חומר רקע
ג' באדר ב' התשע"ו
13 במרס 2016
אל : חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה - הצהרת הון של בעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה וברשויות המקומיות, התשע"ה-2015
רקע כללי:
הצהרת הון היא דיווח על סך הנכסים וההתחייבויות של אדם. מטרתה לאפשר בחינה של מקור נכסיו של אדם ואמיתות דוחותיו השנתיים. כבר כיום נדרשים עצמאים או בעלי חברות להגיש אחת למספר שנים לרשות המסים הצהרת הון על כלל התחייבויותיהם ונכסיהם. במקרים מסוימים נדרש גם שכיר להגיש הצהרת הון לרשות המסים. למשל, שכיר המחזיק מניות רבות בחברה בה הוא עובד.
בנוסף, נדרשת הגשת הצהרת הון מבעלי תפקידים מסוימים במגזר הציבור לגורם האמון על אתיקה או משמעת בארגון. הצהרת הון הנערכת עם כניסתו של אדם לתפקיד ובאופן עיתי ולכל הפחות עם סיום התפקיד, מקלה על בחינת אינדיקציות לפעולה לא חוקית, כגון קבלת שוחד, בתקופת התפקיד. החובה להצהרת הון לבעלי תפקיד קיימת כבר היום לגבי אלו:
• עובד מדינה הנמנה עם נושאי משרות או בעלי דרגות שקבעה לענין זה הממשלה על-פי הצעת נציב שירות המדינה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (סעיף 35 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-19591). לפי החלטת ממשלה 1352 ממאי 1991 קבעה כי לעניין זה יהיו חייבים בהצהרת הון עובדי המדינה הנמנים על אחת משתי הדרגות העליונות בכל סולם דרגות. יוער, כי ההוראות חלות בשינויים קלים ביחס לעובדי הכנסת, בית הנשיא ומשרד מבקר המדינה.
• שרים וסגני שרים (כללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, על פי דוח הוועדה בראשות השופט אשר, כפי שפורסמו בילקוט הפרסומים התשס"ג, עמ' 1139-1136 מיום 16.1.2003).
• חבר הכנסת או מי שחדל מהיות חבר הכנסת (סעיף 13ב לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951; הצהרת ההון מוגשת בהתאם לכללי האתיקה לחברי הכנסת).
• ראש רשות מקומית וסגנו (חוק ראש הרשות המקומית וסגניו (הצהרת הון), תשנ"ד-1993).
• מנהל כללי של חברה ממשלתית (סעיפים 38 ו-71 לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975).
מאחר שמדובר בהסדרים שונים (ולעיתים אף ברציונאלים שונים), קיימת שונות מסוימת בין ההוראות הנוגעות להצעת החוק (ר' טבלה בסוף המסמך). בין היתר קיימת שונות ביחס למועד להגשת הצהרת הון והמועד והנסיבות בהן יוגש עדכון להצהרה; להיקף ההצהרה; לשקיפות וסודיות ההצהרה (האם במעטפה חתומה או באופן שקוף לגוף שבפניו מצהירים); לסמכויותיו של המפקח, וכן למשמעות אי מתן הצהרה כנדרש.
הצעת החוק
הצעת החוק מטרתה להרחיב את נושאי המשרה בשירות הציבורי המחויבים בהגשת הצהרת הון ובכלל זה שופטים, בעלי תפקידים בכירים ברשות מקומית, וכן בכירים במשטרה ובשירות בתי הסוהר (שאינם נמנים על עובדי המדינה).
בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, תואמה הצעת החוק עם משרד המשפטים ועם המשרד לביטחון הפנים. ההצעה המתוקנת נוסחה על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (ייעוץ) במשרד המשפטים. במסגרת הצעת החוק המתוקנת לא נכללים עובדי המדינה אשר ההסדרה הנוגעת להגשת הצהרות הון ביחס אליהם קבועה בחוק שירות המדינה (מנויים), תשי"ט-1959 ובתקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש), תשס"ח-2008. בהתאם להחלטת ממשלה מס' 1352 ההסדרה האמורה חלה על שתי הדרגות הבכירות בכל דירוג. המדובר בחתך רחב ביותר, על כן לא נמצא צורך להוספת עובדי מדינה נוספים להסדר הקיים. יחד עם זאת, הצעת החוק המתוקנת כוללת תיקון המעגן בחקיקה ראשית, במקום בתקנות בלבד, את הוראות הסודיות בהן מחויב מי שממונה על קבלת ושמירת הצהרות ההון. כן מוצע לעגן בחקיקה ראשית גם את סעיף המשמעת. להלן נוסח ההצעה המתוקנת:
הצעת חוק הצהרות הון של בעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי, התשע"ו-2016
הגדרות
1.
