חומר רקע

PDF 6,121 תווים המסמך המקורי ↗
‏‏20‏ דצמבר‏2015 ‏‏ח '‏טבת‏תשע"ו ‏ לכבוד חבר‏הכנסת‏ניסן‏סלומינסקי ,‏ יו"ר‏וועדת‏חוקה‏חוק‏ומשפט שרת‏המשפטים ,‏ הגב'‏איילת‏שקד חברי‏וועדת‏חוקה‏חוק‏ומשפט‏של‏הכנסת הנדון: הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ- ישראל (תיקון– מעמד החטיבה להתיישבות), התשע"ו– 2015 /(פ1674/20 ) נוסח מטעם הנהלת הקואליציה 1. כפי‏שכתבתי‏בחוות‏דעתי‏מיום‏י"ח‏בכסלו‏תשע"ו,‏ביחס‏לנוסח‏הקודם‏של‏הצעת‏ החוק‏–‏ טוב‏ו ראוי‏להסדיר ‏ את‏מעמדה‏של‏החטיבה‏להתיישבות‏בחקיקה‏ראשית.‏ 2. כפי ‏שכתבתי ‏עוד, ‏הצעת ‏החוק ‏בנוסחה ‏הקודם ‏היתה ‏הצעת ‏חוק ‏חמורה ‏החותרת‏ תחת‏אושיות‏המשפט‏הציבורי‏בישראל .‏הצעת‏החוק‏בנוסחה‏הנוכחי‏מתקנת‏ ‏ רק כשל‏ אחד‏מתוך‏שלושת‏הכשלים‏העיקריים‏שבה.‏ 3. הכשל‏הראשון‏בהצעת‏החוק‏היה‏ היעדר‏סעיף‏ הגדרות‏לפעילות‏החטיבה‏אשר‏יעניק‏ מסגרת ‏נורמטיבית ‏תפקודית ‏לפעילותה . ‏היעדר ‏סעיף ‏כזה ‏ היווה ‏חקיקה ‏עצלנית‏ במקרה‏הטוב,‏וחקיקה‏המבקשת‏לטשטש‏ולהסתיר‏את‏מטרותיה‏האמיתיות‏במקרה‏ הרע.‏ הנוסח‏הנוכחי‏מטפל‏בכך‏בצורה‏סבירה‏כאשר‏הוא‏קובע‏כי‏החטיבה‏מחוייבת‏ לפעילות‏לקידום‏התיי שבות‏וכן‏לפעילות‏הנוגעת‏למסגרת‏הסמכות‏של‏ההסתדרות‏ הציונית‏העולמית.‏ 4. הכשל‏השני,‏והמרכזי,‏בהצעת‏החוק‏בנוסח‏הקודם‏היה‏שהיא‏שיקפה‏ניסיון‏ל הרחיב‏ את‏מסגרת‏סמכות‏החטיבה‏תוך‏קביעה‏מפורשת‏שמסגרת‏האחריות‏שלה‏לא‏תורחב‏ במקביל .‏זוהי‏ תפיסה‏מנוגדת‏בתכלית‏לעקרונות ‏יסוד ‏של ‏ המשפט‏המנהלי ‏ ופוגעת‏ בשלד ‏השיטה ‏המשפטית ‏הדמוקרטית ‏המבוסס ‏על ‏איזונים ‏ובלמים . ‏ג ם ‏ כשמדובר‏ ב גופים‏"דו‏מהותיים",‏ כמו‏החטיבה,‏ עומק‏החלת‏האחריות‏ צריך‏לעמוד‏ בקשר‏ישיר‏ עם‏רוחב‏הסמכות,‏מימון‏הגוף,‏וייחוד‏הפעולות‏שהוא‏מבצע.‏ הרחבת‏סמכויות‏ללא‏ הרחבת‏אחריות,‏היא‏פתח‏ליצ ירת‏גוף‏"פרטי"‏שהוא‏למעשה‏גוף‏ציבורי,‏המתקיים‏ מכספי‏המיסים‏ללא‏פיקוח‏מספק.‏ 2 5. הנוסח‏הנוכחי‏איננו‏מתמודד‏עם‏כשל‏זה.‏סעיף‏‏6 ()ב(ב1)‏קובע‏כי‏ בהסכמים שבין החטיבה לממשלה ‏"ייקבעו‏בין‏היתר‏ הסדרי‏פיקוח‏ובקרה‏והחלת‏עקרונות‏ מ המשפט‏ הציבורי, ‏וזאת ‏בשים ‏לב ‏לאופייה ‏ולתפקידיה ‏הייחודיים ‏של ‏החטיבה". ‏כלומר,‏ בהתאם‏לסעיף,‏כללים‏ מן המשפט‏הציבורי‏(ולא‏ כל כללי‏המשפט‏הציבורי)‏יחולו‏על‏ החטיבה‏ !!!