חומר רקע

DOCX 16,347 תווים המסמך המקורי ↗
‏ ב' חשון תשע"ה 15 אוקטובר 2015 אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015– הכרזה על ארגון או פעיל טרור זר בפרק ב' להצעת החוק מוצע לקבוע את המנגנון בו מכריזים על ארגון טרור. כפי שסקרנו במסמך הקודם, ההצעה כוללת שני מסלולים שונים: הראשון (בסימן א'), הכרזה של שר הביטחון על ארגון טרור "ראשי" ועל ארגון "מעטפת", והשני (בסימן ב'), הכרזה של ועדת שרים על פעיל טרור זר או על ארגון טרור זר שהוכרזו ככזה מחוץ לישראל, במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי (להלן – הכרזה על ארגון או פעיל טרור זר, או הכרזה זרה). המסלול השני שומר על המנגנון שקיים היום לפי חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, כאשר ההכרזה לפי סימן זה היא של ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי. יש ניסיון להבחין בין שני המסלולים הקבועים בחוק החדש: במסלול השני ניתן להכריז רק על אדם שאינו אזרח או תושב ישראל, או חבר בני אדם שמרכז פעילותו אינו בישראל. מי שהוכרז כארגון טרור לפי סימן א' לא יוכרז לפי סימן ב'. כאמור, הצעת החוק מבקשת לחוקק מחדש את המנגנון הקבוע בחוק איסור מימון טרור (בשינויים מסוימים, שעליהם נעמוד בהמשך), כחלק מחוק המאבק בטרור. יש לשים לב כי המעבר לחוק החדש מרחיב את ההשלכות של ההכרזות – שכן עד היום ההשלכות של ההכרזות לפי חוק איסור מימון טרור היו במישור הממוני (בין אם בחילוט רכוש, ובין אם בעבירות הקשורות ברכוש טרור). לאחר חקיקת חוק המאבק בטרור, ארגון שהוכרז לפי סימן ב' ייכלל בהגדרה "ארגון טרור" בחוק, וגם הוראות החוק הקשורות לעבירות פליליות נוספות וכלים מינהליים יחולו עליו. בהכרזות לפי סימן ב' אפשר להכריז על ארגון טרור, וגם על פעיל טרור זר שהוא אדם מסוים הפועל לביצוע מעשי טרור. ההכרזה על אדם פרטני נדרשת לעיתים במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי (התחייבויות בינלאומיות של ישראל להכריז על פעיל טרור ולהקפיא את נכסיו). הליך ההכרזה נעשה לאחר שמדינה זרה הכריזה על ארגון כעל ארגון טרור, אם יש "יסוד סביר להניח" כי הארגון הוא אכן ארגון טרור לפי ההגדרה בחוק; אם ההכרזה הייתה של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות, אפשר להכריז על הארגון או הפעיל גם בלי בדיקה נוספת (וזאת בהתאם לתיקון לחוק איסור מימון טרור משנת 2012). הכנסת השתכנעה כי למרות שככלל איננו קובעים הסתמכות על גורם זר, בלי שהמידע פרוס לפני הגורם הישראלי, כאן הדבר דרוש בנסיבות העניין, הן באשר טיב המידע שמועצת הביטחון מעבירה למדינות, והן מפני שישראל מחויבת לנקוט בסנקציות כלפי גורמים שהוכרזו על ידי מועצת הביטחון. בהכרזות זרות אין מנגנון שימוע, ומנגנון הביטול המוצע שונה. יש גם לערוך ביקורת תקופתית לגבי ההכרזות הזרות. להלן נוסח סימן ב' כמוצע על ידי הממשלה: 10. הגדרות בסימן זה – "זר", כמפורט להלן, לפי העניין: (1) לגבי יחיד – מי שאינו אזרח ישראלי ואינו תושב ישראל; (2) לגבי חבר בני אדם – חבר בני אדם שמרכז פעילותו [בחוק איסור מימון טרור כתוב "עסקיו" – למה מבקשים לשנות?] אינו בישראל, ואם הוא תאגיד – מתקיימים בו גם שניים אלה: הוא אינו רשום בישראל והשליטה בו אינה בידי תושב ישראל; [לדיון: האם יש להוסיף כי גם ארגון שמרכז פעילותו בחו"ל אבל יש לו קשר הדוק לטרור בישראל – לדוגמא, ארגון צדקה שמרכז פעילותו בלונדון אך היעד העיקרי שלו הוא העברת כספים לחמא"ס – יוכרז לפי סימן א' ולא לפי סימן ב'?] לעניין הגדרה זו – "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור; "תושב ישראל" – לרבות אדם שמקום מגוריו הוא באזור כהגדרתו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח–1967‏ , והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש"י–1950‏ , ושאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל; "מעשה טרור" – כהגדרתו בסעיף 2, וכן מעשה טרור, מחוץ לישראל, שדיני העונשין של מדינת ישראל אינם חלים לגביו, ובלבד שהמעשה מהווה עבירה הן לפי דיני מדינת ישראל והן לפי דיני המקום שבו נעשה המעשה, או דיניה של המדינה שכלפיה, כלפי תושביה או כלפי אזרחיה כוון המעשה; [כמובן, ההגדרה של "מעשה טרור" בחוק החדש שונה מההגדרה הקיימת בחוק איסור מימון טרור] "פעיל טרור" – אחד מאלה: (1) אדם הנוטל חלק בביצוע [בחוק היום – "פעיל בביצוע"] מעשה טרור או המסייע או המשדל לביצוע מעשה טרור; (2) אדם הנוטל חלק פעיל בארגון טרור מוכרז. 