חומר רקע

12 ביולי 2015 הנדון: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה - 2015 עמותת ידיד מברכת על הצעת החוק החשובה והמשמעותית, למתן הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים בהוצאה לפועל. אפשרות זו למחיקת חובות, יכולה לסייע לאנשים ולמשפחות המצויים במצוקה כלכלית, לצאת מהבוץ הטובעני של החובות, ולהעניק להם סיכוי לשקם את חייהם ולהתקיים בכבוד. דיני ההוצאה לפועל במתכונת הנוכחית, כמו גם הקצב הגבוה בו תופח החוב בהוצאה לפועל, מובילים למצבים אבסורדים בהם חייבים עומדים בצו תשלומים שנקבע לפי יכולתם הכלכלית, אלא שהתשלומים בקושי מכסים את הריבית שממשיכה להצטבר. כך, למרות שהם כבר שילמו הרבה מעבר לקרן החוב, הם מתמודדים עם חוב עצום שממשיך לתפוח באופן חסר כל פרופורציה, ללא יכולת לשלמו לעולם. בעמותת ידיד אנו נתקלים במקרים רבים של משפחות ואנשים שבשל מצוקה כלכלית יצרו חוב שהגיע להוצאה לפועל. גם במקרים בהם מדובר בקרן חוב נמוכה יחסית, וגם במקרים שהחייבים משלמים בהתאם לצו תשלומים, הם מוצאים עצמם שוקעים בבוץ טובעני – כאשר החוב המקורי מתנפח בעשרות אלפי שקלים ואף יותר מכך, כך שאין להם כל אפשרות לפרוע אותו, ובמקביל הם מתמודדים עם הליכי גבייה המאיימים על יכולתם להתקיים בכבוד. נוכח האמור לעיל, ונוכח מחויבותה של עמותת ידיד להגנה על זכויות חייבים בכלל וחייבים מקרב אוכלוסיות מוחלשות בפרט, נבקש להתייחס להצעת החוק וכן להציע אמצעים נוספים להגברת ההגנה על זכויותיהם של חייבים חסרי אמצעים: כללי יצוין כי הבעיות לעיל איתם מתמודדים חייבים מחוסרי אמצעים בהוצאה לפועל הינן בעיות קבועות ומהותיות. על כן, הפתרון צריך להיות בחוק קבוע ולא בהוראת שעה זמנית. אנו סבורים, כי מקום בו מדובר בחייב חסר אמצעים, כך שאין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגדו, מסלול של הפטר צריך להיות פתרון קבוע ונגיש. כל עוד אין מסלול חלופי קבוע כאמור, הוראת השעה צריכה לעמוד בתוקפה. שכן, מאחר שמדובר בבעיות קבועות ומתמשכות, ללא הוראת השעה וללא מסלול חלופי קבוע, חייבים נוספים ימצאו עצמם במצוקה עמה הוראת השעה מתכוונת להתמודד, ללא פיתרון וללא סיכוי להתמודד עם המצב ולשקם את חייהם. סעיף 69י1 – הגבלת האפשרות להכריז על חייב מוגבל באמצעים תכלית מוסד חייב מוגבל באמצעים היא לאפשר לחייבים במצב כלכלי קשה, לשלם את חובותיהם בתשלומים נמוכים שישמרו על זכותם להתקיים בכבוד ולו מינימאלי. על מנת שלא לפגוע בזכות הבסיסית של החייבים לקיום בכבוד, יש לוודא כי ביטול האפשרות להכריז על חייב מוגבל באמצעים, לא תוביל בסופו של יום לביטול אפשרות לקבוע צו תשלומים נמוך בהתאם למצב כלכלי של חייב, על כל המשתמע מכך. זאת, גם כאשר מדובר בפריסת תשלום החוב לתקופה העולה על התקופות המפורטות בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל. כמו כן, יש להותיר על כנה את האפשרות לאיחוד תיקים גם במקרים שלא נתקיימו ההוראות שבסעיפים 74ו' ו- 74ט' לחוק ההוצאה לפועל. היינו, לאפשר לחייבים לאחד את כל התיקים העומדים נגדם, גם במקרים בהם אין ביכולת החייב לעמוד בצו תשלומים של 3% מיתרת החובות בתיקים העומדים נגדו ו/או במקרים בהם אין ביכולתו של החייב לפרוע את חובותיו בפרקי הזמן הקבועים בסעיף 69ג לחוק. סעיף 69י3 – "צו הפטר" סעיף 69י3(א)(1) – מוצע להפחית את התנאי להימצאות חייב מוגבל באמצעים לשנתיים. זאת, בייחוד מקום בו נקבע צו תשלומים נמוך במיוחד בשל מצב כלכלי קשה. בכל מקרה, כל עוד מדובר בהוראת שעה המוגבלת בזמן, מוצע לקבוע כי התנאי להימצאות חייב מוגבל באמצעים יהיה קצר מתוקפה של הוראת השעה. זאת, על מנת לאפשר לחייבים חדלי פירעון אפשרות אמיתית לקבל הפטר במסלול זה ולצאת ממעגל החובות. יצוין, כי ככל שהתנאי להימצאות בסטטוס של מוגבל באמצעים יהיה קצר מתוקף הוראת השעה, יהיה בכך כדי לעודד ולתמרץ חייבים חדלי פרעון להתחיל לטפל בחובותיהם. זאת, בייחוד לגבי חייבים חדלי פרעון, שעד כה לא ראו כל תקווה או אפשרות להתמודד עם החובות שהולכים ותופחים. כמו כן, מוצע לקבוע אפשרות למתן הפטר מהיר יותר מקום בו קיימות נסיבות חריגות, לדוגמא בשל מצב רפואי קשה ו/או חייבים קשישים. סעיף 69י3(א)(2) – התניית ההפטר בסך חובות נמוך מ- 800,000 ₪, מהווה תקרה נמוכה ובלתי סבירה, וזאת נוכח הקצב הגבוה בו תופח חוב בהוצאה לפועל עקב תוספות ריבית והצמדה. כדי להבין את המצבים האבסורדים איתם מתמודדים חייבים מחוסרי אמצעים בהוצאה לפועל, נציג בקצרה את אחד המקרים שהגיעו לטיפול בעמותת ידיד – מדובר באישה קשת יום בת 54, שהגרוש שלה סיבך אותה בחובות ללא ידיעתה, ביניהם חוב לבנק בגינו נפתח בשנת 1990 תיק בהוצאה לפועל על סך כ- 12,000 ₪. עקב תוספת ריביות והצמדה תפח החוב באופן חסר פרופורציה והוא עומד נכון להיום על סך של למעלה מ- 900,000 ₪. זאת, למרות שבמשך שנים ארוכות היא משלמת כל חודש 300 ש"ח בתיק ההוצל"פ - עד היום הופקדו בתיק מעל 64,000 ₪. מכאן שתקרה של 800,000 ₪ הינה נמוכה ועלולה לרוקן את הצעת החוק מתוכן לגבי חייבים רבים ולהותירם ללא מענה במצב סבוך ובלתי הוגן. סעיף 69י3(א)(3) – אני סבורים כי יש להוסיף חריג המאפשר לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת לתת צו הפטר לחייבים בעלי נכסים במקרים הבאים: • חייב בעל נכס מקרקעין כאשר מדובר בנכס שהוא בית מגוריו של החייב, בן/ת זוגו ובני משפחתו המתגוררים עמו. זאת, בייחוד במקרים בהם אין תועלת כלכלית ממימוש דירת המגורים של החייב, וכאשר מימוש כאמור יחריף את מצבו הכלכלי של החייב ויותיר אותו ואת בני משפחתו המתגוררים איתו, ללא כל אפשרות