חומר רקע
ב' חשון תשע"ו
15 אוקטובר 2015
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015– הכרזה על ארגון טרור בישראל
בפרק ב' להצעת החוק מוצע לקבוע את המנגנון בו מכריזים על ארגון טרור. ההצעה כוללת שני מסלולים שונים: הראשון (בסימן א'), הכרזה של שר הביטחון על ארגון טרור ועל ארגון "מעטפת" (להלן – הכרזה, או הכרזה "עצמאית", על ארגון טרור בישראל) , והשני (בסימן ב'), הכרזה של ועדת שרים על פעיל טרור זר או על ארגון טרור זר שהוכרזו ככזה מחוץ לישראל, במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי (להלן – הכרזה על ארגון או פעיל טרור זר). נעמוד בהמשך על התנאים להכרזה והפרוצדורה המוצעים בשני המסלולים (על המסלול השני נעמוד במסמך נפרד), אך ככלל ראוי לציין שקביעת מנגנון מסודר להכרזות היא בבחינת הסדר חשוב וראוי בהצעת החוק, שלא קיים בחקיקה היום, למעט בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005 בנוגע לאימוץ הכרזות זרות.
הנקודה העיקרית בעינינו הטעונה שיפור היא ההשגה על ההכרזה והבקשה לביטולה. החיבור בין חלון זמן צר, שלילת זכות ההשגה ממי שנפגע מההכרזה (אם אינו הארגון או חבר בו), עילות ביטול מצומצמות והתייחסות אל ההכרזה כאל "דין" שיש חזקה על ידיעתו ולא נסיבה, יכולה להביא לפגיעה לא מידתית –ובענין זה, אנו מציעות שיפור ור' להלן.
בשל ההשלכות מרחיקות הלכת של ההכרזה על ארגון כארגון טרור, עליהן נעמוד בהמשך, יש חשיבות רבה לכך שהוועדה החליטה לקבוע את התנאים להכרזה בהגדרה "ארגון טרור". כמובן, חשוב להסדיר הליך ראוי להכרזה ובכלל זה מתן אפשרות לבקש לבטל את ההכרזה או להשיג עליה. כפי שכתב השופט זמיר, במדינה דמוקרטית לא בקלות מוציאים התאגדות מחוץ לחוק:
"...על הממשלה לבדוק היטב אם אכן הנסיבות דורשות הכרזה על חבר אנשים שהוא ארגון טרוריסטי. בית המשפט עומד נכון לבדוק כל הכרזה כזאת, כדי לברר אם היא עומדת במבחן הדין: אם היא מבוססת על נתונים בדוקים, מכוונת לתכלית ראויה ונדרשת לפי מבחן המידתיות. וזאת לדעת, שבית המשפט, בהיותו מודע לחשיבות הבסיסית של חירות ההתאגדות במדינה דמוקרטית, לא ירשה שחבר אנשים יוצא אל מחוץ לחוק, אף לא בסערת רגשות העוברת על הציבור בעקבות אירוע חריג, אלא על יסוד ראיות ברורות ומשכנעות שטמונה בו סכנה ממשית של מעשי אלימות חמורים. השוו ע"א 1282/93 רשמת העמותות נ' ב' כהנא, בעמ' 106".
(השופט זמיר בבג"ץ 6897/95 כהנא נ' תת-ניצב דוד קרויזר – קצין אג"מ, משטרת ישראל [6], בעמ' 859-860) מצוטט גם בבג"ץ 547/98 פדרמן נ' מדינת ישראל)
גם במשפט הבינלאומי, להליך ההכרזה של ארגוני טרור ניתן דגש מיוחד. בפסק דין מרכזי בנושא הכרזה על פעיל טרור שמובילה להקפאת נכסים, הדגיש בית הדין האירופי לצדק את המשקל שיש לתת להליך הוגן ואפשרויות לביקורת שיפוטית, בצד המשקל שיש לתת לצרכי הביטחון:
"It is none the less the task of the Community judicature to apply, in the course of the judicial review it carries out, techniques which accommodate, on the one hand, legitimate security concerns about the nature and sources of information taken into account in the adoption of the act concerned and, on the other, the need to accord the individual a sufficient measure of procedural justice" (Case C–402/05 P and C–415/05, P. Kadi and Al Barakaat International Foundation v. Council and Commission [2008] ECR I–6351, para 344)
לנורמות הבינלאומיות יש משמעות לא רק מבחינה עיונית, אלא גם מבחינה מעשית: המאבק האפקטיבי ביותר בארגוני הטרור הוא כזה שמתנהל תוך שיתוף פעולה בינלאומי. ככל שהליך ההכרזה יעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים, כך מדינות אחרות תוכלנה להסתמך על ההכרזות שלנו ולפעול בהתאם (בין לתפוס נכסים בעקבות פנייה ישראלית, ובין לאמץ הכרזות ישראליות).
ההשלכות של ההכרזה:
לפי המוצע, כל ארגון טרור שהוכרז ייחשב כארגון טרור לכל דבר ועניין, בין אם הוא ארגון "ראשי" ובין אם הוא ארגון "תומך טרור" (ארגון מעטפת); בין אם הוא ארגון הקשור לישראל שהוכרז לפי סימן א' (הכרזות של שר הביטחון) ובין אם הוא ארגון שלא קשור לישראל שהוכרז לפי סימון ב' (הכרזות של ועדת שרים). ההשלכות של ההכרזה הן זהות לגבי כל סוגי הארגונים.
(1) ההכרזה רלבנטית לעבירות הקשורות לארגוני טרור: עמידה בראש ארגון טרור, חברות בארגון טרור וגיוס חברים, מתן שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור, גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, אימונים או הדרכה למטרות טרור, פעולה או עסקה בנשק, בחומר מזיק או במיתקן רגיש למטרות טרור, איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, ואיסור פעולה ברכוש טרור (לרבות חובות דיווח על רכוש של ארגון טרור מוכרז) – בכל אלה הארגון מופיע בסעיף העבירה כיסוד ביסודות העובדתיים בעבירה או כחלק מחזקה. ברגע שהארגון מוכרז כארגון טרור, התביעה אינה צריכה להוכיח כי הארגון המסוים הוא אכן ארגון טרור, ועליה רק להוכיח את היסודות האחרים שבעבירה.
