חומר רקע

עמוד 1 מתוך 11 הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות ,התשע"ה- 4 102 עמדת אדם טבע ודין לעמדת אדם טבע ודין בהחלט ראוי לקדם חקיקה אשר תוביל לצמצום ניכר בצריכת שקיות הפלסטיק בישראל .ואולם , החוק המוצע ,במתכונתו הנוכחית ,אינו צפוי להשיג את מטרתו זו .יתרה מזאת , הצעת החוק לוקה בחוסר שקיפות ציבורית ואינה עולה בקנה אחד עם המגמות בחקיקה העולמית .לאור זאת , אדם טבע ודין תיאלץ להתנגד לחוק ,אלא אם כן ייערכו בו מספר תיקונים הכרחיים. להלן תמצית הדברים אשר י פורטו בהרחבה בהמשך: שקיות הנשיאה החד פעמיות מהוות בעיה סביבתית קשה : מדובר במסה גדולה של חומר בלתי מתכלה (למעלה מ-2 מיליארד שקיות בשנה )הגורם זיהום בכל שלבי היצור ,השינוע והטיפול בפסולת , וללכלוך רשות הרבים על חשבון הציבור הרחב הנושא בעלויות הניקוי הגבוהות . צריכת היתר של השקיות מהווה כשל שוק ברור ולכן מוצדק לתמרץ את הציבור להימנע מדפוס השימוש החד פעמי . שקיות אלו הן פסולת מיותרת שניתן למנוע את היווצרות ה ולקיים את המצווה הראשונה בטיפול בפסולת :הפחתה במקור . לציבור תינתן בחירה : מי שרוצה לזהם– ישלם , ומי שמעוניין לשמור על הסביבה ,יוכל לבחור בפתרון הנוח , הפשוט והזול בדמות שקיות רב פעמיות .את מחיר השקיות משלם הציבור כיום ממילא אלא שהוא פשוט לא מודע לכך . לפיכך ,הטלת היטל על צריכת השקיות מהווה פתרון סביבתי וחברתי שיש כל הצדקה לתמוך בו . כאמור ,בחוק המוצע נפלו מספר כשלי ם המחייבים תיקון: א. ללא קביעת יעד הפחתה מוגדר , לא תושג מטרת החוק והציבור הוא זה שיישא במחיר המטרה הבסיסית של הצעת החוק היא צמצום ניכר של צריכת השקיות . קביעת היטל או מחיר נמוך מדי לא תגרום לציבור לשנות את התנהגותו וכך לא ישיג החוק את מטרת הפחתת הצריכה .כמו כ ן , במצב כזה הציבור ,שימשיך לצרוך את השקיות תוך ספיגת ההיטל ,פשוט ישלם יותר. השר להגנת הסביבה לא הציג כל נתון המסביר מדוע נקבע היטל בסך01 אג 'דווקא , ומהו היקף ההפחתה הצפוי בגינו( בהשוואה עולמית מדובר בהיטל נמוך.) עמוד 2 מתוך 11 הצעת אדם טבע ודין: יש לקבוע את גובה ההיטל בהתאם ליעד ההפחתה הרצוי , כאשר גובה ההיטל יתעדכן מדי שנה( במידת הצורך .)הצעה זו תואמת את המגמה בחקיקה העולמית ,ובהקשר זה אנו ממליצים לאמץ בהדרגה את היעד האירופי של40 שקיות לנפש לשנה .לכל הפחות ,על המשרד להגנ" ס להסביר מה היעד הרצוי שאליו מכוון החוק וכ יצד הצעת החוק מבטיחה את השגתו . ב. הצעת החוק לוקה בחוסר שקיפות ציבורית בניגוד לחקיקה הסביבתית בתחום הפסולת(חוק האריזות ,פסולת אלקטרונית ועוד) , הצעת החוק הנדונה איננה כוללת חובת פרסום נתונים ומידע לציבור על יישום החוק. הצעת אדם טבע ודין :יש להוסיף סעיף שיחי יב את המשרד להגנת הסביבה לדווח לציבור ולכנסת על יישום החקיקה ,כפי שנעשה בחוקים סביבתיים אחרים .