חומר רקע
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ה כ נ ס ת ,מרכז המחקר והמידע
ה ק ר י ה , י ר ו ש ל י ם9 1 9 5 0
www.knesset.gov.il/mmm
'טל מזכירות :
6408240
-
02
'פקס :
6496103
-
02
'ו אדר ,א
תשע"ו
15
בפברואר
2016
תוכניות לשיקום נפגעי סמים ואלכוהול במדינות שונות
לבקשת יו"ר
הוועדה המיוחדת של הכנסת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול,, חברת הכנסת תמר זנדברג
במסמך זה
נ ציג סקירה שעניינה תוכניות
ל שיקום.נפגעי סמים ואלכוהול במדינות שונות
מבוא
,התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים, ובהם סמים ואלכוהול, עשויה להשפיע על כל היבטי חייו של האדם
.ובחלק מהמקרים עלולה אף להוביל לניתוק חברתי, לפגיעה גופנית ולשינוי התנהגותי1
תהליך הטיפול
והשיקום של אדם מכור לסמים הוא תהליך מורכב הכולל גמילה פיזית מן הסם או לחילופין טיפול קבוע
בתחליפי סם , וכן טיפול בהיבטים נפשיים ובתלות הנפשית בסם, טיפוח ושיקום יכולותיו האישיות של
הנגמל
ושילובו בחברה. גם תהליך הטיפול והשיקום של אדם המכור לאלכ ,והול הוא תהליך ארוך הכולל
בדרך-
.כלל, גמילה פיזית וכן טיפול בהיבטים הנפשיים והחברתיים של ההתמכרות והשלכותיה2 המ ספרות
המקצועית עולה כי
שלב הגמילה הגופנית אינו מספק מענה
מלא
, בדרך-
,כלל, לקשיים הפסיכולוגיים
החברתיים וההתנהגותיים הקשורים בהת
מכרות ועל-
כן הוא אינו מביא לשינוי התנהגותי ארוך טווח
הנדרש ל צורך
החלמה .לשם כך נדרש טיפול המשך ,
ובתוך כך שיקום.
3
:בישראל, בסיום מסלול הגמילה הגופנית יש אפשרות להשתלב באחד משני מסלולי טיפול המשך הבאים
,האחד, טיפול המותאם לכל מטופל (אישי, קבוצתי, משפחתי שיקומי, השלמת לימודים, שיקום תעסוקתי
סיוע בהשתלבות בעבודה והמשך ליווי ומעקב); והשני, מסלול טיפול תרופתי ממושך (בעזרת מתדון או
סובוטקס/סוב
ו קסון) המותאם למכורים לסמים אופיאטים (קבוצת סמים המדכאים את מערכת העצבים
.המרכזית), שמצבם אינו מאפשר גמילה גופנית מוחלטת4
לצד הטיפול התרופתי
הכולל מעקב רפואי, חינוך
לבריאות והדרכה למניעת מחלות זיהומיות מדבקות
ניתן גם טיפול
פסיכו-סוציאל
י . נוסף על כך, בחלק
מהמרכזים נעשים הצעדים הראשונים לקראת שיקום המטופלים. חשוב לציין כי נוסף על אוכלוסיית
המכורים הפונים לטיפול, ישנה אוכלוסיית מכורים שאינה מעוניינת בכך, אשר בשל הסכנות הבריאותיות
לה ולסביב
ת
ה, מתקיימת עבורה ת
ו
כנית להחלפת מזרקים מזוהמים במז.רקים סטריליים5
מרכז המחקר והמידע של הכנסת התבקש לסקור מגוון של תכניות שיקום עבור נפגעי סמים ואלכוהול
הנהוגות במדינות שונות. מסקירת מאמרים אקדמיים, מאגרי מידע שונים וכן משיחות שקיימנו עם אנשי
מקצוע בתחום הקרימינולוגיה והטיפול באוכלוסיית המכורים לסמ
ים ולאלכוהול עלה, כי ת
ו כניות
1
,משרד הבריאות
טיפול ושיקום של מכורים לסמים :, כניסה3
בינואר2015
.
2
,משרד הבריאות
גמילה מאלכוהול :, כניסה3
בינואר2015
.
3 National Institute on Drug Abuse, Principles of Drug Addiction Treatment: A Research Based Guide (3rd
edition(, Types of Treatment Programs, updated on December 2012, retrieved on December 22nd, 2015.
4
,משרד הבריאות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
הרשות הלאומית למ ,לחמה בסמים ואלכוהול מידעון שירותי הטיפול
בהתמכרות לסמים ולאלכוהול,
2015
:, כניסה21
בדצמבר2015
.
5
.שם
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד 2 מתוך
20
השיקום במדינות השונות מושפעות מהמדיניות הכללית באשר לשימוש בסמים ובאלכוהול המיושמת
במדינות אלה ומהחקיקה המסדירה אותה, כמו גם ממאפייני מערכת הביטחון הסוציאלי הנהוגה בה
ן ,
מאופי ו
מ
מבנה מערכת הבריאות, מהתרבות החברתית וממאפיינים אחר
ים ועל-
כן, קיים קושי לבצע
סקירה מסוג זה מבלי להתייחס ל
שונות ב
מאפיינים האמורים.
6
על-
מנת לנסות להתמודד עם קושי זה בחרנו להציג במסמך זה דוגמאות לתוכניות שיקום של נפגעי סמים
ואלכוהול המוצגות במאגר המידע המקיף של ה-
The Exchange on Drug Demand Reduction Action
(
EDDRA) המופעל על-
ידי הסוכנות של האיחוד האירופי האמונה על ניטור בעיית הסמים והאלכוהול
במדינות האיחוד
ו
מכונה ה-
European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction
:(להלן
ה-
EMCDDA
.)סוכנות זו, שמטרתה
לסייע למקבלי ההחלטות וכן לאנשי המקצוע מהתחומים
הרלוונטיים השונים בנושא זה,
מציגה במאגר ממצאי הערכה על מידת יעילותם של השירותים השונים
הניתנים במדינות אירופה למשתמשים בסמים והכולל, כפי שי פורט בהמשך המסמך, מסד נתונים המכונה
( ""תוכניות מיטביותBest Practices) ובו טווח רחב של ת
ו כניות התערבות להתמודדות עם שימוש בסמים
ובאלכוהול בפילוח לפי תחומים שונים, ובהם: ת
ו
כניות מניעה; ת
תו כני ו
שיקום והשתלבות מחודשת
בחברה; צמצום הפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה משימוש בסמים ובאלכוהול וכן חלופות עונשין ומאסר
.במדינות השונות
ב פרק
הראשון
של
סקירה זו נתאר את הפרעת ההתמכרות לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים , את
ההערכות באשר לאוכלוסיית המכורים לסמים ואלכוהול ב
ישראל וכן נציג בקצרה
את מסגרות השיקום
הקיימות .
בפרק השני
נ ציג את
חשיבותן של תוכניות שיקום נפגעי סמים ואלכוהול בעולם
כפי שעולה
מפרסומיהם של ארגונים בינלאומיים שונים
וכן נציג
את אופן הבחירה בתוכניות
.שיוצגו במסמך זה
לאחר
מכן נציג
דוגמאות ו לת
כניות שיקום ל
נפגעי סמים ואלכוהול
:בשלושת התחומים הבאים
תו
כניות שעשויות
לשמש את מערכת המשפט הפלילי במדינות השונות כ
חלופות
או תוספות
לענישה
של מבצעי עבירה שהם
נפגעי סמים
ואלכוהול
(פרק3)
;תו
כניות שנועדו
לצמצם
את הפגיעה
האפשרית
של
,גורמים שונים (פרטים
)'קהילה וכו
כ
תוצאה משימוש בסמים ובאלכוהול
(פרק4) ותו
כניות נו ש
עדו לסייע לנפגעי
סמים ואלכוהול
להשתלב מחדש בחברה
, ובעיקר לסייע להם
בהשתלבות בשוק העבודה ובמציאת דיור (פרק5).
1. רקע – התמכרות ומכורים בישראל7
,לדברי משרד הבריאות ,"חומרת הפרעת השימוש בחומר נעה על רצף מ"שימוש מזיק" ועד "התמכרות
והסיווג על רצף זה, הנעשה על-
ידי רופא, הוא המכתיב את הצורך
ב
טיפול ומשך הטיפול . שימוש מזיק
בסמים או התמכרות להם מוביל לסיכון מוגבר למוות ולתחלואה גופנית ו/או נפשית; לסיכון מוגבר
להדבקות ולהפצת ;מחלות זיהומיות
ל
עבריינות ו
ל עיסוק בזנות לצורך מימון הסם ולתפקוד משפחתי
.וחברתי לקוי
6
,נעם חביב, המכון לקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית, שיחת טלפון5
בינואר2016
; אילסם–
החברה הישראלית לרפואה
וטיפול בהתמכרויות, יום עיון בנושא שיקום והתמכרויות: סוגיות, חסמים והצלחות ברצף השיקומי, תל-
,אביב24
בדצמבר
2015
.
