חומר רקע
ניתוח מענקי האיזון ברשויות
המקומיות
בשנים2015-2014
הכנסת
מרכז המחקר והמיד
ע
המחלקה לפיקוח תקציבי
כתיבה: תמיר אגמון, כלכלן
אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי
י"ב
'אדר א תשע"ו
1
2 ב
פברואר, 6
1
20
כתיבה: תמיר אגמון, כלכלן
אישור עמי צדיק מנהל ה
מחלקה לפיקוח תקציבי
ח'
'אדר א תשע"ו
17ב
פברואר6
1
20
,הכנסת
מרכז המ
חקר והמידע
קריית בן-
גוריון, ירושלים91950
:'טל
6 4 0 8 2 4 0 / 1
-
02
:פקס
6 4 9 6 1 0 3
-
02
www.knesset.gov.il/mmm
מוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה
תוכן עניינים
1. מענקי האיזון בשנים האחרונות 1
1.1
. התפתחות היסטורית 1
1.2
. אופן הקצאת מענק האיזון לשנת
2015
2
2. מקורות ההכנסה של הרשויות המקומיות 5
3. ניתוח מענקי האי
זון לפי חתכים שונים 6
4. הכנסות ממענקי איזון 8
4.1
. גביית ארנונה ומענקי איזון 8
4.2
. התלות של הרשויות המקומיות במענקי האיזון 9
5. מענק איזון ממוצע לתושב 9
6. משקל הארנונה למגורים מתוך סך הארנ
ונה
10
7. ניתוח רגישות :שיעור מענקי האיזון מההכנסות מארנונה
12
8. עמדות הצדדים
13
8.1
. משרד האוצר
13
8.2
. משרד הפנים
14
8.3
. מרכז השלטון המקומי
14
עמוד 1 מתוך
15
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מסמך זה נכתב ל בקשת ועדת הפנים והגנת הסביבה לקראת דיון
ב-
22
בפברואר2016
בנושא בחינת סוגיית מענקי
האיזון לרשויות המקומיות .המסמך כולל נתונים על מענקי האיזון , תיאור אופן הקצאת מענק האיזון לשנת
2015
,
,מקורות ההכנסה של הרשויות המקומיות ניתוח תקציבי של הקצאת מענקי האיזון
ל
פי חתכים שונים ,
הכנסות הרשויות המקומיות ממענקי איזון, מענק איזון ממוצע לתושב, משקל הארנונה למגורים מתוך סך
הארנונה, ניתוח רגישות
)(קרי, בחינת שיעורי מענק איזון שונים מתוך ההכנסות מארנונה ברשויות המקומיות של
שיעור מענקי האיזון מההכנסות מארנונה
כביטוי לתלות
של הרשות המקומית במענקי האיזון
ואת עמדות
.הצדדים השונים
1. מענקי האיזון בשנים האחרונות
1.1
. התפתחות ה
י
סטורית1
מענק
י איזון נועדו לגשר בין הוצאות
יהן והכנסות
יהן של הרשו
יו
ת המקומי
ו ת ולהבטיח סל שירותים בסיסי
לתושביה
ן .
משנת2002
ועד שנת
2010
חלה שחיקה מתמדת במענקי האיזו
ן. על-
,פי מרכז השלטון המקומי
ה תקצוב
ה.חסר פוגע בתפקוד הרשויות המקומיות, ובמיוחד בתפקוד הרשויות החלשות2
משנת2011
החלו מענקי
.האיזון המשולמים על ידי הממשלה לרשויות המקומיות שוב לגדול
עד שנת1993
לא היה מנגנון אחיד וברור להקצאת מענקי איזון. ה
תבחינים לקבלת ה מענקים היו לא ברורים, לא
אחידים ולא שוויוניים –
הם נקבעו לכל רשות מקומית בנפרד, והדבר הוביל לחוסר שוויון בהקצאת
ם . משנת
1994
ועד היום חלו שינויים ב
תבחינים על ש-פיהם נקבעת הקצאת מענק איזון. בשנים
1994
–
2003
, בעקבות
מסקנות ועדת סוארי,
3
נקבעו
תבחינים להקצאת מענק י איזון, ובהם
תבחין ההכנסה של הרשות המקומית.
עם
,זאת
לפ י
מח
קר לש ם רו פו קי
יה סר ה-
16
, סכום המענק נקבע חלקית על-
פי
המצב הפיסקלי השוטף ב ,רשות
שת מ
נה שר א בי הו ל ל
תמר
י ץ לרשויות המקומיות.ליצירת גירעונות4
משנת2004
ואילך הוקצו מענקי האיזון על-
פי
המלצות ועדת גדיש, שקבעה בין היתר כי יש
להקצות א
םתו לפי נוסחה ש
ו יצ ת
ר תמרי
ץ
להתייעלות ברשויות
המקומיות. המעבר בהקצאת מענקי האיזון בין נוסחת סוארי לנוסחת גדיש נפר
ס
.על שש שנים
ב שנת2015
היו
197
רשויות מקומיות
ש
קיבלו מענקי איזון ו-
58
רשויות
לא ש יק.בלו מענקי איזון5 בין ה רשויות המקומיות
ש לא
זכו למענק איזון6
2 ערים,
6
14
מועצות
מקומיות,
7
18
מועצות אזוריות,
8
.ושתי המועצות התעשייתיות9
יש לציין
ש"ירושלים אינה כלולה בערים המקבלות מענקי איזון, אולם היא מקבלת "מענק בירה,
המקביל למענק
זה.
10
1 סעיף זה מבוסס על מסמ
ך
,שנכתב במרכז המחקר והמידע של הכנסת: רינת בניטה
רשויות מקומיות בישראל ,
17
במאי2015
.
2 מרכז השלטון
,המקומי
סקירת הנושאים המהותיים המהווים מנוף להובלת שינוי בשלטון המקומי ,
,מכתב לשר הפנים גדעון סער19
במרס2013
.
3
""ועדת סוארי
הוקמה בשנת1992
והגישה את מסקנותיה באוגוסט1993
.
4
,פרופ' אבי בן בסט, ד"ר מומי דהן
המשבר ברשויות המקומיות: יעילות מול ייצוגיות
, פורום קיסריה ה-
16
, יולי2008
. י ש לציין כי
,לפי משרד הפנים
ב נוסחת
וס ארי לא היה משקל
י לג רעון של הרשות
המקומית . ששי ,דקל אגף בכיר לבקרה, לפיתוח ולתקצוב
ברשויות המקומיות, דוא"ל21
בפברואר2016
.
5
,משרד הפנים מענקי משרד הפנים–
מענק האיזון2015
:, כניסה אחרונה1
בפברואר2016
.
6 אילת, אשדוד, אשקלון, באר-שבע, גבעתיים, הוד-השרון, הרצליה, חדרה, חולון, חיפה, יהוד–נווה-אפרים
, כפר-קאסם ,
לוד, מודיעין
,עילית, נצרת, נתיבות, סכנין, צפת
קרית-אונו, ראש-העין, ראשון-לציון, רחובות, רמת-גן, רמת-השרון, רעננה ותל-אביב–
.יפו
7 אבן-יהודה, אזור, בא
ר-יעקב, ז
י
כרון-
,יעקב
יאנוח-ג'ת, ירכא, כפר-יאסיף, כפר-תבור, להבים, סאג'ור, ע
ו
ספיא, קרית-
,טבעון
ראש-
פינה
.ושוהם
8 אל-
,קאסום
באר-
,טוביה בני-
,שמעון
,ברנר ,גזר
גן-רווה, דרום-השרון, חבל-
,אילות חבל-מודיעין, חוף-
,הכרמל חוף-
,השרון ,יואב
מגילות-ים-המלח, מנשה, נווה-מדבר, עמק-לוד ,רמת-נגב
.ותמר
9 נאות-חובב ומגדל–תפן.
10
מענק הבירה לשנת2015
עמד
על260
מיליון₪
,
ובנוסף ניתנה
תוספת חד-
פעמית בהיקף של57.5
מיליון₪
, זאת במסגרת סיכום
ש :גובש בין משרד האוצר ומשרדי הממשלה השונים, מתוקף חוק יסוד"ירושלים בירת ישראל."
התק ציב כולל את הנושאים
הבאים: חינוך, רווחה, ניקיון, תחבורה, תרבות וסיוע חד-
.פעמי לתגבור הביטחון
,משרד הפנים משרד הפנים יעביר260
מיליון₪
עמוד 2 מתוך
15
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
חישוב מענקי האיזון לכל רשות מקומית נעשה ,, כאמור לפי ,נוסחת (מודל) גדיש
ו
בהתאם
לתיקונים שאושרו
במסג 'רת החלטת הממשלה מס3378
מיום26
ביוני2011
.
11
1.2
.
