חומר רקע

הכנסת מרכז המחקר והמידע ,ירושלים כ"א ב סיוון ע תש"ה 8 ב יוני 2015 מידע בנושא "נגישות אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות" מסמך זה נכתב לקראת דיון של ועדת המדע ו הטכנולוגיה " של הכנסת בנושא טכנולוגי ה בשירות הנגישות ל אנשים עם מוגבל ויות " והוא מעדכן מסמך קודם של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא1 . המסמך מציג נתונים על שימוש במחשב ובאינטרנט בקרב אנשים עם מוגבלויות ועל נגישותם של אתרי .האינטרנט הממשלתיים 1. רקע רשת האינטרנט משמשת כיום ליישומים רבים, ובהם צפייה, הורדה והעלאה של תכנים (טקסט , אודיו ווידיאו), כתיבה וקריא ה של דואר אלקטרוני, הזמנה וקנייה של שירותים שונים– .פרטיים וציבוריים הרשת מספקת כלים שונים, המשרתים הן את המשתמש הפרטי והן את המגזר העסקי והציבורי ו הפכה לכלי עבודה חיונ י לרוב הארגונים בישראל ובעולם. לרבים היא משמשת לא רק כלי ע בודה אלא גם אמצעי תקשורת חברתי ותרבותי מרכזי. ככלל, הרשת מאפשרת גישה נוחה למידע ולשירותים, ללא צורך בנוכחות .פיזית של המשתמשים, נותני השירות ומקבלי השירות, ומכאן חשיבותה הרבה המונח פער דיגיטלי משמש לתיאור מצב שבו לקבוצות שונות באוכלוסייה יש רמות שונות של ג ישה לסביבה דיגיטלית– מחשבים, תוכנות ואינטרנט, ורמות שונות של אוריינות דיגיטלית– מיומנויות .וכישורי למידה ועבודה בסביבה ממוחשבת2 היכולת להשיג מידע, לעבד ולבחון אותו באופן ביקורתי ולהתמודד עם שטף המידע– כל זאת באמצעות טכנולוגיות המחשב והאינטרנט– הופכת בעידן המידע לכלי ולמיומנות חיוניים. יכולת זו עשויה לאפשר ניידות חברתית, ומאידך גיסא, העדרה צפוי להחריף את הפערים החברתיים הקיימים. מכאן כי צמצום .הפער הדיגיטלי הוא יעד חברתי וכלכלי חשוב3 ,חשיבותה הרבה של הרשת מועצמת בייחוד במקרה של אנשים עם מוגבלויות. הרש ת מאפשרת זמינות ונגישות לשירותים ולמידע, מהווה זירה למעורבות חברתית ומשפרת את טווח אפשרויות התקשורת עם הסביבה. כל אלה, חשובים בייחוד במקרה של אנשים עם מוגבלות לאור הפוטנציאל לגשר על פערים פיזיים, גיאוגרפיים וכלכליים.הקיימים בעולם הממשי4 1 מרכז המחקר וה" ,מידע של הכנסת נגישות אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלויות ,", רועי גולדשמידט10 בדצמבר2007 . 2 ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "צמצום הפער הדיגיטלי", רועי גולדשמידט13 במאי2007 . 3 .שם 4 Dobransky Kerry and Hargittai Eszter, "The Disability Divide in Internet Access and Use", Information Communication and Society. 2006 ;9(3):313-334. 2 2. שימוש במחשב ובאינ טרנט בקרב אנשים עם מוגבלות אוכלוסיות שונות של בעלי מוגבלויות ולקויות ניצבות בפני חסמי נגישות למחשב ולאינטרנט: בעלי מוגבלות מוטורית; בעלי מוגבלות קוגניטיבית (דוגמת הפרעות קשב וריכוז); לקויי שמיעה ובפרט לקויי ראייה. לבד מסוגיות של בעלות על מחשב ואינטרנט ושל אוריינות מחשב– שהם כאמור גורמים כלליים המשפיעים על השימוש בטכנולוגיות המידע בכלל האוכלוסייה, זקוקים בעלי מוגבלויות לשני אלמנטים :נוספים ,טכנולוגיות מסייעות ,דוגמת תוכנות "קוראות מסך", מקלדות לבעלי מוגבלות בגפיים העליונות מקלדות ברייל ועוד; ו סביבת אינטרנט נגישה שהיא בהפשטה סביבת אינטרנט המעוצבת בהתאם לסטנדרטים של נגישות כך שלבעלי מוגבלויות ובפרט לקוי ר אייה יוכלו להשתמש בה בצורה מלאה ככל הניתן, כך לדוגמא באתר נגיש יסומנו הכותרות באופן המאפשר לדפדף בהן בקלות, יתויגו תמונות ויינתן תיאור קצר שלהן ולקובצי וידאו .