כן יש להטיל חובת דיווח על רשתות הש י ווק כלפי המשרד להגנת הסביבה . ג. יש לייעד את כספי ההיטל לקרן לשמירת הניקיון לטובת יישום חוק זה יש ל עגן בחוק את המטרות שלשמן מותר לייעד את כספי ההיטל לאחר גבייתו ובמסגרת זו להקצות כספים ליידוע הציבור ולסבסוד ,לפחות בשלב ראשון ,של שימוש בשקיות רב פעמיות . אנו קוראים לחברי הוועדה להימנע מאישור הצעת החוק כל עוד לא נערכו בה התיקונים הנ"ל. עמוד 3 מתוך 11 הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות – ניתוח מפורט הבעיה אותה מבקשת הצעת החוק לפתור :צריכת ה יתר של שקיות הנשיאה ה חד פעמיות הבעיה המרכזית איתה מנסה הצעת החוק להתמודד הוא דפוס הצריכה החד פעמי של שקיות הנשיאה . צריכת יתר זו גורמת לנזקים סביבתיים וכלכליים מיותרים. מלבד הנזקים הסביבתיים בשלב הייצור , צריכת היתר תורמת ללכלוך רשות הרבים – שקיות ניילון מתעופפות במרחב הציבורי ופוגעות בערכי טבע , בחי ובצומח ,בדגש על הסביבה הימית . הגורם ל צריכת היתר של שקיות הנשיאה– כשל שוק ש מוצדק לתקנו באמצעות רגולציה צריכת היתר נובעת מכך שהצרכן ,הסבור בטעות כי השקיות ניתנות לו בחינם באדיבות המשווקים , אינו מביא בחשבון מתאים את עלויות השימוש בשקיות .כאמור , אין זה אומר שהצרכן אינו משלם על השקית– הוא בהחלט משלם עליה , כיוון שהעלות של רשתות השיווק מגולגלת על מחיר המוצרים( במצטבר מדובר על עשרות מיליוני שקלים בשנה .) למעשה ,מדובר בכשל שוק המצריך תיקון ולכן יש מקום והצדקה לרגולציה בנושא .מעבר לכך ,יש משמעות חינוכית רבה לחקיקה כזו - חקיקה כזו מעבירה מסר ברור לציבור בדבר הצורך לזנוח דפוסי צריכה בזבזניים וחד פעמיים ולאמץ הרגלי צריכה המתחשבים בסביבה ובדורות הבאים. דפוס הצריכה החד פעמי של שקיות נשיאה הינו אפוא נורמה חברתית בלתי רצויה שניתנת לשינוי כיוון שקיימת אלטרנטיבה פשוטה ,נוחה וזולה בדמות השקיות הרב פעמיות . לכן ,מקובלת בעולם רגולציה שמצד אחד מטילה ,באמצעות היטל ,את העלות הישירה של השקית על הצרכן , ומצד שני מייקרת משמעותית את עלות השקית במטרה לעודד את הצרכנים לבחור בדפוס צריכה רב פעמי . צרכן שבוחר בכל זאת לרכוש את השקיות החד פעמיות הוא הנושא במחיר ,בהתאם לעיקרון המזהם משלם . עמוד 4 מתוך 11 ברם ,בהצעת החוק נפלו מספר פגמים בסיסיים אשר ללא תיקונם ספק אם ראוי כלל לאשרה:  ההצעה אינה עולה בקנה אחד עם החקיקה והניסיון העולמי ב תחום  ההצעה במתכונתה הנוכחית אינה צפויה להשיג את מטרתה המוצהרת להפחית את צריכת השקיות הערות אדם טבע ודין ל הצעת החוק אדם טבע ודין תמכה לאורך השנים בפתרון אשר יוביל לצמצום צריכת השקיות החד פעמיות בישראל. אלא ש ישראל איננה המדינה הראשונה שמבקשת למגר באמצעות התערבות חקיקתית את נגע השקיות החד פעמיות . בשנים האחרונות נצבר ניסיון עולמי רב בהקשר זה ולכן מתבקש ומתחייב לעצב את המדיניות הישראלית בהתאם. כל זאת ,כדלקמן: 2. תוכן הצעת החוק אינו תואם למטרתה :מחיר השקית נקבע באופן שרירותי , ולא יפחית את הצריכה כאמור ,מדינות רבות ברחבי העולם יישמו בהצלחה רגולציה המגבילה שימוש בשקיות חד פעמיות , בין היתר באמצעות הטלת היטל. השאלה המרכזית היא אפוא ,מהו גובה ההיטל או המחיר הרצוי? שאלה זו אינה פשוטה משום שמצד אחד לא נרצה לייקר את העלות לצרכן מעבר לנדרש ולהטיל נטל עודף על הציבור .