7 אלא אם צוין אחרת, פרק זה לקוח מתו ,ך : ד"ר עדי ענבר""הטיפול הרפואי בהתמכרות לסמים בישראל , מרכז המחקר
,והמידע של הכנסת8
בנובמבר2015
.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד 3 מתוך
20
""שימוש מזיק" או "שימוש לרעה
מוגדר על-
ידי משרד הבריאות כדפוס שימוש הגורם נזק לבריאות, בין
אם גופני (כגון הדבקות בצהבת כתולדה מהזרקת סמים) ובין אם נפשי (כגון דיכאון כתוצאה מ צריכת
.)אלכוהול כבדה "התמכרות" או "תלות" בחומר פסיכואקטיבי
מוגדרת על-ידי משרד הבריאות כ "מחלה
כרונית...כתוצאה משימוש בחומרים פסיכואקטיביים שונים. המחלה היא בעלת מאפיינים הילקחותיים
חוזרים ונשנים עם היבטים ביו-פסיכו-
."סוציאליים8
משרד הבריאות מאבחן התמכרות או
( תלות בהתאם לסיווג המחלות הבינלאומיInternational
Classification of Diseases – ICD
( ) של ארגון הבריאות העולמיWorld Health Organization
,)
המגדיר את קיומם של שלושה מאפיינים או יותר מתוך הרשימה הבאה, וזאת במהלך12
החודשים קודם
לאבחון: תשוקה עזה או דחף כפייתי
ליטול את החומר; קשיים בשליטה על תחילת השימוש, הפסקת
השימוש, והכמות הנצרכת של החומר; מצב של גמילה פיזיולוגית בעת הפסקת או הפחתת השימוש
( בחומר; עדות להתפתחות סבילותtolerance
), באופן המחייב הגדלת מינון החומר הפסיכואקטיבי לצורך
השפעות שבתחילה הושגו באמצעות מ ינונים נמוכים יותר; הזנחה מתקדמת של הנאות ותחומי עניין
אחרים בשל השימוש בחומר, ועלייה בפרק הזמן המוקדש להשגת וצריכת החומר, ולזמן הנדרש למשתמש
להתאושש מהשפעות החומר; התמדה בשימוש למרות עדות ומודעות לנזק הפיזי או הנפשי הנגרם בעקבות
.השימוש בו
האבחנות בדבר "שימוש מזיק" ובדבר "התמכרות", כפי שהן מקובלות כיום על-
,ידי משרד הבריאות
.אינן תלויות בסוג החומר הפסיכואקטיבי בו נעשה שימוש
קיים קושי בהערכת היקף תופעת ההתמכרות ומספר המכורים בישראל ,, וזאת ממספר טעמים: ראשית
אלו הצורכים סמים באופן לא-חוקי, נוטים להסתי ר את פעילותם, ולכן קיים קושי להעריך את גודלה של
קבוצה זו. שנית, ישנם המשתמשים ביותר מסוג סם אחד כך שקיימת אפשרות ל"ספירה כפולה" של אותו
המשתמש תחת קטגוריות סם שונות. שלישית, מספר המשתמשים בסם נתון אינו בהכרח מעיד על מספר
המכורים לאותו הסם. רביעית, מערכות ה( בריאות והרווחה בישראל אינן תרות באופן אקטיביReaching
Out) אחר מכורים בניסיון לשכנעם להיגמל
, כלומר אינן מבצעות שיחור . ברוב המקרים על המכור לפנות
.ביוזמתו אל המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות כדי לעבור טיפול גמילה
מכאן שהמקור היחיד להערכות או נתונ ים בדבר אוכלוסיית המכורים לסמים בישראל הוא מידע הנאסף
על הפונים לטיפול במסגרות המוכרות על-
ידי המדינה, כגון משרד הבריאות, משרד הרווחה והשירותים
החברתיים והמוסד לביטוח לאומי. לאור זאת יש לראות בנתונים המוצגים כאן הערכת מינימום של היקף
התופעה ולא ניתן ללמוד מ.הם על היקפה או אופייה המלאים
ב מידעון שירותי הטיפול בהתמכרות לסמים ולאלכוהול
שהוכן על-
ידי משרד הבריאות, משרד הרווחה
והשירותים החברתיים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול
ופורסם בשנת2015, נכתב
כי בכל
שנה פונים יותר מ-
14,000
נפגעי
סמים ואלכוהול למערך הטי פול במסגרות המורשות לטיפול בנפגעים
אלו
. לא צוין כמה מתוך הפונים פנו לקבל טיפול בגין שימוש בסמים וכמה בגין אלכוהול.
8
,משרד הבריאות מדיניות המחלקה לטיפול בהתמכרויות–
משרד הבריאות בנושא: טיפול תרופתי ממושך וטיפול פסיכו-
סוציאלי במכורים לחומרים אופיאטים (באמצעות תרופות אגוניסטיות חלקיות כגון מתדון, בופרנורפין)/נלוקסון ,
10
ביולי
2014
,. בתוך: ד"ר עדי ענבר""הטיפול הרפואי בהתמכרות לסמים בישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת8
בנובמבר
2015
.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד 4 מתוך
20
במכתבה למרכז המחקר והמידע של הכנסת באוקטובר2015
ציינה הרשות הלאומית למלחמה בסמים
ובאלכוהול כי היא מעריכה כי
מספר הפונים מדי שנה למוסדות המפו
קחים על-
ידי משרד הבריאות
ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים לטיפול בנפגעי סמים עומד על כ-
10,000
.
9
הרשות ציינה עוד כי
ידוע לה גם על נתוני שירותים לגמילה מסמים שאינם תחת פיקוח, אך אין ברשותה הערכה של מספר
.הפונים או המטופלים במסגרות אלו10
ב
אשר למספר המטופלים, מס יכום פעילות המחלקה לטיפול
בהתמכרויות במשרד הבריאות לשנת2014
11
ניתן ללמוד כי בשנה זו התקבלו במוסדות לגמילה מסמים
באשפוז ("אשפוזיות") בישראל ובמרכזים לטיפול תרופתי-
,אחזקתי לגמילה מאופיאטים6,549
איש.
הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול מעריכה את המספר
המינימלי של המכורים לסמים
ולאלכוהול
בישראל בהתבסס על נתוני המוסד לביטוח לאומי על מספר מקבלי קצבת הבטחת הכנסה בגין
התמכרות לסמים או לא
ל
כוהול
. על-
,פי נתונים אלה בשנת2014
יק בלו389
,נפשות, בממוצע מדי חודש
קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי בגין התמכרות לסמים, ו-
2,411
נפשות קצבת הבטחת הכנסה
.בגין השתתפות בשיקום בשל התמכרות לסמים12
באותה שנה קיבלו155
,נפשות, בממוצע מדי חודש
קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי בגין התמכרות לאלכוהול ו-
148
נפשות קיבלו קצבת הבטחת
הכנסה בגין השתתפות בשיקום בגין התמכרות לאלכוהול.
13 מאחר ומספ ,רים אלו משקפים ממוצע חודשי
ומאחר ומקבלי הקצבאות יכולים לנוע במהלך השנה בין קטגוריות הזכאות השונות (למשל, לעבור מ"מכור
לסמים" ל-
."בשיקום"), לא ניתן ללמוד מהם על מספר מקבלי הגמלה הכולל בשנה זו14
מן הספרות המקצועית עולה, כי שירותי משרד הרווחה והשירותים החברתיים לטיפול ולשיקום נפגעי
סמים ומשפחותיהם בישראל התפתחו בחלקם במקביל להתעוררות הציבורית שחלה בנושא, וחלקם
כתגובה ל
ה. בין השנים
1988-1968
, עם התעוררות הציבור לתופעת השימוש בסמים,
החל משרד הרווחה
להכיר בתופעת השימוש בסמים ובצורך לטפל בה ומאז שנות ה-
90
של המאה הקודמת החל לפעול להרחבת
,השירותים המטפלים בנפגעי סמים
ל ,פיתוח תוכניות ייחודיות עבור המשתמשים בסמים ולמשפחותיהם
ל ,"גיבוש "התורה הטיפולית
ל הכשרת עובדים מתמחים בטיפול בנפגעי סמים וכן לקידום.חקיקה15
להלן נציג
ב קצרה את
מסגרות ההמשך לטיפול ולשיקום פסיכו-
סוציאלי של המכורים לסמים ולאלכוהול
בישראל כיום
. נציין, כי כפי שצוין ב מידעון שירותי הטיפול בהתמכרות לסמים ולאלכוהול שהוכן על-
ידי
,משרד הבריאות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול
כי
הקהילות הטיפוליות לטיפול בנפגעי סמים
:מהוות גם מרכזי טיפול ושיקום בעבור נפגעי אלכוהול16
9 סוזן בן-עזרא, מ"מ ראש אגף טיפול ושיקו ,ם ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, מכתב25
באוקטובר2015
:, בתוך
,ד"ר עדי ענבר
הטיפול הרפואי בהתמכרות לסמים בישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת8
בנובמבר2015
.
10
סו
זן בן-
,עזרא, מ"מ ראש אגף טיפול ושיקום ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, מכתב25
באוקטובר2015
ושיחת
,טלפון5
בנובמבר2015
,, בתוך: ד"ר עדי ענבר
הטיפול הרפואי בהתמכרו
ת לסמים בישראל , מרכז המחקר והמידע של
,הכנסת8
בנובמבר2015
.
11
,משרד הבריאות סיכום פעילות המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות לשנת5
201
,
3
במרץ2015
.
12
,בתוך: ד"ר עדי ענבר
הטיפול הרפואי בהתמכרות לסמים בישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת8
בנובמבר2015
.
13
מנהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי, כפי שהועברו ע
ל-
ידי יאיר רייז, סטטיסטיקאי הרשות הלאומית למלחמה
,בסמים ובאלכוהול, מכתב4
בנובמבר2014
.
14
,גבריאלי הילבורן, מנהל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי, שיחת טלפון5
בנובמבר2015
,, בתוך: ד"ר עדי ענבר הטיפול
הרפואי בהתמכרות לסמים בישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת8
בנובמבר2015
.
15
,.חובב, מ., מהל, ח
טיפול שירותי הרווחה בישר
אל בנפגעי סמים: רקע והתפתחות , בתוך: משטרה וחברה, הגיליון
'האלקטרוני, עמ43-76
.
