חומר רקע
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט כ"א שבט תשע"ו
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה 31 ינואר 2016
הצעת חוק המאבק בטרור
פרק ט': סעיפים שונים לדיון ביום 1.2.16
פרק ט': שונות
אצילת סמכויות 107. (א) סמכותם של שר הביטחון ושל ראש רשות ביטחון לפי חוק זה אינה ניתנת לאצילה, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.
(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה את הסמכויות הנתונות לו לפי סעיפים 3(), 51(א)(3) ו-57(ב), ולעניין הסמכות הנתונה לו לפי סעיף 3() – גם למשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
*הערה: סעיף זה מאפשר אצילת הסמכויות של היועץ המשפטי לממשלה בעניין אישור הגשת בקשה להכרזה על ארגון טרור, אישור בקשה להשהות הבאת עצור בעבירות ביטחון לפני שופט עד ל-96 שעות, ובעניין מניעת פגישה עם עורך דין המייצג יותר מעצור אחד במסגרת חקירה אחת. אצילה דומה התאפשרה, לגבי השהיית הבאת עצור לפני שופט בם בהוראת השעה בעניין חשוד העצור בעבירת ביטחון.
תחולת חוק איסור הלבנת הון 108. *הערה: סעיף זה הועתק מסעיף 48 לחוק איסור מימון טרור, וקובע כי הסמכויות להוציא צווים לשם אכיפת חוק איסור הלבנת הון יהיו נתונות גם לצורך אכיפת סעיפי החוק המאבק בטרור שעניינם חובות דיווח ופעולות ברכוש טרור. יש לשים לב כי חובות הדיווח והאיסורים של פעולה ברכוש הורחבו בחוק המאבק בטרור (ויחולו על רכוש שקשור לרשימה רחבה יותר של עבירות טרור).
(א) הסמכויות הנתונות לנגיד בנק ישראל ולשר להוציא צווים לשם אכיפתו של חוק איסור הלבנת הון כאמור בסעיפים 7, 8א או 8ב לאותו חוק יהיו נתונות להם גם לשם אכיפת הוראות סעיפים 20 עד 22 ו-34 עד 38, וכן יהיה רשאי כל אחד מהם, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, לקבוע בצו, לגבי תאגיד בנקאי או גוף, כאמור באותו סעיף, הוראות בדבר בדיקת פרטי הזיהוי של צדדים לפעולה ברכוש אל מול פרטי הזיהוי של ארגוני טרור מוכרזים ופרטי הזיהוי של מי שהוכרז עליהם לפי סעיף 11 שהם פעילי טרור.
(ב) דיווחים שיתקבלו לפי סעיף זה ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור יישמרו במאגר המידע שהוקם לפי סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון; העברת מידע שהתקבל לפי סעיף זה או לצורך אכיפת הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א), ממאגר המידע, תיעשה לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון; הוראות סעיף 31א לחוק איסור הלבנת הון שעניינן חובת סודיות ואיסור גילוי מידע ושימוש בו שלא לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון, יחולו גם על אדם שהגיע אליו מידע שהתקבל לפי סעיף זה.
(ג) אחראי למילוי חובות בתאגיד בנקאי ובכל גוף המנוי בתוספת השלישית לחוק איסור הלבנת הון, שמונה לפי סעיף 8 לחוק האמור או אחראי למילוי חובות בתאגיד שהוא סוחר באבנים יקרות, שמונה לפי סעיף 8א(ו) לחוק האמור, יפעל גם לקיום החובות שיוטלו בצווים לפי סעיף קטן (א), על התאגיד או הגוף האמור, ולהדרכת העובדים לקיום החובות כאמור ולפיקוח על מילוין.
(ד) המפקחים שמונו לפי סעיף 11יד לחוק איסור הלבנת הון, יפקחו גם על ביצוע הוראות צווים לפי סעיף קטן (א), שעניינן חובות תאגיד בנקאי, גוף המנוי בתוספת השלישית לחוק האמור וסוחר באבנים יקרות, ולשם כך יהיו נתונות להם הסמכויות שלפי החוק האמור ויחולו הוראות פרק ד'2 לחוק האמור.
(ה) הוראות סעיף 14 לחוק איסור הלבנת הון הקובעות עיצום כספי על הפרת הוראות לפי החוק האמור, יחולו גם לעניין הפרת הוראות צווים לפי סעיף קטן (א); הסמכויות הנתונות לוועדה להטלת עיצום כספי שהוקמה לפי סעיף 13 לחוק איסור הלבנת הון יהיו נתונות לה גם לגבי מי שהפר את הוראות הצווים האמורים ולעניין עיצום כספי יחולו ההוראות לפי פרק ה' לחוק האמור.
(ו) הוטל עיצום כספי לפי סעיף זה ושולם העיצום, לא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 20 בשל אותו מעשה שבשלו הוטל העיצום הכספי.
(ז) על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראות צו לפי סעיף קטן (א), לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד, אף אם המעשה מהווה הפרה גם של צו לפי חוק איסור הלבנת הון.
שמירת דינים 109. הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע ממנו.
*הערה: על פני הדברים, מדוע יש צורך בסעיף זה? כל הסדר עומד בתוקפו לצד הסדרים אחרים. ככל שיש סתירה בין החוק החדש לבין חוק ישן, סביר שהוראות חוק חדש וספציפי יגברו ממילה. בנוגע לתקנות ההגנה, הוועדה כבר החליטה שיהיה מיזוג של ההצעה הממשלתית הנוגעת לביטולן של תקנות ההגנה, והוא יהיה חלק בלתי נפרד מחוק זה.
שינוי התוספת 110. שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.
*הערה: לפי סעיף 47 לחוק, בית המשפט רשאי לקבל אמרה של אדם על אף שהוא לא מעיד במשפט, אם לא ניתן להביאו לבית המשפט בשל כך שהוא שוהה ב- או יצא ל- מדינות המנויות בס' 2 לחוק למניעת הסתננות ("ללבנון, לסוריה, למצרים, לעבר-הירדן, לסעודיה, לעיראק, לתימן, לאיראן או לכל חלק מארץ ישראל שמחוץ לישראל"), לשטחי המועצה הפלסטינית, לחבל עזה, או למדינה או לאזור המנויים בתוספת. כעת, בתוספת מוצע לקבוע את אפגניטסן, לוב, סודאן ופקיסטן. שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.
*הערה: לפי סעיף 47 לחוק, בית המשפט רשאי לקבל אמרה של אדם על אף שהוא לא מעיד במשפט, אם לא ניתן להביאו לבית המשפט בשל כך שהוא שוהה ב- או יצא ל- מדינות המנויות בס' 2 לחוק למניעת הסתננות ("ללבנון, לסוריה, למצרים, לעבר-הירדן, לסעודיה, לעיראק, לתימן, לאיראן או לכל חלק מארץ ישראל שמחוץ לישראל"), לשטחי המועצה הפלסטינית, לחבל עזה, או למדינה או לאזור המנויים בתוספת. כעת, בתוספת מוצע לקבוע את אפגניטסן, לוב, סודאן ופקיסטן.
סעיף 111 – עניינו התקנת תקנות בנושאים שונים – נתייחס לסעיף זה בתום הדיונים ביתר החוק
סעיף 111 – עניינו התקנת תקנות בנושאים שונים – נתייחס לסעיף זה בתום הדיונים ביתר החוק
סעיף 111 – עניינו התקנת תקנות בנושאים שונים – נתייחס לסעיף זה בתום הדיונים ביתר החוק
ביטול פקודת מניעת טרור 112. פקודת מניעת טרור, התש"ח–1948 – בטלה.
ביטול חוק איסור מימון טרור 113. חוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005 – בטל.
ביטול חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) ביטול חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) 114. חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו–2006 – בטל. חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו–2006 – בטל. חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו–2006 – בטל. חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו–2006 – בטל. חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו–2006 – בטל. חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו–2006 – בטל.
סעיף 115 – עניינו איסור יציאה מהארץ – נתייחס לסעיף זה במסמך שנכין בעניין מעצרים מנהליים וצווי הגבלה (ס' 120 להצעת החוק)
סעיף 115 – עניינו איסור יציאה מהארץ – נתייחס לסעיף זה במסמך שנכין בעניין מעצרים מנהליים וצווי הגבלה (ס' 120 להצעת החוק)
סעיף 115 – עניינו איסור יציאה מהארץ – נתייחס לסעיף זה במסמך שנכין בעניין מעצרים מנהליים וצווי הגבלה (ס' 120 להצעת החוק)
סעיף 115 – עניינו איסור יציאה מהארץ – נתייחס לסעיף זה במסמך שנכין בעניין מעצרים מנהליים וצווי הגבלה (ס' 120 להצעת החוק)
סעיף 115 – עניינו איסור יציאה מהארץ – נתייחס לסעיף זה במסמך שנכין בעניין מעצרים מנהליים וצווי הגבלה (ס' 120 להצעת החוק)
סעיף 115 – עניינו איסור יציאה מהארץ – נתייחס לסעיף זה במסמך שנכין בעניין מעצרים מנהליים וצווי הגבלה (ס' 120 להצעת החוק)
סעיף 115 – עניינו איסור יציאה מהארץ – נתייחס לסעיף זה במסמך שנכין בעניין מעצרים מנהליים וצווי הגבלה (ס' 120 להצעת החוק)
סעיף 115 – עניינו איסור יציאה מהארץ – נתייחס לסעיף זה במסמך שנכין בעניין מעצרים מנהליים וצווי הגבלה (ס' 120 להצעת החוק)
סעיף 115 – עניינו איסור יציאה מהארץ – נתייחס לסעיף זה במסמך שנכין בעניין מעצרים מנהליים וצווי הגבלה (ס' 120 להצעת החוק)
תיקון חוק האזרחות תיקון חוק האזרחות 116. בחוק האזרחות, התשי"ב–1952 – בחוק האזרחות, התשי"ב–1952 – בחוק האזרחות, התשי"ב–1952 – בחוק האזרחות, התשי"ב–1952 – בחוק האזרחות, התשי"ב–1952 – בחוק האזרחות, התשי"ב–1952 – בחוק האזרחות, התשי"ב–1952 –
(1) בסעיף 11(ב)(2)(א), במקום "בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005" יבוא "בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015 (להלן – חוק המאבק בטרור)"; (1) בסעיף 11(ב)(2)(א), במקום "בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005" יבוא "בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015 (להלן – חוק המאבק בטרור)"; (1) בסעיף 11(ב)(2)(א), במקום "בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005" יבוא "בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015 (להלן – חוק המאבק בטרור)"; (1) בסעיף 11(ב)(2)(א), במקום "בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005" יבוא "בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015 (להלן – חוק המאבק בטרור)"; (1) בסעיף 11(ב)(2)(א), במקום "בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005" יבוא "בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015 (להלן – חוק המאבק בטרור)"; (1) בסעיף 11(ב)(2)(א), במקום "בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005" יבוא "בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015 (להלן – חוק המאבק בטרור)"; (1) בסעיף 11(ב)(2)(א), במקום "בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005" יבוא "בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015 (להלן – חוק המאבק בטרור)";
(2) בסעיף 11א(א), במקום "בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005" יבוא "בחוק המאבק בטרור".
*הערה: מאחר שהתיקון הוא תיקון טכני שעניינו החלפת הגדרה של "מעשה טרור" בשל ביטולו של חוק איסור מימון טרור, לא נידרש לכל ההסדר של שלילת אזרחות, שהוא בתחום סמכותה של ועדת הפנים של הכנסת. (2) בסעיף 11א(א), במקום "בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005" יבוא "בחוק המאבק בטרור".
*הערה: מאחר שהתיקון הוא תיקון טכני שעניינו החלפת הגדרה של "מעשה טרור" בשל ביטולו של חוק איסור מימון טרור, לא נידרש לכל ההסדר של שלילת אזרחות, שהוא בתחום סמכותה של ועדת הפנים של הכנסת. (2) בסעיף 11א(א), במקום "בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005" יבוא "בחוק המאבק בטרור".
*הערה: מאחר שהתיקון הוא תיקון טכני שעניינו החלפת הגדרה של "מעשה טרור" בשל ביטולו של חוק איסור מימון טרור, לא נידרש לכל ההסדר של שלילת אזרחות, שהוא בתחום סמכותה של ועדת הפנים של הכנסת. (2) בסעיף 11א(א), במקום "בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005" יבוא "בחוק המאבק בטרור".
*הערה: מאחר שהתיקון הוא תיקון טכני שעניינו החלפת הגדרה של "מעשה טרור" בשל ביטולו של חוק איסור מימון טרור, לא נידרש לכל ההסדר של שלילת אזרחות, שהוא בתחום סמכותה של ועדת הפנים של הכנסת. (2) בסעיף 11א(א), במקום "בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005" יבוא "בחוק המאבק בטרור".
*הערה: מאחר שהתיקון הוא תיקון טכני שעניינו החלפת הגדרה של "מעשה טרור" בשל ביטולו של חוק איסור מימון טרור, לא נידרש לכל ההסדר של שלילת אזרחות, שהוא בתחום סמכותה של ועדת הפנים של הכנסת. (2) בסעיף 11א(א), במקום "בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005" יבוא "בחוק המאבק בטרור".
*הערה: מאחר שהתיקון הוא תיקון טכני שעניינו החלפת הגדרה של "מעשה טרור" בשל ביטולו של חוק איסור מימון טרור, לא נידרש לכל ההסדר של שלילת אזרחות, שהוא בתחום סמכותה של ועדת הפנים של הכנסת. (2) בסעיף 11א(א), במקום "בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005" יבוא "בחוק המאבק בטרור".
