חומר רקע

1 13/01/2016 לכבוד ח"כ איתן כבל יו"ר ועדת הכלכלה הכנסת ירושלים ,שלום רב הנדון: התייחסות עמותת "ידיד" לחוק נתוני אשראי – מסמך מעודכן לדיון ביום 2016 - 1 - 14 ל הלן התייחסותינו לסעיפי פרק ו' ב חוק נתוני אשראי הנוגע ת ל סוגיות מהותיות וחשובו ת ביותר : 1 . ר שימת הגורמים שיספקו נתונים חיוביים לדוחות ודירוג האש ראי 2 . ה פחתת זמן שהיית מידע שלילי במאגר המידע 3 . ת יחו ם והגדרת לוחות זמנים לניהול המידע במאגר ) הכנסה והוצאה של המידע, עדכונו ועוד ( 4 . צמצום מ קסימלי של אי שוויון בין לקוחות מעוטי הכנסה ) שהסבירות שהינם מודרי אשראי גבוהה ( לבין לקוחות א חרים. 5 . הקמת ועדת ערר הערות ל פרק ו' העברת מי דע למאגר ושמירתו 1 . לסעיף16 – א אנו מבקשים להוסיף – כל תאגיד או נותן אשראי שאינם תאגיד בנקאי בין אם מקבל מידע מהמאגר ובין אם לאו. ן כ אנו מבקשים להוסיף לסעיף זה רשימת גורמים נוספים שהנתונים המצויים בהם יכולים לשמש כנתונים חיוביים כהגדרתם במטרת החוק ובין אלו : נתונים חיוביים: .א רשות המיסים - קבלת מענק עבודה במהלך השנה שקדמה לבקשת האשראי .ב ביטוח לאומי - למקבל קצבה מן הביטוח הלאומי – אישור על כך שאין ללקוח חובות בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה חסכון לכל ילד – נקודה חיו בית למי שמשלים מכספו לחסכון . מ .ג שרד השיכון – מתגוררים בדיור ציבור י – א ישור על תשלום " שכ ד לחברות הדיור הציבורי בצורה סדירה . .ד קרנות קורת וקרנות אחרות של עסקים קטנים – בערבות מדינה או באופן עצמאי אחר ק .ה ופות חולים ל ה כ – לקוחות המנויים בשירות השב ן" .ו רשויות מקומיות - תשלומי ארנונה – בתנאים מסויימים שיאפשרו הבחנות מתאימות בין האוכלוסיות. .ז מגזר שלישי - הלוואות שנלקחו מגופים חברתיים והוחזרו בזמן .ח הוצאה לפועל - ביצוע תשלומים קבוע ומסודר במסגרת תיקי חובות – נהוג גם במקומות אחרים בעולם – בעיקר באירופה 2 נתונים שליליים שהופכים לחיוביים לאחר הפחתת משך זמן רישומם במאגר .ט הקטנת משך הזמן של שהיית נתוני הפטר למיניהם במערכת מרגע נתינת ההפטר – 2 שנים מקסימום – מוצע לעשות הוראת שעה רב אל ע שנים ולראות זה איך עובד .י שינוי הנוהלים לגבי מוגבל מיוחד – גובה הסכום המינימלי יועמד על 5000 ש"ח – מדובר בתיקון ב חוק ה הוצאה לפועל המשפיע על חוק נתוני אשראי . יא תקופה מזערית . משך זמן התחלת הכנסת נתונים שליליים –90 יום ו לא פחות מהמועדים המקובלים בכל אחד ממקורות המידע – למשל אם בנק לא נוהג לפנות להליך משפטי בנושא משכנתא בטרם חלפו 6 חודשים – לא ירשם הפיגור במערכת כנתון שלילי לפני תום המועד. . יב תקופה מירבית – המועד המאוחר ביותר להכללת/הסרת מידע חיובי/שלילי במאגר . 24 שעות . יג מועד עדכון – המועד בו מחוייב עדכון/הסרת מידע מהמאגר מרגע קבלתו על ידי הגורמים השונים המחזיקים בו משתמשים, מקו רות, לשכות אשראי, וכד'. 2 . עוד מוצע כי תעשה הבחנה בין נתונים על מי שבפועל בזמן הבקשה הינו מוגבל או מוגבל חמור לבין אלו שהיו מוגבלים בעבר. 3 . ל סעיף ב'1 – אנו סבורים כי יש בעצם חקיקת חוק נתוני אשראי מתבטל תפקידו של חוק שיקים ללא כיסוי. אנו מבקשים כי עד לביטולו של החוק ימחק הסעיף הנוגע לו מחוק נתוני אשראי 4 . 