אופן הקצאת מענק האיזון לשנת2015
12
בשנת2015
מענק האיזון היה )פונקציה של מענק איזון מחושב בהתאם להמלצות ועדת גדיש (להלן: מענק המודל
וש
ל מענק האיזון של הרשות לשנת התקציב
2014
(ללא תוספות חד-פעמיות). סכום מענק ה מודל היווה את
ההפרש שבין ההוצאה הנורמטיבית להכנסה הפוטנציאלית, שחישובם עבור כל רשות מקומית נעשה בהתאם
לנוסחת
ה .מודל
חישוב ההוצאה לנפש על פי נוסחת המודל .קביעת ההוצאה הבסיסית במודל נעש
י ת באמצעות נוסחת
.רגרסיה13 חישוב נוסחת הרגרסיה התבסס על נתוני ביצוע התקצ יב הרגיל של הרשויות המקומיות לשנת2002
,
.כפי שהופיעו בדוח המבוקר14
,ההוצאה המחושבת על ידי הרגרסיה אינה כוללת הוצאות עבור פירעון מלוות
פנסיה, השתתפות ב
תקציב ה מועצות
ה דתיות, קליטת עלייה והוצאות ביטחון מיוחדות. כן אינה כוללת
הכנסות מאספקת
מים וג
י.רעונות שוטפים
על ההוצאה הבסיסית חושבו מקדמי ההעדפה :הבאים מקדם
לאשכול
המדד החברתי-כלכלי
, מקדם שונות המדד החברתי-
כלכלי, מקדם העדפה בהוצאות לחינוך, מקדם
,העדפה בהוצאות לרווחה
עדיפות לאומית, קווי עימות ויש"ע, מקדם העדפה להוצאות קליט
ת עלייה .
השיעור המרבי של מקדמי ההעדפה לה
וצאה לא ע
ו לה על10%
.
למועצות האזוריות נקבעו2
מקדמי העדפה
נוספים: מספר יישובים
ו.מרחקים בין יישובים
חישוב ההכנסה לנפש על פי נוסחת המודל .
ההכנסה לנפש חושבה כסך הכנסות הרשות המקומית חלקי סך
התושבים, כאשר הכנסות הרשות הן סיכום של הכנסות הרשות מארנונה, הכנסות הרשות ממקורות עצמיים
.אחרים והכנסות הרשות ממשרדי הממשלה על ההכנסות ה
ע צמיות לנפש הופעלו2 מקדמים: מקדם סוציו-
,אקונומי עבור הכנסות עצמיות אחרות והכנסות משרדים ייעודיים15
מקדם להכנסות עצמיות אחרות
.והכנסות משרדים ייעודיים בגין קליטה16
חישוב ההוצאה לפירעון מלוות וההוצאה לפנסיה .
מחושב פירעון מלוות מוכר לחישוב מענק האיזון
.ומחושבות הוצאות לפנסיה
אופן הקצאת תקציב האיזון לשנת2015
.על מנת להתאים את תקציב המודל למקורות התקציביים הק יימים
:לנושא זה בתקציב המדינה, הופעלה שיטת ההקצאה הבאה
תקציב האיזון לשנת2014
(ללא תוספו
ת חד-
)פעמיות שימש כבסיס הקצאת תקציב האיזון לשנת2015
.
לבסיס הקצאת תקציב האיזון לשנת2015
היו תוספות / הפחתות, כשלצורך כך חושבו לכל רשות מקומית
:מקדמים בהתאם למשתנים הבאים
שיעור הפער בין תקציב המודל לשנת2015
ובין תקציב האיזון לשנת2015
(ללא תוספות חד-פעמי;)ות
מענק ליר
ושלים בירת ישראל :, כניסה בתאריך1
בפברואר2016
.
יש לציין, כי הסכומים הרשומים
לא
כוללים העברות דרך משרדי
.ממשלה אחרים ,יוסי עדס, רפרנט פנים ורשויות מקומיות, אגף התקציבים, משרד האוצר, דוא"ל21
בפברואר2016
.
11
'משרד ראש הממשלה, החלטה מס3378
:עדכונים בנוסחה לחלוקת מענקי איזון לרשויות המקומיות ,
26
ביוני2011
.
12
לפירוט
נוסחת גדיש,
,ראו: משרד הפנים דברי הסבר להקצאת מענק האיזון לשנת2015
,
27
בינואר2015
.
13
:רגרסיה שיטת סטטיסטית
ל
אמיד ת
הקשר בין משתנה תלוי
)(במקרה זה מענק האיזון ל בין
משתנים בלתי תלויים (המדד החברתי-
,כלכלי
הוצאות הרשות על חינוך, רווחה וקליטת עלייה
)ומשתנים נוספים.
14
,דוח נתונים מבוקרים של הרשויות המקומיות, המופק באגף לביקורת ברשויות המקומיות במשרד הפנים. שולמית מקסימוף
ה
אחראית על נתוני הרשויות המקומיות ,, משרד הפנים, דוא"ל ושיחת טלפון7
בפברואר2016
.
15
מקדם ההעדפה להכנסה נקבע בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי. המקדם שלילי ומ ופחת מההכנסה המחושבת לרשות המקומית
ברשויות המדורגות בדירוג חברתי-
כלכלי4-1
, ואילו לרשויות בדירוג10-5
.המקדם הוא חיובי ומתווסף להכנסה המחושבת
16
לרשויות קולטות עלייה נקבע מקדם שלילי להכנסה המחושבת, כך ששיעורו שווה למחצית משיעור אוכלוסיית העולים המחושבת
ברש
ות המקומית הנתונה, אך לא יותר מ-
5%
.
עמוד 3 מתוך
15
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
שיעור תקציב המודל לשנת2015
.מסך ההוצאה הנורמטיבית המחושבת על פי המודל
בשלב זה נקבעו2
נוסחאות לחישוב ההקצאה של תקציב האיזון: תקציב איזון לשנת2015
עבור רשויות בהן
תקציב האיזון לשנת2014
קטן מתקציב המודל; תקציב איזון לשנת2015
עבור רשויות בהן תקציב הא יזון
לשנת2014
.גדול מתקציב המודל
לבסוף נקבע שתקציב האיזון לשנת2015
יהיה הגבוה מבין התוצאה שהתקבלה בחישוב המתואר לעיל לבין
82%
מתקציב המודל של הרשות המקומית לשנת2015
.
,כמו כן נקבעו יעדי גבייה שנתיים עבור הרשויות המקומיות, המהווים תנאי להעברת15%
מ
תקציב ה איזון
.מהממשלה אליהן17
מענקי
האיזון שהועברו בפועל נמוכים
בדרך-כלל יותר מ
המענק
ים שחושבו לפי מודל גדיש.
18
ב שנים2010
-
2015
המענקים בפועל היו בשיעור של90%-80%
מגובה המענק לפי מודל
גדיש
, למעט ב שנת2012
(
92.5%
.)
ב מסמך
עמדה של מרכז השלטון המקומי הוצעו שני פתרונות
שעשויים להביא
לצמצ
ו
ם השחיקה במענקי האיזון
(שאפיינה כאמור את העשור הראשון של האלף הנוכחי ,
2010-2000
)
. בטווח הקצר
ה וצע לחוקק חוק אשר יחייב
את הממשלה להעביר לרשויות המקומיות את תקציבי האיזון לפי100%
נוסחת גדיש בכל שנה. בטווח הארוך
מוצע לתקצב את הרשויות המקו מיות לפי "סל שירותים בסיסי שיקבע סטנדרט מינימלי בסיסי של שירותים
ש."אותם תהא רשות מקומית מחויבת לספק לתושבים19
ב
שני העשורים האחרונים חלו כמה שינויים בהקצאת מענקי האיזון, ע
ל-
ה פי
מפורט ב טבלה1
.להלן
טבלה 1
: הקצאת מענקי איזון ב
שני ה
עשור
ים האחרו
נים
תקופה מנגנון הקצאה למענקי איזון תוצאות
עד שנת1993
:
ללא
אחידות
,מבחנים לא ברורים לא
אחידים ו לא שוויוניים אשר
נקבע
ו על בסיס פרטני ולכל רשות מקומית בנפרד.
חוסר שוויון בהקצאת המענקים בין
.הרשויות השונות, גם בהיבט המגזרי
1994
עד2003
:
ועדת סוארי
תעי קב
תבחינים
להקצאת מענ
יק איזון
בעקבות
המלצות ועדת סוארי, ביניהם תבחין.הכנסה
סכום המענק נקבע בחלקו לפי הגרעון
ברשות, ולכן נוצר תמריץ לג
י.רעונות20
2004
:ואילך
ועדת גדיש
הקצאת מענקי האיזון לפי נוסחה שיצרה תמריצים
להתייעל :ות הכנסות והוצאות הרשות המקומית
לנפש, האשכול החברתי-
כלכלי אליו משתייכת
הרשות, השונות של המדד החברתי-
כלכלי בתוך
הרשות, והוצאות הרשות על חינוך, רווחה וקליטת
עלייה.
21
המעבר מנוסחת סוארי לנוסחת גדיש נעשה
בהדרגה במשך6
.שנים22
, קטנים
לישובים
בהעדפה
ירידה
בהשוואה
. סוארי
לנוסחת אימוץ
המלצות ועדת גדיש לא פתר את הפער
בין הוצאות והכנסות הרשויות -
,בפועל
המענקים מהווים90-80%
מגובה המענק
.לפי מודל גדיש23
17
,ששי דקל
אגף בכיר לבקרה, לפיתוח ולתקצוב ברשויות המקומיות
, משר ,ד הפנים, דוא"ל21
בפברואר2016
;
יוסי עדס, רפרנט פנים
,ורשויות מקומיות, אגף התקציבים, משרד האוצר, דוא"ל21
בפברואר2016
.