בחוק זה –
"בן משפחה" – בן זוג החי עם בעל התפקיד הבכיר וילדיו הסמוכים על שולחנו;
"בעל תפקיד בכיר" – בעל תפקיד המנוי בטור א' בתוספת הראשונה;
הערה: כרגע אין בין בעלי התפקיד המנויים בטור א' גורמים מצבא ההגנה לישראל.
הנושא בבדיקה בפרט ביחס למי שמתעסק ברכש.
"הצהרת הון" – דין וחשבון מפורט שהוגש לפי סעיף 2(ב);
"מפקח" – גורם המנוי בטור ב' בתוספת הראשונה;
"השר" – שר המשפטים.
הגשת הצהרת הון
2.
(א) לשם שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי בעל תפקיד בכיר המנוי בטור א' שבתוספת הראשונה יגיש למפקח המנוי בטור ב' לצדו הצהרת הון על נכסיו וחובותיו, שלו ושל בני משפחתו;
(ב) הצהרת הון תהא ערוכה לפי טופס שבתוספת השנייה; השר יהא רשאי לערוך שינויים בטופס באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
מועדים להגשת הצהרת הון
3.
(א) בעל התפקיד הבכיר יגיש הצהרת הון למפקח במקרים הבאים:
(1) בתוך 60 ימים מיום שהתמנה לתפקיד ובתנאי שחלפה שחלפו למעלה משנה משנתיים מיום הגשת הצהרת הון קודמת לפי חוק זה או לפי חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט - 1959;
(2) חל שינוי משמעותי בתוכן הצהרת ההון האחרונה שהגיש;
(3) בתום כל ארבע שנים לכהונתו בתפקיד או בתפקיד אחר שהוראות חוק זה חלות עליו;
(4) בתוך 60 ימים מתום כהונתו בתפקיד.
הערה:
הצהרת הון דורשת השקעה רבה של זמן ואנרגיה, בפרט ממי שיש בידיו נכסים רבים (ועוד יותר מבעל רכוש בחו"ל). על כן, הדרישה להצהרת הון עם כניסה לתפקיד ועם סיומו בצירוף הצהרת הון בכל ארבע שנים, מספיקה לטעמנו ולא נכון להוסיף לה גם חובה להצהרת הון בכל שינוי משמעותי של הנסיבות.
בהקשר זה יצוינו שניים אלו: ראשית, מטרת ההצהרה העיתית (כל ארבע שנים) היא לאפשר להתחקות אחר שינוי משמעותי בהונו של המצהיר ובפרט למנוע טענה של שכחה. לכן אין צורך בהצהרה נוספת בנסיבות של שינוי משמעותי.
שנית, כבר כיום לא ברור מהו שינוי משמעותי של הנסיבות שבגינו נדרשת אותה הצהרת הון. פניות רבות מאוד לנציבות שירות המדינה לגבי שאלה זו מביאות לטעמנו למסקנה כי באיזון בין הרצון להגן על טוהר השירות הציבורי ובין הרצון למנוע טרחת יתר(הן של המצהיר והן של המערכת) – אין מקום להצהרה נוספת במקרה של שינוי משמעותי בהון.
(ב) הוגשה הצהרת הון למס הכנסה בשנתיים שקדמו למועד הגשת הצהרת ההון ולא חל שינוי משמעותי בנכסים ובהתחייבויות, יוכל בעל התפקיד הבכיר להגיש את הצהרת ההון שהוגשה למס הכנסה בצירוף תצהיר כי לא חל שינוי משמעותי בנכסים ובהתחייבויות [אפשרות נוספת: מתן אפשרות להצהיר על השינוי]
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) המפקח רשאי להאריך את מועד הגשת הצהרות ההון לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
ריכוז הצהרות ההון
4.
