חומר רקע
26.1.2016
ההשלכות של שינוי מ
דיניות הסיוע המשפטי ביחס לתיקי משפחה
חוק הסיוע המשפטי,
"תשל
ב -
1972
והתקנות שהותקנו
מכוחו קובעים
ה כי אגף
ל סיוע
משפטי במשרד המשפטים יעניק
שירותים משפטיים למי שידם אינם משגת לשאת
בעלות השירות המשפטי. הסיוע ניתן, בתחומים אשר נמנים בתקנות,
למבקש שהוא
יחיד או משפחה
בת שלוש נפשות לכל היותר,
אשר הכנסתו הנה עד67%
מהשכר
הממוצע במשק , שהם6,253
₪
(החל מהנפש הרביעית
הרף עולה ב-
6%
)לכל נפש,
ואשר קי
ים סיכוי משפטי להצלחה בהליך שהשירותים מבוקשים בגינו .
עד לאחרונה,
מדיניות
האגף ל סיוע משפטי ביחס להענקת סיוע משפטי בתביעות
למזונות ומשמורת ,ילדים בחנה את מצבו הכלכלי
של הקטין
ולא את מצבו הכלכלי של
ההורה
אשר
הגיש את הבקשה, כך שב
פועל ניתן סיוע משפטי כמעט לכל א שה שהגישה
בקשה לסיוע משפטי בתביעות אלו. לאחרונה, הודיע האגף ל
סיוע משפטי,
על שינוי
מדיניות זו, בעקבות עתירה שהוגש
ה נגדו (בג"צ
8176/13
). בעתירה נ טען כי האופן בו
מפרש
האגף לסיוע משפטי את החוק
יוצר
אפליה מגדרית .כלפי גברים
ב
תגובה
לעתירה, הודיע האגף ל
סיוע משפטי כי הוא משנ ה את
מדיניות
ו
באופן שבהליכי מעמד
אישי הנוגעים לזכויות קטין, תיבחן הזכאות הכלכ לית של ההורה הפונה לסיוע
המשפטי, ללא קשר לשאלת המשמורת, למעט במקרים חריגים.
האגף לסיוע משפטי
הצהי
ר בתשובתו לבית המשפט,
כי במשך השנה הקרובה יגובשו
קריטריונים לסטייה
מכלל זה.
מדובר בשינוי מדיניות
קיצוני וגורף
שנעשה ללא התרעה ובאופן אשר יפגע פגיעה
קשה בנשים ו
ב
ילדים.
לכאורה, נועד
שינוי המדיניות ליצור
שוויון פורמאלי בין
,ההורים
ו
אולם, למרבה הצער, ה שינוי צפוי להחריף דווקא את
היעדר השוויון המהותי
.בין האב והאם בהליכי גירושין
השינוי
מתעל
ם
כמעט לחלוטין מטובתם של הקטינים
וזכויותיהם.
על מנת להבין את
הבעייתיו
ת במדינ
י
ות החדשה, נפרוש להלן
:כמה נתונים
-
ב
מציאות החברתית בישראל כיום ,
נשים הן עדיין
המטפלות העיקריות בילדים1 .
במירב
המשפחות, לאחר הגירושין
האם
הינה ה
הורה המשמורן2.
מירב תביעות
המזונות מוגשות על ידי נשים.
-
השכר הממוצע במשק לנשים נכון
ל
שנת
2014
הינו7,439
₪
בעוד שהשכר הממוצע
במשק
לגבר
ים הינו
11,141
₪
3.
מירב
האמהות בישראל
משתכרות פחות מהשכר
הממוצע במשק4.
-
ההוצאה הכספית למשק בית
ב שנת2014
בחמשת העשירונים התחתונים נעה בין
7,809
₪בעשירון הראשון ל-
11,174
₪
בעשירון החמישי (כאשר ההכנסה הכספית
למשק בית בעשירון החמישי הינה12,469
)
5 .
