חומר רקע
ת"א, כ"ו תמוז תשע"ה
13 יולי 2015
8690/15
הצעת חוק ההוצאה לפועל (הפטר לחייב מוגבל באמצעים) (הוראת שעה), התשע"ה-2015
נייר עמדה מטעם לשכת עורכי הדין
מבוא:
בהתאם לדברי ההסבר לטיוטת חוק ההוצאה לפועל (הפטר לחייב מוגבל באמצעים) (הוראת שעה), התשע"ה-2014 (להלן: "ההצעה"), תיקון נ202/14/65 נועד לאפשר לחייבים "שקועים בחובות" להביא את הליכי ההוצל"פ נגדם לכלל סיום ולאפשר להם "לפתוח דף חדש".
לשכת עורכי הדין מעריכה את יזמתה של שרת המשפטים לסייע לעניים באמת. עם זאת, הלשכה גורסת, כי ראוי שלא לפגוע בעקרון חשוב באותה מידה, המעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו - הזכות לקניין, שעל יסודו חובות צריך לפרוע ופסקי דין של בתי משפט יש לקיים. על פי עקרונות אלו, נראה שיש להביא למצב שרק הראויים לכך ייהנו מההטבה שמעניק התיקון המוצע לחוק.
הלשכה בדעה שמתן הפטר, קרי מחיקת חוב, שנפסק ע"י בית משפט במדינת ישראל, יעשה רק ע"י מי שהוסמך לכך בחוק (בית המשפט המחוזי) וזאת בפיקוח ובבדיקה של הנאמן וכונס הנכסים הרשמי.
תקציר העמדה :
* התיקון יחול רק על חייב שסך חובותיו אינו עולה על 100,000 ₪ (לעומת 800,000 ₪ כפי המוצע בתיקון).
* יש לקבוע קריטריונים ברורים המבחינים בין חייבים שנקלעו לחובות בתום לב, הזכאים לפטור בהוצל"פ, לבין אלה שלא זכאים לקבלת הפטור.
* יש להחיל את התיקון גם על חייבים לגורמים ממשלתיים ועירוניים, שכן הרציונל בתיקון תקף לכל חוב.
* יש להתנות את הכניסה להליך ההפטר בסילוק מלוא החוב לזוכים פרטיים (בעלי ת.ז.).
* יש להחיל את התיקון רק על חובות העבר שקדמו לחקיקתו ולא על חובות חדשים.
* יש לקבוע, כי מתן הפטר יעשה בבימ"ש המחוזי. פטור בהוצל"פ יינתן רק בהסכמת הנושה.
* יש לקבוע, כי לא יעוכבו ההליכים עד להפטר בפועל.
* יש לתת מענה הולם לצורך באישור תביעות חוב.
* יש לתת פתרון לתופעת הברחת רכוש והענקות מירמה.
* יש להגביל הוראת השעה לשנה (במקום שלוש שנים כפי המוצע בתיקון).
* יש לקבוע כי הפטר בהוצל"פ יותלה ל-5 שנים.
* יש להקים מרשם מופטרים לצורך אזהרת הציבור ולהותיר חלק מהמגבלות עד הפטר סופי.
* פושט רגל בעבר לא יוכל לקבל הפטר בהליך זה.
הסתייגויות והצעות
1. היקף החובות כשיקול להחלת התיקון לחוק
אדם שנקלע לחובות של מאות אלפי שקלים ויותר בתום לב, יתקשה לצאת ממעגל חובות שכזה ולפתוח דף חדש, ולכן יש טעם בהחלת החוק על סוג כזה של חייבים. אין טעם דומה במתן פטור מוחלט שכזה לחייבים שהיקף חובותיהם בהוצל"פ אלפי שקלים או עשרות אלפי שקלים, סכום שבפריסה מתאימה מסוגל כמעט כל אדם בישראל לפרוע בזמן ובמאמץ סביר.
ההצעה:
מוצע שהתיקון לחוק כנ"ל לא יחול על חייבים שחובם נמוך מ- 100,000 ₪.
2. העילה להיווצרות החובות
ההצעה איננה מבחינה בין העילות להיווצרות החובות השונים. אין כל סיבה להעניק פטור לחייב שרכש מכשירי חשמל משוכללים ויקרים בחנות למכשירי חשמל, תמורת סך של 60,000 ₪ למשל, באופן שהפטור שיוענק לו מותיר בידיו את המכשירים שרכש ומעמיד את המוכר בפני שוקת שבורה. אין הדבר דומה לחייב שעסקו קרס משום שנפגע קשות כתוצאה ממבצע צוק איתן למשל, לא הצליח להתאושש ונותר חייב בגין כך סך 600,000 ₪ לגורמים שונים, בקשר עם עסקו הנ"ל.
ההצעה:
יש לקבוע קריטריונים ברורים, המבדילים בין חייבים שנהגו בהפקרות ויצרו חובות על גבם של אנשים פרטיים ו/או סוחרים ועסקים שנתנו בהם אמון, לבין חייבים שנקלעו לחובות גדולים בתום לב, במהלך פעילות עסקית סבירה ומקובלת.
