חומר רקע

כ"ז בתמוז תשע"ה 14 ביולי 2015 אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 120) (יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר), התשע"ה–2015 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 120) (יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר), התשע"ה– 2014 עברה קריאה ראשונה בכנסת ה- 19 ונידונה בוועדת חוקה חוק ומשפט. במסגרת דיוני הוועדה נוספה הסיפא בסעיף 332א(א) המוצע (מסומנת באדום בעמוד הבא) והצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת לקריאה השנייה והשלישית. אולם, בשל התפזרות הכנסת בסמוך לאחר מכן, לא הצביעה מליאת הכנסת על ההצעה. אמש החליטה מליאת הכנסת ה- 20, לבקשת הממשלה, על החלת דין רציפות על ההצעה והיא הועברה לדיון בוועדה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק מתייחסת לשני נושאים [התיקונים באדום בנוסח – תיקונים המוסכמים על משרד המשפטים או כאלה שהוספו על ידי ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת הקודמת]: הוספת עבירה חדשה שעניינה הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות: " 275א - הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר שוטר או כלי רכב משטרתי להפריע או להכשילו בתפקידו, דינו - מאסר חמש שנים." מוצע לקבוע עבירה חדשה המתייחסת באופן מיוחד ליידוי אבנים או חפץ אחר לעבר שוטרים או כלי רכב משטרתי. ישנן כיום עבירות אחרות בחוק העונשין שבגינן ניתן להעמיד לדין גם היום אדם שמיידה אבן על שוטר או על ניידת משטרתית, ואשר קבוע להן עונש דומה למוצע כאן: הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו (סעיף 275), תקיפת שוטר (סעיף 273), תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות (סעיף 274) וחבלה במזיד, המתייחסת לפגיעה ברכב (סעיף 413ה). העונשים המרביים בנוגע לחבלה ברכב במזיד ובנוגע לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות עומדים גם היום על 5 שנות מאסר. מכאן שייחודה של העבירה החדשה המוצעת הוא ביצירת עבירה מיוחדת המתייחסת למקרים שמתרבים בעת הזו, שיש בהם פוטנציאל להעמדה בסכנה של שוטרים ולשיתוקם ממילוי תפקידם. בנוסף, ובכל הנוגע לפגיעה בניידת משטרתית יש כאן הבהרה של הערך המוגן שאינו בגדר עבירת רכוש גרידא. יידוי אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה - שינוי וניסוח מחדש של העבירה: טבלת השוואה בין הוראות החוק הקיימות להוראות הצעת החוק הסבר: העבירה הקיימת היום מפורשת כחלה רק כשיידוי האבן מלווה במטרה לפגוע באדם והעונש הקבוע לה הוא 20 שנות מאסר, ללא הבחנה בין נסיבות עובדתיות שונות. הממשלה סבורה שדווקא "מדרוג" יועיל בהעברת מסר לבתי המשפט, שהתופעה על כל נסיבותיה מצדיקה החמרה בענישה, שכן גם העבירה הפחות חמורה המוצעת היא עדיין חמורה מאד (עשר שנות מאסר), וקל וחומר העבירה החמורה יותר. לפיכך, מציעה הממשלה למחוק את העבירה הקיימת ולקבוע עבירה חדשה ובה מדרג, כדלקמן: העבירה בסעיף קטן (א) - עבירה של מחשבה פלילית - עבירה במדרג הנמוך יותר (10 שנות מאסר)- תדרוש שמעשה זריקת האבן או החפץ יהיה לעבר כלי תחבורה בנסיעה ושיהיה בכך כדי לסכן את בטיחותו של נוסע או של מי שנמצא בקרבת כלי תחבורה או שיהיה בו כדי לפגוע בכלי תחבורה. אולם, בניגוד לסעיף 332(3) הקיים, לא תידרש הוכחת מטרה לפגוע אלא די יהיה במחשבה פלילית (מודעות שיש במעשה כדי לפגוע). וכן, לא נדרש שהסכנה תהיה לאדם אלא שניתן להרשיע בעבירה גם אם הסכנה היא לרכב בלבד. יצירת העבירה החדשה היא החידוש המרכזי בהצעת החוק והוא מתבטא בשניים – העבירה חלה גם במצבים שבהם אין במעשה כדי לסכן אדם אלא לפגוע בכלי התחבורה בלבד (כגון כשמדובר בכלי תחבורה ממוגן או בנסיבות שלא נשקפת סכנה לאדם, למשל כשהרכב מתקדם בנסיעה איטית מאוד). כיום, בגין יידויי אבנים לעבר כלי רכב ממוגנים שבהם לא מתגבשת סכנה לאדם, מעמידים לדין בגין עבירות אחרות הקיימות בחוק העונשין כגון חבלה במזיד לפי סעיף 413 לחוק, שהעונש הקבוע לה