חומר רקע
י"ז אדר ב' תשע"ו
27 במרץ 2015
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 62) (הטרדת מוקד חירום), התשע"ו-2015 –
ה"ח של חברי הכנסת סלומינסקי, בר-לב ומיכאלי (פ/1246, פ/8 ופ/9)
מסמך רקע ונוסח לדיון הקבוע ליום 28.3.16 - הכנה לקריאה שניה ושלישית
חברי הכנסת המציעים ביקשו להתמודד עם בעיה קשה של הטרדות למוקדי החירום, דבר שמביא לבזבוז משאבים, שיבוש עבודתם של כוחות החירום, ואף יכול להביא לבעיות תפקוד של מקודי החירום כך שהם לא יצליחו לתת מענה לפונים אליהם בזמן מצוקה.
לקראת הקריאה הראשונה, החליטה ועדת החוקה לקבוע עבירה חדשה בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הוצע כי המטריד מוקד חירום והצלה – מוקד החירום של המשטרה, מגן דוד אדום, שירותי כבאות והצלה, וכן מוקדם חירום ביטחוני אחר – תהיה עבירה פלילית שעונשה הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, שעומד על 14,400 ₪; במקרה שההטרדה הביאה להוצאת משאבים של ממש, העונש על כך יהיה הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, שגובהו כיום הוא 75,300 ₪. בנוסף, נקבע חזקה לפיה אם נעשה שימוש בכרטיס ה-sim, יראו את בעל המנוי כאילו הוא ביצע את מעשה ההטרדה, אלא אם עורר ספק סביר בעניין.
יוער כי גם היום קיימת עבירה פלילית – שקבוע לצדה עונש של שלוש שנות מאסר – למי שמשתמש במיתקן בזק כדי להטריד, עבירה שיכולה לחול גם על הטרדה של מוקד חירום:
הטרדה
30. המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.
הנוסח שהובא לקריאה הראשונה התבסס על שני עקרונות: האחד, שעצם קביעת העבירה המיוחדת יביא להרתעה, והשני, כי העבירה תיקבע כעבירת קנס (קרי – אכיפה על ידי פקח שמטיל דו"ח על המפר), מה שיאפשר אכיפה מהירה ואפקטיבית של ההוראה החדשה. ואולם, התברר כי המשטרה אינה מעוניינת באכיפה של עבירות קנס (שאינן עבירות תעבורה), ולכן אין טעם בקביעה עבירה חדשה וממוקדת לענין זה (ובמיוחד שהעונש שהוצע שהוא פחות מהעונש המרבי שאפשר להטיל אם המטריד יועמד לדין לפי סעיף 30 הנ"ל).
לכן, בדיונים הקודמים בוועדת החוקה, הציעו נציגי המשרד לביטחון פנים לקדם פתרון אחר לבעיית ההטרדה: חסימה וניתוק של טלפונים ניידים שמהם בוצעו שיחות הטרדה, על ידי גורם מנהלי, במטרה ליצור תמריץ שלילי להטרדת המוקד. הנושא יוסדר בחוק חדש – "חוק למניעת הטרדות למוקדי חירום ציבוריים". הנוסח מובא להלן.
יוער כי פתרון זה מעורר קשיים, שכן החסימה המוצעת משמשת כלי ענישתי והרתעתי, כאשר מי שמטיל את העונש הוא גורם מינהלי, ללא הליך פלילי וללא התערבות של גורם שיפוטי. מה עוד שהשימוש בקן הטלפון כאמצעי לביצוע עונש זה הוא בעייתי: כיוון שאין צורך "סיכולי" בחסימת הקו כדי לחסום את האדם הספציפי מלהתקשר למוקד החירום (כפי שהובהר בדיונים הקודמים, קיים מנגנון אחר של חסימת המספר מלהתקשר למוקד החירום), ניתוק הקו מוצע כאמצעי להביא להרתעה – אך אין קשר אינהרנטי בין העונש שמוצע לבין המטרה. באותה מידה, המשטרה הייתה יכולה לבקש להטיל על האדם קנס, או לבקש לקחת לו את המחשב.
לכן, ככל שהוועדה מבקשת לקדם את המנגנון המוצע של ניתוק קו הטלפון, מוצע לדון, בין היתר, בנושאים שלהלן.
נושאים לדיון:
כאמור, המשטרה מתמודדת עם בעיית השיחות המטרידות באמצעות חסימת הקו של המטריד מלהתקשר למוקד החירום (מבלי לחסום לו את הקו כלפי כולי עלמא). מנגנון זה מאפשר למוקד לסנן את המטריד, מבלי "להעניש" אותו. מוצע שהוועדה תשקול דרכים לשכלל את המנגנון הקיים, כולל באמצעות שיתוף פעולה של המוקדים השונים, כדי להגיע לתוצאה הרצויה.
בנוסף, נציין כי לטעמנו אין הצדקה לוותר על המנגנון הקיים, שמסנן את השיחות המטרידות ללא הענשה של האדם. יש להפעיל את המנגנון המוצע החדש, קרי ניתוק הקו, רק לאחר שהמשטרה חסמה את האדם מלהתקשר למוקד והוא המשיך להטריד את המוקד.
