חומר רקע
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט י' בכסלו תשע"ו
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה 22 בנובמבר, 2015
הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015
עבירות רכוש וחובות דיווח
(סעיף ההגדרות, סעיפים 20-22, ו-34-37 )
ההגדרות המוצעות שרלבנטיות לעבירות הרכוש דומות להגדרות בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (שבחלקו היה מבוסס על חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000), וכן חובות הדיווח ונוסח עבירות דומות ולעתים אף זהות. הצהבנו בהמשך את השינויים המהותיים שנעשו לעומת החוק הקיים. (נעיר שמבחינה נוסחית, לא הבנו מדוע להפריד בין סעיפים 20-22, שקובעים את חובות הדיווח בקשר לרכוש של טרור, לבין סעיפים 34-37, שעניינים העבירות הפליליות בעניין, ואנו מציעות לכללם ביחד.) מאחר שהעבירות וההגדרות נדונו באופן מפורט בחוק איסור מימון טרור, אין לנו הערות רבות עליהן, וההערות נמצאות בגוף הטקסט, ומתייחסות בעיקר לשינויים שמוצעים לעומת חוק איסור מימון טרור.
[2. סעיף ההגדרות] "פעולה ברכוש" – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין שהיא קניינית ובין שאינה קניינית, בתמורה או שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוס, מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור;
* לדיון: מדוע יש צורך בתוספת? האם הייתה פרשנות אחרת?
"פעולה ברכוש" – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין שהיא קניינית ובין שאינה קניינית, בתמורה או שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוס, מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור;
* לדיון: מדוע יש צורך בתוספת? האם הייתה פרשנות אחרת?
"רכוש" – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרכוש כאמור או מרווחיו; "רכוש" – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרכוש כאמור או מרווחיו;
"רכוש הקשור לעבירה" – רכוש שמתקיים בו אחד מאלה: "רכוש הקשור לעבירה" – רכוש שמתקיים בו אחד מאלה:
(1) נעברה בו עבירה או שהוא שימש לביצוע עבירה, איפשר או קידם ביצוע עבירה או יועד לביצוע עבירה;
(2) הושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירה, יועד להיות שכר או תגמול בעד ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה, והכול במישרין או בעקיפין;
"רכוש טרור" – כל אחד מאלה: "רכוש טרור" – כל אחד מאלה:
(1) רכוש של ארגון טרור;
(2) רכוש הקשור לעבירת טרור;
* לדיון: מדוע יש לקבוע כי רכוש הקשור לכל עבירת טרור, כגון מתן שירות לארגון טרור, עבירות ביטוי, וכן עבירות רשלנות ואי-מניעת פשע, ייחשב כרכוש "טרור". נדמה כי ריחוק הקשר למעשה טרור, והרחבתו גם לעבירות אחרות לפי חוק המאבק בטרור, מרחיבים יתר על המידה את האיסור הפלילי. ור' לעניין זה הערותינו לסעיפים 34 ו-35 להלן. בחוק איסור מימון טרור "רכוש טרור" הוא רכוש ששימש, אפשר או קידם ביצוע מעשה טרור (לרבות תגמול על ביצוע), אך לא כפי המוצע כאן.
"רכוש של ארגון טרור" – רכוש המצוי בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או במשמורתו של ארגון טרור, לבד או יחד עם אחר, וכן רכוש המשמש או המיועד לשמש ארגון טרור או לפעילות של ארגון טרור, לרבות רכוש שהארגון מימן את רכישתו או שהעבירו לאחר בלא תמורה; לעניין זה, חזקה כי רכוש הנמצא במקום המשמש דרך קבע לצורך פעילות של ארגון טרור ואינו משמש דרך קבע למטרה אחרת, הוא רכוש של ארגון טרור, אלא אם כן הוכח אחרת;
* לדיון: נבקש דוגמאות לצורך בתוספת.
"רכוש של ארגון טרור" – רכוש המצוי בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או במשמורתו של ארגון טרור, לבד או יחד עם אחר, וכן רכוש המשמש או המיועד לשמש ארגון טרור או לפעילות של ארגון טרור, לרבות רכוש שהארגון מימן את רכישתו או שהעבירו לאחר בלא תמורה; לעניין זה, חזקה כי רכוש הנמצא במקום המשמש דרך קבע לצורך פעילות של ארגון טרור ואינו משמש דרך קבע למטרה אחרת, הוא רכוש של ארגון טרור, אלא אם כן הוכח אחרת;
* לדיון: נבקש דוגמאות לצורך בתוספת.