18
,מבקר המדינה דוח שנתי58
'ב , לשנת2007
ולחשבונות שנת הכספים2006
,הקצאת מענקי איזון לרשויות המקומיות.
19
,מרכז השלטון המקומי בישראל
סקירת הנושאים המהותיים המהווים מנוף להובלת שינוי בשלטון המקומי , מכתב לשר הפנים גדעון
,סער19
במרס2013
.
20
,פרופ' אבי בן בסט, ד"ר מומי דהן
המשבר ברשויות המקומיות: יעילות מול ייצוגיות
, פורום קיסריה ה-
16
, יולי2008
.
יש לציין כי
לפי משרד הפנים, בנוסחת סוארי לגירעון של הרשות המקומית לא היה משקל. ששי דקל, אגף בכיר לבקרה, לפיתוח ולתקצוב
ברשויות המקומיות, דוא"ל21
בפברואר2016
.
21
""ועדת גדיש
מונתה בשנת2000
ובספטמבר2001
.הגישה את המלצותיה
"הוועדה לבחינת ק"ריטריונים להקצאת מענק האיזון ,
ספטמבר2001
.
מינהל
ה שלטון
ה
מקומי, משרד הפנים.
22
במחצית2008
הוקמה על-ידי שר הפנים, ב
עקבות החלטת ממשלה, ועדה ציבורית , בראשות ד"ר יעקב
שיינין , במטרה לבחון את
נוסחת הקצאת מענקי האיזון (ו)עדת שיינין ,
.אולם הוועדה לא המליצה המלצות ולבסוף התפרקה
ראו גם פרוטוקול מספר53
מ ישיבת
הוועדה ל ענייני
ביקורת המדינה :הקצאת מענקי איזון לרשויות המקומיות ,
7
בדצמבר2009
. יו רם מאי, סגן מנהל היחידה
,לכלכלה ולמידע, מרכז השלטון המקומי, שיחת טלפון1
בפברואר2016
.
עמוד 4 מתוך
15
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשים1
להלן מציג את
גובה מענקי האיזון בפועל ועל-
.פי מודל גביש ואת הגידול באוכלוסייה בעשור האחרון
תרשים1
:מענקי הא
יזון בפועל ועל-
פי מודל
דג יש )(במיליוני ש"ח( והגידול באוכלוסייה
באלפים)
24
מהנתונים בתרשים1
לעיל עולה כי מענק האיזון שהועבר בפועל לרשויות המקומיות בשנת2015
עמד על כ-
2.8
מיליארדי₪, גידול של כ-
429
מיליוני₪
לעומת שנת2010, המה
ו וים גידול בשיעור
נומינלי של כ-
18.1%. לעומת,ו
המענק לפי נוסחת גדיש (להלן :מענק המודל) גדל ב
שנים אלה בכ-
341
מיליוני₪
, המהווים גידול נומינלי
של כ-
11.7%
.
,אי לכך משקל המענק בפועל מתוך מענק המודל
גדל ב
שנים אלה בכ-
4.7
נקודות אחוז
ועמד בשנת2015
על כ-
85.5%
. בהתחשב בגידול הדמוגרפי בשנים אלו (כ-
767
אלפי איש, המהווים גידול בשיעור של כ-
10%
), הרי
שלמעשה מענק האיזון (בפועל) לנפש גדל בשיעור נומינלי נמוך יותר של כ-
7.4%
ועמד בשנת2015
על כ-
330
₪
.
יש
לציין כי בשנת2016
אושר תקציב מענק איזון לרשויות המקומיות בסך של2.75
מיליארדי₪
.
25
לטענת מרכז השל,טון המקומי26
כל חלוקה ,תקציבית של מענק איזון על ידי הממשלה שאינה%
100
מנוסחת
המודל, היא בעייתית .
,לטענתם על הממשלה להעביר לכל רשות מקומית100%
של סך המודל ולא את מענק
האיזון
)(בפועל
, שהוא בד לל כ רך
.נמוך יותר השלטון המקומי מבקר את נוסחת גדיש, שיישום המלצות הוועדה
החלו בשנת2004
.. לדידו, הנוסחה מיושנת ולא משקפת את ההוצאות בשלטון המקומי את מענק האיזון הנכון
שתקבל כל רשות יש לבסס על
סל שירותים בסיסי
.)(שכל רשות מספקת לתושביה בטווח הארוך יש להקים ועדה
חדשה שתבחן את העניין ,, תעדכן בצורה משמעותית סל שירותים בסיסי
שעל פיו ייקבע מענק האיזון, ותיצור
,נוסחה חדשה. בטווח הקצר ועד שתקום ועדה שכזו על
המדינה לתקצב
100%
.ממענק המודל כל שנה לדברי מר
איתי חוטר, מנהל היחידה לכלכ
ל ,ה ולמידע במרכז השלטון המקומי ראוי לעגן
את יישום נוסחת גדיש בחקיקה
עד לתיקון הנוסחה בוועדה חדשה שתוק.ם
לפי כ מר
ז השלטון המקומי ,
)ועדת גדיש נטלה את מבנה ההוצאות של הרשויות המקומיות (צילום נקודת מצב
בתחילת שנות האלפיים, ועל סמך מבנה זה יצרו את נוסחת הרגרסיה, לפיה נקבע מענק האיזון המשולם לכל
רשות. מכאן, שזהו מבנה הוצאות ארכאי, שאינו משקף את ההוצאות החדשות שה ,ושתו על השלטון המקומי
23
,מבקר המדינה דוח שנתי58
'ב , לשנת2007
ולחשבונות שנת הכספים2006
,הקצאת מענקי איזון לרשויות המקומיות.
24
מענקי האיזון לרשויות המקומיות בשנים2010
-
2012
:
,משרד הפנים
מענק האיזון;, שנים שונות
מענקי האיזון בשנת2013
:
יוסי
,בנישתי
ממונה בקרה, תקצוב ופיתוח ברשויות המקומיות ,, משרד הפנים, דוא"ל4
בנובמבר2015
;
מענקי האיזון בשנים2015-
2014
:
,ששי דקל
אגף בכיר לבקרה, לפיתוח ולתקצוב ברשויות המקומיות ,, משרד הפנים, דוא"ל4
בפברואר2016
;
:אוכלוסייה
שנים2010
-
2014
– הל,מ"ס
לוח2.1
,: אוכלוסייה לפי קבוצת אוכלוסייה
אוכלוסייה ב שנת2015
:
,הלמ"ס בפתחה של שנת2016
–
כ-
8.5
מיליון תושבים במדינת ישראל ,, הודעה לתקשורת31
בדצמבר2015
.
25
תקנה18110101
: מענק איזון לרשויות מקומיות. תקציב המדינה לשנת2016
,
אתר מאגרי המידע הממשלתייםata.gov.il
D
, כניסה
:בתאריך18
בפברואר2016
,. כמו כן, ראו דבריו של מר יוסי עדס, רפרנט פנים ורשויות מקומיות באגף התקציבים במשרד האוצר
לגבי הסיכום שהושג בין משרד האוצר ומשרד הפנים בנושא מענק האיזון משנת2016
ואילך, בסעיף8.1
.להלן
26
,איתי חוטר, מנהל היחידה לכלכלה ולמידע, מרכז השלטון המקומי, שיחת טלפון9
בפברואר2016
.
עמוד 5 מתוך
15
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
כגון: היטל הטמנה, וכן את השתתפות הרשות המקומית ב
הוצאות הגנת הסביבה, ה ,חינוך
ה
רווחה –
מטלות
שהועברו מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי במסגרת רפורמות משמעותיות שחלו בתחומים אלה בעשור
האחרון. הוצאות אלה אינן מתוקצבות על ידי הממשלה ואף אינן מ
ופיעות בנוסחת גדיש,
.מצב הדורש תיקון
נקודה נוספת ,שמעלה מר חוטר היא .שחלק ממענק האיזון מתוקצב בבסיס התקציב וחלק בתקציב תוספתי נושא
זה קריטי משום שכאשר אין תקציב מדינה מאושר
בתחילת השנה (כפי שקרה בשנת2015
)
, הרשויות המקומיות
מקבלות כל חודש1
חלקי12
מ בסיס
התקציב . כך, למשל, מענק האיזון שהועבר בפועל לרשויות בשנת2012
עמד
על2.774
מיליארדי₪, ואילו בבסיס התקציב היו רק כ-
2.4
מיליארדי₪
. בשנת2013
התקיימו בחירות לכנסת ה-
19
(בינואר2013
) ואילו התקציב אושר רק בנובמבר של אותה שנה. כך קרה שבמשך11
חודשים הרשויות
המק ומיות קיבלו כל חודש1
חלקי12
מבסיס התקציב (כ-
2.4
מיליארדי₪
). לכן, דרישת השלטון המקומי היא
שהמדינה תעביר את כל ה-
100%
של מענק המודל לבסיס התקציב, וזאת עד לקביעת סל שירותים מוניציפאלי
בסיסי בנוסחה חדשה שתיקבע על ידי ועדה חדשה, שתחליף כאמור לעיל את ועדת גדי.ש
2.
