חומר רקע
חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיותאשראי הוגן, תשנ"ג-1993* [טיוטא לקראת הדיון בוועדת החוקה, 25.11.2015]
נוסח משולב עם הצעת החוק, ועם תיקוני משרד המשפטים מיום 23.11.20151
[הערות הייעוץ המשפטי לוועדה]
1. בחוק זה -
"הלוואה" – כל עסקת אשראי, לרבות ניכיון שטר;
"חברה מנהלת" – כהגדרתה בחוק קופות גמל;
"חוק הבנקאות (רישוי)" – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981;
"חוק הפיקוח על הביטוח" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981;
"חוק קופות גמל" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005;
"לווה" - למעט תאגיד יחיד [או תאגיד שמחזור העסקים שלו אינו עולה על 5 מיליון ₪, המקבל הלוואה, וכן תאגיד מסוג התאגידים שקבע שר המשפטים [באישור ועדת החוקה] לפי סעיף 15א, המקבל הלוואה;
"מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;
"מלווה" - מי שנותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א- 1981;
"מלווה מוסדי" מלווה שהוא אחד מאלה:
(1) תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או סולק;
(2) מבטח;
(3) חברה מנהלת;
(4) גוף אחר שקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר; [נוסח זה הוסכם עם נציגי משרד המשפטים]
"סולק" – כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);
"סכום ההלוואה" - הסכום שבו מחוייב הלווה לפי חוזה ההלוואה, או כל חלק ממנו, לפי הענין, למעט ריבית וריבית פיגורים;
"ריבית" - ריבית או הפרשי הצמדה, לפי הענין;
"ריבית פיגורים" - ריבית נוספת שנדרש לווה לשלם בשל פיגור בתשלום לפי חוזה ההלוואה, בין שנקראת ריבית פיגורים ובין שנקראת בשם אחר; לענין זה לא יובאו בחשבון הוצאות סבירות ממשיות שהוציא המלווה לגביית התשלום שבפיגור כאמור בסעיף 7א;
"שיעור העלות הממשית של האשראי" - היחס שבין סך כל התוספות לבין הסכום שקיבל הלווה בפועל, בחישוב שנתי;
"שיעור עלות האשראי המרבי" – כמפורט בתוספת לפי העניין;
"תאגיד בנקאי" ו"תאגיד עזר" – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);
"תוספת" - כל סכום שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, למעט ריבית פיגורים לרבות ריבית פיגורים ולמעט הוצאות שהוציא המלווה לגביית התשלום שבפיגור כאמור בסעיף 7א;
"יתרת החוב" - הסכום שהלווה חייב למלווה בנקודת זמן מסוימת, כשהוא מורכב מסכום ההלוואה, ומהתוספת ומריבית הפיגורים ובהפחתת הסכומים ששולמו בפועל על ידי הלווה למלווה, והכל כפי שהוא עד אותה נקודת זמן.
מיום 6.8.2000
תיקון מס' 2
ס"ח תש"ס מס' 1749 מיום 6.8.2000 עמ' 258 (ה"ח 2863)
הוספת הגדרת "יתרת החוב"
2. חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב.
3. (א) מלווה, העומד לחתום על לכרות חוזה הלוואה עם לווה, יתן לו עותק ממנו והזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו הכריתה, וכן ימסור לו עותק חתום ממנו לאחר החתימה.
(ב) מלווה יכלול בחוזה הלוואה יכלול גילוי מלא של הפרטים האלה:
(1) שמות המלווה, והלווה והערב להלוואה, מספרי הזהות שלהם, ומעניהם המלאים;
(2) סכום ההלוואה;
(3) הסכום שקיבל הלווה בפועל;
(4) שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה;
(5) בהלוואה בריבית משתנה -– בסיס הריבית, מרכיבי הריבית המשתנה, העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;
(6) בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר -
(א) סוג ההצמדה ושיעורה, ובסיס ההצמדה ומועדו;
(ב) הרכיבים שעליהם חלה ההצמדה;
(7) ציון כל התוספות שאינן מנויות בפסקאות (4) עד (6), תוך פירוט סכומיהן;
(8) שיעור העלות הממשית של האשראי;
(8א) שיעור עלות האשראי המרבי החל לגבי ההלוואה;
(9) תקופת ההלוואה, וסכומי התשלומים לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום לפי הידוע בעת חתימת כריתת חוזה ההלוואה;
(10) הצעדים, על פי הדין ועל פי החוזה, שרשאי המלווה לנקוט בשל אי- תשלום במועד, לרבות העמדת הלוואה לפרעון מיידי, והתנאים לנקיטת צעדים אלה;
(11) שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, לפי הידוע בעת חתימת כריתת חוזה ההלוואה;
(12) כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
(ג) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר, לקבוע את העקרונות או השיטות לחישוב הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב).