יצורף תמלול או הסבר טקסטואלי על המוצג בסרט5 אתר אינטרנט נגיש הוא אתר המאפשר לכל משתמש, ובפרט למשתמש עיוור לצפות בתוכנו. אתר אינטרנט .אינו נגיש אם הוא לא מאפשר שימוש בטכנולוגיה מסייעת הממירה טקסט לקול, ברייל או כל אפיק אחר6 מבדיקה ראשונית שערכנו לצורך כת יבת מסמך זה לא מצאנו נתונים עדכניים על דפוסי השימוש במחשב בקרב נכים או אנשים עם מוגבלות בישראל. הנתונים שלהלן על פי עיבוד נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת2013 7, מספקים אינדיקציה חלקית על השימוש במחשב ובאינטרנט בקרב אנשים עם מוגבלות. לוח1. שיעור השימוש באי נטרנט בקרב המדווחים על בעיה בריאותית, גילאי20 - 60 , 2013 כפי שניתן לראות בלוח1 , מימין שיעור משתמשי האינטרנט מקרב המדווחים על בעיה )בריאותית (הקיימת שישה חודשים או יותר היה בשנת2013 נמוך בכמעט12% משיעורי השימוש באינטרנט בקרב אלה שלא דיווחו על .בעיה בריאותית8 לוח2. שיעור ה שימו ,ש באינטרנט בקרב המדווחים על קושי בראייה2013 9 כפי שניתן לראות בלוח 2 השימוש שיעורי באינטרנט יורדים ככל שקיים קושי רב יותר ,בראייה. לדוגמה בעוד בקרב משיבים ללא קושי בראייה, היה שיעור השימוש באינטרנט יותר מ80% , בקרב משיבים בעלי קושי רב היה שיעור השימוש פחות ממחצית(כ- 39% .) 5 " ,אייל חסקל אינם רואים ואינם נראים ברשת: בחינת נגישות אתרי האינטרנט בישראל בעבו ר ציבור העיוורים מן הזוויות החברתית והמשפטית ,", המרכז למשפט וטכנולוגיה אוניברסיטת חיפה2008 . 6 'שם, עמ11 . 7 עיבוד נתוני הסקר החברתי2013 .של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 8 כדי לצמצם בעיות בריאות תל ויות גיל, הוצאנו מן הנתונים נסקרים מעל גיל60 . 9 *ביחס לבעלי קושי רב שלא השתמשו באינטרנט טעות הדגימה היא בין25 % - % 40 "; נתוני המדווחים כי "אינם רואים בכלל לא מוצגים בטבלה כיוון שטעות הדגימה בנתונים אלה גבוהה מ40% . בעיה בריאותית השתמש באינטרנט לא השתמש באינטרנט לא השתמש כלל במחשב סה''כ 78.6% 3.4% 18.0% כן 70.0% 3.2% 26.8% לא 81.8% 3.5% 14.7% קושי בראייה השתמש באינטרנט לא השתמש באינטרנט לא הש תמש כלל במחשב סה''כ 78.6% 3.4% 18.0% אין קושי 81.5% 3.2% 15.3% יש קושי מועט63.8% 4.1% 32.1% יש קושי רב 38.8% 7.2%* 54.0% 3 3. נגישות אתרי אינטרנט כשם שתשתיות פיזיות (שבילים, מעליות וכדומה) אמורות לאפשר את ניידותם של אנשים עם מוגבלות במקומות ציבוריים, כך שימוש בסטנדרטים ייעודיי ם בת כנון ועיצוב אתרי אינטרנט יאפשר את נגישותם של אתרי אינטרנט ל אנשים עם .מוגבלות 3.1 . סטנדרט נגישות אתרי אינטרנט הסטנדרט הקיי ם לבניית אתרים נגישים, בשלוש רמות נגישות שונות (מ- A לרמה הבסיסית ועדAAA )לרמת הנגישות הגבוהה , מוגדר על ידי ארגון בינלאומי בשםW3C-World Wide Web Consortium . סטנדרט זה רווח ומקובל בכל העולם וה וא כולל טווח נרחב של המלצות כיצד להפוך תוכן מקוון לנגיש יותר. העמידה בקווים המנחים שב סטנדרט אמורים להפוך את התוכן לנגיש לקבוצות נרחבות של בעלי מוגבלות, בהם: עיוורים ולקויי ראייה, חרשים וכבדי שמיעה, בעלי הפרעות קשב וריכוז, בעלי מוגבלות תנועה ועוד . ה סטנדרט .