הערה – למרות חשיבות ההכרזה במישור הפלילי, לא ברורה לחלוטין מהי תפיסת ההצעה לגבי ההשלכות המשפטיות שלה: האם היא נסיבה שצריך יסוד נפשי של מודעות/עצימת עיניים לגביה או האם ההצעה תופסת אותה כ"דין", שאין חובה לדעתו? אם ההכרזה היא "דין", הנאשם לא יוכל להתגונן בכך שהארגון שהוא קשור אליו ונתן לו שירות הוא ארגון טרור, גם אם הארגון הוא ארגון "מעטפת" ואדם סביר לא היה מודע לכך שהוא ארגון תומך טרור. זו נקודה חשובה שיש ללבנה כבר כאן על אף שנתייחס אליה במסמך שיעסוק בעבירות. (הערה זו מסוגית בכך שהמואשם כ"חבר" יוכל להתגונן בשל החלטת הוועדה להוסיף אפשרות להתגונן כאמור בהגדרה "חבר בארגון טרור".)
(2) להכרזה יש משמעויות מעשיות ומיידיות כלפי ארגון בשל המגבלות המינהליות שאפשר להטיל על הארגון המוכרז. הסדרי החילוט ותפיסה המוצעים יחולו על ארגון מוכרז: בית המשפט רשאי, לפי המוצע, לחלט כל רכוש של ארגון טרור (בחילוט לאחר הרשעה ובחילוט אזרחי, לפי סעיפים 59 ו-65). בנוסף, שר הביטחון רשאי לתפוס רכוש של ארגון טרור מוכרז, לפי סעיף 89 המוצע, בתפיסה זמנית שיכולה להוביל, לפי סעיף 98 המוצע, לצו חילוט סופי. הוא עוד רשאי להוציא צו זמני (90 יום, עם אפשרות להארכה) לתפיסת רכוש של ארגון שאינו מוכרז, לפי סעיף 91, כאשר כבר הוגשה בקשה להכריז על הארגון. בנוסף, לפי פרק ח' המוצע, ארגון טרור מוכרז חשוף לצווים למניעת פעילות ולהגבלת שימוש במקום.
(3) לבסוף, הביטוי "ארגון טרור" נכלל בהגדרות אחרות בהצעת החוק, כגון, "חבר" בארגון טרור, "רכוש של ארגון טרור" ו"רכוש טרור", ואף בחזקה המופיעה בהגדרת "מעשה טרור", לפיה כאשר מעשה הטרור נעשה על ידי ארגון טרור או חבר בארגון טרור, חזקה שהמניע והמטרה הם כאלה הנדרשים בהגדרה "מעשה טרור".
נעיר גם שהיות ארגון הטרור ארגון מוכרז בהכרזה "עצמאית" הוא מרכיב בקביעת סמכות אקסטריטוריאלית לבתי המשפט, שמוצעת בסעיף 46 להצעה לגבי עבירת טרור שהיא עבירת חוץ, ושאליה נתייחס בנפרד.
התנאים המהותיים להכרזה "עצמאית" על ארגון טרור בישראל (כלומר - שלא במסגרת אימוץ הכרזה זרה כחלק משיתוף פעולה בינלאומי) (ס' 3):
כפי שסקרנו במסמכי הרקע בעניין ההגדרה של "ארגון טרור", ההצעה מאפשרת להכריז על שני סוגים של ארגונים כעל ארגוני טרור: ארגונים שמבצעים בעצמם מעשי טרור (ובכלל זה גם "הזרוע האזרחית" של הארגון) וכן ארגונים שתומכים בראשונים (ארגוני "מעטפת"). הוועדה החליטה כי ראוי להכריז גם על ארגוני מעטפת כארגוני טרור. להלן נוסחה המעודכן של ההגדרה, כפי שהוצגה בדיון בוועדה בכנסת ה-20, ביום 12 לאוקטובר 2015:
נוכח ההגדרה, נדרש תיקון לסעיף 3 המוצע, שכותרתו "תנאים להכרזה על ארגון טרור", כך שיעמוד בקנה אחד עם ההגדרה המעודכנת של "ארגון טרור" (ור' את הנוסח המוצע על ידינו בהמשך).
הליך ההכרזה "העצמאית" על ארגון טרור בישראל:
שלבי ההכרזה, לפי המוצע, הם כדלקמן:
בקשה: ראש רשות ביטחון, באישור היועץ המשפטי לממשלה, מגיש בקשה מפורטת לשר הביטחון להכריז על ארגון ׁ(ס' 3(ג) המוצע);
הכרזה זמנית: שר הביטחון מכריז על הארגון בהכרזה זמנית (ס' 4 המוצע); הודעה על ההכרזה הזמנית תפורסם ברשומות (ס' 18(א) המוצע);
שימוע: ראש הארגון או חבר בו רשאי להגיש לשר, באמצעות הוועדה המייעצת, את טענותיו בכתב, בתוך 60 יום (עם אפשרות להאריך את התקופה) (ס' 5 המוצע);
אם הוגשו טענות:
הוועדה המייעצת דנה בטיעוני הטוען והמדינה;
בתוך 60 יום מסיום דיוניה (בכפוף לאפשרות להאריך), הוועדה מגישה לשר הביטחון את המלצתה;
הכרזה סופית: שר הביטחון מכריז הכרזה סופית, בתוך 30 יום ממועד קבלת המלצתה הוועדה, או בתוך 30 יום אחרי התקופה שרשאים להגיש את הטיעונים (ס' 6 המוצע); הודעה על ההכרזה הסופית תפורסם ברשומות (ס' 18(א) המוצע);
ביטול: ארגון טרור רשאי להגיש לשר הביטחון, באמצעות הוועדה המייעצת, בקשה בכתב לביטול ההכרזה; הוועדה המייעצת דנה בבקשה, מאפשרת לצדדים להשמיע את טענותיהם, ומגישה לשר הביטחון את המלצתה; שר הביטחון יחליט בתוך 30 יום האם לבטל את ההכרזה (בכפוף לאפשרות להאריך את התקופה) (ס' 7 המוצע).