רק ברצונה של הממשלה 6. בהתאם ‏לעקרונות ‏המשפט ‏הציבורי ‏במדינת ‏ישראל, ‏שיש ‏בה ‏הפרדת ‏רשויות, ‏לא‏ הממשלה‏היא ‏ זו‏המחליטה‏אלו‏כללים‏מתוך‏כללי‏המשפט‏הציבורי‏יחולו‏עליה .‏אין‏ !זה‏הגיוני‏לאפשר‏לחתול‏לא‏רק‏לשמור‏על‏השמנת,‏אלא‏לשמור‏על‏עצמו ‏ 7. ברמה‏הנורמטיבית,‏ כאשר ‏ הכנסת‏מבקשת‏להסמיך‏את‏הממשלה‏ל החליט‏בעצמה‏ אלו‏כללים‏יחולו‏עליה,‏ היא,‏מצד‏אחד,‏מתפרקת‏מסמכויות ‏ החקיקה ‏ שלה‏בצו רה‏ שאין‏לה‏תקדים,‏ומצד‏שני‏פוגעת‏פגיעה‏קשה‏באיזונים‏והבלמים‏המאפיינים‏את‏ השיטה ‏המשפטית ‏שלנו, ‏שלפיהם ‏בתי ‏המשפט, ‏ולא ‏הרשות ‏המבצעת ‏עצמה, ‏ה ם‏ הקובעים‏ מהי‏המסגרת‏הנורמטיבית‏החלה‏על‏גופים‏דו‏מהותיים.‏ 8. גם‏ברמה‏הפרקטית,‏סעיף‏זה‏הוא‏הוא‏הפתח‏הבא‏למחלוקות‏בין‏הייעוץ‏ המשפטי‏ לבין‏החטיבה‏להתיישבות.‏את‏מה‏שמנסחי‏הצעת‏החוק‏מבקשים‏להשיג‏–‏ עיגון‏ברור‏ של ‏המסגרת ‏התפקודית ‏של ‏החטיבה ‏ כדי ‏למנוע ‏סכסוכים ‏בעתיד ‏-‏ הם ‏מפסידים‏ בדיוק‏בגלל‏ניסוח‏זה.‏ 9. הכשל ‏השלישי ‏ה ‏ וא כי ‏ הצעת ‏החוק,‏ המבקשת ‏לעגן ‏באמצעות ‏הכנסת ‏את ‏מעמד‏ החטיבה,‏ איננה‏כוללת‏את‏ ה עקרונות‏ הקבועים‏ב החלטת‏הממשלה‏2069‏ משנת‏2007‏ לגבי ‏החלת ‏ שק יפות ‏(ומנהל ‏תקין ‏ כלומר ‏ חובת ‏מכרזים, ‏חובת ‏הגינות ‏בהעסקת‏ עובדים) ‏על ‏החטיבה ‏להתיישבות. ‏ הצעת ‏החוק ‏בנוסחה ‏הנוכחי ‏ שוב מתעלמת מן ,הצורך להחיל את חוק חופש המידע, יחד עם חוק חובת מכרזים עקרונות מנהל ,תקין וק בלת עובדים בהליך שוויוני, .על החטיבה להתיישבות ‏ 10 . יש‏להזכיר:‏העקרונות‏שעוגנו‏ב החלטת‏הממשלה‏דאז‏ עוגנו‏בה‏ דווקא‏משום‏התפיסה‏ שאין ‏לאסדר ‏את ‏תפקיד ‏החטיבה ‏בחוק. ‏ואילו ‏כעת, ‏משבחר ‏המחוקק ‏לעגן ‏את‏ מעמדה,‏.הוא מתעלם במכוון מהצורך לעגן עקרונות אלה בחוק ‏ 11 . יודגש:‏ החלת‏חוקים‏אלה‏על‏החטיבה‏להתיישבות‏היא‏הכרחית‏מבחינה‏נורמטיבית,‏ במדינה‏מתוקנת‏המחוייבת‏לעקרונות‏של‏שקיפות‏וכבלם‏מפני‏שחיתות‏שעקבותיה‏ התגלו‏גם‏התגלו‏בתפקוד‏החטיבה‏להתיישבות.‏באשר‏ל הצדקה‏העקרונית‏ולחשיבות‏ העניינית‏להחלת‏חוק‏חופש‏המידע‏והעקרונות‏הנוספים‏על‏הח טיבה‏להתיישבות,‏ אני‏ מפנה‏אתכם‏לחוות‏דעתי‏הקודמת. 12 . אעיר‏אך‏שתי‏הערות.‏ראשית,‏ רק‏לפני‏שבועיים,‏ בדיונים‏בוועדת‏החוקה‏סביב‏הנוסח‏ הקודם,‏ התבטאו‏ בצורה‏ברורה‏ אנשי החטיבה להתיישבות עצמם ,‏ובראשם‏מנכ"ל‏ החטיבה‏מר‏דני‏קריצ'מן, ‏כי‏ אין להם התנגדות להחיל את חוק חופש המידע על !החטיבה ‏ מדוע,‏איפה,‏מבקש‏המחוקק‏להגן‏על‏החטיבה‏יותר‏ממה‏שאנשי‏המקצוע‏ 3 ?