מוצע לבקש הסבר לעניין ההכשרות שניתנות במוקדי החירום כדי לטפל במטרידים עם מחלות נפש מסוגים שונים. אחד החששות שהושמע בדיונים הקודמים בוועדה החוקה היה הנזק שיכול להיגרם לאדם עם מוגבלות שכלית או נפשית, שאין בכוונתו להטריד את המוקד, אך בפועל מסומן כמטרידן. מה עוד שככל שהמנגנון החדש יהיה ממוחשב ואוטומטי, החשש גובר כי אין מי שיבדוק שמי שנחסם אינו חולה. מוצע להבין איך המשטרה מתכוונת להתמודד עם שיחות הטרדה מהסוג הזה. בכל מקרה, בנוסח המצ"ב, מוצע שהחסימה תתאפשר רק לאחר שגורם בכיר מקשיב לשיחות ההטרדה, מה שיכול להקל על חשש זה.
לפי הצעת המשרד לבט"פ, החוק המוצע מתייחס למוקדי החירום של המשטרה ושל הרשות לכבאות והצלה, כאשר מי שיהיה רשאי לבצע את החסימה יהיה גורם בכיר בכל גוף בנפרד. לטעמנו, יש לקבוע כי רק גורם משטרתי יהיה רשאי להורות על חסימה, גם לגבי המטרידים של הרשות לכבאות והצלה, וגם לגופים האחרים שייכללו בתוספת בהמשך, אם יתווספו. לטעמנו ראוי כי הוראת החסימה, שהיא "עונשית" באפיונה, תעשה על ידי גוף של אכיפת החוק, ולא גורם מנהלי אחר. הדבר גם יתרום לאחידות הטיפול בשיחות ההטרדה, ובשיתוף פעולה בין מוקדי החירום.
ככל שיש בעיה של תקציבים, אפשר להתנות את הטיפול של משטרת ישראל בהסכמתם, ולבקש להעביר תקציבים. בכל מקרה, יש לקבל נתונים בדבר מספר שיחות ההטרדה של הגופים השונים.
מוצע לדון במשך החסימה הנדרשת כדי להשיג הרתעה, הן במשך התקופה של החסימה הזמנית והן בצורך בחסימה הקבועה.
הגדרת מוקד חירום: כעת, מוצע כי רק משטרת ישראל ורשות הכבאות וההצלה יוגדרו כמוקד חירום לצורך החוק. יש לבקש פירוט של המנגנונים הקיימים בשני גופים אלה להתמודדות עם המטרידים. ככל שיש רצון להוסיף גורמים לרשימה, על הוועדה לבחון אצל כל גורם בנפרד האם יש לו מערכות שמאפשרות הסדר של חסימת קווים.
נוסח מוצע לדיון: חוק למניעת הטרדות מוקדי חירום ציבוריים, (התשע"ו-2016 )
1. הגדרות
"השר" – השר לביטחון הפנים;
"השר הממונה" – שר הממונה על גוף חירום או שר הממונה על ביצוע חוק המסדיר פעולותיו של גוף חירום;
"התראה" – התראה באמצעות הודעה קולית ובאמצעות מסר קצר כהגדרתו בסעיף 30א(א) לחוק התקשורת, למספר הטלפון ממנו בוצעה השיחה.
"מוקד חירום" – מוקד החירום של גוף המנוי בתוספת;
"חוק התקשורת" – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982 ;
"בעל רישיון כללי" – לרבות למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
"מנוי" – מי שרשום במאגר מידע כאמור בסעיף 6 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח–2007 כבעלים של המספר/ רכיב זיהוי המנוי;
"מספר טלפון" – כהגדרתו בסעיף 5א(א) לחוק התקשורת;
"חסימה" – חסימה מוחלטת של שימוש ב-sim/ מספר הטלפון, ובכלל זה שיחות יוצאות, שיחות נכנסות, הודעות, התקשרות באמצעות האינטרנט;
"קצין ממונה" – קצין משטרה בדרגת רפ"ק ומעלה, שהוסמך על ידי ראש אגף המבצעים במשטרת ישראל, ובהעדרו – ממלא מקומו;
"שיחת הטרדה" – שיחה, לרבות צלצול ללא מסר או אמרה, למוקד חירום, שיש בה כדי לפגוע, להפחיד, להקניט, לקלל, ללעוג, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז, לרבות קריאת שווא לעזרה ופניה שלא לצורך [נדמה כי לא צריך להתייחס לפניות שלא לצורך או קריאות שווא לעזרה] - למוקד חירום שיש בה כדי להפריע למוקד החירום בעבודתו;
2. סמכות לחסום בעל מנוי מלהתקשר למוקד
בוצעו שיחות הטרדה למוקד חירום, יתרה אחראי במוקד החירום בבעל המנוי שאם לא יחדל מלהפריע, ניתן יהיה לפעול נגדו לפי חוק זה, והוא רשאי לחסום בעל מנוי מלהתקשר למוקד, לפי נוהל שייקבע.