"רכוש של הנידון" – רכוש הנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון, לבד או יחד עם אחר; "רכוש של הנידון" – רכוש הנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון, לבד או יחד עם אחר;
חובת דיווח על רכוש טרור 20. (א) התבקש אדם לעשות פעולה ברכוש במהלך עסקיו או במילוי תפקידו, או בנסיבות שבהן היתה לו אפשרות של ממש לביצוע הפעולה, והיה לאותו אדם חשד סביר שמתקיים אחד מהמפורטים בפסקאות (1) או (2), או עשה אדם פעולה ברכוש, והיה לו במועד עשיית הפעולה או בתוך שישה חודשים מהמועד האמור, חשד סביר כאמור, ידווח על כך למשטרת ישראל, ולעניין זה די שיוכח כי היה לו חשד סביר שמתקיים אחד מהמפורטים בפסקאות (1) או (2) אף אם לא יוכח איזה מביניהם – (א) התבקש אדם לעשות פעולה ברכוש במהלך עסקיו או במילוי תפקידו, או בנסיבות שבהן היתה לו אפשרות של ממש לביצוע הפעולה, והיה לאותו אדם חשד סביר שמתקיים אחד מהמפורטים בפסקאות (1) או (2), או עשה אדם פעולה ברכוש, והיה לו במועד עשיית הפעולה או בתוך שישה חודשים מהמועד האמור, חשד סביר כאמור, ידווח על כך למשטרת ישראל, ולעניין זה די שיוכח כי היה לו חשד סביר שמתקיים אחד מהמפורטים בפסקאות (1) או (2) אף אם לא יוכח איזה מביניהם –
(1) הרכוש הוא רכוש של ארגון טרור או שהוא תמורתו הישירה או הרווח הישיר של רכוש כאמור;
(2) יש בפעולה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור או עבירת טרור חמורה כהגדרתה בסעיף 49, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה או עבירה כאמור.
* לדיון: מדוע יש להחיל את חובת דיווח על פעולה שאינה מעשה טרור? (ור' סעיפים 35 ו-36 להלן)
(ב) דיווח לפי סעיף קטן (א) אינו גורע מחובת הדיווח לפי סעיף 108 [תחולת חוק איסור הלבנת הון] ולפי סעיפים 7 או 8א לחוק איסור הלבנת הון [הטלת חובות על נותני שירותים פיננסיים והטלת חובות על סוחרים באבנים יקרות].
* לדיון: סעיף 10(ב) לחוק איסור מימון טרור קובע הסדר שונה: "(ב) חלה על אדם חובת דיווח לפי הוראות סעיפים 7 או 8א לחוק איסור הלבנת הון רשאי הוא למסור את הדיווח לפי הוראות סעיף זה לרשות המוסמכת לפי סעיף 29 לחוק האמור." בהצעה הנוכחית הממשלה מבקשת לקבוע כי גוף שמדווח לרשות להלבנת הון יהיה חייב לדווח גם למשטרה. יש לקבל הסבר לעניין זה. מדוע ליצור הכבדה של דיווח (ועבירות בצד הפרתה) במקום תיאום בין הרשויות?
(ב) דיווח לפי סעיף קטן (א) אינו גורע מחובת הדיווח לפי סעיף 108 [תחולת חוק איסור הלבנת הון] ולפי סעיפים 7 או 8א לחוק איסור הלבנת הון [הטלת חובות על נותני שירותים פיננסיים והטלת חובות על סוחרים באבנים יקרות].
* לדיון: סעיף 10(ב) לחוק איסור מימון טרור קובע הסדר שונה: "(ב) חלה על אדם חובת דיווח לפי הוראות סעיפים 7 או 8א לחוק איסור הלבנת הון רשאי הוא למסור את הדיווח לפי הוראות סעיף זה לרשות המוסמכת לפי סעיף 29 לחוק האמור." בהצעה הנוכחית הממשלה מבקשת לקבוע כי גוף שמדווח לרשות להלבנת הון יהיה חייב לדווח גם למשטרה. יש לקבל הסבר לעניין זה. מדוע ליצור הכבדה של דיווח (ועבירות בצד הפרתה) במקום תיאום בין הרשויות?
