חומר רקע
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט י"ז באדר ב' תשע"ו
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה 27 במרץ 2016
הצעת חוק המאבק בטרור
נושאים לדיון הקבוע ליום 28.3.2016
החלטה בנושא פיצול:
פיצול של הסעיפים הבאים מהצעת החוק:
סעיף 115 (תיקון לפקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), התש"ט-1948))
סעיף 120 (תיקון לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979), וכן את ההשלמה לו בסעיף 130, פריט 42(2) המוצע בו לתוספת הראשונה בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים;
סעיף 131 (תיקון לחוק שירות הביטחון הכללי), התשס"ב-2002).
ההחלטה דורשת את אישור מליאת הכנסת, לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת.
החלטות בנושא מיזוגים:
פ/2243/20, הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון – רישום פלילי על עבירות טרור), התשע"ו–2015, של ח"כ ענת ברקו;
פ/456/20, הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה לחוטף על רקע לאומני), התשע"ה–2015, של ח"כ מרדכי יוגב;
הצעת חוק ממשלתית, מ-967, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 123) (הסתה לטרור), התשע"ו-2015
ההחלטות דורשות את אישור ועדת הכנסת, לפי סעיף 84(ד) לתקנון הכנסת.
סעיפים שנשארו לדיון:
סעיפים מפרק העבירות שהוועדה לא סיימה לדון בהם:
נושאים לסיום מפרק ד' – עבירות טרור
40. החמרה בענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור
(א) העובר עבירה שהיא מעשה טרור, למעט עבירה כמפורט להלן, דינו – כפל העונש הקבוע לאותה עבירה אך לא יותר מ-25 שנים:
(1) עבירה לפי חוק זה;
(2) עבירה שדינה מאסר עולם חובה.
(ב) על אף הוראות סעיף 41 לחוק העונשין, העובר עבירה שהיא מעשה טרור שדינה מאסר עולם, ולא נקבע שהוא עונש חובה, דינו – 30 שנים.
.
נוסח חדש:
42. מעשה טרור המוני
(א) העובר עבירה שהיא מעשה טרור שגרמה לפגיעות בגוף של ציבור גדול, דינו – מאסר עולם.
(ב) העובר עבירה שהיא מעשה טרור תוך שימוש בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי, בחומר מזיק או במיתקן רגיש, או תוך פגיעה במיתקן רגיש, העלולים לפי טיבם או סוגם לגרום לפגיעה ממשית בשטח גדול, דינו – מאסר עולם.
48. התיישנות בעבירות טרור – הממשלה רוצה לשקול להוסיף תוספת לסעיף זה שאושר בוועדה בנוסח שלהלן:
על אף הוראות סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, ניתן להעמיד לדין אדם בשל עבירת טרור גם אם עברה תקופת ההתיישנות החלה לגביה לפי סעיף 9(א) לחוק האמור, ובלבד שהטעם לכך שלא הוגש כתב אישום, לא נוהלה חקירה או לא התקיים הליך מטעם בית משפט במהלך התקופה האמורה, לפי העניין, הוא שהחשוד מתחמק מן הדין ונמצא מחוץ לישראל, ולא ניתן להביאו לחקירה או למשפט בישראל.
מיזוג הצעת חוק של ח"כ ענת ברקו, פ/2243/20, הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון – רישום פלילי על עבירות טרור), התשע"ו–2015:
מיזוג הצעת החוק של ח"כ מרדכי יוגב, פ/456/20, הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה לחוטף על רקע לאומני), התשע"ה–2015:
החלטת ועדת שרים לחקיקה: לתמוך בקריאה טרומית, בתנאי שחבר הכנסת המציע יכפיף את הצעתו להצעה הממשלתית בנושא המאבק בטרור בכל הנוגע להחמרת הענישה על עבירות של מעשי טרור.
נושאים נוספים להחלטת הוועדה:
בסעיף 18 – פרסום ההכרזות של ארגוני טרור - הממשלה ביקשה לשקול לפרסם את ההכרזות בתוספת לחוק. מה עמדתה הנוכחית?
18. פרסום
(א) הודעה על הכרזה לפי סעיפים 4, 6 או 11, או על ביטול לפי סעיפים 7 או 13, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הביטחון.
