חומר רקע
1
נייר עמדה
סוכנויות
להליך
פונדקאות חו ב"ל-
המציאות הישראלית
:כתבה חדוה אייל**
ערכה :אדוה שי
פברואר
4102
.
חוקרת
חברתית בתחום מדיניות של
טכנולוגיות רפואיות ואתיקה ,
דוקטורנטית בביה"ס למדיניות ציבורית וממשל ,באוניברסיטה העברית.
**
תודה מיוחדת לע די מורנו ואדוה שי על הקריאה הביקורתית במהלך הכנת
מסמך
.זה
2
שּוק
הפונדקאות
הבינלאומי נמצא במגמת התרחבות משמעותית ו מספר הנשים המשמשות
פונדקאיות להשכיר הולך וגדל1 .
מגמה זו לא פסחה על מדינת ישראל ובשנים האחרונות הובאו
לארץ מאות תינוקות שנולדו להורים ישראליים באמצעות פונדקאות מחוץ לארץ2.
תעשיית
הפונדקאות
בישראל
מנוהלת ברובה המכריע על ידי גורמים
עסקיים
ועל בסיס אינטרסים
כלכליים
. במרכז
ה
עומדות סוכנויות תיווך
פרטיות, ה ,משמשות חוליה מקשרת בין הלקוחות
הפונדקאיות והגורמים
הרפואיים , תוך שהן גובות עמלה בעבור שירותיהן.אלה
במאמר זה אבחן
את המערכת השיווקית המופעלת בישראל על ידי חברות התיווך המצי
ע ות שירותי פונדקאות
.בחו"ל הפניית זרקור זו אל
סוכנויות התיווך
של פונדקאות בחו"ל הפועלות בארץ
נועדה לבחון
לו י בא
תנאים חברתיים ואתיים מתבצע תהליך
ה התקשרות
והביצוע עם פונדקאיות שאינן
ישראליות,
ומהן
התפיסות המעצבות את הלגיטימציה ו/
או לחלופין
את ה הגבלות הרגולטוריות
על ביצוע.הליך פונדקאי שכזה
ניתוח הפעילות השיווקית של חברות התיווך לפונדקאות בחו"ל
י
סייע
להאיר את גבולות ומתאר
המערך
החברתי כלכלי
בו משווקת תעשיית הפונדקאות בחו"ל עבור א
זרחי ישראל.
בחינה זו
תעשה
על ידי סקירת אתרי אינטרנט של סוכנויות וארגונים שונים בישראל המשווקים פונדקאות
בחו"ל. בסקירה יכללו סוכנויות שבסיסן או סניף
מטעמן ממוקם
בישראל ושהמידע המצוי באתרי
.האינטרנט שלהן כתוב בעברית ומיועד לאזרחי ישראל
רקע כללי
במארס
9116
, נ חקק בישראל)חוק הסכם נשיאת עוברים (חוק הפונדקאות,
שנועד להסדיר את
תחום הפונדקאות ולאפשר פתרון קצה עבור נשים שאינן יכולות ל
שאת הריון ול לדת מסיבות
רפואיות .
החוק
הטי
ל
מגבלות על ,פונדקאות מסחרית אך יחד
ע
ם זאת אין הוא מגביל מ
ע ורבות
של גורמים הפו
ע
לים למטרות רווח
. בחקיקה לא נקבע
ו הסדרה ו
פיקוח
על סוכנויות התיווך ולא
הוגדרו
הליכי רישוי
ל
הן מחויבות. חוסר זה בהגדרות ורגולציות תקף הן
לגבי
ס וכנויות הפועלות
במס
גרת הסכמי
ם מקומיים והן לגבי סו
כנויות המתווכות שירותי פונדקאות בחו"ל, גם כא שר
מדובר ב
סוכנויות הפועלות במדינות בהן
רמת הפיקוח וההגנה על הנשים המשמשות פונדקאיות
.נמוכה3
פרקטיקת הפונדקאות אסורה בארצות רבות על-פי חוק ובאחרות יש לגביה הגבלים מוסדרים.
בנוסף לכך, פנו בשנת9001
באופן רשמי שמונה מדינות אירופאיות האוסרות פונדקאות
בגבולותיהן ,לקליניקות עוסקות בפונדקאות בהודו
בד
רישה כי אלה לא יעניקו
שירות לפונים
מקרב אזרחיהן
לפני שיופנו לקונסוליות של מדינותיהם, על מנת שיוסברו להם המשמעויות
החוקיות של ההליך בארצות המוצא שלהם.
4
.מציאות זו, כאמור, אינה תקפה בישראל
בהעדר חקיקה מוסדרת ברוב המדינות, ובהעדר רגולציה בינלאומית בתחום, לא ניתן לדבר על
1
,אורלי אלמגור לוטן
,פונדקאות בישראל ופונדקאות של ישראלים בחו"ל: המצב הקיים והצגת המלצות ועדה ציבורית לשינויו
,(מרכז מחקר הכנסת9099
.)
2
,נופר ליפקין ואתי סממה
ממעשה הרואי
למוצר מדף: נורמטיביזציה זוחלת
ל
פונדקאות ., משפט וממשל, טו תשע"ג979-333
.
3
שם, עמ989
.
4
שם, עמ989
.
3
המחוקק כשחקן משמעותי או על קיומה של
תשתית חקיקתית מכוונת ואחידה. במאמר זה לא
ארחיב על המשמעויות של העדר רגולציה בינלאומית, ו
יחד עם זה ול
צורך הדיון
בהמשך, חשוב
להדגיש
כי בעוד שהליך פונדקאות מקומי המתבצע בתחומי המדינה מעוגן בתוך ,מערכת חברתית
חו ,קית ופוליטית אחת
הרי ש הליך פונדקאות
ב חו"ל חוצה יבשות, ולכן גם נשען על מערכות
חוקיות וחברתיות שונות לחלוטין. ההתמודדות עם הבדלי המערכות בכל מדינה,
מעצים את
הקושי
הניצב בפני כל
.הצדדים הנוגעים בדבר לקושי זה יש להוסיף את העובדה הפשוטה כי
בהליך
פונדקאות חו"ל ,יש יותר משפה דבורה אחת
כולל שימוש של חלק מהצדדים ב שפות שאינן
בהכרח שגורות בקרב
מעורבים אחרים ,
מה שכמובן .עלול ליצור קושי תקשורתי מציאות זו
משמעה שהליך פונדקאות
ב חו"ל
חושף
את הצדדים להתמודדויות קשות בסיטואציה מורכבות
ממילא ,
במסגרתן
המרחקים הג
י אוגרפיים
משחק
ים תפקיד נוסף בעצמם ו מעצימים את תחושת
הניכור, הזר ,ות
ה.חשש מניצול והתלות במתווכים
זוהי המציאות שעל הרקע שלה פועלות, כאמור, סוכנויות התיווך. על הפערים הנפערים בין
האתיקה, התרבויות והחוקים השונים במדינות שונות, הסוכנויות אמורות לגשר. מכאן תפקידן
המרכזי בתהל יך הסכם הפונדקאות, כמקשרות בין ההורים המיועדים לנשים הפונדקאיות, ובינם
לבין מרכזי הפריון והרופאים בארצות השונות. הסוכנויות אף אחראיות להסכמים החוזיים
שנחתמים בין הצדדים. במשוואה זו, ההורים המיועדים והפונדקאיות נמצאים, לא פעם, בעמדת
חולשה ונזקקות, לעומת הסו כנויות הניצבות מולם בעמדת חוזק, בהיותן אלו "המכירות את חוקי
.המשחק" בזירות הבינלאומיות השונות והמנהלות את התהליך מתחילתו ועד סופו
סוכנויות
התיווך ל פונדקאות חו"ל
הפועלות בישראל
בחינה של המידע השיווקי הקיים ב
רשתות
,מקוונות וחברתיות
מעלה כי
בישרא ל
דהיום פ
ועלות
כאחת עשר
ה סוכנ
ו
יות תיווך לפונדקאות חו"ל .