*הערה: מאחר שהתיקון הוא תיקון טכני שעניינו החלפת הגדרה של "מעשה טרור" בשל ביטולו של חוק איסור מימון טרור, לא נידרש לכל ההסדר של שלילת אזרחות, שהוא בתחום סמכותה של ועדת הפנים של הכנסת.
תיקון חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת תיקון חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת 117. בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח–1968, בסעיף 3(ג), אחרי פסקה (4) יבוא: בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח–1968, בסעיף 3(ג), אחרי פסקה (4) יבוא: בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח–1968, בסעיף 3(ג), אחרי פסקה (4) יבוא: בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח–1968, בסעיף 3(ג), אחרי פסקה (4) יבוא: בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח–1968, בסעיף 3(ג), אחרי פסקה (4) יבוא: בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח–1968, בסעיף 3(ג), אחרי פסקה (4) יבוא: בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח–1968, בסעיף 3(ג), אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור."
*הערה: עניינו של סעיף זה הוא שיקול הדעת של יו"ר הכנסת או גורם מוסמך בכנסת לעניין היתרי כניסה לכנסת, ואפשרות לשקול מעשים פליליים של אדם. "(5) חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור."
*הערה: עניינו של סעיף זה הוא שיקול הדעת של יו"ר הכנסת או גורם מוסמך בכנסת לעניין היתרי כניסה לכנסת, ואפשרות לשקול מעשים פליליים של אדם. "(5) חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור."
*הערה: עניינו של סעיף זה הוא שיקול הדעת של יו"ר הכנסת או גורם מוסמך בכנסת לעניין היתרי כניסה לכנסת, ואפשרות לשקול מעשים פליליים של אדם. "(5) חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור."
*הערה: עניינו של סעיף זה הוא שיקול הדעת של יו"ר הכנסת או גורם מוסמך בכנסת לעניין היתרי כניסה לכנסת, ואפשרות לשקול מעשים פליליים של אדם. "(5) חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור."
*הערה: עניינו של סעיף זה הוא שיקול הדעת של יו"ר הכנסת או גורם מוסמך בכנסת לעניין היתרי כניסה לכנסת, ואפשרות לשקול מעשים פליליים של אדם. "(5) חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור."
*הערה: עניינו של סעיף זה הוא שיקול הדעת של יו"ר הכנסת או גורם מוסמך בכנסת לעניין היתרי כניסה לכנסת, ואפשרות לשקול מעשים פליליים של אדם. "(5) חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור."
*הערה: עניינו של סעיף זה הוא שיקול הדעת של יו"ר הכנסת או גורם מוסמך בכנסת לעניין היתרי כניסה לכנסת, ואפשרות לשקול מעשים פליליים של אדם.
תיקון חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תיקון חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה 118. בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, בסעיף 1, בהגדרה "פגיעת איבה", בפסקה (5), במקום "ארגון טרוריסטי שעליו הכריזה הממשלה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948" יבוא "ארגון טרור שהוכרז לפי סימן א' לפרק ב' בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015".
*הערה: התיקון הוא תיקון טכני שעניינו החלפת ההגדרה של ארגון טרור מוכרז. בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, בסעיף 1, בהגדרה "פגיעת איבה", בפסקה (5), במקום "ארגון טרוריסטי שעליו הכריזה הממשלה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948" יבוא "ארגון טרור שהוכרז לפי סימן א' לפרק ב' בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015".
*הערה: התיקון הוא תיקון טכני שעניינו החלפת ההגדרה של ארגון טרור מוכרז. בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, בסעיף 1, בהגדרה "פגיעת איבה", בפסקה (5), במקום "ארגון טרוריסטי שעליו הכריזה הממשלה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948" יבוא "ארגון טרור שהוכרז לפי סימן א' לפרק ב' בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015".
*הערה: התיקון הוא תיקון טכני שעניינו החלפת ההגדרה של ארגון טרור מוכרז. בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, בסעיף 1, בהגדרה "פגיעת איבה", בפסקה (5), במקום "ארגון טרוריסטי שעליו הכריזה הממשלה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948" יבוא "ארגון טרור שהוכרז לפי סימן א' לפרק ב' בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015".
*הערה: התיקון הוא תיקון טכני שעניינו החלפת ההגדרה של ארגון טרור מוכרז. בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, בסעיף 1, בהגדרה "פגיעת איבה", בפסקה (5), במקום "ארגון טרוריסטי שעליו הכריזה הממשלה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948" יבוא "ארגון טרור שהוכרז לפי סימן א' לפרק ב' בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015".
*הערה: התיקון הוא תיקון טכני שעניינו החלפת ההגדרה של ארגון טרור מוכרז. בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, בסעיף 1, בהגדרה "פגיעת איבה", בפסקה (5), במקום "ארגון טרוריסטי שעליו הכריזה הממשלה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948" יבוא "ארגון טרור שהוכרז לפי סימן א' לפרק ב' בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015".
*הערה: התיקון הוא תיקון טכני שעניינו החלפת ההגדרה של ארגון טרור מוכרז. בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, בסעיף 1, בהגדרה "פגיעת איבה", בפסקה (5), במקום "ארגון טרוריסטי שעליו הכריזה הממשלה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948" יבוא "ארגון טרור שהוכרז לפי סימן א' לפרק ב' בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015".
*הערה: התיקון הוא תיקון טכני שעניינו החלפת ההגדרה של ארגון טרור מוכרז.
תיקון חוק העונשין תיקון חוק העונשין 119. בחוק העונשין, התשל"ז–1977 – בחוק העונשין, התשל"ז–1977 – בחוק העונשין, התשל"ז–1977 – בחוק העונשין, התשל"ז–1977 – בחוק העונשין, התשל"ז–1977 – בחוק העונשין, התשל"ז–1977 – בחוק העונשין, התשל"ז–1977 –
(1) בסימן א'1 לפרק ח', בכותרת, במקום "לאלימות או לטרור" יבוא "או לאלימות"; (1) בסימן א'1 לפרק ח', בכותרת, במקום "לאלימות או לטרור" יבוא "או לאלימות"; (1) בסימן א'1 לפרק ח', בכותרת, במקום "לאלימות או לטרור" יבוא "או לאלימות"; (1) בסימן א'1 לפרק ח', בכותרת, במקום "לאלימות או לטרור" יבוא "או לאלימות"; (1) בסימן א'1 לפרק ח', בכותרת, במקום "לאלימות או לטרור" יבוא "או לאלימות"; (1) בסימן א'1 לפרק ח', בכותרת, במקום "לאלימות או לטרור" יבוא "או לאלימות"; (1) בסימן א'1 לפרק ח', בכותרת, במקום "לאלימות או לטרור" יבוא "או לאלימות";
(2) בסעיף 144ד2 – (2) בסעיף 144ד2 – (2) בסעיף 144ד2 – (2) בסעיף 144ד2 – (2) בסעיף 144ד2 – (2) בסעיף 144ד2 – (2) בסעיף 144ד2 –
(א) בכותרת השוליים, המילים "או לטרור" – יימחקו; (א) בכותרת השוליים, המילים "או לטרור" – יימחקו; (א) בכותרת השוליים, המילים "או לטרור" – יימחקו; (א) בכותרת השוליים, המילים "או לטרור" – יימחקו; (א) בכותרת השוליים, המילים "או לטרור" – יימחקו; (א) בכותרת השוליים, המילים "או לטרור" – יימחקו;
(ב) בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בכל מקום, המילים "או טרור" – יימחקו; (ב) בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בכל מקום, המילים "או טרור" – יימחקו; (ב) בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בכל מקום, המילים "או טרור" – יימחקו; (ב) בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בכל מקום, המילים "או טרור" – יימחקו; (ב) בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בכל מקום, המילים "או טרור" – יימחקו; (ב) בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בכל מקום, המילים "או טרור" – יימחקו;
(3) בסעיף 144ד3, בכותרת השוליים, המילים "או לטרור" – יימחקו;
*הערה: תיקון זה נובע מחקיקת סעיף ההסתה לטרור בחוק המאבק בטרור (ס' 27). בתיקון העקיף מוצע שהעבירות בחוק העונשין ייוחדו להסתה לאלימות, ולא לטרור, שבו יטפל כאמור סעיף 27.
(3) בסעיף 144ד3, בכותרת השוליים, המילים "או לטרור" – יימחקו;
*הערה: תיקון זה נובע מחקיקת סעיף ההסתה לטרור בחוק המאבק בטרור (ס' 27). בתיקון העקיף מוצע שהעבירות בחוק העונשין ייוחדו להסתה לאלימות, ולא לטרור, שבו יטפל כאמור סעיף 27.
(3) בסעיף 144ד3, בכותרת השוליים, המילים "או לטרור" – יימחקו;
*הערה: תיקון זה נובע מחקיקת סעיף ההסתה לטרור בחוק המאבק בטרור (ס' 27). בתיקון העקיף מוצע שהעבירות בחוק העונשין ייוחדו להסתה לאלימות, ולא לטרור, שבו יטפל כאמור סעיף 27.
(3) בסעיף 144ד3, בכותרת השוליים, המילים "או לטרור" – יימחקו;
*הערה: תיקון זה נובע מחקיקת סעיף ההסתה לטרור בחוק המאבק בטרור (ס' 27). בתיקון העקיף מוצע שהעבירות בחוק העונשין ייוחדו להסתה לאלימות, ולא לטרור, שבו יטפל כאמור סעיף 27.
(3) בסעיף 144ד3, בכותרת השוליים, המילים "או לטרור" – יימחקו;
*הערה: תיקון זה נובע מחקיקת סעיף ההסתה לטרור בחוק המאבק בטרור (ס' 27). בתיקון העקיף מוצע שהעבירות בחוק העונשין ייוחדו להסתה לאלימות, ולא לטרור, שבו יטפל כאמור סעיף 27.
(3) בסעיף 144ד3, בכותרת השוליים, המילים "או לטרור" – יימחקו;
*הערה: תיקון זה נובע מחקיקת סעיף ההסתה לטרור בחוק המאבק בטרור (ס' 27). בתיקון העקיף מוצע שהעבירות בחוק העונשין ייוחדו להסתה לאלימות, ולא לטרור, שבו יטפל כאמור סעיף 27.
(3) בסעיף 144ד3, בכותרת השוליים, המילים "או לטרור" – יימחקו;
*הערה: תיקון זה נובע מחקיקת סעיף ההסתה לטרור בחוק המאבק בטרור (ס' 27). בתיקון העקיף מוצע שהעבירות בחוק העונשין ייוחדו להסתה לאלימות, ולא לטרור, שבו יטפל כאמור סעיף 27.
(4) אחרי סעיף 330 יבוא: (4) אחרי סעיף 330 יבוא: (4) אחרי סעיף 330 יבוא: (4) אחרי סעיף 330 יבוא: (4) אחרי סעיף 330 יבוא: (4) אחרי סעיף 330 יבוא: (4) אחרי סעיף 330 יבוא:
"שימוש בנשק במטרה לעורר
פחד או בהלה "שימוש בנשק במטרה לעורר
פחד או בהלה "שימוש בנשק במטרה לעורר
פחד או בהלה 330א. (א) העושה שימוש בנשק, לרבות על ידי החזקתו, בכוונה לעורר פחד או בהלה בציבור, דינו – מאסר 10 שנים. (א) העושה שימוש בנשק, לרבות על ידי החזקתו, בכוונה לעורר פחד או בהלה בציבור, דינו – מאסר 10 שנים.
(ב) בסעיף זה, "נשק" – כהגדרתו בסעיף 144(ג), לרבות נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015." (ב) בסעיף זה, "נשק" – כהגדרתו בסעיף 144(ג), לרבות נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015."
*הערה: בדברי ההסבר צוין כי עבירה זו "אינה מיוחדת רק לנסיבות של טרור", ואנו תוהות מדוע יש צורך לקביעה כזו אגב הדיון בהצעת חוק המאבק בטרור, וודאי שאנו ממליצות לוועדה שלא לאשר את העונש המוצע: רשאית, ככל שמדובר בעבירות בנשק, סעיף 144 לחוק העונשין קובע מספר עבירות בנשק, שדינן בין שלוש שנות מאסר (אם מדובר בחלק, אבזר או תחמושת) ל-10 שנות מאסר (ולגבי נשיאת נשק ללא רשות – 10 שנות מאסר), ואין צורך בעבירה נוספת. שנית, העבירה המוצעת חלה על מצב של נשיאת נשק במטרה להפחיד, ללא שימוש בנשק שיש בו כדי לסכן (כנראה מעשה של נשיאת נשק בצורה בולטת שיש בה כדי להפחיד, אבל לא יריות, למשל). שלישית, קיימות עבירות של הפחדה (ר' סעיפים 159 ו-159א לחוק העונשין שמטרתן לגרום פחד ובהלה בציבור) שהעונש הקבוע להן נמוך לעין ערוך מהמוצע כאן, ולא בכדי. יש הבדל בין ערך מוגן של שמירה על חיי אדם ועל הגוף לבין ערך מוגן של הפרעות לשלום הציבור, שבתוכן גם הפחדה. רביעית, קיימות גם עבירות שעניינן יריות בנשק (אומנם בלי יסוד נפשי של מטרה להפחיד, אך ודאי עם יסוד נפשי של מודעות לכך שיש בשימוש בנשק כדי להפחיד), כמו העבירה של יריות בשטח בנוי או בנסיבות אחרות (ר' סעיפים 340א ו-338(ב)). גם כאן העונשים הקבועים לעבירות נמוכים לעין ערוך מהמוצע כאן.