16
,משרד הבריאות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול מידעון שירותי הטיפול
בהתמכרות לסמים ולאלכוהול,
2015
:, כניסה21
בדצמבר2015
.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד 5 מתוך
20
מסגרת הטיפול הניתן במסגרת
המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות
המקומיות
היחידות לטיפול בבוגרים נפגעי התמכרויות
הפועלות בשירותי הרווחה ברשויות המקומיות הן
לרוב המסגרת הראשונה שהמכור לסמים מגיע
אליה לקבלת סיוע. הטיפול במסגרת זו נמשך עד
.שנתיים
מרכזי יום
זוהי ת
ו כנית המשך לגמילה הגופנית. במסגרתה
ממשיך המטופל בטיפול הפרטני והמשפחתי שהחל
בו לפני הגיעו למרכז, על-
ידי העובד הסוציאלי
באזור מגוריו. הדגש בטיפול הוא על סיוע בבניית
דרכי תקשורת בין-
אישית חיובית, שינוי דפוסי
חשיבה והתנהגות, פיתוח מיומנויות חברתיות
ורכישת הרגלי עבודה לקראת השתלבות בתעסוקה
.ובלימודים. משך הטיפול במסגרת זו הוא כשנה
מרכזי תעסוקה
מדובר במודל מובנה המספק סל שירותים שיקומי
למטופל, ובהם: אבחון, למידת שפה, אולפן, חינוך
מיוחד, השלמת השכלה, הכשרה.והשמה בעבודה
קהילות טיפוליות
הקהילות הטיפוליות (כפרי שיקום) מפעילות
ות כניות טיפול ושיקום ארוכות טווח, ומקבלות
.לטיפולן מועמדים שסיימו תהליך של גמילה גופנית
הקהילה הטיפולית מייצגת סביבה מובנית בעלת
.גבולות ברורים וכן דרישות וקריטריונים מוסריים
לאחר כשנה ש ל טיפול בקהילה מועבר המטופל
להוסטל למשך שישה חודשים נוספים המספקים
.טיפול המשך לקהילות הטיפוליות בלבד17
קבוצות של עזרה עצמית לנפגעי התמכרות לסמים
ולאלכוהול ולבני משפחותיהם
קבוצות התמיכה והעזרה העצמית בישראל הן חלק
:מרשת עולמית של קבוצות מסוג זה, ובהן
אן-
איי
(
Narcotics Anonymous
) המיועדת למכורים
שנגמלו או מעוניינים בכך; נר-
( אנוןNar-Anon
)
המהווה קבוצת תמיכה לבני משפחה של מכורים
לסמים; איי-
( אייAlcoholic Anonymous
) עבור
.מכורים לאלכוהול שנגמלו או המעוניינים בכך
נוסף על המסגרות האמורות לעיל ישנן גם מסגרות טיפוליות ייעודיות עבור אוכלוסיות מיוחדות של בני
נוער וצעירים, נשים ונערות, תחלואה כפולה נפשית, דרי רחוב וכן מסגרות עבור אסירים ועצירים
.המתקיימות במסגרת שירות בתי הסוהר18
מסמך זה מתמקד כאמור בתוכניות שיקום לנפגעי סמים
ואלכוהול
המיושמות על-ידי מסגרות רווחה
.במקומות שונים בעולם, כפי שיוצג בפרקים הבאים
2. חשיבותן של תוכניות שיקום נפגעי סמים ואלכוהול בעולם
על-
( פי ארגון הבריאות העולמיWorld Health Organization
) השכיחות הגבוהה של השימוש בסמים
ובאלכוהול היא אתגר העומד בפני
מערכות בריאות במדינות השונות ואחד המרכיבים החיוניים בטיפול
17
.פרט להוסטל בית אביבים הקולט מטופלים ממגוון מסגרות לאחר שישה חודשי טיפול. שם
18
,משרד הבריאות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ,הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול מידעון שירותי הטיפול
בהתמכרות לסמים ולאלכוהול,
2015
:, כניסה21
בדצמבר2015
.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד 6 מתוך
20
בבעיות הבריאות הקשורות בשימוש בחומרים פסיכואקטיביים הוא פיתוח ויישום של מדיניות מניעה
.וטיפול19
( גם בדוח של משרד האו"ם לנושאי סמים ופשיעהUnited Nation Office on Drugs and
Crime
),
שפורסם בשנת2015
,
צוין כי בעשורים האחרונים חלה התקדמות משמעותית בהבנת התלות של
המשתמש בסם כמצב מורכב, רב-
מימדי, כרוני העשוי לחזור על עצמו והמצריך טיפול מתמשך והתערבויות
( מתחומי דעת שונים. לדברי כותבי הדוח בנושא סמיםWorld Drug Report), כיום ידוע
כי התמכרות
.לסמים היא בעיה בריאותית שניתן למנוע ולטפל בקיומה, במסגרת טווח רחב של תכניות התערבות20
מתוקף המנדט שניתן לארגון הבריאות העולמי ולמשרד האו"ם לנושאי סמים ופשיעה לעסוק בנושאים
הקשורים בשימוש בסמים ובתלות בהם הושקה בשנת2009
ות כנית משותפת של שני הגופיםThe Joint
UNODC/WHO Programme on Drug Dependence Treatment and Care
הפועלת, בין היתר, על-
סמך ה עקרונות הבאים: שיתוף פעולה עולמי בשיפור מידת הכיסוי והאיכות של שירותי טיפול בהפרעות
הקשורות בשימוש בסמים במדינות המוגדרות כבעלות הכנסה נמוכה-
בינונית; פיתוח וקידום של תוכניות
טיפול כוללניות המאפשרות לספק רצף טיפולי עבור המשתמשים בסמים ;פיתוח תוכניות
שנועדו להגביר
( את הנגישות לשירותי טיפול באזורים מרוחקים; פיתוח תוכניות שיחורoutreach
), כלומר איתור יזום
,של אוכלוסיות סיכון המוצעות
ל
אוכלוסיות הרלוונטיות בעלות נמוכה ; הצבת פעולות המניעה והטיפול
בהפרעות הנגרמות כתוצאה משימוש בסמים בעדיפות גבוהה; הצעת חלופות למאסר
עבור מבצעי עבירות
מכורים לסמים, ובמקרים שבהם הדבר אינו ניתן אספקת טיפול מתאים במסגרת בתי הסוהר ו כן עקרונות
.נוספים21
מפרסום משרד האו"ם האמור לעיל עולה עוד כי חלק נכבד מהטיפול במכורים לסמים באירופה ניתן
( במסגרות שאינן אשפוזיותoutpatient settings), שהן מרכז ים המתמחים בתחום זה. זאת לצד הטיפול
הניתן גם במסגרות האשפוז השונות, ובהן: בתי-
חולים לבריאות הנפש, קהילות טיפוליות ומרכזי טיפול
( הכוללים מגוריםresidential treatment centres
). עוד מציינים כותבי הדוח, כי חלק מהמדינות מציעות
תוכניות טיפול
ש תנאי
ה קבלה אליהם
נמ( וכיםlow threshold services
)
וכן כוללות שיחור אל אוכלוסיית
המכורים לסמים שאינם מעוניינים לקחת חלק במסגרות מובנות של טיפול. הכלים הטיפוליים שבהם
נעשה שימוש בתוכניות אלה נועד למנוע השלכות בלתי רצויות שיכולות להיות לשימוש בסמים על
בריאותם ומצבם החברתי של.המשתמשים בסמים22
כאמור ,במסגרת מחקר זה עשינו שימוש ב
מאגר המידע המקיף של ה-
The Exchange on Drug Demand
Reduction Action
(
EDDRA) המופעל על-
ידי הסוכנות של האיחוד האירופי האמונה על ניטור בעיית
הסמים והאלכוהול במדינות האיחוד במטרה לסייע למקבלי ההחלטות וכן לאנשי
המקצוע מהתחומים
הרלוונטיים השונים בנושא זה. סוכנות זו מכונה ה-
European Monitoring Centre for Drugs and
19 19 World Health Organization, WHO's role, mandate and activities to counter the world drug problem: A
public health prospective, retrieved on January 5th, 2016.
20
.שם
21 World Health Organization, WHO's role, mandate and activities to counter the world drug problem: A public
health prospective, retrieved on January 5th, 2016; WHO, Management of Substance Use, The Joint
UNOCD/WHO Programme on Drug dependence, Treatment and Care, retrieved on January 5th, 2016.
22
.שם
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד 7 מתוך
20
Drug Addiction
(להלן: ה-
EMCDDA
)
.ה
מאגר
כולל מסד נתונים מקיף על טווח רחב של תוכניות
מניעה, טיפול, צמצום הפגיעה כתוצאה משימוש בסמים וכן התערבויות שונות
בתוך מערכת המשפט
הפלילית שנועדו לסייע לגורמי מקצוע וקובעי מדיניות בתחום ההתמכרויות
. תוכניות אלה המכונות
""תוכניות מיטביות (
Best Practices
) מדורגות על-יד הסוכנות , בהתאם לעדויות המחקריות המצטברות
ובהתאם לתוצאות ההערכות של התכניות
המתבצעות בהן, לפי רמת איכות.ן23
באשר לאופן דירוג תוכניות ההתערבות, מדברי ההסבר באתר האינטרנט של ה-
EDDRA
עולה, כי על-
מנת להביא בחשבון את ההבדלים ברמת האיכות של התוכניות השונות, פותחו במסגרת הגוף האמור בשנת
2007
קריטריונים שונים המתמקדים בהערכה איכותנית של התוכניות השונות ודירוגן לפי שלוש רמות
: כדלקמן
הרמה הראשונה
;כוללת פרויקטים שעומדים בין השאר בקריטריונים האלה : הפרויקט עבר הערכה
התאוריה וההנחות בבסיס עיצוב תוכנית ההתערבות רלוונטיות למטרותיה; הת
ו כנית כוללת תיאור
.ברור של מודל ההערכה והיא מופעלת לפחות כשנה
הרמה השנייה -
( ""פרויקטים מבטיחיםpromising projects) והרמ
ה השלישית-
"פרויקטים
( "בראש הסולםtop level projects
)
נקבעים לפי מערכת של ניקוד הניתנת לכל אחד מהקריטריונים
שהוגדרו. באופן זה, פרויקטים הזוכים בלמעלה מ-
12
( נקודות לפחותCut off point for level 2 >
12) מוגדרים כפרויקטים מבטיחים ברמה השנייה ואילו פרויקטים שז
כו בלמעלה מ-
28
נקודות לפחות
(
Cut off point for level 3 > 28
.) מוגדרים כפרויקטים ברמה הגבוהה ביותר24
הסיווג נעשה
באמצעות קריטריונים הנוגעים למטרות הפרויקט ולמידת הקשר שלהן אל הפעילויות הנערכות
במסגרתו ואל הנחות העבודה שבבסיסו; קריטריונים הנוגעים להערכות תוצא ות הפרויקט ולתהליך
הפרויקט עצמו וכן קריטריונים הנוגעים למידע נוסף על הפרויקט ובו מידת שיתוף הפעולה בינו לבין
.שירותים ותוכניות אחרות, קיומו של ספר פרויקט המתעד את הפרויקט ועוד
תוכניות ההתערבות שדורגו על-ידי ה-
EMCDDA
,לפי שלוש הרמות האמורות מוצגים, כאמור
במ אגר
ה-
EDDRA
;, בחלוקה לפי התחומים הבאים: מניעת השימוש בסמים; טיפול רפואי במשתמשים בסמים
קידום השתלבות מחודשת בחברה; הפחתה או צמצום הנזקים והפגיעה הנגרמים כתוצאה משימוש
בסמים וחלופות הטיפול במסגרת מערכת המשפט הפלילי
, הן בבתי הסוהר ו הן
כחלופות למאסר. נציין כי
הרוב המכריע של התוכניות במאגר מדורגות ברמה1.
להלן נציג דוגמאות לתוכניות התערבות בתחום ההתמכרות לסמים ולאלכוהול (שאינן אשפוזיות) בשלושת
התחומים הבאים: חלופות או תוספות לענישה ומאסר של מבצעי עבירה נפגעי סמים ואלכוהול; הפחתת
( פגיעהHarm reduction) הנגרמת כת( וצאה מהשימוש בסמים וקידום השתלבות מחודשת בחברהSocial
reintegration
.) של המשתמשים בסמים
23 European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, About EDDRA, last updated on June 1st 2010,
retrieved on January 14th 2016.