הסוכנויות מציעות הליך פונדקאות
ב מדינות
שונות ובהן הודו, אוק
ר
אינה, ג
י
יה ג אור, תאילנד, ארה"ב
ועוד. מיפוי הסוכנויות
והמידע שה
ן
מספקות דרך אתרי האינטרנט
שבבעלותן, מא
פש ר
קבלת
מידע הן לגבי האופן בו
משווק
ההליך
ו
הן לג בי
היחס ל
נשים הפונדקאיות ,
כפי שזה נתפס
בעיני הסוכנויות .
האתרים של הסוכנויות
מכילים מידע שיווקי רב וכן ניתן לקבל מהם מ ,ידע קצר על ההליך
על ה
יתרונות שבביצוע
ההליך
,בארץ המיועדת
על ה
מחיר
המבוקש וכן על חזון או
ה'אני מאמין' של הסוכנות עצמה.
ב חלק ניכר מהאתרים
ניתן למצוא
סיפור מסגרת המהווה הסבר על נסיבות
פתיחת הסוכנות ו על
חזונם של בעלי הסוכנות
, שלרוב כולל סיפ
ור מרגש של ניסיון אישי כלשהו
אשר הוביל לתחושת
שליחות .
כך למשל הוקם
ה מרכז לפונדקאותBabybloom
)(בייבי בלום, לא חר שזוג
הומוסקסואלים הביאו את ב תם
לעולם דרך הליך פונ
ד קאות בארה"ב. אחד
מבני הזוג
החליט
" :להקים סוכנות
בעקבות ניסיונו האישי והעמימות הרבה בענף החליט ליזום פתרון שלם, נגיש
כלכלית ומוביל מקצועית."
גם סוכנות Time 4Child''הוקמה בתאילנד על-ידי זוג שחי במדינה זו
4
.ובחן את הנושא באופן אישי לדבריהם, הם
הקימו
את ה חברה מתוך
רצון לפשט את התהליך
ולהנגישו" :חשוב שכל איש שמעונין להביא ילד לעולם יוכל לע שות זאת מבלי קשר לנטייתו
המינית או מצבו המשפחתי".
בסוכנו
יו ת
אחרות עושים שימוש
בביטוים כמו"מאמ ינים בלב שלם כי המשימה שלנו היא
ל עזור
לך להביא חיים חדשים לעולם..
".
(
סוכנות'ניו לייף'
.)
"
בחרנו בשליחות וכיעד לעצמנו להקים את
שירותי הפונדקאות ..
"
(
סוכנות'מנור
'מדיק .)
"השאיפה הקמאית להורות( "..
סוכנות'
בדרך
להורות').
מתיאורים אלה עולה בבירור אסטרטגיית השיווק
של הסוכנויות, הנעשית
על ידי פניה
אישית רגשית או שימוש
בטרמינ
ולוגיה של תרומה חברתית ואלטרואיזם. מילים
כמו שליחות
וחיים חדשים
, ה
מושאלים מעולם ערכים חברתי אידיאולוגי
, מועתקים כאן אל שדה כלכלי, ו על
מנת לייצג סוכנויות שנוסדו מראש ל.מטרות רווח
בכך יש משום שימוש בדגלים אידיאולוגיים
לשירות מניעים כלכליים ובנסיון לגישור בין
הזירה החברתית לשדה הכלכלי על ידי שימוש מושכל
.בשפה ומושגים ערכיים לתיאור פעילות שבבסיסה רווח לשמו
על כך ארחיב עוד.בהמשך
היתרונות בפונדקא
ו
ת בחו
"ל כפי שאלה מוצגים באתרים :
על פי הסוכנויות יתרון
בולט ש
ל
תהליך
פונדקא ות
ב
חו"ל ,
למעט במקרה של ביצועו ,בארה"ב
הו א
היותו
פתרון זו ל
בהשוואה לפונדקאות בי
שראל .
יתרון זה מוצג לצד יתרון קבוע
נוסף,
לפיו
ה
בירוקרטיה בפניה ניצבים הלקוחות הינה
פשוטה וגמישה יותר. כך מציגים זאת כמה
:מהאתרים
:''מנור מדיק
הליך פונדקאות מיידי, ללא עיכובים וועדות. אין ועדות ב
גיאורג.יה
'משפחה חדשה'
:
גמישות-
אם לא ניתן או לא
מעוניינים
להשתמש בביציותיה של האם המיועדת ההליך
ניתן לקבל תרומת ביצית
].[כך במקור ח.א , בארץ אין אפשרות כזאת. הבירוקרטיה
כאמור
פשוטה יותר ו
אין צורך לקב
ל
.אישור של ועדה ועוד
'הזכות להורות':
נ
יתן להחליף, בהמלצת המרפאה המטפלת, פונדק אית במידה וההריון לא צלח, ללא
תוספת תשלום, בארץ ההורים המיועדים ראשיים לקבל עד6
טיפולים או עד98
חודשי
התחייבות לפונדקאית אחת בלבד. במידה
ומעוניינים בהחלפת הפונדקאית
[בישראל
].ח.א , יש לשלם פיצוי לפונדקא
ית ו
להמתין ז.מן רב עד לאיתור פונדקאית חדשה
הבירוקר
טיה המעוגנת בחוק הישראלי, הקובעת את ההכרח ב
קיומה של ועדה
ומחויבות להתמדה
בין הפונדקאית,להורים המיועדים מתוארת כאן כמיותר
ת וכג
ור
ם מעכב .
לעומת זאת, מובהר
,לקוראים,פונדקאות במקומות אחרים בעולם
במדינות בהן
לעיתים אין חוק או הת
י יחסות
,מלאה לנושא
ממקסמת את הית
רון ל
קיצור תהליכים וזמנים. המשמעות הנרמזת
היא כי בחירה
5
בפונדקאות במדינה בה יש
פחות פיקוח תביא ל
יעילות גבוהה יותר של התהליך , או במילים
אחרות-
זמן
שווה
.כסף מובן,
כי בעוד
קביעה מובלעת זו מרמזת לכך כי
הבירוקרטיה הישראלית
מעכבת את התהליך
שלא לצורך, הרי שבדברי
ם אין שום התייחסות ל אופן בו מוגדרים נהלי
הפיקוח ב מדינות היעד והאם אלה מוגדרים מתוך
מחויבות לפונדקאית וזכויותיה - הגנה מפני
היתכנות לסחר
וכדומה. אי התייחסות זו יוצרת משוואה לא מאוזנת,
במסגרה עיכוב בירוקרטי
נתפס כמכשול מקומי שיש לפסוח עליו ולא כסימן לכך כי ה בירוקרטיה הישראלית משמעה
.התמודדות ראויה או אתית יותר עם הטיפול בנושא
היחס ל
פונדקאית
התמונה
העולה מאתרי ה סוכנויות
מאפשרת
לא רק היכרות טובה יותר עם הפרופיל השיווקי
המשורטט של האשה המשמשת פונדקאית, אלא גם אשנב למעמד ו
ל יחס להם זוכה אותה אשה
.מסוכנות התיווך
בס וכנות'מנור מדיק' ערכו טבלה משוו ה בין
גיאורג
יה לישראל, בין הקר
י
טריונים להשוואה הם:
החלפת פונדקאית - בישראל אי אפשר להחליף ,ב
גיאורג יה–
לאחר
כשלון
3-3
החזרות
מוחל
פ
ת הפונדקאית מידית
""דמות
הפונדקאיות -
."בישראל "רובן בעיתיות ומוחצנות
ב
גיאורג
יה ,, לעומת זאת
הן
"עדינות שקטות נתמכות נחמדות ונאמנות."
על פי סוכנות'מנור
'מדיק,
,אם כן
המודל הרצוי לפונדקאית טובה הוא זה של אשה צייתנית
ונתמכת,
אשר .ניתן להחליפה באופן מידי וללא בעיה
ההשוואה המובאת באתר בין ה נשים
ה
ישראליות ל ,בין הנשים הגיאורגיאניות
מלמדת
גם על
הח
פצה של
נשים דרך שימוש בגופן
ופו
ריותן . ההליך כולו מתבצע תוך הבטחה שהפונדקאיות לא יהיו בעייתיות כמו עמיתותיהן
,מישראל
או במילים אחרות - מבלי שתבענה את דעתן ו
רצונות
יהן או תתבענה את זכויות
יהן.