מקורות
ה
הכנסה של הרשויות המקומיות
טבלה2
להלן מציגה את מקורות ההכנסה של הרשויות המקומיות בישראל בעשור האחרון מהתקציב הרגיל
.)ומהתקציב הבלתי רגיל (להלן: תב"ר
טבלה2
:מקורות ההכנסה של הרשויות המקומיות מהתקציב הרגיל ומה תקציב הבלתי רגיל (מיליארדי₪
)
27
מקור ה
כנסה תיאור
2006
2014
שינוי
:תקציב רגיל
הכנסות
ע:צמיות
ארנונות
תשלומי ארנונה הנגבים ישירות מהתושבים ומהעסקים שבתחומי
.הרשות המקומית
14.2
(
32.2%
)
21.9
(
%
6.
32
)
53.9%
:הכנסות עצמיות
אחרות
כספים הנגבים ישירות מהתושבים ומהעסקים שבתחומי הרשות
המקומית, לרבות ש ,ימוש בשירותים עירוניים, תקבולים מחוקי עזר
אגרות והיטלים שונים, קנסות חנייה והכנסות מדמי שימוש בנכסי
.הרשות
9.7
(
22.0%
)
11.5
(
17.1%
)
17.6%
השתתפות ייעודית
של הממשלה
כספים המועברים מתקציביהם של משרדי הממשלה אל הרשויות
המקומיות לצורך מימון שירותים ממלכתיים
הניתנים על-
,פי חוק
בעיקר חינוך ורווחה. חלק מתקציבים אלו ניתן לפי שיטת יחסי
( המימוןmatching
), לרוב בשיעור של25%
במימון הרשות ו-
75%
.במימון המשרד הממשלתי
9.3
(
20.9%
)
15.5
(
23.1%
)
67.9%
השתתפות ממשלה
לא ייעודית
מענק
י איזון
, מענקי הבראה, מענקי שר, מענקי פי
תוח , מענקים
.אחרים ומלוות לאיזון
3.7
(
8.4%
)
4.6
(
6.9%
)
24.9%
סך תקציב רגיל
37.0
(
83.4%
)
53.6
(
79.7%
)
45.0%
:)תקציב בלתי רגיל (תב"ר
השתתפות בעלי
נכסים
השתתפות של התושבים ושל היזמים בהיטלי פיתוח, כבישים, ביוב
.ותיעול כחלק מההכנסה העצמית של הרשות המקומית
0.2
(
0.5%
)
0.4
(
0.5%
)
63.2%
השתתפות משרדי
ממשלה
השתתפות משרדי הממשלה בתקציבי הפיתוח של הרשויות
1.9
(
4.3%
)
3.6
(
5.4%
)
92.3%
,מלוות מבנקים
מהאוצר וממוסדות
1.9
(
4.3%
)
2.8
(
4.1%
)
43.0%
27 הל
מ"ס ,הרשויות המקומיות בישראל בשנים שונות :, כניסה בתאריך2
בפברואר2016
. התיאורים / הסברים של סעיפי התקציב
הבלתי רגיל )(תב"ר ,ניתנו על ידי ששי דקל
אגף בכיר לבקרה, לפיתוח ולתקצוב ברשויות המקומיות ,, משרד הפנים, שיחת טלפון25
בינואר2016
.
עמוד 6 מתוך
15
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מקור ה
כנסה תיאור
2006
2014
שינוי
קרנות הרשות
קרנות פיתוח של הרשות המקומית בהן נצברים כספי ההיטלים
(כולל היטל השבחה), בטווח
הזמן שבין גביית הכספים ועד שאלה
יועדו על ידי הרשות המקומית לתב"ר. כספים אלה בקרנות הפיתוח
.מהווים חלק מהכנסותיה העצמיות של הרשות המקומית
2.0
(
4.6%
)
4.9
(
%
4.7)
28
140.0%
,השתתפות מוסדות
תרומות ואחר
,תרומות של אנשים פרטיים ושל מוסדות, העברות ממפעל הפיס
מהטוט ו (לא מדובר בהעברות ממשרדי ממשלה, לא הלוואות
.)מבנקים ולא בהכנסות עצמיות של הרשות המקומית
1.2
(
2.8%
)
1.9
(
%
9.2)
29
55.8%
סך
תב"ר
7.3
(
16.6%
)
13.6
(
20.3%
)
85.7%
סך הכול
תקציב
44.3
(
100%
)
67.2
(
100%
)
51.7%
מהנתונים בטבלה עולה כי סך כל התקבולים של הרשויות המקומיות נאמד בשנת2014
בכ-
67.2
מיליארדי₪
,
גידול של
כ-
22.9
מיליארדי₪
לעומת שנת2006, המהווים גידול בשיעור של כ-
51.7%
. התקבולים בתקציב הרגיל
מהווים כ-
79.7%
מסך התקבולים, והיתרה מתקבלת בתקציב הבלתי רגיל (להלן: תב"ר) (כ-
20.3%
.)
בבחינת התקבולים בתקציב הרגיל
עולה כי
ההכנסה מארנונה היוותה כ-
32.6%
מסך הכנסות הרשויות בשנת
2014, ההכנסות העצמיות ללא ארנונה היוו כ-
17.1%, ההכנסה מהשתתפות ייעודית של הממשלה היוותה כ-
23.1%
מכלל ההכנסות, וההשתתפות הלא-
,ייעודית של הממשלה (לרבות מענקי איזון ראו סעיף3 להלן ) היוותה
כ-
6.9%
מסך ההכנסות. כמו כן, מענקי האיזון בשנת2014
היוו כ-
4%
מסך ההכנסות הכולל (בתקציב הרגיל
)ובתב"ר בשנה זו
לעומת כ-
5.7%
בשנת2006
; משקלם של מענקי האיזון מסך ההכנסות בתקציב הרגיל עמד
בשנת2014
על כ-
5.1%
לעומת כ-
6.8%
בשנת2006
.
בבחינת התקבולים בתב"ר עולה כי המשקל
הגדול ביותר של התקבולים נבע מקרנות הפיתוח של הרשויות
המקומיות (כ-
7.4%), מהשתתפות משרדי הממשלה (כ-
5.4%) וממלוות מבנקים, מהאוצר וממוסדות (כ-
4.1%
.)
3. ניתוח מענקי האיזון לפי חתכים שונים
טבלה3
להלן
מפרט
ת
.את התפלגות מענקי האיזון בשנים האחרונות לפי מגזר
טבלה3
:
התפלגות מענקי האיזון בשנים2010
-
2015
)לפי מגזר (במיליוני ש"ח30
שנה רשויות יהודיות רשויות ערביות סך הכול
2010
1,448
918
2,366
2011
1,650
1,027
2,677
2012
1,703
1,070
2,774
2013
1,672
1,054
2,726
2014
1,679
1,032
2,711
2015
1,758
1,037
2,794
אחוזים2015
62.9%
37.1%
100.0%
שיעור שינוי מצטבר
21.4%
12.9%
18.1%
28
הנתון נכון לשנת2013
.
טרם פורסם הנתון בשנת2014
.
,הלמ"ס לוח10.15
: תקבולים ותשלומים של הרשויות המקומיות, לפי מקור
תקבול, סוג תשלום ומעמד מוניציפלי :, כניסה בתאריך2
בפברואר2016
.
29
הנתון נכון לש נת2013
. טרם פורסם הנתון בשנת2014
,. הלמ"ס לוח10.15
: תקבולים ותשלומים של הרשויות המקומיות, לפי מקור
תקבול, סוג תשלום ומעמד מוניציפלי :, כניסה בתאריך2
בפברואר2016
.
30
שנים2010
,
2011
,
2012
,
4
201
,
2015
:
,משרד הפנים
מענק האיזון –
:שנים שונות, כניסה בתאריך 2
בפברואר2016
;
שנת2013
:
ששי
דקל ,
,משרד הפנים, דוא"ל21
בפב
רואר
2016
. רשויות מקומיות מעורבות, כמו עכו ולוד, שוי
כ
ו לרשויות יהודיות.
עמוד 7 מתוך
15
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מהנתונים בטבלה עולה כי בשנת2015
קיבלו הרשויות היהודיות מענקי איזון בסך של כ-
1.76
מיליארדי₪
,
המהווים כ-
62.9%
מסך מענ
ק
י האיזון לכלל הרשויות המקומיות באותה שנה
, ו
הרש ויות הערביות קיבלו מענקי
איזון בסך של כ-1 מיליארד
₪
(כ-
37.1%
) .
בתקופה הנסקרת2015-2010
גדלו מענקי האיזון לרשויות היהודיות
בסך של כ-
310
מיליוני₪, המהווים גידול בשיעור של כ-
21.4%, מענקי האיזון לרשויות הערביות גדלו בכ-
119
מיליוני₪
(כ-
12.9%
) .הפער בשיעורי הג ידול לטובת המגזר היהודי מעמיק את אי השוויון בהקצאת מענקי האיזון
.על רקע מגזרי
טבלה4 להלן מפרט
ת את הקצאת מענקי ה איזון לפי סוגי הרשות בשנת2014
.
