חומר רקע
י"א בכסלו תשע"ו
23
בנובמבר
2015
'הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (תיקון מס3), התשע"ה-
5102
ה
מערכת הבנקאית ,אשר עד כה לא הייתה כפופה לחוק העיקרי ,מתייחס
ת
בכובד ראש להצעת החוק אשר
לאחריה ישמש החוק מעין""חוק אב
לעניין מתן
אשראי קמעונ
אי,
.ויחול על כלל הגופים נותני האשראי
להבדיל מ יוזמת
ה הסדרה
של ה
שוק החוץ-
מוסדי אשר נמצאת עוד
ב
ראשית דרכה1
,
הרי ככל שמדובר במערכת
הבנקאית, אין מדובר בח
קיקה היחידה אשר חלה לגבי עיסוקם של הבנק ;ים במתן אשראי ללקוחות קמעונאים
רחוק מכך, במערכת הבנ קים שרירה וקיימת ,מזה שנים רבות
הסדרה רחבה ומ
פורטת בתחום זה, המ
רו כבת
מרבדים שונים- חקיקה ראשית; כללים
;שנקבעים על ידי נגיד בנק ישראל
הוראות ניהול בנקאי תקין וחוזרים
שמפרסם המפקח על הבנקים , וכן מכתבים מאת.הפיקוח על הבנקים
מטבע
הדברים, ניתן להניח כי בהמשך הדיונים בוועדה
הנכבדה, יעלו עניינים נוספים שלא ניתנה להם התייחסות
,במסגרת נייר עמדה זה ולפיכך לא מן הנמנע כי לקראת המשך הדיונים נעביר מסמך נוסף ומשלים של
התייחסותנ.ו
למען הנוחות, ההפניה
בהערותינו
.להלן הינן לסעיפים בנוסח המשולב
1.
"הגדרת "הלוואה(
סעיף0 לחוק)
"ההגדרה המופיעה בהצעת החוק הינה כוללנית ופירושה אינו ברור דיו. היא קובעת כי לגדר "הלוואה
תיכנס כל עסקת אשראי, כאשר לא ברור מה
י תכולת מונח זה.
אנו מבקשים ליצור הגדרה
מפורטת יותר , כך שיהיה ברור
מעבר
;"לכל ספק מה נכנס לגדר "הלוואה
זאת, בייחוד לאור הסנקציות הפליליות החמורות אשר מתלוות לעבירות מכוח החוק, כאשר בבסיסן
אותה
הלוואה/
עסקת
אשראי.
דרישה זו לוודאות מקבלת
משנה תוקף כאשר
קיימת כבר הסדרה חקיקתית רחבה בתחומים הקשורים
לתחום
האשראי, הכוללת הגדרות ,מפורטות הגם שהן ,שונות זו מזו כך שהן עשויות להביא לתוצאה
שונה לגבי.אותה עסקה ממש
כך, למש" ל, הגדרת הלוואה" על פי סעיף5א1
).(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח
, תשמ"א-
1981
אינה
כוללת מסגרת
אשראי בח.שבון העו"ש ובכרטיסי חיוב
,להבדיל הגדרת "אשראי" על פי סעיף1 לח
וק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-
1981
הינה רחבה ביותר והיא
כוללת גם ערבות, קיבול שטרות, ניכיון שטרות, מימון באמצעות השכרת נכסים, פתיחת אשראי תעודות
או אישורו, והתחייבות לשלם כסף על חשבון הזולת; זאת בעוד הגדרת "אשראי" בסעיף3
להוראת ניהול
'בנקאי תקין מס313
("מגבל
ות על חבות
)"של לווה ושל קבוצת לווים
ממעטת
ערבות, אשראי תעודות
.והתחייבות לשלם כסף על חשבון לקוח
1 הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים), התשע"ו-
2015
עומדת בפני אישור בקריאה ראשונה
במליאת הכנסת
.בימים אלה
-2-
מעבר להשפעות ה שליליות האפשריות של היעדר הרמוניה חקיקתית בתחום האשראי ובעניינים
הקשורים לו, ובעיקר ההיתכנות ל
קיומן של פרשנויות שונות ואי-
,הבנות הדבר עשוי להביא גם ליצירת
ארביטראז' רגולטורי בין שח קנים שונים העוסקים באותה פעילות, תוך עיוות ממשי ביכולת התחרותית
.של ה"שחקנים" השונים בשוק האשראי
גם אגב
יישום החוק עצמו לגבי הפע