(ב) שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע דרכים נוספות על האמור בסעיף קטן (א) להבאת דבר ההכרזה או הביטול, לפי העניין, לידיעת חבר בני האדם שהוכרז עליו שהוא ארגון טרור או לידיעת האדם שהוכרז עליו שהוא פעיל טרור, ולידיעת הציבור.
בסעיף 57 – מניעת פגישה של עורך דין עם יותר מעצור אחד באותה חקירה - נותרה מהדיון שאלת זכות הערר של עורך הדין עצמו. מצ"ב נוסח לדיון
סעיף חדש - סעיף ניהול הרכוש בפרק החילוט:
צו תפיסה, צו זמני או צו חילוט שניתנו לגבי רכוש, לפי הוראות פרק זה (פלילי + מינהלי), יהיו אסמכתא בידי האפוטרופוס הכללי לתפוס את הרכוש ולנהל אותו.
בקשה למתן צו זמני לפי הוראות סימן א' (פלילי), הכולל הוראות לאפוטרופוס הכללי בדבר ניהול זמני של הרכוש, תוגש לבית המשפט לאחר התייעצות עם האפוטרופוס הכללי.
הוצאות תפיסת הרכוש וניהולו לפי פרק זה, לרבות תשלום הוצאות הליכי התפיסה, החילוט, ניהול הרכוש ומימושו, ולרבות שכרו של האפוטרופוס הכללי בעד הניהול, ייגבו מכלל הרכוש שהוא מנהל ושחולט לפי הוראות סימן א (פלילי) או לפי הוראות סעיף 98 (החילוט המינהלי). [לכך יש הוראה משלימה בנוסח סעיף התקנות שהעברנו הרגע].
סעיף מטרה:
תקנות ההגנה
על שולחן הוועדה מונחת הצעת חוק לתיקון תקנות ההגנה (שעת חירום) (ביטול תקנות), בה מבקשת הממשלה לבטל מספר רב של תקנות מתקנות ההגנה. בתחילת הדיונים, הוועדה ביקשה לדון בהצעת החוק יחד עם הצעת החוק המאבק בטרור, ולהעביר את שתיהן בעת ובעונה אחת. נוכח קוצר הזמן שעומד לרשותנו, נציע כי בחוק המאבק בטרור יבוטלו, בתיקון עקיף, תקנות מתקנות ההגנה שיש להם תחליף בחוק המאבק – ולהשאיר את שאר התקנות לדיון בוועדה בהמשך. בנוסף, יש לשים לב כי קיימות תקנות, שאותן לא הוצע לבטל, שמשאירות סמכות מקבילה לפעול הן לפי התקנות והן לפי החוק החדש. בנושאים אלה, יש לכתוב במפורש בחוק המאבק בטרור כי ככל שהנושא הוסדר בחוק החדש, אין סמכות לפעול לפי תקנות ההגנה.
ביטול תקנות:
התקנות שלטעמנו יש להן תחליף בחוק המאבק בטרור, ולכן יש לבטלן:
תקנה 74 (תפיסה והחרמה) – אם מבקשים לאפשר לחייל סמכות לתפיסה ראשונית, ניתן להוסיף הוראה כזאת בסעיף 95.
תקנה 84 (הכרזה על התאגדות בלתי-מותרת)
תקנה 85 (עבירות הקשורות להתאגדות בלתי-מותרת)
תקנה 120 (החרמת רכוש)
ובנוסף, מאחר שאיננו מטפלים כעת בכל התיקונים לתקנות ההגנה, נראה לנו לקבוע העדפה כללית לחקיקה הישראלית, בנוסח שלהלן:
"בעניינים שמפורטים להלן, בקשר לעבירת טרור, פעילות טרור, או בקשר לארגון טרור, לא תהיה סמכות לפעול לפי תקנות ההגנה [גרסה ב': אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה]:
העמדה לדין בבית משפט ישראלי;
סגירת מקום, או הגבלת השימוש בו;
חילוט רכוש, לרבות תפיסתו לפני חילוט."
בהגדרה "מעשה טרור" - המניע
27. גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור
(א) העושה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון, באחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
(1) בפומבי, במטרה להזדהות עם ארגון הטרור;
(2) בנסיבות שבהן יש אפשרות ממשית שהדבר יביא לביצוע מעשה טרור או עבירה לפי סעיפים 25, 26, 28 או 32.
(ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
(1) מפרסם קריאה לביצוע מעשה טרור ;
(2) מפרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו, ועל פי תוכנו של הפרסום והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור.
(ג) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים:
(1) מחזיק, לשם הפצה, פרסום האסור לפי הוראות סעיף קטן (ב) או פרסום אחר שעל פניו מגלה הזדהות עם ארגון טרור;
(2) נותן שירות לשם הכנה, הפצה, ייצור או פרסום של פרסום האסור פסקה (1).
(ד) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על הפרסום האסור לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), אינו מהווה עבירה לפי סעיף זה.
(ה) לא יוגש כתב אישום לפי סעיף זה אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה.
ביצוע ותקנות – *נוסח חדש מאת משרד המשפטים
111. שר המשפטים ממונה על ביצוע הוראות חוק זה למעט ההוראות המפורטות בסעיפים קטנים (ב) ו-(ד), והוא רשאי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע הוראות החוק כאמור, ובכלל זה בעניינים אלה: שר המשפטים ממונה על ביצוע הוראות חוק זה למעט ההוראות המפורטות בסעיפים קטנים (ב) ו-(ד), והוא רשאי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע הוראות החוק כאמור, ובכלל זה בעניינים אלה:
סדרי דין בבקשה לחילוט בהליך פלילי
שר הביטחון ממונה על ביצוע הוראות חוק זה לעניין הכרזה לפי סימן א' לפרק ב', ועל ביצוע הוראות פרק ז', והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג), להתקין תקנות לביצוע ההוראות כאמור,; תקנות לעניין פרק ז' יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים. שר הביטחון ממונה על ביצוע הוראות חוק זה לעניין הכרזה לפי סימן א' לפרק ב', ועל ביצוע הוראות פרק ז', והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג), להתקין תקנות לביצוע ההוראות כאמור,; תקנות לעניין פרק ז' יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
שר המשפטים יחד עם שר הביטחון יקבעו תקנות בעניינים אלה: שר המשפטים יחד עם שר הביטחון יקבעו תקנות בעניינים אלה:
לפי בקשת המל"ל הפרטים שייכללו בהכרזה של שר הביטחון או של ועדת השרים לפי פרק ב';
(ור' השלמה בסעיף 18, להלן)
דרכים ומועדים להמצאת הודעות לארגון טרור מוכרז או למי שהוכרז פעיל טרור, ולמי שחלה עליו חובת דיווח לפי הוראות סעיפים 7 או 8א לחוק איסור הלבנת הון;
הדרך והמועד להגשת בקשה לביטול הכרזה של שר הביטחון או ועדת השרים, וכן אופן קיום הביקורת התקופתית על הכרזת ועדת השרים;
השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע הוראות פרק ח', והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות לביצועו, לרבות בעניין המצאת עותק של צו למניעת פעילות ושל צו להגבלת שימוש במקום, לבעלים של מקום או למחזיק בו, וכן לעניין הגשת בקשה לעיון חוזר. השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע הוראות פרק ח', והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות לביצועו, לרבות בעניין המצאת עותק של צו למניעת פעילות ושל צו להגבלת שימוש במקום, לבעלים של מקום או למחזיק בו, וכן לעניין הגשת בקשה לעיון חוזר.