מצד שני ,קביעת מחיר נמוך מדי ע לולה לסכל את מטרת החוק כולו כיוון שהתמריץ לשנות את דפוסי הצריכה לא יהיה מספק והפחתת הצריכה הרצויה לא תתרחש . לפיכך ,הטלת היטל מסוג זה תהיה מוצדקת אך ורק אם הדבר צפוי לגרום לשינוי התנהגות ומעבר משמעותי לשימוש בשקיות רב פעמיות. עמוד 5 מתוך 11 בהצעת החוק הממשלתית ( סעיף3 (ב)) , נקבע מחיר מינימום לשקית ,בגובה 01 אג' . לא ברור מהו הבסיס המקצועי לקביעה זו ,לאור כל אלה: על רקע חששות אלו ,ראוי לבחון את הדברים לעומקם: גובה ההיטל ושיעורי הפחתת הצריכה באירופה , ההבדלים בין הישגי המדינות השונות מבחינת שיעורי הפחתת הצריכה הם גדולים מאד ונעים בין 01-91% .מובן ,כי הדבר תלוי במספר גורמים ,אשר המרכזי שבהם הוא מחיר השקית או גובה ההיטל . באירלנד ,למשל ,הוטל היטל בסך 1.05 יורו .כתוצאה מהטלת ההיטל ,ירדה צריכת השקיות בלמעלה מ- 91% בתוך כשנה .כמו כן ,נמצא כי לאחר הטלת ההיטל נרשם צמצום משמעותי בלכלוך רשות הרבים על ידי השקיות ( שיעורן נפל מ- 5% לפני הטלת ההיטל עד ל- 1.5% לאחר הטלתו1 .) לעומת זאת ,במדינות בהן נקבע היטל נמוך כגון דרום- אפריקה(כ- 04 אג') ,החוק לא השיג תוצאות דומות , ולאחר ירידה ראשונית בביקוש עם הטלת ההיטל ,הרי שבטווח הארוך צריכת השקיות חזרה לרמות גבוהות2 .מחקר משנת 2101 ייחס זאת לכך שההיטל שנקבע היה נמוך מדי3. העלייה בצריכת השקיות זמן מה לאחר הטלת ההיטל התרחשה גם באירלנד ולכן הוחלט בשנת2117 להעלות את ההיטל ל- 1.22 יורו , כאשר נקבע יעד מוגדר לצריכה שלא תעלה על12 שקיות ל נפש בשנה . לאחרונה ,גם האיחוד האירופי השכיל להבין כי ההיטל לא אמור להיקבע באופן שרירותי , אלא להיגזר מתוך יעד הצריכה אליו שו אפים להגיע .בהתאם לכך , באפריל2104 החליט הפרלמנט האירופי על יעד הפחתה של 1 http://ec.europa.eu/environment/waste/packaging/pdf/report_options.pdf 2 /pp18.pdf http://www.econrsa.org/papers/p_papers 3 http://www.rff.org/rff/documents/EfD-DP-10-13.pdf  מחיר של20 אג 'הינו נמוך באופן קיצוני מן המקובל בעולם , ולכן קיים חשש לא מבוטל כי החוק לא יניב את התוצאות הרצויות, והפחתת הצריכה תהיה קטנה ושו לית.  מבחינת הנטל על הצרכן ,באופן פרדוקסאלי קביעת היטל נמוך מדי גורם לכך שהציבור , שימשיך לצרוך את השקיות תוך ספיגת ההיטל ,פשוט ישלם יותר לעומת האלטרנטיבה של מעבר לדפוס שימוש רב-פעמי .  בדברי ההסבר לא הוצג כל נתון המסביר מדוע נקבע היטל בסך20 אג 'דווקא , ומהו היקף ההפחתה בצריכת השקיות הצפוי בזכותו .