נעיר עוד כי מיקומו של הסעיף אינו צריך להיות, לטעמנו, ליד העבירה של חבלה בכוונה מחמירה וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. מתאים יותר למקם את הסעיף ליד סעיף 340 או 340א לחוק העונשין. *הערה: בדברי ההסבר צוין כי עבירה זו "אינה מיוחדת רק לנסיבות של טרור", ואנו תוהות מדוע יש צורך לקביעה כזו אגב הדיון בהצעת חוק המאבק בטרור, וודאי שאנו ממליצות לוועדה שלא לאשר את העונש המוצע: רשאית, ככל שמדובר בעבירות בנשק, סעיף 144 לחוק העונשין קובע מספר עבירות בנשק, שדינן בין שלוש שנות מאסר (אם מדובר בחלק, אבזר או תחמושת) ל-10 שנות מאסר (ולגבי נשיאת נשק ללא רשות – 10 שנות מאסר), ואין צורך בעבירה נוספת. שנית, העבירה המוצעת חלה על מצב של נשיאת נשק במטרה להפחיד, ללא שימוש בנשק שיש בו כדי לסכן (כנראה מעשה של נשיאת נשק בצורה בולטת שיש בה כדי להפחיד, אבל לא יריות, למשל). שלישית, קיימות עבירות של הפחדה (ר' סעיפים 159 ו-159א לחוק העונשין שמטרתן לגרום פחד ובהלה בציבור) שהעונש הקבוע להן נמוך לעין ערוך מהמוצע כאן, ולא בכדי. יש הבדל בין ערך מוגן של שמירה על חיי אדם ועל הגוף לבין ערך מוגן של הפרעות לשלום הציבור, שבתוכן גם הפחדה. רביעית, קיימות גם עבירות שעניינן יריות בנשק (אומנם בלי יסוד נפשי של מטרה להפחיד, אך ודאי עם יסוד נפשי של מודעות לכך שיש בשימוש בנשק כדי להפחיד), כמו העבירה של יריות בשטח בנוי או בנסיבות אחרות (ר' סעיפים 340א ו-338(ב)). גם כאן העונשים הקבועים לעבירות נמוכים לעין ערוך מהמוצע כאן.
נעיר עוד כי מיקומו של הסעיף אינו צריך להיות, לטעמנו, ליד העבירה של חבלה בכוונה מחמירה וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. מתאים יותר למקם את הסעיף ליד סעיף 340 או 340א לחוק העונשין. *הערה: בדברי ההסבר צוין כי עבירה זו "אינה מיוחדת רק לנסיבות של טרור", ואנו תוהות מדוע יש צורך לקביעה כזו אגב הדיון בהצעת חוק המאבק בטרור, וודאי שאנו ממליצות לוועדה שלא לאשר את העונש המוצע: רשאית, ככל שמדובר בעבירות בנשק, סעיף 144 לחוק העונשין קובע מספר עבירות בנשק, שדינן בין שלוש שנות מאסר (אם מדובר בחלק, אבזר או תחמושת) ל-10 שנות מאסר (ולגבי נשיאת נשק ללא רשות – 10 שנות מאסר), ואין צורך בעבירה נוספת. שנית, העבירה המוצעת חלה על מצב של נשיאת נשק במטרה להפחיד, ללא שימוש בנשק שיש בו כדי לסכן (כנראה מעשה של נשיאת נשק בצורה בולטת שיש בה כדי להפחיד, אבל לא יריות, למשל). שלישית, קיימות עבירות של הפחדה (ר' סעיפים 159 ו-159א לחוק העונשין שמטרתן לגרום פחד ובהלה בציבור) שהעונש הקבוע להן נמוך לעין ערוך מהמוצע כאן, ולא בכדי. יש הבדל בין ערך מוגן של שמירה על חיי אדם ועל הגוף לבין ערך מוגן של הפרעות לשלום הציבור, שבתוכן גם הפחדה. רביעית, קיימות גם עבירות שעניינן יריות בנשק (אומנם בלי יסוד נפשי של מטרה להפחיד, אך ודאי עם יסוד נפשי של מודעות לכך שיש בשימוש בנשק כדי להפחיד), כמו העבירה של יריות בשטח בנוי או בנסיבות אחרות (ר' סעיפים 340א ו-338(ב)). גם כאן העונשים הקבועים לעבירות נמוכים לעין ערוך מהמוצע כאן.
נעיר עוד כי מיקומו של הסעיף אינו צריך להיות, לטעמנו, ליד העבירה של חבלה בכוונה מחמירה וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. מתאים יותר למקם את הסעיף ליד סעיף 340 או 340א לחוק העונשין. *הערה: בדברי ההסבר צוין כי עבירה זו "אינה מיוחדת רק לנסיבות של טרור", ואנו תוהות מדוע יש צורך לקביעה כזו אגב הדיון בהצעת חוק המאבק בטרור, וודאי שאנו ממליצות לוועדה שלא לאשר את העונש המוצע: רשאית, ככל שמדובר בעבירות בנשק, סעיף 144 לחוק העונשין קובע מספר עבירות בנשק, שדינן בין שלוש שנות מאסר (אם מדובר בחלק, אבזר או תחמושת) ל-10 שנות מאסר (ולגבי נשיאת נשק ללא רשות – 10 שנות מאסר), ואין צורך בעבירה נוספת. שנית, העבירה המוצעת חלה על מצב של נשיאת נשק במטרה להפחיד, ללא שימוש בנשק שיש בו כדי לסכן (כנראה מעשה של נשיאת נשק בצורה בולטת שיש בה כדי להפחיד, אבל לא יריות, למשל). שלישית, קיימות עבירות של הפחדה (ר' סעיפים 159 ו-159א לחוק העונשין שמטרתן לגרום פחד ובהלה בציבור) שהעונש הקבוע להן נמוך לעין ערוך מהמוצע כאן, ולא בכדי. יש הבדל בין ערך מוגן של שמירה על חיי אדם ועל הגוף לבין ערך מוגן של הפרעות לשלום הציבור, שבתוכן גם הפחדה. רביעית, קיימות גם עבירות שעניינן יריות בנשק (אומנם בלי יסוד נפשי של מטרה להפחיד, אך ודאי עם יסוד נפשי של מודעות לכך שיש בשימוש בנשק כדי להפחיד), כמו העבירה של יריות בשטח בנוי או בנסיבות אחרות (ר' סעיפים 340א ו-338(ב)). גם כאן העונשים הקבועים לעבירות נמוכים לעין ערוך מהמוצע כאן.
נעיר עוד כי מיקומו של הסעיף אינו צריך להיות, לטעמנו, ליד העבירה של חבלה בכוונה מחמירה וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. מתאים יותר למקם את הסעיף ליד סעיף 340 או 340א לחוק העונשין. *הערה: בדברי ההסבר צוין כי עבירה זו "אינה מיוחדת רק לנסיבות של טרור", ואנו תוהות מדוע יש צורך לקביעה כזו אגב הדיון בהצעת חוק המאבק בטרור, וודאי שאנו ממליצות לוועדה שלא לאשר את העונש המוצע: רשאית, ככל שמדובר בעבירות בנשק, סעיף 144 לחוק העונשין קובע מספר עבירות בנשק, שדינן בין שלוש שנות מאסר (אם מדובר בחלק, אבזר או תחמושת) ל-10 שנות מאסר (ולגבי נשיאת נשק ללא רשות – 10 שנות מאסר), ואין צורך בעבירה נוספת. שנית, העבירה המוצעת חלה על מצב של נשיאת נשק במטרה להפחיד, ללא שימוש בנשק שיש בו כדי לסכן (כנראה מעשה של נשיאת נשק בצורה בולטת שיש בה כדי להפחיד, אבל לא יריות, למשל). שלישית, קיימות עבירות של הפחדה (ר' סעיפים 159 ו-159א לחוק העונשין שמטרתן לגרום פחד ובהלה בציבור) שהעונש הקבוע להן נמוך לעין ערוך מהמוצע כאן, ולא בכדי. יש הבדל בין ערך מוגן של שמירה על חיי אדם ועל הגוף לבין ערך מוגן של הפרעות לשלום הציבור, שבתוכן גם הפחדה. רביעית, קיימות גם עבירות שעניינן יריות בנשק (אומנם בלי יסוד נפשי של מטרה להפחיד, אך ודאי עם יסוד נפשי של מודעות לכך שיש בשימוש בנשק כדי להפחיד), כמו העבירה של יריות בשטח בנוי או בנסיבות אחרות (ר' סעיפים 340א ו-338(ב)). גם כאן העונשים הקבועים לעבירות נמוכים לעין ערוך מהמוצע כאן.
נעיר עוד כי מיקומו של הסעיף אינו צריך להיות, לטעמנו, ליד העבירה של חבלה בכוונה מחמירה וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. מתאים יותר למקם את הסעיף ליד סעיף 340 או 340א לחוק העונשין. *הערה: בדברי ההסבר צוין כי עבירה זו "אינה מיוחדת רק לנסיבות של טרור", ואנו תוהות מדוע יש צורך לקביעה כזו אגב הדיון בהצעת חוק המאבק בטרור, וודאי שאנו ממליצות לוועדה שלא לאשר את העונש המוצע: רשאית, ככל שמדובר בעבירות בנשק, סעיף 144 לחוק העונשין קובע מספר עבירות בנשק, שדינן בין שלוש שנות מאסר (אם מדובר בחלק, אבזר או תחמושת) ל-10 שנות מאסר (ולגבי נשיאת נשק ללא רשות – 10 שנות מאסר), ואין צורך בעבירה נוספת. שנית, העבירה המוצעת חלה על מצב של נשיאת נשק במטרה להפחיד, ללא שימוש בנשק שיש בו כדי לסכן (כנראה מעשה של נשיאת נשק בצורה בולטת שיש בה כדי להפחיד, אבל לא יריות, למשל). שלישית, קיימות עבירות של הפחדה (ר' סעיפים 159 ו-159א לחוק העונשין שמטרתן לגרום פחד ובהלה בציבור) שהעונש הקבוע להן נמוך לעין ערוך מהמוצע כאן, ולא בכדי. יש הבדל בין ערך מוגן של שמירה על חיי אדם ועל הגוף לבין ערך מוגן של הפרעות לשלום הציבור, שבתוכן גם הפחדה. רביעית, קיימות גם עבירות שעניינן יריות בנשק (אומנם בלי יסוד נפשי של מטרה להפחיד, אך ודאי עם יסוד נפשי של מודעות לכך שיש בשימוש בנשק כדי להפחיד), כמו העבירה של יריות בשטח בנוי או בנסיבות אחרות (ר' סעיפים 340א ו-338(ב)). גם כאן העונשים הקבועים לעבירות נמוכים לעין ערוך מהמוצע כאן.
נעיר עוד כי מיקומו של הסעיף אינו צריך להיות, לטעמנו, ליד העבירה של חבלה בכוונה מחמירה וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. מתאים יותר למקם את הסעיף ליד סעיף 340 או 340א לחוק העונשין.
סעיף 120 – עניינו מעצרים מנהליים וצווי הגבלה מנהליים – נתייחס בנפרד לקראת דיון מיוחד בעניין זה בוועדה. סעיף 120 – עניינו מעצרים מנהליים וצווי הגבלה מנהליים – נתייחס בנפרד לקראת דיון מיוחד בעניין זה בוועדה. סעיף 120 – עניינו מעצרים מנהליים וצווי הגבלה מנהליים – נתייחס בנפרד לקראת דיון מיוחד בעניין זה בוועדה. סעיף 120 – עניינו מעצרים מנהליים וצווי הגבלה מנהליים – נתייחס בנפרד לקראת דיון מיוחד בעניין זה בוועדה. סעיף 120 – עניינו מעצרים מנהליים וצווי הגבלה מנהליים – נתייחס בנפרד לקראת דיון מיוחד בעניין זה בוועדה. סעיף 120 – עניינו מעצרים מנהליים וצווי הגבלה מנהליים – נתייחס בנפרד לקראת דיון מיוחד בעניין זה בוועדה. סעיף 120 – עניינו מעצרים מנהליים וצווי הגבלה מנהליים – נתייחס בנפרד לקראת דיון מיוחד בעניין זה בוועדה. סעיף 120 – עניינו מעצרים מנהליים וצווי הגבלה מנהליים – נתייחס בנפרד לקראת דיון מיוחד בעניין זה בוועדה. סעיף 120 – עניינו מעצרים מנהליים וצווי הגבלה מנהליים – נתייחס בנפרד לקראת דיון מיוחד בעניין זה בוועדה. סעיף 120 – עניינו מעצרים מנהליים וצווי הגבלה מנהליים – נתייחס בנפרד לקראת דיון מיוחד בעניין זה בוועדה.
תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים 121. בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981, בסעיף 17(4), בסופו יבוא: בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981, בסעיף 17(4), בסופו יבוא: בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981, בסעיף 17(4), בסופו יבוא: בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981, בסעיף 17(4), בסופו יבוא: בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981, בסעיף 17(4), בסופו יבוא: בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981, בסעיף 17(4), בסופו יבוא: בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981, בסעיף 17(4), בסופו יבוא:
"י. חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור."
*הערה: לפי חוק המרשם הפלילי, משעובר זמן ממושך לאחר הרשעה בעבירה, מצטמצמת רשימת הגופים שרשאים לקבל את המידע בעניין ההרשעה מהמרשם הפלילי (הצמצום נעשה בשני שלבים: השלב הראשון נקרא "התיישנות" והשלב השני נקרא "מחיקה"), וזאת מתוך רצון לאפשר את תקנת השבים. בחוק המרשם הפלילי כיום אין "מחיקה" אמתית כלשון המילה העברית "מחיקה". בתיקון זה מוצע לקבוע כי לגבי מי שעבר עבירה לפי חוק המאבק בטרור או עבירה שהיא מעשה טרור שהעונש הקבוע לה הוא מאסר 10 שנים או יותר (עבירות חמורות), והוטל עליו עונש של מאסר בפועל של חמש שנים או יותר (נסיבות ביצוע חמורות), לא תהייה התיישנות ומחיקה. יצוין כי גם כשיש התיישנות ומחיקה, רשויות הביטחון תהיינה רשאיות תמיד לקבל את המידע, והמשמעות היא לגבי רשויות אחרות. "י. חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור."