24 European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, About EDDRA quality levels, last updated on
May 11th, 2012, retrieved on January 14th, 2016.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד 8 מתוך
20
נציין כי התוכניות אותן נציג להלן נבחרו על-
ידנו מתוך מאגר של עשרות תוכניות בכל אחד מן התחומים
האמורים, בתנאי שענו על מספר עקרונות שהגדרנו על-ידנו, והם: מידת פירוט גבוהה
ככל הניתן אודות
התוכניות, ממנה ניתן ללמוד על מטרות התוכנית והכלים בהם נעשה שימוש במסגרתה; קיום נתונים
אודות היקף הפונים לשירות; פירוט רב ככל הניתן אודות הערכת התוכנית ותוצאותיה וכן גיוון בין
התוכניות השונות שיאפשר להציג טווח רחב, ככל האפשר, של דוגמאות להת ערבויות בכל אחד משלושת
התחומים האמורים לעיל וכן שאיפה להציג פרויקטים בכל שלושת הרמות המפורטות לעיל; תוכניות
שנועדו עבור גילאים שונים (צעירים ומבוגרים) ותוכניות שנועדו לתת מענה להתמכרות הן לסמים והן
.לאלכוהול; פרויקטים עדכניים ככל הניתן
עם זאת, נציין כי הי
קף הפירוט אודות כל אחת מהתוכניות המובאות במאגר הנתונים של ה-
EDDRA
שונה ועל-
,כן ייתכנו מצבים בהם למרות ניסיוננו להציג מידע רב ככל הניתן אודות כל אחת מהתוכניות
לא התאפשר הדבר במסגרת אילוץ זה. נוסף על כך, רובם המכריע של הפרויקטים שיוצגו להלן הם
פרויקטים המדור
גים על-ידי ה-
EDDRA
כפרויקטים ב רמה1
,
וזאת
כיוון ש הרוב המכריע של הפרויקטים
הכלולים במאגר הם ברמה זו . נציין, כי אין בבסיס הנתונים האמורים מידע אודות השאלה אם התוכניות
המפורטות במאגר הנתונים עדיין מופעלות גם כיום. בנוסף, לצערנו במאגר לא צוין מהו המטבע
שבאמצעותו מוערכים תקציבי כל אחת מהתוכניות המוצגות. במענה לפנייתנו ל-
EMCDDA
בשאלה אם
ידוע לארגון אם התוכניות המפורטות פעילות גם כיום וכן כיצד ניתן ללמוד אודות תקציבן, לא התקבלה
תשובה לשאלות האמורות ובארגון ציינו כי לקבלת הנתונים האמורים יש לפנות למפעילי התו כניות
.עצמם25
למרות המגבלות האמורות, יש במאגר הנתונים ובתוכניות השונות שבו, שחלקן יוצגו להלן, להוות דוגמה
,לטווח רחב של תוכניות התערבות בתחום ההתמכרויות, הפונות לגילאים שונים
ל אוכלוסיות יעד שונות
בתוך אוכלוסיית המכורים ו .שנועדו להתמודד עם מצוקות שונות
3. חלופות או תוספות לענישה ולמאסר26
מדוח שפורסם על-ידי ה-
EMCDDA
בשנת2015
הסוקר בקצרה חלופות או תוספות קיימות לענישה של
( עבריינים צורכי סמיםusing offenders
-
nishment for drug
Alternatives to pu
) עולה, כי בשנים
האחרונות גוברת החשיבות אותה מייחסים אנשי המקצוע וקובעי המדיניות בתחום הטיפול והשיקום
לאספקת מענים יעילים ומתאימים עבור אוכלוסייה זו במסגרת מערכת המשפט הפלילית. זאת, לדברי
כותבי הדוח, בין היתר, לאור קיומם של
נתונים המצביעים על כך כי בשנת2013
דווח באירופה על ביצוען
,של למעלה ממיליון עבירות הקשורות בשימוש בסמים. החוקרים מציינים כי במשך העשורים האחרונים
הצטברו עדויות מחקריות שיש בהן כדי להטיל ספק ביעילות מודל ההרתעה בקרב אוכלוסיית המשתמשים
בסמים והתחזקה ההכרה כי ניתן לטפל בהתנהגות עבריינית בקרב אוכלוסייה זו, בין אם כחלופה להרשעה
.וענישה ובין אם כתוספת לצעדים אלה, גם באמצעות טיפול, חינוך, שיקום והשתלבות מחודשת בחברה
25 Marica Ferri, MSc, Head of Sector – Best Practices, knowledge exchange and economic issues, EMCDDA,
January 25th, 2016.
26
:אלא אם צוין אחרת, פרק זה מבוסס על הפרסום הבא
European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, Alternatives to punishment for drug-using
offenders, 2015.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד 9 מתוך
20
להלן נציג סקירה קצרה של התערבויות המשמשות כחלופות להרשעה וענישה או כתוספות לאמצעים אלה
ה
נהוגות כ
יום במדינות שונות באירופה
, כפי שעולה מ
דוח ה-
EMCDDA
האמור לעיל. תחילה נתייחס
לתוכניות ההתערבות השיקומיות עבור אוכלוסיי
ה המוגדרת על-
ידי הארגון כ"אוכלוסיית המשתמשים
הלא-
( "בעייתייםnon-problem drug users
) ולאחריהן נציג תוכניות התערבות המיועדות עבור יתר
אוכלוסי"ית המשתמשים בסמים המוגדרת בדוח האמור כאוכלוסיית "המכורים הבעייתיים27 (
problem
drug users
.)
נציין כי לדברי כותבי הדוח
קיים קושי להקיף במלוא
ם
את סוגי התוכניות בהן נוקטות
המדינות השונות, בין היתר, בשל היותו של תחום זה מתחדש ומשתנה באופן תדיר, באופן המקשה על
ניהול המעקב.
אפשרויות שיקומיות עבור
"אוכלוסיית
המשתמשים הלא-
"בעייתיים
,כותבי הדוח מציינים כי במדינות שונות באירופה, ובהן צרפת, קרואטיה, איטליה, לטביה ואחרות
המסגרת החוקית מאפשרת למשתמשים בסמים שאינם מאובחנים כמכורים לסמים
ו שביצעו עבירות
קלות של אחזקת סמים(
minor drug possession offences
) להמיר את עונשם בהשתתפות בתוכנית
.ייעוץ או שיקום
כך
לדוגמה, בצרפת, החל בשנת2007
"קורס מודעות לסמים" עבור משתמשים מזדמנים בסמים שנעצרו
בגין ביצוע עבירה קלה. קורס זה נועד להבטיח כי בידי מערכת המשפט הפלילית ומערכת התביעה יהי ו
כלים נוספים המאפשרים תגובה קונסטרוקטיבית ומידתית למקרים אלה, וזאת לעומת מצב לא רצוי
במסגרתו הגישה הרווחת היתה לפטור אותם מעבירות קלות או לחילופין להרשיעם בפלילים. לדברי כותבי
הדוח גם במדינות סקנדינביה ובמלטה מוצע לאוכלוסיית המשתמשים בסמים הלא בעייתית שנע צרו בגין
( "עבירות סמים קלות להשתתף ב"ראיונות מוטיבציהmotivational interviews
) או תוכניות התערבות
שיקומיות ארוכות טווח אחרות, כתנאי לו
ו יתור.על קיום הליך פלילי
במדינות אחרות, ובהן למשל בגרמניה, נעשה שימוש בתוכניות חינוך ומניעה שנועדו מלכתחילה עבור
אוכלוסיי ת הבוגרים עד גיל25
. כך למשל התוכנית "התערבות מוקדמת בקרב צרכני סמים מבצעי עבירה
( "ראשונהEarly intervention in first-offence drug consumers
) משמשת כאמצעי התערבות במקום
נקיטה מיידית בהליכים פליליים. גם בלוקסמבורג, קטינים ומבוגרים צעירים המצויים בקונפליקט ע ם
"החוק בשל ביצוע עבירות הקשורות לסמים עשויים להיות מופנים ל"קבוצת סולידריות של צעירים
(
youth solidarity team
) שפעילותה ממומנת בידי משרד הבריאות
ו המתפקדת, בין היתר, כאמצעי לניהול
מצבי משבר.
אפשרויות שיקומיות עבור אוכלוסיית
"המכורים
הבעייתיים"
לדברי כותבי ה דוח, ניתן ליישם חלופות או תוספות לענישה עבור אוכלוסייה המוגדרת כ"מכורים
הבעייתיים", במקרים של עבירות סמים או עבירות העשויות להיות קשורות לשימוש בסמים, כגון עבירות
27
ככלל, בספרות המקצועית מוזכרים "מכורים( "בעייתייםproblem drug users
) כקבוצת אוכלוסייה מודרת, בעלת מעמד
חברתי-כלכלי נמוך. כמו-
כן, חלקה מאופיין בבעיות דיור והיעדר בית, רמות נמוכות של השכלה ובעיות פיזיות ונפשיות
.המשפיעות על חיי היומיום שלהם ויכולותיהם התפקדויות
A Report of research carried out by the University of Bath and the University of Glasgow on behalf the
Department for Work and Pensions, Research Report No. 640, Problem drug users' experiences of
employment and the benefit system, Linda Bauld, Gordaon Hay, Jennifer McKell and Colin Carroll, 2010.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
10
מתוך
20
רכוש שייתכן ובוצעו על-
מנת לממן רכישה של סם או עבירות שבוצעו תחת השפעת סמים. מטרתן העיקרית
של חלופות אלה היא לעודד את כניסתה של האוכלוסייה האמורה לתהליך טיפול. כותבי הדוח מחלקים
את האפשרויות הקיימות לפי השלבים השונים בתהליך המשפטי, החל מן המעצר וכלה במעמד מתן גזר
הדין על-
.ידי בית המשפט
כך למשל
בשלב המעצר ,
אחת האפשרויות העומדת לרשות המשטרה היא( ""הפניית מעצרarrest
referral
)
המתאפשרת הודות לשיתוף פעולה בין המשטרה לבין מסגרות הטיפול באוכלוסיית המכורים
לסמים המקומיות. במסגרת זו משמש פרק הזמן בו שוהה העצור בתחנת המשטרה כהזדמנות ליצירת
קשר של אנשי המקצוע עמו והפנייתו, במידת האפשר, לשירותי טיפול מתאימים. בבריטניה, בה נוסדה
תוכנית זו בשנת2002
ברמה הלאומית, אין היא מהווה חלופה לתביעה או למיצוי הליכי משפט, אלא חלון
הזדמנויות המאפשר יצירת קשר עם אוכלוסיית המכורים לסמים. מאוחר יותר, שולבה תוכנית זו בתוכנית
( ההתערבות הרחבה יותרDrug Interventions Programme) שמטרתה, בין היתר, הפחתת שיעור
העבירות הקשורות בסמים באמצעות מתן מענה מותאם אישית לבגירים שביצעו עבירות למטרת מימון
רכישת סם. תוכנית זו, בה לקחו חלק מערכת המשפט הפלילי ומסגרות טיפול במכורים בסמים, יושמה
.באזורים בהם נרשמו שיעורי פשיעה גבוהים
באשר לחלופות האפשריות בשלב
הגשת התביעה כנגד
החשוד בביצוע עבירה, מציינים עורכי המחקר
האמור כי אחת החלופות בהקשר זה העומדת לרשות התביעה היא( השהיית הליכיםsuspension of
proceedings
)
כנגד החשוד. בחלק מהמדינות, כגון צרפת, לוקסמבורג ורומניה נעשה שימוש בכלי זה
במקרים של עבירות שימוש או אחזקת סמים לשימוש ,אישי בלבד. לעומתן, מדינות אחרות, ובהן בלגיה
יוון ואוסטריה מאפשרות את יישומה של חלופה זו גם במקרים בהם נעשו עבירות אחרות הקשורות
"בשימוש בסמים. בפולין למשל, נקבע כי יש לתובע זכות להשהות הליכים כנגד "משתמש בעייתי בסמים
(
problem drug user) בכל עבירה שלגביה נ קבע עונש של עד חמש שנות מאסר, וזאת בתנאי שמבצע
העבירה מתחיל בתוכנית טיפול הרלוונטית למצבו.
