חומר רקע
י"ב חשון תשע"ו
25 אוקטובר 2015
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015–
לקראת הדיון הקבוע ליום 26.10.15
נוסח לדיון: פרק ב': הכרזה על ארגון טרור ועל פעיל טרור
נוסח זו הינו נוסח חדש לאחר ישיבה עם נציגי הממשלה, שבה ליבנו אתם את הערותינו מהמסמך שהנחנו בשבוע שעבר, ולכן יש שינויים מהנוסח שהונח בשבוע שעבר. לנוסח זה מצורף המסמך שהונח בשבוע שעבר, שכן ההערות שמופיעות בו רלבנטיות לנוסח המוצע.
סימן' א': הכרזת שר הביטחון על ארגון טרור
נוסח חילופי המוצע על ידינו לסעיפים 3 ו-4 לאור השינויים בהגדרת "ארגון טרור":
"3. הכרזה / הכרזת שר הביטחון על ארגון טרור
(א) שר הביטחון רשאי להכריז, לפי הוראות סימן זה, כי חבר בני אדם הוא ארגון טרור לאחר שנוכח/ששוכנע כי מתקיים בו האמור בפסקה (1) או (2) להגדרה "ארגון טרור".
(ב) הכרזה על ארגון טרור תהיה על בסיס בקשה מנומקת בכתב, מאת ראש רשות ביטחון, [לדיון – מאת ראש שירות הביטחון הכללי], באישור היועץ המשפטי לממשלה; בבקשה כאמור יפרט ראש רשות הביטחון את המידע והעובדות שעליהם הוא מבסס את טענותיו כי מתקיים בחבר בני האדם האמור בסעיף קטן (א).
לדיון –
"(ג) לעניין ארגון טרור כאמור בפסקה (2) להגדרה "ארגון טרור", הפועל בישראל, מצא ראש שירות הביטחון הכללי כי התראה לא תסכל את האפשרות לפעול נגד הארגון, לא יגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (ב) אלא לאחר שניתנה התראה לארגון והוא המשיך בפעילותו."
לדיון –
"(ד) ראש הממשלה רשאי, ביזמתו או לבקשת שר הביטחון, לקבוע שהחלטה על הכרזה תהיה של ועדת השרים או של הממשלה."
4. הכרזה זמנית
(א) מצא שר הביטחון על בסיס הבקשה כי מתקיים [לכאורה], לגבי חבר בני אדם, האמור בסעיף 3(א), רשאי הוא להכריז, בהכרזה זמנית, כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון טרור.
(ב) הכרזה זמנית תעמוד בתוקפה עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) הכריז שר הביטחון הכרזה סופית לפי הוראות סעיף 6 – עד למועד ההכרזה הסופית;
(2) הוגשו טענות בכתב לפי הוראות סעיף 5 והחליט שר הביטחון שלא להכריז הכרזה סופית לפי הוראות סעיף 6, או לא נתן החלטה בעניין עד תום התקופה האמורה באותו סעיף - עד למועד ההחלטה כאמור או עד תום התקופה כאמור, לפי העניין;
(ג) בתקופת תוקפה של הכרזה זמנית לפי סעיף זה, יראו אותה, לכל דבר ועניין, כהכרזה על ארגון טרור, אלא אם כן נאמר אחרת בחוק זה."
סעיף 5:
זכות שימוע
(א) הכריז שר הביטחון הכרזה זמנית לפי הוראות סעיף 4, רשאי ארגון הטרור שאליו מתייחסת ההכרזה, או חבר באותו ארגון, להגיש לשר, בכתב, באמצעות הוועדה המייעצת, את טענותיו לעניין ההכרזה בטרם קבלת החלטה בדבר הכרזה סופית לפי סעיף 6.
(ב) במסגרת הטענות בכתב לפי סעיף קטן (א) יפרט הטוען את כל העובדות הנוגעות לעניין ויצרף את המסמכים שבידיו.