5
באתרי הסוכנויות
מתגאים בהיצע
הנרחב של נשים המעוניינות לשמש .פונדקאיות
בא תר סוכנות
:'הזכות להורות' נכתב "
,באוקראינה קיים מאגר גדול של פונדקאיות בריאות וכשירות לתפקיד
ומכאן זמן ההמתנה לפונדקאיות קצר מאוד ."
'באתר הסוכנות 'מנור מדיק מצו ין כי בתאילנד אף
מברכים על ההרחבה של היקף הפונדקאות בארצם .
לאור
הפ רסומים התקשורתיים האחרונים
בנו
גע לפונדקאות של ישראלים בתאילנד,
6 קשה שלא לתהות לגבי ההח ,לטיות שבהצהרה זו
5
,"באופן לא מפתיע, שימוש בשפה דומה המתארת באופן מילולי נשים לצורך "שיווק יתרונותיהן
ניתן למצוא
גם בשוק הבינ"ל
המקביל של
מכירת ביציות. בתחקיר ש ערך רן רזניק בנושא מכירת ביציות באוקראינה עבור
לקוחות מ
ישראל הוא כותב :
"הנשים
האלה לא עצובות, הן כנועות", מנסה ד"ר גבע להסביר את מצבן של הנשים קשות היום, שנאלצו בשל קשיי הפרנסה במדינה
שמרבית תושביה עניים (המשכורת הממוצעת באוקראינה היא350-990
)יורו לחודש לעבור טיפולים רפואיים שסיכונים בצידם
ולקבל תמורתם9,000-500
יורו. ד"ר
ואלרי
,זורקין: מנהל המרפאה האוקראיני "תשאל אותי במקומה מדוע היא עושה זאת ואני
אשיב לך-
בגלל הכסף. היו מקרים שהנשים ביקשו מקדמה לתשלום עבור הביציות, כי לא היה להן כסף בשביל להאכיל את
ילד."יהן
,מתוך רן ,רזניק''יריד הביציות , ישראל היום, מיום90.6.9099
.
http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=11558
6
אתר משרד החוץ, הליכי פונדקאות בתאילנד–
,אזהרת מסע93.99.9093
,
http://mfa.gov.il/MFAHEB/ConsularService/TravelAdvisory/Pages/Thailand_241213.aspx
6
ו
האשליה שהיא יוצרת לכאורה.
,כך או כך
ןרפ מס ה
לכאורי ה
רב של הנשים
הפונות לפונדקאות
הופך למאגר
נתונים או "קטלוג" והבאת"שפע מאותו "מוצר,
מדגימה את ההצלחה והמקצועיות
של הסוכנות המביאה או.תו בפני לקוחותיה הפוטנציאליים
ה
סוכנו
יו 'ת 'תמוז 'ו'בדרך להורות
מ תייחסות באתריהן לסיבות
ש בשלן
נשים פונדקאיות
מהודו
פונות
להליך פונדקא
, ו תו מספקות
דרך זה גם הצצה לעולמן ורצונותיהן. ב אתר סוכנות''תמוז
:נכתב "המוטיבציה של הפונדקאיות היא בעיקרה כלכלית. התהליך הז ה מאפשר להן להבטיח את
עתיד ילדיהן ומשפחתן"
.כלומר , לגרסת הסוכנות הפנייה של נשים
מ הודו להליך פונדקאות נעשית
כחלק מ
נסיון ל .הישרדות הכלכלית הדבר מובא כעובדה מרומזת והשאלה מה משמעות מעשה זה
על חופש הבחירה שלהן
.אינה מוזכרת, כמובן
גם על כך
אדון
.בהמשך
ההתקשר
ות הכספית עם הפונדקאית מוזכרת גם כחלק ממענה מקדמי לשאלות שעשויות
להעלות
חשש בלב הלקוחות הפוטנציאליים. כך למשל באתר הסוכנות'בדרך להורות' מוצגת ה שאלה–
"
?איך ניתן לוודא שהפונדקאית תמסור את הילוד לאחר לידתו" והתשובה על פיהם" :
האם
הפונדקאית משתתפת בהליך לצורך פיצוי כספי בלבד".
:בנוסף, נכתב באתרם"
התשלום האחרון
לאם הפונדקאי ת מועבר לה רק לאחר רישום הילוד כישראלי בשגרירות בחו"ל והוצאת מסמך
...נסיעה עבורו ."
קריאה ביקורתית בטקסטים השיווקיים באתר, מעלה אם כן את התובנה כי הסיבה
לפניית
הנשים לפונדקאות היא
מצוקה
כ כל .לית מהתיאורים עולה בבירור כי העוני והניסיון לחיים טובים
יותר
הם המניעים את הנשים להליך ה מורכב ובעל הסיכונים. אולם ההסבר המתואר לא נועד
לבירור אתי
,בלבד אלא גם ואולי בעיקר כדי לשמש סוג של ביטחון עבור ההורים המיועדים ,
המבקשים לוודא כי ה
נשים ימסרו את התינוק
ות ללא בעיה. חשוב ל
הדגיש כי ההורים המיועדים,
כמו גם הסוכנויות
,עצמן אינם האחראי
י
ם לעוני ולמצוקה של הנשים באותן מדינות
. יחד עם זה,
קשה להתעלם מה הקשר שנעשה באתרים בתיאור תנאי העוני ה בו נשים הללו
מצויות
ובין היותו
של עוני זה חלק מהערבונות וה
ביטחונות לקיום ה
חוזה .
על הקשר
ש בין
ההורים המיועדים לאשה הפונדקאית
על פי מחקרים שונים7 ,ה קשר בין הפונדקאית וההורים המיועדים
הוא בעל משמ
עות רבה לג בי
הפונדקאית . קשר זה משפיע רבות על
יחסה של הפונדקאית לתהליך,
בציר מדומיין
ש נע בין
תחושת סיפוק והעצמה לבין תחושת.ניצול
במחקרים
מודגש כי
רק
יחסים מכבדים וראויים ב ין
.נ. יעקב .ש. צזנה
"לא התקבלו מכתבים בחתימת הפונדקא"יות ,, ישראל היום99.9.9093
http://www.israelhayom.co.il/article/151393
7
,אתי סממה
הרחם שלי התינוק שלה:
המניעים לפונדקאות כפי שמשתקפים בסיפורן של נשים פונדקאיות בישראל (עבודת גמר
לתואר "מוסמך ב ,עבודה סוציאלית", האוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחיית פרופ' רות לנדאו9009
,);אתי סממה חוק
הסכמים לנשיאת עוברים (פונדקאות): חזון, מדיניות ומציאות
,"(חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לניהול מערכות בריאות
אוניברסיטת בן-
גוריון, בהנחיית פרופ' חיים ראובני וד"ר ליאת ,לרנר9099
.)
Elly Temen, The Birth of a Mother: Mythologies of Surrogate Motherhood in Israel (2006) (Ph.D. dissertation,
Prof. E Ben-Arie Superviser, The Hebrew University) ;
7
הפונדקאית לבין ההורים המיועדים
, מאפשרים יצירת
קשר המושתת על יחסי
הדדיות וש ,וויוניות
זאת להבדיל ממקרה
בו האפשרות לקבל החלטות על ההליך שמורה לצד אחד בלבד.
מאתרי
הסוכנויות עולה מציאות
ה ,מדגישה כי בכל האמור בפונדקאות בחו"ל
ה היתכנות ליחסים בין
הפונדקאית והלקוחות קטנה ו
תיאורי המתווכים משרטטים
מציאות מובנית מראש של פערים
.וריחוק
'הזכות להורות':
באוקראינה להורים המיועדים קיימת זכות החלטה האם להיות בקשר עם הפונדקאית
במהלך ההריון או לאו.. הם לא חייבים להיות חשופים לכל הלחצים ש
נוצ רים לאורך כל
תהליך הפונדקאות.