(א) המפקח ינהל רישום בדבר הצהרות הון שהוגשו לפי חוק זה;
(ב) המפקח ירכז את הצהרות ההון וישמור אותן באתר מוגן, אשר מידע בו נשמר בנפרד מכל מידע אחר באופן המונע חדירה וכניסה בלא הרשאה והוא יבער אותן כפי שיקבע השר.
הערה: האם באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט?
סמכויות פיקוח
5.
לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ולצורך מילוי תפקידו, רשאי המפקח:
(א) לדרוש מבעל תפקיד בכיר למסור לו כל מסמך הנדרש לצורך מילוי הצהרת ההון; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;
(ב) לערוך בדיקות מעת לעת בדבר תקינות הצהרות ההון שהוגשו לפי חוק זה ועמידתן בהוראות חוק זה.
הערה: מובהר כי אין כוונה לעריכת בדיקה של תוכן ההצהרה ונכונותה, אלא על תקינות מילוי הטפסים כנדרש, לפי החוק.
שמירת סודיות
6.
המפקח ישמור בסוד את הצהרות ההון ולא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש, אלא במקרים הבאים:
(א) בהסכמתו או על פי בקשתו של בעל התפקיד הבכיר ושל מי שהמידע אודותיו;
(ב) התעורר חשד לעבירה פלילית, רשאי בית משפט להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת ההון, לאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע;
(ג) אם הורה אב בית הדין למשמעת לפי החוק הנוגע בדבר כמפורט בסעיף 7(א) במסגרת דיון בעבירת משמעת לפי סעיף 7(א).
אחריות משמעתית
7.
(א) בעל תפקיד בכיר המפר את חובתו לפי חוק זה עובר עבירת משמעת, למעט בשאלת החובה להגיש הצהרה אם חל לדעתו שינוי משמעותי בהצהרתו, ויחול עליו הדין המשמעתי החל בעניינו כמפורט להלן:
(1) שופט – כפי שקבוע בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;
(2) שוטר – כפי שקבוע בחוק המשטרה, התשס"ו-2006;
(3) סוהר – כפי שקבוע בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971;
(4) עובד רשות מקומית – כפי שקבוע בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978.
(ב) הפר בעל תפקיד בכיר את חובתו כאמור בסעיף קטן (א) ידווח על כך המפקח לגורם הנוגע בדבר לפי הוראות החקיקה המנויות בסעיף קטן (א).
הערה: קיימת לטעמנו חשיבות רבה שאזכורה של החובה לפי חוק זה וקביעתה של עבירת המשמעת הרלוונטית – תהיה בחוק הרלוונטי לכל נושא תפקיד (חוק בתי המשפט, חוק המשטרה, פק' העיריות וכו'). על כן לטעמנו יש להעביר את סעיף המשמעת לחוקים הרלוונטיים לנושאי התפקיד – כל אחד לפי החוק הנוגע לו – במסגרת תיקון עקיף לחוק זה.
ביצוע ותקנות
8.
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בכל עניין הנוגע לביצועו;
(ב) השר רשאי, בצו, בהסכמת השר הנוגע בדבר, באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת להוסיף בעלי תפקידים על אלו המנויים בתוספת הראשונה לחוק זה; בסעיף זה – "השר הנוגע בדבר" – לשופט – שר המשפטים; לשוטר וסוהר – השר לביטחון פנים; לעובד רשות מקומית – שר הפנים.
תחילה תחולה והוראות מעבר
9.
(א) תחילתו של חוק זה בתום שלושה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
(ב) הוראות חוק זה יחולו על בעלי תפקידים בכירים המכהנים ביום התחילה ויהיה עליהם להגיש הצהרות הון לפי חוק זה בתוך 60 ימים מיום התחילה (להלן – מועד ההגשה), ולעניין סעיף 3(א)(2) בכל ארבע שנים מיום מועד ההגשה.
תיקון חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959
10.
בחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, אחרי סעיף 35 יבואו:
"אחריות משמעתית
35א
עובד המדינה המפר את חובתו לפי סעיף 35 לעיל ולתקנות מכוחו עובר עבירת משמעת, למעט במקרים שנקבעו בתקנות.