3. סוג החובות עליהם יחול ההפטר
ההצעה בנוסחה הנוכחי מתייחסת לחובות בהוצל"פ בלבד. אין כלולים בה חובות לרשויות המס, עיריות וכדומה. השמטה זו יוצרת מצב של אי שוויון בין הנושים לבין עצמם וכן בין החייבים לבין עצמם. אם הכוונה לאפשר לחייבים "שאין ביכולתם לשלם את חובם ... לצאת ממעגל חובותיהם לדרך חדשה", הרי שיש להחיל את הפטור על אלה שעומדים בקריטריונים המתאימים, ובהתאמה על נושיהם באשר הם. יוער גם כי נראה לא ראוי, שהממשלה יוזמת חוק להפטר חובות שבתוצאותיו ישאו אך ורק אזרחי המדינה בעוד שגופים ממשלתיים ועירוניים יהיו פטורים מכך.
ההצעה:
ההפטר יחול במידה שווה על כל החובות באשר הם.
4. התניית כניסה להליך ההפטר בסילוק החוב לזוכים פרטיים
הלשכה סבורה, שלא ניתן לתת הפטר בהליך זה לאלה שחייבים לזוכים פרטיים (בעלי ת.ז.) אלא רק כאשר הזוכים הם גופים מוסדיים או חברות. הרציונל לכך, שלא ראוי להכניס למעגל החייבים עוד אנשים ואחר כך לתת להם הפטר (יש תופעה רחבה של זוכים שהופכים להיות חייבים בגלל אי תשלום חובות). בנוסף, בהתאם לנתוני הרשות לאכיפה וגבייה, החובות לזוכים פרטיים הוא מינורי ולכן אי הכללת אותם אזרחים פשוטים בהפטר, לא צריכה להשפיע על הרציונל של השמיטה להפך.
כמו כן, ברגע שניתן הפטר לאותם חייבים בגין הזוכים המוסדיים רוב החוב שלהם מאופס ולכן מתפנים להם כספים לשלם לאותם אזרחים פשוטים (הזוכים הפרטיים). כך נעשה צדק גם במקרה של תיקון זה וגם לאותם זוכים פרטיים, אשר אינם ממומנים על ידי המדינה ואינם זוכים לתמיכה, שאין אנו מעוניינים להעביר גם אותם למעגל העוני, בכך שמחקנו את הזכויות שלהם להתפרנס בכבוד ולממש את פסה"ד לו זכו ביושר ועמל רב.
ההצעה:
יש להתנות את הכניסה להליך ההפטר בסילוק מלוא החוב לזוכים פרטיים (בעלי ת.ז.).
5. סייג לתחולה
עוד בטרם עבר החוק המוצע, מתייחס אליו ציבור החייבים כאל נתון קיים ובהתאם לכך חייבים שעד כה השתדלו לעמוד בתשלומיהם, נמנעים מלשלם ו"ממתינים" לחוק. אין ספק שמגמה זו תלך ותגבר, עד כדי הפקרות כללית בכל הנוגע לתשלום חובות והתנערות מוחלטת מעמידה בהתחייבויות.
ההצעה:
החוק יחוקק כהוראת שעה לתקופה של שנה בלבד.
בנוסף, יש לקבוע כי ההפטר שיינתן לחייבים הראויים לכך, יחול אך ורק על חובות העבר ולא על חובות חדשים שצבר החייב לאחר מועד כניסת החוק לתוקף. כמו כן לא יחול החוק על חייבים שיוכרזו מוגבלים באמצעים לאחר פרסום הצעת החוק הנ"ל.
6. בדיקות וחקירות
חלק לא מבוטל מבין החייבים בהוצל"פ הם "חייבים מקצועיים", היודעים כיצד להציג עצמם כחסרי כל ובמקביל להסתיר ולהבריח את נכסיהם בדרכים שונות. רבים מאלה המוגדרים כ"חסרי כל ונעדרי פרנסה", מנהלים בסתר פעילויות עסקיות ענפות, מתגוררים בדירות שאינן רשומות על שמם, נוסעים במכוניות הרשומות על שם אחרים וכיו"ב. חייב בתיק הוצאה לפועל מוגדר כחייב מוגבל באמצעים בקלות רבה, ללא כל בדיקה אמיתית ולפעמים מבלי שרשם ההוצל"פ ראה אותו. לעומת זאת, הפטר על פי הכללים הנוהגים בהליכי חדלות פירעון ניתנים רק לאחר שמצבו של החייב נבדק באופן יסודי ע"י נאמן, נערכה לו חקירה ובית המשפט (ולא רשם הוצל"פ שאיננו שופט) קבע כי הוא זכאי בנסיבות יצירת החוב להפטר. מחיקת חובות בתיק ההוצאה לפועל רק בגלל הכרזה בלבד שחייב הינו מוגבל איננה משרתת את מטרת ההצעה שכן היא איננה מקדמת בירור אמיתי ואינה מבטיחה שרק הזכאים ייהנו מההקלה.