(ג) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יכלול כל מידע הידוע למדווח והנוגע לעניין, ויימסר סמוך ככל האפשר, בנסיבות העניין, למועד שבו היה לאותו אדם חשד סביר להניח כאמור באותו סעיף קטן. (ג) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יכלול כל מידע הידוע למדווח והנוגע לעניין, ויימסר סמוך ככל האפשר, בנסיבות העניין, למועד שבו היה לאותו אדם חשד סביר להניח כאמור באותו סעיף קטן.
(ד) דרכי הדיווח והמועדים לפי סעיף זה יהיו בהתאם לדרכי הדיווח והמועדים שנקבעו לפי סעיפים 6(ב), 7(ה) או 8א(ה) לחוק איסור הלבנת הון, אלא אם כן קבעו אחרת השרים האמורים באותם סעיפים, לאחר התייעצות כאמור באותם סעיפים. (ד) דרכי הדיווח והמועדים לפי סעיף זה יהיו בהתאם לדרכי הדיווח והמועדים שנקבעו לפי סעיפים 6(ב), 7(ה) או 8א(ה) לחוק איסור הלבנת הון, אלא אם כן קבעו אחרת השרים האמורים באותם סעיפים, לאחר התייעצות כאמור באותם סעיפים.
(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסוימת, אשר לעשייתן ניתן היתר מראש לפי סעיף 35(ד), אלא אם כן צוין אחרת בהיתר. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסוימת, אשר לעשייתן ניתן היתר מראש לפי סעיף 35(ד), אלא אם כן צוין אחרת בהיתר.
חובת דיווח על רכוש של ארגון טרור מוכרז 21. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 20, כל אדם שברשותו, בחזקתו או בשליטתו רכוש של ארגון טרור מוכרז, ידווח על כך למשטרת ישראל, סמוך לקבלת הרכוש לחזקתו או לשליטתו או מיד לאחר ההכרזה, לפי העניין. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 20, כל אדם שברשותו, בחזקתו או בשליטתו רכוש של ארגון טרור מוכרז, ידווח על כך למשטרת ישראל, סמוך לקבלת הרכוש לחזקתו או לשליטתו או מיד לאחר ההכרזה, לפי העניין.
(ב) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את דרכי הדיווח ומועדי הדיווח לפי סעיף קטן (א).
* לדיון: יש הבדל בין פעולה אקטיבית אחרי הכרזה לבין עבירה "שקופצת" על אדם בשל ההכרזה (כשכל המעשים נעשו לפני ההכרזה). יהיה צורך לוודא ידיעה של הכרזה או הגנה מתאימה כדי לא לכלול בעבירה מעגלים רחבים מדי שאין בהם אשם. (ב) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את דרכי הדיווח ומועדי הדיווח לפי סעיף קטן (א).
* לדיון: יש הבדל בין פעולה אקטיבית אחרי הכרזה לבין עבירה "שקופצת" על אדם בשל ההכרזה (כשכל המעשים נעשו לפני ההכרזה). יהיה צורך לוודא ידיעה של הכרזה או הגנה מתאימה כדי לא לכלול בעבירה מעגלים רחבים מדי שאין בהם אשם.
פטור מאחריות והגבלות על גילוי ודיווח
22. (א) אי-עשיית פעולה ברכוש, מחדל אחר או מעשה שנעשו בתום לב כדי להימנע מעבירה לפי חוק זה, וכן דיווח, גילוי, או אי גילוי שנעשו בתום לב לצורך קיום הוראות חוק זה, ופעולה בהתאם להנחיות משטרת ישראל, אין בהם הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או שנמנע מעשיה כאמור, לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל; הוראות סעיף 24(ב) ו-(ג) לחוק איסור הלבנת הון יחולו לעניין מעשה או מחדל לפי סעיף קטן זה. (א) אי-עשיית פעולה ברכוש, מחדל אחר או מעשה שנעשו בתום לב כדי להימנע מעבירה לפי חוק זה, וכן דיווח, גילוי, או אי גילוי שנעשו בתום לב לצורך קיום הוראות חוק זה, ופעולה בהתאם להנחיות משטרת ישראל, אין בהם הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או שנמנע מעשיה כאמור, לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל; הוראות סעיף 24(ב) ו-(ג) לחוק איסור הלבנת הון יחולו לעניין מעשה או מחדל לפי סעיף קטן זה.
