חומר רקע

לכבוד : הועדה למעמד האישה הטרדה מינית של נשים המשתמשות בתחבורה הציבורית‏ הפורום למאבק באלימות כלפי נשים בעיריית חיפה על הפורום : בשנת 2015 הקמנו בעיריית חיפה פורום מתאם למאבק באלימות כלפי נשים. בפורום חברות נציגות מהשירותים והארגונים השונים המתמודדים עם אלימות כלפי נשים בעיר חיפה; המרכז העירוני למניעת וטיפול באלימות במשפחה; מקלט נשים למען נשים; מקלט חירום; אופק נשי; משטרת ישראל תחנת חיפה; המרפאה הניידת של משרד הבריאות ; משרד הבריאות ; החצר הנשי ; בית ספר לעבודה סוציאלית והחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה; אגפי הרווחה, הביטחון והתכנון האסטרטגי בעיריית חיפה; המרכז הפמיניסטי אישה לאישה, הרוח הנשי ; מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. הפורום החליט להתמקד בשנת 2016 בנושא ביטחון נשים במרחב הציבורי, יצרנו שאלון אינטרנטי שמופץ בקרב תושבות העיר ועד כה 220 מילאו את השאלון. 22% מהנשים הגדירו את הנסיעה בתחבורה הציבורית כמקום הכי מסוכן עבורן במרחב הציבורי בחיפה. נשים ותחבורה ציבורית במדינת ישראל רוב המשתמשות בתחבורה הציבורית הן נשים. אנחנו משתמשות בתחבורה הציבורית באופן יום יומי ומזדמן, כדי להגיע לעבודה, לסידורים, לקניות, לטיפולים רפואיים, לליווי ילדינו לפעילויות אחר הצהריים. לעיתים אנחנו נדרשות להחליף אוטובוסים כדי להגיע ליעדים. כשליש מכל הנסיעות של נשים מתבצעות באוטובוסים. למרות שאנחנו רוב הלקוחות של התחבורה הציבורית, היא לא תואמת את הצרכים והרגלי הנסיעה שלנו : תכנון לוח זמני נסיעה לאימהות עובדות, לנשים המתגוררות באזורים כפריים, לצרכי הביטחון של נשים במרחב הציבורי. חוסר התאמת התחבורה לצרכי הנשים מקשה ולעיתים מהווים מחסום נוסף לשילוב של נשים בחברה ובעולם התעסוקה. נדרש שינוי מחשבתי, תכנוני, תפעולי ותקציבי להתאמת התחבורה הציבורית לנשים בישראל. הטרדה מינית של נשים בתחבורה הציבורית משתמשות התחבורה הציבורית נדרשות לוותר על חלק מהפרטיות שלהן ולחלוק נסיעה עם ציבור זר ולא מוכר, לעיתים בתנאי דוחק. המפגש של זרים רבים הנדחקים לאמצעי הסעת המונים הוא גם קרקע לחיכוכים ועימותים. חותם של חוויות לא נעימות משימוש בתחבורה ציבורית מרחיק רבים מהשימוש בשירותי התחבורה הציבורית. מדיווחי נשים ומפרסומים באתרי אינטרנט הנלחמים בתופעה בישראל ובעולם, אנו לומדות שאנו סובלות מהטרדה מינית ומעשים מגונים בתחבורה ציבורית : מגע של גבר נוסע בנוסעת, היצמדות והתחככות בנוסעות, מחוות גופניות או קוליות, הערות מילוליות כלפי נוסעות, או מבטים בוטים לעבר גופם של נשים, גברים החושפים את אברי מינם , גברים שמאוננים ליד הנוסעת. ככל שמעמד האישה בחברה נחות יותר, נמצאו שכיחות וחומרה גבוהות יותר של הטרדה ופגיעה מינית בתחבורה הציבורית. יש הטוענים שחומרת המצב מושפע ממצב התחבורה הציבורית במדינה, מרמת העוני והפשיעה במדינה או באזור, משעת הנסיעה, מהרגלי בילוי של צעירים בשעות הלילה. בסקר שנערך בשנת 2002 בהזמנת הרשות לקידום מעמד האישה 48% מהנשים שנסקרו השיבו שקיימת תופעה של הטרדות על רקע מיני או מעשים מגונים בתחבורה הציבורית בישראל, ובפרט בתחבורת האוטובוסים. 71% השיבו כי הן סבורות שחשוב לטפל בנושא ההטרדה המינית בתחבורה הציבורית בישראל. רוב הנשים שסבלו מהטרדה מינית או ממעשים מגונים בתחבורה הציבורית הגיבו באופן פסיבי – בהתרחקות מהמטריד, שתיקה, מעבר מקום, ואף ירידה מהאוטובוס. אנו נפגעות ועדות לפגיעות בנשים אחרות. כמה פוגעים ומטרידים מינית מורשעים בשנה ? בכמה נשים פוגע לפני שנעצר ? הפעילות הנדרשת נשים זכאיות להגנה על פרטיותנו, גופנו, כבודנו, להיות בטוחות בתחבורה הציבורית • ביטחון בהגעה אל התחנה ומהתחנה אל היעד • ביטחון בזמן ההמתנה בתחנה • בטחון בזמן הנסיעה • מצלמות בתחנות • תאורה בתחנות וסביבתן • מצלמות בכלי תחבורה • הנהגת מדיניות של תחנות ביניים בזמן החשיכה • הדרכת הנהגים, הנשים המוטרדות, והציבור הרחב • העמדה לדין של מטרידים ופוגעים מינית בתחבורה הציבורית • בניית שותפות עם חברות האוטובוסים ורכבת ישראל להפסקת הפגיעה בנשים • הצבת יעד משטרתי למגר את ההטרדה מינית של נשים בתחבורה ציבורית הפורום למאבק באלימות כלפי נשים 21/03/2016