גם יאפשר לרוב תוכן שמיש יותר למשתמשים ככלל הסטנדרט מורכב מעקרונות, הנחיות, קריטריונים להצלחה, ושיטות יישום נדרשות ומומלצות. העקרונות כוללים התייחסות לצורך בכך שהמידע ואופן ההצגה שלו באתר האינטרנט יהיו ניתנים להבנה ולתפיסה חושית, שימושיים, מובנים, ובנויים בחוזקה. מתוקפן של עקרונות אלה נקבעים קווים מנחים כגון: כדי לאפשר הבנה ותפיסה חושית של המידע, יש לספק טקסט חלופי לכל תוכן שאיננו טקסטואלי ולאפשר המרה שלו לפורמט אחר כגון כתב גדול, ברייל, דיבור, סמלים או.שפה פשוטה יותר10 מכון התקנים הישראלי אימץ בשנת2013 את ה סטנדרט ל נגישות אתרי אינטרנט של ה- W3C שנ קרא בקיצור- 2 WCAG והתקן הישראלי שהוגדר בהתאם לסטנדרט הוא התקן המחייב על פי ההנחיות שיוצגו בקצרה להלן ( ההנחיות מחייבות ככלל עמידה ברמת נגישותAA למעט במקרים ש ל בעל פטור מרמה זו שיהיה חייב הנגשה ברמהA .) 3.2 . חקיקה והנחיות סוגיית הנגישות לאתרי אינטרנט מעוגנת בבסיסה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- 1998, ובייחוד בתיקון לחוק שנתקבל במר ס 2005 – פרק הנגישות. על פי ה חוק" אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבור י ולשירות ציבורי." 11 בין השאר מגדיר החוק כחלק מחובת הנגישות "קבלת מידע "הניתן או מופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם12 . בשנת2013 הו תקנו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג- 2013 . תקנה35 לתקנות עוסקת ב"התאמות נגישות בשירות ."י אינטרנט המידע שלהלן ביחס להנגשת אתרי אינטרנט מתבסס על פרסום של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בנושא. 13 על פי התקנות יש לבצע התאמות נגישות לאתר אינטרנט שמספק "שירות ציבור י". שירות ציבורי על פי החוק הוא שירות שניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, או שירות מהמפורטים בתוספת השנייה (המיועד לכל ל )הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו ובין היתר: שירותי 10 W3C, Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.0, accessed: June 8, 2015. 11 חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- 1998 , סעיף19 .ב 12 שם, סעיף19 .א 13 " ,משרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מרכז המידע לנגישות הנגשת אתרי אינטרנט :", כניסה4 ביוני 2015 . 4 מסחר, רווחה, בריאות, השכלה )(למעט השכלה על תיכונית או חינוך בגנים ובבתי ספר ,, פנאי, ספורט תיירות, הארחה, תרבות, בידור, דת, אנר גיה, תקשורת (בזק), שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי, והשכרת כלי רכב. מי שמספק שירות לפי הגדרה זו באמצעות האינטרנט יצטרך להנגיש את .האתר ,על פי הפרסום של הנציבות ,לגבי אתרי אינטרנט שהשירות שהם מספקים הינו מידע, כמו אתרי חדשות הנציבות תפע ל להרחבת התוספת השנייה בחוק בכדי להכליל בה גם שירות זה בכל הנוגע לשירותים .הניתנים דרך האינטרנט .