תקנות לפי חוק זה, יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. תקנות לפי חוק זה, יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
דיווח לכנסת 111א. שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, באחד ביוני בכל שנה, על העניינים הבאים –
(א) (בהתאם לדיווח הקיים היום בהוראת השעה – יש להתאים את ההפניות בהתאם למספור החדש בחוק המאבק בטרור) יישומו של פרק ה', ובכלל זה את מספר המקרים שבהם -
(1) השהה קצין ממונה הבאת עצור בעבירת ביטחון לפני שופט לפי הוראות סעיף לרבות פירוט בדבר תקופות ההשהיה;
(1א) הורה בית משפט על השהיית הבאתו של עצור בעבירת ביטחון לפני שופט לפי הוראות סעיף;
(2) ציווה שופט על מעצרו של עצור בעבירת ביטחון כאמור בסעיף 17(א) לחוק המעצרים כנוסחו בסעיף לחוק זה, לרבות פירוט בדבר התקופות שבהן הוחזק במעצר כאמור בסעיף 17(ב) לחוק המעצרים כנוסחו בסעיף לחוק זה ולרבות פירוט בדבר התקופות שבהן הוחזק במעצר לתקופה העולה על 15 ימים;
(3) האריך בית המשפט העליון את מעצרו של עצור בעבירת ביטחון שלא בנוכחות העצור לפי הוראות סעיף, לרבות פירוט בדבר התקופות שבהן הוחזק במעצר;
(4) הורה בית המשפט על קיום דיון לפי הוראות סעיף;
(5) הורה בית המשפט שלא להביא את החלטתו לידיעת העצור לפי הוראות סעיף וכן את המועד שבו הובאה לידיעת העצור החלטת בית משפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחותו כאמור בסעיף האמור;
(6) מונה לעצור סניגור לפי הוראות סעיף;
(7) הופעלה יותר מסמכות אחת מהסמכויות לפי הוראות סעיפים, וסעיף 35 לחוק המעצרים, וכן את פירוט הסמכויות שהופעלו.
(ב) מספר המקרים, ומשך התקופה, שבהם נדחתה פגישת עצור בעבירת טרור עם עורך דין לפי הוראות סעיף 35 לחוק המעצרים.
שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, באחד ביוני בכל שנה, על העניינים הבאים –
(א) (בהתאם לדיווח הקיים היום בהוראת השעה – יש להתאים את ההפניות בהתאם למספור החדש בחוק המאבק בטרור) יישומו של פרק ה', ובכלל זה את מספר המקרים שבהם -
(1) השהה קצין ממונה הבאת עצור בעבירת ביטחון לפני שופט לפי הוראות סעיף לרבות פירוט בדבר תקופות ההשהיה;
(1א) הורה בית משפט על השהיית הבאתו של עצור בעבירת ביטחון לפני שופט לפי הוראות סעיף;
(2) ציווה שופט על מעצרו של עצור בעבירת ביטחון כאמור בסעיף 17(א) לחוק המעצרים כנוסחו בסעיף לחוק זה, לרבות פירוט בדבר התקופות שבהן הוחזק במעצר כאמור בסעיף 17(ב) לחוק המעצרים כנוסחו בסעיף לחוק זה ולרבות פירוט בדבר התקופות שבהן הוחזק במעצר לתקופה העולה על 15 ימים;
(3) האריך בית המשפט העליון את מעצרו של עצור בעבירת ביטחון שלא בנוכחות העצור לפי הוראות סעיף, לרבות פירוט בדבר התקופות שבהן הוחזק במעצר;
(4) הורה בית המשפט על קיום דיון לפי הוראות סעיף;
(5) הורה בית המשפט שלא להביא את החלטתו לידיעת העצור לפי הוראות סעיף וכן את המועד שבו הובאה לידיעת העצור החלטת בית משפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחותו כאמור בסעיף האמור;
(6) מונה לעצור סניגור לפי הוראות סעיף;
(7) הופעלה יותר מסמכות אחת מהסמכויות לפי הוראות סעיפים, וסעיף 35 לחוק המעצרים, וכן את פירוט הסמכויות שהופעלו.
(ב) מספר המקרים, ומשך התקופה, שבהם נדחתה פגישת עצור בעבירת טרור עם עורך דין לפי הוראות סעיף 35 לחוק המעצרים.
תיקון חוק סדר הדין הפלילי 122. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בסעיף 117, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בסעיף 117, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בסעיף 117, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) לעניין סעיף זה, היה האדם שעדותו חשובה לבירור האשמה תושב שטחי המועצה הפלסטינית או אזור חבל עזה, או תושב מדינה או אזור המנויים בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–1954, או מדינה או אזור אחרים המנויים בתוספת לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, חזקה שלא יהיה אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, אלא אם כן הוכח אחרת; לעניין זה, "שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח–1967."
