חומר רקע
22 ביוני, 2015
לכבוד לכבוד
חה"כ ניסן סלומינסקי החכי"ם החברים
יו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט בוועדת חוקה חוק ומשפט
שלום רב,
הנדון: הצ"ח סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)(תיקון – הארכת תוקף של הוראת שעה לעניין חקירת חשוד בעבירת ביטחון), התשע"ה-2015
לקראת הדיון הקבוע ליום 23.6.15, בהצ"ח סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)(תיקון – הארכת תוקף של הוראת שעה לעניין חקירת חשוד בעבירת ביטחון), התשע"ה-2015 (להלן: הצעת החוק), נבקש להביא בפני וועדת חוקה חוק ומשפט את עמדת הקליניקה לזכויות חשודים, נאשמים, עצורים ואסירים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.
אנו קוראים לך ולחכי"ם החברים בוועדה שלא לתמוך בהצעת החוק ולא להאריך את הוראת השעה, לכל הפחות עד לבירור הסוגיות הפליליות העקרוניות העומדות על הפרק, וזאת על מנת למנוע הרשעות על בסיס הודאות שווא ולצורך שמירה על הגינות החקירה.
רקע – משפט פלילי ביטחוני
1. החל משנות ה- 80 של המאה שעברה החלה להתפתח חקיקה פרוצדוראלית בעניינם של החשודים בעבירות ביטחון, היוצרת הליך ייחודי: משפט פלילי-ביטחוני. ראשיתו של הליך זה בהוראות המגבילות את המפגש של החשוד בעבירת ביטחון עם עורך דינו, וביצירת רשימת עבירות הביטחון כקבוצת עבירות נפרדת ומוגדרת.
2. בנוסף לכך, בשנת 2002 נקבע הפטור מתיעוד חקירות פליליות ביטחוניות, שאת משכו מבקשת הצעת החוק שבנדון להאריך.
3. בשנת 2006 נחקקה הוראת שעה נוספת בעניין החשודים בעבירות ביטחון1, המאפשרת העמדה לדין של חשודים מחבל עזה בישראל; השהיית הבאת עצור בעבירת ביטחון בפני שופט לתקופה של 96 שעות; מעצר מקסימלי לפני הגשת כתב אישום הוארך ל- 20 יום; קיום דיון בהארכת מעצרו של החשוד שלא בנוכחותו בתנאים מסוימים ועוד.
4. התוצאה משלושת דברי חקיקה אלו היא יצירת הליך פלילי-ביטחוני בעל מאפיינים ייחודיים, שבו ניתן לבצע חקירה בתנאי בידוד מהעולם החיצון וללא כל פיקוח חיצוני על הנעשה בה למשך למעלה מעשרים ימים. בכל אותו זמן החשוד אינו פוגש אדם מלבד חוקריו ושותפיו למעצר.
חוסר יעילות, מניעת הרשעות שווא והגינות החקירה
5. כתוצאה מהתפתחות החקיקה נוצר הליך פלילי-ביטחוני, שבו קיימת חקירה כפולה או דו-שלבית, שלא ניתן לצפות במסגרתו בהודאה מצולמת ולכן מתקיימים במסגרתו משפטי זוטא רבים, לבירור חוקיות גביית ההודאה. לעומת זאת, בהליך הפלילי הרגיל החקירה נעשית על ידי גוף חוקר אחד, ניתן לצפות בהודאה ועקב כך כמעט שלא מתקיימים משפטי זוטא. לכן, לאור כפל החקירה והצורך לקיים משפטי זוטא רבים, עלויותיו של ההליך הפלילי-ביטחוני גבוהות מההליך הפלילי הרגיל.
6. טלאי על טלאי נוצר הליך פלילי-ביטחוני מסורבל, שבו הפיקוח השיפוטי והציבורי מועט ומוגבל. החקירה מתועדת במזכרים (זכדי"ם) בלבד, חומר החקירה לרוב מועט ואין יכולת לראות, לשמוע או לקרוא את מהלך גביית ההודאה. הדיונים מתנהלים על פי רוב בדלתיים סגורות ללא קהל. כאשר אין תיעוד של החקירה, וכן ההליך חסוי, הרי חסרה בקרה על רשויות החקירה ועל תקינות עבודת החוקרים, כפי שנהוג בהליך הפלילי הרגיל וכראוי בהליך פלילי בחברה דמוקרטית. במצב זה עולה חשש כי קשה למנוע הרשעות שווא ואין דרך להבטיח את הגינות החקירה2.