טבלה4
:
מענקי איזון בשנת5
201
לפי סוג הרשות31
סוג רשות מספר
)אוכלוסייה (במיליונים מענק איזון (במיליוני₪
)
מענק אי
זון לנפש
)₪(
מועצה אזורית
54
0.8
511.4
617
מועצה מקומית125
1.2
1,062.2
858
עירייה
76
6.2
1,220.9
198
סך הכול
255
8.2
2,794.4
339
מהנתונים בטבלה עולה כי מענק האיזון הממוצע לנפש בישראל בשנת2015
עמד על כ-
339
₪. מ ענק האיזון לנפש
במועצות האזוריות מה ווה71.9%
ממענק האיזון לנפש במועצות המקומיות . יש לציין כי המועצות המקומיות הן
בממוצע
באשכול חברתי-כלכלי נמוך
.בשיעור ניכר ביחס למועצות האזוריות במחקר שנעשה לקראת כנס קיסריה
2008
,ה ומלץ.לצמצם את מענק האיזון למועצות האזוריות לטובת המועצות המקומיות32
טבלה5 להלן מפרט
ת
את הקצאת מענקי האיזון בשנת2015
לפי אשכול חברתי-
.כלכלי33
טבלה5
:
מענקי איזון בשנת2015
לפי אשכול חברתי-כלכלי34
אשכול חברתי-
כלכלי
מספר
הרשויות
אוכלוסייה
)(במיליונים
מענקי איזון
(במיליוני₪
)
מענק איזון
)לנפש (בש"ח
4-1
108
3.0
1,721.0
576
7-5
102
3.9
1,008.8
261
10-8
41
1.4
51.1
37
סך הכול
251
8.2
2,780.9
339
מהנתונים ב
טבלה עולה כי
הקצאת מענקי האיזון לרשויות המקומיות גבוהה יותר באשכולות הנמוכים לעומת
:האשכולות הגבוהים. המסקנות מנתון זה הינן כי
מענקי האיזון מביאים להגדלת השוויון בתקציב הכולל ל;נפש של הרשויות המקומיות
קיצוץ בתקציבי האיזון עשוי על-כן להביא להגדלת פערי התקציב בין תושבים ביישובים באשכול חברתי-
כלכלי נמוך לבין תושבים ביישובים באשכול חברתי-
כלכלי גבוה, או בין תושבי מרכז הארץ לתושבי
;הפריפריה
31 סוג רשות מקומית, אוכלוסייה:
לשנת2014
,
,הלמ"ס רשויות מקומיות2014
:, כניסה בתאריך3
בפברואר2016
.מענקי איזון:
לשנת
2015
,
:משרד הפנים, מענק האיזון, כניסה בתאריך3
בפברואר2016
.
יש לציין כי
קיים פער של כ-
56
אלף איש בין נתוני הלמ"ס ב לוח
2.1
לבין נתוני הלמ"ס בקובץ רשויות מקומיות2014
. פער זה נובע בעיקר מאומדן הלמ"ס לגודל הפזורה הבדואית, וגם מחוות
,בודדים (במידה שאינן שייכות לאף מועצה אזורית). אורה מאיר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיחת טלפון3
בפברואר2016
.
32
,פרופ' אבי בן בסט, ד"ר מומי דהן
המשבר ברשויות המקומ
יות: יעילות מול ייצוגיות
, פורום קיסריה ה-
16
, יולי2008
.
33 מדד חברתי-כלכלי ליישובים בישראל מפורסם על-
ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומובאים בו בחשבון
תבחינים
שונים ובהם
.רמת החיים, צפיפות הדיור ואבטלה
,להרחבה ראו, תמיר אגמון
המדד החברי-
כלכלי של הלמ"ס–
תיא ור, ניתוח ההשלכות
הכלכליות על הרשויות המקומיות ופיתוח מדדים נוספים
,(מסמך בהכנה), מרכז המחקר והמידע של הכנסת2016
.
34
סוג רשות מקומית, אוכלוסייה– אגף בכיר לבקרה, לפיתוח ולתקצוב ברשויות המקומיות ,
,משרד הפנים, דוא"ל4
בפברואר2016
. 4
הרשויות שאינן נכללות בדירוג החברתי-
כלכלי בשנת2014
הן2 המועצות האזוריות
: נווה-מדבר ואל-קסום
(שהוקמו בשנת2012
:במקום המועצה האזורית אבו בסמה), ושתי המועצות המקומיות
טובא–זנגריה וע'ג'ר.
עמוד 8 מתוך
15
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ניתן לשקול שינויים
ב אופן
השתתפות הממשלה בתק ציבי הרשויות לשם צמצום הפער הקיים, כמו לדוגמא
דיפרנציאציה לפי האשכול החברתי-כלכלי35
של הרשות גם לגבי ההשתתפות הייעודית של הממשלה
(כפי
)שנעשה לגבי תקציב המועצות הדתיות.
36
הצעה זו גם מהווה חלק מהמלצות הוועדה למלחמה בעוני"(
ועדת
אלאלוף.)"
37
4. הכנסות ממענקי איזון
4.1
. גביית ארנונה ומענקי איזון
,כאמור הכנסות הרשויות המקומיות נחלקות להכנסות
עצמיות
)(לרבות ארנונה, היטלי השבחה ואגרות
ולהכנסות מ
הממשלה
(לרבות
תשלומים ייעודיים ו .)מענקי איזון טבלה6
להלן מציג
ה
,את מספר היישובים
התושבים, סך גביית הארנונה ומענקי האיזון ששולמו לרש ויות בשנת2014
.בחלוקה מגזרית
טבלה 6: גביית ארנונה ומענקי איזון בחלוקה מגזרית
בשנת2014
38
נתון יהודים שיעור ערבים שיעור סך הכול שיעור
יישובים
170
66.7%
85
33.3%
255
100%
)תושבים (במיליונים
7.1
85.7%
1.2
14.3%
8.2
100%
ארנונה (במיליוני₪
)
39
21,173
96.5%
757
3.5%
21,931
100%
מענקי איזון (במיליוני₪
)
1,679
61.9%
1,032
38.1%
2,711
100%
שיעור מענקי האיזון מהארנונה
7.9%
136.3%
12.4%
מעיון ב
לוח עולה כי שיעור האוכלוסייה ברשויות במגזר הערבי עומד על כ-
14.3%
( מכלל האוכלוסייה לפי חישוב
,זה
התושבים ה ערבים בערים המעורבות נכללים במגזר היהודי), בהשוואה למשקל גביית הארנונה העומד על
כ-
3.5%
בלבד מכלל הגבייה
. לעומת זאת, מקבל המגזר הערבי כ-
38.1%
מסך מענקי האיזון, שיעור גבוה משיעורו
.באוכלוסייה
נתונים אלו יכולים ללמד כי ברשויות המקומיות במגזר הערבי
יש מקום לש קול פיתוח מקורות הכנסה עצמיים
נוספים , לדוגמה באמצעות עידוד הקמת אזורי תעסוקה, השתתפות באזורי תעסוקה אזוריים וחלוקה מחדש של
הארנונה שמשלמים משרדי הממשלה ומוסדות ציבוריים,
אשר נאמדה בשנת2009
בכ-
1.1
מיליארד ש"ח בשנה ,
ורק כ-
%
0.2
ממנה נותבו
ליישובים ערביים.
40
35
יש לציין כי
האשכול החברתי כלכל
י מודד את המצב של התושבים ולא של הרשות. אמנם ברוב המק
ר
ים ישנה הלימה בין הדברים,
אך יש מקרים שההלימה לא מתקיימת.
36
:ראו 'חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס19
והוראת שעה), התשע"ד–
3
201
(שהתקבל בכנסת ב-
11
בנובמבר2013
.)
השינוי באופן
השתתפות הממשלה במימון המועצות הדתיות מאז שנת2009
( , משיטת השיעור האחיד40%
) לשיעור אשר נע בין25%
ל-
75%
, הביא
.למעשה לתקצוב דיפרנציאלי של המועצות הדתיות, לפי האיתנות הפיננסית של הרשות המקומית להרחבה ראו: ת ,מיר אגמון הצעת
'החוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס19), התשע"ד-
2013
,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת3
בנובמבר2013
.
37
משרד ראש הממשלה, החלטה מספר361
:
כלי סיוע לטיפול בעוני
וליצירת שוויון הזדמנויות , סעיף3
:
שינוי מנגנון ההקצאה במשרדי
הח
ינוך והרווחה והשירותים החברתיים ,
5
באוגוסט2015
.
38
:יישובים, תושבים, ארנונה
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הרשויות המקומיות2014
:, כניסה בתאריך7
בפברואר2016
;
מענקי
:איזון
,ששי דקל
אגף בכיר לבקרה, לפיתוח ולתקצוב ברשויות המקומיות,, משרד הפנים, דוא"ל 4
בפברואר2016
. נתוני גביית
הארנונה בלמ"ס הם בגין גבייה שוטפת (לשנה הנוכחית) וכן מגביית פיגורים משנים קודמות. חיובי הארנונה א
ינם כוללים "פטורים,
"שחרורים והנחות
. לעומת זאת, הגבייה היא בפועל, לאחר (כוללת) אותם פט
ו רים, שחרורים והנחות. הלמ"ס מקבלים את נתוני
הארנונה (חיוב וגבייה) המצויים בדוח נתונים מבוקרים של הרשויות המקומיות, מהאגף לביקורת ברשויות המקומיות במשרד
הפנים. שולמית מקסימוף, ה
אחראית על נתוני הרשויות המקומיות ,, משרד הפנים, דוא"ל ושיחת טלפון7
בפברואר2016
.