(ג) טענות בכתב לפי סעיף קטן (א) יוגשו בתוך 60 ימים מיום פרסום ההודעה על ההכרזה הזמנית, ברשומות, לפי סעיף 18(א).
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי שר הביטחון להאריך את התקופה האמורה באותו סעיף קטן, אם טרם הכריז הכרזה סופית לפי סעיף 6, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לכך ומתקיים אחד מאלה:
(1) העיכוב בהגשת הבקשה היה משום שהמבקש לא ידע על ההכרזה הזמנית מטעמים שאינם תלויים בו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך 30 ימים מיום שההכרזה הזמנית הובאה לידיעתו;
(2) הדבר מוצדק מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו.
(ה)(1) הוועדה המייעצת תדון בטענות בכתב לעניין הכרזה זמנית שהוגשו לה לפי סעיף קטן (א)
(2) הוועדה המייעצת תמסור לשר הביטחון את המלצתה המנומקת לעניין ההכרזה הסופית, בצירוף המידע שהוצג לפניה לצורך גיבוש המלצתה כאמור, וזאת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 60 ימים ממועד סיום דיוניה, ואולם היא רשאית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה ככל שהדבר דרוש לה לצורך גיבוש המלצתה.
סעיף 6
הכרזה סופית
6. הכריז שר הביטחון בהכרזה זמנית לפי סעיף 4 כי חבר בני אדם הוא ארגון טרור, והוגשו טענות בכתב לפי סעיף 5, רשאי הוא להכריז עליו כאמור, בהכרזה סופית, אם שוכנע, לאחר שעיין בטענות שהוגשו ובהמלצת הוועדה המייעצת שניתנה לפי סעיף 5, כי מתקיים באותו חבר בני אדם האמור בסעיף 3(א), ובלבד שיכריז הכרזה סופית כאמור בתוך 30 ימים ממועד קבלת המלצת הוועדה המייעצת;
לא הוגשו טענות בכתב בתוך התקופה להגשתם לפי סעיף 5, הכרזה סופית כאמור, 30 ימים מתום התקופה האמורה.
סעיף 7:
ביטול הכרזה על ארגון טרור
(א)
(ג) (1) הוועדה המייעצת תדון בבקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שנתנה למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו ולהציג לפניה מידע לביסוס טענותיו, בעל פה או בכתב, ולאחר שנתנה לראש רשות הביטחון שלבקשתו ניתנה ההכרזה הזדמנות כאמור.
(2) הוועדה המייעצת תמסור את המלצתה המנומקת בבקשה לפי סעיף קטן (א) לשר הביטחון, בצירוף המידע שהוצג לפניה לצורך גיבוש המלצתה כאמור, וזאת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 60 ימים ממועד סיום הדיונים בבקשה, ואולם רשאית היא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה.
(ד) הערה: על פני הדברים החלטת הביטול נכנסת לתקוף במועד ההחלטה, ואין צורך בסעיף מיוחד כדי לקבוע זאת. ככל שמדובר במתן סמכות בקביעת מועד אחר, מדוע יש הצדקה לאפשר זאת? הערה זו מכוונת גם למועד ביטול הביטול.
החלטת שר הביטחון תינתן בתוך 30 ימים מיום שהובאה לפניו המלצת הוועדה , ורשאי הוא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת.
() עותק מהחלטת שר הביטחון ומנימוקיה יומצא למבקש ולראש רשות הביטחון, ואולם לא יומצאו למבקש חלקים מהחלטת השר הכוללים מידע שלגביו קבעה הוועדה המייעצת, לפי הוראות סעיף 9(א), שהוא מידע חסוי.
