חומר רקע

ת"א, י"ד בשבט, התשע"ו 24/01/16 0082316 לכבוד ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה ועדת הכלכלה הכנסת ירושלים מכובדי, הנדון: הצעה לשינויים בהצעת חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2015 לקראת דיון הוועדה הקרוב ובעקבות דיוני הוועדה הקודמים, גיבשנו הצעה לשינוי סעיפי החוק העומדים על סדר יומה של הועדה בנושא מקורות המידע אשר יזרימו ויקבלו מידע מהמאגר שיוקם על-פי החוק (להלן "המאגר") ונושאים הקשורים לכך. ההצעה עונה, לעניות דעתנו, על האיזון הראוי שיש לבצע בין הזכות לפרטיות מצד אחד לבין הצורך החברתי החשוב בביצוע דירוג אשראי וניפוק מידע לצורך הערכת דירוג זה. כאמור בחוות דעת קודמות שהגשנו לקראת דיוני הועדה הקודמים, הצעת חוק נתוני אשראי התשע"ו-2015, פוגעת בפרטיות ומרחיבה בצורה דרמטית את המידע שייאסף בדבר נתוני האשראי ומידע מזהה של לקוחות וזאת ללא כל הסכמה מצידם. ההצעה להלן מנסה להקטין את הנזק והיא אינה סותרת את דעתנו המקורית, הרואה טעות הסטורית חמורה בהקמתו של המאגר. בקצירת האומר למאגר יאספו נתוני רק מגופים מפוקחים על-פי חוק הנתונים אשראי. לחילופין - מוגשת הצעה לפיה חברת תשתית ציבורית (בשלב זה המדובר בחשמל בלבד) (להלן "חברת תשתית ציבורית") תעביר מידע למאגר רק על לקוחות עליהם אין נתוני אשראי במאגר, ולא על כלל הלקוחות. כמו כן, מוצע להגביל את סוג הנתונים שיועברו למאגר מחברת תשתית ציבורית לנתונים על מועד ביצוע תשלומי הלקוח בלבד ולא נתוני צריכה. לחילופי חילופין – ללקוחות תינתן האפשרות לבקש להפסיק לאסוף מידע לגביהם מחברת תשתית ציבורית, ובלבד שלחברת התשתית הציבורית אין מידע שלילי לגביהם. הקטנת המגבלה על לקוחות, עליהם נאסף מידע שלילי, לבקש להפסיק לאסוף עליהם מידע מחמש שנים לשלוש שנים בלבד. סקירה הצעת חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2015 (להלן "הצעת החוק"), קובעת בסעיף 1(א) שלה בזו הלשון: "מטרתו של חוק זה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי שיכלול הוראות לאיסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקובעים בחוק..." (ההדגשה אינה במקור ד.ח). למרות שמטרתו של החוק ברורה והגשמת תכליותיו אמורה להתבצע באמצעות שיתוף בנתוני אשראי, סעיף 16 להצעה, העוסק במקורות המידע שיעבירו נתונים, קובע כי יש להעביר נתונים מחברת תשתית ציבורית, ואף עולות בדיוני הוועדה הצעות שגם חברות הסלולר יעבירו מידע למאגר ורעיונות דומים אחרים. ענינו הרואות כי חברות שאינן מבצעות עסקאות אשראי כלשהן ואינן מספקות אשראי ללקוחותיהן, עלולות להעביר למאגר, מידע שאינו מידע מובהק על עסקאות אשראי של לקוחות. יתרה מזאת, מידע שכלל לא רלוונטי למאגר כמו צריכת החשמל, צריכת המים וכמות השימוש בסלולאר עלול להגיע גם הוא למאגר ללא כל הצדקה. ההצעה המצורפת מטרתה