סודיות הצהרה על רכוש
35ב
נציב שירות המדינה, או מי שהוא הסמיכו לכך, ישמור בסוד את הצהרות הרכוש ולא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש, אלא במקרים הבאים:
(א) בהסכמתו או על פי בקשתו של עובד המדינה לפי סעיף 35 לעיל ושל מי שהמידע אודותיו;
(ב) התעורר חשד לעבירה פלילית, רשאי בית משפט להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת ההון, לאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע;
(ג) אם הורה אב בית הדין למשמעת לפי חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, בהליך לפי סעיף 35א לחוק זה".
תוספת ראשונה
תוספת ראשונה
(סעיף 2(א))
טור א' – בעל תפקיד בכיר
טור ב' – הגורם המפקח
שופטים כהגדרתם בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ו-2002; למעט דיין של בית דין של עדה נוצרית כמשמעותו בסימן 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922-1947.
הערה: בתי הדין של העדה נוצרית הם גופים פרטיים שאינם פועלים מכוח חוק ודיינים המכהנים בהם אינם עובדי ציבור ומשכורתם אינה מקופה ציבורית.
לדיון:
- אפשרות לשופטים חדשים ליתן הצהרת הון 60 ימים לאחר ניתוק הקשרים; העסקיים שלפני המינוי (שנה + 60 יום);
- הגורם המפקח;
- שופטים עמיתים.
נציב תלונות הציבור על שופטים כהגדרתו בחוק תלונות הציבור על שופטים, התשס"ו-2002.
שוטר בדרגת תת-ניצב ומעלה במשטרת ישראל וסוהר מדרגת תת-גונדר ומעלה בשירות בתי הסוהר.
מבקר המשרד לביטחון הפנים, כהגדרתו בחוק הביקורת הפנימית, תשנ"ב-1992.
הערה: כאמור, נושא הצהרת הון של בכירים בצבא ההגנה לישראל טרם הוסכם. עמדת המשרד לביטחון הפנים היא שיש להחיל את ההוראות גם על גורמים בכירים בצבא.
עובד רשות מקומית שהוא אחד מאלה –
(1) המנהל כללי;
(2) המזכיר;
(3) המהנדס;
(4) היועץ משפטי;
(5) המבקר;
(6) הגזבר;
(7) מנהל המחלקה; לעניין זה "מנהל המחלקה" – מי שעומד בראש מינהל, אגף או כל גוף אחר ברשות מקומית והוא הגורם הבכיר ברשות המקומית המופקד על עניני גביה, רישוי עסקים או פיקוח על הבניה באותה רשות;
שופט שנקבע לפי סעיף 1 לחוק ראש הרשות המקומיות וסגניו (הצהרת הון), התשנ"ד-1993.
תוספת שניה
תוספת שניה
(סעיף 2(ב))
הצהרה על רכוש
חלק כללי
אני הח"מ (שם משפחה ושם פרטי) __________ מס' זהות _____________
ממלא משרה __________ביחידה ________________ של משרד הרשות המקומית ________
מצהיר בזה, בהתאם לסעיף ______ של חוק הצהרת הון של בעלי תפקידים בכירים, התשע"ו-2016 , בדבר הנכסים והחובות, שלי ושל בו זוגי החי עמי ושל ילדי הסמוכים על שולחני (להלן – בני משפחתי), לאמור:
בן הזוג (שם משפחה ושם פרטי) __________ מס' זהות _____________
ילדי הסמוכים על שולחני:
1. שם משפחה __________ שם פרטי __________ מס' זהות _____________
2. שם משפחה __________ שם פרטי __________ מס' זהות _____________
3. שם משפחה __________ שם פרטי __________ מס' זהות _____________
4. שם משפחה __________ שם פרטי __________ מס' זהות _____________
חלק א' – הון, נכסים, זכויות והתחייבויות
1. חשבונות עו"ש, פיקדונות, תכניות חסכון וכיוצא באלה, בישראל או מחוץ לישראל
רצ"ב תדפיסי כל החשבונות העדכניים שהונפקו, לבקשתי ולבקשת בני משפחתי, על ידי בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים (חברות ביטוח, חברי בורסה, קופות פנסיה, קרנות השתלמות וכיו"ב שבהם מנוהלים חשבונות על שמנו או שאנו נהנים בהם ("נהנה" לעניין זה – כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000);
אני מצהיר בזאת כי לאחר קבלת תדפיסי החשבונות הרצ"ב וידאתי שהם כוללים התייחסות לנושאים אלה:
(1) פרטי המוסד הפיננסי – שם המוסד הפיננסי ומספר סניף הבנק שבו מתנהל החשבון;
(2) פרטי החשבון – סוג החשבון (עו"ש/ פיקדון/ תכנית חסכון וכיו"ב); שם בעלי החשבון או בעלי זכות החתימה; סכום עדכני של הכספים המוחזקים בחשבון נכון ליום הגשת ההצהרה;
(3) החלק בחשבון באחוזים שבבעלותי או בבעלות בן משפחתי;
(4) לגבי חשבונות במטבע זר – יש לציין גם את סוג המטבע שבו מתנהל החשבון וסכום עדכני של הכספים המוחזקים בחשבון, במטבע זר ובשקלים חדשים.