*הערה: לפי חוק המרשם הפלילי, משעובר זמן ממושך לאחר הרשעה בעבירה, מצטמצמת רשימת הגופים שרשאים לקבל את המידע בעניין ההרשעה מהמרשם הפלילי (הצמצום נעשה בשני שלבים: השלב הראשון נקרא "התיישנות" והשלב השני נקרא "מחיקה"), וזאת מתוך רצון לאפשר את תקנת השבים. בחוק המרשם הפלילי כיום אין "מחיקה" אמתית כלשון המילה העברית "מחיקה". בתיקון זה מוצע לקבוע כי לגבי מי שעבר עבירה לפי חוק המאבק בטרור או עבירה שהיא מעשה טרור שהעונש הקבוע לה הוא מאסר 10 שנים או יותר (עבירות חמורות), והוטל עליו עונש של מאסר בפועל של חמש שנים או יותר (נסיבות ביצוע חמורות), לא תהייה התיישנות ומחיקה. יצוין כי גם כשיש התיישנות ומחיקה, רשויות הביטחון תהיינה רשאיות תמיד לקבל את המידע, והמשמעות היא לגבי רשויות אחרות. "י. חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור."
*הערה: לפי חוק המרשם הפלילי, משעובר זמן ממושך לאחר הרשעה בעבירה, מצטמצמת רשימת הגופים שרשאים לקבל את המידע בעניין ההרשעה מהמרשם הפלילי (הצמצום נעשה בשני שלבים: השלב הראשון נקרא "התיישנות" והשלב השני נקרא "מחיקה"), וזאת מתוך רצון לאפשר את תקנת השבים. בחוק המרשם הפלילי כיום אין "מחיקה" אמתית כלשון המילה העברית "מחיקה". בתיקון זה מוצע לקבוע כי לגבי מי שעבר עבירה לפי חוק המאבק בטרור או עבירה שהיא מעשה טרור שהעונש הקבוע לה הוא מאסר 10 שנים או יותר (עבירות חמורות), והוטל עליו עונש של מאסר בפועל של חמש שנים או יותר (נסיבות ביצוע חמורות), לא תהייה התיישנות ומחיקה. יצוין כי גם כשיש התיישנות ומחיקה, רשויות הביטחון תהיינה רשאיות תמיד לקבל את המידע, והמשמעות היא לגבי רשויות אחרות. "י. חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור."
*הערה: לפי חוק המרשם הפלילי, משעובר זמן ממושך לאחר הרשעה בעבירה, מצטמצמת רשימת הגופים שרשאים לקבל את המידע בעניין ההרשעה מהמרשם הפלילי (הצמצום נעשה בשני שלבים: השלב הראשון נקרא "התיישנות" והשלב השני נקרא "מחיקה"), וזאת מתוך רצון לאפשר את תקנת השבים. בחוק המרשם הפלילי כיום אין "מחיקה" אמתית כלשון המילה העברית "מחיקה". בתיקון זה מוצע לקבוע כי לגבי מי שעבר עבירה לפי חוק המאבק בטרור או עבירה שהיא מעשה טרור שהעונש הקבוע לה הוא מאסר 10 שנים או יותר (עבירות חמורות), והוטל עליו עונש של מאסר בפועל של חמש שנים או יותר (נסיבות ביצוע חמורות), לא תהייה התיישנות ומחיקה. יצוין כי גם כשיש התיישנות ומחיקה, רשויות הביטחון תהיינה רשאיות תמיד לקבל את המידע, והמשמעות היא לגבי רשויות אחרות. "י. חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור."
*הערה: לפי חוק המרשם הפלילי, משעובר זמן ממושך לאחר הרשעה בעבירה, מצטמצמת רשימת הגופים שרשאים לקבל את המידע בעניין ההרשעה מהמרשם הפלילי (הצמצום נעשה בשני שלבים: השלב הראשון נקרא "התיישנות" והשלב השני נקרא "מחיקה"), וזאת מתוך רצון לאפשר את תקנת השבים. בחוק המרשם הפלילי כיום אין "מחיקה" אמתית כלשון המילה העברית "מחיקה". בתיקון זה מוצע לקבוע כי לגבי מי שעבר עבירה לפי חוק המאבק בטרור או עבירה שהיא מעשה טרור שהעונש הקבוע לה הוא מאסר 10 שנים או יותר (עבירות חמורות), והוטל עליו עונש של מאסר בפועל של חמש שנים או יותר (נסיבות ביצוע חמורות), לא תהייה התיישנות ומחיקה. יצוין כי גם כשיש התיישנות ומחיקה, רשויות הביטחון תהיינה רשאיות תמיד לקבל את המידע, והמשמעות היא לגבי רשויות אחרות. "י. חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור."
*הערה: לפי חוק המרשם הפלילי, משעובר זמן ממושך לאחר הרשעה בעבירה, מצטמצמת רשימת הגופים שרשאים לקבל את המידע בעניין ההרשעה מהמרשם הפלילי (הצמצום נעשה בשני שלבים: השלב הראשון נקרא "התיישנות" והשלב השני נקרא "מחיקה"), וזאת מתוך רצון לאפשר את תקנת השבים. בחוק המרשם הפלילי כיום אין "מחיקה" אמתית כלשון המילה העברית "מחיקה". בתיקון זה מוצע לקבוע כי לגבי מי שעבר עבירה לפי חוק המאבק בטרור או עבירה שהיא מעשה טרור שהעונש הקבוע לה הוא מאסר 10 שנים או יותר (עבירות חמורות), והוטל עליו עונש של מאסר בפועל של חמש שנים או יותר (נסיבות ביצוע חמורות), לא תהייה התיישנות ומחיקה. יצוין כי גם כשיש התיישנות ומחיקה, רשויות הביטחון תהיינה רשאיות תמיד לקבל את המידע, והמשמעות היא לגבי רשויות אחרות. "י. חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור."
*הערה: לפי חוק המרשם הפלילי, משעובר זמן ממושך לאחר הרשעה בעבירה, מצטמצמת רשימת הגופים שרשאים לקבל את המידע בעניין ההרשעה מהמרשם הפלילי (הצמצום נעשה בשני שלבים: השלב הראשון נקרא "התיישנות" והשלב השני נקרא "מחיקה"), וזאת מתוך רצון לאפשר את תקנת השבים. בחוק המרשם הפלילי כיום אין "מחיקה" אמתית כלשון המילה העברית "מחיקה". בתיקון זה מוצע לקבוע כי לגבי מי שעבר עבירה לפי חוק המאבק בטרור או עבירה שהיא מעשה טרור שהעונש הקבוע לה הוא מאסר 10 שנים או יותר (עבירות חמורות), והוטל עליו עונש של מאסר בפועל של חמש שנים או יותר (נסיבות ביצוע חמורות), לא תהייה התיישנות ומחיקה. יצוין כי גם כשיש התיישנות ומחיקה, רשויות הביטחון תהיינה רשאיות תמיד לקבל את המידע, והמשמעות היא לגבי רשויות אחרות.
תיקון חוק סדר הדין הפלילי תיקון חוק סדר הדין הפלילי 122. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בסעיף 117, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בסעיף 117, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בסעיף 117, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בסעיף 117, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בסעיף 117, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בסעיף 117, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בסעיף 117, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) לעניין סעיף זה, היה האדם שעדותו חשובה לבירור האשמה תושב שטחי המועצה הפלסטינית או אזור חבל עזה, או תושב מדינה או אזור המנויים בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–1954, או מדינה או אזור אחרים המנויים בתוספת לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, חזקה שלא יהיה אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, אלא אם כן הוכח אחרת; לעניין זה, "שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח–1967."
*הערה: סעיף 117 עניינו גביה מוקדמת של עדות. סעיף קטן (ג) המוצע מבקש לקבוע חזקה לפיה מי שהוא תושב שטחי המועצה הפלסטינית, תושב עזה, או תושב של מדינה עוינת המנויות בסעיף, חזקה שאי אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, ולכן בית המשפט רשאי לגבות את עודות בעדות מוקדמת.
יש לזכור כי הוועדה כבר אישרה את סעיף 47 להצעת החוק, שעניינו אמרת עד מחוץ לבית המשפט בעבירות טרור, לפיו תתאפשר סטייה מדיני הראיות בכך שאימרה של תושב השטחים האמורים תהיה קבילת כראיה במשפט פלילי בעבירת טרור גם אם נותן האמרה לא יכול להגיע להעיד בבית המשפט. בדיונים בנושא זה נאמר כי השימוש בסעיף 117 הוא מוגבל ומסורבל, ובנוסף, האפיון של חקירות ביטחון הוא כזה שאין אפשרות לעשות בסעיף 117 שימוש כדי לגבות את העדות של העדים בעבירות טרור. לכן לטעמנו, ככל שמדובר בעבירת טרור, אין הצדקה לעשות את שני התיקונים, והמדינה בחרה בסעיף 47 להצעת החוק. ככל שמדובר בעבירות שאינן קשורות לטרור, לא ראוי לתקן את הסעיף בהצעת חוק זו. יש לזכור כי גם בעדות מוקדמת יש פגיעה מסוימת בהגנה של הנאשם, שכן היכולת של הנאשם לחקור את העד היא מצומצמת בשלב מוקדם זה של ההליך הפלילי, וככל שהמדינה רוצה לתקן את סעיף 117 תיקון כללי, חוק המאבק בטרור אינו האכסניה המתאימה לעניין זה.
"(ג) לעניין סעיף זה, היה האדם שעדותו חשובה לבירור האשמה תושב שטחי המועצה הפלסטינית או אזור חבל עזה, או תושב מדינה או אזור המנויים בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–1954, או מדינה או אזור אחרים המנויים בתוספת לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, חזקה שלא יהיה אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, אלא אם כן הוכח אחרת; לעניין זה, "שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח–1967."
*הערה: סעיף 117 עניינו גביה מוקדמת של עדות. סעיף קטן (ג) המוצע מבקש לקבוע חזקה לפיה מי שהוא תושב שטחי המועצה הפלסטינית, תושב עזה, או תושב של מדינה עוינת המנויות בסעיף, חזקה שאי אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, ולכן בית המשפט רשאי לגבות את עודות בעדות מוקדמת.
יש לזכור כי הוועדה כבר אישרה את סעיף 47 להצעת החוק, שעניינו אמרת עד מחוץ לבית המשפט בעבירות טרור, לפיו תתאפשר סטייה מדיני הראיות בכך שאימרה של תושב השטחים האמורים תהיה קבילת כראיה במשפט פלילי בעבירת טרור גם אם נותן האמרה לא יכול להגיע להעיד בבית המשפט. בדיונים בנושא זה נאמר כי השימוש בסעיף 117 הוא מוגבל ומסורבל, ובנוסף, האפיון של חקירות ביטחון הוא כזה שאין אפשרות לעשות בסעיף 117 שימוש כדי לגבות את העדות של העדים בעבירות טרור. לכן לטעמנו, ככל שמדובר בעבירת טרור, אין הצדקה לעשות את שני התיקונים, והמדינה בחרה בסעיף 47 להצעת החוק. ככל שמדובר בעבירות שאינן קשורות לטרור, לא ראוי לתקן את הסעיף בהצעת חוק זו. יש לזכור כי גם בעדות מוקדמת יש פגיעה מסוימת בהגנה של הנאשם, שכן היכולת של הנאשם לחקור את העד היא מצומצמת בשלב מוקדם זה של ההליך הפלילי, וככל שהמדינה רוצה לתקן את סעיף 117 תיקון כללי, חוק המאבק בטרור אינו האכסניה המתאימה לעניין זה.
"(ג) לעניין סעיף זה, היה האדם שעדותו חשובה לבירור האשמה תושב שטחי המועצה הפלסטינית או אזור חבל עזה, או תושב מדינה או אזור המנויים בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–1954, או מדינה או אזור אחרים המנויים בתוספת לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, חזקה שלא יהיה אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, אלא אם כן הוכח אחרת; לעניין זה, "שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח–1967."
*הערה: סעיף 117 עניינו גביה מוקדמת של עדות. סעיף קטן (ג) המוצע מבקש לקבוע חזקה לפיה מי שהוא תושב שטחי המועצה הפלסטינית, תושב עזה, או תושב של מדינה עוינת המנויות בסעיף, חזקה שאי אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, ולכן בית המשפט רשאי לגבות את עודות בעדות מוקדמת.
יש לזכור כי הוועדה כבר אישרה את סעיף 47 להצעת החוק, שעניינו אמרת עד מחוץ לבית המשפט בעבירות טרור, לפיו תתאפשר סטייה מדיני הראיות בכך שאימרה של תושב השטחים האמורים תהיה קבילת כראיה במשפט פלילי בעבירת טרור גם אם נותן האמרה לא יכול להגיע להעיד בבית המשפט. בדיונים בנושא זה נאמר כי השימוש בסעיף 117 הוא מוגבל ומסורבל, ובנוסף, האפיון של חקירות ביטחון הוא כזה שאין אפשרות לעשות בסעיף 117 שימוש כדי לגבות את העדות של העדים בעבירות טרור. לכן לטעמנו, ככל שמדובר בעבירת טרור, אין הצדקה לעשות את שני התיקונים, והמדינה בחרה בסעיף 47 להצעת החוק. ככל שמדובר בעבירות שאינן קשורות לטרור, לא ראוי לתקן את הסעיף בהצעת חוק זו. יש לזכור כי גם בעדות מוקדמת יש פגיעה מסוימת בהגנה של הנאשם, שכן היכולת של הנאשם לחקור את העד היא מצומצמת בשלב מוקדם זה של ההליך הפלילי, וככל שהמדינה רוצה לתקן את סעיף 117 תיקון כללי, חוק המאבק בטרור אינו האכסניה המתאימה לעניין זה.