(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע טפסים לגילוי הפרטים לפי סעיף קטן (ב).
(ה) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר [מדוע נדרש שר האוצר?], רשאי לקבוע חובות גילוי נוספות שיחולו על המלווה לאחר כריתת חוזה ההלוואה.
4. מבלי לגרוע מזכותו של הלווה לסעדים לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות סעיפים 12(ב) ו- 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973, לפי הענין, אם לא קיים המלווה את חובת הגילוי לפי סעיף 3.
4א. בחוזה הלוואה שנקבעה בו הצמדה או ריבית משתנה יהיו בסיס ההצמדה או בסיס הריבית, לפי העניין – מדד, ריבית או בסיס אחר שאין למלווה שליטה על קביעתם והמפורסמים לציבור לפי דין או נוהג.
5. (א) בחוק זה, "שיעור עלות האשראי המרבי" - פי שניים ורבע מן השיעור שיפרסם בנק ישראל מדי חודש בחדשו, של העלות הכוללת הממוצעת לאשראי הלא-צמוד הניתן לציבור על ידי הבנקים שנקבעו על-ידי בנק ישראל.
(ב) שיעור העלות הממשית של האשראי לא יעלה בחישוב שנתי על שיעור עלות האשראי המרבי, לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה; נקבעה בחוזה ההלוואה ריבית משתנה או הצמדה, לא יעלה שיעור העלות הממשית של האשראי בחישוב שנתי על שיעור עלות האשראי המרבי, לפי הידוע במועד שבו משתנה שיעור הריבית, לענין ריבית משתנה, או במועד כל תשלום, לענין הצמדה.
(ג) השיעור המרבי של העלות הממשית של האשראי, כאמור בסעיף קטן (ב), יחושב ביחס ליתרת החוב כפי שהיא בתחילת כל שנה ממועד ההלוואה.
(א) לא יכרות מלווה חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור עלות האשראי המרבי הידוע באותו מועד, ולא יקבל תשלום לפי חוזה כאמור.
(ב) מלווה יכלול תנאי בחוזה הלוואה ולפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור עלות האשראי המרבי הידוע האותו מועד, כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) נכרת חוזה הלוואה ומתקיים אחד מאלה, יחושב שיעור העלות הממשית של האשראי לעניין סעיף זה, כאילו נקבעה בחוזה ההלוואה ריבית קבועה:
(1) החוזה נערך בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות סעיף 2;
(2) החוזה אינו כולל את הפרטים האמורים בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו-(11);
(3) נקבע בחוזה ההלוואה בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור בסעיף 4א.
מיום 6.8.2000
תיקון מס' 2
ס"ח תש"ס מס' 1749 מיום 6.8.2000 עמ' 258 (ה"ח 2863)
הוספת סעיף קטן 5(ג)
6. שיעור ריבית הפיגורים לא יעלה בחישוב שנתי על חמישית שיעור העלות הממשית של האשראי.
7. (א) מלווה לא יהיה זכאי להקדים את מועד הפרעון של ההלוואה, כולה או חלקה, בשל כך בלבד שעבר המועד המוסכם לתשלום שיעור אחד מן השיעורים להחזר ההלוואה והלווה לא פרע את התשלום.
(ב) פיגר הלווה בתשלום של יותר משיעור אחד מן השיעורים להחזר ההלוואה ברציפות ובמשך תקופה מצטברת העולה על 31 ימים, רשאי המלווה לדרוש את הקדמת מועד הפרעון של יתרת ההלוואה; פרע הלווה את התשלום שבפיגור בתוספת ריבית פיגורים, לא ייחשב הדבר לענין הקדמת מועד הפרעון בשל פיגור בתשלומים לאחר מכן.