חלופת השהיית ההליכים אפשרית בחלק מהמדינות גם ב
שלב שלפני הכרעת הדין על-ידי בית-המשפט ,
כאשר בדרך כלל, בהסכמת החשוד בעבירה, יכול בית המשפט לדרוש את כניסתו של האדם לתהלי ך של
( שיקום למשל בבלגיה, צ'כיה, דנמרק, צרפת, לוקסמבורג ואוסטריה). במדינות אחרות כמו הונגריה ופולין
למשל, יכול אף החשוד בעבירה לבקש להפנותו לטיפול. דוגמה נוספת ליישום חלופה זו היא בהונגריה בה
קובע החוק הפלילי כי לא ייגזר עונש על מכורים לסמים שנמצאה ברשות ם כמות קטנה של סמים לשימוש
אישי, וזאת בתנאי שמבצע העבירה יציג בפני בית המשפט, לפני מתן גזר הדין, מסמך המעיד על השתתפותו
.בתוכנית טיפול, מניעה או ייעוץ באשר להתמכרותו
חלופה נוספת העומדת בפני בתי המשפט נוגעת
ל
שלב שאחרי הכרעת הדין,
והיא
השהיית ענישה . במסגרת
ז
ו העונש שנקבע על-
ידי בית המשפט
אינו מיושם , וזאת בתנאי שמי שהורשע בביצוע העבירה יעבור
בהצלחה תהליך של שיקום. כך למשל במדינות שונות, ובהן בלגיה, צ'כיה, דנמרק, צרפת, לוקסמבורג
ואוסטריה
,הסכמה של מבצע העבירה לטיפול בהתמכרותו
לקבל
ת
ייעוץ פסיכולוגי
ו
להימנע
ות
מצריכת
)סמים (הולנד) או אלכוהול (הולנד וצ'כיה,
מאפשרת הקלה בענישה בגין העבירות הקלות יותר. דוגמה
נוספת היא אסטוניה המאפשרת, לדברי עורכי המחקר האמור,
המרה של גזר דין מאסר שאורכו בין חצי
שנה לשנתיים בטיפול, וזאת בתנאי שהעבירה המקורית
נגרמה בשל התמ
כרות.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
11
מתוך
20
חלופה אחרת המוצגת בדוח האמור היא
טיפול בכפייה (
treatment without consent
) העומדת לרשות
( בתי המשפט במקרים של עבירות שבוצעו תחת מצב של שיכרון חושיםintoxication
), והיא מיושמת
כאמצעי הגנתי הן על מבצע העבירה והן על כלל הציבור. אמצעי זה אפשרי במדינות שו ,נות ובהן בולגריה
צ'כיה, דנמרק, גרמניה, ספרד, קרואטיה, ליטא, הולנד ו
סלובקיה.
בפרק הבא
נציג את התוכניות השונות שמטרתן צמצום הפגיעה כתוצאה משימוש בסמים.
4. ות( כניות שמטרתן צמצום הפגיעהHarm Reduction
) כתוצאה משימוש בסמים
ובאלכוהול
בפרק
זה נציג
תשע
תוכניות במדינות שונות עבור אוכלוסיית בני הנוער והמבוגרים המכורים לסמים ו/או
לאלכוהול שנועדו לצמצם את הפגיעה העשויה להיגרם להם .בשל התמכרות זו
,בלוקסמבורג
ב ,אירלנד
ב ,איטליה
ב
צרפת ו
ב בריטניה
מיושמות
תוכניות שמטרתן קידום אספקת שירותי
בריאות עבור מכורים המשתמשים בסמים בעיקר בהזרקה:, כדלקמן
שם הת
ו כנית
ודירוגה
Abrigado
, ברמת איכות1
28
מדינה לוקסמבורג.
קהל היעד
( אוכלוסייה בוגרת המוגדרת כמצויה בשולי החברהmarginalized drug users
)
.המשתמשת בסמים ובאלכוהול
מטרות והנחות
התוכנית
השירות נועד כדי לסייע לאוכלוסייה זו להתמודד עם מצבי החיים ולהביא להפחתת
.הפגיעה העשויה להיגרם לה כתוצאה משימוש בסמים
על-
פי ההנחה העומדת בבסיס התוכנית, המשתמשים בסמים הם אנשים עם צרכים
מיוחדים המקיימים אורח חיים ייחודי. במסגרת השירות מתאפשר קיומו של דו-
שיח בין
אורחות החיים השונים, וזאת, לדברי מנהלי התוכנית, בניגוד לקיומן של גישות אחרות
העשויות להנציח את הדרתה החברתית של א.וכלוסייה זו
מטרות נוספות של התוכנית, הן: לספק אביזרים סטריליים עבור המשתמשים בסמים
בהזרקה; החלפת מזרקים משומשים במזרקים סטריליים; מתן מידע על מניעת העברתן
של מחלות זיהומיות; פעולות שיחור אל אוכלוסיית המשתמשים בסמים; סיוע וייעוץ בעת
.מצבי משבר ועוד
שירו תי
התוכנית
במרכז ניתנים, בין היתר, שירותי מרכז יום; מקלט לילה ובו42
מיטות; שבע עמדות
( הזרקהinjection tables
( ); חדר שאיפה בפיקוח הצוות המקצועי של השירותblowroom
)
.ובו שלוש עמדות
לדברי צוות המרכז, זמינות גבוהה יותר של אביזרים סטריליים המשמשים לצריכת סם
עשויה לסייע בהפחתת הסיכון להעברת מחלות זיהומיות בין המשתמשים בסמים. עוד
לטענתם, שימוש בסמים במסגרת שבה קיים פיקוח עשוי לתרום להפחתת הסיכוי של
.המשתמש בסם להיפגע ממנת יתר
תוצאות
הערכה
עיקריות
נכון
לשנת2011
בשנה זו נוצרו62,925
קשרים של פונים עם השירות, ש הם בממוצע207
קשרים ליום בשנה
זו. התפוסה הממוצעת במקלט הלילה עמדה על87%
; נרשמו26,929
ביקורים בשנה
בעמדות צריכת הסמים (ישנם מצבים של ביקורים מרובים של אותו אדם); חולקו במסגרת
השירות170,226
מזרקים והוחזרו163,295
;
נמנעו283
מקרים בשנה של מנת יתר; ניתן
מיד
ע ל-
1,938
.פונים על שימוש בטוח יותר בחומרים ממכרים
28 European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, Abrigado (low threshold admission centre for
drug addicts), retrieved on January 24th, 2016.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
12
מתוך
20
שם
ו הת כנית
ודירוגה
Merchant's Quay Health Promotion Unit
, ברמת איכות1
29
מדינה אירלנד.
קהל
היעד
צעירים בגילאי19-16
.וכן אוכלוסייה בוגרת המשתמשת בסמים
מטרות
והנחות
התוכנית
קידום אספקתם של שירותי בריאות ותמיכה עבור המשתמשים בסמים בהזרקה. במסגרת זו
" שואפת התוכנית לפעול ליצירת קשר עם אוכלוסייה קשה לשיחורhard to reach users
;"
צמצום כמות ההרואין שב
ה נעשה שימוש על-
ידי המשתמשים בסמים; צמצום היקף השיטות
הלא בטוחות להזרקת סמים העשויות לתרום להעברת מחלות זיהומיות; שיפור רמת
.הבריאות הכללית של האוכלוסייה האמורה
אחת מהנחות הבסיס של התוכנית הוא כי קיים קושי לצפות מחלק מאוכלוסיית המשתמשים
בסמים להתחיל בתוכנ ,ית טיפול שאחד מתנאיה הוא הפסקת השימוש בסמים. לעומת זאת
קיום אפשרות להחלפת מזרקים, שאינה מעמידה אוכלוסייה זו אל מול אתגר הגמילה
המי
י
דית, מאפשר יצירת קשר עם אוכלוסייה
זו, ומהווה פתח לנקיטה בצעדים שמטרתם
.להפחית מן הסיכונים הכרוכים בהזרקת סמים
כמו-כן , לדברי מנהלי התוכנית, יש ביכולתה של גישה זו לעודד את המשתתפים לבחון את
מצבם מחדש .ולשאוף לקיום אורח חיים בריא הנחת המוצא של
התוכנית ה
י א כי הבסיס
לשינוי התנהגות
י
הוא יידוע המשתמשים בסמים אודות הסיבות לכך שהשינוי הוא הכרחי
.ואספקת האמצעים לביצועו
שירותי
התוכנית
.החלפת מזרקים משומשים וקידום יצירת קשר עם שירותי בריאות כלליים
תוצאות
הערכה
עיקריות
על-
פי הערכת התוכנית שמועד ביצועה לא צוין, במהלך18
חודשי ההערכה, ביקרו
במסגרת
השירות1,337
פונים חדשים, ש עבור כמחציתם, היתה זו הפעם הראשונה בה יצרו קשר עם
.שירות כלשהו בתחום הטיפול במשתמשים בסמים
לטענת מבצעי ההערכה, ממצא זה מאושש את הנחת צוות התוכנית כי מסגרת השירות
.מאפשרת יצירת קשר עם האוכלוסיות הקשות יותר לשיחור
שם הת
ו כנית
ודירוגה
Drop In Centre
, ברמת איכות1
30
מדינה איטליה.