(ז)
*
סעיף 8:
זכות עיון לצורך שימוע או בקשה לביטול הכרזה
הזכאי להגיש טענות בכתב לפי סעיף 5 או בקשה לביטול הכרזה לפי סעיף 7, רשאי, לצורך הגשת הטענות או הבקשה כאמור, לעיין בבקשת ראש רשות הביטחון להכרזה על ארגון הטרור ובהחלטת שר הביטחון בבקשה, ואולם לא יהיה רשאי לעיין במידע שלגביו קבעה הוועדה המייעצת שהוא מידע חסוי לפי הוראות סעיף 9(א), וכן במידע ששר הביטחון והוועדה המייעצת התבקשו שלא להתחשב בו לפי הוראות סעיף 9(ד).
סעיף 9:
מידע חסוי
(א) הוועדה המייעצת רשאית, לבקשת ראש רשות ביטחון, לקבוע כי מידע שהוצג לפניה הוא מידע חסוי, ובלבד ששוכנעה כי גילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי–גילויו עדיף מהצורך לגלותו לשם בירור האמת ועשיית צדק (בסעיף זה – מידע חסוי); לצורך קביעה כאמור רשאית הוועדה לעיין במידע ולשמוע מראש רשות הביטחון הסברים לעניין זה, וזאת אף שלא בנוכחות המבקש או בא כוחו.
(ב) הוועדה המייעצת רשאית לעיין במידע חסוי לשם גיבוש המלצתה לפי סעיפים 5(ה) או 7(ג), ולבסס את המלצתה על מידע כאמור, ורשאית היא לשם כך לשמוע מראש רשות הביטחון הסברים לעניין זה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) ביקשה הוועדה המייעצת לבסס את המלצתה כאמור בסעיף קטן (ב) על מידע חסוי שהוצג לה, תודיע למגיש הטענות לפי סעיף 5 או למגיש הבקשה לביטול הכרזה לפי סעיף 7, לפי העניין, על כוונתה לעשות כן, ועביר לו או לבא כוחו תמצית של המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע באינטרס שבשלו קבעה, לפי הוראות סעיף קטן (א), כי המידע חסוי.
(ד) קבעה הוועדה המייעצת כי מידע שהוצג לפניה לפי סעיף זה אינו מידע חסוי, רשאי ראש רשות הביטחון לבקש מהוועדה כי המידע האמור לא יובא בחשבון לצורך גיבוש המלצת הוועדה והחלטת שר הביטחון לפי סעיפים 5, 6 או 7; ביקש ראש רשות הביטחון כאמור, לא יתחשבו הוועדה והשר במידע האמור, והמידע לא יועבר למבקש ולבא כוחו.
(ה) בסעיף זה, "ראש רשות ביטחון" – לרבות עובד בכיר שהוא הסמי לכך.
סימן' ב': הכרזת ועדת השרים על פעיל טרור או על ארגון טרור, בשל קביעה מחוץ לישראל [השינויים לעומת המנגנון הקבוע היום בחוק איסור מימון טרור מסומנים בצהוב]
סימן ג': הוראות כלליות
14. מינוי הוועדה המייעצת ותפקידיה
(א) שר המשפטים ימנה ועדה מייעצת ובה שלושה חברים והם:
(1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי, שימונה על פי המלצת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
(2) משפטן הכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי, שימונה בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון;
(3) חבר נוסף בעל ניסיון בתחום הביטחון והמאבק בטרור, שימונה בהתייעצות עם שר הביטחון.
(ב) הוועדה המייעצת תמלא כל תפקיד המוטל עליה לפי הוראות פרק זה, ובכלל זה תמליץ לשר הביטחון ולוועדת השרים, לפי העניין, לגבי הכרזה סופית לפי סעיף 6, ככל שהוגשו טענות בכתב לפי סעיף 5, ולגבי בקשות לביטול הכרזה שהוגשו לפי סעיפים 7 או 13, וכן תמליץ לשר ולוועדת השרים בכל עניין אחר שיביאו לפניה והנוגע לסמכויותיהם לפי פרק זה.
