חומר רקע
כ"ג בסיון התשע"ה
10 ביוני 2015
לכבוד חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
תקנות הסנגוריה הציבורית (חובת תשלום של זכאים לייצוג) (הוראות שעה) (תיקון), התשע"ה -2015
מסמך רקע לקראת דיון הוועדה ביום 15.6.15
חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו – 1995, קובע מיהם הזכאים לייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית. רשימה זו התרחבה במהלך השנים וכוללת, בין היתר, נאשמים מחוסרי אמצעים (לפי אמות מידה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת), נאשמים בעבירות בהן יתכן כי בית המשפט יטיל מאסר, נאשמים הלוקים בגופם או בנפשם, נאשמים שהוגשה נגדם בקשה למעצר עד תום ההליכים, קטינים, נאשמים שהוזמנו לדיון מקדמי, מי שבית המשפט קבע כי יש למנות לו סנגור ועוד.
ביום 18.7.11 אישרה ועדת חוקה, חוק ומשפט תיקון של תקנות הסנגוריה הציבורית (חובת תשלום של זכאים לייצוג), התש"ס– 2000, (להלן – התקנות) בהוראת שעה לשנתיים, אשר הגדילה את הסכומים שניתן לגבות מנאשמים מ 125 או 312 ₪ (תלוי בגובה ההכנסה) לסכומים שלהלן :
נאשם שעניינו נידון בבית המשפט המחוזי- 1200 ₪ (נכון להיום- 1250 ₪).
נאשם שעניינו מתנהל בפני בית משפט אחר- 300 ₪ (313 ₪), ואם פרקליט הגיש את כתב האישום- 600 ₪ (625 ₪).
מערער שעניינו נדון בביהמ"ש העליון- 1200 ₪ (1250 ₪).
מערער שעניינו נדון בבית המשפט המחוזי- 300 ₪( 313 ש"ח).
בהתאם לתקנות, חובת התשלום חלה על כלל הנאשמים, ללא הבחנה לעניין העבירה המיוחסת להם או למצבם הכלכלי, היינו החובה חלה גם על מחוסרי אמצעים, עצורים, קטינים ועל בעלי לקויות פיסיות או נפשיות, בניגוד לתקנות הישנות לפיהן לא הוטלה אגרה על קטינים ועל עצורים ואסירים. יחד עם זאת, שונתה ההוראה הקודמת לפיה לנאשם ימונה סניגור רק לאחר ביצוע התשלום, ונקבע כי לא יהיה באי תשלום כדי לפגוע בייצוג של נאשם או כדי להצדיק עיכוב במועדי הדיונים בבית המשפט. עוד נקבע בתקנות כי הסנגור הציבורי הארצי יהא רשאי לקבוע הנחיות לעניין פטור מלא או חלקי ולעניין דחיית תשלום או פריסתו. פטור, לפי התקנות, יינתן רק במקרים חריגים כאשר בהתחשב בהכנסותיו של הנאשם, ברכושו ובחובותיו המוכחים או בהתחשב בגילו, מצבו המשפחתי או בריאותו, אין ביכולת הנאשם לשלם. בסניגוריה הציבורית גובש נוהל לגביית אגרות ובקשות לפטור המבנה את שיקול הדעת לעניין זה. בהתאם לתקנות, הפטור יכול להינתן על ידי הסניגורים המחוזיים.
בנוסף, נקבע בתקנות כי גביית אגרות שלא שולמו תיעשה על ידי המרכז לגביית קנסות וכי הסנגוריה תגיש מדי שנה דיווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט על יישום התקנות.
מהדיווחים שהועברו לוועדה עולה כי בשנת 2013 הסכום הכולל של חיוב האגרות עמד על 11,886,043 ₪ וכי סך הגבייה, לאחר העברת החובות למרכז לגביית קנסות ואגרות, עמד על 2,700,000 ₪. פטורים והקלות ניתנו ל 5513 לקוחות.
בשנת 2014 עמד הסכום הכולל של חיוב האגרות על 14,732,660 ₪ וסך הגבייה, לאחר העברת החובות למרכז לגביית קנסות, עמד על 3,200,000 ₪. פטורים והקלות ניתנו ל 7140 לקוחות.
ישנן מספר קבוצות כלפיהן לא ננקטים הליכי גבייה ואלו הם קטינים, אסירים וזרים שאינם בעלי ת.ז. ישראלית/ פלסטינית.
התיקון המוצע- הארכת הוראת השעה בשנה
התקנות אשר נכנסו לתוקף באפריל 2012, נקבעו כהוראת שעה לשנתיים. ב- 23.4.14 הוארך תוקף התקנות עד ה- 1.6.15 במטרה לאפשר למשרד המשפטים ללמוד מיישום התקנות במהלך שנה נוספת ולהפיק לקחים. נוכח התפזרות הכנסת ומינוי שרת משפטים חדשה, לא עלה בידי משרד המשפטים להשלים את גיבוש הוראת הקבע, ועל כן מוצע כעת להאריך את תוקף הוראת השעה בשנה נוספת במהלכה יגובש נוסח תקנות סופי אשר יובא לאישור הוועדה כהוראה קבועה.
סוגיות לדיון
מהדיווח של הסניגוריה עולה קושי בגביית החובות. פרט לכך, האם נתקלו בקשיים נוספים ביישום התקנות? אלו לקחים הופקו?
מהם הקשיים בהם נתקלים בגביית החוב במרכז לגביית קנסות?
מתי מועבר חוב לגביית המרכז לגביית קנסות והאם החייב מקבל התראה בטרם העברתו למרכז כאמור ובטרם החוב מתחיל לצבור ריבית פיגורים?
מוצע לדון בדרך מתן פטור מלא או חלקי מאגרה גם לאחר שהחוב עובר למרכז לגביית קנסות.
נוכח הקושי הטמון בגביית תשלום מקטינים הן מבחינה מהותית והן מבחינה פרוצדורלית כפי שעולה מדיווח הסניגוריה, מוצע לדון באפשרות להחריג קטינים מחובת התשלום, כפי שהיה בתקנות הסניגוריה הישנות.
מוצע לדון בקושי בהטלת אגרה על עצורים ואסירים ובקושי בגביית חובות כאמור.
בתקנות הישנות הייתה הבחנה מלכתחילה בין הסכום המוטל על כל נאשם או מערער לבין נאשם או מערער שהוא מחוסר אמצעים. כפי שצוין לעיל, בתקנות הקיימות לא קיימת הבחנה כאמור, אולם נקבעה האפשרות למתן פטור במקרים חריגים. בעת אישור התקנות בשנת 2011 בוועדת חוקה חוק ומשפט, עלה חשש שהדרישה למקרים חריגים לא תאפשר מתן פטור בכל מקרה בו הנאשם/ מערער מחוסר אמצעים. האם היו מצבים בהם נאשם לא היה מסוגל לשלם אך לא ניתן היה לתת לו פטור לפי הנוהל?
מנוהל גביית אגרות שנקבע בסניגוריה הציבורית לאחר פרסום התקנות, עולה כי נוכח העדר כוח אדם נוסף ליישום התקנות, יש צורך במנגנון ארגוני שימעיט ככל שניתן בעומס המוטל על המחוזות בהליכי הטיפול בהטלת האגרה ובגבייתה. האם נמצא מנגנון ארגוני שלא יוצר הכבדת יתר בטיפול באגרות?
מהדיווח של הסנגוריה עולה כי היו מספר מקרים בהם בית המשפט קבע פטור מאגרה, האם יש מקום להסמיך את בית המשפט לתת פטור כאמור?