2. מזומנים (כספים שאינם מוחזקים במוסד פיננסי כלשהו)
להלן יפורטו סכומים במזומנים שאני או בני משפחתי מחזיקים שלא במוסד פיננסי כלשהו (יש להתייחס לכספים בסכומים העולים על 20,000 שקלים חדשים; כמו כן יש להתייחס גם לכספים המוחזקים בכספות שאצל צדדים שלישיים, למשל בבנקים):
מטבע ישראלי
מטבע חוץ
שם בעליהם של המזומנים (המצהיר או בני משפחתו)
סוג המטבע
סכום נקוב במטבע חוץ
3. ניירות ערך והשקעות אחרות המוחזקות/ מנוהלות בעבורי או בעבור בני משפחתי על ידי מוסדות פיננסיים, בישראל או מחוץ לישראל:
(א) ניירות ערך (לרבות מניות, אגרות חוב או זכויות לרכוש, להמיר או למכור כל אחד מאלה, וכן אופציות וחוזים עתידיים כהגדרתם בסעיף 64 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 ויחידות בקרן להשקעות משותפות בנאמנות);
רצ"ב תדפיסי תיקי השקעות בניירות ערך המוחזקים בעבורי ובעבור בני משפחתי;
התדפיסים הונפקו לבקשתי ולבקשת בני משפחתי, על ידי המוסד הרוכש/ המנהל/ המחזיק בעבורנו את ניירות הערך (בנק, חבר בורסה, מנהל תיקי השקעות וכיו"ב)2.
אם מדובר ביחידות בקרן להשקעות משותפות בנאמנות – יש להגיש טפסי תיקי השקעות הכוללים את הפרטים המפורטים להלן בשינויים המחויבים (כך למשל על הדיווח לכלול את שם הקרן, שם מנהל הקרן וכיו"ב).
אני מצהיר בזאת כי לאחר קבלת תדפיסי תיקי ההשקעות הרצ"ב, וידאתי שהם כוללים התייחסות לנושאים האלה:
(1) הגוף המחזיק – שם הגוף ועיסוקו (בנק/ מנהל תיקי השקעות וכיו"ב);
(2) פרטי ניירות הערך המוחזקים – שם המנפיק סוג נייר הערך הערך הנקוב ליחידה; מספר היחידות; תאריך הרכישה; לגבי ניירות ערך סחירים – יש לציין גם מספר ניירות הערך ושווי הכספי של תיק ניירות הערך מעודכן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים לפני תאריך החתימה על הצהרה זו; לגבי ניירות ערך לא סחירים – יש לציין גם מספר חברה פרטית; ככל שניירות הערך הונפקו על ידי תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל – יש לציין גם מספר זיהוי בין-לאומי של התאגיד;
(ב) זכויות בקופות גמל (לרבות קרנות פנסיה וקרנות השתלמות) ובתכניות ביטוח; רצ"ב דוח אחרון לעמית שהונפק על ידי קופת הגמל או חברת הביטוח שבה מנוהל חשבון קופת הגמל (להלן קופ"ג) או מוחזקת הפוליסה שלי או של בן משפחתי, לפי העניין;
אני מצהיר כי לאחר קבלת הדוח לעמית הרצ"ב וידאתי שהוא כולל התייחסות לנושאים אלה:
(1) שם קופ"ג/ חברת הביטוח;
(2) תאריך ההצטרפות;
(3) לגבי חברת הביטוח – מספר פוליסה/ לגבי קופ"ג – מספר חשבון;
(4) סכום מצטבר בשקלים חדשים, מעודכן לשנה הקלנדרית שבה מוגשת הצהרה זו.