קהל היעד
.אוכלוסייה בוגרת חסרת מסגרת מגורים קבועה, המשתמשת בסמים ובאלכוהול
מטרות והנחות
התוכנית
תוכנית זו נועדה, בין היתר, להגביר את נגישותה של האוכלוסייה האמורה לשירותים
שנועדו להפחית מן הפגיעה
ש .עשויה להיגרם כתוצאה משימוש בסמים
שירותי
התוכנית
:מתן מענה מיידי שיש בו כדי לשפר את איכות חייהם של המשתמשים בסמים, ובין היתר
לצד אספקת אב יזרים סטריליים, גם מתן מקום לינה, מקלחת ויצירת מסגרת המאפשרת
.תהליך שינוי התנהגות
תוצאות
הערכה
עיקריות
על-פי נתוני ההערכה שמועד ביצועה לא צוין, כ-
17%
מן מהפונים לשירות עשו שימוש
בפעילויות והשירותים המוצעים במסגרתו.
29 European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, Merchants' Quay Health Promotion Unit,
retrieved on January 24th,
30 European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, Drop-in Centre, retrieved on January 24th, 2016.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
13
מתוך
20
שם
ו הת כנית
ודירוגה
תוכנית ל חלוקה ללא תשלום של חומרים מפחיתי סיכון הקשורים לשימוש בחומרים
פסיכואקטיביים
, ברמת איכות1
31
מדינה צרפת.
קהל היעד
צעירים בגילאי20-15
ואוכלוסייה בוגרת המשתמשים בסמים.
מטרות
והנחות
התוכנית
למנוע מאוכלוסיית המשתמשים בסמים הדבקות ב נגיפים
שונים ובהם, איידס והפטיטיס B
ו-
C, בשל השימוש החוזר במחטים לצורך הזרקה. כדי להנגיש
את השירות לאוכלוסייה רחבה
ככל הניתן, קבלת ציוד הזרקה סטרילי אינה מותנית במסירת ציוד משומש והיא נעשית בבתי-
המרקחת
. כמו-
כן, הנחת התוכנית היא כי יש להציע את השירות הניתן לאוכלוסיות נוספות
,העושות שימוש במחטים, כמו חולי סוכרת וזאת
על-מנת להפחית מן הסטיגמה הקי ימת בין
.שימוש במחטים לבין צריכת סמים
שירותי
התוכנית
חלוקה חופשית (לא מדובר בתוכנית להחלפת מזרקים) של אביזרים סטריליים שונים בהם
נעשה שימוש בהזרקת סמים במסגרת בתי-
.המרקחת
תוצאות
הערכה
עיקריות
מבצעי ההערכה מציינים כי אופי התוכנית אינו מאפשר לקבוע בוודאות את היקף האוכלוסייה
שלקחה חלק בתוכנית ואת מאפייניה. בין השנים2002-1999
חולקו6,868-2,735
ערכות
.בהתאמה
שם הת
ו כנית
ודירוגה
Peer to Peer Project
, ברמת
איכות2
32
מדינה בריטניה.
קהל היעד לא צוין.
מטרות והנחות
התוכנית
קידום המודעות בקרב המשתמשים בסמים ובמיוחד בקרב אוכלוסיית המשתמשים
הקשה יותר לאיתור ושאינה נמצאת בקשר עם שירותי הטיפול והתמיכה בתחומים
;הבאים: הסכנות הטמונות בשימוש באביזרים שאינם סטריליים לצורך הזרקת סמים
מניעת מנת יתר של סם; פעולות בהן יש לנקוט בעת מקרה
ח;ירום רפואי נגיפים
המועברים
.באמצעות דם ועוד
על-
פי הנחת התוכנית, בוגרי התוכנית המצוידים במידע מהימן על הנושאים האמורים יוכל
( להפיץ מידע זה בקרב "קבוצת השווים" שלהםpeer group
) ובכך להגדיל את תפוצתו של
.המידע החיוני
שירותי
התוכנית ות
כנית
.בת שישה מפגשים במסגרתה מוצגים הנושאים לעיל
תוצאות
הערכה
עיקריות
נכון
לשנת2011
על-
פי תוצאות ההערכה שמועדה לא צוין, חלק נכבד ממשתתפי התוכנית העידו על עלייה
משמעותית בהבנתם את נושא ההדבקה ב נגיפים
באמצעות דם ובמודעות שלהם לצורך
בשימוש באביזרי הזרק ה סטריליים. בנוסף, היה ביכולתם לתאר את הפעולות שיש לבצע
במקרים של מנת יתר וכן חלה עלייה במספר המשתתפים בתוכניות שחשו בנוח ליצור קשר
עם שירותי החירום במצבים אלה. נוסף על כך חלה עלייה במודעות המשתתפים לתוכניות
הטיפול
.ולחשיבותו עבור המשתמשים בסמים
31 European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, Free Distribution of Risk Reduction Materials
Related to the Use of Psychoactive Substances, retrieved on January 24th, 2016.
32 European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, Peer to Peer (P2P) project, retrieved on February
14th, 2016.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
14
מתוך
20
להלן נציג
דוגמאות ל ,ארבע תוכניות באוסטריה
ב ,אירלנד
ב
יוון ו
ב הולנד שמטרתן יצירת קשר ראשוני עם
.מכורים צעירים או בוגרים במטרה לחשוף אותם לשירותי הבריאות והתמיכה המוצעים לאוכלוסייה זו
שם הת
ו כנית
ודירוגה
תוכניתMDA Basecamp
, ברמת איכות1
33
מדינה אוסטריה.
קהל היעד
צעירים בגילאי20-13
.המשתמשים בסמים ובאלכוהול
מטרות והנחות
התוכנית
יידוע בני נוער וצעירים הצורכים סמים על הסיכונים של אורח החיים האמור; מניעת
.התדרדרות במצבם של הצעירים הצורכים סמים ומניעת התמכרות ארוכת טווח
הנחת התוכנית היא כי ככלל, אין די בהצגת המידע אודות הסיכונים כדי להביא לשינוי
התנהגות. עם זאת, הצגת המידע באופן המותאם לסיטואציה ולקהל היעד
משפרת את
.הסיכוי לכך שתיווצר תשתית לפעילות המשך שתוכל לחזק את הקשר הראשוני שנוצר
שירותי
התוכנית
,השירות פועל באמצעות "עבודת שטח" הנעשית במועדוני ריקודים ואירועי נוער וצעירים
במסגרתה מספקים נציגי התוכנית מידע ראשוני על השלכות השימוש בסמים; מחלקים
משקאות קלים ואמצעי מניעה; מציעים סיוע פסיכו-
חברתי ובונים מערכת של יחסי אמון
.עם בני הנוער
עוד מפעיל השירו ת פעולות תרבות ופנאי עבור בני נוער, כחלופה להתנהגות של צריכת
.'הסם, ובהן: סדנאות מוזיקה, הגשת תכניות רדיו וכו
תוצאות
הערכה
עיקריות
נכון
לשנת2002
על-
פי הערכת התוכנית מתוך1,670
קשרים שנוצרו באירועי צעירים בשנה זו כ-
700
כונו
( "כ"קשרים מחייביםbinding contacts
), כלומר קשרים שבמסגרתם התאפשר ייעוץ או
מתן מידע עבור הנוגעים בדבר או הקשורים אליהם. כמו-כן, התקיימו בשנ
ה
זו24
התייעצויות ארוכות טווח. עוד במסגרת השירות התקיימו תוכניות מיוחדות כגון תוכנית
רדיו בהפקת הצעירים; תצוגת אופנה; סדנאות מוזיקה ושיעורי עזר.ה ראשונה
שם
ו הת כנית
ודירוגה
ICON Drugs Support Services
,
ברמת איכות1
34
מ דינה אירלנד.
קהל היעד
.אוכלוסייה בוגרת המשתמשת בסמים
מטרות
והנחות
התוכנית
תוכנית קהילתית שמטרת
ה המרכזית
היא להוות תחנה ראשונה ברצף השירותים הניתנים
עבור אוכלוסיית המשתמשים בסמים ו
ל ,בני משפחותיהם תחנה
שניתן לפנות
אליה בכל עת
.לקבלת תמיכה, ייעוץ, טיפול חירום וסיוע
שירותי
התוכנית
אספקת מידע על שירותי טיפול עבור אוכלוסיית ה משתמשים בסמים; שימור הקשר עם
הפונים לקבלת שירותי התוכנית; העצמת הפונים כדי לשמור על תהליך החלמתם
מהתמכרות.; שיחור באמצעות סיורים ועריכת ביקורים בבתי חולים ובתי כלא
ההנחה בבסיס התוכנית היא כי טיפול בבעיה חברתית כמו שימוש נרחב בסמים וסחר בסמים
מחייב את התערב
ות הקהילה המקומית. לדברי מקימי ה
תוכנית
, מיקומ
ה
בלב הקהילה
המקומית מאפשר ל
ה להוות תחנה הראשונה עבור אוכלוסיי ת המשתמשים בסמים השימוש
.בסמים
תוצאות
הערכה
עיקריות
על-
פי הערכת התוכנית העדכנית ביותר, בין השנים2002-2000
עשו שימוש בשירות זה330
פונים, רובם פונים חדשים המעידים, לדברי צוות התוכנית, על הצורך המתמשך והמתרחב
לשירות זה . בממוצע, במרכז נרשמו25
מגעים עם פונים מדי יום. חלק מן הפונים אומנם הופנו
33 European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, MDA Basecamp, retrieved on January 24th, 2016.
34 European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, ICON drugs support services (IDSSP), retrieved
on January 24th, 2016.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
15
מתוך
20
שם
ו הת כנית
ודירוגה
ICON Drugs Support Services
,
ברמת איכות1
34
,לשירותים אחרים לאחר ביקורם הראשון ולא חזרו
אך
רוב הפונים ביקרו במרכז יותר מפעם
,אחת מה שמצביע
,לדברי עורכי ההערכה
על כך ש הפונים
ר
או ב
ות כנית
לא רק גורם מפנה ,
אלא גם כתובת לקבלת סיוע.
שם
ו הת כנית
ודירוגה
Exelixis
Multiple Intervention Centre
, ברמת איכות1
35
מ
דינה יוון.
קהל היעד אוכלוסייה המשתמשת בסמים.
