חומר רקע
כ"ה תמוז תשע"ה
12/07/15
טיפול באבטלה, בעוני והגדלת היצע מקומות התעסוקה בכלל ותעסוקת נשים ערביות בפרט
הגדלת שיעור התעסוקה במשק ובקרב קבוצות הממעטות להשתתף בשוק העבודה הינו יעד מרכזי של הממשלה ושל משרד הכלכלה בפרט. ממשלת ישראל קבעה יעדי תעסוקה לשנת 2020 בין השאר עבור נשים ערביות.
יש לציין כי בשנים האחרונות נרשם גידול עקבי בשיעור התעסוקה של נשים ערביות:
כך, שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות בגילאי 25-64 עמד ב-2009 על 25%, זאת לעומת 27% בשנת 2011 ו-33% בשנת 2014 ויעד של 41% אחוזים לשנת 2020,
גם בקרב הגברים הערבים בגילאי 25-64 אנחנו נמצאים בשיעור תעסוקה שלקרוב ל76% מול יעד של 78% בשנת 2020.
בשנים 2010-2012 התקבלו 5 החלטות ממשלה רב שנתיות לטובת כלל החברה הערבית, הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית בסך של כמעט 5 מיליארד. התקציבים משמשים הן צד היצע העובדים והן לטובת צד הביקוש ויצירת מקומות העבודה.
משרד הכלכלה מפעיל תכניות רבות לטיפול בחסמי התעסוקה של הנשים הערביות. הצעדים העיקריים בהם נקט המשרד:
21 מרכזי "ריאן" להכוון תעסוקתי ביישובים הערבים בהשקעה של 200 מלש"ח ב 5 שנים: "One Stop Shop" לבלתי מועסקים - שירותי הכוונה והכנה לעולם העבודה, יעוץ תעסוקתי, הכשרה מקצועית והכוונה להשלמת השכלה ולהשכלה גבוהה, כישורים רכים, השמה הולמת וליווי תעסוקתי לאורך זמן.
משנת 2012 בה התחלנו בהפעלת 5 מרכזים, עד כה הוקמו 20 מרכזי הכוון תעסוקתי, האחרון בהם בנצרת יפתח בשבועות הקרובים ועד סוף שנת 2015 צפויים לפעול כל 21 המרכזים. מהקמת המרכזים ועד היום שירתו המרכזים כ- 17,000 פונים (60% נשים) ומהם הושמו כ- 10,000 איש ואישה. המרכזים אף מעודדים הקמת מיזמים והבאת עסקים לפתיחת מקומות עבודה בתוך היישובים ובכך מקלים על יציאת נשים לעבודה.
מעונות יום, משפחתונים וצהרונים- מסגרות החינוך לילדים בגילאי 0-3 מהוות תשתית משמעותית ליציאת נשים לעבודה. מעבר לסבסוד שהות ילדים במעונות יום, יצא משרד הכלכלה בשיטת הקצאה חדשה לתכנון ובינוי מעונות יום, באמצעותה הוקלו החסמים לבניית המעונות בחברה הערבית. לדוגמא: הופחת/בוטל (לפי העניין) סכום השתתפות הרשות המקומית בהקמת מעון, ניתנת אפשרות לשכירת קרקע, והתאפשר לחלק תהליך הבנייה לשני חלקים: בתחילה לתכנון, שמאוד חסר ברשויות הערביות, ורק אח"כ לביצוע.
הכשרה מקצועית
בשנת 2014 ניתנה הכשרה מקצועית לפונים מהאוכלוסייה הערבית במסגרת קורסי בוקר וערב ובאמצעות שוברים. בתוכנית השוברים לבדה מאושרים בכל שנה כאלף שוברים למימון קורסים לאוכלוסייה, מתוכם כ- 60% לנשים ערביות.
כמו כן, פועל פרויקט ייחודי להנדסאים בדואים, פרויקט אשבל (כפיר, אריה צעיר) שכולל מימון מלא של לימודי הנדסאים וליווי עד לדפלום והשמה בתקצוב של כ- 33 מלש"ח ל-5 שנים.
הכשרת נוער משרד הכלכלה מפעיל בתי ספר תיכוניים מקצועיים או כיתות מקצועיות בבתי"ס עיוניים ביישובים ערבים ומעורבים, מהוות כ45% ממערכת החינוך לנוער של משרד הכלכלה.