(ג) ביקש המלווה להקדים את מועד הפרעון של יתרת ההלוואה, ישלח ללווה התראה כי עליו לשלם את התשלומים שבפיגור תוך תקופה שלא תפחת מ-14 ימים מיום משלוח הדרישה, וכי אם לא יעשה כן, תעמוד יתרת ההלוואה לפרעון מיידי ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.
(ד) המלווה יפרט בהתראה את הסכום של כל תשלום שבפיגור, את סכום ריבית הפיגורים שנצבר עד ליום משלוח הדרישה, וכל סכום מיתרת ההלוואה שיוקדם מועד פרעונו; שר המשפטים רשאי לקבוע דרך למשלוח ההתראה, ופרטים נוספים שייכללו בה.
(ה) לא שילם הלווה כנדרש, רשאי המלווה להעמיד לפרעון מיידי כל סכום מיתרת ההלוואה כפי שפורט בהתראה, ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.
(ו) לענין זה, "יתרת ההלוואה" - יתרת סכום ההלוואה, במלואה או בחלקה, בצירוף הריבית שנצברה עד למועד ההעמדה לפרעון מיידי.
7א. הוציא המלווה הוצאות לשם גביית תשלום שהלווה פיגר בתשלומו לפי חוזה ההלוואה, ושרשאי המלווה, לפי חוזה ההלוואה, לגבות את ההוצאות כאמור מהמלווה, יגבה רק הוצאות סבירות שהוצאו כאמור; שר המשפטים רשאי לקבוע את סוג ההוצאות שרשאי המלווה לגבות מהלווה כאמור, את הסכום המרבי שלהן ואת התנאים לגבייתן.
8. (א) הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללשכת הוצאה לפועל לביצוע פסק דין או לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של חוזה ההלוואה וכן העתק של פסק הדין או של החוזה את השטר, לפי הענין. [התוספת לבקשת משרד המשפטים]
(ב) בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכום שתשלומו נדרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה:
(1) כל הפרטים שיש לגלותם לפי סעיף 3(ב) ולעניין של מלווה מוסדי – גם הפרטים שעליו לגלותם לפי חוק אחר החל בעניין, כאמור בסעיף 16(ב);
(2) התשלומים ששילם הלווה לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום;
(3) יתרת החוב במועד הגשת התובענה;
(4) התשלומים שבפיגור, וסכומי הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו עד למועד הגשת התובענה;
(5) כל סכום שמועד פרעונו הוקדם, וסכום הריבית ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה;
(5א) הסכום שהמלווה דורש מהלווה בשל הוצאות שהוציא לגביית תשלום שהלווה פיגר בתשלומו, כאמור בסעיף 7א;
(6) כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר.
מיום 6.8.2000
תיקון מס' 2
ס"ח תש"ס מס' 1749 מיום 6.8.2000 עמ' 258 (ה"ח 2863)
החלפת פסקה 8(ב)(3)
הנוסח הקודם:
(3) הסכום של יתרת ההלוואה שטרם נפרעה, וסכום הריבית ביחס אליה שנצבר עד למועד הגשת התובענה;
9. (א) ראה בית המשפט בתובענה בקשר לחוזה הלוואה, כי החוזה או תנאי בו אינם מתאימים להוראות סעיפים 5, 6 או 7, או כי המלווה לא גילה גילוי מלא של הפרטים המהותיים לחוזה ההלוואה כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות לפי חוק זה, ולגבי מלווה מוסדי – לדרישות לפי חוק זה או לפי חוק אחר החל בעניין כאמור בסעיף 16(ב), יורה בית המשפט, ביוזמתו או על פי בקשה, ולאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, לבטל את החוזה או את התנאי או לשנותו, הכל במידה הנדרשת כדי להתאימו לדרישות החוק, ולפי הענין.
(ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) או מכל תרופה אחרת שבדין, רשאי בית המשפט להתאים את שיעור העלות הממשית של האשראי ואת שיעור ריבית הפיגורים לשיעורים המרביים המותרים לשיעור המרבי המותר על פי סעיפים לפי סעיף 5 ו- 6, או לקבוע שיעור נמוך יותר, לצוות על השבה של כל סכום שקיבל המלווה מן הלווה שלא בהתאם להוראות חוק זה, לחייב את המלווה בהוצאות שנגרמו ללווה, וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת בנסיבות הענין.