(ג) חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959 ;
(2) חוק העונשין, התשל"ז–1977 ;
(3) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979 ;
(4) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969 .
15. איסור ניגוד עניינים
(א) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן כחבר בה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.
(ב) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה המייעצת, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי שלו, או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות הוועדה המייעצת.
(ג) בסעיף זה –
"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו בעלי עניין, בעלי שליטה או נושאי משרה בו;
"קרוב" – בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או בן זוגו או ילדו של כל אחד מאלה, לרבות בשל אימוץ, וכן כל אדם אחר שיש לו כלפיו קרבה או זיקה אישית, כלכלית או פוליטית;
"בעל עניין", "שליטה", "נושא משרה" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968.
16. דיוני הוועדה המייעצת
(א) דיוני הוועדה המייעצת יהיו בדלתיים סגורות.
(ב) הוועדה המייעצת תנהל פרוטוקול של דיוניה; הפרוטוקולים יהיו חסויים וגילוים יהיה אסור, למעט מידע שהוועדה קבעה, לאחר ששמעה את עמדת ראש רשות הביטחון, כי אין מניעה להביאו לידיעת המבקש או לידיעת הציבור.
(ג) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
תוקף הכרזה על ארגון טרור
17. (א) הכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור לפי פרק זה תיכנס לתוקפה במועד החלטת שר הביטחון או ועדת השרים, לפי העניין, על ההכרזה כאמור, או במועד מאוחר יותר שיקבעו בהחלטתם, והכרזה כאמור, למעט הכרזה זמנית לפי סעיף 4, תעמוד בתוקפה כל עוד לא בוטלה לפי הוראות פרק זה.
(ב) הכרזה על ארגון טרור לפי פרק זה תעמוד בתוקפה לגבי אותו ארגון, גם אם שינה את שמו, את סמליו או את מבנהו לאחר ההכרזה.
פרסום
18. (א) הודעה על הכרזה לפי סעיפים 4, 6 או 11, או על ביטול לפי סעיפים 7(ד) או (ו) או 13, תפורסם ברשומות.
(ב) שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע דרכים נוספות על האמור בסעיף קטן (א) להבאת דבר ההכרזה או הביטול, לפי העניין, לידיעת חבר בני האדם שהוכרז עליו שהוא ארגון טרור או לידיעת האדם שהוכרז עליו שהוא פעיל טרור, ולידיעת הציבור.
סעיף 19:
ייחוד הליך ביטול הכרזה
(א) בכל הליך משפטי, לרבות הליך משפטי לפי חוק זה, לא יזדקק בית משפט לטענה כי חבר בני אדם או אדם שהוכרז לפי הוראות פרק זה אינו ארגון טרור או פעיל טרור, לפי העניין, או לטענה שעניינה בטלותה של הכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור, וסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 , לא יחול לעניין זה.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לפי סעיף 15(ג) ו-(ד) לחוק-יסוד: השפיטה .
תחולה והוראות מעבר
134. (א) חבר בני אדם שהוכרז, לפני יום תחילתו של חוק זה, שהוא ארגון טרוריסטי, לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948 (בסעיף זה – פקודת מניעת טרור) או שהוא התאחדות בלתי מותרת, לפי תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, יראו אותו כאילו הכריזו עליו בהכרזה סופית שהוא ארגון טרור, לפי סעיף 6 לחוק זה, וחבר בני אדם שהוכרז, לפני יום תחילתו של חוק זה, שהוא ארגון טרור, לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005 (בסעיף זה – חוק איסור מימון טרור), יראו אותו כאילו הכריזו עליו שהוא ארגון טרור, לפי סעיף 11(א) לחוק זה.