*הערה: סעיף 117 עניינו גביה מוקדמת של עדות. סעיף קטן (ג) המוצע מבקש לקבוע חזקה לפיה מי שהוא תושב שטחי המועצה הפלסטינית, תושב עזה, או תושב של מדינה עוינת המנויות בסעיף, חזקה שאי אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, ולכן בית המשפט רשאי לגבות את עודות בעדות מוקדמת.
יש לזכור כי הוועדה כבר אישרה את סעיף 47 להצעת החוק, שעניינו אמרת עד מחוץ לבית המשפט בעבירות טרור, לפיו תתאפשר סטייה מדיני הראיות בכך שאימרה של תושב השטחים האמורים תהיה קבילת כראיה במשפט פלילי בעבירת טרור גם אם נותן האמרה לא יכול להגיע להעיד בבית המשפט. בדיונים בנושא זה נאמר כי השימוש בסעיף 117 הוא מוגבל ומסורבל, ובנוסף, האפיון של חקירות ביטחון הוא כזה שאין אפשרות לעשות בסעיף 117 שימוש כדי לגבות את העדות של העדים בעבירות טרור. לכן לטעמנו, ככל שמדובר בעבירת טרור, אין הצדקה לעשות את שני התיקונים, והמדינה בחרה בסעיף 47 להצעת החוק. ככל שמדובר בעבירות שאינן קשורות לטרור, לא ראוי לתקן את הסעיף בהצעת חוק זו. יש לזכור כי גם בעדות מוקדמת יש פגיעה מסוימת בהגנה של הנאשם, שכן היכולת של הנאשם לחקור את העד היא מצומצמת בשלב מוקדם זה של ההליך הפלילי, וככל שהמדינה רוצה לתקן את סעיף 117 תיקון כללי, חוק המאבק בטרור אינו האכסניה המתאימה לעניין זה.
"(ג) לעניין סעיף זה, היה האדם שעדותו חשובה לבירור האשמה תושב שטחי המועצה הפלסטינית או אזור חבל עזה, או תושב מדינה או אזור המנויים בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–1954, או מדינה או אזור אחרים המנויים בתוספת לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, חזקה שלא יהיה אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, אלא אם כן הוכח אחרת; לעניין זה, "שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח–1967."
*הערה: סעיף 117 עניינו גביה מוקדמת של עדות. סעיף קטן (ג) המוצע מבקש לקבוע חזקה לפיה מי שהוא תושב שטחי המועצה הפלסטינית, תושב עזה, או תושב של מדינה עוינת המנויות בסעיף, חזקה שאי אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, ולכן בית המשפט רשאי לגבות את עודות בעדות מוקדמת.
יש לזכור כי הוועדה כבר אישרה את סעיף 47 להצעת החוק, שעניינו אמרת עד מחוץ לבית המשפט בעבירות טרור, לפיו תתאפשר סטייה מדיני הראיות בכך שאימרה של תושב השטחים האמורים תהיה קבילת כראיה במשפט פלילי בעבירת טרור גם אם נותן האמרה לא יכול להגיע להעיד בבית המשפט. בדיונים בנושא זה נאמר כי השימוש בסעיף 117 הוא מוגבל ומסורבל, ובנוסף, האפיון של חקירות ביטחון הוא כזה שאין אפשרות לעשות בסעיף 117 שימוש כדי לגבות את העדות של העדים בעבירות טרור. לכן לטעמנו, ככל שמדובר בעבירת טרור, אין הצדקה לעשות את שני התיקונים, והמדינה בחרה בסעיף 47 להצעת החוק. ככל שמדובר בעבירות שאינן קשורות לטרור, לא ראוי לתקן את הסעיף בהצעת חוק זו. יש לזכור כי גם בעדות מוקדמת יש פגיעה מסוימת בהגנה של הנאשם, שכן היכולת של הנאשם לחקור את העד היא מצומצמת בשלב מוקדם זה של ההליך הפלילי, וככל שהמדינה רוצה לתקן את סעיף 117 תיקון כללי, חוק המאבק בטרור אינו האכסניה המתאימה לעניין זה.
"(ג) לעניין סעיף זה, היה האדם שעדותו חשובה לבירור האשמה תושב שטחי המועצה הפלסטינית או אזור חבל עזה, או תושב מדינה או אזור המנויים בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–1954, או מדינה או אזור אחרים המנויים בתוספת לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, חזקה שלא יהיה אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, אלא אם כן הוכח אחרת; לעניין זה, "שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח–1967."
