חומר רקע
מוראני פאיז - משרד עורכי דין
Morany Fayez - Law Offices
שד' הגעתון 1, נהריה 22446 1 Hagaatoon Ave. Nahariya
טל': 9921240-04, 9925016-04 Tel.
פקס: 9928784-04 Fax:
[email protected]
פאיז מוראני - עו"ד ומוסמך במשפטים Fayez Morany - adv. LL.B, LL.M
Mona Assaf - adv. LL.B מונה עסאף - עורכת דין
רימא מוראני - עורכת דין adv. LL.B - Reema Morany
____________________________________________________________
12.7.15
לכבוד
________
________
________
א. ג. נ.,
הנדון: ______________
1) מערכת ההוצל"פ הוקמה לפי חוק ההוצל"פ, התשכ"ז – 1967.
2) מערכת ההוצל"פ מהווה מכשיר חוקי וחברתי שמטרתו העיקרית לעזור לכל אדם לממש את החיובים שנפסקו לטובתו. (הוצל"פ הליכים והלכות, בר אופיר, (מהדורה 17 עדכון (8) 2014, עמ' 1)).
3) מערכת ההוצל"פ נועדה לממש:
א. פס"ד או החלטות אחרות של ביהמ"ש בעניין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בעניין שאינו אזרחי. (סע' 1 לחוק);
ב. שטרי משכון ומשכנתאות. (סע' 81 לחוק);
ג. שטר חליפין, שטר חוב ושיק, כמשמעותם בפקודת השטרות (נוסח משולב). (סע' 81 א');
ד. חוזים או התחייבויות מפורשים על סכום קצוב שיש עליהם ראיה בכתב עד הסך של 50,000 ₪. (סע' 81 א' 1);
ה. חיוב לשלם סכום קצוב עפ"י הוראה מפורשת בחוק עד הסך של 50,000 ₪. (סע' 81 א' 1).
4) בחינת חוק ההוצל"פ מלמדת כי בבסיסו מונחות שתי תכליות:
א. האחת היא לסייע לזוכה לגבות את חובו במהירות ויעילות מאחר והוצל"פ יעילה ומהירה היא אינטרס ציבורי ממעלה ראשונה, אשר מגבירה את האמון בשלטון החוק. כך שחוסר היעילות יביא לזלזול בכיבוד החוק וליצירת מסלולי גבייה פרטיים, אשר פגיעתם בשלטון החוב רעה.
(רע"א גמזו נ. ישעיהו, פ"ד נה(3) 360).
ב. והשנייה היא להגן על החייבים אשר לאור מצבם הכלכלי, אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק, כך שהחוב בא למנוע מצב בו הפעלת המנגנון של הגבייה תהפוך החייב לנטל על החברה.
5) לא מן המיותר לציין כי זכות הזוכה עפ"י כל אשר צוין לעיל בסע' 3, הינה חלק מקניינו, כאשר חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בא להגן עליה ומבקש לקיימה ולהגשימה. (רע"א גמזו נ. ישעיהו).
6) לאחרונה נקודת האיזון בין זכות היסוד של הנושה להגנה על קניינו לבין זכות החייב לשמור על כבודו הופרה וזאת בעקבות תיקון 29 והפסיקה שניתנה ברוח התיקון לאחרונה.
7) תיקון 29 לחוק שם בראש מעייניו להגן על זכות היסוד של החייב וזאת כאשר:
א. ביטול הליכי המאסר (סע' 74 טז');
ב. הטיל על הרשם חובת יידוע החייב בזכותו לפנות להליך פש"ר (סע' 77 א');
ג. הוסיף רק שתי הגבלות על רשימת ההגבלות הנמצאות בסע' 69 ג' במסגרת סע' 66 א';
ד. הנושה הוזמן להסתמך על מידע מהמל"ל (שבמרבית המקרים התברר שאינו רלוונטי ושאינו מדויק) לשם הטלת עיקול על השכר.
8) ביטול הליך המאסר
צעד לא נכון היה לבטל הליכי המאסר לפני הבטחת אלטרנטיבה יעילה וזאת לשם מניעת מצב שבו מערכת הגבייה תקרוס לחלוטין בהעדר הליכי גבייה אפקטיביים ובעיקר כאשר הטלת הגבלות עצם הוכיחה את עצמה (כאשר היום התבררה ככלי שאינו אפקטיבי, ראה הפירוט להלן).
חשיבות ההליך הייתה לא כל כך בהפעלתו, אלא בהרתעה שהוא יצר, כך שאין להפריז בעוצמת הפגיעה בחייבים ובמסגרת זה בבג"צ 5304/92 פר"ח נ. שר המשפטים (פ"ד מז (4) 715) לא נשללו המאסרים, אלא נתבקשו אמות מידה מחמירות לשם הפעלת המאסרים. (השלכות תיקון 29 – ראיון עם כב' השר (בדימוס)דוד בר אופיר 2012).
