חומר רקע

י"ג חשון תשע"ו 26 אוקטובר 2015 אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע"ה-2015 צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע"ה-2015 – מסמך רקע לדיון הקבוע ליום 27.10.15 שרת המשפטים, בהסכמת השר להגנת הסביבה, מבקשת את אישורה של הוועדה לשני צווים שעניינם קביעת מספר עבירות הקבועות בתקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע"ב-2012 (להלן – התקנות), כעבירות קנס, וקביעה כי העבירות יהיו עבירות של "ברירות משפט". בשנת 2008, הכנסת חוקקה חוק חדש, חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, שמטרתו מניעה וצמצום של זיהום האוויר. החוק החליף את ההסדר החוקי שהיה קבוע בעבר, ובעקבות כך הותקנו גם תקנות חדשות לעניין זיהום אוויר בכלי רכב בדרך. בשל ההסדר החדש, הצווים הישנים שקבעו עבירות קנס בנושא של זיהום אוויר מכלי רכב אינן רלבנטיות, וכעת מבקשת השרה את אישורה של הוועדה לקביעת עבירות חדשות הקשורות לזיהום אוויר מכלי רכב בדרך כעבירות קנס, בסכומים המפורטים בצו – וראו לעניין זה את פירוט העבירות והסכומים להלן. עבירות קנס: רקע כללי סעיף 221 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – "חסד"פ"), שכותרתו "קביעת עבירות קנס", קובע ששר המשפטים רשאי לקבוע שעבירה על הוראה פלונית – שאיננה פשע – היא עבירת קנס, דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע. הוסמך שר בחוק אחר לקבוע עבירה כעבירת קנס, טעונה קביעתו הסכמת שר המשפטים. השר ייקבע גם את שיעור הקנס, ובלבד ששיעורו לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 730 ₪, לפי הסכום הנמוך יותר. בחוק אוויר נקי נקבע כי על אף הוראות החסד"פ, רשאי השר לקבוע שיעור קנס העולה על סכום זה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.1 על פי הוראת סעיף 221(ד) לחסד"פ, קביעת עבירה כעבירת קנס טעונה אישור ועדת החוקה. יש לציין כי אכיפה בדרך של קנס מינהלי היא "קלה" מצד אחד, שכן אין היא כרוכה בהגשת כתב אישום, ניהול הליך פלילי, והכתמת האדם בהרשעה פלילית, ומצד שני, היא מאפשרת אכיפה רחבה, ומנהלית (מעטים הנאשמים שיועמדו לדין פלילי כך שהאכיפה המנהלית היא האכיפה שלמעשה תינקט נגד אנשים ברוב המקרים). לכן, ועדת החוקה בדונה בקביעת עבירות קנס בוחנת הן את גובה הקנסות והן את הנסיבות שבהן היא מתירה את האכיפה המנהלית שתבוצע בידי פקח, בהתחשב בחומרת העבירה, טיב ההתנהגות האסורה, זהות הגורם שיכול שיעבור את העבירה, סכומי קנסות דומים בתחומים דומים, ובסכום הקנס הדרוש כדי להרתיע בצורה יעילה אך שהוא גם הוגן בנסיבות העניין. נעיר כי אין בסמכותה של ועדת החוקה לשנות או לתקן את העבירות הקבועות בחוק, אך היא קובעת באילו עבירות קיימות ובאילו תנאים תהיה סמכות לאכוף את העבירה הפלילית באמצעות הטלת קנס מנהלי, ואת הסכום של הקנס, כך שקביעת הקנסות באישור הוועדה הוא משמעותי. ברירת משפט: רקע כללי המשמעות