39 7
רשויות מקומיות אינן נכללות בטבלה, מכיו ון שאין לגביהן נתוני ארנונה (חיוב וגבייה) לשנת2014
( בקובץ הלמ"ס הרשויות
המקו מיות2014): טייבה, סח'נין, ג'וליס, חריש, עין מאהל, פוריידיס, בוסתן אל-
.'מרג
40
,תמיר אגמון
התחלקות הארנונה הממשלתית לפי מחוזות ומגזרים ,
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת יוני2009
.יש לציין כי ב שנת
2008
הועלתה הצעת חוק ממשלתית לקרן ארנונה, אשר אושרה בקריאה ראשונה, אך לא קודמה מעבר לכך. יוסי עדס, רפרנט פנים
ורשויות מקומיות, אגף התקציבים, משרד האוצר, דוא ,"ל21
בפברואר2016
.
עמוד 9 מתוך
15
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
4.2
. ה
תלות של הרשויות המקומיות במענקי האיזון
טבלה7 להלן מערי
כה
את
התלות
של הרשויות המקומיות במענקי האיזון. התלות מחושבת באמצעות חישוב
.היחס בין מענקי האיזון לבין גביית הארנונה בכל אשכול לפי מגזר
טבלה7
:
הערכת התלות של הרשויות המקומיות במענקי האיזון בשנת2014
(ב
מיליוני
₪
)
41
אשכול
סה"כ גביית ארנונה סה"כ מענקי איזון שיעור מענקי האיזון מהארנונה
יהודים ערבים סה"כ יהודים ערבים סה"כ יהודים ערבים סה"כ
1
39.4
15.2
55
62.3
52.7
115
158%
346%
210%
2
43.5
325.4
369
48.1
548.9
597
111%
169%
162%
3
509.7
339.4
849
195.1
323.1
518
38%
95%
61%
4
3,042.3
63.6
3,106
390.6
73.5
464
13%
115%
15%
5
5,640.8
6.6
5,647
607.7
12.7
620
11%
193%
11%
6
3,356.6
-
3,357
256.3
-
256
8%
8%
7
2,661.2
-
2,661
74.8
-
75
3%
3%
8
5,468.9
-
5,469
48.0
-
48
1%
1%
9
342.6
-
343
4.1
-
4
1%
1%
10
68.3
-
68
-
-
0
0%
0%
סה"כ
21,173.4
750.3
21,923.7
1,687.0
1,010.9
2,697.9
8%
135%
12%
מעיון ב טבלה לעיל
עול:ות המסקנות הבאות
בדיקת יחס מענקי האיזון מסך גביית הארנונה מעלה כי בשנת2014
היחס במגזר הערבי עמד על
כ-
135%
לעומת כ-
8%
במגזר היהודי ,כלומר
, במגזר היהודי ההכנסות של הר שויות ממענקי איזון מתוך סך ההכנסות
מגביית ארנונה עמדו על שיעור של כ-
8%
לעומת שיעור של כ-
135%
.בקרב הרשויות המקומיות במגזר הערבי
יחס מענקי איזון להכנסות מארנונה גבוה משיעור של100%
ב
שני האשכולות ה
נמוכים , בהם יש54
רשויות
;מקומיות
התלות של הרשויות המקומיות
במענקי האיזון גבוהה מאוד באשכולות הנמוכים והיא פוחתת ככל שעולים
;באשכולות
התלות של הרשויות הערביות גבוהה (יחס מענקי איזון לארנונה של מעל100%
) בכל חמשת
האשכולות
שבהם
יש רשויות ערביות
(למעט באשכול3 שם עומד יחס זה על כ-
95%
) ,
כשבאשכול1
היחס מגיע לשיעור של
כ-
346%
- מענקי איזון בסך של כ-
52.7
מיליון ש"ח לעומת גביית ארנונה בסך של כ-
15.2
.מיליון ש"ח
5. מענק איזון ממוצע לתושב
טבלה8 מציג
ה את מענק האיזון ואת גביית הארנונה הממוצעים לתושב בכל אשכול כלכלי-
חברתי בשנת2014
.
41 אשכולות, ארנונה, יישובים: הל
מ"ס ,
הרשויות המקומיות2014
:, כניסה בתאריך7
בפברואר2016
;
:מענקי איזון
,ששי דקל אגף
בכיר לבקרה, לפיתוח ולתקצוב ברשויות
המקומיות ,, משרד הפנים, דוא"ל4
בפברואר2016
. 4
הרשויות שאינן נכללות בדירוג
החברתי-
כלכלי בשנת2014
הן2 המועצות האזוריות
: נווה-מדבר ואל-קסום
(שהוקמו בשנת2012
במקום המועצה האזורית אבו
:בסמה), ושתי מועצות מקומיות
טובא–זנגריה וע'ג'ר. כמו כן , לא נכללות בטבלה7
רשויות מקומיות, מכיוון שאין לגביהן נתוני
ארנונה (חיוב וגבייה) לשנת2014
( בקובץ הלמ"ס הרשויות המקומיות2014
,): טייבה, סח'נין, ג'וליס, חריש, עין מאהל, פוריידיס
בוסתן אל-
.'מרג
עמוד
10
מתוך
15
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
טבלה8: ארנונה ו
מענקי איזון ממוצע
ים
לתושב
ב שנת2014
(בש"ח)
42
אשכול
מספר תושבים
)(באלפים ארנונה ממוצעת לתושב מענקי איזון ממוצעים לתושב
יהודים
ערבים
סה"כ יהודים ערבים
סה"כ
יהודים
ערבים סה"כ
1
110
50
160
358
303
341
566
1,048
717
2
57
625
682
761
520
541
842
878
875
3
345
408
752
1,479
833
1,129
566
793
689
4
1,331
63
1,394
2,286
1,012
2,228
293
1,169
333
5
2,028
6
2,034
2,781
1,058
2,776
300
2,046
305
6
1,084
-
1,084
3,098
3,098
237
237
7
741
-
741
3,593
3,593
101
101
8
1,267
-
1,267
4,318
4,318
38
38
9
88
-
88
3,907
3,907
47
47
10
13
-
13
5,335
5,335
-
-
ממוצע
וסה"כ
7,062
1,152
8,214
2,998
651
2,669
239
877
328
מעיון ב
טבלה לעיל
:עולות המסקנות הבאות
קיים מתאם חיובי בין גביית הארנונה לתושב לבין אשכול גבוה, ומתאם שלילי בין מענקי האיזון לתושב לבין
אשכול גבוה.
43
יחד עם זאת, ברשויות במגזר הערבי מענקי האיזו ן הממוצעים לתושב דווקא עולים בדרך כלל
עם העלייה באשכול-
באשכול5 מענקי האיזון לתושב מסתכמים ב-
2,046
ש"ח, לעומת1,048
ש"ח באשכול1
,
שיעור הגבוה
פי1.95
.נתון זה יכול ללמד על הקצאה לא יעילה של מענקי האיזון;
ארנונה ממוצעת לתושב גבוהה במגזר היהודי פי-
4.6
לע.ומת המגזר הערבי
הארנונה הממוצעת לתושב
(שנגבתה בפועל) גבוהה יותר במגזר היהודי בהשוואה למגזר הערבי בכל האשכולות, נתון היכול ללמד על
;מקורות הכנסה עצמיים גבוהים במגזר היהודי ועל שיעור גבייה גבוה
מענקי
ה איזון
ה
ממוצעים לתושב במגזר הערבי גבוהים פי
3.7
לעומת המ
גזר ה
יהודי.
מענקי האיזון
.הממוצעים במגזר הערבי גבוהים בכל האשכולות בהשוואה למגזר היהודי
6. משקל הארנונה למגורים מתוך סך הארנונה
טבלה9
להלן מציגה את משקל גביית הארנונה למגורים מתוך סך גביית הארנונה ב חתך מגזרי בכל אשכול
חברתי-
כלכלי בשנת2014
.
42
:אשכולות, אוכלוסייה, ארנונה הל
מ"ס ,
הרשויות המקומיות2014
:, כניסה בתאריך7
בפברואר2016
;
:מענקי איזון
,ששי דקל אגף
בכיר לבקרה, לפיתוח ולתקצוב ברשויות המקומיות ,, משרד הפנים, דוא"ל4
בפברואר2016
. 4
הרשויות שאינן נכללות בדירוג
החברתי-
כלכלי בשנת2014
הן2 המועצות האזוריות
: נווה-מדבר ואל-קסום
(שהוקמו בשנת2012
במקום המועצה האזורית אבו
:בסמה), ושתי המועצות המקומיות
טובא–זנגריה וע'ג'ר.
כמו כן, לא נכללות בטבלה7
רשויות מקומיות, מכיוון שאין לגביהן נתוני
ארנונה (חיוב וגבייה) לשנת2014
( בקובץ הלמ"ס הרשויות המקומיות2014): טייבה, ס ,ח'נין, ג'וליס, חריש, עין מאהל, פוריידיס
בוסתן אל-
.'מרג
43
למעט אשכול1
( בו מענק האיזון הממוצע לתושב717
₪
)נ
מוך
מזה שבאשכול2 (
875
₪
.)