-
בשנת2012
, הנושא העיקרי שניתן בו ייצוג משפטי בתחום המשפחה
במסגרת
האגף לסיוע משפטי היה
( מזונות9,040
תיקים ,מתוכם ב-
6,963
ניתן ייצוג
)לנשים ,לאחריו, בפער ניכר,
( תביעות גירושין6,310
תיקים, מתוכם ב-
4,722
ניתן
1
ענת הרבסט ועמית קפלן, עיבוד עצמי של נתונים מסקר מדעי שערך מכון ב.י. ולוסיל כהן, במסגרת פרויקט
:בינלאומי הבוחן חלוקת תפקידים במשפחהInternational Social Survey Programme (ISSP
לשנת2012
2 אסתר טולדנו ושנטל וסרשטיין "משפחות חד-
הוריות1993-2013
", סקרים תקופתיים256
, פרסומי המוסד
( לביטוח לאומי מנהל המחקר והתכנון2014
)
3
אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ממצאים עיקרים לשנת2014
r/cw_usr_view_SHTML?ID=313
http://www.cbs.gov.il/reade
4
. סקר265
של המוסד לביטוח לאומי מקבלות גמלאות אמהות בשנת2014
, פורסם במרץ2015
5 ממצאים ראשונים מסקר הוצאות משק הבית
2014
נתוני הכנסות ,הוצאות ובעלות על מוצרים של משקי הבית
בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פורסם ב13.10.2015
http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201515267
יצוג לנשים) ו לבסוף( תביעות משמורת4,534
,תיקים
מתוכם ב-
3,387
ניתן ייצוג
)לנשים6.
מבחינה חוקית,
קבלת דמי מזונות הינה זכות של
הקטין מהוריו.
הפסיקה הכירה
ב זכות זו של הקטין
תוך קביעה כי
הקטין רשאי
לתבוע את מזונותיו באופן עצמאי
.מהוריו
אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, עליה חתמה ישראל, קובעת מפורשות בסעיף
27
" כי להורי הילד או לאחרים האחראים לו האחריות הראשונית להבטיח, ככל
שמאפשרים יכולתם ואמצעיהם הכספיים, את
תנאי המחיה הנדרשים להתפתחות
הילד " ובהמשך"המדינות החברות ינקטו צעדים נאותים להבטיח גביית מזונות עבור
הילד מאת הוריו"...
.
דמי המזונות בישראל נקבעים לפי הדין הדתי. לגבי יהודים מוטלת על האב חובה
חוקית לזון את ילדיו ללא התחשבות בכל נסיבה שהיא, וללא קשר ליכו
ה לת
הכלכלית
של האם
(עד גיל6 מדובר בחובה אבסולוטית,
מעבר לגילאי6
הדין מטיל חובה מסוימת
)גם על האם .
אף
הדין המוסלמי והדין הנוצרי מטילים את
החיוב במזונות
על האב.
,לפיכך
תביעת מזונות מטילה
.במירב המקרים חובת תשלום על האב
מהאמור לעיל עולה בבירור כי הקשחת תנאי
הזכאות לסיוע משפטי בתביעת מזונות
וצמצום האוכלוסיי
ה הזכאית,
תוביל באופן ישיר לפגיעה בילדים ובזכויותיהם .
המדיניות החדשה אינה עולה בקנה אחד עם מחויבות ישראל לאמנת האו"ם לזכויות
.הילד מהנתונים שהוצגו ל עיל עולה כי תשלום דמי מזונות הינו כלי חשוב לצמצום עוני
של ילדים
ל
אחר פר
י
דת הורי
םה. העברת קו הזכ
ות א בשכר של
6,253
₪
,
תוך ניתוק
השאלה למי המשמורת, משאירה נשים רבות, אשר מגדלות את ילדיהן ו מרוויחות שכר
נמוך (ביחס
לעלות משק בית בישראל), מחוץ למעגל הזכאיות לייצוג בתביעת
מזונות
בשם ילדיהן.