הבקשה
הפרוצדורה של ההכרזה בנויה על הכרזה זמנית של שר הביטחון, שנעשית לפי בקשה של ראש רשות ביטחון באישור היועץ המשפטי לממשלה, וזו הופכת, ככלל, לקבועה אם לא יוזמים הארגון או חבר בו הליך "התנגדות". יש לשים לב שההכרזה, לפי המוצע, תיעשה על ידי שר הביטחון בלבד (בדומה להסדר לפי תקנה 85 לתקנות ההגנה כיום). לא על ידי הממשלה (כמו בפקודת מניעת טרור) ולא על ידי ועדת שרים (כמו בהכרזות על ארגון טרור זר). על הוועדה להחליט אם היא מסתפקת בכך נוכח הבדיקה המעמיקה של הגורמים המקצועיים (שירותי הביטחון והיועץ המשפטי לממשלה). יש להניח שההצעה נובעת מכך שיעיל יותר להפעיל את הסמכות על ידי שר אחד, וסביר להניח שהחלטתו ממילא נשענת על בדיקה ועל המלצה של גורמים שהתעמקו בחומר (גם מנגנון ביטול הכרזה נשען על המלצה של ועדה מקצועית). מצד שני, לפעמים צריך שיקול דעת של יותר מגורם מחליט אחד, במיוחד נוכח ההשלכות המשמעותיות של ההכרזה על הארגון ועל הקשורים אליו, כשהמנגנון בנוי על הכרזה ראשונית חד צדדית וחלון ההזדמנויות לביטול ההכרזה תחום מאוד בזמן ומוגבל לתקופה בה האדם שההכרזה נוגעת אליו בדרך כלל לא יתקוף את ההכרזה. מומלץ לוועדה לשמוע על מנגנון ההכרזות של הממשלה לפי פקודת מניעת טרור ועל עבודת ועדת השרים לפי חוק איסור מימון טרור על מנת שהוועדה תוכל לבסס את החלטתה בעניין זה.
עוד יש לשים לב שההגדרה של "ראש רשות ביטחון" (שמגיש את הבקשה לשר) כוללת, לפי סעיף ההגדרות, את ראש השב"כ, ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ראש אמ"ן ומפכ"ל המשטרה – האם יש כוונה שכל אחד מאלה יוכל להגיש בקשה מנומקת לשר הביטחון להכרזה על ארגון כעל ארגון טרור? יש לקבל הסבר על עניין זה ועל ההתנהלות כיום. על פני הדברים – מדוע שהשב"כ לא ירכז עניין זה?
ההכרזה הזמנית
סעיף 4 קובע כי שר הביטחון יכריז ראשית הכרזה זמנית, שתעמוד בתוקפה עד להכרעה סופית של שר הביטחון או לחילופין עד שהזמן הנקוב בסעיף קטן (ב) עובר ללא הכרעה פוזיטיבית של השר. בדרך כלל, אם לא יוזמים הארגון או חבר בו הליך "התנגדות", תהפוך ההכרזה להכרזה סופית. בדברי ההסבר להצעה מוסבר שאם יקבל הארגון זכות שימוע בטרם הכרזה עלול הדבר לסכל את מטרות ההכרזה ולאפשר לחברי הארגון להעלם או להבריח רכוש וראיות ולכן בנוי המנגנון בצורה כזו, ולכן זכות השימוע תינתן רק לאחר ההכרזה הזמנית. לטעמנו, ככל שמדובר בארגוני מעטפת הפועלים בישראל, יש להזהיר אותם כי פעילותם תומכת בארגון טרור. התראה יכולה לגרום לארגון לשוב מדרכו, כך שלא יהיה צורך בהכרזה (כל זאת בכפוף לקביעה שהתראה תימסר אם לא תסכל את האפשרות לפעול נגד הארגון).
לעניין ההכרזה עצמה, נדמה כי התנאים המהותיים המצויינים בסעיף 4 המוצע כעת נכללו בהגדרה "ארגון טרור". לכן אין צורך להוסיף בסעיף 4 המוצע את השיקולים שעל השר לשקול בבואו להכריז על ארגון "מעטפת", ומוצע לתקן את הנוסח. הערה נוספת לנוסח – נאמר בסעיף ששר הביטחון רשאי להכריז אם מצא ...כי מתקיימים "לכאורה" התנאים, ואנו ממליצות למחוק את המונח "לכאורה". כל עוד הארגון אינו מבקש שימוע, לא יקבל השר עוד מידע; לפי הדין, הראיות בשלב זה צריכות להיות מוצקות ברמה המינהלית:
"לענין חוקיותה של הכרזה על ארגון טרור, נקבע כי נוסחת האיזון הראויה היא איזון "אנכי" כאשר האינטרס במניעת טרור גובר על חירויות הפרט ובלבד שמתקיימת ודאות קרובה להתרחשות אותם אירועים בגינם ניתן להכריז על חבר אנשים כארגון טרור" (בג"ץ 951/06 עזרא שטיין נ' רב ניצב משה קראדי, פסקה 13 לדברי הנשיא ברק)]
נוסח חילופי המוצע על ידינו לסעיפים 3 ו-4 לאור השינויים בהגדרת "ארגון טרור":
"3. הכרזה / הכרזת שר הביטחון על ארגון טרור
(א) שר הביטחון [לדיון – האם להוסיף גורמים שנדרשים להיות חלק מההחלטה], רשאי להכריז, לפי הוראות סימן זה, כי חבר בני אדם הוא ארגון טרור לאחר שנוכח/ששוכנע כי מתקיים בו האמור בפסקה (1) או (2) להגדרה "ארגון טרור".
(ב) הכרזה על ארגון טרור תהיה על בסיס בקשה מנומקת בכתב, מאת ראש רשות ביטחון, [לדיון – האם כל ראש רשות ביטחון לפי ההגדרה?], באישור היועץ המשפטי לממשלה; בבקשה כאמור יפרט ראש רשות הביטחון את המידע והעובדות שעליהם הוא מבסס את טענותיו כי מתקיים בחבר בני האדם האמור בסעיף קטן (א).
[לדיון – מוצע לקבוע שתינתן התראה של שב"כ לארגוני מעטפת שפועלים בארץ על מנת שישובו מדרכם ולא יהיה צורך בהכרזה. נוסח מוצע לעניין זה:
"(ג) לעניין ארגון טרור כאמור בפסקה (2) להגדרה "ארגון טרור", הפועל בישראל, בקשה כאמור בסעיף קטן (ב) תוגש לאחר שניתנה התראה לארגון והוא המשיך בפעילותו, אלא אם כן התראה תסכל את האפשרות לפעול נגד הארגון."]
4. הכרזה זמנית
(א) מצא שר הביטחון על בסיס הבקשה כי מתקיים [לכאורה], לגבי חבר בני אדם, האמור בסעיף 3(א), רשאי הוא להכריז, בהכרזה זמנית, כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון טרור.