'בדרך להורות':
אינטנסיביות הקשר תלוי בעיקר באב המיועד. יש הורים מיועדים המעדיפים שלא
"להיקשר" לפונדקאית ולפיכך אינם
מעוניינים
להיות עימה בקשר וישנם כאלה
המבקשים לחוות עם האם הפונדקאית את חווית ההריון ובוחרים להיות מעורבים יחד.
סוכנו
יו ת רבות מציינות
כי
בנוסף לעובדת היותו של תהליך הבחירה
חד צדדי ו נתון
ב ידי ההורים
המיועדים בלבד (בניגוד למצב בו גם לפונדקאית שמורה זכות הבחירה), הרי שגם
קיומן של
בדיקות כשירות רפואיות ופסיכולוגיות כחלק מהקר
י
טריונים לבחירה,
מיושם במקרה של
הפונדקאית בל
בד .
Time 4 Child'
'
:
הפונדקאיות [הן] כולן
תאילנדיות הגרות בבנ
ג
קוק ובפרברים הצמודים להן .
כולן עוברות
,בדיקות רפואיות קפדניות ובדיקות פסיכולוג.יות בטרם מתחילות את ההליך
לפונדקאיות
ילד
ים משלהן ועם עבר הריונות
.תקין גם [ כך במקור, ח.א.] הפונדקאיות
נבחרות לפי
.פרופיל הנשלח להורים המיועדים עם מאפיינים כללים ורפואיים
ב סוכנות'ניו לייף' שפועלת ב
גיאורג
יה,
ההורים
ה מיועדים מקבלים בסיס נתונים אישי של
המועמדות לשמש פונדקאיות, שנועד לאפשר בחירה של האשה המתאימה להם ביותר .
באתרם
נכתב" :נשלח לכם פרטים מלאים של המועמדות שב חרתם. המידע שנעביר הינו מידע אישי [ללא
פירוט, ח.א.] של המועמדת, ההיסטוריה המשפחתית... רופא הפוריות שלנו יכול להמליץ על
התורמת הטובה ביותר על סמך ספירת זקיקים האנטרלים."
מהמידע באתרים עולה בבירור ש ההורים
המיועדים מקבלים מידע לגבי יכולתה הנפשית
והגופנית
של
הפונדקאי ,ת אך לא
מצוי
ן שום
דבר לגבי המידע שהפונדקאיות מקבלות
על
ההורים
.המיועדים
למעט הנוהג בארה"ב ,בו אגע בהמשך ובו מתקיים
איזון
מסויים
בין הצדדים, בשאר
,מדינות העולם בהן מותרת פונדקאות מסחרית ההורים המיועדים בוחרים את הפונדקאית באופן
חד צדדי ו ללא זכות
הח .לטה או בחירה של האחרונה
המדובר ב
משוואה המבנה א ת הליך
הפונדקאות
באופן לא שוויוני, שאינו מושת
ת על הדדיות.
,צד אחד, ההורים המיועדים הם בעלי
8
הממון ולכן
;בעלי הבחירה
הצד השני, הפונ
ד קאיות, נזקק לפתרון כלכלי ונמצא בעמדת מיקוח
.נמוכה
ה גורם ,השלישי במשוואה
הסוכנוי
ות עצמן ,אינו מתפקד כ צד מאזן
ה שומר על זכויות שני
הצדדים,
אלא נוטה באופן ברור לצד
בעלי המאה ולמעשה הוא זה ההופך אותם לבעלי הדעה .
התשלום וזכויות הפונדקאית:
רבות נכתב על
ניצול הפונדקאיות בארצות ה
מזרח, על ה פער בין התשלום הנגבה מההורים
המיועדים ביחס לתשלום אות.ו מקבלות הפונדקאיות8
נראה שסוכנויות התיווך מודעות לכך שיש
ביקורת ציב ורית
על הפער הכ
ס
פי הזה
, שנתפס לעיתים כ
חלק בלתי נפרד מהתהליך.
היות ויש מי
שרואה ב
ע ניין כשל
אתי חמו ,ר
הסוכנויות חושש
ו ת מפגיעה
אפשרית בתדמיתן . בשל שני גורמים
אלה, רבות מהסוכנויות מדגישות באתריהן
את נושא התשלום ההו.גן
'תמוז'
:
הפונדקאיות שלנו מקבלות תשלום נאה עבור השירות אותו הן עושות (במושגים מקומיים
מדובר על שכר השקול ל-8
ויותר משכורות שנתיות ממוצעות) ובנוסף מקבלות תמיכה
.ומשענת מהמרכז הרפואי
ב סוכנות'ניו לייף' דאגו אף הם להדגיש את הנושא תחת ה
כותרת: "תשל ום הוגן
לפ ונדקאית
"ולתורמת ביצית :, וציינו
התשלומים עבור פונדקאיות ותורמות הביצית שלנו הם עבור זמנם והמאמץ שלהן בכדי
.לעזור לך להשיג את ילדך. בשום מקרה אין אנו מורידים מהכספים שמגיעים להם
מהסיבה שנשים אלו צריכות לקבל פיצוי הוגן על המתנות שלהן. בנוסף לכך, התורמות
והפ
ונדקאיות שלנו מקבלות פיצוי גבוה יותר מהמ
מוצע על ידי רוב מרפואות ההודיות
]...[
התשלום מועבר ישירות לחשבון הבנק של התורמות והפונדקאיות ."
רק קריאה ביקורתית בחלקיו השונים של האתר, מצליחה לאתר סדקים בטענות אלה לתשלום
הוגן, כמו במקרה של אותה סוכנות "ניו-
,"לייף שהתגאתה בסחר ההוגן שמקבלות פונדקאיות
הודיות, אולם כותבת את הדברים הבאים לגבי נשים פונדקאיות ב
גיאורג :יה
אנו שומרים לנו את הזכות להחליף את אם פונדקאית ][כך במקור ח.א במידה וישנה
בעיה בלתי צפויה עם הפונדקאית לצורך כך, אם יש לנו90
,מחזורי פונדקאות בבת אחת
אנ חנו מכינים99
פונדקאיות כתוכנית גיבוי ולכן, ישנה אופציה חלופית וזאת כדי
.להבטיח את הסיכוי הטוב ביותר לתוצאה מוצלחת
מהכתוב לא ניתן ללמוד או להסיק
האם ה
נשים המשמשות גיבוי מודעות לכך
שזהו תפקידן
במערכת ו .האם הן מקבלות שכר על זמנן וסיכון בריאותן
8 Center for Social Research, "Surrogacy Motherhood: ethical or commercial?" (India, 2012) 95.
http://www.womenleadership.in/Csr/SurrogacyReport.pdf
Center for Social Research, "Surrogacy Motherhood: ethical or commercial?" (India, 2013) 60.
https://docs.google.com/file/d/0B-f1XIdg1JC_dFJRdjRDQlRKU1E/edit
9
גם
בהתי
י
חס ל נושא התשלום ניתן
לראות הבדלים ביחס הניתן ב מדינות
שונות
לפונדקאית
.וזכויותיה מקרה קל להשוואה הוא האתר של סוכנות'ויוה'
VIVA)
), אשר פועלת במדינ ות
מקסיקו, תאילנד ו
ארה"ב . השוואה בין קריטריונים זהים הניתנים לגבי המצב בכל אחת
מהמדינות שהסוכנות מציעה לקיים בהן הל,יך פונדקאות מעלה פערים גדולים יח מב נת הדרישות
מהפונדקאית
והתנאים להם היא זוכה ,מה שמעיד
ככל הנראה על
הבדלים
במעמד הנשים
ב
מדינות השונות .
בטבלת
ה מחירים
מפרטים את ה
עלו
יו ת
לגבי כל שלב בהליך הפונדקאות, אולם
א
ין פירוט לגבי המחיר שיועבר לפונ .דקאית בין השאר, עיון
ב טבלה
בה מופיעים נתונים כמו
תמחור עבור איתור הפונדקאית ,טיפול בה, אישפוז
,שלה וכיוצא באלה מעלה כי ב הליך המתקיים
ב
ארה
"ב קיימים סעיפים המתייחסים להוצאות שוטפות של הפונדק ,אית
כמו
תשלום על נוכחותה
בפגישה עם פסיכול
וג, נסיעות, עו"ד שלה, עוזרת בית
, ביטוח חיים ועו
ד .
