חומר רקע

פ ו ר ו ם ה ו צ א ה ל פ ו ע ל ת"א, י"ג חשון התשע"ו 26 אוקטובר 2015 12215/15 לכבוד ח"כ ניסן סלומינסקי יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט הכנסת ירושלים מכובדי, הנדון: הצעת חוק ההוצאה לפועל (היוועדות חזותית) (הוראת שעה), התשע"ד-2014 (הצ"ח ממשלה 874) נייר עמדה לקראת הדיון ביום 28.10.15 בוועדת החוקה חוק ומשפט, בראשותך, בנושא הצעת החוק שבנדון והכנתה לקריאה שניה ושלישית, ברצוננו להציג את עמדתנו לגבי ההצעה המתגבשת: בקצירת האומר: איננו מתנגדים להצעת החוק, אך מבקשים להוסיף מספר סייגים כפי שיפורט בהמשך. הצעת החוק משנה את מערכת האיזונים שבין החייב לזוכה, בכך שמטיבה עם החייב וגם עם המדינה על חשבונו של הזוכה, וזאת על אף שבידו פס"ד חלוט או חוב מוכח: היא מטיבה עם החייב באמצעות מניעת טלטולו ללשכת הוצאה לפועל רחוקה. היא מטיבה עם המדינה שכן מסייעת בצמצום עלויות ההסעה והקצאת ניידות משטרה. אבל היא פוגעת בזוכה, שכן בהעדר מרות ישירה של הרשם על החייב הנמצא מרחוק, היא מפחיתה את יכולת ההתרשמות האישית של הרשם, ופוגעת בהרתעת החייב מלשקר. לפיכך אנו מציעים לאשר את ההצעה תוך הכנסת 3 סייגים, שיסייעו בשמירת הזכויות של כל הצדדים להליך ולצורך קיומו של הליך שיפוטי הוגן וראוי שימנע את העדפתו של צד אחד בלבד: א. התניית קיומו של דיון בהיוועדות חזותית בכך שצווים של רשם בדיון זה יהיו בני ביצוע כמו בדיון רגיל. ב. הפחתת סכום האגרה בעד ביצוע צו הבאה או צו מאסר לדיון בהיוועדות חזותית ל-50% מהמקביל לו עבור דיון רגיל. ג. הפחתת התקופה של הוראת השעה משלוש שנים לשנה אחת. סקירה ופירוט מטרת הצעת החוק ליצור הסדר זמני, שיאפשר לערוך דיון בהליכים דחופים בדרך של היוועדות חזותית בכמה הליכים בהוצאה לפועל: חקירות יכולת, דיונים שאליהם הובאו חייבים בצו הבאה ודיונים בצווי מאסר של חייבי מזונות. הצעת החוק משנה את מערכת האיזונים שבין זכויות החייב לזכויות הזוכה לטובתו של החייב, כיוון שהיא מונעת את טלטולו ללשכת הוצאה לפועל רחוקה. מנגד, היא עלולה לפגוע באינטרס הזוכה, בכך שמפחיתה את יכולת ההתרשמות האישית והבלתי אמצעית של הרשם מהחייב, הנדרשת, בין היתר, כדי לעמוד על מהימנות טענותיו. דווקא במקרים של צווי הבאה (שעניינם בדרך כלל בחייבים בעייתיים המשתמטים מתשלום חובם), חקירות וכיו"ב, יש משקל משמעותי ומהותי להתרשמות אישית ובלתי אמצעית של הרשם מהחייב, בין היתר בכדי לעמוד על מהימנות טענותיו. שיחת וידאו אינה מהווה פתרון לכך משום שאינה מהווה תחליף מלא לחקירה פרונטאלית פנים אל פנים. יתרה מכך, עצם המעמד של חקירה בפני רשם הוצאה לפועל מהווה תמריץ ממשי לומר את האמת ומרתיעה חייבים מלשקר, אפקט שעשוי להתמסמס בשיחת וידאו. אשר על כן, היות שההסדר המוצע משנה את מערכת האיזונים לטובת החייב תוך פגיעה אפשרית בזכותו של הזוכה להליך שיפוטי ראוי והוגן מוצע לאשר את ההצעה תוך הוספת הסתייגויות כדלקמן: א. התניית קיומו של דיון בהיוועדות חזותית בכך שצווים של רשם בדיון זה יהיו בני ביצוע כמו בדיון רגיל. כך לדוגמא: 1. סעיף 15(א) לחוק ההוצל"פ, התשכ"ז-1967 קובע, כי רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכת חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו. צו זה צריך להיות בר ביצוע גם בדיון בהיוועדות חזותית, כך שתתאפשר עריכת חיפוש בכליו במקום הימצאות החייב. 