4. זכויות בנכסי דלא ניידי (זכויות במקרקעין לרבות בעלות, חכירה או דמי מפתח, זכות לקבל בעלות):
להלן פירוט נכסי דלא ניידי שאני או מי מבני משפחתי בעלי זכות בהם:
תיאור הנכס, ייעודו והשימוש בו
המען (עיר, רחוב, מספר)
סוג הזכות (בעלות/ חכירה/ דמי מפתח)
שם בעל הזכות (המחזיק או מי מבני משפחתו) וחלקו בנכס (אחוז בזכויות)
זיהוי הנכס (גוש וחלקה)
עלות רכישה
תאריך רכישה
זכויות בעלות במיטלטלין:
להלן פירוט מיטלטלין/ נכסים בלתי מוחשיים3 שאני או מי מבני משפחתי בעלים בהם:
סוג הפריט
תיאור
תאריך רכישה
עלות או ערך משוער (לפי מיטב השפיטה)
שם הבעלים בנכס (המצהיר או מי מבני משפחתו) וחלקו בבעלות ב%
5. אחזקות בתאגידים שלא באמצעות מוסדות פיננסיים:
(א) שותפויות:
יש לצרף מסמך מאושר על ידי רואה חשבון או מאזן אחרון של השותפות מאושר על ידי רואה חשבון, ביחס לשותפויות שבהן המצהיר או מי מבני משפחתו שותפים, הכוללים את הפרטים האלה:
(1) שם השותפות וכתובתה;
(2) מספר תיק רישום;
(3) תאריך המאזן האחרון;
(4) זכויות בשותפות – ערך כספי;
(5) שמו של מי מבני המשפחה שהוא השותף בשותפות וחלקו בשותפות (באחוזים).
(ב) תאגידים אחרים (חברות ואגודות שיתופיות):
יש למלא סעיף זה רק לגבי חברות פרטיות או ציבוריות שלא דווח עליהן בסעיף 3 לעיל:
שם התאגיד
צורת ההתאגדות
מס' תיק רישום
תאריך מאזן אחרון
שם הבעלים (המצהיר או מי מבני משפחתו)
תאריך רכישה
ערך נקוב בשקלים
6. זכויות אחרות שלא דווחו לעיל
תיאור הזכות
שם בעלי הזכות (המצהיר או מי מבני משפחתו)
אומדן הזכות בשקלים חדשים
חלק בזכות ב%
שמות שותפים בזכות
חלק ב' – מקורות ההכנסה ביום הקובע למתן ההצהרה
נוסף על הרכוש המפורט בהצהרה זו לי או לבני משפחתי מקורות הכנסה אלה(יש להתייחס למקורות הכנסה בעבר אם הם עשויים להיות מקורות הכנסה בעתיד; "מקורות הכנסה" – לרבות תמלוגים, פנסיות, תגמולים ומזונות):
מקור ההכנסה
סוג ההכנסה
שם בעל הזכות (המצהיר או מי מבני משפחתו)
סכום בשקלים חדשים
חלק ג' – חובות/ התחייבויות
יש לי ולבני משפחתי חובות בסכום כולל של ___________ שקלים חדשים; להלן פירוט החובות (יש לצרף מסמכי הלוואה או חוב בכתב אם יש כאלה):
שם בעל החוב (המצהיר או בני משפחתו)
תאריך היווצרות החוב
שם בעל הזכות
סכום החוב
פרטי ההצמדה ושיעורי הריבית
בטוחות (ככל שישנן)
חלק ד' – הצהרה
אני החתום מטה ___________ ת"ז ___________ מצהיר בזאת כי –
1. כל המידע והפרטים שמסרתי בהצהרה זו, בקשר לעצמי ולבני משפחתי, הם מלאים, נכונים ואמיתיים;
2. כל המידע והפרטים שמסרתי בשאלון זה, בקשר לעצמי ולבני משפחתי הם מידיעה אישית, אלא אם כן נאמר במפורש כי ההצהרה היא למיטב הידיעה, וזאת במקרה שבו הפרטים אינם ידועים לי במלואם או בחלקם או אינם ידועים לי מידיעה אישית, ואין באפשרותי לבררם תוך שימוש באמצעים סבירים;
3. אני מתחייב לעדכן את הצהרתי זו בכל מקרה שבו אסבור כי חל שינוי משמעותי בתוכן הצהרתי או מתום כל ארבע שנים לכהונתי במשרתי הנוכחית או משרה אחרת שחוק הצהרת הון לבעלי תפקידים בכירים, התשע"ו-2016, חל עליה.