החובה להנגיש את האתר מוטלת על הבעלים של האתר, המחזיק, או המפעיל חובת ההנגשה איננה מוטלת על מי שעוסק בבניית אתרים אלא כאמור, על הבעלים, המחזיק או המפעיל בדומה ל חובת הנגשה פיזית של בניין המוטלת על הבעלים, המחזיק או המפעיל ולא על הקבלן המבצע במקרים בהם חייב בהתאמת נגישות נותן שירות באמצעות האינטרנט והשירות הוא על גבי פלטפורמה קיימת, הוא יידר ש לבצע את ההתאמות מבין אלה שהפלטפורמה מאפשרת בלבד; זאת להבדיל ממצב בו יש לח ייב יכולת לעצב את האתר כרצונו. חובת הנגישות חלה על כל מי שנותן שירות ציבורי(מגזר פרטי ומגזר ציבורי) והיא חלה גם על נותני .שירותים קטנים עם זאת, במקרים בהם גורס נותן שירות מהמגזר הפרטי כי התקנות מטילות עליו נטל כלכלי כבד מידי הוא יכול להגיש בקשה לפטור מהנג שה בשל נטל כבד . הן נותני שירות מהמגזר הפרטי והן נותני שירות מהמגזר הציבורי יכולים להגיש בקשה לפטור מביצוע התאמות נגישות עקב אי- היתכנות .טכנולוגית חובת הנגישות איננה מוגבלת לאתרי אינטרנט והיא חלה גם על אפליקציות ויישומים מקוונים אחרים ,המספקים שירות ציבורי .בתוכם, יישומים לטלפון חכם או למחשבי טאבלט באשר ללוחות הזמנים להנגשה, התקנות שתוקנו כאמור באוקטובר2013 :נכנסות לתוקף באופן מדורג אתר שיועלה לפני אוקטובר2015 יהיה חייב בהנגשה עד אוקטובר2016 ; ואילו אתר שיועלה לאחר אוקטובר2015 יהיה חייב להיות נגיש באופן .מיידי 3.3 . הערות על תקנות נגישות באינטרנט אנשי איגוד האינטרנט14 טוענים כי בתקנות במתכונתן הקיימת ישנן בעיות וסוגיות הדורשות תיקון :והבהרה להלן יוצגו בקצרה הערותיהן וטענותיהן  הגדרת האתרים החייבים בהנגשה : הגדרת האתרים בהתאם לכך שהם מספקים שירות ציבורי או מידע על ,שירות ציבורי, היא הגדרה מרחיבה המטילה על כלל בעלי האתרים חובת הנגשה ;חובה שלטענת האיגוד ציבור בעלי העסקים הקטנים והבינוניים אינו יכול לעמוד בה 14 מי-טל גרייבר שוורץ, מנהל העמותה תחום קשרי ק ,הילה ורגולציה, איגוד האינטרנט, דוא"ל ושיחת טלפון2 ביוני2015; מי- טל גרייבר שוורץ, "תיקון תקנות הנגשת אתרי אינטרנט", מכתב לעו"ד ערן ט ,מיר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ,משרד המשפטים11 במרץ2015 . 5  :הנגשת אפליקציות התקן הישראלי להנגשה (המבוסס על תקןWCAG 2 ) אינו עוסק בהנגשת אפליקציות וגם בעולם אין כיום תקן בתחום. הגשת בקשה לפטור בשל אי היתכנות טכנולוגית .בכל מקרה של פיתוח אפליקציה היא דרישה שתטיל על המפתחים ועל הנציבות עול  :סוגיות נוספות בשל אי הבהירות באשר לאתרים החייבים בהנגשה, ביחס לאפשרויות הגשת בקשה לפטו ר ועוד, טוענים נציגי האיגוד כי תאריכי התחולה (אוקטובר2015 עבור אתר חדש או דפים חדשים ואוקטובר2016 עבור אתר קיים) מוקדמים מידי, בפרט בשל האפשרות הקבועה בתקנות להגיש תביעה ודרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק. לטענת האיגוד יש מקום לעשות שינויים בתקנות ובין השאר להג דיר איזה שיעור דפים מונגשים יזכו אתר בהגדה כנגיש וכן להחיל את חובת ההנגשה בהדרגה , ראשית על אתרי רשויות ציבוריות וגופים גדולים ורק בהמשך על עסקים .קטנים ובינוניים לדברי יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר , העמותה רואה חשיבות רבה בנגישות בכלל זירות החיים במרח.ב הפיזי והמקוון עם זאת, לטענתו קיימות בעיות בתקנות במתכונתן, בהן: העדר הבחנה בין גופי ממשל, גופים ציבוריים וגופים גדולים לבין ;עסקים קטנים קשיים ב ,יישום התקן ביחס לאפליקציות מחסור בפעילויות ליידוע הציבור ו.