10. (א) ביקש מלווה נקיטת הליכים של הוצאה לפועל נגד לווה בדרך של ביצוע פסק דין שניתן במעמד צד אחד, רשאי ראש ההוצאה לפועל, על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, מטעמים שיירשמו, אם היה לו יסוד להניח כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות חוק זה.
(ב) ביקש מלווה נקיטת הליכים של הוצאה לפועל נגד לווה בדרך של ביצוע שטר שחתם הלווה בקשר לחוזה הלוואה, רשאי ראש ההוצאה לפועל בכל עת, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, אם היה לו יסוד להניח כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים להוראות סעיפים 2, 5, 6 או 7, או כי המלווה לא גילה גילוי מלא של הפרטים המהותיים לחוזה ההלוואה.
(א) ביקש מלווה לנקוט הליכי הוצאה לפועל נגד לווה בדרך של ביצוע פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ביצוע שטר או ביצוע תביעה על סכום קצוב, בקשר לחוזה ההלוואה, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים ובכלל זה להורות על אי-פתיחת תיק או סגירתו, אם היה לו יסוד להניח כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות לפי חוק זה, ולגבי מלווה מוסדי – לפי חוק זה או לפי חוק אחר החל בעניין כאמור בסעיף 16(ב). [ואולם – מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לסרב לנקוט פעולה כאמור בנסיבות המנויות בצו שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה] [הוסכם עם משרד המשפטים]
(ג) ביקש מלווה נקיטת הליכים כאמור בסעיף קטן (בא), והשהה את ההליכים ללא טעם סביר, רשאי ראש רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים כאמור באותו סעיף קטן, וכן רשאי הוא לקבוע ריבית וריבית פיגורים בשיעור נמוך מן השיעור של חוזה ההלוואה.
(ד) סירב ראש ההוצאה לפועל לנקוט הליכים כאמור, יעביר את הענין לבית המשפט המוסמך, ובית המשפט ידון בענין הוגש לבית המשפט המוסמך ערעור על החלטה לפי סעיף זה לסרב לנקוט הליכים של הוצאה לפועל, ידון בית המשפט בעניין כאילו הגיש הלווה בקשה לבית המשפט לביטול חוזה ההלוואה או תנאי בו, או לשינוים, כאמור בסעיף 9.
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), רשאי ראש ההוצאה לפועל לאשר הסכם בין מלווה ללווה לפיו ישונו התנאים של חוזה הלוואה כדי להתאימו לדרישות חוק זה, וליתן להסכם תוקף של פסק דין.
11. נפתח נגד הלווה הליך בבית משפט או בהוצאה לפועל לביצוע שטר שחתם הלווה בקשר לחוזה הלוואה, יהיו זכויות האוחז בשטר כפופות להוראות חוק זה כאילו היה המלווה, אלא אם כן הוכיח האוחז בשטר כי הוא אוחז בו בתום לב ובעד תמורה, וכי הוא לא ידע שמקור השטר בחוזה הלוואה כאמור.
12. כל טענה העומדת ללווה לפי חוק זה, תעמוד גם לערב להלוואה.
13. על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט בהליכים לפי סעיף 9 לקבל כראיה עדות בעל- פה.
14. החלטת ראש רשם ההוצאה לפועל לפי חוק זה ניתנת לערעור בזכות לפני בית המשפט המחוזישלום.
15. (א) הוראות סעיפים 2, 3, 5(ב) ו(ג)(1) ו-(2) ו-7 לא יחולו על מלווה שנותן הלוואה שלא דרך עיסוק
אלה:
(1) מלווה שהוא יחיד הנותן הלוואה שלא דרך עיסוק לקרובו; לעניין זה "קרוב" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של המלווה.
[(2) מלווה שהוא יחיד הנותן הלוואה, לאדם המועסק עמו באותו מקום עבודה, או לאדם שיש לו עמו יחסי קרבה, ואולם, הנטל להוכיח קיומם של יחסי קרבה יהיה על הטוען להם.
(3) מלווה שהוא תאגיד הנותן הלוואה למי שמועסק בו.]