,במקסיקו ,לעומת זאת
הסעיפים היחידיים הכלולים
באותה קטגוריה הם הוצאות נסיעה ו אילו
ב תאילנד ישנו סכום כולל
של תשלום לסוכנות עבור טיפול בפונדקאית, ללא כל פירוט.
פיקוח על הפונדקאית- 1 ירחי לידה
כל סוכנויות התיווך שאתריהן נבדקו מדווחות על כך כי
בתקופת ך לי הה, ה
נשים ה
פונדקא
י ות
נמצאות תחת מע
ק
ב ופי
קוח צמוד. הפיקוח כולל מגורים במתחמים ייעודיים
של הסוכנות לאורך
כל חודשי ההריון. לצעד הרדיקאלי של עזיבת הבית והמשפחה לתקופה של כתשעה חודשים
,יכולות להיות סיבות שונות אך מקריאה באתרי הסוכנויות מודגשת סיבה עיקרית
אחת -
ה .שגחה
'המרכז רות ו לה':
הפונדקאיות
שלנו גרות עם ילדיהן בדיור מטעם החברה
בקרבת
בית חולים פרטי ובפיקוח
מלא של צוות רפואי אם בית ומנקה הדואגים להתנהלותן
התקינה
.בזמן הטיפולים וההריון
'תמוז':
במהלך ההריון הפונדקאיות עוברות להתגורר בדירות שנשכרות עבורן בקרבת מרפאת
מעקב ההריון. הן פוקדות את המרפאה באופן תכוף. מעקב ההיריון כולו נעשה על ידי
.המרכז הרפואי עימו אנו עובדים
במהלך ההיריון הפונדקאית עוברת את כל בדיקות ההיריון המקובלות ובנוסף בדיקות
.דם תקופתיות תכופות שנועדו לוודא כי מצבה הבריאותי הכללי תקין
'בדרך להור
ות', הודו:
לרוב הפונדקאית וילדיה עוברים לדיור מיוחד. כל יציאותיה של הפונדקאית מחוץ לדיו ר
נעשות בליווי צמוד של אשת צוות [... ] אנשי קשר קבועים מפקחים על התנהגות
הפונדקאית במהלך ההריון ומוודאים כי היא שומרת על ההריון ומקפידה על הוראות
הרופא המטפל.
11
השהות
במ תקני המגורים של
ה סוכנות המקומית נועדו אם כן, באופן מוצהר, לאפשר פיקוח
תמידי ומלא על הנשים, תנועותיהן ., מעשיהן ובריאותן ,בפועל
התוצאה של התנהלות זו
היא
הפקעת הזכות של הנשים הפונדקאיות
על .חייהן וגופן במהלך תקופת ההריון מרגע המעבר
ליחידת המגורים ואילך, הן הו
פכות למעשה
,מוצר שיש לשומרו לטובת הלקוחות קרי
ההורים
.המיועדים באופן מעשי זוהי דרכן של הסוכנויות "לבטח" את התהליך והסחורה הסופית עבור
ה.הורים המיועדים
פונדקאיות ו
ההליך הרפואי:
כמוזכר מעלה, מרבית הסוכנויות מציינות בדבריהן
כי הן עורכות
לפונדקאיות מבדקים שוני ,ם
,כולל קריטריון לפיו הן אמהות לילד אחד לפחות
בירור היסטורי ה רפואית ומידע על הריונות
העבר .
,בנוסף לכך חלק ניכר מהסוכנויות מציינות כי
הפונדקאי
ת
מחויבת לתהליך באופן מלא
ו מסכימה מראש לכל הליך רפואי אפשרי
הנדרש ממנה ,לצורך לידת ילוד בריא.
''בדרך להורות:
הפונד
קאית מסכימה לכמה מחזורים שידרשו
. אולם, זכותם של ההורים המיוע דים
להחליפה כבר לאחר מחזור.אחד
'הזכות להורות' - הודו :
,אנו מחויבים להריון מהיר ולכן אנחנו מחליפי
ם פונדקאית אחרי כל החזרה .
הדבר מעלה
,את סיכויי ההצלחה חוסך זמן, כסף ועוגמת נפש.
נקל לראות מהדברים,
כי הטיפול הרפואי המתואר.מתייחס רק להבטחת ההריון והלידה גם אם
אין להתעלם מחשיבות הנושא ו
מ
הצור ך בלווי
רפואי במהלך ההריון והלידה
, בולטת בהעדרה
מהסברי המתווכים
התי
י
חסות לפגיעה אפשרית בבריאותה של הפונדקאית,
ולליווי הרפואי בו
תזכה במקרים כאלה
. סיכונים בריאותיי ,ם הכוללים הידבקות במחלות
דלקות , הגברת הסיכון
לסרטן השחלות ועוד
, הם חלק בלתי נפרד ומוכר מתהליך הפונדקאות9
, אך לא זוכים לכל
.התייחסות בדברים' בסוכנות
מנור מדיק
' הגדילו לעשות ובטבלת ההשוואה בין
חסרונות תהליך
הפונדקאות ב
ישראל ל
עומת יתרונותיו של הליך מקביל בגי
אורגיה, בעמודה המתייחסת ל מעקב
הריו
ן נכתב כי בי שראל"אתם צריכים לדאוג" ואילו ב
הריון בגיאורג
יה, נכתב, המעקב מתנהל
על
ידי ד"ר הנדלר, מנהל מעקבי הריון בביה"ח שיבא.
בטיעון זה מערערת למעשה סוכנות'
מנור
מדיק' על המקצועיות של המערכת הרפואית בי
שראל
, אך לעומת
זאת
ובאותה נשימה,
מדגישה כי
ההליך מטעמה בגיאורגיה,
.מנוהל על ידי רופאים בכירים מהמערכת הישראלית
9 M. Gugucheva, Surrogacy in America, CRG report.22 (2010);
F.E. van Leeuwen et al., Risk of Borderline and Invasive Ovarian Tumors after Ovarian Stimulation in in vitro
Fertilization for a Large Dutch Cohort, 26(12) HUM. REPROD. 3456 (2011);
,נופר ליפקין ואתי סממה פונדקאות בישראל תמונה מצב9090
והצעות לשינוי חקיקה , אשה לאשה–
,מרכז פמיניסטי חיפה
,(הוצאת פרדס9090
)
55-57
.
11
דיון והמלצות
כפי שהודגם מעלה, בעוד
הסוכנויות לפונדקאות בחו"ל פועלות בזירה כלכלית
פרטית המתפקדת
כ"שוק חופשי", הן ממתגות את מעמדן האתי בטכניקות שיווק הנשענות על ש פה ומסרים
השאובים משיח חברתי-
ערכי בנושאי ילודה והורות. יחד עם זה, קריאה ביקורתית בטקסטים
השיווקיים, מצליחה להצביע בבירור
על הפער ביחס שניתן על-
,ידי הסוכנויות ללקוחותיהן קרי
ההורים הפוטנציאליים, ולזה שניתן על-ידן לנשים הפונדקאיות.
,כך בניגוד להקפדה על יחס
מ
כבד ו
מרצה כלפי ההורים ,הנשים אינן זוכות להתייחסות לזכויותיהן בנושא
י חירותן האישית ,
בריאותן וצרכיהן
השונים.
