חומר רקע
י"א באב התשע"ה 27 ביולי 2015
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך רקע לקראת דיון הוועדה בנושא הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 14) (סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין בהליכים לפי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה), התשע"ה- 2015
רקע
חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה–2004 (להלן – החוק או חוק המגבלות על חזרתו של עבריין המין), נועד, כפי שנקבע בסעיף המטרה, להגן על נפגע עבירת מין ולמנוע נזק נוסף שעלול להיגרם לו מהיתקלות תדירה בעבריין המין שפגע בו.
לשם הגנה על הנפגע כאמור, רשאי בית המשפט להטיל על עבריין מין מגבלות על מגורים או על עבודה בקרבת מקום המגורים או העבודה של נפגע העבירה. בית המשפט רשאי להטיל מגבלות כאמור, אם שוכנע שלנפגע העבירה עלול להיגרם נזק נפשי של ממש אם עבריין המין יתגורר או יעבוד בקרבת מגוריו או מקום עבודתו. ניתן להטיל את המגבלות לתקופה שלא תעלה על לשלוש שנים ולהאריך את התקופה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל פעם. על בית המשפט לשקול לעניין זה גם את הפגיעה שתיגרם לעבריין המין בשל הטלת המגבלות.
בהתאם לסעיף 3 לחוק, הבקשה תידון מיד לאחר מתן גזר הדין, ואם העבריין נידון לעונש מאסר בפועל, לפני שחרורו ממאסר או לפני סיום צו פיקוח שהוטל עליו לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006, או עד תום שלושה חודשים ממועד זה. כלומר, לא ניתן להגיש בקשה במועד מאוחר יותר, גם אם הנפגע לא ידע על כך במועד.
לפי סעיף 4 לחוק, בית המשפט רשאי למנות מומחה מטעמו שיחווה דעתו על מצבו של נפגע העבירה תוך התייחסות לנזק שעלול להיגרם לו כתוצאה ממגורים או עבודה של עבריין המין בקרבתו.
עוד קובע סעיף 3 לחוק, כי בקשה כאמור יכול להגיש נפגע עבירה או אדם מטעמו, היועץ המשפטי לממשלה, תובע משטרתי או צבאי ועובד סוציאלי לפי חוק. ואולם, הלכה למעשה, הבקשות מוגשות על ידי נפגע העבירה או מטעמו ולא על ידי רשויות המדינה- פרקליטות או רווחה.
מדי שנה מוגש מספר נמוך של בקשות בלבד, יתכן שהדבר נובע ממצבם הנפשי הקשה של נפגעי עבירות מין אשר מקשה עליהם מאד ליזום ולנהל הליכים נגד הפוגע. זאת, בנוסף לקושי הכלכלי הכרוך בהגשת הבקשה וניהול ההליך.
חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972 (להלן – חוק הסיוע), קובע את ההליכים בהם יהיה זכאי אדם לייצוג על ידי לשכת הסיוע המשפטי.
לפי סעיף 2 לחוק הסיוע, לשכת סיוע משפטי תיתן שירות משפטי, לרבות ההוצאות הכרוכות בו, למי שזכאי לכך לפי התקנות או התוספת.
לפי סעיף 3 לחוק, מבקש שירות משפטי יידרש להראות שידו אינה משגת לשאת בהוצאות שירות משפטי. ואולם, לעניין נושאים מסוימים שנקבעו בתוספת, כאמור בסעיף 2, לא נדרש המבקש למבחן זכאות כלכלית כלשהו לשם קבלת השירות. בתוספת זו מנויים מספר עניינים וביניהם- ניצולי שואה בעניינים מסוימים הנוגעים בקבלת תגמולים וקצבאות, נפגעי עבירות סחר בבני אדם או החזקה בתנאי עבדות בהליכים אזרחיים ובהליכים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, עובדים בהליכים מסוימים נגד מעבידם, הורים בהליכים מסוימים לפי חוק אימוץ ילדים, קטינים שהתבקש נגדם צו הרחקה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, חולים המאושפזים לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991. בחלק מהפרטים בתוספת
הצעת החוק הממשלתית
מוצע לקבוע כי נפגע עבירת מין יהיה זכאי לסיוע משפטי בהליכים לפי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין המין לסביבת נפגע העבירה, ללא מבחן זכאות כלכלית.
לפי דברי ההסבר, מטרת התיקון המוצע להקל על נפגעות ונפגעי עבירות מין בהגשת בקשה לפי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין המין ולסייע להם למצות את זכותם לפי חוק זה מבלי שהדבר יטיל עליהם נטל כלכלי. עוד צוין בדברי ההסבר כי מדובר בהליך אזרחי, והפרקליטות, למרות שהיא אחד הגורמים שיכולים להגיש את הבקשה, ככלל אינה עושה כן. לפיכך, ונוכח הקושי המובהק של נפגעות ונפגעי עבירות מין ליזום הליכים הנוגעים ישירות בטראומה אותה חוו והאינטרס של המדינה להגן על זכויותיהם ולהקל עליהם את הגישה לערכאות, ישנה הצדקה להעניק סיוע משפטי מטעם המדינה לנפגעי עבירות כאמור.
סוגיות לדיון:
מוצע לקבל נתונים בדבר מספר ההליכים המתנהלים לפי חוק המגבלות על חזרתו של עבריין המין מדי שנה ובסיבות למספר הבקשות הנמוך המוגש בנושא.
לפי דברי ההסבר, המשמעות לעניין זה של סעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי, הקובע את מבחן הסיכוי הסביר בהליך כתנאי למתן השירות, היא האם עלול להיגרם למבקש נזק נפשי רב בעקבות חזרת העבריין. מוצע לברר כיצד לשכת הסיוע המשפטי תבדוק את הנושא ולוודא שהדבר לא יפגע יתר על המידה בפרטיות נפגע העבירה.