לפתרון דיור, וללא קורת גג. • חייב בעל קרן פנסיה. זאת, נוכח תכלית כספים אלה לאפשר למי שפרש מעבודה להמשיך לקיים את עצמו ואת משפחתו ולו בכבוד מינימאלי. יצוין כי תכלית זו קיבלה ביטוי גם בפסיקה הקובעת כי אין להטיל עיקול על כספי פנסיה. סעיף 69י4 – "סייגים למתן צו הפטר" סעיף 69י4(4) – מוצע לקבוע כי הסייג בסעיף לא יחול לגבי נושה יחיד שהוא תאגיד, אלא אך לגבי נושים פרטיים. זאת, נוכח ההבדלים בין זוכים שהם תאגידים בעלי כוח כלכלי וכיס עמוק לבין זוכים רגילים, ונוכח פערי הכוחות המשמעותיים בהוצאה לפועל בין חייבים רגילים לבין זוכים בכלל וזוכים תאגידים שהם שחקנים חוזרים בפרט. סעיף 69י4(4)(ב) – הקביעה כי חוב של 400,000 ₪ גורם פגיעה כלכלית משמעותית הינה בלתי סבירה, ועלולה להוביל מצבים אבסורדיים ובלתי הוגנים, נוכח הקצב בו תופח חוב בהוצאה לפועל עקב תוספות ריבית והצמדה. כך, לדוגמא – קרן חוב של 12,000 לבנק עומדת היום על סך של 900,000 ₪, לאחר שהחייבת כבר שילמת מעל 60,000 ₪ (ראו דוגמא לעיל); במקרה אחר שמטופל בעמותת ידיד - חוב שנפסק בבי"ד לעבודה בשנת 2000 ע"ס 12,000, תפח ועומד היום על כמעט חצי מיליון ₪, לאחר שהחייב כבר שילם למעלה מ- 56,000 ₪. על כן, מוצע לבטל את ס"ק (ב). לכל היותר, מוצע לקבוע כי כאשר גובה החוב בגין ריבית והצמדה גבוה מקרן החוב, לא יראו את מתן ההפטר כגורם לפגיעה כלכלית בנושה. סעיף 69י8 – "החלטה בעניין פתיחת תיק במסלול הפטר" מאחר שהחלטה בבקשת ההפטר הינה בעלת השלכות מהותיות ומרחיקות לכת על החייב, מוצע לקבוע זכות ערעור נגד החלטת רשם לדחות בקשה להפטר לפי סעיף 69י8. כמו כן, מוצע להוסיף סמכות לרשם להורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד להחלטה בדבר מתן ההפטר. בנוסף, נוכח העובדה שמרבית החייבים בהוצאה לפועל אינם מיוצגים על ידי עורך דין, מוצע לאפשר ייצוג על ידי הלשכה לסיוע משפטי בהליכי הפטר, בייחוד מקום בו יועלו התנגדויות, וכן להוסיף הוראה בדבר יידוע חייבים אודות הזכות לקבלת ייצוג בחינם כאמור. לפני סיום, כאמור לעיל, אנו סבורים כי הצעת החוק הינה מהלך חשוב בקידום ההגנה על זכויות החייבים בהוצאה לפועל בכלל, ובהגנה על זכותם לקיום בכבוד של חייבים הנמנים על אוכלוסיות מוחלשות בפרט. עם זאת, נוכח המסקנות שהצטברו בעמותה משנים של ייעוץ וסיוע לחייבים, אנו סבורים כי על מנת להעניק לחייבים אפשרות אמיתית להתמודד עם חובות ולא לשקוע במצוקה ועוני, יש צורך במהלכים וכלים נוספים, לרבות: הפחתת שכר הטרחה הקבוע בפתיחת תיקי הוצאה לפועל, פיקוח על ריביות, הקפאת ריביות בעת תשלום חודשי וקביעת קריטריונים לחקירת יכולת ולקביעת סכום חודשי. בכבוד רב, נירה שלו, עו"ד ורדית דמרי-מדר, עו"ד רן מלמד המחלקה המשפטית מנהלת המחלקה המשפטית סמנכ"ל מדיניות והסברה