11. הכרזת ועדת שרים על פעיל טרור או על ארגון טרור, בשל הכרזה מחוץ לישראל (א) (1) הכריז גורם מוסמך מחוץ לישראל, מכוח סמכותו לפי הדין החל עליו, כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאית ועדת השרים, בכפוף לסעיף קטן (ב), להכריז כי אותו חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור אם יש לה יסוד סביר להניח כי מתקיים לגביו האמור בסעיף 3(א), ואולם לעניין האמור באותו סעיף תחול ההגדרה "מעשה טרור" שבסעיף 10. (2) הכריז גורם מוסמך של מדינה זרה, בעקבות הליכים שננקטו בה לפי דיניה, כי אדם זר הוא פעיל טרור, והיה לוועדת השרים יסוד סביר להניח כי אותו אדם זר הוא פעיל טרור, רשאית היא להכריז כי האדם האמור הוא פעיל טרור; בבואה להפעיל את סמכותה לפי סעיף קטן זה, לגבי אדם שהוא חבר בארגון טרור שהוכרז לפי פסקאות (1) או (3), רשאית ועדת השרים לראות בחברותו בארגון כאמור ראיה לכאורה לכך שהוא פעיל טרור. (3) הכריזה מועצת הביטחון של האומות המאוחדות או מי שהיא הסמיכה לכך כי אדם זר הוא פעיל טרור או כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאית ועדת השרים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), להכריז על אותו אדם שהוא פעיל טרור או על אותו חבר בני אדם שהוא ארגון טרור. [נעשו שינויי נוסח קלים לעומת החוק הקיים.] (ב) (1) ועדת השרים לא תכריז, לפי הוראות סעיף קטן (א), כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, אם אותו חבר בני אדם הוכרז או עומד להיות מוכרז ארגון טרור לפי סימן א'. (2) הוכרז כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן הוכרז בהכרזה סופית כי הוא ארגון טרור, לפי סעיף 6, תיחשב ההכרזה לפי סעיף קטן (א) בטלה, החל במועד ההכרזה הסופית. [הוראה חדשה] 12. ביקורת תקופתית הוועדה המייעצת תקיים, אחת לארבע שנים, ביקורת תקופתית על הכרזה לפי סעיף 11, ותבחן אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות ואם התנאים להכרזה לפי הסעיף האמור עדיין מתקיימים; סברה הוועדה המייעצת כי יש מקום לדון מחדש בהכרזה, תביא את המלצותיה לפני ועדת השרים שתדון בהמלצות ותיתן את החלטתה לפי הוראות סעיף 13; הביקורת התקופתית הראשונה תהיה בתום ארבע שנים ממועד פרסום ההכרזה ברשומות לפי סעיף 18(א). 13. ביטול הכרזה על פעיל טרור או על ארגון טרור (א) מי שהוכרז עליו, לפי סעיף 11, שהוא ארגון טרור או שהוא פעיל טרור וכן מי שנפגע במישרין מהכרזה כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטול ההכרזה לוועדת השרים, באמצעות הוועדה המייעצת. [בסעיף 4 לחוק איסור מימון טרור–אפשר גם להגיש בקשה נוספת אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות – אנו מניחות שמחיקת קטע זה נובע בשל האפשרות להגיש בקשה לביטול נוספת, ממילא – לוודא זאת.] (ב) (1) הוועדה המייעצת תדון בבקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שנתנה למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו ולהציג לפניה מידע לביסוס טענותיו, בעל פה או בכתב. (2) הוועדה המייעצת תמסור את המלצתה המנומקת בבקשה לפי סעיף קטן (א) לוועדת השרים, בצירוף המידע שהוצג לפניה לצורך גיבוש המלצתה כאמור, וזאת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 60 ימים ממועד סיום הדיונים בבקשה, ואולם רשאית היא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה ככל שהדבר דרוש לה לצורך גיבוש המלצתה בבקשה. (ג) מצאה ועדת השרים, מיוזמתה, או לאחר שעיינה בבקשה לביטול ההכרזה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) ובהמלצת הוועדה המייעצת באותה