חוסר שוויוניות ,זה ביחס הסוכנויות מעצים בתורו את הפערים
המובנים הקיימים ממילא בין הלקוחות לנשים הפונדקאיות על רקע כלכלי וחברתי,
והופך את
התהליך
א-שו.ויוני אף יותר
ה
קשר ה
ה
דוק בין זכויות הנשים והפרתן לבין עלו יות
שוק גבוהות יותר
,של הליך הפונדקאות
עולה בבירור מתוך השוואה בין
מאפייני תעשיית הפונדקאות ב ארה"ב
לאלה שבשא .ר המדינות
בארה"ב יש דגש רב יותר על זכויות הפונדקאית ועל כן ההליך יקר יותר לעומת מדינות אח .רות
כתוצאה מכך, מתוך988
,תיקי בקשות שנפתחו בישראל993
הוגשו על פונדקאות ב
הודו,
לעומת
31
על פונדקאות ב.ארה"ב10
בכך מודגש כי ככל שהעלויות
נמוכות יותר,
כך זוכה אותה מדינה
לפופולאריות רבה יותר על פני אחר
ות. בעניין זה ראוי לציין,
כי
באמצעי התקשורת
פורסמה
לאחרו
נה יזמות חדשה להוזלת מחירי הליכי הפונדקאות ומכירת ביציות
באמצעות השתתפות
ב קבוצות רכישה. בדומה לקבוצות הרכישה המוכרות משוק הנדל"ן, מתארגנות בחסות סוכנות
אמריקאית
, קבוצות לקוחות פוטנציאלים בעלי אינטרס משותף.
11
התנהלות כלכלית זו מבטלת
הלכה למעשה
את ההפרדות בין הליך פונדקאות לרכישת מוצרי צריכה אחרים
וקובעת להם
כללים זהים- המדינות שמציעות עלויות נמוכות וכוח עבודה זול במיוחד,
.הופכות ליעד מבוקש
העובדה הפעוטה לפיה ב
שונה מכל תעשיה אחרת כאן מדובר בילדים, הורות וזכויות נשים,
לא
מתבטאת במבנה קבוצת הרכש ותפקודה בשוק הכ
לכלי.
מחקרים רבים העלו ואיששו את המציאות לפיה הסיבות שבשלן פונות נשים בהודו, אוקראינה
ומקומות אחרים להליך פונדקאות הן
מחסור ומאבק הישרדות . במציאות חייהן
הנתונה
של
הנשים ניתן אכן לראות בכך בחירה.
אך השפה השיווקית הרווחת לתהליכי הפונדקאות, מסתירה
את עובדת
היותה של בחירה זו בחירה שנעשתה
במסגרת
אפשרויות מצומצמות ביותר.
כמו
,בתחומים שונים במרחבים הנוגעים בילודה וגוף האדם למושג הבחירה יש משמעות רבה במתן
לגיטימצי ה חברתית ואתית להליך .פונדקאות כך למשל
תהליך בחירה
הדדי בו תוכל הפונדקאית
לבחור את לקוחותיה בה במידה ,שאלה בוחרים בה ,הנו בסיס מוסרי הכרחי, גם אם לא יחידי
להתקשרות הוגנת
בין הורים מיועדים ל אשה.פונדקאית
,יתר על כן בדיון לגבי נושא הבחירה
החופשית אין די בהצבת השאלה "האם הנשים בוחרות לקחת חלק בתעשיית הפונדקאות
הגלובלית", אלא באיזה מטען חברתי, כלכלי ו
מגדרי טע ונה הבחירה. הבחירה של האשה על גופה
10
לעיל 9
, עמ99
.
11
,א. לחובר קבוצות רכישה– גם בפונדקאות ,, מאקו5.9.9093
-
israel/education/Article
-
http://www.mako.co.il/news
2ab3b2d56530441004.htm
12
ופוריותה
חייבת להתנהל ולהבחן בפרספקטיבה הכוללת היכרות עם
יחס גורמים שונים לנושא
.הבחירה והשליטה של האשה על גופה ופוריותה
כדי להבין את חשיבות שיקולי הבחירה, יש הכרח להכיר את הרקע החברתי-
תרבותי בארצות בהן
מתקיימים הליכי
,הפונדקאות. כך למשל
נשים
פונדקא
י ות בהודו רואות עצמן אחראיות כלפי
ילדיהן ומשפחתן, ונתונות ללחץ מוסרי לתרום כדי לסייע למשפחה.
12
13 אלמנט ה
בחירה
של נשים
אלה מתבטא בשתי זירות מרכזיות; הזירה הא
חת היא
במעגל חייהן הישיר, עד כמה ההחלטה
נתונה לבחירתן החופשית ומשקלה ביחס
.למעמדן המשפחתי והחברתי בקהילתן
הזירה השניה
,היא יכולת הבחירה האישית במהלך הליך הפונדקאות
מול סוכנויות הת
ווך י . כלומר, משקלן של
סוכנויות התיווך ביחס להחלטות על הפרוצדורות הרפואיות שנעשות על גופן של הנשים, היכולת
,לנהל יחסים עצמאים מול ההורים המיועדים.וניהול חייהן במהלך הליך הפונדקאות14
ניתוח
אתרי הסוכנויות מעלה באופן ברור כי ברוב
המקרים אין משקל מכריע להחלטות האשה
.הפונדקאית נושא ההשגחה האינטנסיבית על הפונדקאית בזמן ההריון, שהודגש אף באתרי
סוכנויות התיווך ,הודגש גם
במחקר שערך ארגון"סאמה "בהודו. לפי מח
קר זה ,
המפקחים מטעם
הסוכנויות המקומיות בהודו אחראים על כל צעד ושעל שהנשים הפונדקאיות עושות בתקופת
ההריון. עדות מאחת הנשים מתארת מצב בו כל יציאה מהמקלט מלווה בדיווח ובליווי צמוד15
:
"The doctor told me that the commissioning parents are coming on the 26th
and that they will take me (out) with them. I told (agent) and she says I will
also coming with you. As if I will just run away with them and not take her".
ללא יכולת בחירה, מעשה הפונדקאות
הופך מעשה א
ינוס של נשים
, הנאלצות
לשאת הריון לא
שלהן
. המדובר לכן ב
סחר ב
גופן של נשים, סחר ש .איננו מוסרי ואיננו ראוי הסקירה שהובאה
מדגימה כיצד
הפרקט
יקות הקיימות בתעשיית הפונדקאות מייצגות
מציאות
של
חפצון הנשים
.הפונדקאיות ההריון של נשים אלה
מופקע מהן לצורכי קניה ומכירה, כמטבע העובר לסוחר. אף
לא אחת מהסוכנויות הציעה ללקוחותיה
מער .ך המתווך בין שני צדדים השווים במעמדם ההיפך
הוא הנכון-
,העקרונות בתשתית עבודת הסוכנויות
כפי שאלה מובאים באתריהן ,
מותאמים
ל
דפוסי העולם הע
סקי, ורחמן של הנשים מיוצג בהם כ
מוצר צריכה לכל דבר .
12 Sama-Resource Group for Women and Health, Birthing A Market A study on Commercial Surrogacy,(New
Delhi: Impulsive Creations 2012) 145.
מהמחקר של ארגוןSAMA
נ
יתן ללמוד כי לעיתים בחירה זו מאפשרת להן לנהל משא ומתן עם משפחתה ואף כנגדם ההתעקשות
לבצע את ההליך, ולהתמודד עם התנגדות הב.על, המשפחה והחברה, יכולות להעיד על אקט של התנגדות, מחאה
13 Jyotsna Agnihotri Gupta &Annemiek Richters, "Embodied Subjects and Fragmented Objects: Women's Bodies,
Assisted Reproduction Technologies and the Right to Self-Determination", Bioethical Inquiry, 5. (2008) 242-245.
14
לעיל8
.בין הממצאים של המרכז לחקר חברתי בהודו :
רוב החוזים הנחתמים בין הפונדקאיות להורים המיועדים נחתמים רק
בטרימסטר השני, לאחר שההריון אושר. לרוב הפונדקאיות אין כלל עותק מהחוזה. במידה ומתגלה אבנורמליות בעובר או במינו
הרצוי מבחינת הה ורים המיועדים נעשית לרוב הפלה, ללא צורך באישור האם הפונדקאית או ידיעתה. מראיונות עם ההורים
המיועדים עולה כי במומבאי רק96%
ו6%
.בניו דלהי היו לוקחים ילד עם מוגבלות
הפונדקאיות מקבלות9%-9%
בלבד מהסכום
שגובה הסוכנות. אם היתה הפסקת הריון או שההורים סירבו לקחת
את הילד, הן מקבלות רק חצי מהסכום או כלל לא. תופעה
מתרחבת היא לקחת שתי נשים פונדקאיות על מנת להגביר את הסיכוי להריון. רבות מהנשים מתאכסנות "בבתי מחסה" במהלך
.ההריון על מנת להימנע מסטיגמה חברתית והימנעות ממחלות בזמן ההריון
15 Sama-Resource Group for Women and Health, Birthing A Market A study on Commercial Surrogacy, New
Delhi: Impulsive Creations. (2012) 50.
