חומר רקע

ירושלים, ינואר2016 נייר עמדה בנושא: הקצאת משאבים במסגרת הכשרת מתנדבות לרכישת כלים למניעת הטרדה מינית לאחרונה שודרה בערוץ10 כתבתה החשובה של העיתונאית יפעת גליק, בה היא סוקרת באומץ את התופעה המקוממת של הטרד ות מיני ו ,ת של מתנדבות בשירות מגן דוד אדום. למרבה הצער, כפי שצוין גם בכתבה עצמה מצב ההטרדות במד"א אינו בגדר חידוש או סוד , אלא המדובר ב ,מצב ידוע ורווח, שחרף הבעייתיות המוסרית החברתית והערכית שלו, הפך לנורמה של ממש בארגון, אשר פוגעת מיד י שנה.בעשרות מתנדבות, בגוף ובנפש מן הכתבה עולים שני נושאים אשר דורשים התייחסות ציבורית וחוקית ברורה ומידית: הראשון הוא נושא הטיפול המשמעתי במטרידים, בכל הדרגים והתפקידים. ידוע וברור, הן למשטרת ישראל, הן למרכזי הסיוע לנפגעי/ות תקיפה מינית והן לארגונים עצמם, כי ישנו תת- דיווח על הטרדות ותקיפות מיניות. על כן, לא ייתכן כי כשכבר ישנו מצב בו מתלוננת בוחרת לפעול ולדווח, תוך התמודדות אמיצה עם כל הכרוך בחשיפה אישית ועם עימות עם התוקפן שהטריד אותה, תלונתה מטואטאת מתחת לשטיח, והמטריד עצמו אינו סובל מכל .השפעה על מעמדו, מקום עבודתו או חייו האישיים הגיבוי לו זוכה המטריד מצידו של האר גון (אשר למרבה )האירוניה, תפקידו להציל חיים ולספק סביבה בטוחה ומיטיבה למטופליו באמצעות אנשי הצוות והמתנדבות מעורר תמיהה ומצריך התייחסות מפורשת ומחייבת לנהלי הפעול.ה במקרים אלה הנושא השני הנוגע למסמך זה, קשור בחוויות ובתחושות העולות בקרב המתנדבות עצמן : בכתבה מספרות רבות מן הנפגעות על תחושות קשות של קיפאון, חוסר אונים ושיתוק רגשי ופיזי מחד, ועל תחושה של אוזלת יד, חוסר יכולת תגובה (בזמן המקרה ולאחריו) אל מול בעל הסמכו ת– יהא זה הנהג, אחראי המתנדבים או רכז המשמעת. סוגיה זו מזכירה מאוד את נושא ההטרדות בשירות הלאומי, אשר נידונה בהרחבה במושבה הקודם של הכנסת במסגרת הועדה לקידום מעמד האשה בראשותה של חברת הכנסת עליזה לביא– בדיוני הועדה דאז הודגש מצבן המיוחד של המתנדבות, אשר ניחנות במסירות גדולה, במחויבות ובאחריות כלפי תפקידן וכלפי הממונים עליהן; לצד פגיעות ורגישות הנובעת מקבוצת הגיל אליה הן משתייכות, כמו גם מהשתייכותן .המגדרית כמובן כל מתנדב ומתנדבת המצטרפים לארגון כלשהו מחויבים בהשתתפות בהכשרת מתנדבים בסיסית שאורכה נע בין כמ ,ה שעות לכמה ימים. ימי היערכות אלה כוללים תכנים כגון תנאי הרווחה שלהם, חובותיהם וזכויותיהם .ולעתים הן כוללות סקירה קצרה של החוק למניעת הטרדה מינית, המהווה "יציאה לידי חובה" ותו לא היקף התופעה וחומרתה, כפי שהם משתקפים מ ן ההטרדות במד"א כמקרה לדוגמא, מעידים כ י לא ניתן עוד להסתפק ב"ידיעת החוק" לבדה, וישנו צורך בוער העולה מן השטח בקבלת כלים מעשיים וניתנים ליישום .