'לסעיף ב3 – מדובר בסעיף בעייתי בי ותר באשר הוא משאיר מחוץ לתמונה את מודרי האשראי – מערכות החשמל והמים אינן מסוגלות לזהות רבים מהלקוחות שלהם אשר חשבונותיהם משולמים באמצעות אחרים או באמצעות תשלום מראש שאינו מצביע על יכולת התשלום – נהפוך הוא. אנו מבקשים לבטלו 5 . מוצע להוסיף סעיף חדש ולפיו – בנק ישראל יקיים ועדת ערר ציבורית שתדון בעררים על החלטות הבנק לכלול/לא לכלול מידע שלילי או חיובי במאגר המידע וכן בפרק הזמן בו נמצא המידע במאגר. 6 . לסעיף19 - מסעיף זה עולה בברור כי משך הזמן בו נכלל מידע לגבי אדם הוא חמש שנים ! זוהי תקופת ההגבלה- לגישתנו - זוהי תקופה ארוכה ביותר . במיוחד הדברים אמורים לגבי אדם שפרע את חובותיו במהלך שנה מיום העברת הנתונים לגביו . – מוצע כי פרק הזמן חייב להתקצר לתקופה של שנתיים לכל היותר. 7 . לסעיף19 - לסעיפים א - ד – לא ברור כלל כיצד יעשה הדיווח, כיצד ידע אדם כי זכותו לבקש את הסרתו מהרשימה. איזה טופס צריך יהיה למלא ואיפה יוכל למצוא אותו, באיזה שפות, תוך כמה זמן מרגע הקמת המאגר הוא יצטרך לבקש לפני שהמידע עליו כבר יאסף ויועבר, מה קורה אם אדם גילה באיחור את זכותו להסרה והמידע כבר הועבר – כיצד מוודאים שהוא נמחק לא רק מהמאגר הכללי אלא גם ממאגרי הלשכות – מה הסנקציות שיוטלו על אי מחיקת המידע בזמן – לא כל הדברים יכולים להיות רשומים בתקנות. חלקם חייבים להופיע בח קיקה הראשית 3 8 . לסעיף19 – יש לקבוע את לוחות הזמנים לפי ההגדרות להסרת/הכלת המידע 9 . לסעיף19 'ה1 – מוצע לשנות את פרקי הזמן ולעשות הבחנה בין סוגי אי פרעון שונים ובכל מקרה להעמיד את תקופת הזמן על שנתיים בלבד. 10 . לסעיף19 'ה2 - מוצע להוסיף כי ללקוח שמורה הזכות לפנות לועדת הערר 11 . לסעיף19 - 'להוסיף סעיף ח – כל התכתובות וההודעות של בנק ישראל ולשכות נתוני האשראי אשר יועברו ללקוחות יכתבו בשפה ברורה ופשוטה. ההודעות יכתבו בשפות עברית וערבית וכן בשפות נוספות לפי החלטת שר האוצר והרווחה ובאישור ועדת הכלכלה. 12 . לסעיף20 ' א- מסעיף זה עולה בברור כי היסטורית האשראי של אדם נותרת בבנק ישראל לתקופה ארוכה ביותר ולא נמחקת כאשר מתוך 12 ה שנים – חמש השנים הראשונות הן לשימוש מלא של נותני ה אשראי . מ נו א ציעים כי המידע י ועבר לתיעוד בחלוף שנתיים מהכנסת המידע למאגר. 13 . לסעיף20 'ב – מוצע כי קביעת השר תחייב גם את אישור ועדת הכלכלה. הערות כלליות : כפי שכתבנו במסמך קודם שהוגש לועד ה וחבריה הרי שחלק מן התיקונים שחייבים להעשות )צעדים משלימים( עליהם נתנו את הדעת בשנה שעברה גם המפקח על הבנקים ונגידת בנק ישראל במסגרת הדיונים על תעודת הזהות הבנקאית היו תיקונים בחוקים המהווים את מקורות ההגבלות העיקריות בחקיקה : 1 . חוק שיקים ללא כיסוי – הקובע מיהו לקוח מוגבל ומיהו לקוח מוגבל חמור 2 . חוק ההו צאה לפועל – הקובע הוראות אכיפה מרובות במסגרת תיק הוצאה לפועל שניתן לפתוח כנגד חייב - ובהן - עיקולים פריסה לתשלומים , הכרזת חייב כמוגבל באמצעים , מתן אפשרות לתת הפטרים ועוד . 3 . פקודת פשיטת הרגל – הכרזת אדם כפושט רגל ומתן הפטר 4 . חוק החברות – הקובע מגבלה כ על הונה כנושא משרה ומגבלה על פתיחת חברה ועוד . נשמח לעמוד לשרותך בכל שאלה והבהרה בברכה, רן מלמד סמנכ"ל מדיני ות חברתית