חומר רקע

DOCX 3,650 תווים המסמך המקורי ↗
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט ‏ מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה לדיון הקבוע ליום 30 ביוני 2015 , י"ג בתמוז תשע"ה צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט) לחולון, אזור, סביון, כפר שמריהו, באר טוביה, לב השרון, פרדס-חנה-כרכור, אור עקיבא, חיפה, ועכו הוועדה התבקשה על ידי שרת המשפטים לאשר מספר צווים שיהפכו את עבירות הקנס של העיריות ושל מועצות המקומיות שבנדון, שהיום הם עבירות של ברירות קנס, לעבירות של ברירות משפט.  עבירות קנס – רשויות מקומיות סעיף 221 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – "חסד"פ"), שכותרתו "קביעת עבירות קנס", קובע ששר המשפטים רשאי לקבוע שעבירה על הוראה פלונית – שאיננה פשע – היא עבירת קנס, דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע. הוסמך שר בחוק אחר לקבוע עבירה כעבירת קנס, טעונה קביעתו הסכמת שר המשפטים. השר ייקבע גם את שיעור הקנס, ובלבד ששיעורו לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 730 ₪, לפי הסכום הנמוך יותר. על פי הוראת סעיף 221(ד) לחסד"פ, קביעת עבירה כעבירת קנס טעונה אישור . שר הפנים, מכוח הסמכות שהוענקה לו בס' 265 לפקודת העיריות [נוסח חדש], רשאי לקבוע בצו כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של עירייה היא עבירת קנס. קביעה כאמור דורשת את הסכמתו של שר המשפטים, ודורשת גם אישור ועדת החוקה. בדומה, סעיף 26(א) לפקודת המועצות המקומיות מסמיך את השר לקבוע כעבירות קנס עבירות לפי חוקי העזר של המועצות המקומיות. בצווים כלליים שהוציא שר הפנים – צו העיריות (עבירות קנס), התשל"א-1971 וצו המועצות המקומיות (עבירות קנס), התשל"ג-1973 – פורטו חוקי העזר של הרשויות והסעיפים בהם אשר הינם עבירת קנס. במגוון רחב של נושאים נקבעו עבירות קנס, למשל, לעניין הצבת שלטים ומודעות במרחב הציבורי, פינוי אשפה, התנהגות בגנים ציבוריים, תנאים סניטריים, ועוד. הצווים מפרטים לכל סעיף וסעיף בחוק העזר דרגת קנס, בשבע דרגות מ-85 ₪ ועד 730 ₪. שמות חוקי העזר, ודרגות הקנס המתאימות לכל סעיף בחוק העזר, מפורטים בתוספת הראשונה לצווים, שמחולקת לחלקים על פי העיריות והמועצות. בטור הראשון בתוספת מפורט שם חוק העזר, בטור השני מפורטים הסעיף והסייגים או התנאים בהם הם יהיו עבירות קנס, ובטור השלישי שיעור הקנס. ברירת קנס וברירת משפט המשמעות של קביעת עבירה כ"עבירת קנס", היא כי בפני הנאשם עומדת מעתה "ברירת קנס", דהיינו: הנאשם מקבל הודעת תשלום קנס יחד עם הזמנה למשפט. הנאשם רשאי לשלם את הקנס, ובמידה והקנס אינו משולם מתקיים נגדו משפט, ללא צורך בהודעה נוספת, וגם אם הנאשם אינו מתכוון להגיע למשפט. יש לציין כי לפי סעיף 240 לחסד"פ, נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט, יראוהו כמודה בעובדות שנטענו בכתב האישום. רק אחרי הרשעה במשפט, רשאית המדינה להחל בהליך הגבייה. אולם, ישנן עבירות קנס שבהן ברירת המחדל היא הפוכה, דהיינו: ברירת המחדל היא כי הנאשם חייב לשלם את הקנס, אלא אם כן הנאשם בוחר באופן פוזיטיבי להישפט: עבירות אלה מכונות עבירות "ברירת משפט". אם הנאשם לא שילם את הקנס ולא הודיע שיש ברצונו להישפט, המדינה יכולה להתחיל בהליך גבייה מיד, ללא צורך במשפט. מכוח הסמכות שהוענקה לו בס' 228 לחסד"פ, מוסמך שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, לקבוע כי עבירות קנס יהיו עבירות של ברירת משפט (במקום ברירת קנס), וכך מבקשת שרת המשפטים לגבי רשימת עבירות הקנס של חולון, אזור, סביון, כפר שמריהו, באר טוביה, לב השרון, פרדס-חנה-כרכור, אור עקיבא, חיפה, ועכו. ועדת החוקה אישרה בעבר צווים דומים למספר רב של רשויות מקומיות, שכן ההסדר של ברירת משפט חוסך לגורמי האכיפה זמן ומשאבים מצד אחד, ומצד שני אינו פוגע יתר על המידה בזכויות הנאשם, שנשמרת לו הזכות לבקש את יומו בבית משפט, באמצעות מנגנון שהוא קל להפעלה וככל הנראה מובן לכלל האוכלוסייה. בעבר, לא נשמעו בוועדה טענות כנגד הסדר זה. יוער כי בעבר ביקשה ועדת החוקה מנציגי משרד הפנים לשקול תיקון לחסד"פ לפיו כל עבירות הקנס, או למצער עבירות הקנס של הרשויות המקומיות, ייקבעו מלכתחילה כעבירות של ברירת משפט, ולא כברירת קנס. ככל שהמנגנון של ברירת משפט עדיף, לדעת הממשלה, אין סיבה לבקש אישור לכל רשות ורשות בנפרד, ואין לוועדה מה לבדוק או לשקול בקשר לכל רשות. ראוי שההחלטה בעניין זה תהייה החלטה רוחבית וייקבע בחוק – מוצע לבקש עדכון בנושא.