"(ג) לעניין סעיף זה, היה האדם שעדותו חשובה לבירור האשמה תושב שטחי המועצה הפלסטינית או אזור חבל עזה, או תושב מדינה או אזור המנויים בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–1954, או מדינה או אזור אחרים המנויים בתוספת לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, חזקה שלא יהיה אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, אלא אם כן הוכח אחרת; לעניין זה, "שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח–1967."
*הערה: סעיף 117 עניינו גביה מוקדמת של עדות. סעיף קטן (ג) המוצע מבקש לקבוע חזקה לפיה מי שהוא תושב שטחי המועצה הפלסטינית, תושב עזה, או תושב של מדינה עוינת המנויות בסעיף, חזקה שאי אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, ולכן בית המשפט רשאי לגבות את עודות בעדות מוקדמת.
יש לזכור כי הוועדה כבר אישרה את סעיף 47 להצעת החוק, שעניינו אמרת עד מחוץ לבית המשפט בעבירות טרור, לפיו תתאפשר סטייה מדיני הראיות בכך שאימרה של תושב השטחים האמורים תהיה קבילת כראיה במשפט פלילי בעבירת טרור גם אם נותן האמרה לא יכול להגיע להעיד בבית המשפט. בדיונים בנושא זה נאמר כי השימוש בסעיף 117 הוא מוגבל ומסורבל, ובנוסף, האפיון של חקירות ביטחון הוא כזה שאין אפשרות לעשות בסעיף 117 שימוש כדי לגבות את העדות של העדים בעבירות טרור. לכן לטעמנו, ככל שמדובר בעבירת טרור, אין הצדקה לעשות את שני התיקונים, והמדינה בחרה בסעיף 47 להצעת החוק. ככל שמדובר בעבירות שאינן קשורות לטרור, לא ראוי לתקן את הסעיף בהצעת חוק זו. יש לזכור כי גם בעדות מוקדמת יש פגיעה מסוימת בהגנה של הנאשם, שכן היכולת של הנאשם לחקור את העד היא מצומצמת בשלב מוקדם זה של ההליך הפלילי, וככל שהמדינה רוצה לתקן את סעיף 117 תיקון כללי, חוק המאבק בטרור אינו האכסניה המתאימה לעניין זה.
"(ג) לעניין סעיף זה, היה האדם שעדותו חשובה לבירור האשמה תושב שטחי המועצה הפלסטינית או אזור חבל עזה, או תושב מדינה או אזור המנויים בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–1954, או מדינה או אזור אחרים המנויים בתוספת לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, חזקה שלא יהיה אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, אלא אם כן הוכח אחרת; לעניין זה, "שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח–1967."
*הערה: סעיף 117 עניינו גביה מוקדמת של עדות. סעיף קטן (ג) המוצע מבקש לקבוע חזקה לפיה מי שהוא תושב שטחי המועצה הפלסטינית, תושב עזה, או תושב של מדינה עוינת המנויות בסעיף, חזקה שאי אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, ולכן בית המשפט רשאי לגבות את עודות בעדות מוקדמת.
יש לזכור כי הוועדה כבר אישרה את סעיף 47 להצעת החוק, שעניינו אמרת עד מחוץ לבית המשפט בעבירות טרור, לפיו תתאפשר סטייה מדיני הראיות בכך שאימרה של תושב השטחים האמורים תהיה קבילת כראיה במשפט פלילי בעבירת טרור גם אם נותן האמרה לא יכול להגיע להעיד בבית המשפט. בדיונים בנושא זה נאמר כי השימוש בסעיף 117 הוא מוגבל ומסורבל, ובנוסף, האפיון של חקירות ביטחון הוא כזה שאין אפשרות לעשות בסעיף 117 שימוש כדי לגבות את העדות של העדים בעבירות טרור. לכן לטעמנו, ככל שמדובר בעבירת טרור, אין הצדקה לעשות את שני התיקונים, והמדינה בחרה בסעיף 47 להצעת החוק. ככל שמדובר בעבירות שאינן קשורות לטרור, לא ראוי לתקן את הסעיף בהצעת חוק זו. יש לזכור כי גם בעדות מוקדמת יש פגיעה מסוימת בהגנה של הנאשם, שכן היכולת של הנאשם לחקור את העד היא מצומצמת בשלב מוקדם זה של ההליך הפלילי, וככל שהמדינה רוצה לתקן את סעיף 117 תיקון כללי, חוק המאבק בטרור אינו האכסניה המתאימה לעניין זה.
"(ג) לעניין סעיף זה, היה האדם שעדותו חשובה לבירור האשמה תושב שטחי המועצה הפלסטינית או אזור חבל עזה, או תושב מדינה או אזור המנויים בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–1954, או מדינה או אזור אחרים המנויים בתוספת לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, חזקה שלא יהיה אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, אלא אם כן הוכח אחרת; לעניין זה, "שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח–1967."
*הערה: סעיף 117 עניינו גביה מוקדמת של עדות. סעיף קטן (ג) המוצע מבקש לקבוע חזקה לפיה מי שהוא תושב שטחי המועצה הפלסטינית, תושב עזה, או תושב של מדינה עוינת המנויות בסעיף, חזקה שאי אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, ולכן בית המשפט רשאי לגבות את עודות בעדות מוקדמת.
יש לזכור כי הוועדה כבר אישרה את סעיף 47 להצעת החוק, שעניינו אמרת עד מחוץ לבית המשפט בעבירות טרור, לפיו תתאפשר סטייה מדיני הראיות בכך שאימרה של תושב השטחים האמורים תהיה קבילת כראיה במשפט פלילי בעבירת טרור גם אם נותן האמרה לא יכול להגיע להעיד בבית המשפט. בדיונים בנושא זה נאמר כי השימוש בסעיף 117 הוא מוגבל ומסורבל, ובנוסף, האפיון של חקירות ביטחון הוא כזה שאין אפשרות לעשות בסעיף 117 שימוש כדי לגבות את העדות של העדים בעבירות טרור. לכן לטעמנו, ככל שמדובר בעבירת טרור, אין הצדקה לעשות את שני התיקונים, והמדינה בחרה בסעיף 47 להצעת החוק. ככל שמדובר בעבירות שאינן קשורות לטרור, לא ראוי לתקן את הסעיף בהצעת חוק זו. יש לזכור כי גם בעדות מוקדמת יש פגיעה מסוימת בהגנה של הנאשם, שכן היכולת של הנאשם לחקור את העד היא מצומצמת בשלב מוקדם זה של ההליך הפלילי, וככל שהמדינה רוצה לתקן את סעיף 117 תיקון כללי, חוק המאבק בטרור אינו האכסניה המתאימה לעניין זה.
"(ג) לעניין סעיף זה, היה האדם שעדותו חשובה לבירור האשמה תושב שטחי המועצה הפלסטינית או אזור חבל עזה, או תושב מדינה או אזור המנויים בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–1954, או מדינה או אזור אחרים המנויים בתוספת לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, חזקה שלא יהיה אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, אלא אם כן הוכח אחרת; לעניין זה, "שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח–1967."
*הערה: סעיף 117 עניינו גביה מוקדמת של עדות. סעיף קטן (ג) המוצע מבקש לקבוע חזקה לפיה מי שהוא תושב שטחי המועצה הפלסטינית, תושב עזה, או תושב של מדינה עוינת המנויות בסעיף, חזקה שאי אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, ולכן בית המשפט רשאי לגבות את עודות בעדות מוקדמת.
יש לזכור כי הוועדה כבר אישרה את סעיף 47 להצעת החוק, שעניינו אמרת עד מחוץ לבית המשפט בעבירות טרור, לפיו תתאפשר סטייה מדיני הראיות בכך שאימרה של תושב השטחים האמורים תהיה קבילת כראיה במשפט פלילי בעבירת טרור גם אם נותן האמרה לא יכול להגיע להעיד בבית המשפט. בדיונים בנושא זה נאמר כי השימוש בסעיף 117 הוא מוגבל ומסורבל, ובנוסף, האפיון של חקירות ביטחון הוא כזה שאין אפשרות לעשות בסעיף 117 שימוש כדי לגבות את העדות של העדים בעבירות טרור. לכן לטעמנו, ככל שמדובר בעבירת טרור, אין הצדקה לעשות את שני התיקונים, והמדינה בחרה בסעיף 47 להצעת החוק. ככל שמדובר בעבירות שאינן קשורות לטרור, לא ראוי לתקן את הסעיף בהצעת חוק זו. יש לזכור כי גם בעדות מוקדמת יש פגיעה מסוימת בהגנה של הנאשם, שכן היכולת של הנאשם לחקור את העד היא מצומצמת בשלב מוקדם זה של ההליך הפלילי, וככל שהמדינה רוצה לתקן את סעיף 117 תיקון כללי, חוק המאבק בטרור אינו האכסניה המתאימה לעניין זה.
תיקון חוק בתי המשפט תיקון חוק בתי המשפט 123. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 –
(1) בסעיף 68 – נתייחס לסעיף זה בנפרד
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 –
(1) בסעיף 68 – נתייחס לסעיף זה בנפרד
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 –
(1) בסעיף 68 – נתייחס לסעיף זה בנפרד
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 –
(1) בסעיף 68 – נתייחס לסעיף זה בנפרד
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 –
(1) בסעיף 68 – נתייחס לסעיף זה בנפרד
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 –
(1) בסעיף 68 – נתייחס לסעיף זה בנפרד
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 –
(1) בסעיף 68 – נתייחס לסעיף זה בנפרד
(2) בתוספת הראשונה – (2) בתוספת הראשונה – (2) בתוספת הראשונה – (2) בתוספת הראשונה – (2) בתוספת הראשונה – (2) בתוספת הראשונה – (2) בתוספת הראשונה –
(א) פרטים (8) ו-(11) – יימחקו; (א) פרטים (8) ו-(11) – יימחקו; (א) פרטים (8) ו-(11) – יימחקו; (א) פרטים (8) ו-(11) – יימחקו; (א) פרטים (8) ו-(11) – יימחקו; (א) פרטים (8) ו-(11) – יימחקו;
(ב) אחרי פרט 13 יבוא: (ב) אחרי פרט 13 יבוא: (ב) אחרי פרט 13 יבוא: (ב) אחרי פרט 13 יבוא: (ב) אחרי פרט 13 יבוא: (ב) אחרי פרט 13 יבוא:
"14. עבירות לפי סעיפים 24 ו-34 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015." "14. עבירות לפי סעיפים 24 ו-34 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015." "14. עבירות לפי סעיפים 24 ו-34 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015." "14. עבירות לפי סעיפים 24 ו-34 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015." "14. עבירות לפי סעיפים 24 ו-34 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015."
*הערה: סעיף 37 לחוק בתי המשפט קובע כי בית משפט מחוזי ידון בהרכב של שלושה שופטים בעבירות שעונשן עשר שנים או יותר. מטרת הסעיף – שאנשים לא יישלחו לכלא לשנות מאסר ארוכות בלי ששלושה שופטים דנים בעניינם. בנוסף, עבירות כאלה לפעמים מסובכות יותר, המחוקק סבר שראוי שבנושאים סבוכים ומורכבים, יהיה "שקלא וטריא". עם השנים, נוצרה רשימה של חריגים לכלל זה, שבהם בית המחוזי ידון בדן יחיד. לפי הדין היום, דן יחיד דן בעבירה לפי תקנה 85 לתקנות ההגנה, עבירה לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור (פעולה ברכוש למטרות טרור), ועבירה לפי סעיף 2 לפקודת מניעת טרור (פעילות בארגון טרור. מוצע למחוק את ההפניות לפקודת מניעת טרור ולאיסור מימון טרור, שכן החוקים יבוטלו, ולהוסיף שתי עבירות לפי החוק החדש שיידונו בדן יחיד: עבירה של מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור (ס' 24), ועבירה של פעולה ברכוש למטרות טרור (ס' 34). אנו סבורות שבנושא של תפקיד ניהולי או פיקודי, אין מקום לאשר את התיקון המוצע, הן מאחר שראוי שתיקבע הלכה שתיצוק תוכן לעבירה, והן מחמת הצורך לקבוע את מרחב המחייה של עבירה זו, לעומת העבירה של עמידה בראש ארגון או הכוונה של ארגון טרור (ס' 23) שתידון בהרכב של שלושה שופטים.
*הערה: סעיף 37 לחוק בתי המשפט קובע כי בית משפט מחוזי ידון בהרכב של שלושה שופטים בעבירות שעונשן עשר שנים או יותר. מטרת הסעיף – שאנשים לא יישלחו לכלא לשנות מאסר ארוכות בלי ששלושה שופטים דנים בעניינם. בנוסף, עבירות כאלה לפעמים מסובכות יותר, המחוקק סבר שראוי שבנושאים סבוכים ומורכבים, יהיה "שקלא וטריא". עם השנים, נוצרה רשימה של חריגים לכלל זה, שבהם בית המחוזי ידון בדן יחיד. לפי הדין היום, דן יחיד דן בעבירה לפי תקנה 85 לתקנות ההגנה, עבירה לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור (פעולה ברכוש למטרות טרור), ועבירה לפי סעיף 2 לפקודת מניעת טרור (פעילות בארגון טרור. מוצע למחוק את ההפניות לפקודת מניעת טרור ולאיסור מימון טרור, שכן החוקים יבוטלו, ולהוסיף שתי עבירות לפי החוק החדש שיידונו בדן יחיד: עבירה של מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור (ס' 24), ועבירה של פעולה ברכוש למטרות טרור (ס' 34). אנו סבורות שבנושא של תפקיד ניהולי או פיקודי, אין מקום לאשר את התיקון המוצע, הן מאחר שראוי שתיקבע הלכה שתיצוק תוכן לעבירה, והן מחמת הצורך לקבוע את מרחב המחייה של עבירה זו, לעומת העבירה של עמידה בראש ארגון או הכוונה של ארגון טרור (ס' 23) שתידון בהרכב של שלושה שופטים.