(ב) סעיף 25 לחוק איסור הלבנת הון יחול לעניין גילוי ודיווח לפי הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים. (ב) סעיף 25 לחוק איסור הלבנת הון יחול לעניין גילוי ודיווח לפי הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים.
איסור פעולה ברכוש למטרות טרור
34. (א) העושה פעולה ברכוש במטרה לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור, או במטרה לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור או במטרה לאפשר, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור, דינו – מאסר עשר שנים, או קנס פי עשרים מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
* לדיון: חוק איסור מימון טרור אוסר על פעולה ברכוש במטרה לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, כאשר בהצעת החוק מוצע לאסור על כל פעולה שמטרתה לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור, ("עבירה לפי חוק זה או עבירה שהיא מעשה טרור"). יש לזכור כי עבירת טרור כוללת גם עבירות שהן במעגלים רחוקים מביצוע מעשה טרור, כגון מתן שירות לארגון טרור, עבירות ביטוי, וכן עבירות רשלנות ואי-מניעת פשע. לכן לדעתנו אין להרחיב עוד יותר את האיסורים הפליליים, ויש למקד את העבירה של פעולה ברכוש להקשר של ביצוע של מעשה טרור.
עניין נוסף: לשקול להבחין לעניין העונש, בין פעילות פלילית לבין פעילות שאינה פלילית.
(א) העושה פעולה ברכוש במטרה לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור, או במטרה לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור או במטרה לאפשר, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור, דינו – מאסר עשר שנים, או קנס פי עשרים מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
* לדיון: חוק איסור מימון טרור אוסר על פעולה ברכוש במטרה לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, כאשר בהצעת החוק מוצע לאסור על כל פעולה שמטרתה לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור, ("עבירה לפי חוק זה או עבירה שהיא מעשה טרור"). יש לזכור כי עבירת טרור כוללת גם עבירות שהן במעגלים רחוקים מביצוע מעשה טרור, כגון מתן שירות לארגון טרור, עבירות ביטוי, וכן עבירות רשלנות ואי-מניעת פשע. לכן לדעתנו אין להרחיב עוד יותר את האיסורים הפליליים, ויש למקד את העבירה של פעולה ברכוש להקשר של ביצוע של מעשה טרור.
עניין נוסף: לשקול להבחין לעניין העונש, בין פעילות פלילית לבין פעילות שאינה פלילית.
(ב) לעניין סעיף קטן (א) – (ב) לעניין סעיף קטן (א) –
(1) די שיוכח כי הפעולה נעשתה לאחת המטרות המפורטות בו אף אם לא יוכח לאיזו מטרה מביניהן;
(2) "במטרה" – לרבות תוך ראייה מראש את אחת האפשרויות המפורטות בו, לפחות, כאפשרות קרובה לוודאי;
(3) "לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור" – אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את עבירת הטרור או התכוון לבצעה.
איסור פעולה
ברכוש טרור 35. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים, או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין: (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים, או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1) פעולה ברכוש שיש בה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור גם אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את עבירת הטרור או התכוון לבצעה; לעניין פסקה זו, די שיוכח כי עושה הפעולה היה מודע לכך שמתקיימת אחת האפשרויות האמורות גם אם לא יוכח איזו מביניהן;
(2) פעולה ברכוש טרור; [* לדיון: כיוון שרכוש טרור כולל רכוש הקשור לכל עבירת טרור, מדובר בהרחבה גם בפסקה זו.]
(3) מעביר רכוש לארגון טרור.