למתנדבות על מנת להתמודד עם המצבים הללו בזמן אמת על ימי ההיערכות הללו ,לכלול מסגרת זמן מתאימה ומספקת שתדגיש את העובדה כי על אף ההיררכיה הכרוכה ,במילוי תפקידן לאיש אין זכות להפר את ה גבולות ה ברורים הנוגעים לשמירה על המרחב האישי שלהן- גם אם ,מבחינה מקצועית הינו הממונה על המתנדבת, בשטח או בארגון. בנוסף על מנת לצמצם את כמות הסיטואציות בהן ישנה התמודדות עם מצבי סיכון והפרת גבולו ת בלתי רצויים , יש צורך בהקניית מיומנויות מעשיות לתגובה )מילולית (ואף פיזית אם יש צורך בכך בגישת "הגנה עצמית מעצימה" אשר הוכח ה מחקרית כיעיל ה ביותר במק ר ים אל ה – גישה זו מביאה למניעה ולצמצום של ההטרדות בזמן התרחשותן, ובכך ת תרום, הלכה למעשה , לשינוי באקלים.הארגוני ניתן להניח כי לארגוני המתנדבים אין, ,נכון להיום משאבים מספיקים להעברת התכנים הללו לאלפי המתנדבים/ות המצטרפים לארגונים מידי שנה, אך בד בבד, תופעת ההטרדה והתקיפה המינית, בארגוני מתנדבים ובארגונים בכלל במדינת ישראל, גובה מחירים כבדים– לא רק נפשיי ם, רגשיים ותפקודיים בחייהן הפרטיים של הנפגעות, אלא אף מבחינה כלכלית. הוצאות עתק הנוגעות לשיקום נפגעות, לטיפול בהחלמתן הרגשית, להוצאות המשפטיות הנוגעות לטיפול במקרי פגיעה ולפיצויים הנפסקים לטובתן, יכולות להצטמצם ולהיחסך לו יוקדשו משאבים לערוצים של מניעה, זי ,הוי מצבי סיכון לימוד "התנהלות ב"מצבים אפורים והקניית מיומנויות לשמירה על בטיחות אישית– בכל ארגון ומסגרת שהיא, ו גם במסגרת אינטנסיבית ודינמית .כמו זו של ההתנדבות במסגרת מד"א אוכלוסיית המתנדבות בישראל, אשר כוללת עשרות אלפי צעירות מכל המגזרים ומכל הרקעים החב ,רתיים הפכה לאוכלוסיית סיכון של ממש בכל הנוגע לאפשרות שהן תעבורנה הטרדה או תקיפה מינית במהלך התנדבותן– בין אם במסגרת השירות הלאומי, מגן דוד אדום או כל מסגרת אחרת. מצב זה אינו נסבל והוא פוגע בארגונים המפעילים את המתנדבות, באיכות ובאופי ההתנדבות עצמה, ומעל לכל– ,במתנדבות עצמן שבנקודה זו רק מתחיל מסלול חייהן כנשים עצמאיות, ורבות מהן יוצאות ממנה אל שארית חייהן כשהן נושאות איתן צלקות וטראומות המשפיעות על קשריהן העתידיים– עם בני זוג, עם מעסיקים, עם משפחותיהן .ועם כל מעגלי ההשקה שלהן בעתיד לצד שיפור הטיפול בשו רדות– באמצעות מענה רגשי, ייעוץ משפטי וליווי לשיקום ולהחלמה, כפי שמבוצע באופן ראוי להערכה על ידי מרכזי הסיוע לנפגעי/ות תקיפה מינית, חשוב להקצות משאבים ייעודיים לצמצום ולמניעה של הפגיעות הללו עוד לפני שהן מתרחשות, באמצעות מתן כלים שימושיים ומעשיים למתנדבות לשמירה על בטיחותן ועל המרחב האישי שלהן – כבר בשלב הכשרתן לתקופת ההתנדבות. נייר עמדה זה מוגש לו ועדה לקידום מעמד הא שה ולשוויון מגדרי בראשותה של ח"כ עאידה תומא- סלימאן, על ידי עמותת "אל הלב", הפועלת מאז2003 ,לצמצום ולמניעת אלימות כלפי נשים ונערות ,ילדים, קשישים ובעלי צרכים מיוחדים .באמצעות תכניות חינוכיות חדשניות המועברות בכל הארץ בקרב ארגונים, מוסדות ציבור, חינוך, בריאות ורווחה