קושי בחקיקה זמנית וקבוצתית במשפט הפלילי
7. שני קשיים נוספים מצויים באפשרות לערוך במשפט הפלילי שינויים פרוצדוראליים המיועדים לקבוצה מסוימת של חשודים ולהם בלבד, וכן הקושי לקבוע כי פרוצדורה מסוימת היא זמנית בלבד, "הוראת שעה".
8. לענין הקושי הראשון הקבוצתי - קושי זה טמון בהתייחסות של הצעת החוק לעריכת שינויים פרוצדוראליים שיחולו רק על החשודים בעבירות ביטחון. כלומר, מדובר בעריכת שינויים פרוצדוראליים שאינם חלים על כלל החשודים הפליליים אלא על קבוצה מסוימת. למעשה, זוהי הקבוצה היחידה שביחס אליה נעשים שינויים פרוצדוראליים מיוחדים. אחת הבעיות המרכזיות בהצעת החוק היא בשאלת מידת הלגיטימיות של שימוש בשינוי פרוצדוראלי כאשר מדובר רק על החשודים בעבירות ביטחון, זאת לנוכח עקרון השוויון ועקרון הכלליות בהתייחסות לכל החשודים הפליליים. לרוב, כאשר המחוקק מבקש להקשות או להחמיר בתחום מסוים הוא יפעל לתיקון הענישה או לשינוי רכיבי העבירה. אין עוד קבוצה של חשודים שנעשים רק לגביה שינויים פרוצדוראליים. בדומה סביר שהמחוקק לא יפטור את רשויות החקירה מתיעוד חקירותיהם של חשודים בעבירות שחיתות רק מאחר שמדובר במכת מדינה וכן המחוקק גם לא יערוך שינויים פרוצדוראליים רק לטובת ארגוני פשיעה או רק לקבוצת עברייני הצווארון הלבן, לדוגמה. ההליך הפלילי על עקרון הכלליות והשוויון שבו לא מאפשר לייחד חקיקה פרוצדוראלית ולו זמנית לקבוצה מסוימת.
9. קיים גם חשש שהפרקטיקות הללו ידלפו לעבר החשודים הלא-ביטחוניים ויתבססו במשפט הפלילי, וסנונית לכך אפשר אולי כבר לראות בדרישת המשטרה לחקור את פיצוץ מכוניתו של הפרקליט כחקירה ביטחונית ולעצור עבריינים פליליים רגילים במעצר מנהלי, כאשר קיים חשד ו/או מודיעין בעניינם אך אין ראיות די כנגדם.
10. המשפט הפלילי וסדר הדין הפלילי מסדירים את העבירות ואופן העמדה לדין בגינן, וקיימת חשיבות לשמור במסגרתם על יציבות וודאות. לכן, ועל מנת להשיג הרתעה וענישה צודקת וראויה, יכולתו של המשפט הפלילי להתגמש באופן זמני היא מוגבלת והאפשרות לחוקק במסגרתו הוראת שעה מצומצמת. משך חייה של הוראת השעה עתיד להיות על פי הצעת החוק שבע עשרה שנים, ולאור משכה הרב, למעשה, ההוראה הופכת כמעט לקבועה. שימוש בחקיקה זמנית אך מתמשכת והארכות חוזרות ונשנות שלה כל כמה שנים פוגעות אף יותר ביציבות, בוודאות ובמטרת ההרתעה והענישה במשפט הפלילי.
לאור כל האמור לעיל, אנו קוראים לכם להתנגד להצעת החוק, ומהטעמים האמורים לפעול לתיעוד כלל החקירות במשפט הפלילי בישראל ללא יוצאים מהכלל.
בברכה,
סיגל שהב, עו"ד