חומר רקע

DOC 3,254 תווים המסמך המקורי ↗
‏‏ לכבוד חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט שלום רב, הנדון: הערות איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית על הצעת חוק ההתיישנות (תיקון –עצירת מירוץ ההתיישנות) איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הינו ארגון הגג של תשעה מרכזי סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל. האיגוד והמרכזים החברים בו, הם הגוף המרכזי בישראל המעניק שירותים לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ומייצג את עניינם בפני הרשות המחוקקת והמבצעת. זהו הגוף אליו פונים מידי שנה עשרות אלפי נפגעות ונפגעים, נותנים בו את אמונם ומאפשרים לו היכרות קרובה עם התופעה בכלל ועם סיפוריהם האישיים בפרט. כגוף המייצג את עניינם של נפגעי עבירות המין אנו סבורות כי ישנה חשיבות רבה בתיקון המוצע, הכל כפי שיפורט להלן. 1. הכלי האזרחי הוא אחד הכלים המשמעותיים הקיימים בפני נפגעי עבירה בכלל, ועבירות מין בפרט, לממש את זכותם ולקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפגיעה בהם. נכון להיום, ההתיישנות מהווה חסם מרכזי ונפגעים רבים אינם ממשים את זכותם ואינם תובעים את מי שפגע בהם, גם במצבים בהם העיכוב בהגשת התביעה אינו נובע ממחדל, אלא כתוצאה מההתנהגות של הפוגע. 2. במקרים בהם העיכוב בהגשת התביעה נבע מהפעלת כוח מצידו של הנתבע או מניצול מצוקתו, אין זה נכון כי מי שיפגע וישלם את המחיר הוא הקורבן לאותה התנהגות. בנוסף, אנו יודעות לומר כי לנפגעי עבירות מין רבים ישנו קושי גדול להגיש תביעה ולנסות למצות את זכויותיהם כנגד מי שפגע בהם, אם זה בשל הבושה והחשש מהפוגע, ואם זה בשל חסר היכולת לגייס את הכוחות והמשאבים לניהול הליך. 3. בנוסף, אנו יודעות לומר כי במצבים בהם מתקיימים יחסי תלות ומרות בין הפוגע והנפגע הקושי לצאת כנגד הפוגע ולהגיש תביעה ולכן מעטות הנפגעות שממשות את זכותן ותובעות במסגרת הזמן הקבועה בחוק. על רקע זה אנו סבורות כי באותם מצבים בהם הנתבע ניצל את תפקידו, הטעה או הפעיל לחץ פסול שמנע מהנפגע להגיש את התלונה, הרי זה מן הראוי כי אותו פרק זמן זה לא יכלל במסגרת חישוב תקופת ההתיישנות. 4. יש לזכור כי אחד הטעמים המרכזיים להתיישנות תביעה אזרחית הוא הזנחת זכותו של התובע משך תקופה ארוכה בלי שנקט פעולה מתאימה למימושה. מחדל אשר יוצר לכאורה הנחה של ויתור על הזכות. לפיכך, במקרים בהם התובע מראה, כי העיכוב בהגשת התובענה אינו נובע ממחדל, אלא יש לכך סיבה ראויה, וכאשר חלוף הזמן אינו גורם לאובדן ראיות מהווה הדבר שיקול כבד משקל להשעות את מירוץ תקופת ההתיישנות. 5. הצעת החוק הנוכחית למעשה מבקשת להוסיף לרשימת המקרים המצדיקים השעיה של תקופת ההתיישנות על פי חוק ההתיישנות, מצב נוסף לפיו במקרים שבהם גרם הנתבע או מי מטעמו לעיכוב בהגשת התובענה על ידי הטעיית התובע או תוך איום עליו או ניצול מצוקתו. 6. הצעה זו הינה חשובה ועשויה לסייע לנפגעות ונפגעים רבים לממש את זכותם ולקבל פיצוי ממי שפגע בהם, זאת כחלק בלתי נפרד מהצורך שלהם בשיקום חייהם, ובתיקון הנזקים שיצרה הפגיעה. 7. בהערות הייעוץ המשפטי של הועדה הוצע לשקול האם יש מקום להשמיט את המילה "ביודעין" וזאת על מנת להרחיב את עילת ההשעיה המוצעת גם כאשר מדובר בהטעיה ברשלנות. הערה זו מקובלת עלינו שכן ככל שמדובר בקורבן שלא ישן על זכויותיו אלא הוטעה, והטעות היא שגרמה להשעיה, אין משמעות למודעות או כוונה מצד המטעה. בשני המקרים התעכבותו של התובע אינה נובעת ממחילה על עילת התביעה אלא מכך שהוטעה על ידי הנתבע. 8. עוד הוצע על ידי הייעוץ המשפטי של הועדה לבחון את הצורך בתיבה "כאשר הצדדים לתביעה הם צדדים מקוריים" דוקא בהקשר הנוכחי. בהקשר זה נסכים כי אין צורך בהותרת התיבה נוכח העובדה שבסעיפי חוק מקבילים בחוק ההתיישנות הקיים אין ביטוי דומה של "צדדים מקוריים" לכל עניין השעיית מרוץ ההתיישנות המפורט בו. בברכה, ליאת קליין, עו"ד היועצת המשפטית