להציע רעיונות שיסייעו למתן ולצמצם איסוף מידע, שאינו תואם את מטרת המאגר, כל זאת ללא הסכמתו של הלקוח, על מנת לענות על הצרכים הנדרשים לצורך השגת מטרות החוק כפי שהן מתוארות בהצעת החוק מחד, ומאידך להגן כראוי על הזכות לפרטיות, שהוכרה כזכות חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, תוך פגיעה שתהיה מידתית ותעמוד בפסקת ההגבלה שבחוק היסוד. הנני מתכבד לצרף את ההצעה ולהציגה בפניכם: מוצע העברת מידע רק מחברה הנתונת אשראי ומצויה תחת פיקוח הפתרון הנכון ביותר לדעתנו הינו, כי רק חברה אשר עוסקת במתן אשראי והמפוקחת על-פי חוק, תעביר מידע למאגר ותקבל ממנו מידע, באמצעות לשכות האשראי. קביעה כזו תבטיח כי הגורמים שמעבירים מידע למאגר אוספים אותו בדרך שקובע המפקח הרלבנטי לגיבהם, שומרים על המידע ומחוייבים לאבטח אותו. כך גדל הסיכוי שהמידע שיועבר על-ידי חברות אלו למאגר יהיה מדוייק ונכון ויישמר ברמה המיטבית שניתן להשיג, מפני דליפה. איסוף מידע מגורמים שאינם תחת פיקוח עלול לגרום לכך שיזרום למאגר מידע שאינו נכון ומדוייק ולא תהיה כל דרך לפקח על גורמים אלה המזרימים מידע למאגר, דבר שיכול לפגוע בדרוג של האנשים עליהם יוזרם מידע, כמו גם לפגוע שלא לצורך בפרטיותם, בכך שיוזרם למאגר מידע שאינו דרוש בהכרח לצורך דרוג האשראי. מוצע לכן כי בסעיף 16 לחוק ישונה ובס"ק (5) שלו יכתב (במקום חברת תשתית ציבורית"): (5) חברה העוסקת במתן אשראי והמצויה תחת פיקוח של אחד מגופי הפיקוח שנקבעו על-פי חוק. באם תתקבל ההצעה המפורטת לעיל מוצע לבטל את כל אותם סעיפים המקנים סמכות להעביר מידע למאגר בעתיד. העברת מידע מחברת תשתית ציבורית רק על לקוחות שאינם במאגר לחלופין וכל ולא תתקבל ההצעה המפורטת בסעיף 2 לעיל, מוצע כי חברת תשתית ציבורית תעביר מידע למאגר רק על לקוחות עליהם אין נתוני אשראי במאגר ולא על כלל הלקוחות. על-פי הצעה זו, חברת תשתית ציבורית תעביר לבנק ישראל, האחראי על המאגר, רשימה של כל לקוחותיה. בנק ישראל יבחן על אילו מבין הלקוחות ברשימה, אין נתונים במאגר ויעביר חזרה לחברת התשתית הציבורית רשימה זו (של הלקוחות עליהם אין מידע במאגר). חברת התשתית הציבורית תעביר בחוזר מידע רק על לקוחות אלה, עליהם לא היה כל מידע במאגר. בנוסף, הנתונים שחברת התשתית הציבורית תעביר יהיו על אופן תשלום החשבון על ידי הלקוח בלבד ולא גובה התשלום או היקף הצריכה של אותו לקוח. הפרוצדורה האמורה תקבע בתקנות החוק. מחד המנגנון המוצע בסעיף 3 לעיל יבטיח שמירה על פרטיותם של לקוחות, שנתוני האשראי שלהם כבר נמצאים במאגר ולכן נתוני חברת התשתית הציבורית לגביהם הם חסרי ערך, מאידך, כאשר מידע מחברת תשתית ציבורית עשוי להמצא מועיל, על אוכלוסיות שאינן נגישות לאשראי בנקאי ומידע לגביהם אינו מצוי במאגר, מידע כזה יעבור מחברת התשתית הציבורית למאגר. בהמשך לאמור בסעפים 4 ו-5 לעיל מוצע