שלה ‏סבורים ‏שיש ‏להגן ‏עליה ‏ האם ‏ חברי ‏הכנסת ‏ מבקשים ‏להותיר ‏לעצמם ‏מרחב‏ פעולה‏ ‏ בלתי‏ענייני‏ רחב‏יותר‏מזה‏שאנשי‏המקצוע‏מבקשים‏לעצמם?‏ 13 . שנית,‏הטענה‏לפיה‏ממילא‏עקרונות‏אלה‏מעוגנים‏בהחלטת‏הממשלה ,‏ולכן‏אין‏צורך‏ לעגנם‏בחוק,‏ היא‏ טענה מטעה ושקרית .‏ כל‏עוד‏חוק‏חופש‏המידע‏איננו‏מוחל‏ישירות‏ על‏החטיבה,‏הכלים‏המשפטיים‏העומדים‏לרשות‏אזרח‏המבקש‏ממנה‏מידע‏חלשים‏ לאין‏ערוך‏מאלה‏הקיימים‏לרשותו‏אם‏החוק‏כן‏מוחל‏עליה.‏ החטיבה‏להתיישבות‏ עצמה ‏ טענה ‏זאת ‏כש עתרה ‏לבית ‏המשפ ט ‏העליון ‏בטענה ‏שאין ‏בסיס ‏חוקי ‏להחלת‏ החוק‏עליה.‏ השופט‏פוגלמן‏כתב‏מפורשות‏בהחלטתו‏בבר"מ‏3922/12‏"כי‏ אופי‏הדיון‏ והבירור ‏העובדתי ‏בערכאה ‏המינהלית ‏אינו ‏זהה ‏למתכונת ‏הדיון ‏בנערך ‏בערכאה‏ האזרחית".‏‏יש‏לומר‏בקול‏צלול:‏עיגון‏מעמד‏היחידה‏בחוק,‏תוך‏היתממות‏לכאורה‏ שדי‏בכ ך‏שכללי‏העבודה‏שלה‏לא‏יעוגנו‏גם‏הם‏בחוק‏אלא‏בהחלטת‏ממשלה,‏ הוא .אחיזת עיני הציבור המבקש כי בכספי המיסים שלו ייעשה שימוש מפוקח 14 . לכן‏אני‏קוראת,‏שוב,‏ לוועדה‏בראשותך‏להוסיף‏להצעת‏החוק‏סעיף‏נוסף,‏המכפיף‏ את ‏החטיבה ‏להתיישבות ‏לחוק ‏חופש ‏המידע ‏התשנ"ח ‏1998‏ באופן ‏מפורש , ‏באופן‏ :הבא 15 . "בחוק ‏חופש ‏המידע, ‏התשנ"ח– 1998, ‏בסעיף ‏2, ‏בהגדרה ‏"רשות ‏ציבורית", ‏אחרי‏ (פסקה‏9 (ב)‏יבוא:‏9 )ג החטיבה ‏להתיישבות ‏בהסתדרות ‏הציונית ‏העולמית,‏ בהתאם‏לחוק‏מעמדן‏של‏ההסתדרות‏הציונית‏העולמית‏ושל‏הסוכנות‏היהודית‏לארץ‏ ישראל,‏התשי"ג– 1952.‏ 16 . יודגש:‏חוק‏חופש‏המידע‏עצמו‏והפסיקה‏הנוגעת‏אליו,‏כמו‏גם‏המשפט‏המנהלי‏באופן‏ רחב‏יותר,‏מאזנים‏בצורה‏ראויה‏בין‏עקרונות‏של‏שקיפות‏וחופש‏מידע‏ומנהל‏תקין‏ בכלל,‏לבין‏הצורך‏בהשגת‏יעדים‏לאומיים.‏ הם אינם מתעלמים מן הצורך בהשגת .יעדים אלה ‏ הם‏כן‏עשויים‏לשמש‏חומה‏בצורה‏ אשר‏תגן‏על‏הציבור‏כולו,‏ ובתוכו ‏ ציבור‏אוהבי‏ארץ‏ישראל,‏ מפני‏אלה‏שרוממות‏ארץ‏ישראל‏בגרונם‏אבל‏חמדנותם‏ רבה‏ומעשיהם‏מושחתים.‏ החטיבה‏להתיישבות,‏בכל‏הכבוד,‏איננה‏השב"כ‏והמוסד.‏ גם ‏כאשר ‏היא ‏מטפלת ‏בנושאים ‏רגישים, ‏ראוי ‏שהאיזונים ‏הקיימים ‏בחוק ‏חופש‏ .המידע,‏יחולו‏עליה 17 . אשמח‏לעמוד‏לרשותך‏בכל‏עניין.‏ בכבוד‏רב ד"ר‏תהילה‏שוורץ‏אלטשולר ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ ראשת‏פרוייקט‏דמוקרטיה‏בעידן‏המידע‏וממשל‏פתוח המכון‏הישראלי‏לדמוקרטיה