חומר רקע

الطّفولة – مركز تربويّAl-Tufula – Pedagogical & ونسائيّ متعدّد الأهدافMultipurpose Women's Center مؤسّسة حضانات النّاصرة Nazareth Nurseries Institute ص.ب. 2404 تلفاكس 6566386-04 P.O.Box 2404 Telefax ‏11/12/2015 נייר עמדה בנושא תעסוקת נשים עם מוגבלות בחברה הערבית תמונת מצב: נשים עם מוגבלות בחברה הערבית מתמודדות עם חסמים רבים ומרובים שמקשים ואף מונעים מהן להשתלב בחיי החברה בכלל ובחיי התעסוקה בפרט. נשים עם מוגבלות בחברה הערבית בישראל מוחלשות ומופלות לרעה בהיותן: חלק ממיעוט לאומי, מתגוררות בפריפריה, חלק מחברה פטריארכלית שמרנית מסורתית, בנוסףלהיותן נשים ועם מוגבלות.הן מודרות ומועלמות מהמרחב הציבורי, אינן משתתפות בחיים החברתיים, הפוליטיים, התרבותיים, הכלכליים (מרביתן אינן עובדות). לנוכח היעדר מחקרים אודות אוכלוסיית נשים עם מוגבלות בחברה הערבית, בתחומי החיים בכלל ובנוגע לתעסוקה בפרט, נאלצנו להסתמךעל מחקרים אשר נעשו על אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות בכלל בחברה הישראלית ועל נתוניםאודות אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית בפרט ובמיוחד על מחקר איכותי שנערך במרכז אלטפולה ע"י דר. האלה אספניולי אשר ניתח סיפורי חייהם של נשים עם מגבוליות בחברה הערבית ופורסם ע"י המרכז תחת השם "סיפורים מושתקים". מצד שני, נעזרנו במחקרים על תעסוקת נשים בכלל בחברה הערבית והסקת מסקנות בשילוב המידע שברשותנו על נשים עם מוגבלות בחברה הערבית המסתמך על עבודה ארוכת שנים איתן. בהתבסס על נתונים אשר נאספו על ידי קרן "מסירה", נוכחתי לדעת שבחברה הערבית חיים כ 400,000 אנשים עם מוגבלויות בדרגות שונות וסוגים שונים (פיזית, חושית, נפשית, שכלית, התפתחותית וקוגניטיבית) יותר ממחציתם הם אנשים אשר אמורים להשתלב ב"שוק העבודה" (18-64). בנוסף, בחברה הערבית, אחוז האנשים עם מוגבלות עם השכלה על-תיכונית מגיע ל כ9.3%, כאשר שיעור בעלי השכלה אקדמאית מגיע ל5.6%. יתרה מזו, שיעור האנשים עם מוגבלות אשר השתלבו בעולם העבודה אינו עולה על 57% בחברה הכללית. מחקרים קודמים מצביעים כי השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית לא עולה על 30%. ערבים עם מוגבלות חווים ייצוג יתר ברמות הכנסה נמוכה בעוד שהם חווים תת ייצוג במשרות גבוהות ובעבודות עם רמות שכר גבוהות. כמו כן, 76% מקרב האנשים עם מוגבלות הכשירים רפואית לשיקום לא השתלבו בתוכניות שיקום על אף הזדקקותם לתוכניות אלה לצורך הגברת סיכוייהם להשתלב בתעסוקה. ניתן לחלק את אפיקי התעסוקה לאנשים עם מוגבלות לשלושה:תעסוקה בשוק החופשי, תעסוקה נתמכת ותעסוקה מוגנת. יש לציין כי 40% מהמועסקים בתעסוקה מוגנת יכולים להשתלב בתעסוקה נתמכת. אחוז המעסיקים מהמגזר הפרטי אשר מעסיקים אנשים עם מוגבלות אינו עולה על 5.5 % , בעוד שאחוז העובדים אשר הינם אנשים עם מוגבלות המועסקים בחברות גדולות אינו עולה על 2%. תעסוקת נשים בחברה הערבית מחקרים קודמים על תעסוקת נשים ערביות ציינו ששיעור השתתפותן של אזרחיות פלסטיניות בישראל בכוח העבודה הרשמי הוא מהנמוכים ביותר בעולם, הן ביחס לעולם הערבי והן ביחס למדינות פוסט – תעשייתיות. (סער2011, ג'בארין ,2010; עואד, 2007). בשנת 2006 עמד השיעור הרשמי של ההשתתפות בכוח העבודה של נשים ערביות בגילאי 18-64 על 22.5% בלבד, לעומת היקף העסקה של 71.3% בקרב אזרחיות יהודיות בישראל בגילאי 15 ומעלה ( קינג ואחרים 2009). לאור הנאמר, ומהצטלבות נתונים אלה על אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית ועל תעסוקת נשים ערביות בכלל אפשר להסיק ששיעור נשים עם מוגבלות המועסקות בחברה הערבית הוא נמוך מאוד. משתמע מכך שאוכלוסיית נשים זו חיה