עניין זה תמוה במיוחד , נוכח העובדה שמחיר זה אינו תואם את החקיקה הקיימת בעולם וגם לא עולה בקנה אחד עם המידע האמפירי הקיים בישראל . עמוד 6 מתוך 11 51% בצריכת שקיות עד שנת 2107 ושל 81% עד שנת 2109 4 . במאי2105 אושרה דירקטיבת השקיות5 , בה הוחלט בסופו של דבר לקבוע יעד הפחתה של00 שקיות לנפש בשנה עד שנת1020 ושל40 שקיות לנפש בשנה עד שנת1015 , וזאת בהתחשב בפערים הניכרים בין מדינות האיחוד. ההסדר המוצע בהצעת החוק הינו שרירותי ואינו עונה על מטרת הפחתת הצריכה הציפייה הבסיסית מן המשרד להגנת הסביבה המבקש מן הכנסת לאשר חקיקה , היא שהוא יטרח להציג בפני הוועדה ובפני הציבור את היעד הסביבתי אותו שואפת החקיקה להשיג. במקרה זה , שאלת השאלות היא– מהו שיעור ההפחתה הרצוי בצריכת השקיות? ואולם , אנו עדים כאן לתופעה הפוכה שבה המטרות והיעדים נשכחו מדעת לחלוטין , ודברים נקבעים באופן שרירותי .כאמור , מחיר השקית המוצע הוא01 אג' .מדוע לא פחות ? מדוע לא יותר? על מה הדבר מתבסס ? ו מה היקף הצריכה שצפוי עקב יישום החוק? כמו כן ,ב סעיף5 נקבע, כי השר להגנת הסביבה רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע החוק ,לרבות העלאת מחיר המינימום. ועל סמך מה יופעל שיקול דעת זה ? ובכן ,בכ ל אלה הצעת החוק אינה עוסקת .כלומר ,גם אם יתברר כי ההפחתה בצריכת השקיות לא התרחשה , כל שר מזדמן יהיה רשאי לקבוע את מחיר השקית כראות עיניו .לעמדת אדם טבע ודין , לא זו הדרך לנהל מדיניות ציבורית מושכלת .זאת ,במיוחד לאור העובדה שההסדר המוצע אינו עולה בקנה אחד עם הנתונ ים ועם המידע המקצועי הקיים ביחס למציאות הישראלית: ב ישראל ,ההערכה היא כי הביקוש לשקיות עומד על כ- 274 שקיות לנפש בשנה6 . נתון זה גבוה מאד ביחס למקובל במדינות אירופה (ממוצע ה- EU - 27 עומד על כ- 098 שקיות לנפש בשנה7 .) כאן יש לציין ,כי מחקר כלכלי שהוזמן ע" י המשרד להגנת הסביב ה לצורך גיבוש החקיקה6 , ניסה לאמוד את השפעתו הצפויה של גובה ההיטל על היקף הצריכה (ראה איור להלן מתוך המחקר הנ"ל ולאחר עיבודו). 4 - on - down - clamp - oom/content/20140411IPR43461/html/MEPs r- http://www.europarl.europa.eu/news/en/news bags - carrier - plastic - of - use - wasteful 5 6 המשרד להגנת הסביבה , "טיפול בשקיות גופיה כמנוף חינוכי לשינוי תפיסת הציבור ביחס לפסולת אריזות" , אוגוסט3102 : http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Documents/plastic-bags-august2013.pdf 7 ראה ה" ש0 ,עמ ' 94 עמוד 7 מתוך 11 כפי שניתן להתרשם , הרי שבאופן טבעי צפויה לחול ירידה בביקוש לשקיות ככל שמחירן יע לה .לאור זאת , ניתן היה לצפות כי מחיר השקית ישקף שיעור הפחתה גבוה .אלא, ש מן הממצאים עולה כי מחיר של01 אג ' לשקית יוריד את הביקוש לשקיות ב- % 62 ,קרי יביא להפחתה של כשליש בלבד מכלל צריכת השקיות . עלות יתר השקיות שי צרכו תצטבר לכדי עשרות מיליוני שקלים שאותם ישלם הציבור . לפי חישוב על בסיס צריכה לנפש , יעד זה מהווה רק מחצית מיעד הביניים שנקבע באירופה עד שנת2109 , כאשר היעד הסופי שהיינו אמורים ליישם הוא הפחתת צריכה של כ- 85% במונחים ישראליים . אם נחזור למושכלות יסוד ,הפחתה כה צנועה בצריכת השקיות , הנחשבת נמוכה מאד בהשוואה ליוזמות אחרות בעולם ,אינה מגשימה את מטרת החוק ואינה מצדיקה את חקיקתו .