(ב) הכרזה זמנית תעמוד בתוקפה עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) הכריז שר הביטחון הכרזה סופית לפי הוראות סעיף 6 – עד למועד ההכרזה הסופית;
(2) הוגשו טענות בכתב לפי הוראות סעיף 5 והחליט שר הביטחון שלא להכריז הכרזה סופית לפי הוראות סעיף 6, או לא נתן החלטה בעניין עד תום התקופה האמורה באותו סעיף - עד למועד ההחלטה כאמור או עד תום התקופה כאמור, לפי העניין;
(3) לא הוגשו טענות בכתב בתוך התקופה להגשתן לפי הוראות סעיף 5 - עד תום 30 ימים מתום התקופה האמורה, ואם נתן שר הביטחון בתוך 30 הימים האמורים החלטה לעניין הכרזה סופית לפי הוראות סעיף 6 – עד למועד ההחלטה כאמור.
(ג) בתקופת תוקפה של הכרזה זמנית לפי סעיף זה, יראו אותה, לכל דבר ועניין, כהכרזה על ארגון טרור, אלא אם כן נאמר אחרת בחוק זה."
שימוע
לפי המוצע, הזכות לטעון טענות כנגד ההכרזה תחומה בפרק זמן קצר מאוד וכאן יש החמרה לעומת הדין היום. בנוסף, הזכות נתונה לפי המוצע רק לארגון או לחבר בו ולא לאדם אחר שיכול להיפגע במישרין מההכרזה. מהרגע ששר הביטחון מכריז הכרזה זמנית יש, ככלל, פרק זמן של חודשיים שבו יכול הארגון/החבר להתייצב ולטעון שההכרזה על הארגון אינה מוצדקת. סביר שאדם לא יידע ולא ייזום הליך כזה מיד אחרי ההכרזה (הזמן נספר מיום פרסום ההכרזה ברשומות ורוב האנשים אינם מודעים למידע שמתפרסם ברשומות): הן אם לא יידע על ההכרזה, והן אם לא יידע שהמדינה מייחסת לו קשר לארגון. למעשה, יש תמריץ שלילי שלא לפתוח בהליך נגד ההכרזה ולכן אין כאן באמת זכות טיעון מהותית. לעומת זאת, אם ייאשם אדם שהוא חבר בארגון טרור או נתן שירות לארגון טרור או בכל עבירה אחרת הקשורה לארגון, אם יוצא בהקשר אליו צו להפסקת פעילות וכו', לא תהיה לו כל אפשרות לתקוף את ההכרזה אם חלון ההזדמנויות הצר נסגר. לפי המוצע, השר יכול להאריך את המועד אך זאת רק אם טרם הכריז הכרזה סופית וקיבל בקשה מנומקת בתוך התקופה הראשונית. מוצע לאפשר להשמיע טענות לא רק במסגרת השימוע המוצע, אלא גם באמצעות בקשה לביטול ההכרזה, גם אחרי המועד שנקבע לשימוע, וגם אחרי שההכרזה הפכה לקבועה אם אדם נפגע ממנה ולא ידע עליה או על קשר שמיוחס לו לארגון טרור (ואז ההליך לא יהיה רק "שימוע" אלא גם בקשה לביטול, אבל ללא העילות המוצעות כעת לביטול בסעיף 7 המוצע). אם הבקשה מוגשת אגב הליך פלילי, ניתן יהיה להמשיך את ההליך, לפי שיקול בית המשפט, גם תוך כדי הדיון בבקשת הביטול בוועדה המייעצת. חשוב שבקשת הביטול תידון בוועדה המייעצת ולא כעתירה לבג"ץ בלבד שאמנם אינה מוגבלת בזמן אך מן הסתם תיטען שם טענה של אי מיצוי הליכים ומלבד זאת המקום הנכון לברר ראיות הוא הוועדה המייעצת. נקודה זו מתעצמת בעניין ארגוני מעטפת.
- בכל מקרה מוצע לאפשר לוועדה המייעצת להאריך את המועד להגשת הטענות ולא רק לשר הביטחון.
- כאמור, לפי המוצע, רק הארגון או חבר בארגון רשאי להגיש לשר את טענותיו לעניין ההכרזה הזמנית. כיוון שלהכרזה יש השלכות גם על צדדים שלישיים (פליליות ורכושיות), ראוי לטעמנו לאפשר למי שנפגע במישרין להגיש טענות אף אם אינו חבר בארגון. כך הוחלט בחוק איסור מימון טרור לעניין בקשה לביטול: "וכן מי שנפגע [במישרין] מהכרזה כאמור".
- לעניין ס"ק (ה)(1) – האם אכן יש צורך לכתוב בחקיקה ראשית שהוועדה המייעצת לא תיתן המלצה ללא ששמעה את ראש רשות הביטחון? האם יש חשש שכך תנהג?
- מוצע לנקוט בס"ק (ה)(1) לעניין זכות הטיעון של המבקש וגם של המדינה את אותו נוסח המצוי בסעיף 7(ג) להצעה, בעניין הביטול: "הוועדה המייעצת תדון בבקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שנתנה למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו ולהציג לפניה מידע לביסוס טענותיו, בעל פה או בכתב, ולאחר שנתנה לראש רשות הביטחון שלבקשתו ניתנה ההכרזה הזדמנות כאמור."
נוסח מוצע לסעיף 5:
סעיף 5:
זכות שימוע
(א) הכריז שר הביטחון הכרזה זמנית לפי הוראות סעיף 4, רשאי ארגון הטרור שאליו מתייחסת ההכרזה, או חבר באותו ארגון, להגיש לשר, בכתב, באמצעות הוועדה המייעצת, את טענותיו לעניין ההכרזה בטרם קבלת החלטה בדבר הכרזה סופית לפי סעיף 6.
(ב) במסגרת הטענות בכתב לפי סעיף קטן (א) יפרט הטוען את כל העובדות הנוגעות לעניין ויצרף את המסמכים שבידיו.
(ג) טענות בכתב לפי סעיף קטן (א) יוגשו בתוך 60 ימים מיום פרסום ההודעה על ההכרזה הזמנית, ברשומות, לפי סעיף 18(א).]
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי שר הביטחון להאריך את התקופה האמורה באותו סעיף קטן, אם טרם הכריז הכרזה סופית לפי סעיף 6, ובלבד שהוגשה לו בקשה מנומקת לכך ומתקיים אחד מאלה:
(1) שר הביטחון שוכנע כי העיכוב בהגשת הבקשה היה משום שהמבקש לא ידע על ההכרזה הזמנית מטעמים שאינם תלויים בו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך 30 ימים מיום שההכרזה הזמנית [] הובא לידיעתו;
(2) שר הביטחון מצא כי הדבר מוצדק מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו.
