאמה, והדוחות אושרו ברוב קולות, הכולל גם רוב של דירקטורים אלו ובהם דירקטור חיצוני.
מוצע כי הקלה זו תחול גם על חברות אשר הנפיקו לראשונה ניירות ערך לציבור לתקופה של עד חמש שנים מיום ההנפקה. זאת, גם אם החברה אינה "תאגיד קטן" כאמור ועל מנת לייצר תקופת מעבר הדרגתית לרגולציה החלה על תאגידים מדווחים.
תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה)(תיקון), התשע"ו- 2015
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 240(ב) ו- 366 לחוק החברות, התשנ"ט- 19994 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
תיקון תקנה 5
1.
האמור בתקנה 5 לתקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה) התשס"ז- 20065, יסומן (א) ואחריו יבוא:
"(ב) קיום קשרים עסקיים או מקצועיים שהחלו לאחר שהדירקטור החיצוני מונה, לא יהווה זיקה אם התקיימו כל אלה:
(1) בקשרים מתקיים האמור בתקנת משנה (א)(1);
(2) הדירקטור החיצוני הצהיר כי לא ידע ולא יכול היה לדעת באופן סביר על היווצרותם של הקשרים וכי אין לו שליטה על קיומם או על סיומם; על הצהרה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 241 (ב) ו-(ג) לחוק;
(3) ועדת הביקורת אישרה, בהתבסס על עובדות שהוצגו בפניה, כי מתקיים התנאי שבפסקה (1). וכי החברה לא ידעה ולא יכלה לדעת על היווצרותם של הקשרים ואין לה שליטה על קיומם או על סיומם."
----------------התשע"ו
(----------20152016)
(חמ 3-3568)
__________
איילת שקד
שרת המשפטים
דברי הסבר
סעיף 240 לחוק החברות (להלן- החוק) קובע איסור על זיקות של דירקטור חיצוני לחברה. תקנה 5 לתקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה) התשס"ז- 2006 קובעת כי קשרים עסקיים או מקצועיים (דרך כלל) לא יהוו זיקה אם הם זניחים, הן מבחינת הדירקטור החיצוני והן מבחינת החברה, ובהתקיים יתר התנאים המנויים בתקנה. אחד התנאים הוא כי הקשר החל לפני מועד המינוי של הדירקטור החיצוני.
החוק והתקנות הקיימים אינם נותנים מענה למקרה בו במהלך כהונתו של הדירקטור החיצוני מתברר כי נוצר קשר זניח שאינו חד פעמי במהלך הכהונה, ולכן לא חל עליו סעיף 240(ו) לחוק, וגם לא תקנה 5 האמורה. זאת, גם אם הקשר הזניח נוצר מבלי שלדירקטור או לחברה שליטה לגביו והדירקטור החיצוני כלל אינו צד לו בעצמו.
מוצע כי ניתן יהיה לקבוע גם לגבי קשר כזה, שנוצר לאחר המינוי, כי הוא אינו מהווה זיקה. זאת, בהחלטה של ועדת הביקורת ובתנאי שהדירקטור הצהיר כי לא ידע ולא יכול היה לדעת באופן סביר על היווצרותה של הזיקה, וכי אין לו שליטה על קיומה או סיומה. בנוסף על ועדת הביקורת לאשר שהחברה לא ידעה ולא יכלה לדעת על היווצרותה ואין לחברה שליטה על קיומה או סיומה.
תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין)(תיקון), התשע"ו-20152016
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 244(א), 284 ו- 366 לחוק החברות, התשנ"ט- 19996 (להלן – החוק), בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
תיקון תקנה 1
1.
בתקנה 1(6) לתקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-20007 (להלן – התקנות העיקריות) במקום "אחוז אחד" יבוא "שני אחוזים".
תיקון תקנה 1ב
2.
האמור בתקנה 1ב לתקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-20008 (להלן – התקנות העיקריות) יסומן (א) ואחריו יבוא:
"(ב) על אף האמור בסעיף 275(א1) לחוק, התקשרות של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עם קרובו המכהן כנושא משרה בה, במישרין או בעקיפין לרבות באמצעות חברה שבשליטתו, לעניין קבלת שירותים בידי החברה או לעניין תנאי כהונתו והעסקתו –
(1) שהחלה לפני שהחברה הציעה לראשונה מניות לציבור, טעונה אישור רק בתום חמש שנים מהמועד שהחברה הפכה לחברה ציבורית, ובלבד שתוארה בתשקיף או במסמך ההצעה לציבור, לפי העניין;
(2) שאושרה כדין לאחר שהחברה הפכה לחברה ציבורית, טעונה אישור בתום חמש שנים מהמועד שהחברה הפכה לחברה ציבורית או בתום שלוש שנים ממועד אישורה, לפי המאוחר."
תיקון תקנה 1ב2
3.