הטמעה בקרב מפתחי אתרים ועוד15 לטענת גילה גרטל, יו עצת נגישות אתרי אינטרנט, למרות המחלוקות על ניסוחן של התקנות, הן נתנו דחיפה משמעותית של השוק לנושא של הנגשת אתרי אינטרנט והגופים הגדולים והבינוניים פועלים בנושא במטרה לעמוד בסטנדרטים. באשר, לטענות על העדר תקן להנגשה של אפליקציות, לטענתה העקרונות הקבועים בתק ,ן אינם טכנולוגיים אלא רעיוניים ולכן אינם בהכרח תלויי טכנולוגיה (הפרדת תוכן מתצוגה .)שימוש בצבעים בצורה מושכלת, ניגודיות ועוד, הם עקרונות רלבנטיים ללא קשר לסוג היישום16 באשר לטענה כי תחולת התקנות מוקדמת מידי, יצוין כי התקנות נקבעו כבר בשנת2013 ומועד תחולתן נקבע ל- 36-24 .חודשים ממועד קביעת התקנות באשר לעלות תכנון ועיצוב אתר אינטרנט נגיש לבעלי מוגבלויות אין ברשותנו מידע חד משמעי, אך ניתן לציין כי באם האתר מעוצב בהתאם לסטנדרטים של נגישות מלכתחילה- בעת עיצוב האתר, עלות ההנגשה נמוכה יחסית למקרים בהם יש צורך לתק ן אתר קיים. בנוסף, מורכבות האתר, גודלו וממשק המשתמש שלו הם גורמים המשפיעים על עלויות בנייתו בסטנדרט נגישות גבוה. עם זאת, לטענת גורמים שונים, צפוי כי שוק פיתוח האתרים יילמד את הנושא .ובהדרגה תרדנה העלויות17 בנוסף נטען כי בשל ירידה במחזור החיים של אתרי אינטר נט, נדרשים כיום .בעלי אתרים לבנות מחדש אתרים בתכיפות גבוהה יותר מבעבר18 לדברי עו"ד פריד מחאג'נה מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בכוונת הנציבות להציע תיקונים לתקנות, בין השאר: הגדרות ברורות לתנאים להגשת פטור בשל נטל כבד מידי, והקלות לעסקים קטנים ובי נוניים. לדבריו, התקןWCAG 2 .הוא תקן מקובל שנעשה בו שימוש בכל העולם19 4. נגישות באתרי הממשלה: תמונת מצב 15 יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל, שיחת טלפון , 4 ביוני2015 . 16 ,גילה גרטל, יועצת נגישות לאינטרנט, שיחת טלפון3 ביוני2015 . 17 מי- ,טל גרייבר שוורץ, מנהל העמותה תחום קשרי קהילה ורגולציה, איגוד האינטרנט, דוא"ל4 ביוני2015 ; ניל אוסמן, מפתח ,אתרים העוסק בנושא נגישות, שיחת טלפון8 ביוני2015 . 18 ,ניל אוסמן .שם 19 ,עו"ד פריד מחאג'נה, עו"ד, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שיחת טלפון4 ביוני2015 . 6 על פי פניות שערכנו לגורמים שונים, אין בנמצא סקירה מקיפה של מצב הנגישות של כלל האתרים בישראל או בשפה העברית, עם זאת, בקרב גופי הממשלה קיימות סקירות המספקות ת מונת מצב חלקית של .נגישות האתרים לבעלי מוגבלויות הנתונים בלוח3 להלן, נתקבלו מהיחידה לשיפור השירות הממשלתי לציבור הפועלת תחת מטה התקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה. הנתונים שלהלן הם חלקיים ונבדקו כחלק מבקרת האינטרנט של היחידה בשנת2014 . הנתונים כוללים רק את( אתרי האינטרנט של חלק מיחידות הממשלה16 אתרים), אך הם מספקים אינדיקציה מסוימת על מצב הנגישות. בעמודה הימנית מוצג הציון הכללי, ובעמודות האחרות מוצגת עמידה בתקן (שניתן לה משקל של90% מן הציון הכללי) והאפשרות לגלוש באתר רק באמצעות ( מקלדת% 10 .)