*הערה: סעיף 117 עניינו גביה מוקדמת של עדות. סעיף קטן (ג) המוצע מבקש לקבוע חזקה לפיה מי שהוא תושב שטחי המועצה הפלסטינית, תושב עזה, או תושב של מדינה עוינת המנויות בסעיף, חזקה שאי אפשר לגבות את עדותו במהלך המשפט, ולכן בית המשפט רשאי לגבות את עודות בעדות מוקדמת.
יש לזכור כי הוועדה כבר אישרה את סעיף 47 להצעת החוק, שעניינו אמרת עד מחוץ לבית המשפט בעבירות טרור, לפיו תתאפשר סטייה מדיני הראיות בכך שאימרה של תושב השטחים האמורים תהיה קבילת כראיה במשפט פלילי בעבירת טרור גם אם נותן האמרה לא יכול להגיע להעיד בבית המשפט. בדיונים בנושא זה נאמר כי השימוש בסעיף 117 הוא מוגבל ומסורבל, ובנוסף, האפיון של חקירות ביטחון הוא כזה שאין אפשרות לעשות בסעיף 117 שימוש כדי לגבות את העדות של העדים בעבירות טרור. לכן לטעמנו, ככל שמדובר בעבירת טרור, אין הצדקה לעשות את שני התיקונים, והמדינה בחרה בסעיף 47 להצעת החוק. ככל שמדובר בעבירות שאינן קשורות לטרור, לא ראוי לתקן את הסעיף בהצעת חוק זו. יש לזכור כי גם בעדות מוקדמת יש פגיעה מסוימת בהגנה של הנאשם, שכן היכולת של הנאשם לחקור את העד היא מצומצמת בשלב מוקדם זה של ההליך הפלילי, וככל שהמדינה רוצה לתקן את סעיף 117 תיקון כללי, חוק המאבק בטרור אינו האכסניה המתאימה לעניין זה.
תיקון חוק איסור הלבנת הון 129. בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 – בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 – בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 –
(1) במקום ההגדרה "חוק איסור מימון טרור" יבוא: (1) במקום ההגדרה "חוק איסור מימון טרור" יבוא: (1) במקום ההגדרה "חוק איסור מימון טרור" יבוא:
""חוק המאבק בטרור" – חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015;"; ""חוק המאבק בטרור" – חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015;";
(2) בסעיף 28, במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור"; (2) בסעיף 28, במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור"; (2) בסעיף 28, במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור";
(3) בסעיף 29(ב), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא ""; (3) בסעיף 29(ב), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא ""; (3) בסעיף 29(ב), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "";
(4) בסעיף 30 – (4) בסעיף 30 – (4) בסעיף 30 –
(א) בסעיף קטן (ב)(1), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא ""; (א) בסעיף קטן (ב)(1), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "";
(ב) בסעיף קטן (ה), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור"; (ב) בסעיף קטן (ה), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור";
(ג) בסעיף קטן (ו), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא ""; (ג) בסעיף קטן (ו), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "";
(ד) בסעיף קטן (ז), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "וחוק המאבק בטרור"; (ד) בסעיף קטן (ז), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "וחוק המאבק בטרור";
(ה) בסעיף קטן (ח), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור"; (ה) בסעיף קטן (ח), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור";
(ו) בסעיף קטן (י), במקום "בחוק איסור מימון טרור" יבוא "בחוק המאבק בטרור"; (ו) בסעיף קטן (י), במקום "בחוק איסור מימון טרור" יבוא "בחוק המאבק בטרור";
(5) בסעיף 31(א), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא ""; (5) בסעיף 31(א), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא ""; (5) בסעיף 31(א), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "";
(6) בסעיף 31ב(א)(1), במקום "סעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור" יבוא "סעיף 108 לחוק המאבק בטרור"; (6) בסעיף 31ב(א)(1), במקום "סעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור" יבוא "סעיף 108 לחוק המאבק בטרור"; (6) בסעיף 31ב(א)(1), במקום "סעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור" יבוא "סעיף 108 לחוק המאבק בטרור";
(7) בתוספת הראשונה, בפרט (18), במקום "או לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין" יבוא "לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין, או לפי חוק המאבק בטרור".