בה"מ 4193 להרחיב את מס' התלמידות בחינוך הטכנולוגי של מ' הכלכלה בתקצוב רב שנתי של כ-66 מלש"ח. כבר בשנה"ל תשע"ג-תשע"ה הרחיב המשרד את היקף התלמידות בכ- 300 תלמידות.
מסלול תעסוקה: במרכז ההשקעות, תמריץ למעסיקים סבסוד שכר עובדים חדשים בתעשייה ובשירותים, תוך מתן עדיפות לנשים ממגזר המיעוטים. משנת 2012 ואילך פורסם מסלול תעסוקה חדש ומורחב בו מעסיקי נשים ערביות יקבלו סבסוד למשך 30 חודשים, העומד בשיא על כ 37% ממשכורת העובדת.
עידוד יזמות ועסקים קטנים ובינוניים:
בשל החשיבות של עידוד יזמות עסקית במגזר, בייחוד בכדי לייצר לנשים ערביות פתרונות תעסוקה פנים יישוביים, הופנו בשנים האחרונות התקציבים משמעותיים לטובת סיוע לעסקים ויזמים מהחברה הערבית, במסגרת מוקדי השטח והשתתפו בתוכניות יוזמים עסק (כ1400 נשים בשנה).
הוקמו 3 מרכזי עסקים המיועדים לחברה הערבית בירכא, שפרעם ונצרת, בעלות של כ - 1.5 מיליון ₪ בשנה למשך 3 שנים. כמו כן מאות יזמים ועסקים ערבים השתתפו בתוכניות עסקים מרחוק, אפיקי מימון ומאיץ עיסקי.
הפעלת קרן SAWA (סווא)- מימון פיתוח עסקים זעירים על ידי מתן הלוואות חוץ בנקאיות לנשים מהמגזר הערבי והבדואי. עם קרן קורת.
המיזם פועל בשני מסלולים: מסלול א' –אשראי של עד 10,000 ₪ ולווי עסקי לעסקים חדשים או כאלה המצויים בשלבי פיתוח. מסלול ב'- הלוואות חוץ בנקאיות אישיות בהיקף של עד 20,000 ₪.
בשנת 2014 ניתנו ההלוואות הבאות:
במסלול א' (עד 10,000 ₪) ניתנו 920 הלוואות בסכום כולל של כ- 5.9 מיליון ₪
במסלול ב' (עד 20,000 ₪) ניתנו 180 הלוואות בסכום כולל של כ- 2.9 מיליון ₪
פיתוח והקמת אזורי תעשייה
עד לשנת 2016 מתוכננת בנייה והרחבה של 37 אזורי תעשייה שישרתו את אוכלוסיית המיעוטים בצפון ובדרום.
פיתוח אזורים אלו, מתועדף כך שמאפשרים ליזמים לקבל חלקות מסובסדות באחוזים שנעים מ- 40 אחוזים עד 75 אחוז מעלות הפיתוח שלהם במסגרת פעילותו של מנהל אזורי פיתוח ומתוקצב בתקציבים ייעודיים.
שילוב המגזר הערבי בתעשייה עתירת הידע: מאות אקדמאים מהמגזר הערבי שסיימו בתחומי המדעים והטכנולוגיה אינם מצליחים למצוא עבודה במקצועות אותם למדו ונתקלים ב"תקרת זכוכית" בכניסה לתעשייה. לשם כך, החל משרד הכלכלה להפעיל תוכנית תלת שנתית ב1.1.15 לשילוב 1000 אקדמאים בוגרי תארים טכנולוגיים מהמגזר הערבי בעבודה בתעשייה עתירת הידע ובתחום ההיי-טק תוך דגש על צרכי המעסיקים, בעלות של 10 מלש"ח.
נושא נוסף הינו, ההשקעה הממשלתית במאות מלש"ח בחיבור היישובים הערביים לתחבורה ציבורית לטובת תעסוקה. ריחוק היישובים ממקומות העבודה אותר כחסם משמעותי ביציאה, בעיקר של נשים ערביות, לעבודה. לטובת פתרון חסם זה פועלת הממשלה (משרד התחבורה, האוצר והכלכלה) להפעלת קווי תחבורה ציבורית חדשים והרחבת קווים קיימים שישרתו את הנוסעים. מדובר בפתרון קבוע וארוך טווח למצוקת העדר קווים המאפשרים יוממות מיישובים ערבים מרוחקים למקומות העבודה.