האמור בתקנה 1ב2 לתקנות העיקריות יסומן (א) ואחריו יבוא:
"(ב) על אף האמור בסעיף 272(ג1) לחוק, חידוש או הארכה של התקשרות חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב עם המנהל הכללי של החברה לגבי תנאי כהונתו והעסקתו, לא תהיה טעונה אישור האסיפה הכללית אם התקיימו שני אלה:
(1) חידוש או הארכת ההתקשרות הם לגבי תנאי כהונה והעסקה שאינם מטיבים לעומת אלה שבהתקשרות הקודמת, או שאין שינוי של ממש בתנאים וביתר הנסיבות הצריכות לעניין;
(2) תנאי הכהונה וההעסקה תואמים את מדיניות התגמול של החברה וההתקשרות הקודמת אושרה לפי סעיף 272(ג1) לחוק."
(ג) על אף האמור בסעיף 272(ג1) לחוק, התקשרות של חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב עם מי שנתמנה לכהן כמנהל הכללי של החברה בתוך חמש שנים מהמועד שבו הציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור (להלן- המנהל הכללי החדש), לגבי תנאי כהונתו והעסקתו, לא תהיה טעונה אישור האסיפה הכללית אם התקיימו שני אלה:
(1) תנאי הכהונה וההעסקה של המנהל הכללי החדש אינם מטיבים לעומת תנאי הכהונה וההעסקה של מי שכיהן כמנהל הכללי במועד הצעת ניירות הערך של החברה לראשונה לציבור, כפי שתוארו בתשקיף או במסמך ההצעה לציבור, לפי העניין, או שאין שינוי של ממש בתנאים בין שתי ההתקשרויות וביתר הנסיבות הצריכות לעניין;
(2) תנאי הכהונה וההעסקה תואמים את מדיניות התגמול של החברה."
הוספת תקנה 1ב3
4.
אחרי תקנה 1ב2 יבוא:
"הקלה לגבי אישור שינויים לא מהותיים בתנאי העסקה של נושאי משרה הכפופים למנהל הכללי
1ב3.
על אף האמור בסעיף 272(ג) ו-(ד) לחוק, בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, שינוי לא מהותי בתנאי כהונתו והעסקתו של נושא משרה הכפוף למנהל הכללי של החברה, לא יהיה טעון אישור ועדת התגמול אם אושר בידי המנהל הכללי של החברה והתקיימו כל אלה:
(1) מדיניות התגמול של החברה קבעה כי שינוי לא מהותי בתנאי הכהונה של נושא משרה כאמור בסעיף 272(ג) לחוק, בגבולות הקבועים במדיניות התגמול, יאושר בידי המנהל הכללי של החברה;
(2) תנאי הכהונה וההעסקה תואמים את מדיניות התגמול של החברה."
ביטול תקנה 1ג
5.
תקנה 1ג – בטלה.
----------------התשע"ו
(----------20152016)
(חמ 3-2995 –ת1)
___________
איילת שקד
שרת המשפטים
דברי הסבר
תקנה 1ב
סעיף 275(א1) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן- החוק), קובע כי עסקה של חברה ציבורית עם בעל השליטה לתקופה העולה על שלוש שנים, טעונה אישור אחת לשלוש שנים. בחברות רבות השוקלות הנפקה בבורסה, בעל השליטה מכהן כנושא משרה בחברה. מוצע לקבוע כי תנאי כהונתו של בעל שליטה או קרובו המכהן כנושא משרה בחברה ואושרו לפני ההנפקה והוצגו בתשקיף, יהיו טעונים אישור האסיפה הכללית לפי סעיף 275 לחוק רק בחלוף חמש שנים מההנפקה של מניות לראשונה לציבור. תקופה זו ארוכה מעט יותר משלוש השנים הנדרשות בחוק, על מנת לאפשר לחברה לבסס את מעמדה בשוק ואת יחסיה עם ציבור המשקיעים, לרבות התנסות בעריכת אסיפות כלליות.
תקנה 1ב2
מטעמים דומים, מוצע לקבוע כי חידוש ההתקשרות עם המנהל הכללי לגבי תנאי כהונתו והעסקתו, שאינה כרוכה בעליה בתנאי הכהונה ותואמת את מדיניות התגמול, לא תהיה טעונה אישור האסיפה הכללית. ככלל, חוזי העסקה של המנהל הכללי אינם נדרשים להיות קצובים בזמן, אולם במקרים רבים לפחות חלק מתנאי הכהונה קצובים, כמו למשל תכנית האופציות של החברה. אם ההארכה של התנאים נעשית ללא שינוי או תוך הפחתה, כשאין שינוי של ממש ביתר נסיבות ההעסקה, פוחת הטעם לדרוש שוב את אישור האסיפה.
כמו כן מוצע כי חברה שהנפיקה לראשונה ניירות ערך שלה, והמנכ"ל שכיהן בה פרש בתוך 5 שנים מההנפקה, תוכל למנות מנכ"ל חדש שיקבל שכר דומה לשכר קודמו, מבלי שיידרש אישור האסיפה הכללית לשכר זה. מטרת ההקלה היא לאפשר לחברה ודאות מסוימת לגבי תנאי שכר שתוכל להעניק למנהל הכללי בה, גם במקרה של חילופים, בתקופה של חמש שנים לאחר ההנפקה.