כאמור , בתרחיש כזה הנפגע העיקרי יהיה הציבור שברובו המכריע פשוט ישלם יותר ללא תועלת סביבתית רבה. עמוד 8 מתוך 11 הפתרון הראוי :קביעת יעד הפחתה ,התאמת ההיטל ליעד ו בחינתו מחדש מדי שנה כאמור ,ההיגיון מחייב כי ההיטל לא ייקבע באופן שרירותי ,אלא בהתאם ליעד הפחתת צריכת השקיות אליו שואפים להגיע . זוהי דרך הפעולה בקרב מדינות שיישמו מדיניות כזו בהצלחה וזוהי המגמה הברורה באירופה נוכח החלטת האיחוד לקבוע יעדי הפחתה מחייבים בחקיקה . להלן פרטי ההסדר המוצע: א. קביעת יעד :החוק יגדיר יעד הפחתה מחייב ,אשר יהיה משמעותי בהיקפו . אנו מציעים יעד שיעלה בהדרגה , מדי שנה, על בסיס ה דירקטיבה האירופית. המשמעות היא ,כאמור , שבסוף התהליך צריכת השקיות החד פעמיות לנפש בשנה בישראל לא תעלה על40 . ב. קביעת היטל שגובהו נגזר מן היעד : קביעת גובה ההיטל לא תהיה שרירותית אלא תיעשה לפי יעד ההפחתה שייקבע בחוק .כלומר , אי השגת היעד בשנה מסוי מת תחייב העלאה של ההיטל בשנה שלאחר מכן . ג. עדכון שנתי של ההיטל בהתאם לרמות הצריכה: בהמשך לסעיף א' יש לקבוע, כי גובה ההיטל י יבחן מדי שנה ,על פי הנתונים שהצטברו בשנה הקודמת , התוצאות והידע שיצטבר במהלך שנת היישום הקודמת. מן הדיווחים והממצאים ביחס לעמידה ביעד הצריכה ייגזר הצורך בעדכון ההיטל . בהקשר זה יש לקבוע כי במידה ולא הושג יעד ההפחתה בשנה פלונית ,יעלה גובה ההיטל ב- 01 אג ' לכל הפחות. ד. הטלת חובת דיווח שנתית על משווקי השקיות החד פעמיות: החוק המוצע מחייב את המשווקים ברישום נתונים אך לא בדיווח שוטף ומבוקר למשרד להגנת הסביבה . זהו ליקוי בסיסי אשר צפוי למנוע יכולת מעקב ובקרה על יישום החוק .מעבר לכך , חובת דיווח כזו היא תנאי שבלעדיו לא ניתן למדוד עמידה ביעד ההפחתה כפי שהצענו לעיל. לפיכך, מוצע להטיל חובת דיווח שנתית על בתי עסק בגין רכישת מלאי שקיות ו מ כירת ן לצרכן . ה. יצירת מנגנון ל קביעת הבסיס ממנו יימדד יעד ההפחתה בשנת היישום הראשונה: הואיל ויעד הפחתה נמדד כאחוז ממספר השקיות הנצרכות ,יש צורך בהגדרת נתוני הבסיס לתחילת המדידה . היות וכיום היקף צריכת השקיות ברשתות השיווק ובכלל מבוסס על הערכות בלבד , הרי שטרם החלת ההסדר במלואו והטלת ההיטל , על החוק לייצר בסיס נתונים מסודר ומבוקר ביחס למצב הדברים לפני יישום החוק .זאת , באמצעות הטלת חובת ה דיווח על מכירת שקיות טרם הטלת ההיטל. לשם כך ,מוצע לקבוע תקופת ביניים קצרה שלא תעלה על שנה , בה ידרשו בתי העסק לדווח למשרד להגנת הסביבה על כמות השקיות שמכרו .לאחר מכן ,יוטל ההיטל וייכנס לתוקף יעד ההפחתה אשר יחושב בהתאם להיקף הצריכה שנקבע כנקודת ההתחלה . עמוד 9 מתוך 11 ו. פיקוח פרלמנטארי על שינוי המחיר: מוצע לשנות את סעיף5 ב הצעה הנוכחית, כך ש ההיטל ייקבע ע"י המשרד להגנ"ס ,כמקובל באירלנד ובמדינות אחרות , ויאושר על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך פיקוח פרלמנט רי א וקיום דיון ציבורי . 