*הערה: סעיף 37 לחוק בתי המשפט קובע כי בית משפט מחוזי ידון בהרכב של שלושה שופטים בעבירות שעונשן עשר שנים או יותר. מטרת הסעיף – שאנשים לא יישלחו לכלא לשנות מאסר ארוכות בלי ששלושה שופטים דנים בעניינם. בנוסף, עבירות כאלה לפעמים מסובכות יותר, המחוקק סבר שראוי שבנושאים סבוכים ומורכבים, יהיה "שקלא וטריא". עם השנים, נוצרה רשימה של חריגים לכלל זה, שבהם בית המחוזי ידון בדן יחיד. לפי הדין היום, דן יחיד דן בעבירה לפי תקנה 85 לתקנות ההגנה, עבירה לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור (פעולה ברכוש למטרות טרור), ועבירה לפי סעיף 2 לפקודת מניעת טרור (פעילות בארגון טרור. מוצע למחוק את ההפניות לפקודת מניעת טרור ולאיסור מימון טרור, שכן החוקים יבוטלו, ולהוסיף שתי עבירות לפי החוק החדש שיידונו בדן יחיד: עבירה של מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור (ס' 24), ועבירה של פעולה ברכוש למטרות טרור (ס' 34). אנו סבורות שבנושא של תפקיד ניהולי או פיקודי, אין מקום לאשר את התיקון המוצע, הן מאחר שראוי שתיקבע הלכה שתיצוק תוכן לעבירה, והן מחמת הצורך לקבוע את מרחב המחייה של עבירה זו, לעומת העבירה של עמידה בראש ארגון או הכוונה של ארגון טרור (ס' 23) שתידון בהרכב של שלושה שופטים.
*הערה: סעיף 37 לחוק בתי המשפט קובע כי בית משפט מחוזי ידון בהרכב של שלושה שופטים בעבירות שעונשן עשר שנים או יותר. מטרת הסעיף – שאנשים לא יישלחו לכלא לשנות מאסר ארוכות בלי ששלושה שופטים דנים בעניינם. בנוסף, עבירות כאלה לפעמים מסובכות יותר, המחוקק סבר שראוי שבנושאים סבוכים ומורכבים, יהיה "שקלא וטריא". עם השנים, נוצרה רשימה של חריגים לכלל זה, שבהם בית המחוזי ידון בדן יחיד. לפי הדין היום, דן יחיד דן בעבירה לפי תקנה 85 לתקנות ההגנה, עבירה לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור (פעולה ברכוש למטרות טרור), ועבירה לפי סעיף 2 לפקודת מניעת טרור (פעילות בארגון טרור. מוצע למחוק את ההפניות לפקודת מניעת טרור ולאיסור מימון טרור, שכן החוקים יבוטלו, ולהוסיף שתי עבירות לפי החוק החדש שיידונו בדן יחיד: עבירה של מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור (ס' 24), ועבירה של פעולה ברכוש למטרות טרור (ס' 34). אנו סבורות שבנושא של תפקיד ניהולי או פיקודי, אין מקום לאשר את התיקון המוצע, הן מאחר שראוי שתיקבע הלכה שתיצוק תוכן לעבירה, והן מחמת הצורך לקבוע את מרחב המחייה של עבירה זו, לעומת העבירה של עמידה בראש ארגון או הכוונה של ארגון טרור (ס' 23) שתידון בהרכב של שלושה שופטים.
*הערה: סעיף 37 לחוק בתי המשפט קובע כי בית משפט מחוזי ידון בהרכב של שלושה שופטים בעבירות שעונשן עשר שנים או יותר. מטרת הסעיף – שאנשים לא יישלחו לכלא לשנות מאסר ארוכות בלי ששלושה שופטים דנים בעניינם. בנוסף, עבירות כאלה לפעמים מסובכות יותר, המחוקק סבר שראוי שבנושאים סבוכים ומורכבים, יהיה "שקלא וטריא". עם השנים, נוצרה רשימה של חריגים לכלל זה, שבהם בית המחוזי ידון בדן יחיד. לפי הדין היום, דן יחיד דן בעבירה לפי תקנה 85 לתקנות ההגנה, עבירה לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור (פעולה ברכוש למטרות טרור), ועבירה לפי סעיף 2 לפקודת מניעת טרור (פעילות בארגון טרור. מוצע למחוק את ההפניות לפקודת מניעת טרור ולאיסור מימון טרור, שכן החוקים יבוטלו, ולהוסיף שתי עבירות לפי החוק החדש שיידונו בדן יחיד: עבירה של מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור (ס' 24), ועבירה של פעולה ברכוש למטרות טרור (ס' 34). אנו סבורות שבנושא של תפקיד ניהולי או פיקודי, אין מקום לאשר את התיקון המוצע, הן מאחר שראוי שתיקבע הלכה שתיצוק תוכן לעבירה, והן מחמת הצורך לקבוע את מרחב המחייה של עבירה זו, לעומת העבירה של עמידה בראש ארגון או הכוונה של ארגון טרור (ס' 23) שתידון בהרכב של שלושה שופטים.
*הערה: סעיף 37 לחוק בתי המשפט קובע כי בית משפט מחוזי ידון בהרכב של שלושה שופטים בעבירות שעונשן עשר שנים או יותר. מטרת הסעיף – שאנשים לא יישלחו לכלא לשנות מאסר ארוכות בלי ששלושה שופטים דנים בעניינם. בנוסף, עבירות כאלה לפעמים מסובכות יותר, המחוקק סבר שראוי שבנושאים סבוכים ומורכבים, יהיה "שקלא וטריא". עם השנים, נוצרה רשימה של חריגים לכלל זה, שבהם בית המחוזי ידון בדן יחיד. לפי הדין היום, דן יחיד דן בעבירה לפי תקנה 85 לתקנות ההגנה, עבירה לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור (פעולה ברכוש למטרות טרור), ועבירה לפי סעיף 2 לפקודת מניעת טרור (פעילות בארגון טרור. מוצע למחוק את ההפניות לפקודת מניעת טרור ולאיסור מימון טרור, שכן החוקים יבוטלו, ולהוסיף שתי עבירות לפי החוק החדש שיידונו בדן יחיד: עבירה של מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור (ס' 24), ועבירה של פעולה ברכוש למטרות טרור (ס' 34). אנו סבורות שבנושא של תפקיד ניהולי או פיקודי, אין מקום לאשר את התיקון המוצע, הן מאחר שראוי שתיקבע הלכה שתיצוק תוכן לעבירה, והן מחמת הצורך לקבוע את מרחב המחייה של עבירה זו, לעומת העבירה של עמידה בראש ארגון או הכוונה של ארגון טרור (ס' 23) שתידון בהרכב של שלושה שופטים.
*הערה: סעיף 37 לחוק בתי המשפט קובע כי בית משפט מחוזי ידון בהרכב של שלושה שופטים בעבירות שעונשן עשר שנים או יותר. מטרת הסעיף – שאנשים לא יישלחו לכלא לשנות מאסר ארוכות בלי ששלושה שופטים דנים בעניינם. בנוסף, עבירות כאלה לפעמים מסובכות יותר, המחוקק סבר שראוי שבנושאים סבוכים ומורכבים, יהיה "שקלא וטריא". עם השנים, נוצרה רשימה של חריגים לכלל זה, שבהם בית המחוזי ידון בדן יחיד. לפי הדין היום, דן יחיד דן בעבירה לפי תקנה 85 לתקנות ההגנה, עבירה לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור (פעולה ברכוש למטרות טרור), ועבירה לפי סעיף 2 לפקודת מניעת טרור (פעילות בארגון טרור. מוצע למחוק את ההפניות לפקודת מניעת טרור ולאיסור מימון טרור, שכן החוקים יבוטלו, ולהוסיף שתי עבירות לפי החוק החדש שיידונו בדן יחיד: עבירה של מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור (ס' 24), ועבירה של פעולה ברכוש למטרות טרור (ס' 34). אנו סבורות שבנושא של תפקיד ניהולי או פיקודי, אין מקום לאשר את התיקון המוצע, הן מאחר שראוי שתיקבע הלכה שתיצוק תוכן לעבירה, והן מחמת הצורך לקבוע את מרחב המחייה של עבירה זו, לעומת העבירה של עמידה בראש ארגון או הכוונה של ארגון טרור (ס' 23) שתידון בהרכב של שלושה שופטים.
*הערה: סעיף 37 לחוק בתי המשפט קובע כי בית משפט מחוזי ידון בהרכב של שלושה שופטים בעבירות שעונשן עשר שנים או יותר. מטרת הסעיף – שאנשים לא יישלחו לכלא לשנות מאסר ארוכות בלי ששלושה שופטים דנים בעניינם. בנוסף, עבירות כאלה לפעמים מסובכות יותר, המחוקק סבר שראוי שבנושאים סבוכים ומורכבים, יהיה "שקלא וטריא". עם השנים, נוצרה רשימה של חריגים לכלל זה, שבהם בית המחוזי ידון בדן יחיד. לפי הדין היום, דן יחיד דן בעבירה לפי תקנה 85 לתקנות ההגנה, עבירה לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור (פעולה ברכוש למטרות טרור), ועבירה לפי סעיף 2 לפקודת מניעת טרור (פעילות בארגון טרור. מוצע למחוק את ההפניות לפקודת מניעת טרור ולאיסור מימון טרור, שכן החוקים יבוטלו, ולהוסיף שתי עבירות לפי החוק החדש שיידונו בדן יחיד: עבירה של מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור (ס' 24), ועבירה של פעולה ברכוש למטרות טרור (ס' 34). אנו סבורות שבנושא של תפקיד ניהולי או פיקודי, אין מקום לאשר את התיקון המוצע, הן מאחר שראוי שתיקבע הלכה שתיצוק תוכן לעבירה, והן מחמת הצורך לקבוע את מרחב המחייה של עבירה זו, לעומת העבירה של עמידה בראש ארגון או הכוונה של ארגון טרור (ס' 23) שתידון בהרכב של שלושה שופטים.
תיקון חוק הסניגוריה הציבורית תיקון חוק הסניגוריה הציבורית 124. בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, בסעיף 18(א), אחרי פסקה (16) יבוא: בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, בסעיף 18(א), אחרי פסקה (16) יבוא: בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, בסעיף 18(א), אחרי פסקה (16) יבוא: בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, בסעיף 18(א), אחרי פסקה (16) יבוא: בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, בסעיף 18(א), אחרי פסקה (16) יבוא: בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, בסעיף 18(א), אחרי פסקה (16) יבוא: בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, בסעיף 18(א), אחרי פסקה (16) יבוא:
"(17) מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 56(ג) לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015."
*הערה: סעיף 18 לחוק הסניגוריה קובע מי זכאי לקבל ייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית. בסעיף 56 לחוק המאבק בטרור, נקבע כי בדיון שלא בנוכחות העצור החשוד בעבירת ביטחון, השופט יכול למנות סניגור לעצור. מכאן שמדובר בתיקון משלים לסעיף זה.
"(17) מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 56(ג) לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015."
*הערה: סעיף 18 לחוק הסניגוריה קובע מי זכאי לקבל ייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית. בסעיף 56 לחוק המאבק בטרור, נקבע כי בדיון שלא בנוכחות העצור החשוד בעבירת ביטחון, השופט יכול למנות סניגור לעצור. מכאן שמדובר בתיקון משלים לסעיף זה.
"(17) מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 56(ג) לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015."
*הערה: סעיף 18 לחוק הסניגוריה קובע מי זכאי לקבל ייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית. בסעיף 56 לחוק המאבק בטרור, נקבע כי בדיון שלא בנוכחות העצור החשוד בעבירת ביטחון, השופט יכול למנות סניגור לעצור. מכאן שמדובר בתיקון משלים לסעיף זה.
"(17) מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 56(ג) לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015."
*הערה: סעיף 18 לחוק הסניגוריה קובע מי זכאי לקבל ייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית. בסעיף 56 לחוק המאבק בטרור, נקבע כי בדיון שלא בנוכחות העצור החשוד בעבירת ביטחון, השופט יכול למנות סניגור לעצור. מכאן שמדובר בתיקון משלים לסעיף זה.
"(17) מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 56(ג) לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015."
*הערה: סעיף 18 לחוק הסניגוריה קובע מי זכאי לקבל ייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית. בסעיף 56 לחוק המאבק בטרור, נקבע כי בדיון שלא בנוכחות העצור החשוד בעבירת ביטחון, השופט יכול למנות סניגור לעצור. מכאן שמדובר בתיקון משלים לסעיף זה.
"(17) מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 56(ג) לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015."
*הערה: סעיף 18 לחוק הסניגוריה קובע מי זכאי לקבל ייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית. בסעיף 56 לחוק המאבק בטרור, נקבע כי בדיון שלא בנוכחות העצור החשוד בעבירת ביטחון, השופט יכול למנות סניגור לעצור. מכאן שמדובר בתיקון משלים לסעיף זה.