תאריך _____________ חתימה _____________
הסדרי הצהרת הון ביחס לבעלי תפקידים נוספים
עובדי מדינה + עובדי משרד מבקר המדינה + עובדי הכנסת + עובדי בית הנשיא
חברי כנסת
שרים
תשומת הלב לחובת שר וסגנו למכור ולהעביר את רכושם או להפקידו ב"נאמנות עיוורת"
ראש רשות מקומית וסגנו
מנהל כללי של חברה ממשלתית4
מועד הגשה
60 יום מיום שהתמנה/ אם חל שינוי משמעותי/ בתום 60 ימים מסיום משרתו ובכל ארבע שנים
60 יום מיום היבחרו/ סיום תפקידו/ חזרתו מהשעיה/ שינוי משמעותי
בתוך 60 יום מתום כל שנת כהונה כשר ובתום 60 ימים מיום סיום הכהונה כשר
60 יום מיום היבחרו/ סיום תפקידו/ משינוי משמעותי
30 יום מיום מינויו/ משינוי משמעותי
מועד הארכה
עד 60 ימים בסך הכל
30 יום בכל פעם עד 90 ימים
מהות ההצהרה
לפי הטופס שבתוספת
ההון, הנכסים, הזכויות ההתחייבויות והחובות שיש לו ולבני משפחתו; בהצהרה יצויין סוג הנכסים וערכם בעת רכישתם;
מקורות ההכנסה של חבר הכנסת ובני משפחתו וסכומי ההכנסה מכל מקור נוסף.
ההון, הנכסים, הזכויות וההתחיבויות שיש לשר ולבני משפחתו בתום אותה שנה או בתום תקופת כהונה;
מקורות ההכנסה של השר ובני משפחתו באותה שנה או באותה תקופה וסכומי ההכנסה מכל מקור;
(1) ההון, הנכסים, הזכויות, ההתחייבויות והחובות שיש לראש הרשות ולבני משפחתו5; בהצהרה יצויין ערך הנכסים בעת רכישתם;
(2) מקורות ההכנסה של ראש הרשות ובני משפחתו וסכומי הכנסה מכל מקור נוסף.
הנכסים, החובות ומקורות ההכנסה שלו, של בן זוגו שחי עמו ושל ילדיו הסמוכים על שולחנו; כן יצהיר כאמור על שינויים מהותיים בנתונים אלה.
לפי הנוסח שבתוספת
מוגשת ליו"ר הדירק' במעטפה סגורה וחתומה.
פעולת המפקח
הממונה על הצהרות הרכוש רשאי לבדוק כי הצהרה נערכה או הוגשה לפי תקנות אלה. לא הוגשה – רשאי לדרוש תיקון בתוך פרק זמן של עד 30 ימים.
הנציב יקים מאגר מידע על הצהרות הרכוש.
הנציב והממונה ישמרו על סודיות הצהרות עובדי המדינה ... אלא בהסכמתו של העובד, או אם הורה ביהמ"ש או אב ביה"ד למשמעת...
הנציב או מי שהסמיך לכך רשאי, לאחר התייעצות ביועץ המשפטי לממשלה לבדוק אי קיום תקנות אלה או סטייה מהן
קיים לדעת הנציב חשד לעבירה פלילית – יעביר את העניין ליועץ המשפטי לממשלה
(עובדי הכנסת ועובדי בית הנשיא מעבירים את הצהרתם במעטפה סגורה ולכן ההוראות ביחס לבדיקת הצהרותיהן אינן רלוונטיות)
ישמור על סודיות ויגלה רק על פי בקשתו של חה"כ המצהיר, או עפ"י דרישה של ביהמ"ש
ידווח על אי קיום ההסדרים לוועדת האתיקה
חשש לעבירה פלילית – יעביר את העניין ליועץ המשפטי לממשלה
ההצהרות יישמרו במעטפות סגורות במקום נעול שקבע יו"ר הדירק'; מותר לפתוח מעטפה רק לפי הוראות היועץ המשפטי לממשלה או בית משפט.