1. הצעת החוק אינה כוללת מנגנון של שקיפות ודיווח לציבור על יישום החקיקה החוק המוצע לוקה בחוסר שקיפות ציבורית .לעמדת אדם טבע ודין , בדומה ליתר דברי החקיקה הסביבתית שנחקקו בשנים האחרונות בתחום הטיפול בפסולת ,וביניהם חוק האריזות וחוק פסולת אלקטרונית , גם בחוק המוצע מתבקש היה לכלול סעיף המבטיח שקיפות ודיווח באשר לכלל ההיבטים הקשורים ביישום החוק ותוצאותיו .על פי הניסיון שהצטבר , מדובר בסעיף חיוני והכרחי המאפשר לציבור ולארגוני החברה האזרחית לבקר את הממשלה ולוודא כי החקיקה מיושמת באופן מיטבי . הפתרון ה מוצע: להוסיף בפרק ה ' סעיף דיווח– להלן מתווה ל נוסח אפשרי (זהו לא נוסח משפטי מהודק , יידרשו כמובן תיקונים טכניים שונים): "השר ידווח לו ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ,לפחות אחת לשנה , על יישום הוראות חוק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח ;דיווח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של המשרד ,ויתייחס בין השאר לכל אלה: א. מספרן הכולל של שקיות הנשיאה החד- פעמיות שנמכרו על ידי בתי עסק8 . ב. מספרן הכולל של שקיות הנשיאה שנמכרו על ידי בתי עסק9 בכל מגזר :מרכולים ,חנויות מכולת , שווקים ,חנויות שאינן לממכר מוצרי מזון . ג. הערכה בדבר מספרן הכולל של שקיות הנשיאה שנמכרו על ידי בתי עסק קטנים. ד. נתונים על הפרות החוק ואכיפתו. ה. כספי ההיטל שנגבו מהמשווקים. ו. המחי ר הכולל ששולם על ידי צרכנים לבתי עסק עבור שקיות נשיאה חד פעמיות." בהקשר זה ,כמפורט לעיל , יש לחייב את בתי העסק הכפופים לחוק בדיווח שנתי למשרד להגנת הסביבה על כמות השקיות שמכרו בשנה שקדמה למועד הדיווח ,ועל הכספים שנגבו מן הצרכנים בעבור השקיות. 3. מניעת פרצות בחוק בסעיף 2 להצעת החוק ישנה הגדרה של "שקית נשיאה ."הגדרה זו מחריגה מן ההסדר שקיות הבאות במגע ישיר עם מזון (סעיף 2 (0 .)) 8 הכוונה לבתי העסק הכפופים להוראות החוק אשר אינם עסקים קטנים . 9 ראה הערת שוליים לעיל . עמוד 11 מתוך 11 לעמדתנו ,החרגה גורפת זו עלולה לגרום לעקיפת החוק ע"י חלוקת שקיות נשיאה מסוג "גופיה "בעמדת הירקות במרכולים .בכך למעשה יחולקו השקיות חינם לא בקופה אלא במדפים עצמם ,ללא יכולת אכיפה . הפתרון ה מוצע: ל לא אפשר פטור בהקשר זה של אותן שקיות (למשל ,לפטור רק שקיות קטנות ללא ידיות) . כך לא תוכלנה השקיות המשמשות לנשיאת מזון לא ארוז להוות תחליף לשקיות הנשיאה המחולקות כיום בקופות . בנוסף , יש לעגן בחוק סעיף המחייב את המשווקים , להציע למכירה במקום בולט חלופות רב פעמיות ראויות . בהקשר זה יש לשקול הפניה של כספים שייגבו(עקב אכיפה או מכספי ההיטל ) לטובת סבסוד פתרונות אלו והנגשתם לציבור . בכבוד רב, עו" ד אסף רוזנבלום חגית שמאי מנהל המחלקה המשפטית המחלקה המדעית- פסולת ומיחזור