* הערה: פרק ח' בחוק איסור הלבנת הון עניינו שימוש במאגרי המידע שברשות הרשות להלבנת הון על ידי גורמים אחרים. אחרי דין ודברים שהיו לנו עם הממשלה לגבי הנוסח המקורי, מבקשת הממשלה להביא נוסח חדש לתיקון. איננו מתנגדות לנוסח החדש, אף שהוא מרחיב בחלק מהמקרים את המידע שיעבור בין הגורמים.
בנוסף, מוצע להוסיף לרשימת עבירות המקור שבתופסת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון גם את העבירות החמורות לפי חוק המאבק בטרור ואת העבירות הקשורות מטבען לנושאים כלכליים. כיום, עבירות לפי פקודת מניעת טרור, תקנות ההגנה, ואיסור מימון טרור, קבועות כעבירות מקור.
(7) בתוספת הראשונה, בפרט (18), במקום "או לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין" יבוא "לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין, או לפי חוק המאבק בטרור".
* הערה: פרק ח' בחוק איסור הלבנת הון עניינו שימוש במאגרי המידע שברשות הרשות להלבנת הון על ידי גורמים אחרים. אחרי דין ודברים שהיו לנו עם הממשלה לגבי הנוסח המקורי, מבקשת הממשלה להביא נוסח חדש לתיקון. איננו מתנגדות לנוסח החדש, אף שהוא מרחיב בחלק מהמקרים את המידע שיעבור בין הגורמים.
בנוסף, מוצע להוסיף לרשימת עבירות המקור שבתופסת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון גם את העבירות החמורות לפי חוק המאבק בטרור ואת העבירות הקשורות מטבען לנושאים כלכליים. כיום, עבירות לפי פקודת מניעת טרור, תקנות ההגנה, ואיסור מימון טרור, קבועות כעבירות מקור.
(7) בתוספת הראשונה, בפרט (18), במקום "או לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין" יבוא "לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין, או לפי חוק המאבק בטרור".
* הערה: פרק ח' בחוק איסור הלבנת הון עניינו שימוש במאגרי המידע שברשות הרשות להלבנת הון על ידי גורמים אחרים. אחרי דין ודברים שהיו לנו עם הממשלה לגבי הנוסח המקורי, מבקשת הממשלה להביא נוסח חדש לתיקון. איננו מתנגדות לנוסח החדש, אף שהוא מרחיב בחלק מהמקרים את המידע שיעבור בין הגורמים.
בנוסף, מוצע להוסיף לרשימת עבירות המקור שבתופסת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון גם את העבירות החמורות לפי חוק המאבק בטרור ואת העבירות הקשורות מטבען לנושאים כלכליים. כיום, עבירות לפי פקודת מניעת טרור, תקנות ההגנה, ואיסור מימון טרור, קבועות כעבירות מקור.
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים 130. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא:
"42. מאבק בטרור – החלטה של רשות בעניין צו מהמפורטים להלן: "42. מאבק בטרור – החלטה של רשות בעניין צו מהמפורטים להלן: "42. מאבק בטרור – החלטה של רשות בעניין צו מהמפורטים להלן:
(1) צו תפיסה מינהלי וצו חילוט לפי פרק ז' לחוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, וכן צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום, לפי פרק ח' לחוק האמור;
(2) צו הגבלה לפי סעיף 2(א) לחוק סמכויות מינהליות (מעצרים והגבלות), התשל"ט–1979." [פסקה זו תפוצל ותדון ביחד עם הנושא מעצרים מינהליים והגבלות]
הפרת צו חילוט, צו זמני או צו תפיסה מינהלי
38. (א) ניתן צו חילוט, צו זמני או צו תפיסה מינהלי לפי הוראות סעיפים 58, 59, 63, 65, 77, 78, 89, 91 או 98(א), לא יעשה אדם כל פעולה ברכוש שבחזקתו או שבשליטתו, אשר לגביו ניתן צו כאמור, ואשר עלול להכשיל את ביצוע הצו.
(ב) העושה פעולה כאמור בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; עשה כן במטרה להכשיל את ביצוע הצו – דינו מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור.