מן הציון20 לוח3. נתוני היחידה לשיפור השירות הממשלתי לציבור, מטה התקשוב הממשלתי, 2014 :ציון כללי אמצעים מותאמים לקבלת שירות באתר האינטרנט לבעלי מוגבלויות (טווח ציון0 - 100 ) התאמה לתקן נגישות אתרים WCAG 2.0 רמתAA אפשרות גלישה באמצעות מקלדת בלבד כלל היחידות הנסקרות 42 40 58 הנהלת בתי המשפט73 75 50 רשות מקרקעי ישראל 68 67 83 משרד הכלכלה 63 58 100 רשות האכיפה והגבייה 62 58 92 משטרת ישראל 58 58 50 רשות התאגידים 55 50 100 שירות התעסוקה 48 42 100 משרד הבריאות 43 42 50 האפוטרופוס הכללי והכנ"ר 33 25 100 האגף לסיוע משפטי33 25 100 רשות המיסים- מיסוי מקרקעין 30 33 0 רשות המיסים- מס הכנסה 30 33 0 רשות המיסים- מע"מ 30 33 0 רישום והסדר מקרקעין 29 25 67 משרד העל י יה והקליטה 28 25 50 משרד התחבורה 24 25 17 ביטוח לאומי 23 25 0 כפי שניתן לראות בטבלה, אף אתר מן האתרים ש נסקרו לא זכה בציון מלא על נגישותו הכללית או על עמידה בסטנדרט. חמישה מן האתרים בסקירה זכו בניקוד מלא על האפשרות לגלוש בהם באמצעות מקלדת. רק שישה מן האתרים בסקירה קיבלו ציון כולל הגבוה מ- 50 . אתר הנהלת בתי המשפט זכה בציון הנגישות הגבוה ביותר מן האתרים בסקירה( 73 .) גם אתרים שחלק מהותי מעיסוקם במתן שירות .(ולא רק מידע), דוגמת אתרי רשות המיסים והביטוח הלאומי זכו בציוני נגישות נמוכים מאוד 20 איתן פסח, מנהל תחום בכיר מדד, מדידה ובקרה, היחידה לשיפור השירות הממשלתי לציבור, התקשוב הממשלתי, משרד ,ראש הממשלה, דוא"ל7 ביוני2015. ההתאמה לתקן הנגישות נב דקה באמצעות תוכנתwww.powermapper.com . והיא )מתייחסת להיקף הדפים עם בעיות נגישות (ככל שהיקף הדפים עם בעיות נגישות כדול יותר הציון נמוך יותר 7 יצוין כי דוח ממשל זמין2013 , הסוקר את פעילות אתרי הממשלה בשנת2012 ,דירג את אתרי הממשלה בין השאר תוך מתן ציונים לאתרים ביחס לנג ישותם לאנשים עם מוגבלות. קריטריון הנגישות לאנשים עם מוגבלות, היה רק אחד מבין הפרמטרים על פיהם נבחנו האתרים. ממוצע הציונים של אתרי הממשלה בקטגוריית השירות21 עבור נושא הנגישות לאנשים עם מוגבלות היה3.25 (מתוך ציון מקסימאלי של4.5 בפרמטר זה , כאשר הציון הכולל- 100); באתרים בקטגוריית מינהל ומטה22 היה הציון הממוצע3.41 . 23 מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל הנהלת ממשל זמין שפועלת במשרד ראש הממשלה תחת התקשוב הממשלתי בבקשה לקבל נתונים עדכניים על מצב הנגישות של אתרי הממשלה ועל מדיניות בנושא. למרות שמאז שנת2013 טרם פור ,סם דוח ממשל זמין חדש להבנתנו יש בידי אנשי ממשל זמין מידע עדכני על נושא הנגישות. ,עם זאת עד מועד סיום כתיבת מסמך זה לא נתקבל כל מענה, למרות פניות .חוזרות ונשנות מ תמונת המצב החלקית העולה מן המסמך נראה כי נגישותם של אתרי הממשלה שנבדקו רחוקה מלהיות .מיטבית למרות שהמדובר בגופים ציבוריים מן המעלה הראשונה אשר אמורים לאפשר קבלת שירותים לכלל האוכלוסייה, חלק מן הציבור איננו יכול ליהנות מן השירותים הללו באמצעות האינטרנט . נוסף על המימד הפרקטי של הנגישות, יש ל ה מימד הצהרתי. גופים ממשלתיים יכולים ו לה ות סמן לשוויוניו ת .ובמקרה דנן לנגישות לאוכלוסיית בעלי המוגבלויות נראה כי יש לבחון כיצד נערכים גופי הממשלה כמו גם גופים ציבוריים אחרים כדי לעמוד בחובות המוטלות עליהן מתוקף התקנות לעניין הנגשת אתרי האינטרנט. כתיבה : רועי גולדשמידט אישור : יובל וורגן, ראש צוות 21 ,לדוגמה .משרד החינוך, משרד הכלכלה, והמשרד לקליטת העלייה 22 לדוגמה, הרשו.ת לניירות ערך, המשרד לביטחון פנים ומשרד האוצר 23 ,פורטל השירותים והמידע הממשלתי דוח ממשל זמין2013 :, כניסה8 ביוני2015 .