עמוד
11
מתוך
15
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
טבלה9
: משקל גביי ת ארנונה למגורים מתוך סך גביית הארנונה בחתך מגזרי בכל אשכול בשנת2014
44
אשכול יהודים ערבים ךס-הכול
1
73%
92%
78%
2
69%
61%
62%
3
35%
59%
45%
4
41%
67%
41%
5
42%
69%
42%
6
45%
45%
7
42%
42%
8
41%
41%
9
63%
63%
10
79%
79%
ממוצע
42%
62%
43%
מה
נתונים בטבלה עולה כי
משקל גביית הארנונה
למגורים
( מתוך סך גביית הארנונה במגזר הערבי62%
) גבוה
( מזה שבמגזר היהודי42%
:). נתון זה יכול לנבוע בשל הסיבות הבאות
,סך גביית הארנונה במגזר היהודי גבוה מזה שבמגזר הערבי ואכן
מ טבלה8
עולה
שגביית ארנונה לתושב
גבוהה במגז ר היהודי פי4.6
;לעומת המגזר הערבי
במגזר הערבי גביית ארנונה
מעסקים וממשרדי ממשלה
,נמוכה משמעותית לעומת הרשויות במגזר היהודי
וייתכן שהיא מהווה
סיבה עיקרית לגירעונות הנצברים ברשויות במגזר הערבי ולתלות הגבוהה במענקי איזון.
תנאי לאיזון תקציבי ולשגשוג חברתי בר שויות במקומיות הוא
הכנסה משמעותית מארנונה עסקית
ביחס
לארנונה ממגורים או לסך הכנסות הרשות , שכן תעריף ארנונה לנכסים שאינם מגורים גבוה משמעותית מאשר
לנכסים למגורים. לפי
ה
נתוני
ם , קיים פער משמעותי בין רשויות מקומיות בארץ, לדוגמא–
בממוצע ארצי שיעור
ההכנסות מארנ
ונות שלא-
למגורים )(מתוך סך ההכנסות מארנונה שנגבו בשנת2014
עמד על56.7%, בתל-
אביב
%
73.6
, בנתיבות%
51.8
, בערד%
44.5
ובקלנסוואה%
17.7
.בלבד45
,לטענת מרכז השלטון המקומי46
ישנן רשויות מקומיות שנוסחת גדיש רואה אותן כרשויות חזקות מבחינה
כלכלית, אך למעשה תושביהן חזקים כלכלית, ואילו הרשויות הן עניות מבחינה מקורות ההכנסה. לטענתם, זהו
הכשל של המדד החברתי-
כלכלי, המשמש את הממשלה לצורך תקצוב הרשויות המקומיות, והמודד את חוזק
התושבים ולא את איתנותה הכלכלית של הרשות המקומית. כשמתרחשים עיוותים כאלה, הרשות המקומית
אינה זכאית לקבל מענק איזון. כך למשל, המועצה המקומית הר אדר, הממוקמת באשכול חברתי-
כלכלי9
(ובדרך
לאשכול10), בפועל אין בה מרכז מסחרי, בנקים, תעשייה ומפעלים, שהיו יכולים לייצר הכנסות מארנונה לא-
44
:אשכולות, גביית ארנונה למגורים, סך גביית ארנונה
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הרשויות המקומיות2014
:, כניסה בתאריך7
בפברואר2016
.
נתוני גביית הארנונה בלמ"ס הם בגין גבייה שוטפת (לשנה הנוכחית) וכן מגביית פיגורים משנים קודמות. חיובי
הארנונה א
ינם כוללים "פטורים,
"שחרורים והנחות . לעומת זאת, הגבייה היא בפועל, לאחר (כוללת) אותם פטורים, שחרורים
והנחות. שולמית מקסימוף, ה
אחראית על נתוני הרשויות המקומיות ,, משרד הפנים, דוא"ל ושיחת טלפון7
בפברואר2016
. 4
הרשו
יות שאינן נכללות בדירוג החברתי-
כלכלי בשנת2014
הן2 המועצות האזוריות
: נווה-מדבר ואל-קסום
(שהוקמו בשנת2012
:במקום המועצה האזורית אבו בסמה), ושתי המועצות המקומיות
טובא–זנגריה וע'ג'ר.
כמו כן, לא נכללות בטבלה7
רשויות
מקומיות, מכיוון שאין לגביהן נתוני ארנונה (חיוב וגבייה) לשנת2014
( בקובץ הלמ"ס הרשויות המקומיות2014
,): טייבה, סח'נין
ג'וליס, חריש, עין מאהל, פוריידיס, בוסתן אל-
.'מרג
45
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רשויות מקומיות2014
:, כניסה בתאריך8
בפברואר2016
.
46
,איתי חוטר, מנהל היחידה לכלכלה ולמידע, מרכז השלטון המקומי, שיחת טלפון9
בפברואר2016
.
עמוד
12
מתוך
15
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
למגורים. הארנונה לא-למגורים (כ-
400-300
₪
למ"ר) גבוהה באופן משמעותי מארנונה למגורים (כ-
60-50
₪
.למ"ר), וכך ישנו גבול מעשי לסך ההכנסות שהרשות יכולה לייצר מארנונה למגורים
כך מתקיים מצב לפיו גם רשויות מקומיות בעלות שיעורי גבייה גבוהים מארנונה למגורים, נעדרות הכנסה
משמעותית מארנונה לא-
.למגורים רשויות כאלה חייבות תמיכה ממשלתית בצורה של קבלת מענקי איזון, למרות
שיעורי הגבייה הגבוהים מארנונה למגורים.
7.
:ניתוח רגישות
שיעור מענקי האיזון מההכנסות מארנונה
מרכז המחקר והמידע של הכנסת ניתח את שיעור מענקי האיזון אשר ניתנו בשנת2014
ברשויות המקומיות ביחס
להכנסות מארנונה בשנה זו . טבלה10
להלן מציגה
את שיעור מענקי איזון מהכנסות מארנונה ברשויות
.המקומיות
טבלה0
1
:
שיעור מענקי האיזון מהכנסות מארנונה ברשויות המקומיות
ב שנת2014
47
שיעור מענק האיזון
מספר
רשויות יהודיות
מספר
רשויות ערביות כלל הרשויות
מעל15%
82
77
159
מעל30%
63
77
140
מעל50%
43
76
119
מ על70%
36
70
106
מעל90%
24
67
91
מעל100%
20
65
85
מעל200%
4
30
34
מעל300%
1
9
10
מעל400%
0
6
6
מעל500%
0
3
3
מעל600%
0
2
2
מעל700%
0
0
0
מעל1,000%
0
0
0
מהנתונים בטבלה לעיל עולה כי התלות של חלק גדול מהרשויות הערביות במענקי איזון ה
י
א גבוה
ה
, וב-
50
רשויות ערביות שיעור מענקי האיזון גבוה ב-
200%
.ומעלה מההכנסות מארנונה
טבלה11
להלן
מציג
ה
את4 הרשויות היהודיות ו-6
הרשויות
הלא-
יהודיות עם השיעור הגבוה ביותר של מענק
איזון מהכנסות מארנונה בשנת2014
.
47
מבחן רגישות שערך
מרכז המחקר והמידע של הכנסת ע
ל
בסיס נתוני הארנונה המופיעים בקובץ הרשויות המקומיות2014
באתר
הלמ"ס, ועל בסיס נתוני מענקי האיזון
לשנת2014
,אש ר
הועברו על-
ידי ,ששי דקל
אגף ב כיר לבקרה, לפיתוח ולתקצוב ברשויות
המקומיות ,, משרד הפנים, דוא"ל4
בפברואר2016
.