10. הגדרות
בסימן זה –
"זר", כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לגבי יחיד – מי שאינו אזרח ישראלי ואינו תושב ישראל;
(2) לגבי חבר בני אדם – חבר בני אדם שמרכז פעילותו [בחוק איסור מימון טרור כתוב "עסקיו" – למה מבקשים לשנות?] אינו בישראל, ואם הוא תאגיד – מתקיימים בו גם שניים אלה: הוא אינו רשום בישראל והשליטה בו אינה בידי תושב ישראל; [לדיון: האם יש להוסיף כי גם ארגון שמרכז פעילותו בחו"ל אבל יש לו קשר הדוק לטרור בישראל – לדוגמא, ארגון צדקה שמרכז פעילותו בלונדון אך היעד העיקרי שלו הוא העברת כספים לחמא"ס – יוכרז לפי סימן א' ולא לפי סימן ב'?]
לעניין הגדרה זו –
"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;
"תושב ישראל" – לרבות אדם שמקום מגוריו הוא באזור כהגדרתו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח–1967 , והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש"י–1950 , ושאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל;
"מעשה טרור" – כהגדרתו בסעיף 2, וכן מעשה טרור, מחוץ לישראל, שדיני העונשין של מדינת ישראל אינם חלים לגביו, ובלבד שהמעשה מהווה עבירה הן לפי דיני מדינת ישראל והן לפי דיני המקום שבו נעשה המעשה, או דיניה של המדינה שכלפיה, כלפי תושביה או כלפי אזרחיה כוון המעשה; [כמובן, ההגדרה של "מעשה טרור" בחוק החדש שונה מההגדרה הקיימת בחוק איסור מימון טרור]
"פעיל טרור" – אחד מאלה:
(1) אדם הנוטל חלק בביצוע [בחוק היום – "פעיל בביצוע"] מעשה טרור או המסייע או המשדל לביצוע מעשה טרור;
(2) אדם הנוטל חלק פעיל בארגון טרור מוכרז.
11. הכרזת ועדת שרים על פעיל טרור או על ארגון טרור, בשל הכרזה מחוץ לישראל
(א) (1) הכריז גורם מוסמך מחוץ לישראל, מכוח סמכותו לפי הדין החל עליו, כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאית ועדת השרים, בכפוף לסעיף קטן (ב), להכריז כי אותו חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור אם יש לה יסוד סביר להניח כי מתקיים לגביו האמור בסעיף 3(א), ואולם לעניין האמור באותו סעיף תחול ההגדרה "מעשה טרור" שבסעיף 10.
(2) הכריז גורם מוסמך של מדינה זרה, בעקבות הליכים שננקטו בה לפי דיניה, כי אדם זר הוא פעיל טרור, והיה לוועדת השרים יסוד סביר להניח כי אותו אדם זר הוא פעיל טרור, רשאית היא להכריז כי האדם האמור הוא פעיל טרור; בבואה להפעיל את סמכותה לפי סעיף קטן זה, לגבי אדם שהוא חבר בארגון טרור שהוכרז לפי פסקאות (1) או (3), רשאית ועדת השרים לראות בחברותו בארגון כאמור ראיה לכאורה לכך שהוא פעיל טרור.
(3) הכריזה מועצת הביטחון של האומות המאוחדות או מי שהיא הסמיכה לכך כי אדם זר הוא פעיל טרור או כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאית ועדת השרים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), להכריז על אותו אדם שהוא פעיל טרור או על אותו חבר בני אדם שהוא ארגון טרור.
[נעשו שינויי נוסח קלים לעומת החוק הקיים.]
(ב) (1) ועדת השרים לא תכריז, לפי הוראות סעיף קטן (א), כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, אם אותו חבר בני אדם הוכרז או עומד להיות מוכרז ארגון טרור לפי סימן א'.