מטרות
והנחות
התוכנית
מטרת העל היא הפחתת הפגיעה האפשרית כתוצאה משימוש בסמים על-
ידי אספקת שירותי
תמיכה המאפשרים למשתמשים בסמים לשפר את איכות חייהם ולהתמודד טוב יותר עם
מצבי חיים מורכבים. התוכנית נוסדה כדי לספק מענה למשתמשים בסמים שאין ברצונם
להתחיל בתוכנית טיפול והם משתייכים לקבוצות המוגדרות כקבוצות המצויות בשולי
( החברהmarginalized groups
.), כגון חסרי בית, אסירים לשעבר ואחרים
שירותי
התוכנית
,ארוחות, ביגוד
היגיינ
ה
אישית וכן תמיכה פסיכולוגית. במסגרת התוכנית נערכים מפגשים
.קבוצתיים, סדנאות בנושאי בריאות, קבוצות לעזרה עצמית ופעילויות פנאי
תוצאות
הערכה
עיקריות
בין
החודשים פברואר-
מרס2001
השיבו31
מתוך33
פוני המרכז על מידת שביעות רצונם
:מתוכנית זו24
מן המשיבים ציינו ;כי הם מרוצים עד מרוצים מאוד מהשירות הניתן במרכז
19
פונים דיווחו
על שביעות רצון או שביעות רצון גדולה מהסדנאות ב
נושאי הבריאות ש
הועברו
ו-
21
ציינו כי הם .מרוצים עד מרוצים מאוד מפעילות התוכנית בנושא מזון וביגוד
שם הת
ו כנית
ודירוגה
,טיפול תמיכתי עבור אוכלוסיית משתמשים בסמים מרובים עם בעיית שימוש בקראק
הנמנעת מטיפול וקשה לאיתור ,
ברמת איכות 3
36
מ
דינה הולנד.
קהל היעד צעירים בגילאי
21-17
המשתמשים בסמים ולאלכוהול.
מטרות
והנחות
התוכנית
הפחתת הסכנות לבריאות הציבור; הקמת מסגרת טיפול עבור אוכלוסיית המשתמשים
בקראק שעדיין אינם מטופלים; איתור אוכלוסיית המשתמשים בקראק ועידודה להתחיל
.בטיפול
הנחת התוכנית היא כי באמצעות שיפור מידת השליטה העצ
מית של המשתמשים בקראק,
על-ידי פעילות חינוכית ותמיכה פסיכו-חברתית,
ניתן לשפר או לייצב את מצב הבריאות של
.אוכלוסייה זו ובעקבות כך גם את היקף הסכנה לבריאות הציבור
שירותי
התוכנית
.תמיכה וייעוץ; התערבות בעת משבר; טיפול רפואי; טיפול בחובות כספיים
35 European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, Multiple Intervention Centre Exelixis: Off Club
Support Centre for Drug Users, retrieved on January 24th, 2016.
36 European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, Low Treshold Supportive Care for local,
treatment-avoiding and inaccessible polydrug users with problematic crack use, retrieved on February 14th,
2016.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
16
מתוך
20
תוצאות
הערכה
עיקריות
שיעור הנשירה שלהם מהת
ו
כנית עמד על כ-
65%
, כאשר מספר בוגריה עמד על59
מתוך170
מתחילים. במסגרת הערכת התוכנית ציינו משתתפיה כי אחת מנקודות החוזקה שלה היה
.נוכחות הצוות המקצועי והיחס האישי הניתן להם במסגרתה
5. תוכניות
( שמטרתן לסייע בהשתלבות חברתית מחודשתSocial Reintegration
)
בפרק זה נציג
דוגמאות ל
שבע
תוכניות במדינות שונות עבור אוכלוסיית בני הנוער והמבוגרים המכורים
לסמים ו/או לאלכוהול שנועדו לסייע להם בהשתלבות חברתית מחודשת. ראשית, נציג תוכניות המיושמות
באוסטריה ובאירל.נד העוסקות בסיוע לאוכלוסייה זו בדיור
שם
ו הת כנית
ודירוגה
Supervised housing
, ברמת איכות1
37
מדינה אוסטריה.
קהל היעד
.אוכלוסייה בוגרת
מטרות
והנחות
התוכנית
ההנחה בבסיס התוכנית היא כי יכולת להחזיק מסגרת דיור היא תנאי הכרחי להשתלבות
מחודשת בחברה. נוסף על כך, קיומה של מסגרת מגורים מאפשרת יציבות ויכולת להתמודד
.עם המצב הפסיכולוגי, החברתי והבריאותי
הקניית כישורי אחזקת דירה; שיפור המצב הפסיכו-סוציאלי (אישי ,, כלכלי, מקצועי, חברתי
בריאותי וכו'); הגברת העצמאות;
חיזוק הביטחון העצמי;
הקניית כישורי התמודדות;
הבניית קשרים חברתיים חדשים; איזון חובות ובחירת מקצוע;
שיפור המצב הרפואי וייצוב
השימוש בסם, תחליפיו או הימנעות. הימנעות מצריכת סמים אינה תנאי הכרחי להשתלבות
,בתוכנית.שכן שינוי התנהגות של צריכת הסמים מהווה רק חלק ממגוון מטרות השירות
שירותי
התוכנית
,דיור למשך שנתיים לאוכלוסיית המשתמשים בסמים שאין ברשותם מסגרת מגורים
המצויים בתקופה שלאחר שיא צריכת הסמים, מכורים לשעבר, נמ צאים בטיפול תרופתי או
נקיים מסמים ומעוניינים לשנות את מצבם. אוכלוסיי
ת
היעד המרכזית היא חסרי בית וכן
זוגות עם ילדים. השירות שוכר
דירות בשוק הפרטי ומספק אותן למשתתפים בתוכנית. הפונים
אינם משלמים שכירות ובסיומה הם.מופנים לדיור ארוך טווח בשוק הדיור
תוצאות
הע רכה
עיקריות
בין1996
ל-
2000
סיימו את התוכנית39
: פונים, מהם19
,משתתפים שהשלימו אותה במלואה
חמישה שעוד
לפני סיומה חל שיפור במצבם החברתי או מצב המגורים שלהם ולכן עזבו ו-
15
משתתפים סיימו את התוכנית מבלי ,שחלה הטבה כלשהי במצבם. לדברי עורכי ההערכה
מדובר בתוצאות טובות יחסית לקשיים עמם מתמודדת אוכלוסיית היעד. עוד מציינים מבצעי
ההערכה כי השלמת מלוא הת
ו כנית משמעותה לא רק הפנייה לדיור בטוח ורכישת כישורי
,החזקת דיור, אלא בדרך כלל, גם שיפור במצב התעסוקתי
ב .'איזון החובות וכו
שם
ו הת כנית
ודירוגה
Down Housing Programme
-
The Step
, ברמת איכות1
38
מדינה אירלנד.
קהל היעד
.אוכלוסייה בוגרת
37European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, Supervised Housing, retrieved on January 24th,
2016.
38 European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, The Step-Down Housing Programme, retrieved
on January 24th, 2016.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
17
מתוך
20
שם
ו הת כנית
ודירוגה
Down Housing Programme
-
The Step
, ברמת איכות1
38
מטרות
והנחות
התוכנית
לספק לפונים תמיכה שתסייע להם לפתח את כישוריהם ויכולותיהם באחזקת דיור עבור
עצמם. התוכנית נוסדה בשל היעדר מסגרת מעבר עבור אנשים שעברו גמילה מסמים שתשמש
עבורם סביבה בטוחה
ש.בה לא יהיו חשופים לסכנה של הישנות מצב ההתמכרות
שירותי
התוכנית
התוכנית מספקת לפונים די ור שבו יוכלו להתנסות בניהול משק בית וכן התייחסות לנושאים
שייתכן והשפיעו על היותם חסרי בית בעבר ויכולים להעמיד אותם בסיכון ולהיות חסרי בית
( בעתיד. כל פונה מקבל סיוע משני עובדים האמונים על מצבו והתקדמותוkey worker
ו-
case worker) ונוסף על כך קיימת תוכנית
יומית ומפגשים קבוצתיים שנועדו לסייע בפיתוח
ושיפור מיומנויות שונות, כגון ניהול מצבי משבר ודחק, ועוד. הפונים אחראים על תשלום שכר
דירה ושירותים אחרים כגון חשבונות חשמל וטלפון, ולאחר סיום התוכנית הם זוכים לליווי
בידי עובד התוכנית המלווה את הפונים למשך חצי שנה
.נוספת למציאת דיור המשך ושימורו
בנוסף השירות מלווה את הפונים שנה נוספת לפחות במתן סיוע בלימודים, בהכשרה או
ב.תעסוקה
תוצאות
הערכה
עיקריות
בין ספטמבר2005
לאוגוסט2007
השתתפו בתוכנית15
פונים, מהם12
השלימו אותה במלואה
ואילו שלושה נשרו לפני תומה. בוגרי התוכנית דיווחו כי החלטתם להשתתף בתוכנית היתה
( הנכונה עבורם, והעריכו בעיקר את הסיוע שקיבלו מהעובד האישיkey worker
) שליווה
,אותם לאורך התוכנית
וסייע ברכישתן ו
ב .פיתוחן של המיומנויות השונות
להלן
דוגמאות ל
ארבע תוכניות ב ,בלגיה
ב
אירלנד, ב
אוסטריה ובספר
ד
שמטרתן לסייע בהשתלבות בשוק
.התעסוקה
שם
ו הת כנית
ודירוגה
Knock, Knock, Swap
, ברמת איכות1
39
מדינה בלגיה.
קהל היעד
האוכלוסייה הבוגרת המשתמשת בסמים.ובאלכוהול
מטרות
והנחות
התוכנית
מטרת התוכנית היא הקניית תחושת ביטחון עצמי וערך עצמי באמצעות השתתפות
בקואופרטיב של שירותים. ההנחה בבסיס התוכנית היא כי רבים מקרב אוכלוסיית
המשתמשים בסמים עשויים להימצא במצב של הדרה חברתית, ללא סדר יום קבוע, מסגרת
או קשרים חב רתיים שיוכלו לספק את תחושת ההערכה העצמית הדרושה לבנייה מחודשת
.של ביטחון עצמי והשתלבות בחברה
שירותי
התוכנית
במסגרת זו מספקים משתתפי התוכנית שירותים לחברי הקהילה:, כגון
,גיהוץ, ניקיון, קניות
טיול עם הכלב, שטיפת רכב, סידורים בדואר וכו' ותמורתם זוכים למוצרי
מזון ומוצרים
,אחרים עבור המסגרת בה הם נמצאים. מטרתה של התוכנית לסגל למשתתפיה סדר יום
מסגרת שבה יוכלו לקחת אחריות על פעולות שונות, יצירת קשרים חברתיים, פיתוח כישורי
ם
:שונים וקידום ההשתלבות המחודשת בחברה. בין האתגרים העומדים בפני יוזמי התוכנית
לשכנע את הקהי לה כי השירות הוא חיוני; לשכנע ולגייס משתתפים מקרב אוכלוסיית
.המשתמשים בסמים ועוד
תוצאות
הערכה
עיקריות
במסגרת הערכת התוכנית בשנת2009
נמצא כי הקהילה בה ניתן השירות היתה שבעת רצון
מתוכנית זו. משתתפי התוכנית דיווחו על שינוי היחס כלפיהם, קבלת יחס חיובי ויציר ת
תקשורת חיובית עם הקהילה, המצביעה לדברי יוזמי התוכנית, על שינוי לטובה בתדמית
.אוכלוסייה זו
39 European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, "Toc, Toc, Troc/Knock, knock, swap", retrieved
on January 24th, 2016.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
18
מתוך
20
שם
ו הת כנית
ודירוגה
The HYPER Project
, ברמת איכות1
40
מ
דינה אירלנד.