13
מכל אלה עולה תמונה ברורה; הליכי פונדקאות בכלל ופונדקאות בחו"ל בפרט
שואבים את
,הלגיטימיות שלהם משימוש בערכים ומושגים כמו חופש הבחירה
פילנתרופיה , מתנה, הזכות
להורות או "מעשה קודש". ערכים חברתיים אלו הם המעניקים לגיטימיות לביצוע העסקה
הכלכלית, לתיווך ולהשכרה של רחם לצורכי הולדה. בדומה לשוק כלכלי ישנם תהליכי שיווק
וביצוע עסק ,ה. השיווק נעשה על ידי שימוש במושגים חברתיים נעלים זאת כחלק מהמיתוג של
עסקת הפונדקאות כלגיטימיות. מחוות חברתיות ייחודיות, כאלה המבטאות יחסיים אנושיים
והשתוקקות לילד ים
מתומחרות ו משווקת על ידי תעשיית הפונדקאות.לטובתה שלה
הבחירה בפונדקאות, שמאופיינת כמעש ה אצילי כלפי ההורים המיועדים ועזרה לילדיה ומשפחתה
שלה, מפחיתה את כוח המיקוח של הפונדקאיות. השיח וההסדר בפונדקאות מנוסחים לא כעבודה
לצורכי תשלום, אלא כאקט של אלטרואיזם,
.והתשלום הוא הוקרה על המאמץ16
שפת החוזה
העסקי ו פירוט תנאי
הביצוע,, לעומת זאת מובאים ומובע ים באופן הנשען על מושגים כלכליים של
רווח והפסד, תנאי שוק חופשי, מיקסום רווחים, עלויות נמוכות ויעילות. בשדה זה פועלות
סוכנויות התיווך כאנשי מכירות לכל דבר, כאלה העוסקים ,בשיווק רחם להשכרה במרחב שבו גוף
האשה ופוריותה הופכים מוצרים
זמינים, עם תעריפי מחיר להרי ון והולדה. הבחירה החופשית
וההסכמה נבחנים באותו אופן שבו פועל שוק כלכלי, אך בשונה ממוצרי שוק אחרים, כאן המוצר
.הוא פוריותה של האשה
תעשיית הפונדקאות מפקיעה את הפריון מרשות האשה והופכת את הגוף הנשי לחלק משוק כלכלי
המנוהל על ידי סוכנויות תיווך, בכסות שליחות ח .ברתית פונדקאות מטעמי עוני איננה שונה
מעבודה בתעשיית היזע הנצלנית, ואולי אף גרועה ממנה. בעוד שבתעשיית היזע הגוף הוא זה
שמשועבד ונרמס תחת גלגלי הקפיטליזם, בפונדקאות אשה הנושאת ברחמה את ילדיהם של
אחרים, לא רק משעבדת את גופה, אלא אף חווה התמודדות רגשית ונפשית
.שאין דומה לה
התבוננות מעמיקה
במציאות חייהן של הפונדקאיות,
מעלה דפוסים
קבועים ה משותפים למרביתן
:המכרעת של הנשים
אפשרויותי
הן ה
כלכליות מוגבלות והתנהלותן האישית נעשית על רקע
מוסכמות חברתיות מסוימות לגבי תפקידה של האשה, אחריותה, מסירותה למשפחתה וה
ה קרבה
ה
עצמית הנדרשת ממנה כאשה ואם
. עובדה זו מבהירה באופן חד משמעי כי בתנאים ה קיימים
ה
נוכחי
ים,
ההגדרה של החלטת נשים להפוך פונדקאיות" כתוצר של
חופש בחירה" אינה תקפה,
ועל כן מוטל צל מוסרי וחברתי כבד .על הליך הפונדקאות בחו"ל
נושא נוסף המהווה חלק בלתי נפרד מהשיח החברתי והלגיטימציה האתית הניתנת לתהליכי
פונדקאות בינלאומיים, הוא נושא הב.חירה של ההורים המיועדים עצמם
,באופן מתעתע ומטעה
הטרמינולוגיה הרווחת והתפישה החברתית אודות פונדקאות, מציגות לרוב את
בחירת ההורים
המיועדים
ב
הליך פונדקאות חו"ל כחוסר ברירה, או לחילופין כחלק ממס ע חסר פשרות בדרך
,להורות המיוחלת
אילוץ אחרון בדרך למימוש הכמיהה
.אחר הילד בפועל המדובר בבחירה ולא
16 Janice G. Raymond, "Reproductive Gifts and Gift Giving: The Altruistic Women", The Hastings Center Report,
20(6) (1990) 8.
14
.בחוסר בחירה ההורים המיועדים
בוחרים
לקחת חלק בתעשיית הפריון ושוק הפונדקאות .בחו"ל
ההסברים לבחירה הם רבים ושונים, אך לא ניתן להתעלם מ כך שהמדובר בפעולת .בחירה
ג ם אם
ההורים הפוטנציאליים
אינם אלה שיצרו את תעשיית הפריון,
הם אלו שבבחירתם מניעים את
גלגלי התעש
י .יה הזו
מכאן ש.להם אף היכולת לשנותה ואולי אף לעוצרה
דיון ב בחירה
לגבי ה
גוף ו
ה
פריון
קשור קשר הדוק גם בשאלת
הבעלות על הגוף. פטצסקי
(
Petchesky
)
17
מעלה את השאל
ה האם הגוף הוא רכוש
ה
של האיש/ה
ומכאן ש ניתן,להשתמש בו
כמו כול מוצר או חפץ אחר שבבעלות
נו .לפיה , בחינה היסטורית של מושג הבעלות על הגוף
באירופה המודרנית מעלה כי רעיון הבעלות על הגוף מתייחס לטיעון ההגנה והביטחון האישי מפני
התערבות, וזאת בשונה מהתי
י
חסות לרכוש ע.ל הגוף במובן הכלכלי
נשים פמיניסטיות
קשרו בין המושגים
,בעלות על הגוף
אוטונומיה והזכות להחלטה עצמית
, זאת
כחלק בלתי נפרד מ
הצורך ב .הגנה ושחרור כך למשל קובע השיח הפמיניסטי כי לאשה יש זכות על
,גופה ופוריותה ולכן נתונה לה הזכות להחליט האם לבצע הפסקת הריון או לה
י עזר בטיפולי
הפרייה חוץ גופית לצורכי ילודה, גם אם יש בהם ח
יש פה לסיכונים רפואיים, זאת בשם חופש
הבחירה והשליטה על גופה.
18
במילים אחרות, הקריאה
הפמיניסטית לשליטה על הגוף,
קוראת
תי
גר על
השליטה וההכפפה של.פוריות האשה לצרכי המדינה והחברה לצד רעיונות פמיניס
יט ים
אלו
ניצבת הרפואה העכשו
ית ו,
אשר הפכה את הגוף האנושי
ל מקור בעל ערך
אינסטרומנ טלי גם
עבור
אחרים - חולים, רופאים
או
חוקרים. אלה הם שורשיה של המשגת ה גוף
כרכוש
או כיחידה
שלמה אחת המהווה מקור לחלקים נפרדים ,
ומכאן בעלת מימד אינסטרומנטלי ומסחרי. כיוון
שניתן להע.ביר חלקי גוף, משמע ניתן אף לסחור בהם19
מובן כי פרשנות זו לנקודת ההשקה בין
כללי השימוש ב טכנולוגיות רפואיות ובין היחס לגוף הפרטי עוצבה תחת
כלכלה נאו-
ליבראלית
,גלובלית
שתנאיה הבסיסיים מהווים השראה לתפיסה לפיה עצם הבעלות על הגוף
מעניקה גם
את
האפשרות להחליט לעש
ות בו שימוש ורווח20
.