(2) הוכרז כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן הוכרז בהכרזה סופית כי הוא ארגון טרור, לפי סעיף 6, תיחשב ההכרזה לפי סעיף קטן (א) בטלה, החל במועד ההכרזה הסופית. [הוראה חדשה]
12. ביקורת תקופתית
הוועדה המייעצת תקיים, אחת לארבע שנים, ביקורת תקופתית על הכרזה לפי סעיף 11, ותבחן אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות ואם התנאים להכרזה לפי הסעיף האמור עדיין מתקיימים; סברה הוועדה המייעצת כי יש מקום לדון מחדש בהכרזה, תביא את המלצותיה לפני ועדת השרים שתדון בהמלצות ותיתן את החלטתה לפי הוראות סעיף 13; הביקורת התקופתית הראשונה תהיה בתום ארבע שנים ממועד פרסום ההכרזה ברשומות לפי סעיף 18(א).
13. ביטול הכרזה על פעיל טרור או על ארגון טרור
(א) מי שהוכרז עליו, לפי סעיף 11, שהוא ארגון טרור או שהוא פעיל טרור וכן מי שנפגע במישרין מהכרזה כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטול ההכרזה לוועדת השרים, באמצעות הוועדה המייעצת. [בסעיף 4 לחוק איסור מימון טרור–אפשר גם להגיש בקשה נוספת אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות – אנו מניחות שמחיקת קטע זה נובע בשל האפשרות להגיש בקשה לביטול נוספת, ממילא – לוודא זאת.]
(ב) (1) הוועדה המייעצת תדון בבקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שנתנה למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו ולהציג לפניה מידע לביסוס טענותיו, בעל פה או בכתב.
(2) הוועדה המייעצת תמסור את המלצתה המנומקת בבקשה לפי סעיף קטן (א) לוועדת השרים, בצירוף המידע שהוצג לפניה לצורך גיבוש המלצתה כאמור, וזאת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 60 ימים ממועד סיום הדיונים בבקשה, ואולם רשאית היא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה ככל שהדבר דרוש לה לצורך גיבוש המלצתה בבקשה.
(ג) מצאה ועדת השרים, מיוזמתה, או לאחר שעיינה בבקשה לביטול ההכרזה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) ובהמלצת הוועדה המייעצת באותה בקשה שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או לאחר שעיינה בהמלצת הוועדה המייעצת כאמור בסעיף 12, כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים להכרזה לפי סעיף 11, ובכלל זה כי בוטלה הכרזת הגורם המוסמך מחוץ לישראל כאמור באותו סעיף, שעל בסיסה ניתנה ההכרזה, תבטל את ההכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור שנתנה לפי הסעיף האמור.
[בחוק איסור מימון טרור נקבע (ס' 2(ג)) כי וועדת השרים תבטל את ההכרזה לאחר ביטול ההכרזה בחו"ל – אנו מניחות שברגע שנודע לוועדה שההכרזה בחו"ל בוטלה אזי יש חובה על ועדת השרים לבטל את ההכרזה – לוודא זאת.]
(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), רשאית ועדת השרים, מיוזמתה או לאחר שעיינה בבקשה או בהמלצות כאמור בסעיף קטן (ג), לבטל הכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור שנתנה לפי סעיף 11, אם מצאה כי קיימים טעמים אחרים המצדיקים זאת.
(ה) החלטת ועדת השרים בבקשה לביטול הכרזה שהוגשה לפי סעיף קטן (א), תינתן בתוך 30 ימים מיום שהובאה לפניה המלצת הוועדה המייעצת כאמור בסעיף קטן (ב), ורשאית היא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת; עותק החלטת ועדת שרים ונימוקיה יומצא למבקש, ואולם לא יומצאו למבקש חלקים מהחלטת ועדת השרים הכוללים מידע שלגביו קבעה הוועדה המייעצת, לפי הוראות סעיף 9(א), שהוא מידע חסוי.
(ו) בהחלטה על ביטול הכרזה לפי סעיף זה תקבע ועדת השרים את מועד תחילתו של הביטול.
[המנגנון המוצע מפורט ממה שקבוע היום בחוק, אך משמר את העקרונות של החוק הקיים.]