הוא חמש שנות מאסר. החמרה בענישה במרבית המקרים ש"יפלו" בתוכה – העבירה החדשה כוללת גם ירי וכאן ברור שקיימות בחוק העונשין עבירות חמורות מאוד גם היום, אך ככל שמדובר בהשלכת אבנים וחפצים, ובהעדר כוונה לפגוע באדם, היום העבירות שבגינן מעמידים לדין הן במקרים רבים עבירות שהעונש הקבוע להן הוא עד חמש שנות מאסר. מהדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת ה- 19 עלה שהעבירה החדשה נדרשת במקרים שבהם יש פגיעה בכלי תחבורה כגון הרכבת הקלה, כשאין בפגיעה כדי להזיק לאדם, אך יידוי האבן יוצר חרדה, תחושת טרור, הימנעות משימוש בשירותי התחבורה הציבורית ושיבוש החיים הרגילים. כך גם במקרים כשהפגיעה היא בניידת משטרה ממוגנת בנסיעה איטית שיש עליה התנפלות. מאחר שעבירה של עשר שנות מאסר היא עבירה חמורה מאד סברה וועדת החוקה בכנסת ה- 19 שלא ראוי לקבעה כעבירת רכוש גרידא, ולכן הוסיפה את הדרישה כי נסיבות המעשה הן כאלה שיש בהן לעורר פחד או בהלה. התוספת מדגישה שהערך המוגן בעבירה הוא החירות, הביטחון האישי, והיכולת של הציבור לנהל שגרת חיים מבלי להיות נתון למתקפות שמעוררות בו חרדה ומשבשות את החיים התקינים. ערכים מוגנים אלה לא תמיד באים לידי ביטוי בעבירות האחרות שכיום משתמשים בהן כשיש יידויי אבנים שאינם פוגעים באדם. הממשלה מסכימה לתיקון זה. העבירה בסעיף קטן (ב) – עבירה עם יסוד נפשי של מטרה לפגוע – זהה בעונש המרבי הקבוע לה לעבירה הקיימת היום בסעיף 332(3), אולם נוספו נסיבות בדבר זריקת האבן או החפץ לעבר רכב בנסיעה ובנוסף, יש להראות כי במעשה היה כדי לסכן אדם: כאן משקף התיקון מצב קיים של הפעלת הסעיף כי אלו הן הנסיבות שבהן מעמידים לדין בסעיף זה גם היום (ולא כפי שיכול להצטייר למקרא הסעיף בלבד). כאמור, בעבירה זו נדרש להוכיח מטרה לפגוע בנוסע או במי שנמצא בקרבה לכלי התחבורה. הערה – עבירות המטרה שמוצעות בתיקון זה הן עבירות שהיום חלה עליהן הלכת הצפיות ואין כוונה לשנות עניין זה. כלומר, מי שביצע את העבירה מתוך ראייה מראש את אפשרות קרות הפגיעה/הכשלת השוטר כאפשרות קרובה לוודאי יראו אותו כמי שהייתה לו מטרה לפגוע, או להכשיל, לפי העניין. לגבי עבירות תוצאתיות קבוע הכלל הזה בחוק העונשין (בסעיף 20(ב) לחלק הכללי) ואילו בעבירות התנהגותיות עם יסוד נפשי של מטרה הפסיקה החילה את הכלל הזה בנושא שבו אנו דנים. תיקון נלווה – הוספת העבירה החדשה לרשימת העבירות שבהן מוסמך לדון דן יחיד - ככלל, בעבירות חמורות דן הרכב ואולם יש חריגים לכלל זה בתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט. נוכח העובדה שגם היום התיקים הללו ודומיהם נידונים בדן יחיד, איננו רואים מקום להתנגד לתיקון. פסיקה לדוגמה בעבירות של סיכון חיי אנשים בנתיב תחבורה: מעיון בפסקי הדין הניתנים בעבירה זו ניתן לראות כי העונשים נמוכים בהרבה מהעונש המרבי הקבוע בחוק. יצוין שרבים מעוברי העבירה הינם קטינים או בגירים צעירים מאד. להלן מספר פסקי דין לדוגמה: רע"פ 7480/10 פלוני נגד מדינת ישראל מיום 10.1.11 הורשע קטין ביידוי אבנים על כלי רכב נוסעים לאחר שגרר גם את חבריו לעשות כן. בבית משפט השלום והמחוזי הושתו עליו 4 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון המיר את העונש לעבודות שירות אך הודגש כי העונש היה ראוי וההמרה לעבודת שירות נעוצה בחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה. בע"פ 3166/09 פלוני נגד מדינת ישראל מיום 19.1.10 הורשעו שני נאשמים בידויי אבנים לעבר כלי רכב של משמר הגבול ובו חיילי מג"ב. אחד הנאשמים, שהיה קטין, בעת ביצוע העבירה נידון לשלושה חודשי מאסר על תנאי, של"צ והשתתפות בסדנת "חוק ומשפט" באוניברסיטה. על הנאשם השני, שהיה כבר בגיר בעת ביצוע העבירה, הושתו חודשיים מאסר ושלושה חודשים מאסר על תנאי. הנאשמים ערערו וערעורם נדחה בבית המשפט העליון. בע"פ 8768/14 פלוני נ' מדינת ישראל מיום 17.5.15, נגזר על נאשם קטין שזרק אבנים על רכבים בנסיעה צו פיקוח, של"צ ומאסר על תנאי של ארבעה חודשים למשך שנתיים. הנאשם ערער וביקש אי הרשעה