קהל היעד
צעירים בגילאי22-18
.המשתמשים בסמים ובאלכוהול
מטרות
והנחות
התוכנית
לדברי יוזמי השירות, הפרויקט הוקם על רקע של מחסור בשירותים עבור צעירים המחלימים
מהתמכרות לסמים שגרם לכ
ך
שהופנו לתוכניות טיפוליות שנועדו למבוגרים ושלא הותאמו
לצעירים בגילאי22-18
.
שירותי
התוכנית
הפרויקט מסייע בשיקום צעירים המכורים לסמים על-
,ידי פיתוח כישוריהם הטכניים
,החברתיים וכישורי החיים. הפרויקט מעודד כישורים אלה במסגרת הפקת עיתון/מגזין
במסגרתו המשתתפים
לומדים לשתף פעולה וכן נהנים מתחושת העצמה עם השלמת
הפרויקט. העיתון המופק משמש ככלי במסגרתו משתפים משתתפי הפרויקט את הקוראים
בחוויות השליליות הקשורות לסמים וחשים כי הם
תורמים לחברה. בנוסף, מאמינים יוזמי
הפרויקט בהכנה לתעסוקה ובמילוי הצרכים השונים של הצעירים , ובהם בניית רשת חברתית
.והתפתחות אישית
תוצאות
הערכה
עיקריות
בתקופת ההערכה פורסמו5 גיליונו
ת
,של העיתון והוא חולק בבתי ספר
ב ,מכללות בקרב גורמי
,מקצוע המטפלים באוכלוסיית המכורים לסמים
ב
בתי סוהר ו
ב מרכזי צעירים. תחושת צוות
התוכנית במרס2000
היתה
כי העיתון הגשים את אחת ממטרותיו המרכזיות והיא היותו כלי
לקידום המודעות לסכנות הטמונות בשימוש .בסמים ולאפשרויות השיקום בקרב הצעירים
במסגרת פרויקט זה דיווחו יוזמי הפרויקט על כך
ש משתתפי התוכנית העידו על בניית רשת
של קבוצת שווים במסגרתה תמכו אחד בשני. עוד דיווחו היוזמים
כי חל שיפור ביכולת
.המשתתפים לסמוך אחד על השני, לנהוג בכנות, ללמוד להקשיב ולהתמודד עם קונפליקטים
שם
ו הת כנית
ודירוגה
Abrakadabra
–
השתלבות מחודשת בחברה של מכורים לסמים באמצעות השתלבות
בשוק התעסוקה, ברמת איכות1
41
מדינה אוסטריה.
קהל היעד
אוכלוסייה בוגרת וצעירים בגילאי18-15
.המשתמשים בסמים
מטרות
והנחות
התוכנית
על-
פי ההנחה שבבסיס התוכנית משתמשים בסמים חסרי תעסוקה מתקשים לתכנן ולנהל
אורח חיים פעיל ובריא, כאשר אימוץ הדרגתי של אורח חיים מובנה ומסודר עשוי לעודד
אותם לשנות את אורח חייהם. פרויקט זה הוקם בפרובינציית טירול על רקע מחסור במענים
לסיוע בהשתלבות בתעסוקה עבור
.אוכלוסיית המשתמשים בסמים
שירותי
התוכנית
השתלבות בתעסוקה בתוך כשנה מיום כניסתם לתוכנית באמצעות הכשרה וסיוע בהשתלבות
.בשוק התעסוקה. במקביל, מסייעת התוכנית בהכשרה מקצועית, תמיכה וייעוץ
תוצאות
הערכה
עיקריות
מנתונים שהוצגו בהערכת התוכנית לא ניתן לקבל מידע על מידת הצלחה. עם זאת, אחת מן
המסקנות של עבודת
הערכה שנעש
ת ה היא כי שיעורי הנשירה של פונים שהושמו במקומות
עבודה היו יחסית גבוהים (לא צוין), אם כי לדברי עורכי ההערכה אין משמעו של הדבר כי
ו הת כנית נכשלה, שכן ייתכן והיה בניסיון זה משום התחלה המעודדת שינוי ורצון להתחלה
.חדשה
European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, the Hyper Project, retrieved on January 24th, 2016.
41 European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, Abrakadabra: (Re-)socialization of drug addicts
by integration into the labour market, retrieved on January 2016.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
19
מתוך
20
שם
ו הת כנית
ודירוגה
Occupational Guidance Service for Recovering Drug Addicts
,
ברמת איכות1
42
מדינה ספרד.
קהל היעד
.האוכלוסייה הבוגרת המשתמשת בסמים ובאלכוהול
מטרות
והנחות
התוכנית
לדברי מקימי השירות, אחד האתגרים המשמעותיים העומדים בפני אוכלוסיית המשתמשים
,בסמים והמכורים לשעבר הוא הנגישות לשוק העבודה, בין היתר, בשל היעדר השכלה מספקת
הסטיגמה הקשורה לאוכלוסייה זו ועוד. התוכנית מהווה מוקד המאפשר את פיתוח הכישורים
של הפונים וכן מעין "לשכ ת תעסוקה" המאפשרת ליצור רשת של חברות שותפות שיספקו
.הזדמנויות תעסוקתיות לפונים
שירותי
התוכנית
התוכנית נועדה לספק לאוכלוסייה המחלימה מהתמכרות לסמים הכנה לעולם התעסוקה
.ותיווך תעסוקתי לאיתור מקום תעסוקה מתאים
תוצאות
הערכה
עיקריות
לא צוין.
6. ום כ סי
כאמור, קיים קושי לבחון את תוכניות
השיקום השונות במנותק מההקשר הכולל שכן, התוכניות במדינות
השונות מושפעות מהמדיניות הכללית באשר לשימוש בסמים ובאלכוהול המיושמת במדינות אלה
ומהחקיקה המסדירה אותה, כמו גם ממאפייני מערכת הביטחון הסוציאלי הנהוגה בה, מאופי ומבנה
מערכת הבריאות, מהתרבות החברתית וממ אפיינים אחרים. עם זאת, ניתן לראות שהמדינות פועלות
ליצירת תוכניות שמיועדות לגיל
א ים שונים, למכורים במצבים שונים
ו שנועדו לענות על צרכים מגוונים
כגון: יצירת קשר עם שירותי בריאות וטיפול לצד השתלבות מחודשת בשוק התעסוקה ו סיוע במציאת
.פתרונות דיור
באשר
לתוכניות ש הוצגו ,במסמך זה, כפי שצוין בספרות המקצועית שהובאה לעיל קיים קושי להעריך
באופן חד משמעי את יעילות החלופות הננקטות במדינות השונות ואת מידת הצלחתן הקשורה, לדברי
הכותבים, בין היתר, ברמת התאמתן לאוכלוסיות ולפרטים המסוימים שכלפיהם יושמו.
43
,כך לדוגמה
באשר לחלופות מאסר או ענישה, לדברי כותבי הדוח בנושא חלופות או תוספות קיימות
( לענישה של עבריינים צורכי סמיםusing offenders
-
Alternatives to punishment for drug) שפור ט
בפרק מספר3
במסמך זה, אחת ההשלכות של יישום החלופות השונות הוא גידול בהיקף מבצעי העבירות
המשתמשים בסמים המוסטים ממערכת המשפט הפלילית, וזאת מבלי שייערך מעקב שיטתי או בקרה
כלשהי על מידת היעילות של החלופות הננקטות
. לדברי הכותבים, במדינות בהן אכן נעשתה הבקרה
האמורה, תוצאותיה לא היו חד משמעיות. אחת הסיבות להיעדר
ה של מסקנה ברורה ,, סבורים החוקרים
היא כי מטרות החלופות השונות המיושמות לא הוגדרו
ב אופן בהיר מספיק (כגון: הפחתת שיעורי
42 European Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction, Occupational Guidance Service for Recovering
Drug Addicts, retrieved on January 24th, 2016.
43 United Nations Office on Drugs and Crimes, TREATNET Quality Standards for Drug Dependence Treatment
and Care Services, 2012.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
20
מתוך
20
הכליאה; טיפול בהתמכרות; הפחתת היקף הפשיעה על רקע סמים;
הפחתת העומס בבתי המשפט
ו
כדומ
ה ). לדברי כותבי הדוח, יש צורך בניטור והערכה של התוכניות האמורות ושיפור אופן התיעוד של
ביצוען על-
מנת שניתן יהיה ללמוד
מכך על
.היבטים שונים של ישומן
עוד עולה מן הדוח האמור, כי קיימת חשיבות לקיומו של טווח רחב של תוכניות התערבות מגוונות
ש
יסייע
ו
בהתאמתן באופן
מיטבי לצרכי הפרט. בהקשר זה נציין כי מפרסום של משרד האו"ם לנושאי סמים ופשיעה
לעניין אמות מידה לטיפול ו
ל( שירותים הניתנים לאוכלוסייה שפיתחה תלות בסמיםTreatment Quality
Standards for Drug Dependence Treatment and Care Services
) משנת2012
עולה, כי בטיפול יעיל
בתלות בסמים קיימת חשיבות רבה לנגישות הנפגע מסמים לשירותי טיפול ושיקום איכותיים, תוך צמצום
המחסומים המגבילים את נגישות הפונים לשירותי טיפול וולונטריים. על-
פי הדוח, על שירותים אלה
להיות נגישים, בין היתר, מבחינת מיקומם, שעות הפתיחה שלהם, דרכי ההגעה ובטיחות הסביבה בה הם
.נמצאים44
'כתיבה: פלורה קוך דבידוביץ
אישור: שלי לוי, ראשת צוות
44
.שם