תקנה 1ב3
סעיף 272(ג) לחוק קובע כי תנאי כהונתו של נושא משרה הכפוף למנהל הכללי, טעונים אישור ועדת התגמול והדירקטוריון, אם תנאי הכהונה תואמים את מדיניות התגמול. אולם שינויים לא מהותיים בתנאי הכהונה טעונים אישור ועדת התגמול בלבד לפי סעיף 272(ד) לחוק. מכאן עולה שהמנהל הכללי אליו כפופים נושאי המשרה, אינו מוסמך על פי החוק להחליט על שינויים בשכר נושאי המשרה הכפופים לו.
תוצאה זו אינה רצויה מבחינה ניהולית, ולכן מוצע כי החברה תוכל להגדיר במדיניות התגמול טווח סביר לשינוי בשכר נושאי המשרה הכפופים למנהל הכללי, אותו יהיה המנהל הכללי רשאי לאשר ללא צורך באישור נוסף מועדת התגמול או הדירקטוריון.
תקנה 1ג
תקנה 1ג קובעת רשות לבעלי מניות מקרב הציבור להתנגד למתן הקלה לפי תקנות 1 עד 1ב. התקנה קובעת:
"התנגדות להקלות
1ג. (א) ההקלות על פי תקנות 1 עד 1ב לא יחולו על חברה ציבורית אם בעל מניה אחד או יותר המחזיק אחוז אחד לפחות מההון המונפק או מזכויות ההצבעה בחברה, הודיע על התנגדותו למתן ההקלה כאמור, ובלבד שההתנגדות הוגשה לחברה בכתב לא יאוחר מארבעה עשר ימים מהיום שבו הגישה החברה הציבורית דוח לפי חוק ניירות ערך, על קבלת ההחלטה או מהיום שבו הגישה דוח מתקן לדוח האמור; לענין חברה שאינה תאגיד מדווח כהגדרתו בחוק ניירות ערך, מהיום שבו דיווחה החברה לבעלי מניותיה על החלטה בקשר לעסקה כמפורט בתקנות 1 עד 1ב.
(ב) הוגשה התנגדות כאמור בתקנת משנה (א), טעונה העסקה אישור בהתאם לקבוע בסעיף 273 או 275 לחוק, לפי הענין."
הניסיון מלמד כי כמעט ולא נעשה שימוש ברשות שניתנת לבעלי המניות להתנגד להקלה. ההקלות אליהן מתייחסת התקנה הן מלכתחילה כאלה שמעוררות חשש מופחת לפגיעה בחברה בשל שימוש לרעה במעמדו של בעל השליטה בחברה. מנגד, ישנם מקרים בהם עיכוב כניסת העסקה לתוקף בשבועיים ימים יפגע בחברה. למשל במקרים בהם בעל השליטה נותן ערבות ללא תמורה לחברה על מנת שתגיש הצעה במכרז.
בשנים האחרונות גברה משמעותית האכיפה הציבורית והפרטית של הוראות החוק, בין השאר נוכח הקמת בית המשפט הכלכלי. לאור כל האמור נראה כי התועלת הציבורית בסעיף 1ג אינה גבוהה, וניתן להסתפק בהליכי ביקורת בדיעבד של החלטות החברה בדרכים אחרות.
תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום)(תיקון), התשע"ו-2015 2016
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 66(ב), 69, 75 ו- 366 לחוק החברות, התשנ"ט- 19999 (להלן– החוק), בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
תיקון תקנה 3
1.
בתקנה 3 לתקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש"ס-200010, במקום הסיפה החל במילים "חברה שיש לה" יבוא "או באתר האינטרנט של החברה."
----------------התשע"ו
(----------20152016)
(חמ 3-2988)
__________
איילת שקד
שרת המשפטים
דברי הסבר
תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית), תש"ס-2000 (להלן– התקנות) קובעות חובה לפרסם מודעה על זימון אסיפה כללית בשני עיתונים יומיים. התקנות כוללות פרטים לגבי צורת המודעה ותוכנה.
חובת פרסום מודעות כאמור מייצרת עלות נוספת לכינוס אסיפה כללית והתועלת בה אינה גבוהה. כמו כן, לאחרונה החלה לפעול מערכת הצבעות אלקטרונית אשר יוצרת חשיפה נוספת וחדשה של בעלי המניות לאסיפה הכללית באמצעות חבר הבורסה, המחויב להעביר ללקוחותיו את כל ההודעות הנוגעות לאסיפה הכללית.
לפיכך מוצע לקבוע כי חברה שפירסמה מודעה על זימון האסיפה הכללית לציבור באתר האינטרנט שלה תהיה פטורה מפרסום מודעה בשני עיתונים יומיים כאמור.