בתנאים סוציואקונומיים נמוכים ביותר, ומודרות מהחברה עם רגשי בדידות ואי ניצול מושכל ליכולות הטמונות בהן. החסמיםוהאתגרים בפני תעסוקת נשים עם מוגבלות בחברה הערבית: חסמים ואתגרים חברתיים: מתגוררות בפריפריה. חלק ממיעוט לאומי. חלק מחברה פטריארכלית ומסורתית. היותן נשים. עם מוגבלות. סובלות מעמדות שליליות כלפיהןודעות קדומות. חוסר קבלה לאחר השונה בחברה. חסמים ואתגרים סביבתיים: סביבה לא תומכת. תשתיות פיזיות ראשוניות ולא מפותחות. מחסור בתחבורה ציבורית בכפרים הערביים או קיום תחבורה ציבורית לא נגישה בערים הגדולות. מחסור בשירותים: רפואיים, טיפוליים, תומכיםוחברתיים. שירותים קיימים לא מונגשים. שירותים קיימים לא מותאמים למציאות ולמכשולים בחברה לדוגמא קצבת ניידות נקבעת בהנחה שיש תחבורה ציבורית, אבל ברב המקומות אין תחבורה ציבורית. חוסר נגישות במקומות הציבוריים. חסמים ואתגרים מוסדיים פוליטיים: אי ממוש החוקים. ניצול, שכר לא הוגן במפעלים המוגנים / אין זכויות. אי אימון ביכולות. מידע לא נגיש. בירוקרטיה / התפזרות בין מספר גופים המטפלים בנושא תעסוקת אנשים/נשים עם מוגבלות. אי אימון במוסדות / המוסד לביטוח לאומי (חשש מאובדן קצבת הנכות המהווה ביטחון כלכלי בסיסי). מחסור במקומות עבודה ואזורי תעשייה בכלל ולאוכלוסייה זו בפרט. אי שוויון בהזדמנויות לעבודה. חוסר הנגשה במוסדות להשכלה גבוהה. חוקים והנחיות לא מותאמות לצרכים הייחודיים בחברה חסמים ואתגרים אישיים: אי קבלה עצמית. אי אימון ביכולות האישיות. מספר הניגשים להשכלה גבוהה מהנמוכים ביותר. בחירת נושאים לא מבוקשים בשוק העבודה. אמנותינו במרכז "אלטפולה" נשים עם מוגבלות בעלות יכולות ופוטנציאל טמון שאינו ממומש. החברה היא זו שמגבילה ולא המגבלה עצמה. אנו במרכז "אלטופולה"פיתחנו שני מודלים להעסקת נשים עם מוגבלות: אחד: פיתוח מיזמים עסקיים על-מנת להתגבר על אי הימצאות הזדמנויות עבודה.בנוסף, לאי שוויון בהזדמנויות לעבודה. המודל השני: פרויקט "איתאחה" (הנגשה) הנגשה של מידע על זכויות, שירותים ואביזרי עזר לאנשים עם מוגבלות על-ידי נשים עם מוגבלות, פרויקט זה יצר תעסוקה לארבע נשים עם מוגבלות במשרה חלקית. שני המודליים הצליחו וניתן להרחיב אותם למעגלים ואזורים אחרים. המלצות: ביצוע מחקרים מקיפים ומעמקים אודות נשים עם מוגבלות בחברה הערבית בשלל תחומי החיים. אכיפת חוקים לכל הנוגע בהנגשה: תשתיות, תחבורה ציבורית, מקומות ציבוריים, שירותים למיניהם, מידע. וע"ד אז מתן הנחיות ייחודיות לתמיכה ביציאת נשים ערביות עם מוגבלות לשוק התעסוקה. תכניות העצמה לנשים עם מוגבלות ובמקביל פיתוח תכניות להעלאת מודעות ושינוי עמדות כלפי נשים עם מוגבלות בקרב החברה בכלל ומעסקים בפרט. פיקוח והקפדה על תפקוד ויחס המפעלים המוגנים כלפי המועסקים והמועסקות ודאגה ליחס הוגן ונתינת זכויות. שינוי חוקים, כך ההטבות הניתנות לחברות גדולות המעסיקות אנשים עם מוגבלות, יחולו גם כן על המגזר הפרטי וביהוד על העמותות אשר הם אלה המעסיקים בפועל לאנשים/נשים עם מוגבלות עדכה. שיפור מדיניות ושירותים של הרווחה והמוסד לביטוח לאומי. הקצאת תקציבים למוסדות ממשלתיים ועמותות לתוכניות משלבות בין אוכלוסייה זו לכלל האוכלוסייה. אכיפת חוקים בעיקר תעסוקתיים הקשורים לאוכלוסייה זו. הכוון לימודי, מקצועי ותעסוקתי לנערות עם מוגבלויות מגיל צעיר, להשתלבותן בשוק העבודה. העלאת קצבת נכות והורדת שיעור קביעת אחוזי הנכות על מנת שיוכלו להתפרנס באופן מכובד ועצמאי. הגדלת קצבת ניידות לנשים עם מוגבלות ראיה. הקצבת קצבת ניידות לנשים עם נכויות אחרות. אימוץ המודלים שפותחו במרכז אלטפולה לתוך המערכת כולל משרדי הממשלה וביטוח לאומי. נייר שהוכן על ידי: סמר אבו קורשין מרכז אלטפולה