(ב) העושה פעולה ברכוש של אדם, בהיותו מודע לכך שאותו אדם הוא פעיל טרור כאמור בפסקה (1) להגדרה "פעיל טרור" בסעיף 10, או שקיימת לגביו או לגבי ארגון שהוא נוטל חלק פעיל בו הכרזה לפי סעיף 11, חזקה שעשה כן בידעו שיש בפעולה כאמור כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור, לפי העניין, אלא אם כן הביא ראיות לכך שלא ידע כאמור; עורר הנאשם ספק סביר לעניין זה – יפעל הספק לטובתו. (ב) העושה פעולה ברכוש של אדם, בהיותו מודע לכך שאותו אדם הוא פעיל טרור כאמור בפסקה (1) להגדרה "פעיל טרור" בסעיף 10, או שקיימת לגביו או לגבי ארגון שהוא נוטל חלק פעיל בו הכרזה לפי סעיף 11, חזקה שעשה כן בידעו שיש בפעולה כאמור כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור, לפי העניין, אלא אם כן הביא ראיות לכך שלא ידע כאמור; עורר הנאשם ספק סביר לעניין זה – יפעל הספק לטובתו.
(ג) לעניין סעיף זה לא יראו אדם כמי שנמנע מלברר את טיב ההתנהגות או את דבר אפשרות קיום הנסיבות לעניין סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין, אם התקיימו כל אלה: (ג) לעניין סעיף זה לא יראו אדם כמי שנמנע מלברר את טיב ההתנהגות או את דבר אפשרות קיום הנסיבות לעניין סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין, אם התקיימו כל אלה:
(1) עיכוב הפעולה לצורך בירור טיב ההתנהגות או קיום הנסיבות לפי הוראות סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין וכן לצורך דיווח לפני ביצוע הפעולה לפי הוראות סעיף 20, היה בו, בנסיבות העניין, כדי להכביד הכבדה של ממש על פעילותו העסקית;
(2) בסמוך לאחר ביצוע הפעולה ברכוש, דיווח על הפעולה ברכוש, לפי הוראות סעיף 20, ופעל לפי הנחיות משטרת ישראל לגביה; השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את המועד והדרך למתן הנחיות המשטרה.
(ד) (1) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסוימת, אשר לעשייתן ניתן היתר מראש מאת שר האוצר, בהתייעצות עם שר הביטחון והשר לביטחון הפנים.
(2) הודעה על מתן היתר לפי סעיף קטן זה המיועד לציבור בלתי מסוים, תפורסם ברשומות; שר האוצר רשאי לקבוע דרכים נוספות להביא את דבר מתן ההיתר לידיעת הציבור.
איסור פעולה
ברכוש של ארגון טרור מוכרז
36. (א) הכריזו שר הביטחון או ועדת שרים על ארגון טרור לפי סעיפים 4, 6 או 11, לא יעשה אדם כל פעולה ברכוש של ארגון כאמור, למעט פעולות שהתיר שר הביטחון בצו תפיסה מינהלי שהוצא לפי סעיפים 89 או 91. (א) הכריזו שר הביטחון או ועדת שרים על ארגון טרור לפי סעיפים 4, 6 או 11, לא יעשה אדם כל פעולה ברכוש של ארגון כאמור, למעט פעולות שהתיר שר הביטחון בצו תפיסה מינהלי שהוצא לפי סעיפים 89 או 91.
(ב) עשה אדם פעולה ברכוש בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; עשה פעולה כאמור במטרה להכשיל את תפיסת הרכוש של ארגון הטרור המוכרז, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור.
* לדיון: הוספת הגנה למי שלא ידע כי הארגון הוכרז כארגון טרור. (ב) עשה אדם פעולה ברכוש בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; עשה פעולה כאמור במטרה להכשיל את תפיסת הרכוש של ארגון הטרור המוכרז, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור.
* לדיון: הוספת הגנה למי שלא ידע כי הארגון הוכרז כארגון טרור.
סימן ג': הפרת חובות דיווח וצווים סימן ג': הפרת חובות דיווח וצווים
הפרת חובות דיווח
37. לא מסר אדם דיווח לפי הוראות סעיפים 20 או 21, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; עשה כן במטרה להכשיל תפיסה של רכוש כאמור באותם סעיפים, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור.
* לדיון: הוספת הגנה למי שלא ידע כי הארגון הוכרז כארגון טרור. לא מסר אדם דיווח לפי הוראות סעיפים 20 או 21, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; עשה כן במטרה להכשיל תפיסה של רכוש כאמור באותם סעיפים, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור.
* לדיון: הוספת הגנה למי שלא ידע כי הארגון הוכרז כארגון טרור.