2. סעיף 67(ב) לחוק ההוצל"פ, התשכ"ז-1967 קובע, כי בחקירת יכולת רשאי רשם ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית משפט. חקירת יכולת היא הליך שנשען ברובו על מסמכים שמציג החייב וצריך לקבוע דרכים להגשתם בשיחת וידאו. צו זה צריך להיות בר ביצוע גם בדיון בהיוועדות חזותית, כך שתתאפשר במקום הימצאות החייב הגשת מסמכים על ידיו במהלך החקירה לצורך בדיקתם. לצורך כך יתווסף ס"ק (ג) לסעיף 74כה, שעניינו תנאים לעריכת דיון בהיוועדות חזותית, שנוסחו כדלקמן: "רשם ההוצאה לפועל לא יקיים דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור בסעיף 74כד אלא אם כן יתאפשר לו להשתמש בסמכותו וליתן צווים כמו בדיון שלא באמצעות היוועדות חזותית". ב. הפחתת סכום האגרה בעד ביצוע צו הבאה או צו מאסר לדיון בהיוועדות חזותית ל-50% מהמקביל לו בדיון רגיל. כאמור בדברי ההסבר, מטרת הצעת החוק מלבד הקלה על החייב הינה חיסכון בעלויות ההסעה ובצורך להקצות ניידות של משטרת ישראל להסעת החייבים. אם המדינה בחרה לחסוך עלויות אלה באמצעות קיומם של דיונים בהיוועדות חזותית, אין סיבה שהזוכים ימשיכו לשאת בעלות המלאה של האגרה (שבסופו של דבר תושת על החייב). צריך להיות קשר ישיר בין תשלום האגרה לשירות עבורו היא משתלמת, ולפיכך בגין שירות מופחת יש להשית אגרה מופחתת. לצורך כך יתווסף סעיף 74כז להצעת החוק, שנוסחו כדלקמן: "סכום האגרה בעד ביצוע צו הבאה או צו מאסר לדיון בהיוועדות חזותית יעמוד על מחצית מסכום האגרה בעד ביצוע צו כאמור לדיון שאינו בהיוועדות חזותית". ג. הפחתת התקופה של הוראת השעה משלוש שנים לשנה אחת היות שההסדר מתחשב בחייב ובמדינה על חשבון הזוכה, יש להגביל לשנה את תקופת הניסיון כדי לבחון את יישומו ולבחון, כי אכן גם הזוכה זוכה להליך הוגן במסגרת הדיונית החדשה של היוועדות חזותית. הוראת השעה בסוגיה דנן אינה צריכה להיות ארוכה יותר מזו שנקבעה בהליכים פליליים אלא לכל היותר דומה להוראת השעה בת השנה, שנקבעה בהסדר הדומה שנוסה בהליכים פליליים מסוג של בקשה להארכת מעצר של חשוד או בקשת חשוד לשחרורו בערובה. לצורך כך תתוקן הרישא של סעיף 1 להצעת החוק, כך שבמקום: "שלוש שנים" יבוא "שנה". נשמח לעמוד לרשותכם למתן פרטים נוספים. ב ב ר כ ה, ליאור שפירא, עו"ד יו"ר משותף יוסף ויצמן, עו"ד יו"ר משותף גיא גולדפרב, עו"ד יו"ר משותף העתקים: ועדת החוקה חוק ומשפט (באמצעות מזכירות הוועדה). גב' איילת שקד – שרת המשפטים. עו"ד אפי נוה – ראש לשכת עורכי הדין. מר אורי אלפרסי – מנכ"ל לשכת עוה"ד. עו"ד שמעון לפיד – ממונה בכיר (הוצל"פ), לשכת עוה"ד. עו"ד לילך נחמיה – מנהלת יחידת קשרי ממשל, לשכת עוה"ד.