"(17) מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 56(ג) לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015."
*הערה: סעיף 18 לחוק הסניגוריה קובע מי זכאי לקבל ייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית. בסעיף 56 לחוק המאבק בטרור, נקבע כי בדיון שלא בנוכחות העצור החשוד בעבירת ביטחון, השופט יכול למנות סניגור לעצור. מכאן שמדובר בתיקון משלים לסעיף זה.
סעיף 125 – עניינו תיקון ההסדר בעניין מניעת פגישה עם עורך דין – נתייחס לסעיף זה במסמך נפרד. סעיף 125 – עניינו תיקון ההסדר בעניין מניעת פגישה עם עורך דין – נתייחס לסעיף זה במסמך נפרד. סעיף 125 – עניינו תיקון ההסדר בעניין מניעת פגישה עם עורך דין – נתייחס לסעיף זה במסמך נפרד. סעיף 125 – עניינו תיקון ההסדר בעניין מניעת פגישה עם עורך דין – נתייחס לסעיף זה במסמך נפרד. סעיף 125 – עניינו תיקון ההסדר בעניין מניעת פגישה עם עורך דין – נתייחס לסעיף זה במסמך נפרד. סעיף 125 – עניינו תיקון ההסדר בעניין מניעת פגישה עם עורך דין – נתייחס לסעיף זה במסמך נפרד. סעיף 125 – עניינו תיקון ההסדר בעניין מניעת פגישה עם עורך דין – נתייחס לסעיף זה במסמך נפרד. סעיף 125 – עניינו תיקון ההסדר בעניין מניעת פגישה עם עורך דין – נתייחס לסעיף זה במסמך נפרד. סעיף 125 – עניינו תיקון ההסדר בעניין מניעת פגישה עם עורך דין – נתייחס לסעיף זה במסמך נפרד. סעיף 125 – עניינו תיקון ההסדר בעניין מניעת פגישה עם עורך דין – נתייחס לסעיף זה במסמך נפרד.
תיקון חוק איסור הקמת מצבות זיכרון לזכר מבצעי מעשי טרור תיקון חוק איסור הקמת מצבות זיכרון לזכר מבצעי מעשי טרור 126. בחוק איסור הקמת מצבות זיכרון לזכר מבצעי מעשי טרור, התשנ"ח–1998,
בסעיף 3, במקום "לפי סעיף 4 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948" יבוא "לפי סעיף 27 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015".
" איסור הקמה
2. לא תוקם מצבת זכרון לזכר מבצע מעשה טרור.
חובת הסרה
3. מצבת זכרון שהקמתה מהווה עבירה לפי סעיף , תוסר ממקומה."
בחוק איסור הקמת מצבות זיכרון לזכר מבצעי מעשי טרור, התשנ"ח–1998,
בסעיף 3, במקום "לפי סעיף 4 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948" יבוא "לפי סעיף 27 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015".
" איסור הקמה
2. לא תוקם מצבת זכרון לזכר מבצע מעשה טרור.
חובת הסרה
3. מצבת זכרון שהקמתה מהווה עבירה לפי סעיף , תוסר ממקומה."
בחוק איסור הקמת מצבות זיכרון לזכר מבצעי מעשי טרור, התשנ"ח–1998,
בסעיף 3, במקום "לפי סעיף 4 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948" יבוא "לפי סעיף 27 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015".
" איסור הקמה
2. לא תוקם מצבת זכרון לזכר מבצע מעשה טרור.
חובת הסרה
3. מצבת זכרון שהקמתה מהווה עבירה לפי סעיף , תוסר ממקומה."
בחוק איסור הקמת מצבות זיכרון לזכר מבצעי מעשי טרור, התשנ"ח–1998,
בסעיף 3, במקום "לפי סעיף 4 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948" יבוא "לפי סעיף 27 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015".
" איסור הקמה
2. לא תוקם מצבת זכרון לזכר מבצע מעשה טרור.
חובת הסרה
3. מצבת זכרון שהקמתה מהווה עבירה לפי סעיף , תוסר ממקומה."
בחוק איסור הקמת מצבות זיכרון לזכר מבצעי מעשי טרור, התשנ"ח–1998,
בסעיף 3, במקום "לפי סעיף 4 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948" יבוא "לפי סעיף 27 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015".
" איסור הקמה
2. לא תוקם מצבת זכרון לזכר מבצע מעשה טרור.
חובת הסרה
3. מצבת זכרון שהקמתה מהווה עבירה לפי סעיף , תוסר ממקומה."
בחוק איסור הקמת מצבות זיכרון לזכר מבצעי מעשי טרור, התשנ"ח–1998,
בסעיף 3, במקום "לפי סעיף 4 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948" יבוא "לפי סעיף 27 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015".
" איסור הקמה
2. לא תוקם מצבת זכרון לזכר מבצע מעשה טרור.
חובת הסרה
3. מצבת זכרון שהקמתה מהווה עבירה לפי סעיף , תוסר ממקומה."
בחוק איסור הקמת מצבות זיכרון לזכר מבצעי מעשי טרור, התשנ"ח–1998,
בסעיף 3, במקום "לפי סעיף 4 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948" יבוא "לפי סעיף 27 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015".
" איסור הקמה
2. לא תוקם מצבת זכרון לזכר מבצע מעשה טרור.
חובת הסרה
3. מצבת זכרון שהקמתה מהווה עבירה לפי סעיף , תוסר ממקומה."
תיקון חוק עזרה משפטית בין מדינות תיקון חוק עזרה משפטית בין מדינות 127. בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1998, בתוספת השנייה – בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1998, בתוספת השנייה – בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1998, בתוספת השנייה – בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1998, בתוספת השנייה – בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1998, בתוספת השנייה – בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1998, בתוספת השנייה – בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1998, בתוספת השנייה –
(1) בפרט ג2 ברישה, במקום "כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2004" יבוא "כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015 (בתוספת זו – חוק המאבק בטרור)"; (1) בפרט ג2 ברישה, במקום "כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2004" יבוא "כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015 (בתוספת זו – חוק המאבק בטרור)"; (1) בפרט ג2 ברישה, במקום "כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2004" יבוא "כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015 (בתוספת זו – חוק המאבק בטרור)"; (1) בפרט ג2 ברישה, במקום "כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2004" יבוא "כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015 (בתוספת זו – חוק המאבק בטרור)"; (1) בפרט ג2 ברישה, במקום "כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2004" יבוא "כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015 (בתוספת זו – חוק המאבק בטרור)"; (1) בפרט ג2 ברישה, במקום "כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2004" יבוא "כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015 (בתוספת זו – חוק המאבק בטרור)"; (1) בפרט ג2 ברישה, במקום "כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2004" יבוא "כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015 (בתוספת זו – חוק המאבק בטרור)";
(2) בסופה יבוא: (2) בסופה יבוא: (2) בסופה יבוא: (2) בסופה יבוא: (2) בסופה יבוא: (2) בסופה יבוא: (2) בסופה יבוא:
"יב. עבירות טרור, כהגדרתן בחוק המאבק בטרור."
*הערה: חוק עזרה משפטית מסמיך שופט להוציא צו לאכיפת צו חילוט זר של רכוש הנמצא בישראל, אם הצו ניתן בשל עבירה שאילו הייתה נעברה בישראל הייתה מהווה עבירה לפי התוספת שבחוק, וכן מסמיך את המדינה לפנות למדינה זרה לבקש מתן סעדים בקשר לרכוש הקשור לעבירות שבתוספת. בתיקון זה מוצע להוסיף את עבירות הטרור לרשימה בתוספת, וכן עבירות לפי חוק העונשין שיש בהן זיקה למעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור.
"יב. עבירות טרור, כהגדרתן בחוק המאבק בטרור."
*הערה: חוק עזרה משפטית מסמיך שופט להוציא צו לאכיפת צו חילוט זר של רכוש הנמצא בישראל, אם הצו ניתן בשל עבירה שאילו הייתה נעברה בישראל הייתה מהווה עבירה לפי התוספת שבחוק, וכן מסמיך את המדינה לפנות למדינה זרה לבקש מתן סעדים בקשר לרכוש הקשור לעבירות שבתוספת. בתיקון זה מוצע להוסיף את עבירות הטרור לרשימה בתוספת, וכן עבירות לפי חוק העונשין שיש בהן זיקה למעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור.
"יב. עבירות טרור, כהגדרתן בחוק המאבק בטרור."
*הערה: חוק עזרה משפטית מסמיך שופט להוציא צו לאכיפת צו חילוט זר של רכוש הנמצא בישראל, אם הצו ניתן בשל עבירה שאילו הייתה נעברה בישראל הייתה מהווה עבירה לפי התוספת שבחוק, וכן מסמיך את המדינה לפנות למדינה זרה לבקש מתן סעדים בקשר לרכוש הקשור לעבירות שבתוספת. בתיקון זה מוצע להוסיף את עבירות הטרור לרשימה בתוספת, וכן עבירות לפי חוק העונשין שיש בהן זיקה למעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור.
"יב. עבירות טרור, כהגדרתן בחוק המאבק בטרור."
*הערה: חוק עזרה משפטית מסמיך שופט להוציא צו לאכיפת צו חילוט זר של רכוש הנמצא בישראל, אם הצו ניתן בשל עבירה שאילו הייתה נעברה בישראל הייתה מהווה עבירה לפי התוספת שבחוק, וכן מסמיך את המדינה לפנות למדינה זרה לבקש מתן סעדים בקשר לרכוש הקשור לעבירות שבתוספת. בתיקון זה מוצע להוסיף את עבירות הטרור לרשימה בתוספת, וכן עבירות לפי חוק העונשין שיש בהן זיקה למעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור.
"יב. עבירות טרור, כהגדרתן בחוק המאבק בטרור."
*הערה: חוק עזרה משפטית מסמיך שופט להוציא צו לאכיפת צו חילוט זר של רכוש הנמצא בישראל, אם הצו ניתן בשל עבירה שאילו הייתה נעברה בישראל הייתה מהווה עבירה לפי התוספת שבחוק, וכן מסמיך את המדינה לפנות למדינה זרה לבקש מתן סעדים בקשר לרכוש הקשור לעבירות שבתוספת. בתיקון זה מוצע להוסיף את עבירות הטרור לרשימה בתוספת, וכן עבירות לפי חוק העונשין שיש בהן זיקה למעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור.
"יב. עבירות טרור, כהגדרתן בחוק המאבק בטרור."
*הערה: חוק עזרה משפטית מסמיך שופט להוציא צו לאכיפת צו חילוט זר של רכוש הנמצא בישראל, אם הצו ניתן בשל עבירה שאילו הייתה נעברה בישראל הייתה מהווה עבירה לפי התוספת שבחוק, וכן מסמיך את המדינה לפנות למדינה זרה לבקש מתן סעדים בקשר לרכוש הקשור לעבירות שבתוספת. בתיקון זה מוצע להוסיף את עבירות הטרור לרשימה בתוספת, וכן עבירות לפי חוק העונשין שיש בהן זיקה למעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור.
תיקון חוק חופש המידע תיקון חוק חופש המידע 128. בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, בסעיף 14(א), בסופו יבוא: בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, בסעיף 14(א), בסופו יבוא: בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, בסעיף 14(א), בסופו יבוא: בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, בסעיף 14(א), בסופו יבוא: בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, בסעיף 14(א), בסופו יבוא: בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, בסעיף 14(א), בסופו יבוא: בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, בסעיף 14(א), בסופו יבוא:
"(15) הוועדה המייעצת, לפי סעיף 14 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015."
* הערה: מוצע לקבוע כי הוועדה המייעצת תיכלל ברשימה של גופים המנויים בסעיף 14, שחוק חופש המידע לא חל עליהם.
"(15) הוועדה המייעצת, לפי סעיף 14 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015."
* הערה: מוצע לקבוע כי הוועדה המייעצת תיכלל ברשימה של גופים המנויים בסעיף 14, שחוק חופש המידע לא חל עליהם.
"(15) הוועדה המייעצת, לפי סעיף 14 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015."
* הערה: מוצע לקבוע כי הוועדה המייעצת תיכלל ברשימה של גופים המנויים בסעיף 14, שחוק חופש המידע לא חל עליהם.
"(15) הוועדה המייעצת, לפי סעיף 14 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015."
* הערה: מוצע לקבוע כי הוועדה המייעצת תיכלל ברשימה של גופים המנויים בסעיף 14, שחוק חופש המידע לא חל עליהם.
"(15) הוועדה המייעצת, לפי סעיף 14 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015."
* הערה: מוצע לקבוע כי הוועדה המייעצת תיכלל ברשימה של גופים המנויים בסעיף 14, שחוק חופש המידע לא חל עליהם.
"(15) הוועדה המייעצת, לפי סעיף 14 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015."
* הערה: מוצע לקבוע כי הוועדה המייעצת תיכלל ברשימה של גופים המנויים בסעיף 14, שחוק חופש המידע לא חל עליהם.
"(15) הוועדה המייעצת, לפי סעיף 14 לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015."
* הערה: מוצע לקבוע כי הוועדה המייעצת תיכלל ברשימה של גופים המנויים בסעיף 14, שחוק חופש המידע לא חל עליהם.