בקשה שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או לאחר שעיינה בהמלצת הוועדה המייעצת כאמור בסעיף 12, כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים להכרזה לפי סעיף 11, ובכלל זה כי בוטלה הכרזת הגורם המוסמך מחוץ לישראל כאמור באותו סעיף, שעל בסיסה ניתנה ההכרזה, תבטל את ההכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור שנתנה לפי הסעיף האמור. [בחוק איסור מימון טרור נקבע (ס' 2(ג)) כי וועדת השרים תבטל את ההכרזה לאחר ביטול ההכרזה בחו"ל – אנו מניחות שברגע שנודע לוועדה שההכרזה בחו"ל בוטלה אזי יש חובה על ועדת השרים לבטל את ההכרזה – לוודא זאת.] (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), רשאית ועדת השרים, מיוזמתה או לאחר שעיינה בבקשה או בהמלצות כאמור בסעיף קטן (ג), לבטל הכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור שנתנה לפי סעיף 11, אם מצאה כי קיימים טעמים אחרים המצדיקים זאת. (ה) החלטת ועדת השרים בבקשה לביטול הכרזה שהוגשה לפי סעיף קטן (א), תינתן בתוך 30 ימים מיום שהובאה לפניה המלצת הוועדה המייעצת כאמור בסעיף קטן (ב), ורשאית היא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת; עותק החלטת ועדת שרים ונימוקיה יומצא למבקש, ואולם לא יומצאו למבקש חלקים מהחלטת ועדת השרים הכוללים מידע שלגביו קבעה הוועדה המייעצת, לפי הוראות סעיף 9(א), שהוא מידע חסוי. (ו) בהחלטה על ביטול הכרזה לפי סעיף זה תקבע ועדת השרים את מועד תחילתו של הביטול." [המנגנון המוצע מפורט ממה שקבוע היום בחוק, אך משמר את העקרונות של החוק הקיים.] נספח א': פרקים א' ו-ב' לחוק איסור מימון טרור, תשס"ה-2005 פרק א': פרשנות 1.      בחוק זה –           "אדם שהוא פעיל טרור" – אחד מאלה: (1)   אדם שהוא פעיל בביצוע מעשה טרור או מסייע או משדל לביצוע מעשה טרור; (2)   אדם הנוטל חלק פעיל בארגון טרור מוכרז;           "ארגון טרור" – חבר בני אדם שפועל לביצוע מעשה טרור או במטרה לאפשר או לקדם ביצוע מעשה טרור; לענין זה אין נפקא מינה – (1)   אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים האחרים אם לאו; (2)   אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה; (3)   אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית ואם הוא פועל גם למטרות חוקיות;           "ארגון טרור מוכרז" – כל אחד מאלה: (1)   חבר בני אדם שוועדת השרים הכריזה עליו שהוא ארגון טרור לפי סעיף 2; (2)   חבר בני אדם שהממשלה הכריזה עליו שהוא ארגון טרוריסטי לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, לרבות חבר בני אדם שהממשלה הכריזה עליו כאמור לפני תחילתו של חוק זה; (3)   חבר בני אדם ששר הביטחון הכריז עליו שהוא התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), לרבות חבר בני אדם ששר הביטחון הכריז עליו כאמור לפני תחילתו של חוק זה;           "ועדת שרים" – ועדת שרים לעניני ביטחון לאומי כמשמעותה בסעיף 6 לחוק הממשלה, התשס"א-2001;           "חבר בני אדם" – בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד;           "חוק איסור הלבנת הון" – חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000;           "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;           "מעשה המהווה עבירה" – לרבות מעשה שנעשה או שתוכנן להיעשות מחוץ לישראל, שדיני העונשין של מדינת ישראל אינם חלים לגביו, ובלבד שהמעשה מהווה עבירה הן לפי דיני מדינת ישראל והן לפי דיני המקום שבו נעשה המעשה או דיניה של המדינה שכלפיה, כלפי תושביה או כלפי אזרחיה כוון המעשה;           "מעשה טרור" – (א)   מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה המהווה עבירה אשר נעשה או תוכנן להיעשות כדי להשפיע על ענין מדיני, אידיאולוגי או דתי ומתקיימים בו כל אלה: (1)   הוא נעשה או תוכנן להיעשות במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה לכפות על ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית של מדינה זרה לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה; לענין פסקה זו – ראיה מראש, כאפשרות קרובה לוודאי, כי המעשה או האיום יעוררו פחד או בהלה בציבור כמוה כמטרה לעורר פחד או בהלה בציבור; (2)   המעשה שנעשה או שתוכנן או האיום היה בו – (א)   פגיעה ממשית בגופו של אדם או בחירותו, או העמדת אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה; (ב)   יצירת סיכון ממשי לבריאותו או לבטיחותו של הציבור; (ג)   פגיעה חמורה ברכוש; (ד)   שיבוש חמור של תשתיות, מערכות או שירותים חיוניים; (ב)   נעשה המעשה או האיום כאמור או תוכנן להיעשות תוך שימוש בנשק כהגדרתו בסעיף 144(ג)(1) ו-(3) לחוק העונשין, למעט חלק ואבזר, יראו אותו כמעשה טרור גם אם לא התקיים בו האמור בפסקה (1) של סעיף קטן (א), ואם נעשה או תוכנן להיעשות תוך שימוש בנזק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי, העלול לפי טיבו, לגרום לפגיעה ממשית המונית – גם אם לא התקיים בו האמור בפסקאות (1) ו-(2) לסעיף קטן (א);           "פעולה ברכוש" – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוסף מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור;           "פקודת מניעת טרור" – פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948;           "פקודת מעצר וחיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;           "ציבור" – לרבות חלק מן הציבור, ציבור שאינו בישראל וציבור שאינו ישראלי;           "רכוש" – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבר מרכוש כאמור או מרווחיו;           "רכוש הקשור לעבירה" – רכוש שנתקיים בו אחד מאלה: (1)   נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצוע העבירה; (2)   הושג במישרין או בעקיפין כשכר ביצוע העבירה, יועד להיות שכר ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה;           "רכוש טרור" – כל אחד מאלה: (1)   רכוש של ארגון טרור או של ארגון טרור מוכרז, רכוש המשמש או המיועד לשמש את פעילותו או רכוש המאפשר את פעילותו; (2)   רכוש ששימש, איפשר או קידם ביצוע מעשה טרור, או רכוש שיועד או שהוא מיועד לאחד מאלה; (3)   רכוש שהושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע מעשה טרור או כתוצאה מביצועו, או רכוש שיועד או שהוא מיועד להיות שכר או תגמול בעד ביצוע מעשה טרור, והכל במישרין או בעקיפין;           "תפיסה", לגבי רכוש שהוא זכות – לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלת הזכות או התנייתה;           "תקנות ההגנה (שעת חירום)" – תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945. פרק ב': הכרזה על אדם זר שהוא פעיל טרור או על ארגון זר שהוא ארגון טרור  בשל קביעה מחוץ לישראל 2.       (א)  (1)   נקבע מחוץ לישראל כי אדם זר הוא אדם שהוא פעיל טרור או כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור והיה לוועדת השרים יסוד סביר להניח כי אותו אדם זר הוא אדם שהוא פעיל טרור או כי אותו חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאית היא, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד)(1), להכריז על אותו אדם שהוא פעיל טרור או על אותו חבר בני אדם שהוא ארגון טרור; לעניין פסקה זו, "נקבע מחוץ לישראל" – נקבע בידי גורם מוסמך של מדינה זרה בעקבות הליכים שננקטו בה לפי דיניה. (1א) נקבע בידי מועצת הביטחון של האומות המאוחדות או בידי מי שהיא הסמיכה לכך כי אדם זר הוא אדם שהוא פעיל טרור או כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאית ועדת השרים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד)(1), להכריז על אותו אדם שהוא פעיל טרור או על אותו חבר בני אדם שהוא ארגון טרור. (2)   לעניין סעיף קטן זה – "נקבע מחוץ לישראל" – (נמחקה); "זר" – לגבי אדם – אדם שאינו אזרח ישראלי וגם אינו תושב ישראל; לגבי חבר בני אדם – חבר בני אדם שמרכז עסקיו אינו בישראל ואם הוא תאגיד מתקיימים בו גם שני אלה: הוא אינו רשום בישראל והשליטה בו אינה בידי תושב ישראל; "תושב ישראל" – לרבות אדם שמקום מגוריו הוא באזור, והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, ושאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל; "אזור" – כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח-1977.            (ב)  בבואה להפעיל את הסמכות לפי סעיף קטן (א) לגבי אדם שהוא חבר בארגון טרור שהוכרז לפי סעיף קטן (א) רשאית ועדת השרים לראות בחברותו בארגון כאמור ראיה לכאורה לכך שהוא אדם פעיל טרור.            (ג)   הכריזה ועדת השרים על אדם או על חבר בני אדם לפי סעיף קטן (א) ובוטלה קביעת המדינה הזרה או מועצת הביטחון כי אותו אדם הוא פעיל טרור או כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון טרור, תבטל ועדת השרים את הכרזתה.            (ד)  (1)   ועדת השרים לא תכריז על חבר בני אדם כעל ארגון טרור לפי סעיף זה אם הכריזה הממשלה על אותו חבר בני אדם כארגון טרוריסטי לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור או אם הכריז שר הביטחון על אותו חבר בני אדם כהתאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), בין לפני תחילתו של חוק זה ובין לאחריו. (2)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הממשלה להכריז על חבר בני אדם כארגון טרוריסטי לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור או מסמכות שר הביטחון להכריז על חבר בני אדם כהתאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום) גם אחרי הכרזה לפי סעיף זה. הוועדה המייעצת 3.       (א)  הממשלה תמנה ועדה מייעצת בת שלושה חברים, שהם: שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי או של בית המשפט העליון והוא יהיה היושב ראש, ואדם בעל רקע ביטחוני הולם, שניהם לפי הצעת שר הביטחון ושר המשפטים, וחבר נוסף שהוא משפטן לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה (בחוק זה – הוועדה המייעצת).            (ב)  הוועדה המייעצת תמליץ לוועדת השרים לגבי בקשה לביטול כאמור בסעיף 4, והיא רשאית לייעץ לוועדת השרים בכל ענין שהיא הביאה לפניה והנוגע לסמכויותיה לפי חוק זה. בקשה לביטול הכרזה והדיון בה 4.       (א)  מי שהוכרז עליו לפי סעיף 2 שהוא ארגון טרור או שהוא אדם פעיל טרור וכן מי שנפגע במישרין מהכרזה כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטול ההכרזה לוועדה המייעצת, וכן להגיש בקשה נוספת אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות (בחוק זה – בקשה לביטול).            (ב)  לא יזדקק בית משפט, בהליך לפי חוק זה, לרבות בהליך פלילי שענינו בירור אישום בשל עבירה לפי חוק זה, לטענה שענינה בטלותה של ההכרזה שניתנה לפי סעיף 2.            (ג)   הוועדה המייעצת תדון בבקשה לביטול ותביא את המלצתה לפני ועדת השרים, לאחר שנתנה למבקש הזדמנות להביא את טענותיו לפניה; מצאה הוועדה המייעצת שלא מתקיימים התנאים להכרזה לפי סעיף 2(א) תמליץ לוועדת השרים לבטל את ההכרזה.            (ד)  ועדת השרים תדון בהמלצת הוועדה המייעצת, ותיתן את החלטתה בתוך מועד שייקבע. ביקורת תקופתית 5.       הוועדה המייעצת תקיים, אחת לארבע שנים, ביקורת תקופתית על הכרזה לפי סעיף 2, ותבחן אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות ואם התנאים להכרזה לפי חוק זה עדיין מתקיימים; סברה הוועדה המייעצת כי יש מקום לדון מחדש בהכרזה, תביא את המלצותיה לפני ועדת השקים שתדון בהמלצות ותיתן את החלטתה בתוך מועד שייקבע; הביקורת התקופתית הראשונה תהיה בתום ארבע שנים ממועד פרסום ההכרזה לפי סעיף 2. ביטול הכרזה 6.       (א)  ועדת השרים רשאית, ביזמתה או על פי המלצת הוועדה המייעצת כאמור בסעיפים 4 ו-5, לבטל הכרזה שנתנה לפי הוראות סעיף 2.            (ב)  בהחלטה על ביטול הכרזה לפי סעיף זה תקבע ועדת השרים את מועד תחילתו של הביטול. פרסום 7.       (א)  הודעה על הכרזה לפי סעיף 2 או על ביטול הכרזה לפי סעיף 4, תפורסם ברשומות.            (ב)  שר המשפטים רשאי לקבוע דרכים נוספות להביא את דבר ההכרזה או הביטול, לפי הענין, לידיעת הציבור.