של קביעת עבירה כ"עבירת קנס", היא כי בפני הנאשם עומדת "ברירת קנס", דהיינו: הנאשם מקבל הודעת תשלום קנס יחד עם הזמנה למשפט. הנאשם רשאי לשלם את הקנס, ובמידה שהקנס אינו משולם מתקיים נגדו משפט, ללא צורך בהודעה נוספת, וגם אם הנאשם אינו מתכוון להגיע למשפט. יש לציין כי לפי סעיף 240 לחסד"פ, נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט, יראוהו כמודה בעובדות שנטענו בכתב האישום. רק אחרי הרשעה במשפט, רשאית המדינה להחל בהליך הגבייה. אולם, ישנן עבירות קנס שבהן ברירת המחדל היא הפוכה, דהיינו: ברירת המחדל היא כי הנאשם חייב לשלם את הקנס, אלא אם כן הנאשם בוחר באופן פוזיטיבי להישפט: עבירות אלה מכונות עבירות "ברירת משפט". אם הנאשם לא שילם את הקנס ולא הודיע שיש ברצונו להישפט, המדינה רשאית להתחיל בהליך גבייה מיד, ללא צורך במשפט. מכוח הסמכות שהוענקה לו בס' 228 לחסד"פ, מוסמך שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, לקבוע כי עבירות קנס יהיו עבירות של ברירת משפט (במקום ברירת קנס), וכך מבקשת שרת המשפטים בענייננו. ועדת החוקה אישרה בעבר צווים דומים, שכן ההסדר של ברירת משפט חוסך לגורמי האכיפה זמן ומשאבים מצד אחד, ומצד שני אינו פוגע יתר על המידה בזכויות הנאשם, שנשמרת לו הזכות לבקש את יומו בבית משפט, באמצעות מנגנון שהוא קל להפעלה וככל הנראה מובן לכלל האוכלוסייה. בעבר, לא נשמעו בוועדה טענות כנגד הסדר זה. יוער עוד כי בעבר ביקשה ועדת החוקה מנציגי משרד הפנים לשקול תיקון לחסד"פ לפיו כל עבירות הקנס ייקבעו מלכתחילה כעבירות של ברירת משפט, ולא כברירת קנס. ככל שהמנגנון של ברירת משפט עדיף, לדעת הממשלה, אין סיבה לבקש אישור לכל תחום בנפרד, ואין לוועדה מה לבדוק או לשקול בקשר לכל פנייה, מעבר לשאלות כלליות לגבי הפיקוח באותו תחום. ראוי שההחלטה בעניין זה תהייה החלטה רוחבית וייקבע בחוק – ומוצע לבקש עדכון בנושא. הערות לדיון: * התקנות קובעות כי אדם לא ינהג ברכב אלא אם כן הוא עומד בכללים הקבועים בתקנות (ור' את הפירוט להלן). אולם, יש לשאול מה מצופה מהאדם הנוסע ברכב: אם הרכב עבר את הטסט בהצלחה, ומאז לא הייתה לאדם סיבה לחשוש שמשהו לא תקין במערכת הפליטה, אין הצדקה להטיל עליו קנס, אלא יש לשלוח אותו למוסך לתקן את התקלה. הייעוד של הטלת קנס הוא להרתיע את האדם ו/או להענישו על התנהגות בלתי ראויה – אך במקרה הזה, אין לאדם את הידע הנדרש כדי שיציית לחוק עד שפקח מודיע לו שקיימת בעיה ברכב. כמובן שאם הוא ממשיך לנסוע ברכב לאחר שנודע לו על התקלה, מוצדק להטיל עליו קנס. לכן מוצע להוסיף הגבלה כללית, לפיה פקח רשאי להטיל קנס רק במצבים שיש זיהום הנראה לעין (לדוגמא, עשן היוצא מהרכב), או לאחר שהאדם הוזהר. * בצו המבוקש מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה "הודעות תשלום קנס שניתנו כדין טרם ביטולו של הצו האמור [הצו הקודם שמבטלים כעת] יעמדו בתוקפן". לא ברור מדוע יש צורך בהוראה כזאת ולמה