תיקון חוק איסור הלבנת הון תיקון חוק איסור הלבנת הון 129. בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 – בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 – בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 – בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 – בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 – בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 –
(1) במקום ההגדרה "חוק איסור מימון טרור" יבוא: (1) במקום ההגדרה "חוק איסור מימון טרור" יבוא: (1) במקום ההגדרה "חוק איסור מימון טרור" יבוא: (1) במקום ההגדרה "חוק איסור מימון טרור" יבוא: (1) במקום ההגדרה "חוק איסור מימון טרור" יבוא: (1) במקום ההגדרה "חוק איסור מימון טרור" יבוא:
""חוק המאבק בטרור" – חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015;"; ""חוק המאבק בטרור" – חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015;"; ""חוק המאבק בטרור" – חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015;"; ""חוק המאבק בטרור" – חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015;"; ""חוק המאבק בטרור" – חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015;";
(2) בסעיף 28, במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור"; (2) בסעיף 28, במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור"; (2) בסעיף 28, במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור"; (2) בסעיף 28, במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור"; (2) בסעיף 28, במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור"; (2) בסעיף 28, במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור";
(3) בסעיף 29(ב), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת הוראות סעיפים 20 עד 22 ו-34 עד 38 לחוק המאבק בטרור (בחוק זה – ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור)"; (3) בסעיף 29(ב), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת הוראות סעיפים 20 עד 22 ו-34 עד 38 לחוק המאבק בטרור (בחוק זה – ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור)"; (3) בסעיף 29(ב), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת הוראות סעיפים 20 עד 22 ו-34 עד 38 לחוק המאבק בטרור (בחוק זה – ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור)"; (3) בסעיף 29(ב), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת הוראות סעיפים 20 עד 22 ו-34 עד 38 לחוק המאבק בטרור (בחוק זה – ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור)"; (3) בסעיף 29(ב), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת הוראות סעיפים 20 עד 22 ו-34 עד 38 לחוק המאבק בטרור (בחוק זה – ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור)"; (3) בסעיף 29(ב), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת הוראות סעיפים 20 עד 22 ו-34 עד 38 לחוק המאבק בטרור (בחוק זה – ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור)";
(4) בסעיף 30 – (4) בסעיף 30 – (4) בסעיף 30 – (4) בסעיף 30 – (4) בסעיף 30 – (4) בסעיף 30 –
(א) בסעיף קטן (ב)(1), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור"; (א) בסעיף קטן (ב)(1), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור"; (א) בסעיף קטן (ב)(1), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור"; (א) בסעיף קטן (ב)(1), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור"; (א) בסעיף קטן (ב)(1), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור";
(ב) בסעיף קטן (ה), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור"; (ב) בסעיף קטן (ה), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור"; (ב) בסעיף קטן (ה), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור"; (ב) בסעיף קטן (ה), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור"; (ב) בסעיף קטן (ה), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור";
(ג) בסעיף קטן (ו), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור"; (ג) בסעיף קטן (ו), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור"; (ג) בסעיף קטן (ו), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור"; (ג) בסעיף קטן (ו), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור"; (ג) בסעיף קטן (ו), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור";
(ד) בסעיף קטן (ז), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "וחוק המאבק בטרור"; (ד) בסעיף קטן (ז), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "וחוק המאבק בטרור"; (ד) בסעיף קטן (ז), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "וחוק המאבק בטרור"; (ד) בסעיף קטן (ז), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "וחוק המאבק בטרור"; (ד) בסעיף קטן (ז), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "וחוק המאבק בטרור";
(ה) בסעיף קטן (ח), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור"; (ה) בסעיף קטן (ח), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור"; (ה) בסעיף קטן (ח), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור"; (ה) בסעיף קטן (ח), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור"; (ה) בסעיף קטן (ח), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור";
(ו) בסעיף קטן (י), במקום "בחוק איסור מימון טרור" יבוא "בחוק המאבק בטרור"; (ו) בסעיף קטן (י), במקום "בחוק איסור מימון טרור" יבוא "בחוק המאבק בטרור"; (ו) בסעיף קטן (י), במקום "בחוק איסור מימון טרור" יבוא "בחוק המאבק בטרור"; (ו) בסעיף קטן (י), במקום "בחוק איסור מימון טרור" יבוא "בחוק המאבק בטרור"; (ו) בסעיף קטן (י), במקום "בחוק איסור מימון טרור" יבוא "בחוק המאבק בטרור";
(5) בסעיף 31(א), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור"; (5) בסעיף 31(א), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור"; (5) בסעיף 31(א), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור"; (5) בסעיף 31(א), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור"; (5) בסעיף 31(א), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור"; (5) בסעיף 31(א), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור";
(6) בסעיף 31ב(א)(1), במקום "סעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור" יבוא "סעיף 108 לחוק המאבק בטרור"; (6) בסעיף 31ב(א)(1), במקום "סעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור" יבוא "סעיף 108 לחוק המאבק בטרור"; (6) בסעיף 31ב(א)(1), במקום "סעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור" יבוא "סעיף 108 לחוק המאבק בטרור"; (6) בסעיף 31ב(א)(1), במקום "סעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור" יבוא "סעיף 108 לחוק המאבק בטרור"; (6) בסעיף 31ב(א)(1), במקום "סעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור" יבוא "סעיף 108 לחוק המאבק בטרור"; (6) בסעיף 31ב(א)(1), במקום "סעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור" יבוא "סעיף 108 לחוק המאבק בטרור";
(7) בתוספת הראשונה, בפרט (18), במקום "או לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין" יבוא "לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין, או לפי חוק המאבק בטרור".
* הערה: פרק ח' בחוק איסור הלבנת הון עניינו שימוש במאגרי המידע שברשות הרשות להלבנת הון על ידי גורמים אחרים. יש לשים לב כי בחלק מההפניות לחוק איסור מימון טרור, ההצעה הממשלתית מבקשת להחליף את ההפניה כך שהסעיף יתייחס רק להוראות העונשיות הקשורות לחובות דיווח ופעולות ברכוש לפי חוק המאבק, כאשר בסעיפים אחרים, ההפניה החדשה תהיה לכל ההוראות של חוק המאבק בטרור, מה שמרחיב בחלק מהמקרים את המידע שיעבור בין הגורמים. יש להבין מדוע נוצר פער זה.
בנוסף, מוצע להוסיף לרשימת עבירות המקור שבתופסת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון גם את כל העבירות לפי חוק המאבק בטרור (שבגינן תתאפשר החלת הסמכויות הרחבות של החוק, ואת האיסורים הפליליים שבחוק). כיום, עבירות לפי פקודת מניעת טרור, תקנות ההגנה, ואיסור מימון טרור, קבועות כעבירות מקור. (7) בתוספת הראשונה, בפרט (18), במקום "או לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין" יבוא "לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין, או לפי חוק המאבק בטרור".
* הערה: פרק ח' בחוק איסור הלבנת הון עניינו שימוש במאגרי המידע שברשות הרשות להלבנת הון על ידי גורמים אחרים. יש לשים לב כי בחלק מההפניות לחוק איסור מימון טרור, ההצעה הממשלתית מבקשת להחליף את ההפניה כך שהסעיף יתייחס רק להוראות העונשיות הקשורות לחובות דיווח ופעולות ברכוש לפי חוק המאבק, כאשר בסעיפים אחרים, ההפניה החדשה תהיה לכל ההוראות של חוק המאבק בטרור, מה שמרחיב בחלק מהמקרים את המידע שיעבור בין הגורמים. יש להבין מדוע נוצר פער זה.
בנוסף, מוצע להוסיף לרשימת עבירות המקור שבתופסת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון גם את כל העבירות לפי חוק המאבק בטרור (שבגינן תתאפשר החלת הסמכויות הרחבות של החוק, ואת האיסורים הפליליים שבחוק). כיום, עבירות לפי פקודת מניעת טרור, תקנות ההגנה, ואיסור מימון טרור, קבועות כעבירות מקור. (7) בתוספת הראשונה, בפרט (18), במקום "או לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין" יבוא "לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין, או לפי חוק המאבק בטרור".
* הערה: פרק ח' בחוק איסור הלבנת הון עניינו שימוש במאגרי המידע שברשות הרשות להלבנת הון על ידי גורמים אחרים. יש לשים לב כי בחלק מההפניות לחוק איסור מימון טרור, ההצעה הממשלתית מבקשת להחליף את ההפניה כך שהסעיף יתייחס רק להוראות העונשיות הקשורות לחובות דיווח ופעולות ברכוש לפי חוק המאבק, כאשר בסעיפים אחרים, ההפניה החדשה תהיה לכל ההוראות של חוק המאבק בטרור, מה שמרחיב בחלק מהמקרים את המידע שיעבור בין הגורמים. יש להבין מדוע נוצר פער זה.
בנוסף, מוצע להוסיף לרשימת עבירות המקור שבתופסת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון גם את כל העבירות לפי חוק המאבק בטרור (שבגינן תתאפשר החלת הסמכויות הרחבות של החוק, ואת האיסורים הפליליים שבחוק). כיום, עבירות לפי פקודת מניעת טרור, תקנות ההגנה, ואיסור מימון טרור, קבועות כעבירות מקור. (7) בתוספת הראשונה, בפרט (18), במקום "או לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין" יבוא "לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין, או לפי חוק המאבק בטרור".
* הערה: פרק ח' בחוק איסור הלבנת הון עניינו שימוש במאגרי המידע שברשות הרשות להלבנת הון על ידי גורמים אחרים. יש לשים לב כי בחלק מההפניות לחוק איסור מימון טרור, ההצעה הממשלתית מבקשת להחליף את ההפניה כך שהסעיף יתייחס רק להוראות העונשיות הקשורות לחובות דיווח ופעולות ברכוש לפי חוק המאבק, כאשר בסעיפים אחרים, ההפניה החדשה תהיה לכל ההוראות של חוק המאבק בטרור, מה שמרחיב בחלק מהמקרים את המידע שיעבור בין הגורמים. יש להבין מדוע נוצר פער זה.
בנוסף, מוצע להוסיף לרשימת עבירות המקור שבתופסת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון גם את כל העבירות לפי חוק המאבק בטרור (שבגינן תתאפשר החלת הסמכויות הרחבות של החוק, ואת האיסורים הפליליים שבחוק). כיום, עבירות לפי פקודת מניעת טרור, תקנות ההגנה, ואיסור מימון טרור, קבועות כעבירות מקור. (7) בתוספת הראשונה, בפרט (18), במקום "או לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין" יבוא "לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין, או לפי חוק המאבק בטרור".
* הערה: פרק ח' בחוק איסור הלבנת הון עניינו שימוש במאגרי המידע שברשות הרשות להלבנת הון על ידי גורמים אחרים. יש לשים לב כי בחלק מההפניות לחוק איסור מימון טרור, ההצעה הממשלתית מבקשת להחליף את ההפניה כך שהסעיף יתייחס רק להוראות העונשיות הקשורות לחובות דיווח ופעולות ברכוש לפי חוק המאבק, כאשר בסעיפים אחרים, ההפניה החדשה תהיה לכל ההוראות של חוק המאבק בטרור, מה שמרחיב בחלק מהמקרים את המידע שיעבור בין הגורמים. יש להבין מדוע נוצר פער זה.
בנוסף, מוצע להוסיף לרשימת עבירות המקור שבתופסת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון גם את כל העבירות לפי חוק המאבק בטרור (שבגינן תתאפשר החלת הסמכויות הרחבות של החוק, ואת האיסורים הפליליים שבחוק). כיום, עבירות לפי פקודת מניעת טרור, תקנות ההגנה, ואיסור מימון טרור, קבועות כעבירות מקור. (7) בתוספת הראשונה, בפרט (18), במקום "או לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין" יבוא "לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין, או לפי חוק המאבק בטרור".
* הערה: פרק ח' בחוק איסור הלבנת הון עניינו שימוש במאגרי המידע שברשות הרשות להלבנת הון על ידי גורמים אחרים. יש לשים לב כי בחלק מההפניות לחוק איסור מימון טרור, ההצעה הממשלתית מבקשת להחליף את ההפניה כך שהסעיף יתייחס רק להוראות העונשיות הקשורות לחובות דיווח ופעולות ברכוש לפי חוק המאבק, כאשר בסעיפים אחרים, ההפניה החדשה תהיה לכל ההוראות של חוק המאבק בטרור, מה שמרחיב בחלק מהמקרים את המידע שיעבור בין הגורמים. יש להבין מדוע נוצר פער זה.
בנוסף, מוצע להוסיף לרשימת עבירות המקור שבתופסת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון גם את כל העבירות לפי חוק המאבק בטרור (שבגינן תתאפשר החלת הסמכויות הרחבות של החוק, ואת האיסורים הפליליים שבחוק). כיום, עבירות לפי פקודת מניעת טרור, תקנות ההגנה, ואיסור מימון טרור, קבועות כעבירות מקור.
סעיף 130 – עניינו תיקון לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד
סעיף 131 – עניינו תיקון לחוק השב"כ - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד
סעיף 130 – עניינו תיקון לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד
סעיף 131 – עניינו תיקון לחוק השב"כ - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד
סעיף 130 – עניינו תיקון לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד
סעיף 131 – עניינו תיקון לחוק השב"כ - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד
סעיף 130 – עניינו תיקון לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד
סעיף 131 – עניינו תיקון לחוק השב"כ - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד
סעיף 130 – עניינו תיקון לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד
סעיף 131 – עניינו תיקון לחוק השב"כ - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד
סעיף 130 – עניינו תיקון לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד
סעיף 131 – עניינו תיקון לחוק השב"כ - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד
סעיף 130 – עניינו תיקון לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד
סעיף 131 – עניינו תיקון לחוק השב"כ - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד
סעיף 130 – עניינו תיקון לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד
סעיף 131 – עניינו תיקון לחוק השב"כ - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד
סעיף 130 – עניינו תיקון לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד
סעיף 131 – עניינו תיקון לחוק השב"כ - יש לדון בנושא זה בדיון נפרד