(ה)(1) הוועדה המייעצת תדון בטענות בכתב לעניין הכרזה זמנית שהוגשו לה לפי סעיף קטן (א)
(2) הוועדה המייעצת תמסור לשר הביטחון את המלצתה המנומקת לעניין ההכרזה הסופית, בצירוף המידע שהוצג לפניה לצורך גיבוש המלצתה כאמור, וזאת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 60 ימים ממועד סיום דיוניה, ואולם היא רשאית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה ככל שהדבר דרוש לה לצורך גיבוש המלצתה.
הכרזה סופית
סעיף 6 קובע כי לאחר ההכרזה הזמנית, רשאי שר הביטחון להפוך את ההכרזה להכרזה סופית, בין אם הוגשה טענות נגד ההכרזה הזמנית ובין אם לאו, תוך כדי קביעת מועדים להכרזה.
סעיף 6
הכרזה סופית
6. הכריז שר הביטחון בהכרזה זמנית לפי סעיף 4 כי חבר בני אדם הוא ארגון טרור, והוגשו טענות בכתב לפי סעיף 5, רשאי הוא להכריז עליו כאמור, בהכרזה סופית, אם שוכנע, לאחר שעיין בטענות שהוגשו ובהמלצת הוועדה המייעצת שניתנה לפי סעיף 5, כי מתקיים באותו חבר בני אדם האמור בסעיף 3(א), ובלבד שיכריז הכרזה סופית כאמור בתוך 30 ימים ממועד קבלת המלצת הוועדה המייעצת; לא הוגשו טענות בכתב בתוך התקופה להגשתם לפי סעיף 5, רשאי שר הביטחון להכריז הכרזה סופית כאמור, בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה.
מנגנון הביטול
מנגנון הביטול המוצע בסעיף 7 כולל "העמסה" של תנאים על הבקשה לביטול ההכרזה, שרק בהתקיימם אפשר לבקש ביטול. ככל שהתנאים להכרזה לא מתקיימים עוד, והנטל כאן (והוא לא קל) הוא על המבקש, מדוע להכביד על ביטולה?
- לפי המוצע, הארגון אינו יכול להגיש בקשה לביטול בחמש השנים הראשונות שאחרי ההכרזה. מאחר שהנטל עליו, מדוע להגביל בזמן? (יש לזכור שהכרזות רבות תינתנה בלא בקשת התנגדות ובלא הליך בוועדה המייעצת, כך שגם טיעון מערכתי של עומס ושל בדיקות חוזרות ונשנות לא יתאים כאן בדרך כלל, ובנוסף, מי שיפנה אחרי זמן קצר, אחרי שבקשתו נבדקה לגופה, בקשתו, ככלל, תידחה במהירה או על הסף) בסופו של דבר התנאי החשוב ביותר הוא לא מה עשה הארגון בעבר (למעט אם מעולם לא עסק בטרור והוכרז בטעות) אלא ההסתברות הגבוהה שלא ישוב לעסוק בפעילות טרור. יש לשמוע נתונים – האם היום קיימת תופעות של תקיפת הכרזות בכלל? של תקיפה חוזרת ונשנית בפרט? בנוסף, ההשלכות הן כה משמעותיות עד שיש לדרוש מנגנונים שיבטיחו בדיקה מעמיקה. נדגיש שבחוק איסור מימון טרור וגם במשפט הזר יש חובה על המדינה לבדוק מדי כמה שנים אם עדיין מתקיימים התנאים. אנו מסכימות עם גישת המדינה שדרישה זו מכבידה מדי ויכולה להביא לביטול הכרזות מוצדקות. מאחר שכך, יש לפחות לאפשר בקשת ביטול נאותה.
- כאמור לעיל, אנו מציעות (ר' ס"ק (א1) המוצע להלן) לאפשר לאדם להשיג על ההכרזה לא רק במסגרת השימוע בסעיף 5, ולא רק בסעיף 19 המוצע (ור' להלן) אלא גם לבקש ביטול ההכרזה, אחרי שהפכה לקבועה – אם אדם נפגע ממנה ולא ידע על קשר שמיוחס לו לארגון טרור. עד אותו מועד, לא היה לאדם סיבה לטעון טענות נגד ההכרזה. כמובן שמגיש הבקשה לא יוכל לטעון טענות בעלמא ויצטרך להביא ראיות שיתמכו בבקשתו. עוד מוצע לקבוע כי אם הבקשה לביטול מוגשת אגב הליך פלילי או אחר, אין הכרח לעצור את ההליך.
- בס"ק (ד) מוצע כי השר רשאי לבטל את ההכרזה, ו"לקבוע בהחלטתו את מועד תחילתו של הביטול" – האם הכוונה לתת לשר לקבוע מועד רחוק בעתיד? לאיזה צורך? בנוסף – אם מתקיימים התנאים – מדוע לא יבטל? מתי ישתמש בהרשאה לא לבטל במקרה כזה?
- בס"ק (ו) מוצע לאפשר לשר לבטל את הביטול, "וההכרזה תחזור לתוקפה החל במועד שיקבע השר בהחלטתו" – למה הכוונה? יש לוודא שהיא לא תחול באופן רטרואקטיבי, גם בנוגע לעבירות פליליות.
- בס"ק (ז) מוצע לקבוע כי "אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של שר הביטחון לפי כל דין, לבטל הכרזה על ארגון טרור אם מצא כי קיימים טעמים המצדיקים זאת." ראשית, לפי איזה דין אחר ("כל דין") יש לשר סמכות כזו? שנית, אם רוצים ליתן לשר סמכות שאינה קשורה בפעילות של הארגון (כנראה הכוונה כאן לטעמים מדיניים, למשל) יש לקבוע אותה כאן. סמכות הביטול הכללית הקיימת בחוק הפרשנות תחייב שדרך הביטול תהיה כדרך שבה התקבלה ההחלטה: האם כוונת הממשלה היא לקבל בקשה של ראש השירות ולנהל הליך בוועדה המייעצת? נדמה שכאן ביקשו לתת לשר סמכות מיוחדת שהוא רשאי להפעיל לבדו. ואם כך, נדמה שראוי לשקול לקבוע תנאים מהותיים להפעלת הסמכות, כגון שהארגון אינו עוסק עוד במעשי טרור, וכן לחייב התייעצות עם ראש השירות ועם היועץ המשפטי לממשלה (למניעת נזק בטחוני או טענות של הפליה).