הפרת צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום 39. המפר צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום שניתנו לפי סעיפים 99 או 102, ובכלל זה מרשה לאחר להשתמש במקום שניתן לגביו צו כאמור, דינו – מאסר שנתיים.
סעיף חדש או לתוך סעיף 40 קבע בית משפט כי אדם ביצע עבירה שהיא מעשה טרור או הרשיע אדם בעבירה כאמור, יציין זאת בפסק דינו.
מניעת פגישה של עורך דין עם יותר מעצור אחד באותה חקירה
57. (א) על אף הוראות סעיף 34 לחוק המעצרים ובלי לגרוע מהוראות סעיף 35 לחוק האמור, מצא הממונה כי עורך דין אחד מבקש להיפגש עם כמה עצורים החשודים בעבירת טרור חמורה והנחקרים במסגרת אותה חקירה, או כי כמה עצורים כאמור מבקשים להיפגש עם עורך דין אחד, וכי פגישה כאמור עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה, רשאי הוא שלא לאפשר פגישה של עורך דין כאמור, עם יותר מעצור אחד; הממונה ימסור הודעה על החלטה כאמור לכל אחד מהעצורים, וכן לעורך הדין; לעניין זה – (א) על אף הוראות סעיף 34 לחוק המעצרים ובלי לגרוע מהוראות סעיף 35 לחוק האמור, מצא הממונה כי עורך דין אחד מבקש להיפגש עם כמה עצורים החשודים בעבירת טרור חמורה והנחקרים במסגרת אותה חקירה, או כי כמה עצורים כאמור מבקשים להיפגש עם עורך דין אחד, וכי פגישה כאמור עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה, רשאי הוא שלא לאפשר פגישה של עורך דין כאמור, עם יותר מעצור אחד; הממונה ימסור הודעה על החלטה כאמור לכל אחד מהעצורים, וכן לעורך הדין; לעניין זה –
"הממונה" – כל אחד מאלה: "הממונה" – כל אחד מאלה:
(1) ראש מחלקת חוקרים בשירות הביטחון הכללי, שראש שירות הביטחון הכללי הסמיכו לכך;
(2) קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, שהמפקח הכללי במשטרת ישראל הסמיכו לכך;
"עורך דין אחד" – לרבות עורך דין אחר ממשרדו. "עורך דין אחד" – לרבות עורך דין אחר ממשרדו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מניעת פגישה כאמור באותו סעיף קטן לתקופה העולה על 30 ימים, תהיה באישור היועץ המשפטי לממשלה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מניעת פגישה כאמור באותו סעיף קטן לתקופה העולה על 30 ימים, תהיה באישור היועץ המשפטי לממשלה.
(ג) הוראות סעיף 35(ה) עד (י) לחוק המעצרים יחולו, בשינויים המחויבים, על החלטה לפי סעיף זה (ג) הוראות סעיף 35(ה) עד (י) לחוק המעצרים יחולו, בשינויים המחויבים, על החלטה לפי סעיף זה
מטרה 1. מטרתו של חוק זה לקבוע הוראות בתחום המשפט הפלילי והמינהלי לרבות סמכויות אכיפה מיוחדות, לצורך מאבק בטרור ובכלל זה לשם –
(1) מניעת הקמתם, קיומם ופעילותם של ארגוני טרור;
(2) מניעה וסיכול של עבירות טרור המבוצעות בידי ארגוני טרור או יחידים;
והכול בשים לב למאפיינים של ארגוני הטרור ועבירות הטרור, לסיכון הצפוי מהם לביטחון מדינת ישראל, לתושביה ולסדרי השלטון בה, ולמחויבותה של מדינת ישראל למאבק בטרור ברוח האמנות הבין-לאומיות שהיא צד להן, תוך איזון עם מחויבותה של מדינת ישראל לזכויות האדם ולאמות המידה המקובלות בתחום זה במשפט הבין-לאומי.
"מעשה טרור" – מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה כאמור, שמתקיימים לגביו כל אלה: "מעשה טרור" – מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה כאמור, שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1) הוא נעשה מתוך מניע מדיני, דתי או אידאולוגי / גרסה ב': אידאולוגי-לאומני;