(ב) הוראות סעיפים סעיף 5 ו-6 לא יחולו על –
(1) הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 1,197,707.36 שקלים חדשים, או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
(2) הלוואה שחל עליה צו לענין שיעור הריבית המרבי לפי חוק הריבית, תשי"ז- 1957 [=כלומר, כל הלוואה הצמודה למדד המחירים לצרכן; כל הלוואה צמודה למטבע החוץ]
(ג) הסכום האמור בפסקה (ב)(1) ישתנה ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הודעה על השינוי תפורסם ברשומות.
(ד) הוראות חוק זה לא יחולו על הלוואה שבה הלווה אינו נדרש לשלם כל תוספת, [למעט הצמדת סכום הקרן למדד המחירים לצרכן].
15א. שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר [ובאישור ועדת החוקה], רשאי לקבוע סוגי תאגידים שיראו אותם כלווים לעניין חוק זה; קבע השר כאמור, לא יראו כהלוואה, לעניין חוק זה, רכישה של תעודות התחייבות שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, רכישה של תעודות התחייבות שפרק ה'3 לחוק האמור חל עליהן, ורכישה של תעודות התחייבות הרשומות או המיועדות להירשם למסחר בבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לאותו חוק.
15ב. (א) מלווה שעושה אחד מאלה, דינו מאסר שלוש שנים:
(1) כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב הכולל את הפרטים המנויים בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו-(11), בניגוד להוראות סעיפים 2 ו-3, במטרה להסתיר את קיומו של חוזה ההלוואה או להתחמק מהאיסורים הקבועים בסעיף 5(א);
(2) כרת חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור עלות האשראי המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5(א); [431 לחוק העונשין]
(3) קיבל תשלום לפי חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור עלות האשראי המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5(א);
(ב) מלווה שעשה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 [=29,000 ₪]:
(1) כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב הכולל את הפרטים המנויים בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו-(11), בניגוד להוראות סעיפים 2 ו-3;
(2) קבע בחוזה הלוואה בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור בסעיף 4א;
(3) לא כלל תנאי בחוזה ההלוואה ולפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור עלות האשראי המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5(ב);
(4) הקדים את מועד הפירעון של ההלוואה, כולה או חלקה, בשל כך בלבד שעבר המועד המוסכם לתשלום שיעור אחד מן השיעורים להחזר ההלוואה, והלווה לא פרע את התשלום, בניגוד להוראות סעיף 7(א).
15ג. (א) בסעיף זה –
"הסכום הקובע" – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין תאגיד בנקאי, תאגיד עזר וסולק – מיליון שקלים חדשים;
(2) לעניין מבטח – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על המבטח בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג' בתוספת השלישית לחוק הפיקוח על הביטוח;
(3) לעניין חברה מנהלת – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על החברה המנהלת בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג' בתוספת הראשונה לחוק קופות גמל.
(ב) הפר מלווה מוסדי הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, החלה לגביו, רשאי המפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, לפי העניין, להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום הקובע:
(1) כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב הכולל את הפרטים המנויים בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו-(11), בניגוד להוראות סעיפים 2 ו-3;
(2) קבע בחוזה הלוואה בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור בסעיף 4א;
(3) כרת חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור האשראי המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5(א);
(4) לא כלל תנאי בחוזה ההלוואה ולפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע בועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור עלות האשראי המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5(ב).
(ג) על עיצום כספי לפי פרק זה לגבי תאגיד בנקאי יחולו ההוראות לפי סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, 1941, בשינויים המחויבים.
(ד) על עיצום כספי לפי פרק זה לגבי מבטח יחולו ההוראות לפי סעיפים 92א1 עד 92יד ו-92טז עד 92כג לחוק הפיקוח על הביטוח, בשינויים המחויבים.
(ה) על עיצום כספי לפי פרק זה לגבי חברה מנהלת יחולו ההוראות לפי סעיפים 44 ו-47 לחוק קופות גמל, בשינויים המחויבים.
מיום 1.1.1999
תיקון מס' 1
ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 98 (ה"ח 2785)
(ג) הסכום האמור בפסקה (ב)(1) ישתנה פעמיים בשנה, ב-1 בינואר וב-1 ביולי ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הודעה על השינוי תפורסם ברשומות.