סעיף 7:
ביטול הכרזה על ארגון טרור
לדיון: מי רשאי להגיש בקשה לביטול – ור' ס"ק (א1)]
(א) ארגון טרור שהוכרז עליו בהכרזה סופית לפי סעיף 6, רשאי להגיש לשר הביטחון, באמצעות הוועדה המייעצת, בכל עת, בקשה בכתב, לביטול ההכרזה, בהתקיים אלה:
(1) ;
(2) קיימת הסתברות גבוהה כי הארגון לא ישוב לעסוק בפעילות טרור;
(3) .
לדיון: להוסיף סעיף של בקשה לביטול אגב הליך פלילי או מנהלי שמתנהל:
"(א1) מי שנפגע במישרין מהכרזה כאמור בסעיף 6, רשאי להגיש בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שעשה זאת בתוך 30 יום מיום שנודע לו על הקשר שמייחסת לו המדינה לארגון; היה הליך תלוי ועומד בעניינו של הנפגע, רשאי בית המשפט להמשיך בדיון [אפשר את הסיפה להוסיף לסעיף 19 – ור' להלן].
(ב) בבקשה לביטול הכרזה לפי סעיף זה יפרט המבקש את כל העובדות שעליהן הוא מבסס את בקשתו ויצרף את המסמכים שבידיו הנוגעים לעניין.
(ג) (1) הוועדה המייעצת תדון בבקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שנתנה למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו ולהציג לפניה מידע לביסוס טענותיו, בעל פה או בכתב, ולאחר שנתנה לראש רשות הביטחון שלבקשתו ניתנה ההכרזה הזדמנות כאמור.
(2) הוועדה המייעצת תמסור את המלצתה המנומקת בבקשה לפי סעיף קטן (א) לשר הביטחון, בצירוף המידע שהוצג לפניה לצורך גיבוש המלצתה כאמור, וזאת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 60 ימים ממועד סיום הדיונים בבקשה, ואולם רשאית היא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה ככל שהדבר דרוש לה לצורך גיבוש המלצתה בבקשה.
(ד) שוכנע שר הביטחון, לאחר שעיין בבקשה לביטול ההכרזה ובהמלצת הוועדה המייעצת בעניין, כי התמלאו התנאים לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההכרזה, ולקבוע בהחלטתו את מועד תחילתו של הביטול; לא שוכנע כאמור – ידחה את הבקשה; החלטת שר הביטחון תינתן בתוך 30 ימים מיום שהובאה לפניו המלצת הוועדה כאמור, ורשאי הוא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת.
(ה) עותק מהחלטת שר הביטחון ומנימוקיה יומצא למבקש ולראש רשות הביטחון, ואולם לא יומצאו למבקש חלקים מהחלטת השר הכוללים מידע שלגביו קבעה הוועדה המייעצת, לפי הוראות סעיף 9(א), שהוא מידע חסוי.
(ו) בוטלה הכרזה לפי סעיף זה, ושוכנע שר הביטחון, בתוך שנתיים ממועד ההחלטה על הביטול, כי ההחלטה כאמור ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב, או כי חבר בני האדם שב לעסוק בפעילות טרור כאמור בסעיף קטן (א)(1), רשאי הוא לבטל את ההחלטה על הביטול, וההכרזה תחזור לתוקפה החל במועד שיקבע השר בהחלטתו.
(ז) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של שר הביטחון [ –]לבטל הכרזה על ארגון טרור אם מצא כי קיימים טעמים המצדיקים זאת.
ו. זכות עיון
מוצע בסעיף 8 לאפשר למבקש זכות עיון בבקשת ראש רשות הביטחון ובהחלטת שר הביטחון, כל עוד הוועדה לא קבעה כי המידע חסוי. הערה: מדוע שלא יוכל, באותן המגבלות, לעיין בהמלצת הוועדה המייעצת?
סעיף 8:
זכות עיון לצורך שימוע או בקשה לביטול הכרזה
הזכאי להגיש טענות בכתב לפי סעיף 5 או בקשה לביטול הכרזה לפי סעיף 7, רשאי, לצורך הגשת הטענות או הבקשה כאמור, לעיין בבקשת ראש רשות הביטחון להכרזה על ארגון הטרור ובהחלטת שר הביטחון בבקשה, ואולם לא יהיה רשאי לעיין במידע שלגביו קבעה הוועדה המייעצת שהוא מידע חסוי לפי הוראות סעיף 9(א), וכן במידע ששר הביטחון והוועדה המייעצת התבקשו שלא להתחשב בו לפי הוראות סעיף 9(ד).
ז. מידע חסוי
סעיף 9 קובע כי הוועדה רשאית בתנאים מסוימים הקבועים בחוק, לקבוע כי מידע שהוצג בפניה הוא מידע חסוי, והיא רשאית להתבסס על מידע חסוי לצורך ההכרזה. השאלה של השימוש במידע חסוי תעלה שוב ושוב במסגרת הדיונים בחוק המאבק בטרור, ויש לשקול כל חריגה מההליך האדברסרי הרגיל בכובד ראש. השימוש במידע חסוי כדי לבסס החלטה מינהלית, שיכולה לפגוע קשות באנשים מבלי שיוכלו להתגונן מול הרשות, אמור להיות בגדר חריג שדורש הצדקה מיוחדת. כמו כן, יש להקפיד לתת לצד שכנגד את מלוא ההגנות האפשריות בנסיבות העניין. בענין זה, אנו מסכימות עם עמדת הממשלה כי לעיתים בהליך ההכרזה אין מנוס אלא להתבסס על מידע חסוי.
סעיף 9:
מידע חסוי
(א) הוועדה המייעצת רשאית, לבקשת ראש רשות ביטחון, לקבוע כי מידע שהוצג לפניה הוא מידע חסוי, ובלבד ששוכנעה כי גילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי–גילויו עדיף מהצורך לגלותו לשם בירור האמת ועשיית צדק (בסעיף זה – מידע חסוי); לצורך קביעה כאמור רשאית הוועדה לעיין במידע ולשמוע מראש רשות הביטחון הסברים לעניין זה, וזאת אף שלא בנוכחות המבקש או בא כוחו.
