חומר רקע

יז' בכסלו תשע"ו 29 בנובמבר 2015 התיקון לחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית תמצית עמדה לדיון בוועדת החוקה רקע – תכלית התיקון והצורך בו החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית עוסקת למעלה מארבעים שנה ביישום מדיניות ההתיישבות של ממשלת ישראל. הצעת התיקון לחוק המעמד מבקשת לאפשר את המשך ההתקשרות בין ממשלת ישראל לחטיבה להתיישבות במתכונת שבה התקיימה עד כה. הצורך בתיקון התעורר לאחר שבפברואר 2015 פירסמה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה חוות דעת ולפיה ההתקשרות בין הממשלה לחטיבה להתיישבות נטולת סמכות מינהלית בשל העדר הסמכה לאצילת הסמכויות שבהן עושה החטיבה שימוש בעבודתה. בחוות דעת מפורטת שפרסמנו במרס 2015 מטעם פורום קהלת הסברנו מדוע פעילות החטיבה עולה לכדי סיוע ואין לסווגה כאצילה אסורה. יודגש כי זו היתה גם עמדת כלל היועצים המשפטיים שבחנו את עבודת החטיבה בעבר, ובהם קודמיה בתפקיד של המשנה ליועמ"ש. על אף האמור, וכדי למנוע פתחון פה כביכול קיימת מניעה מינהלית מהמשך ההתקשרות שבין החטיבה לממשלה, יש צורך בתיקון המוצע ובו המחוקק מאציל לחטיבה להתיישבות את הסמכויות הדרושות לה לשם המשך ביצוע פעילותה באופן שיעלה בקנה אחד עם העמדה המשפטית שהציגה המשנה ליועמ"ש. יוער כי מאפייניה של החטיבה, ניסיונה הרב ויכולותיה הייחודיות, הביאו לתמיכה רחבה בחטיבה מטעם ראשי ההתיישבות בעוטף עזה, בנגב ובגליל, ביהודה ובשומרון ובבקעת הירדן בהמשך יישום מדיניות ההתיישבות הממשלתית באמצעות החטיבה. האצלת סמכויות לגוף שאיננו ממשלתי מסעיף 33(ה) לחוק יסוד הממשלה עולה כי המחוקק רשאי להאציל סמכויות לגורמים פרטיים ככול שאצילה זאת משתמעת מלשון החוק. אין כל ספק כי במקום שבו המחוקק מאציל סמכויות באופן מפורש לגורם פרטי הוא עושה זאת בהתאם לחוק היסוד. מכך נובע כי ניתן להאציל סמכויות בחקיקה גם לגוף שאינו כפוף למנגנוני הפיקוח והביקורת המורחבים שמוטלים על רשויות המדינה ועובדיה. האצלת הסמכויות לחטיבה קלה יותר. בניגוד לגורמים פרטיים, החטיבה להתיישבות היא חלק מהמוסדות הלאומיים שנהנים ממעמד סטטוטורי מיוחד. החטיבה מפוקחת ומבוקרת בידי מגוון מנגנונים ממשלתיים ואין לראותה כגוף פרטי סטנדרטי. כך למשל, מתבטא מעמדה הסטטוטורי המיוחד בכך שממשלה יכולה להתקשר עמה ללא מכרז ובחוק נשוא התיקון דנן (חוק המעמד). בנוסף לכך, בניגוד לתאגידים פרטיים החטיבה אינה גוף שמטרתו השאת רווחים. כל מטרתה לקדם את המדיניות הממשלתית בתחומי ההתיישבות. לבד מזאת, החטיבה מתנהלת כגוף ציבורי החשוף לביקורת והיא כפופה לסטנדרטים מינהליים. החטיבה מתקשרת עם גופים שלישיים בהתאם לדיני המכרזים, חושפת כל מידע בהתאם לעקרונות חוק חופש המידע, תקציבה מנוהל על ידי מערך החשבות של משרד האוצר, היא כפופה לביקורת של מבקר המדינה וחלים עליה עקרונות נוספים מתחומי המשפט הציבורי מכוח דוקטרינת "הגוף הדו מהותי" שפותחה בפסיקה הישראלית. סיכום התיקון לחוק נועד לעגן בחקיקה את סמכותה של הממשלה להתקשר עם החטיבה כפי שנעשה מזה ארבעה עשורים. החוק עולה בקנה אחד עם כללי האצילה שבחוק יסוד הממשלה. החטיבה להתיישבות מפוקחת באמצעות מגוון מנגנוני פיקוח ובקרה. נחיצות פעילותה של החטיבה זוכה להסכמה חוצת מפלגות על ידי כלל העוסקים בתחום. אין היגיון להפסיק את פעילותה של החטיבה להתיישבות בתואנה של העדר הסמכה מינהלית מבלי לאפשר למחוקק לקבוע את ההסמכה הדרושה בחקיקה. עו"ד אהרן גרבר פורום קהלת