9) חובת היידוע בפניה להליך פש"ר
זכות החייב לפניה להליך פש"ר אינה סוד, הרי מעולם הייתה ידועה לחייב ולעולם תהיה ידועה לו מכוח פקודת פש"ר, תש"ם – 1980.
עצם הוספת סע' 77 א' לחוק ההוצל"פ, אשר מטרתו שונה מפק' הפש"ר, תרמה לדחיקת החייבים להליך הפש"ר והצפת בתי המשפט המחוזיים באלפים רבים של תיקים וזאת בהסתמך על נתונו הכונס ורשות האכיפה והגבייה.
10) סע' 66 א' לחוק, הוסיף שתי הגבלות על רשימת ההגבלות הנמצאת בסע' 69 ג' והן כלהלן:
א. הגבלה מלקבל ולהחזיק או לחדש רישיון נהיגה;
ב. הגבלה מלקבל דרכון ישראלי ו/או תעודת מעבר.
בעת כניסת ההגבלות לתוקף תרמו לסילוק חובות והסדרים, אך עם חלוף הזמן, אבדו מערך וזאת מהסיבות שלהלן:
א. ניהול חשבון בנק ע"ש צד ג';
ב. פתיחת תיק איחוד כפוי להסרת ההגבלות;
ג. תשלום סכום חד פעמי על חשבון החוב לשם ביטול ההגבלה;
ד. פניה להליכי פש"ר, אשר במסגרתם מבוטלים הליכי ההוצל"פ בדרך כלל.
11) מידע מהמל"ל
המידע עבור מקום העבודה של החייב שמתקבל מהמל"ל לא אפקטיבי במרבית המקרים וזאת מאחר ו:
א. המידע במרבית המקרים אינו מעודכן;
ב. לא תמיד יודעים מהו מקום העבודה (חייבים מעלימים מידע);
ג. חייבים מרוויחים בשחור או שעושים קומבינה עם המעסיק;
ד. אין יעילות להליך זה בתיקים בהם החובות גבוהים.
(על עיקול משכורת במשפט הישראלי, ד"ר פבלו לרנר).
12) עיקול חשבון הבנק של החייב
פס"ד שניתן ע"י בימ"ש העליון בע"א 1507/11 בנק מזרחי נ. אלבס תרם לכרסום באפקטיביות של הטלת עיקול על חשבון הבנק של החייב. כך שבמסגרת אותו פס"ד נקבע פה אחד כי הטלת עיקול על חשבון הבנק של החייב אינה גוררת עיקול יתרת אשראי בלתי מנוצלת מחד ומאידך אין על הבנק מוטלת החובה לבצע קיזוז בפועל של יתרת החסכונות אל מול הגרעון בחשבון.
13) מהמקובץ לעיל עולה כי חוק ההצל"פ איבד את הייעוד שלשמו הוא נוצר כמכשיר חוקי וחברתי שמטרתו לעזור לכל אם לממש את החיובים שנפסקו לטובתו – דבר העלול ללא פלא להוביל ל:
א. פניה לארגונים חיצוניים לשם ביצוע הליכי גבייה באופן הפוגע בחוק;
ב. העצמת ארגונים חיצוניים אל מול החלשת המנגנון החוקי;
ג. הצטרפות הנושים למעגל החייבים בעקבות כשלונם בביצוע הגבייה.
14) פתרונות והמלצות
א. הוצאת צווי המאסר כנגד החייב כעבור שנתיים מיום מסירת האזהרה, במידה והחוב לא הוסדר;
ב. ביטול חובת היידוע על זכות החייב לפנות להליך פש"ר מאחר ומדובר בשתי מערכות שונות בעלות תכליות שונות;
ג. בעת הטלת עיקול על חשבון הבנק, יפעל הבנק מיידית להקטנת מסגרת האשראי עד לסכום החובה בחשבון וכן יפעל לקזז בפועל החסכונות של החייב אל מול חובותיו;
ד. להורות למל"ל לעדכן המידע במאגריו כל שנה;
ה. לאפשר לנושה להטיל הגבלות כעבור חודשיים מיום מסירת האזהרה וזאת מאחר וצווי ההבאה הוכיחו את עצמם ככלי אפקטיבי (חייבים לא עומדים בצו התשלומים שנקבע להם במסגרת חקירתם בעדות, הבאתם בפני רשם) ובנוסף לכך מדובר בהליך יקר;
ו. החרמת רישיון הנהיגה של החייבים, אשר הוטלה על רישיונם הגבלה ע"י משטרת ישראל;
ז. התניית מתן צו כינוס בבחינת ת"ל החייב ולהתנות עצם הימצאותו במערכת ההוצל"פ כחייב לפחות למשך 10 שנים;
ח. הורדת הצעת חוק ההפטרים מסדר היום של הכנסת, מאחר ומערכת ההוצל"פ - אין ייעודה מתן הפטרים, אלא גביית חובות וסילוקם והצרת ערבוב כזה תפגע ביסוד עליו נשען חוק ההוצל"פ ואשר לשמו הוא נוצר.
בכבוד רב
ר. מוראני, עו"ד
רימא5