(ב) הוועדה המייעצת רשאית לעיין במידע חסוי לשם גיבוש המלצתה לפי סעיפים 5(ה) או 7(ג), ולבסס את המלצתה על מידע כאמור, ורשאית היא לשם כך לשמוע מראש רשות הביטחון הסברים לעניין זה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) ביקשה הוועדה המייעצת לבסס את המלצתה כאמור בסעיף קטן (ב) על מידע חסוי שהוצג לה, תודיע למגיש הטענות לפי סעיף 5 או למגיש הבקשה לביטול הכרזה לפי סעיף 7, לפי העניין, על כוונתה לעשות כן, ורשאית היא להעביר לו או לבא כוחו תמצית של המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע באינטרס שבשלו קבעה, לפי הוראות סעיף קטן (א), כי המידע חסוי.
(ד) קבעה הוועדה המייעצת כי מידע שהוצג לפניה לפי סעיף זה אינו מידע חסוי, רשאי ראש רשות הביטחון לבקש מהוועדה כי המידע האמור לא יובא בחשבון לצורך גיבוש המלצת הוועדה והחלטת שר הביטחון לפי סעיפים 5, 6 או 7; ביקש ראש רשות הביטחון כאמור, לא יתחשבו הוועדה והשר במידע האמור, והמידע לא יועבר למבקש ולבא כוחו.
(ה) בסעיף זה, "ראש רשות ביטחון" – לרבות עובד בכיר שהוא הסמיכו לכך, ולעניין זה, "עובד בכיר" – קצין משטרה בכיר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971, קצין בצבא ההגנה לישראל בדרגת סגן אלוף ומעלה, או עובד בכיר ברשות ביטחון אחרת, לפי העניין.
ח. מנגנון ביקורת
סעיף 19 המוצע קובע (על דרך השלילה) כי רק בג"צ יזדקק לטענה כי הכרזה אינה תקפה. הרעיון לאפשר לאדם לתקוף את ההכרזה אגב ההליך הפלילי נבחן ונדחה בעת שהוועדה דנה בחוק איסור מימון טרור. אמנם, לעיתים יקבע בית משפט שארגון הוא ארגון טרור, אם לא הייתה הכרזה והוגש כתב אישום הנוגע לפעילות בארגון ואז יהיה צורך להוכיח אגב ההליך הפלילי שמדובר בארגון טרור. ואולם, יש היגיון שלא ליצור הליך שבו בתי משפט שונים מבררים הכרזה שנעשתה לגבי ארגון מסוים (עד שהעניין מוכרע בערכאת הערעור). הדרך שנבחרה בחוק איסור מימון טרור וגם כאן היא לייחד את הדיון בתקיפה של הכרזה לבג"ץ. אין בכך כדי למנוע קביעה שניתן לתקוף את ההכרזה גם בזמן שמתנהל הליך פלילי ולא בסד הזמנים הצפוף שהוצע (הערה זו קשורה להערתנו שיש לאפשר בקשה לביטול גם אחרי שההכרזה הפכה לסופית).
בג"צ רגיל לדון בנושא זה וצוטטה לעיל פסיקתו שהוא בודק היטב את הראיות ואת הקשר שנטען בין הארגון לבין פעילות טרור. מוצע שהוועדה תקבל הסברים על ההליך בבג"ץ ותיווכח מה טיב הביקורת המופעלת והאם היא דומה, בפועל, לביקורת de novo. אנו מניחות שלא הייתה כוונה, בסעיף 19 המוצע, ליצור מסלול מקביל לביקורת על הכרזות ומי שלא יפנה לוועדה המייעצת בחלון הזמן הקצר הנתון לו – תיטען נגדו טענה של אי מיצוי הליכים על מנת שבג"ץ לא יזדקק לעתירתו. עניין זה מחזק את הערתנו בענין הרחבת היכולת לבקש ביטול.
סעיף 19:
ייחוד הליך ביטול הכרזה
(א) בכל הליך משפטי, לרבות הליך משפטי לפי חוק זה, לא יזדקק בית משפט לטענה כי חבר בני אדם או אדם שהוכרז לפי הוראות פרק זה אינו ארגון טרור או פעיל טרור, לפי העניין, או לטענה שעניינה בטלותה של הכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור, וסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 , לא יחול לעניין זה.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לפי סעיף 15(ג) ו-(ד) לחוק-יסוד: השפיטה .
ט. תוקף ההכרזה
סעיף 17 המוצע קובע כי הכרזה על ארגון טרור תעמוד בתוקף לעולם, אלא אם כן בוטלה. בחוק איסור מימון טרור (ובפרק שעוסק בהכרזות זרות ור' בסעיף 12 המוצע, בעקבות חקיקה זרה) כללה הוועדה מנגנון של ביקורת תקופתית מדי ארבע שנים באופן שדרש יוזמה של מנגנוני הביטחון לעקוב אחרי הארגונים ול"תקף" את ההכרזה. בדיונים הפנימיים שקיימנו הוסבר לנו שמנגנון התיקוף הוא נטל כבד ביותר, מבחינת זמן והפניית משאבים, שאינו מוצדק. לטעמנו ניתן לקבל טיעון זה בכל הנוגע להכרזות "ישראליות" ובעיקר נוכח הצעתנו לאפשר בקשת ביטול שלא בסד זמנים מצומצם מדי וגם אחרי שההכרזה הפכה לסופית. אם תתקבל הצעתנו בנדון זה, אכן לא מוצדק להטיל על המדינה לעקוב אחרי הארגונים כל העת ו"לתקף" את ההכרזות, אלא די לאפשר לארגונים להוכיח אחרת.
תוקף הכרזה על ארגון טרור
17. (א) הכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור לפי פרק זה תיכנס לתוקפה במועד החלטת שר הביטחון או ועדת השרים, לפי העניין, על ההכרזה כאמור, או במועד מאוחר יותר שיקבעו בהחלטתם, והכרזה כאמור, למעט הכרזה זמנית לפי סעיף 4, תעמוד בתוקפה כל עוד לא בוטלה לפי הוראות פרק זה.
(ב) הכרזה על ארגון טרור לפי פרק זה תעמוד בתוקפה לגבי אותו ארגון, גם אם שינה את שמו, את סמליו או את מבנהו לאחר ההכרזה.
י. הוראות מעבר
סעיף 134 המוצע קובע כי ארגונים שהוכרזו בעבר כארגוני טרור, יראו אותם כאילו הכריזו עליהם לפי החוק החדש. אולם, ככל שיתכן שלא מתקיימים בהן כיום התנאים שנקבעו בחוק, הקביעה שלא יתאפשר להם לנסות ולטעון היא בעייתית. המזור לבעייתיות היא קבלת הערתנו לעניין אפשרות בקשת הביטול. אחרת – יהיה צורך לשנות את הוראת המעבר.