הכוונה. סעיפים 4 ו-5 לחוק העונשין, התשל"ז-19772 קובעים את הכללים החלים על עבירה שבוטלה או שונתה לאחר עשייתה, ואין אפשרות לקבוע הסדר אחר בתקנות. לכן מוצע למחוק את הוראה המעבר המוצעת. עבירות מתקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע"ב–2012 אותן מוצע לקבוע כ"עבירות קנס" התקנה ההוראה לעניין הקנס המוצע ליחיד הקנס המוצע לתאגיד הקנס המוצע לעבירה חוזרת ליחיד הקנס המוצע לעבירה חוזרת לתאגיד 2(א) (א)לא ינהג אדם ברכב אלא אם כן מערכת בקרת הפליטות ומערכת פליטת הגזים מהרכב תקינות, שלמות ותואמות להוראות יצרן הרכב, וברכב דיזל מדגם ייצור הכולל מגופת עופרת במשאבת ההזרקה – משאבת ההזרקה חתומה במגופת עופרת. לעניין נהיגה ברכב שמערכת בקרת הפליטות או מערכת פליטת הגזים מהרכב אינה תקינה או שלמה 500 1,000 1,000 2,000 לעניין נהיגה ברכב דיזל מדגם ייצור הכולל מגופת עופרת במשאבת ההזרקה, אם משאבת ההזרקה אינה חתומה במגופת עופרת 750 1,500 1,500 3,000 2(ב) (ב) לא ינהג אדם ברכב מדגם הכולל מערכת להפחתת פליטה של תחמוצות חנקן, שלפעולתה נדרשת הוספת תמיסת אוראה, אלא אם כן קיימת תמיסת אוראה במכל המיועד לכך ברכב, והמערכת כאמור פועלת בהתאם להוראות יצרן הרכב. לעניין נהיגה ברכב מדגם הכולל מערכת להפחתת פליטה של תחמוצות חנקן, שלפעולתה נדרשת הוספת תמיסת אוריאה, כאשר לא קיימת תמיסת אוריאה במיכל המיועד לכך ברכב או כאשר מערכת האוריאה אינה פועלת בהתאם להוראות יצרן הרכב 3,000 6,000 6,000 12,000 3 (א) לא יגרום אדם זיהום אוויר בלתי סביר מרכב. (ב) זיהום אוויר בלתי סביר מרכב הוא כל אחד מאלה: (1) זיהום אוויר בלתי סביר מרכב דיזל כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע"ב-20123 (להלן – תקנות זיהום אוויר מכלי רכב); (2) זיהום אוויר בלתי סביר מרכב בנזין, כמשמעותו בתקנה 3 לתקנות זיהום אוויר מכלי רכב4; (3) גוון העשן הנפלט מקצה צינור הפליטה של כלי הרכב, הנראה לעין, לאחר נסיעה של שלוש דקות לפחות, הוא בדרגה 1 ומעלה בלוח רינגלמן זעיר במשך עשרים שניות מצטברות לפחות; (4) אי-הזרקת תמיסת אוראה במקום המיועד לכך בצינור הפליטה; (5) העדר תמיסת אוראה במכל המיועד לכך ברכב; (6) אי-עמידה באחת הבדיקות המפורטות בתקנה 6. לעניין גרימת זיהום אוויר בלתי סביר מרכב דיזל כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע"ב-2012 (להלן – תקנות זיהום אוויר מכלי רכב) 500 1,000 1,000 2,000 לעניין גרימת זיהום אוויר בלתי סביר מרכב בנזין כמשמעותו בתקנה 3 לתקנות זיהום אוויר מכלי רכב 500 1,000 1,000 2,000 לעניין גרימת זיהום אוויר בלתי סביר מרכב שגוון העשן הנפלט מקצה צינור הפליטה של כלי הרכב, הנראה לעין, לאחר נסיעה של שלוש דקות לפחות הוא בדרגה 1 ומעלה בלוח רינגלמן זעיר במשך עשרים שניות מצטברות לפחות 500 1,000 1,000 2,000 לעניין זיהום אוויר בלתי סביר כאמור בפרטים 4, 5 ו- 6, אם נגרם מרכב להסעת נוסעים 1,000 2,000 2,000 4,000