כי סעיף-קטן (5) של סעיף 16 (א) לחוק ישונה לנוסח הבא: (5) חברת תשיתית ציבורית, מידע על ביצוע תשלומים במועד ולגבי לקוחות שאינם מופיעים במאגר, בדרך כפי שקבע השר ובאישור הנגיד ושר האוצר" Opt Out חלקי לחילופין חילופין וככל ולא יתקבלו שתי ההצעות המפורטות בסעיפים 1 עד 6 לעיל – מוצע כי על מנת לשמור על פרטיותו של הלקוח, לאפשר לו לבקש, שהמידע הנאסף עליו למאגר יהא אך ורק מחברה הנותנת אשראי והמצויה תחת פיקוח על-פי חוק. ביחס למידע מכל מקור מידע אחר תהא ללקוח האפשרות לבקש כי לא יוזרם לגביו (מנגנון של Opt Out חלקי). זאת בתנאי שאין על הלקוח מידע שלילי בידי מקור מידע זה ומכאן בקשתו אינה כדי להתחמק מהעברת מידע זה למאגר. בכדי ליישם את ההצעה האמורה בסעיף 7 לעיל מוצע לשנות את הוראת סעיף 19 (א) להצעה באופן הבא: בסעיף 19 (א) בסוף הסעיף המוצע תבוטל הנקודה ויוסף האמור להלן: והוא רשאי לבקש מבנק ישראל שיוזרמו לגביו נתונים רק מחברות הנותנות אשראי והמצויות תחת פיקוח על-פי חוק, ובלבד שבמקורות המידע האחרים לא מצוי מידע שלילי לגבי אופן היצוע התשלומים על-ידו. סעיף 19(ה)(1) עוסק בהסדר לפיו לקוח עליו נאספו נתונים המעידים באופן מובהק על כך שאינו עומד בפירעון תשלומים עליהם התחייב, לא יוכל לבקש שלא ייאסף עליו מידע למאגר (לא יוכל לבצע Opt Out). הסעיף קובע כי אותו לקוח יוכל לחזור ולבקש לבצע Opt Out רק כעבור 5 שנים מעת שהועברו הנתונים השליליים למאגר. אנו חושבים כי תקופה של 5 שנים בו אדם לא יוכל לבקש שנתונים לא יאספו לגביו, הינה תקופה ארוכה מאוד הפוגעת בפרטיותו של אדם בצורה שאינה מידתית. ניתן להגשים את תכלית החוק גם אם תקבע תקופה קצרה יותר, של 3 שנים. ליישום ההצעה המפורטת בסעיף 10 לעיל, אנו מציעים לתקן את הצעת החוק באופן הבא: בסעיף 19, סעיף קטן ה(1), בשורה הרביעית, לאחר המילים "להגיש בקשה לאי הכללת נתונים עד תום", תימחק המילה "חמש" ובמקומה תכתב המילה "שלוש". סיכום לעניות דעתנו, הצעה זו מהווה את המענה הטוב ביותר לבעיות הנוצרות בסעיפים עליהם דנה הוועדה בימים אילו, תוך פגיעה קטנה ככל האפשר בפרטיות. כך יאסף מידע מובהק על עסקאות אשראי של לקוחות, מידע אשר באמת נחוץ על מנת להגשים את תכליות החוק תוך צמצום הפגיעה בפרטיות. כמו כן, הצעותנו לאפשר ללקוח לבצע Opt Out חלקי וצמצום הזמן בו נאסף מידע על לקוח מבלי שיוכל לסרב (במקרה בו נאספו לגביו נתונים שליליים), יהפכו את הפגיעה בפרטיות למידיתית יותר. בכבוד רב ובברכה, דן חי, עו"ד יו"ר ועדת הגנת הפרטיות לשכת עורכי הדין העתקים: ועדת הכלכלה (באמצעות מזכירות הוועדה). גב' איילת שקד – שרת המשפטים. עו"ד אפי נוה – ראש לשכת עורכי הדין. מר אורי אלפרסי – מנכ"ל לשכת עוה"ד. עו"ד שלי ואקנין-אדם – ממונה (פורום משפט חוקתי וזכויות אדם), לשכת עוה"ד. עו"ד לילך נחמיה – מנהלת יחידת קשרי ממשל, לשכת עוה"ד.