ילויות השונות עשויות להיווצר אי-
הבנות, אשר מחייבות פירוט
.וחידוד של ההגדרה
,כך, למשל
ככל שמדו בר במסגרת אשראי בכרטיס חיוב או בחשבון העו"ש, קיים קושי לעמוד בסעיף
3
().(ב3
)
לחוק אשר מבקש פירוט מראש של הסכום שקיבל הלווה בפועל, שהרי העמדת המסגרת הינה
לרשות הלקוח
ורק הוא יחליט בהמשך בדבר ניצולה ; כך גם
לא ב רור האם ואיך
יכול ל חול לגביה סעיף7
.לחוק
,בנוסף
ככל ש אכן
מסגרת אשראי הינה בגדר "הלוואה" לצורך החוק,
קיים קושי לחשב את שיעור העלות
,הממשית של האשראי שכן על פי
כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), תשס"ח-
2008
, עמלת הקצאת
אשראי תיגבה מיחיד במקרה של אי-ניצול מסגרת האשראי ברבעון ובמקרה של ניצול חלקי
,של המסגרת
לקוח יחיד יחויב בריבית הרבעונית או בעמלה, לפי הגבוה מב
י ניהן. לפיכך, הואיל ולפי סעיף5
)(א לחוק
יש לבדוק במועד ההעמדה של המסגרת ששיעור העלות הממשית של האשראי הידוע בעת העמדת
המסגרת אינו עולה על שיעור עלות האשראי המרבי באותה עת, הרי
שלצורך חישוב "שיעור העלות
,הממשית של האשראי", ככל שמדובר במסגרת אשראי בסיס החישוב צריך להיות סכום המסגרת
שהוקצתה ולא סכום הניצול בפועל .
קשיים יישומיים דומים קיימים גם לגבי מתן ערבויות (ככל שהכוונה .)"להכילן בתוך הגדרת "הלוואה
2.
"הגדרת "תוספת(
סעיף0
)לחוק
,נבקש להבהיר, כי הגדרת "תוספת" הנדרשת לצורך חישוב שיעור העלות הממשית של האשראי אינה
כוללת
הוצאות או תשלומים לצד שלישי כלשהו הקשורות במתן ההלוואה, כגון-
,אגרות רישום משכון
משכנתא , ביטוח.'וכו
תשלומים כגון
אלה אמנם עשויים להיות משולמים על ידי הלווה למלווה ב קשר עם
ההלוואה, אך מדובר בהוצאות ממשיות אשר אינן נותרות "בכיסו" של המלווה, אלא משולמות לצד
השלישי הרלוונטי (כגון- רשם המשכונות
, רשם המקרקעין, חברות הביטוח .)
3.
הגדרת "ריבית פיגורים" ו ריבית פיגורים כ"תוספת" (סעיף0
)לחוק
על פניו נראה כי התפיסה העומדת מאחורי ההגדרה של "ריבית פיגורים" ומכאן גם אופן הכללתה
כ"תוספת", הינה כי מדובר בתוספת חד חד-
ערכית לריבית המקורית של ההלוואה. ודוק-
ריבית
הפיגורים החוזית עשויה להיות
מנוסחת כ ריבית""חדשה המחליפה במלואה
את הריבית המקורית של
חוזה ההלוואה, ולא במתכונת של ""תוספת" או "דלתא קבועה.לריבית המקורית
דוגמאות לפרקטיקה
כאמור ניתן למצוא גם בהסדרה ובנוהג-
ראו הגדרת "ריבית פיגורים" בצו הריבית (קביעת שעור הריבית
המכסימאלי), תש"ל-
1970
והיחס שבין שיעור הריבית המכסימאלי [סעיף2
.(א) לצו] ושיעור ריבית
הפיגורים המכסימאלי [סעיף2
)א.(א לצו ;]נוסחות ריביות החשכ"ל במשרד האוצר2
.מוצגות בהתאם
,לפיכך
נבקש להתאים את הניסוח
הגדרת "ריבית פיגורים" כך שתתאפשר סיטואציה שבה אין מדובר
;בריבית נוספת אלא בריבית חליפית לריבית המקורית של ההלוואה
למשל ,כך ש
בהגדרת "תוספת" י צוין
2
http://www.ag.mof.gov.il/AccountantGeneral/AccountantGeneral/AccountantGeneralTopNav/AGSubjects/Interests
/
-3-
כי במקרה שבה ריבית הפיגורים הינה חליפית לריבית המקורית של ההלוואה, הרי כתוספת תיחשב
.ריבית הפיגורים, ללא הריבית המקורית
4.