ההצעה:
על מנת להבדיל בין חסרי כל באמת, לבין אלה המציגים עצמם כחסרי כל ו/או המסוגלים במאמץ סביר לשלם את חובותיהם אם תתאפשר להם פריסה מתאימה - יש לקבוע כי לא יינתן הפטר בטרם נערכו כל החקירות והבדיקות באופן המקובל בהליכי פשט"ר, לרבות הגשת דו"חות סדירים ובחינתם.
7. רציפות ההליכים
ההליך מקל באופן מפליג עם החייבים. יש לצפות שהלשכות יוצפו בבקשות הפטר מיד עם כניסת החוק לתוקף כשהן מלוות בבקשות לעיכוב הליכים. התוצאה הבלתי נמנעת תהא התארכות הליכי הדיון בבקשות ההפטר. במהלך תקופת הביניים ייפגע כל מערך הגבייה שיקפא על עומדו בהמתנה להחלטות הרשמים.
ההצעה:
כל עוד לא ניתן הפטר לחייב ובקשתו תלויה ועומדת, ניתן להמשיך בהליכי ההוצל"פ נגדו.
8. הגבלת הוראת השעה לשנה
כאמור לעיל בסעיף 4, מומלץ שהוראת שעה זו תהיה לשנה אחת בלבד שבסופה רשות האכיפה תביא לוועדת החוקה ממצאים ורק אז יוחלט על המשכה או סיומה.
9. התליית ההפטר ל-5 שנים בהליך המקוצר
מאחר שמדובר בהקלה רבתי ובהפטר בדרך מקוצרת, מן הראוי שההפטר יהיה מותנה למשך 5 שנים. במהלך תקופה זו יהיה על החייב לתת דו"ח על הכנסות וכספים שהגיעו לידיו וככל שיתברר כי במפתיע התגלגלו לידיו כספים/רכוש משמעותיים מעבר לשגרת מצבו הקשה שבגינו זכה להפטר, יהיה עליו להעבירם לידי נושיו. במקרים מיוחדים תהיה סמכות לרשם להאריך מועד זה.
10. אזהרת הציבור
הלשכה מניחה כי אין מטרת ההצעה להפוך את ההפטר מחובות למצב אליו מתייחס הציבור בשוויון נפש וכן כי אין בדעת המחוקקים לסכן את הציבור בהתקשרות עם מי שצובר חובות ואינו פורע אותם. מטעם זה מן הראוי להקים מרשם פומבי בעניינם של חייבים שהופטרו בו יופיעו שמם וזהותם במשך 10 שנים מיום מתן הפטר מותלה לצורך הזהרת הציבור. כמו כן מוצע כי חלק מההגבלות ייוותר בעינו ויוסר בהדרגה במהלך 5 השנים עד למתן הפטר לא מותלה. ניתן לאסור רכישה באשראי או פתיחת חשבון דביטורי, שימוש בשיקים ו/או כרטיסי חיוב, פעילות באמצעות חברת יחיד וכד', על מנת להבטיח אי צבירת חובות חדשים.
11. התניית כניסה להליך ההפטר בסילוק החוב לזוכים פרטיים
הלשכה סבורה, שלא ניתן לתת הפטר בהליך זה לאלה שחייבים לזוכים פרטיים (בעלי ת.ז.) אלא רק כאשר הזוכים הם גופים מוסדיים או חברות. הרציונל לכך, שלא ראוי להכניס למעגל החייבים עוד אנשים ואחר כך לתת להם הפטר (יש תופעה רחבה של זוכים שהופכים להיות חייבים בגלל אי תשלום חובות). בנוסף, בהתאם לנתוני הרשות לאכיפה וגבייה, החובות לזוכים פרטיים הוא מינורי ולכן אי הכללת אותם אזרחים פשוטים בהפטר, לא צריכה להשפיע על הרציונל של השמיטה להפך.
כמו כן, ברגע שניתן הפטר לאותם חייבים בגין הזוכים המוסדיים רוב החוב שלהם מאופס ולכן מתפנים להם כספים לשלם לאותם אזרחים פשוטים (הזוכים הפרטיים). כך נעשה צדק גם במקרה של תיקון זה וגם לאותם זוכים פרטיים, אשר אינם ממומנים על ידי המדינה ואינם זוכים לתמיכה, שאין אנו מעוניינים להעביר גם אותם למעגל העוני, בכך שמחקנו את הזכויות שלהם להתפרנס בכבוד ולממש את פסה"ד לו זכו ביושר ועמל רב.
ההצעה:
יש להתנות את הכניסה להליך ההפטר בסילוק מלוא החוב לזוכים פרטיים (בעלי ת.ז.).
12. פושט רגל בעבר לא יוכל לקבל הפטר נוסף
אין לאפשר לאדם שהיה פושט רגל בעבר לקבל הפטר בהליך זה, כאשר הוא נכשל בדרך המלך. כמו כן, אין לאפשר לאדם שקיבל הפטר במסגרת תיקון זה לשוב ולקבל הפטר מסוג זה בעתיד אם יחזור לסורו.