3. סמכות חסימה זמנית
נחסם בעבר בעל מנוי מלהתקשר למוקד כאמור בסעיף 2, ובוצעו שיחות הטרדה נוספות, רשאי קצין ממונה, לאחר שהקשיב לשיחות ההטרדה שהוקלטו, ולאחר שווידא כי שיחות ההטרדה בוצעו ממספר הטלפון שמתבקשת חסימתו, להורות לבעל רישיון על חסימת מספר הטלפון שבאמצעותו בוצעה השיחה, כמפורט להלן –
(1) לאחר שלוש שיחות הטרדה לפחות – חסימה של 48 שעות (המשטרה מבקשת שבוע ימים);
(2) לאחר שתי שיחות הטרדה לפחות לאחר הסרת החסימה כאמור בפסקה (1) – חסימה של שבוע ימים (המשטרה מבקשת שבועיים);
[*הערות - (1) המשרד לביטחון פנים מבקש כי כל גוף שבתוספת יקבל את הסמכות לחסום קווי טלפון באופן עצמאי. אנו סבורים שראוי שגוף אחד ירכז את הטיפול בהטרדות של כל הגופים שיימנו בתוספת.
(2) המשרד לביטחון פנים מבקש לוותר על המנגנון הקיים של חסימת הקו למוקד. אנו סבורים שאין הצדקה לכך. לכן מוצע בסעיף זה לשלב בין שני הכלים, וככל האפשר, לעשות שימוש בכלי היותר "מידתי", לטעמנו, של חסימת הקו למוקד. אעיר כי יכול שיהיה מקום "להקל" את הנהלים לגבי חסימת הקו למוקד, ולהפעיל את החסימה למוקד לאחר פחות שיחות הטרדה.
כמובן שאם עמדת הבט"פ תתקבל, יש לשנות את הנוסח בהתאם.]
4. סמכות חסימה קבועה
הורה הקצין על חסימה כאמור בסעיף 3, ובוצעו שתי שיחות הטרדה נוספות לפחות מאותו מספר טלפון, רשאי X (הצעת המשטרה - ראש חוליית מוקדים), להורות על חסימה קבועה של הטלפון.
5. זכות טיעון/שימוע
(א) לא יורה [הגורם הרלבנטי] על חסימה לפי סעיף 3 או 4, אלא לאחר שנתן לבעל מנוי הזדמנות לטעון את טענותיו [בזמן שיקבע].
(ב) לא טען בעל מנוי את טענותיו במועד שנקבע, רשאי [הגורם הרלבנטי] להחליט בדבר החסימה אף בלא לשמוע את טענותיו.
(ג) בעל המנוי רשאי לטעון את טענותיו גם לאחר שהורה על החסימה כאמור.
(ד) לעניין חוק זה, רואים את בעל המנוי כאילו הוא ביצע את שיחת ההטרדה, זולת אם הוכיח כי מישהו אחר עשה שימוש בטלפון, או שהטלפון נגנב או אבד.
6. חסימת הקו
(א) המשטרה תעביר לבעל רישיון רשימה של מספרים חסומים לצורך ביצוע הוראת החסימה, ובעל רישיון שקיבל הוראת חסימה כאמור, יפעל למימוש החסימה באופן מידי ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד קבלת ההודעה [וכן יפעל להסרת החסימה בהתאם להוראה שניתנה].
(ב) קצין ממונה רשאי להורות על הסרת חסימה אף לפני תום התקופות הקבועות בחוק זה לחסימה.
7. מסירת מספרי הברזל
(א) לצורך ביצוע חוק זה, רשאית משטרת ישראל לקבל את מספרי הברזל של ציוד הקצה וצימודיהם של בעל המנוי, מבעל הרישיון הכללי.
(ב) השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר התקשורת יוכלו לקבוע בצו את דרכי הפעולה לקבלת מספרי הברזל של ציוד הקצה וצימודיהם.
8. אחריות בעל רישיון
במילוי הוראה לפי חוק זה, לא יישא בעל רשיון או מי מעובדיו באחריות פלילית או אזרחית לכל מעשה שעשה במילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה.
9. ביצוע ותקנות
(א) מפכ"ל המשטרה יקבע נוהל לעניין ביצוע חוק זה, ויקבע בין היתר, את אופן שליחת ההתראה למנוי, תקופות החסימה, טיפול בשיחות הטרדה של ילדים ואיתור ההורה האחראי, דרך גישה חילופית לשירותי החירום בעת חירום.
(ב) השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, בהתייעצות עם שר התקשורת ושר המשפטים.
10. דיווח לכנסת
מדי שנה, ב-1 במרס, ידווח השר לביטחון הפנים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, על מספר החסימות שבוצעו לפי חוק זה.
11. שינוי התוספת
השר, בהתייעצות עם השר הממונה, ובאישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי בצו לשנות את התוספת.
תוספת
1. משטרת ישראל
2. רשות הכבאות וההצלה