סעי
פים 5 ו- 3(א) לעניין העמדה חד-ד צד
ית של מסגרת אשראי
סעיף3
().(א4) לכללי הבנקאות (שירות ללקוח)(גילוי נאות ומסירת מסמכים), תשנ"ב-
1992
מחריג העמדה
חד-צדדית
של מסגרת אשראי בידי התאגיד הבנקאי מגדרי חובת עריכת הסכם הלוואה בכתב תוך מתן
פא 'שרות ללקוח לעיין בו. אופן יישומו של חריג זה בא לידי פירוט במסגרת הוראת ניהול בנקאי תקין מס
325
("ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב"), המסתפקת במשלוח הודעה ללקוח בסמוך לקביעתה
.של המסגרת תוך הטלת מגבלות על גובה הריבית שנקבעה לה
בנוסף ובכפוף
לאמור בסעיף 1
,)"לעיל (לעניין הכללת מסגרת אשראי בהגדרת "הלוואה
י
היה
צורך לבחון
את אופן
התאמ
ת
סעיפים2 ו- 3
.לעניין העמדה חד צדדית של מסגרת אשראי
5.
סעיף3
)(א -
" להבנתנו, יש למחוק את הסיפא המתחילה במילים...וכן ימסור לו ", כך שהסעיף יהא
קוהרנטי ועקבי לייתור דרישת חתימה ע .ל חוזה ההלוואה
6.
סעיף7 -
נבקש לקבוע כי מלווה יהיה זכאי להעמיד את ההלוואה, כולה או חלקה, לפירעון מיידי, מבלי
לעמוד בחובות האמורות בסעיפים קטנים (א) עד (ד), אם קיים חשש ממשי ביכול הגבייה של המלווה
:בשל אחד מאלה
(1)
;שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלווה
(2)
תנאים אחרים
.המחייבים ביצוע מיידי של פעולה לגבי הלוואה
קביעה של חריג כאמור תואמת את האמור בסעיף5א1
).(ד
)לחוק הבנקאות (שירות ללקוח
, תשמ"א-
1981
ומטרתה לאפשר ל
מ
לווה, בנסיבות מיוחדות שבהן אין הצדקה להגן על אינטרס הלווה
, להעמיד לפירע ון
מיידי את ההלוואה, וזאת מבלי לעמוד
בחובות כלשהן על פי סעיף7
.לחוק
נסיבות כאמור יכול שיהיו שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלווה או תנאים אחרים המחייבים ביצוע
מיידי של פעולה לגבי הלוואה, כגון ביצוע קיזוז, הטלת עיקולים או נקיטת צעדים כנגד הברחת נכסים
.אשר יכולים לשמש כמקור לפירעון ההלוואה
7.
יום ה תחילה-
.)הצעת החוק אינה קובעת מועד נדחה לתחילת החוק (יום התחילה
יש לזכור, כי כיום החוק אינו חל על התאגידים הבנקאיים ולפיכך מתבקש כי תינתן להם תקופת
היערכות הולמת ליישומו, לרבות התאמת כלל ההסכמים הרלבנטיים להוראותיו, גיבוש וה
טמע ה של
נהלי עבודה, הכול בליווי
.של הדרכה מתאימה של פקידי הבנק
אנו אומדים את התקופה הנדרשת ליישומו של החוק על
שנה
.ממועד פרסומו של החוק
ודוק -
ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בתמיכת משרד המשפטים, הסכימו מסיבות דומות לאפשר
תקופת היערכות של
שנה
'ליישומן של הוראות מתוך חוק החוזים האחידים (תיקון מס5), התשע"ה-
2014
3
[ראו סעיף15.(א) לתיקון האמור].
3 פורסם בחוברת ספר החוקים
'מס2484
מיום17.12.2014
', עמ109
.