תחולה והוראות מעבר
134. (א) חבר בני אדם שהוכרז, לפני יום תחילתו של חוק זה, שהוא ארגון טרוריסטי, לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948 (בסעיף זה – פקודת מניעת טרור) או שהוא התאחדות בלתי מותרת, לפי תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, יראו אותו כאילו הכריזו עליו בהכרזה סופית שהוא ארגון טרור, לפי סעיף 6 לחוק זה, וחבר בני אדם שהוכרז, לפני יום תחילתו של חוק זה, שהוא ארגון טרור, לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005 (בסעיף זה – חוק איסור מימון טרור), יראו אותו כאילו הכריזו עליו שהוא ארגון טרור, לפי סעיף 11(א) לחוק זה.
יא. פרסום ההכרזה
מוצע שפרסום של ההכרזות יהיה גם באינטרנט (לא רק ברשומות), כרשימה שמתעדכנת, לרבות בעניין שינויים בשמו של הארגון, ככל שהשינוי ידוע לגורמי הביטחון.
פרסום
18. (א) הודעה על הכרזה לפי סעיפים 4, 6 או 11, או על ביטול לפי סעיפים 7(ד) או (ו) או 13, תפורסם ברשומות.
(ב) שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע דרכים נוספות על האמור בסעיף קטן (א) להבאת דבר ההכרזה או הביטול, לפי העניין, לידיעת חבר בני האדם שהוכרז עליו שהוא ארגון טרור או לידיעת האדם שהוכרז עליו שהוא פעיל טרור, ולידיעת הציבור.
יב. הסעיפים המתייחסים לוועדה המייעצת (סעיפים 14-16):
"14. מינוי הוועדה המייעצת ותפקידיה
(א) שר המשפטים ימנה ועדה מייעצת ובה שלושה חברים והם:
(1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי, שימונה על פי המלצת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
(2) משפטן הכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי, שימונה בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון;
(3) חבר נוסף בעל ניסיון בתחום הביטחון והמאבק בטרור, שימונה בהתייעצות עם שר הביטחון.
(ב) הוועדה המייעצת תמלא כל תפקיד המוטל עליה לפי הוראות פרק זה, ובכלל זה תמליץ לשר הביטחון ולוועדת השרים, לפי העניין, לגבי הכרזה סופית לפי סעיף 6, ככל שהוגשו טענות בכתב לפי סעיף 5, ולגבי בקשות לביטול הכרזה שהוגשו לפי סעיפים 7 או 13, וכן תמליץ לשר ולוועדת השרים בכל עניין אחר שיביאו לפניה והנוגע לסמכויותיהם לפי פרק זה.
(ג) חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959 ;
(2) חוק העונשין, התשל"ז–1977 ;
(3) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979 ;
(4) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969 .
15. איסור ניגוד עניינים
(א) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן כחבר בה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.
(ב) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה המייעצת, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי שלו, או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות הוועדה המייעצת.
(ג) בסעיף זה –
"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו בעלי עניין, בעלי שליטה או נושאי משרה בו;
"קרוב" – בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או בן זוגו או ילדו של כל אחד מאלה, לרבות בשל אימוץ, וכן כל אדם אחר שיש לו כלפיו קרבה או זיקה אישית, כלכלית או פוליטית;
"בעל עניין", "שליטה", "נושא משרה" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968.
16. דיוני הוועדה המייעצת
(א) דיוני הוועדה המייעצת יהיו בדלתיים סגורות.
(ב) הוועדה המייעצת תנהל פרוטוקול של דיוניה; הפרוטוקולים יהיו חסויים וגילוים יהיה אסור, למעט מידע שהוועדה קבעה, לאחר ששמעה את עמדת ראש רשות הביטחון, כי אין מניעה להביאו לידיעת המבקש או לידיעת הציבור.
(ג) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה."
"ארגון טרור" – כל אחד מאלה: "ארגון טרור" – כל אחד מאלה:
(1) חבר בני אדם בתבנית מאורגנת ומתמשכת, שמבצע או פועל במטרה לבצע מעשי טרור, ובכלל זה עוסק באימונים והדרכה לביצוע מעשי טרור או עושה פעולה או עסקה בנשק לביצוע מעשי טרור, בין שהוכרז לפי סימן א' לפרק ב' ובין שלא; (1) חבר בני אדם בתבנית מאורגנת ומתמשכת, שמבצע או פועל במטרה לבצע מעשי טרור, ובכלל זה עוסק באימונים והדרכה לביצוע מעשי טרור או עושה פעולה או עסקה בנשק לביצוע מעשי טרור, בין שהוכרז לפי סימן א' לפרק ב' ובין שלא;
(2) חבר בני אדם בתבנית מאורגנת ומתמשכת, שפועל, במישרין או בעקיפין, כדי לסייע לארגון כאמור בפסקה (1), או במטרה לקדם את פעילותו, ובכלל זה לממנו, והכל באופן שיש בו תרומה ממשית או מתמשכת לפעילות הארגון או בזיקה ממשית אליו, ובלבד שהוכרז לפי פרק ב'; (2) חבר בני אדם בתבנית מאורגנת ומתמשכת, שפועל, במישרין או בעקיפין, כדי לסייע לארגון כאמור בפסקה (1), או במטרה לקדם את פעילותו, ובכלל זה לממנו, והכל באופן שיש בו תרומה ממשית או מתמשכת לפעילות הארגון או בזיקה ממשית אליו, ובלבד שהוכרז לפי פרק ב';
(3) ארגון שנקבע מחוץ לישראל כארגון טרור ובלבד שהוכרז לפי פרק ב'. (3) ארגון שנקבע מחוץ לישראל כארגון טרור ובלבד שהוכרז לפי פרק ב'.
לעניין הגדרה זו – לעניין הגדרה זו –
(א) "תבנית מאורגנת ומתמשכת" – שאינה אקראית, שנועדה להתקיים פרק זמן, אף אם אין מדרג בין החברים ואין להם תפקידים מוגדרים;
(ב) אין נפקא מינה אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים האחרים אם לאו, אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה, אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית ואם הוא פועל גם למטרות חוקיות;
(ג) יראו פלג, סניף, סיעה או מוסד של חבר בני אדם כאמור וכל גוף הכפוף לו, כחלק מארגון הטרור, גם אם הם קרויים בשם אחר."