תובנות אלה מדגימות כיצד
אותם רעיונות
פמיניסט
ים י אשר ביקשו לשחרר את האשה משליט
תן
של החברה והמשפחה
הפטריארכלית על ידי החזרת השליטה העצמית על הגוף , הושאלו במהלך
השנים באופן ציני
לטובת פרקטיקות ועשי
י
ת רווחים בשוק הכלכלי .
השימוש בגוף על
ח
לקי
ו
השונים לצורכי סחר וממכר, מקבל
לגיטימיות מתוך הצבעה על זכויות
ה
בחירה ו
הבעלות . יתרה
מזו, ה
דפוסים הללו מוצ
דק
ים בשם רעיונות של שליטה וחופש, המקבלים מרכזיות
במסגרת
טיעונים שונים, זאת
מבלי לבחון את המטען הכלכלי
והחברתי
ש אותו מושג של "בחירה
חופשית"
מכיל .
17 Rosalind Polack Patchesky, "The Body as Property: A Feminist revision". In Conceiving the New World Order,
(F. D. Ginsburg and R. Rapp eds.,) Berkeley: (University of California Press 1995) 390-395.
18
לעיל93
, עמ90
.
19 Courtney S.Campbell, "Body, Self and the Property Paradigm", The Hastings Center Report,22(5) (1995) 35;
Lori Anderws& Dorothy Nelkin, "Whose Body is it anyways disputes Over Body Tissue in a Biotechnology Age",
The Lancent, 351. (1998) 53.
20
לעיל96
, עמ303
;
לעיל95
עמ7.
15
פ
טצסקי21 ביקר
ה את השימוש במושגים של שליטה ובעלות על הגוף,
בטענה כי
הם כשלעצמם
עושים
שימוש בשפה פטריארכלית ומסחרית
כפרקטיק ה של
אובייקטיפיקציה של גוף האשה ,
ובכך מגדירים אותה למעשה כ
טובין.
לפיה, עבור תנועת הנשים הגלובלית, בעלות האשה על גופה
איננה מושג המת
י
יחס ל אינטרסים או
אינדיבידואליות, אלא תנאי הכרחי להתפ
ת
חות האשה
וכוחן של נשים
כקבוצה חברתית. בעלות על הגוף תלויה לדידה
בנגישות למקורות חברתיים
ולהבטחת בריאותה ורווחתה של בעלת הגוף
. בעלות עצמי ת משמעה השתייכות למרחב של נגישות
שוויוני
ת למשאבים חברתיים, כלכליים ופולי
ים יט והשתתפות שוויונית
בבעלות הציבורית ולא
בבעלות של הכלל על גו
פה וחייה של אשה.
גופטא וריכטר (
(Gupta & Richters
מציינ
ו ת את השינוי בתפיסה החברתית
גוף ל האנושי,
שהפך
ממקדש אישי ל אובייקט בעל
קודיפיקציה אוניברסלית,
מעין מכונה
עם
.חלקי חילוף
תפיסת הגוף
כמקלט של חיי האדם הוחלפה
ב תפיסת
שוק
חדש של חלקי גוף אותם ניתן לקצור ולהעביר
לבעלות אחרת, ו
במקרה של פונדקאות הפיכה ל""מכונת אמא22
.
על רקע זה חשוב להדגיש כי ניתן
לבחון ולהתייחס ל שינויים בתפיסת
בגוף לא רק במושגים של החלפה, אלא כ התפתחות שני שדות
שיח מקבילים
של שימוש בגו
ף ה
מבוסס על צרכים ו על
אידיאולוג .יות,באופן כזה
סחר ושימוש
גוף ב
וחלקיו
בשם רעיונות של הצלת חיים,
לא יפגע במטרת שימורו של הגוף הפרטי.הבריא
במקרה של פונדקאות ישנו ניכוס של סמלים ומושגים העומדים
בבסיס המאבק
ה ,פמיניסטי כמו
בחירה חופשית ובעלות על הגוף, לטובת צ רכים שאינם בהכרח חיזוק מעמד
הבחירה של האשה,
אלא דווקא
מגדירים
שימוש
אחר .יתרה מזו ,
,באותו שימוש במושגי שיח הבחירה והזכויות יש
דווקא כדי להדגיש את ה
י ,עדר הבעלות של נשים על נכסים חברתיים והיעדר נגישותן למשאבים
כלכליים .
הפנייה לפונדקאות היא הברירה הכלכלית
היח ידה שנותרת לנשים שפונות להרות עבור
אחרים ומכאן שעצם ה פנייה אליהן היא פנייה
לניצולו של גופן של
ה ,ן אותו גוף שהופקע מרשותן
הו וגדר בשוק
ה כלכלי
ה
נאו-ליבראלי
בו אנו פועלים"כ"רכוש .
המלצות
-
יש לאסור על פרסום ושיווק
של עסקאות המעודדות פונדקאות
-
יש לאסור תיווך מסח
רי, מקומי ובינלאומי, ובמקום המצב הקיים יש לקבוע הסדרה
ופעילות
של.עמותות ללא מטרות רווח, בדומה לסוכנויות האימוץ והפיקוח עליהן
-
יש לקבוע מנגנון לפיקוח ורישוי
העמותות על מנת לקבוע סטנדרטים חוקי
י ם ומוסריים
ובכך למנוע תופעות של סחר וניצול
-
התרה מוגבלת של
פונדקאו ת חו"ל-
הליך פונדקאות
ב
חו"ל
אינו
מבוסס
על ערבות הדדית
ויחס אנושי מורכב המצופ ים
מהתקשרות מסוג זה .י בה עדר מערכת
בקרה
ופיקוח
המבטיחה את זכויות הנשים הפונדקאיות,
התוצאה המתקבלת היא
הליך המתבצע
21
לעיל96
.
22
לעיל95
עמ938
.
16
במושגים
ודפוסים של סחר. בכדי
שלא להנציח מציאות זו
יש לקבוע בחוק
שת
י הוראות
:מחייבות מקבילות
ההליך
ינוהל ויבוקר באמצעות מנגנון ברוח אמנות האימוץ
,הבינ"ל
ועל פי
ההגנות והאתיקה המקובלות בשדה תרומת איברים ממדינות זרות .
ההליך יאושר במספר מצומצם בלבד של מדינות העומדות בסטנדרטים
.בינלאומיים חוקיים, אתיים ורפואיים
-
יש להקים מרכ ז איסוף מידע הכולל
נתו נים כלכליים, בריאותיים וחוזיים של הנשים
המשמשות פונדקאיות .
.למידע זה חייבת להצטרף עדות להסכמה מדעת של האשה על
נתונים
אלה
)להיות נגישים לציבור (מלבד אלו הדורשים הבטחת סודיות הפרט
, במטרה
להגביר את השקיפות ולאפשר דיון
ציבורי
המבוסס על
מי
דע מלא ומפורט.
( רשימת אתרי סוכנויות כניסה ביום42.01.4102
)
:
Time4Child
פונדקאות בתאילנד :
http://www.time4child.com/
י בי :בי בלוםhttp://www.babybloom.co.il/
בדרך להור
ות האר
ג :ון לפונדקאות בינלאומית
he.html
-
http://www.globalsurrogacy.org/he/surrogacy
:דמונה פונדקאות בקזחסטןsurrogate.com/he/procedure.html
-
http://pundekaut
( ויוהviva
:)
http://www.vivasurrogacy.com/default.asp?id=10012
:הזכות להורותhttp://www.pundekaut.org/
המרכז להורות
:באמצעות פונדקאותwww.pundekauthodo.co.il
/
http:
:מנור מדיקhttp://www.manormedic.co.il/
:משפחה חדשה-
info/parenthood
-
http://www.newfamily.org.il/legal
-
articles/%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%AA
%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C/
:ניו לייף ישראלo.il/
http://newlifeisrael.c
:תמוזhttp://www.tammuz.com/main.php