מיום 28.7.2007
תק' תשס"ז-2007
ק"ת תשס"ז מס' 6597 מיום 28.6.2007 עמ' 976
(ב) הוראות סעיפים 5 ו-6 לא יחולו על –
(1) הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 25,000 שקלים חדשים 1,000,000 שקלים חדשים, או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
מיום 1.1.2011
הודעה תשע"א-2011
י"פ תשע"א מס' 6187 מיום 13.1.2011 עמ' 2018
(ב) הוראות סעיפים 5 ו-6 לא יחולו על –
(1) הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 1,000,000 1,129,746.25 שקלים חדשים, או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
מיום 1.1.2013
הודעה תשע"ג-2013
י"פ תשע"ג מס' 6542 מיום 31.1.2013 עמ' 2533
(ב) הוראות סעיפים 5 ו-6 לא יחולו על –
(1) הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 1,129,746.25 1,175,267 שקלים חדשים, או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
מיום 1.1.2014
הודעה תשע"ד-2014
י"פ תשע"ד מס' 6804 מיום 19.5.2014 עמ' 5564
(ב) הוראות סעיפים 5 ו-6 לא יחולו על –
(1) הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 1,175,267 1,197,707.36 שקלים חדשים, או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
16. (א) חוק זה בא להוסיף על זכויות הלווה על פי כל דין ולא לגרוע מהן.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף (א), אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מחובותיו של מלווה מוסדי לפי חוק אחר.
17. הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד, אלא אם כן הותנה עליהן לטובת הלווה.
18. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
18א. שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל, ובהתייעצות עם שר המשפטים [ובאישור ועדת החוקה], רשאי, בצו, לשנות את התוספת.
19. (א) תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיפים 7 עד 14 יחולו גם על חוזה הלוואה שנחתם לפני תחילתו של חוק זה ושלא חלות לגביו הוראות סעיף 15, ושעל פיו עולה שיעור העלות הממשית של האשראי או שיעור ריבית הפיגורים על כפליים השיעור המרבי המותר על פי סעיפים 5 או 6.
"תוספת
(ההגדרה "שיעור עלות האשראי המרבי" שבסעיף 1)
שיעור עלות האשראי המרבי
(1) לגבי הלוואה הניתנת בשקלים חדשים – הריבית שקובע בנק ישראל במסגרת ההחלטות המוניטריות התקופתיות, המשמשת את הבנק לצורך מתן הלוואות לתאגידים הבנקאיים או לצורך קבלת הלוואות מתאגידים בנקאיים, כשיעורה מזמן לזמן והידועה במועד כריתת חוזה ההלוואה, בתוספת 20 נקודות האחוז;
(2) לגבי הלוואה הניתנת במטבע חוץ – ריבית הליבור בתוספת 20 נקודות האחוז; לעניין זה, "ריבית הליבור" – ריבית סמן יומית דולרית להלוואות בין בנקאיות לפרק זמן של שנה בין הבנקים בלונדון (bank Offered Rate–London Inter) המתפרסמת לידיעת הציבור באמצעות מפיץ המידע "רויטרס"".
יצחק רבין דוד ליבאי
ראש הממשלה שר המשפטים
עזר וייצמן שבח וייס
נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
תיקונים עקיפים ותחולה:
בפקודת הבנקאות, 1941 בסעיף 15ג –
בסעיף קטן (א), במקום ו-13א יבוא 13א, 14ח(א)(1) ו-(2) ו-14ט עד 14טו;
בסעיף קטן (ב), במקום 14ח(1) יבוא 14ח(א)(1);
בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט (18ו) יבוא:
"(18ז) עבירה לפי סעיף 15ב(א) לחוק אשראי הוגן התשנ"ג-1993;
בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, בתוספת הראשונה אחרי פרט 7א יבוא:
7ב. עבירה לפי סעיף 15ב(א) לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993.
חוק זה יחול על חוזה הלוואה שנכרת ביום תחילתו (בסעיף זה – יום התחילה) ואילך; על חוזה הלוואה שנכרת לפני יום התחילה יחולו הוראות החוק העיקרי כנוסחן ערב היום האמור.