וביהמ"ש העליון דחה את ערעורו. בע"פ 3057/13 מדינת ישראל נגד פלוני מיום 2.7.13, הושת על נאשם שהורשע בנשיאת נשק, ניסיון הצתה (בשל השלכת בקבוקי תבערה על בתים) ומספר מקרים של זריקת אבנים לעבר כלי רכבי ביטחון בנסיעה, עונש של תשעה חודשי מאסר ובנוסף הפעלה במצטבר של עונש מאסר על תנאי, מאסר על תנאי של שמונה חודשים והפעלת התחייבות מתיק קודם. הנאשם היה קטין בן 17.5 בעת ביצוע המעשים. בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והחמיר את עונשו ל 20 חודשי מאסר בנוסף להפעלת המאסר על תנאי בן 4 החודשים. יש לשים לב כי מדובר במספר מקרים ובעבירות שכללו גם השלכת בקבוקי תבערה. בע"פ 5026/12 פלוני נגד מדינת ישראל מיום 10.2.13, הושתו על קטין כבן 17 אשר יידה אבנים על מכונית סיור של הרכבת הקלה בעודה בנסיעה 45 ימי מאסר בפועל ו8 חודשי מאסר על תנאי. בעפ"ג 33871/15 מדינת ישראל נגד אשרף עזאיזה ועפ"ג 54348/15 אשרף עזאיזה נגד מדינת ישראל מיום 19.4.15, הורשע בגיר ביידוי אבנים על הר הבית ואחת האבנים שיידה פגעה באחד השוטרים. הוא הורשע בעבירות של התפרעות ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. בבית משפט השלום נקבע כי מתחם העונש ההולם הוא בין שלושה חודשי מאסר ל- 15 חודשי מאסר והושתו עליו 3 חודשי מאסר בפועל. הערעור לבית המשפט המחוזי התקבל והושתו עליו 7 חודשי מאסר בפועל וצוין כי בנסיבות העניין תקרת מתחם הענישה יתכן שצריכה הייתה להיות גבוהה יותר. בת"פ 42201-08-11 מדינת ישראל נגד פלוני ביום 3.6.12 הושת על הנאשם שיידה אבן אחת על הרכבת הקלה בתקופת ההרצה שלה, עונש של 18 חודשי מאסר בפועל ו- 12 חודשי מאסר על תנאי. בע"פ 2432/15 חליל עיסא נגד מדינת ישראל מיום 2.7.15 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של נאשם בגיר בעל עבר פלילי שיידה ארבע אבנים (באירוע אחד) על הכביש למעלה אדומים. בית המשפט המחוזי (בת"פ 61104-11-14 מדינת ישראל נגד חליל עיסא מיום 23.2.15) קבע כי מתחם הענישה ההולם נע בין 8 ל 24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 16 חודשי מאסר בפועל ו- 12 חודשים על תנאי. כאמור, בית המשפט העליון דחה את ערעור הנאשם. סוגיות לדיון מוצע לבקש נתונים לעניין האכיפה בעבירת יידויי האבנים, הפיענוח והתפיסה של העבריינים, מספר התיקים המוגשים, וכן האפיונים של העבריינים. כמו כן מוצע לבקש נתונים בדבר מדיניות העמדה לדין בעבירות יידויי האבנים, ולעבירות שבהן משתמשים היום במקרים שיחסו תחת העבירה החדשה על מנת לבסס את הצורך בקביעת עבירה נפרדת בהתאם למאפיינים הייחודיים של תופעת יידוי אבנים/חפצים. לפי דברי ההסבר, אחת המטרות המרכזיות בהצעת החוק היא להביא להחמרת הענישה. כפי שניתן לראות מסקירת הפסיקה, העונשים שניתנים אכן רחוקים מהעונש שמוצע לקבוע לעבירה (או העונש שקבוע היום לעבירה החמורה). נשאלת השאלה מדוע, והאם החמרת הענישה תגביר את ההרתעה, ובהנחה שכן, האם מוצתה האפשרות להביא להחמרת הענישה באמצעות ערעור והעמדת השאלה של מתחמי ענישה בעבירות אלו כסוגיה עקרונית בפני בית המשפט העליון בערעור? מוצע לקבל מהמדינה פירוט בעניין זה. מוצע לדון בעונש המוצע לעבירה החדשה (סעיף 332א(א) המוצע). גם אם מעוניינים להחמיר בענישה ולא רק להבהיר את הערכים המוגנים ניתן לשקול עונש של שבע שנות מאסר, בדומה לעונש הקבוע לעבירה של גרימת חבלה חמורה (סעיף 333 לחוק העונשין), שמהווה החמרה לעומת עונש של 3-5 שנות מאסר של העבירות שמשמשות היום באישומים. לעניין זה יש להדגיש שהעבירה החדשה לא תופעל במקום שיידו אבן על כלי רכב בנסיעה רגילה – במקרה כזה ישתמשו בעבירה החמורה של 20 שנות מאסר. היא תופעל במקרה שבו יידו אבן על כלי רכב ממוגן בנסיעה איטית, כגון ניידת משטרתית ממוגנת בנסיעה איטית, במהלך הפגנה או התפרעות, או הרכבת הקלה או במקרים שבהם לא יידו על הרכב הנ"ל אבן אלא זרקו חפץ (למשל בלון מים). עונש של שבע שנות מאסר אף הוא נקבע לפשע חמור. להלן נוסח לדיון לאחר ישיבות הכנה עם משרד המשפטים: ************************************************************************************************ העבירה הקיימת בחוק העונשין- 332(3). סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה הצעת החוק- 332א. יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה מוצע לבטל את סעיף 332(3) ובמקומו ליצור שתי עבירות בדרגות חומרה שונות שההבדל ביניהן הוא גם של נסיבות וגם של יסוד נפשי- הצעת החוק- 332א. יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה מוצע לבטל את סעיף 332(3) ובמקומו ליצור שתי עבירות בדרגות חומרה שונות שההבדל ביניהן הוא גם של נסיבות וגם של יסוד נפשי- יורה או זורק דבר אל אדם שעל נתיב התחבורה או כלי התחבורה או אל חפץ שעליהם או גורם שהדבר יגע בהם בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו יורה או זורק דבר אל אדם שעל נתיב התחבורה או כלי התחבורה או אל חפץ שעליהם או גורם שהדבר יגע בהם בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו 332א(א) - עבירת מודעות מיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, או שיש בו כדי לפגוע בכלי התחבורה בנסיבות שיש בהן כדי לעורר פחד או בהלה 332א(ב) - עבירת מטרה מיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה לפגוע בנוסע או במי שנמצא בקרבה לכלי התחבורה או לסכן את בטיחותם העונש: 20 שנות מאסר העונש: 10 שנות מאסר העונש: 20 שנות מאסר הוספת סעיף 275א 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 275 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 275 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 275 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 275 יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 275 יבוא: "הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות "הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות "הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות 275א. המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך, דינו – מאסר חמש שנים." תיקון סעיף 332 2. בסעיף 332 לחוק העיקרי, פסקה (3) – תימחק. בסעיף 332 לחוק העיקרי, פסקה (3) – תימחק. בסעיף 332 לחוק העיקרי, פסקה (3) – תימחק. בסעיף 332 לחוק העיקרי, פסקה (3) – תימחק. בסעיף 332 לחוק העיקרי, פסקה (3) – תימחק. הוספת סעיף 332א 3. אחרי סעיף 332 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 332 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 332 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 332 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 332 לחוק העיקרי יבוא: "יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה "יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה "יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה 332א. (א) המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, או שיש בו כדי לפגוע בכלי התחבורה בנסיבות שיש בהן כדי לעורר פחד או בהלה בציבור, דינו – מאסר עשר שנים. (ב) המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, במטרה לפגוע בנוסע או במי שנמצא בקרבה כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים." תיקון חוק בתי המשפט 4. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984‏, בתוספת הראשונה, בחלק א', בפרט 1, במקום "עד 332" יבוא "עד 332א". בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984‏, בתוספת הראשונה, בחלק א', בפרט 1, במקום "עד 332" יבוא "עד 332א". בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984‏, בתוספת הראשונה, בחלק א', בפרט 1, במקום "עד 332" יבוא "עד 332א". בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984‏, בתוספת הראשונה, בחלק א', בפרט 1, במקום "עד 332" יבוא "עד 332א". בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984‏, בתוספת הראשונה, בחלק א', בפרט 1, במקום "עד 332" יבוא "עד 332א".