עלות ניהול הליך משפטי
באמצעות
עורך דין פרטי עולה כדי .עשרות אלפי שקלים
אשה
ללא מקורות מימון חיצוניים וחסכונות,
המרוויחה
שכר בסך כ-
7,000-8,000
,₪
סכום
המכסה בקושי את הוצאות
ה
דיור וגידול ילדים,
אינה יכולה להרשות לעצמה ניהול
הליך משפטי יקר, כאשר אין לה כל ער ובה ביחס למועד סיום ההליך, הסכום שיתקבל
והמועד בו ישולמו לה כספי המזונות בפועל. בהקשר זה נזכיר כי במקרים רבים,
פסקי
דין למזונות אינם מקוימים על ידי האב והאם נדרשת לנהל הליך נוסף של גביית דמי
המזונות בהוצאה לפועל
. התוצאה ברורה:
פחות נשים תמצנה
את זכות ילדי
הן
לקבלת
.דמי מזונות מהאב
.אי השוויון המהותי בין נשים וגברים יגבר
לקובעי המדיניות בסיוע המשפטי היה ברור שהשינוי הקיצוני והגורף
עלול להוביל
לפגיעה בקטינים
, לפיכך הצהירו על הצורך בקביעת חריגים, אך יחד עם זאת,
בחרו
לבצע את השינוי באבחה וללא התווי ית
הקריטריונים לחריגים.
עד להתוויי
ת
הקריטריונים,
ציבור שלם של נשים יוותר ללא מענה. על מנת להמחיש את גודל
המצוקה
, יצוין כי כמות הפניות למרכז רקמן,
המעניק ייעוץ משפטי טלפוני בתחום
ה
גירושין וייצוג ללא תמורה במקרים מצומצמים,
עלתה פי5 מאז שינוי מדיניות הסיוע
המשפטי !
יצוין שעיקרה של העתירה שהוגשה נגד
האגף ל
סיוע משפטי,
התרכז סביב שאלת מתן
.סיוע במקרה של תביעת משמורת
השאלה ביחס למשמורת מורכבת אף יותר היות
ולכאורה,
בשונה מנושא
המזונות, האינטרס הישיר של הקטין עצמו,
לייצוג באמצעות
אחד ההורים,
אינו עולה באופן.ברור אבל, גם במקרה
של תביעות
משמורת,
ברור
שנשים,
ברמות שכר מתחת לשכר הממוצע
במשק
, תתקשנה מאוד לממן ייצוג משפטי ,
כך שבפועל שינוי המדיניות י גדיל באופן משמעותי את אי השוויון המהותי בין נשים
וגברים .בזירה זו
קיים חשש ממשי שטובת הילד תפגע בהליך בו אחד ההורים אינו
מיוצג, סטטיס
טי ת בהתאם לנתוני ההשתכרות במשק
ה
הורה שי תקשה בהשגת המימון
לייצוג.היא האם בהקשר זה, יש לזכור שלעיתים תביעת משמורת מכיוונו של הבעל,
מגיעה כטקטיקה בלבד, מתוך.מטרה להפחית את דמי המזונות
6
נשים ומשפחה בישראל2014, דו שנתון סטטיסטי, מרכז רקמן אוניברסיטת בר אילן.
למרות ההבדל בין תביעות המשמורת והמזונות,
בחר
האגף לסיוע משפט י ליישם את
.אותה מדיניות ביחס לשני סוגי התביעות
לסיכום השוויון הפורמאלי בין ההורים, ככל שעסקינן בסוגיות ה קשורות להורים
וילדיהם הקטינים, איננ
ו חזות הכל .
אימוץ מדיניות החותרת לשוויון פורמלי בין נשים
וגברים, אך בד בבד מובילה לפגיעה מהותית בזכויות קטינים,
הינה פתרון שגוי. ניתן
ואפשר להגיע למדיניות שתחיל קריטריונים שפגיעת
ם בנשים וילדים פחותה,
כגון
,התייחסות לפערים כלכלים בין הצדדים זיהוי ,המטפל העיקרי טרם הפירוד בחינת
,סיכויי התביעה
.תוך חתירה לצמצום המקרים בהם מדיניות זו מנוצלת לרעה לאור כל
,האמור לעיל יש
לחתור לשינוי מידי במדיניות הסיוע.