7
רשויות מקומיות אינן נכללות בטבלה, מכיוון שאין לגביהן נתוני ארנונה (חיוב
וגבייה) לשנת2014
( בקובץ הלמ"ס הרשויות המקומיות2014): טייבה, סח'נין, ג'וליס, חריש, עין מאהל, פוריידיס, בוסתן אל-
.'מרג
עמוד
13
מתוך
15
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
טבלה 1
1: הרשויות בעלות השיעור הגבוה ביותר של מענ קי איזון מתוך ההכנסות מארנונה בשנת2014
48
רשויות יהודיות מעל200%
רשויות ערביות מעל400%
קרית יערים כאוכב אל היג'א
רכסים כסיפה
אלונה כעביה-טבאש-חג'אג'רה
הר חברון לקיה
ערערה בנגב
תל שבע
ברשויות אלו התלות במענקי איזון היא כה גבוהה עד כי כל הפחתה בס כום מענק האיזון עלולה לשתק את פעילות
.הרשות
8. עמדות הצדדים
8.1
. משרד האוצר49
,לפי משרד האוצר בוועדת גדיש נקבעו3
:דברים50
נוסחת המודל
, המהווה "כלי לחלוקה יחסית של התקציב הנתון בין הרשויות המקומיות"
;
;היקף התקציב שיוקצב בכפוף למגבלות התקציביות בתקציב המדינה51
רזרבה ניהולית (בשיעור של עד5%
)מסך התקציב שתשמש לפתרון בעיות
נקודתיות שלא נמצא להן פתרון
ב.נוסחת המודל הכללית52
במסגרת הדיונים התקציביים הנערכים
מדי
שנה בין משרד האוצר למשרד הפנים נקבע היקף התקציב בפועל של
מענק האיזון. בשנת2015
עמד מענק האיזון בפועל על כ-
2.8
מיליארדי₪
,
לא כולל רזרבת שר
במשרד הפנים53
בסך של100
מיליוני₪, ו לא כולל100
מיליוני₪
נוספים במסגרת הקצאה לתיקון עיוותים של נוסחת האיזון
. ה-
100
מיליוני₪
האחרונים הינם חלק מהתקציב המוקצב למענק האיזון, לא בהתאם לנוסחת המודל, אלא בהתאם
לתבחינים שונים שא
ין להם ביטו
י
.בנוסחה זו
כך, שלמעשה, בפועל מענק האיזון לשנת2015
היה צריך לעמוד על
כ-
2.9
מיליארדי₪
, מתוכם100
מיליוני₪
במסגרת תיקון עיוותים ועוד100
מיליוני₪
,במסגרת תקנת רזרבת שר
שהיא כאמור בנפרד ולא במסגרת ההקצאה של מענק האיזון. לטענת המשרד
, הרציונאל ש ל רזרבת השר ושל
סעיף תיקו ן העיוותים הוא להשלים פערים כספיים
שלא ניתן להם מענה בנוסחת המודל , לאור קשיחות נוסחת
האיזון וכפי שנושא זה קיבל ביטוי בדוח ועדת גדיש ,. אך, בסופו של דבר היקף התקציב נקבע בהתאם למגבלת
התקציב.
48
.שם
49 יוסי עדס, רפרנט פנים ורשויות מק ,ומיות, אגף התקציבים, משרד האוצר, שיחת טלפון17
בפברואר2016
.
50
דוח ועדת גדיש(
""הוועדה לבחינת קריטריונים להקצאת מענק האיזון) ,
3 ב ספטמבר2001
.
,יוסי עדס רפרנט פנים ורשויות מקומיות ,
,אגף התקציבים, משרד האוצר, דוא"ל18
בפברואר2016
.
51
" בדוח גדיש נקבע כי
קצ ב המימוש )(של המלצות הוועדה
הינו פונקציה של יכולת ההתאמה בין הרשויות שמגיע
ה ן לה
תוספת מענק
,ורשויות שצריכות לקבל מענקי איזון מופחתים
וכן במגבלת התקציב הכללי"
.
שם, עמוד26
.
52
שם, עמוד25
.
53
רזרבת שר זו מצויה בתקנה18110104: מענק שר הפנים. משרד האוצר, תקצי ב המדינה לשנים2015
ו-
2016
,
אתר מאגרי המידע
הממשלתייםata.gov.il
D
:, כניסה בתאריך17
בפברואר2016
.
עמוד
14
מתוך
15
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
לדברי מר יוסי עדס, רפרנט פנים ורשויות מקו מיות באגף התקציבים במשרד האוצר, כל שנה ישנן תוספות
ארעיות למענק האיזון על מנת להגדיל אותו, המה
ו ,ות פתרון מקומי נקודתי להגדלת מענק האיזון באותה שנה
בהתחשב במגבלה התקציבית. משרדי הפנים והאוצר הגיעו לסיכום שהחל משנת2016
יגדל
בסיס התקציב ל-
2.75
מיליארדי₪, כא שר השאיפה
המשותפת
של2 המשרדים היא שהמ
ע נק
בפועל יגדל ל-
3.1
מיליארדי₪
.
,לפי מר עדס54
הטענה בדבר
ה שוני בין
ה גידול
ב
אוכלוסייה ל בין
ה
גידול במענק האיזון על-פני השנים
, אינ
ה
מתחשב
ת בהיקף הגידול בהכנסות העצמיות (בעיקר, הכנסות מארנונה) של הרשויות המקומיות. הגידול הלא-
שווה של ההכנסות מארנונ ה בקרב הרשויות המקומיות
השונות העמיק את הפערים החברתיים-
כלכליים
ביניהן ,
ולא ניתן לגשר על פערים אלה רק באמצעות הגדלת.מענק האיזון
8.2
. משרד הפנים55
לפי
משרד הפנים, הסיבה לפער בין המענק בפועל למענק המודל נעוצה ב .חוסר במקורות תקציביים מאז שנת
2003
מענק
האיזון קוצץ באופן משמעותי, ומדי שנה המשרד פועל להגדלת התקציב גם בבסיס התקציב וגם
בתקציב ה
מאושר. כמו כן, משרד הפנים מודע לפער הקיים בין בסיס התקציב והתקציב ה
מאושר
(ראו סעיף1.2
לעיל), ועל כן פועל להגדלת בסיס
תקציב מענק האיזון . כך, למשל, בשנת2016
המשרד
פעל להגד לת בסיס תקציב
מענק האיזון ב-
350
מיליוני₪, מ-
2.4
מיליארדי₪
ל-
2.75
מיליארדי₪
.
8.3
. מרכז השלטון המקומי56
להלן עמדת מרכז השלטון המקומי לנושאים שונים שעלו במסמך:
תקצוב דיפרנציאלי של הרשויות המקומיות ל
פי האשכול החברתי-
כלכלי של הרשות המקומית, גם לגבי
( ההשתתפות הייעודית של הממשלה, על מנת לצמצמם פערים קיימים בין הרשויות ראו סעיף3
.)לעיל ל דברי
מר איתי חוטר, מנהל היחידה לכלכלה ולמידע במרכז השלטון המקומי ., זהו אינו הפתרון הראוי אין להעביר
תקציב מהרשויות החזק ות לרשויות החלשות, אלא על הממשלה להגדיל את ההשתתפות שלה בתקציב
הרשויות החלשות, מבלי לפגוע בהשתתפותה בתקציב הרשויות החזקות. זוהי, למ
ע שה, דרישה של מרכז
השלטון המרכזי
להפחית את דרישת המצ'ינג (קרי, להקטין את שיעור ההשתתפות)
של הרשויות החלשות
בחינוך, ברווחה ובש אר
השירותים הממשלתיים .לדעתו,
הפתרון של
נטילת
תקציבים מהרשויות החזקות
ו
העברתם
לרשויות החלשות אינו פתרון נכון, משום שהיקף פעולות הרווחה (ושאר השירותים הממשלתיים
שבמסגרת המצ'ינג) לא ישתנה בעקבות צמצום ההשתתפות הממשלתית ברשויות החזקות. בעקבות צעד
,שכזה
הרשויו ת החזקות
תייקרנה את הארנונה, אך בניגוד למס לאומי-
ממשלתי(כדוגמת מס הכנסה
)ומע"מ ,
הארנונה היא מס מוניציפאלי, שאמור לשרת רק את תושבי הרשות המקומית הנתונה. לכן, אם המדינה
מעוניינת לצמצם פערים כלכליים-חברתיים בין התושבים והרשויות המקומיות, היא צריכה לה עלות את
ה מיסים
ה ממשלתיים ולא
את ה מיסים
ה מוניציפאליים. הממשלה תוכל לאפשר לרשויות החלשות לצמצם
את המצ'ינג שלהן על ידי הגדלת ההשתתפות הממשלתית ברשויות החלשות, ולא על ידי העברת תקציבים
.מהרשויות החזקות לרשויות החלשות
הקמת קרן ארנונה ממשלתית
, קרי, חלוקה מחדש של הארנונ ה שמשלמים משרדי הממשלה ומוסדות
ציבוריים, אשר נאמדה בשנת2009
בכ-
1.1
מיליארד ש"ח בשנה, ורק כ-
0.2%
ממנה נותבו ליישובים ערביים
(
ראו סעיף4.1
לעיל ). מר חוטר .טוען שגם צעד שכזה אינו הפתרון הנכון לשיפור מצבן של הרשויות החלשות
הארנונה היא, כאמור לעיל, מס מוניציפא לי המשולם על ידי בעלי הנכסים על מנת לממן שירותים המסופקים
54
יוסי עדס, רפרנט פנים ורשוי ,ות מקומיות, אגף התקציבים, משרד האוצר, דוא"ל21
בפברואר2016
.
55
ששי ,דקל, אגף בכיר לבקרה, לפיתוח ולתקצוב ברשויות המקומיות, משרד הפנים, דוא"ל21
בפברואר2016
.
56
,איתי חוטר, מנהל היחידה לכלכלה ולמידע, מרכז השלטון המקומי, שיחת טלפון17
בפברואר2016
.
עמוד
15
מתוך
15
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
על ידי הרשות המקומית. לכן, ליישובים ערביים בהם אין נכסים ממשלתיים רבים, אין צורך להגדיל את
כספי הארנונה המועברים אליהם. על הממשלה להתחיל למקם משרדי ממשלה ביישובים ערביים ולהעתיקם
מירושלים ומקרית הבי
טחון בתל-
אביב ליישובים ערביים או חלשים אחרים. אך הותרת נכסי הנדל"ן
.הקיימים ברשויות החזקות והעברת כספי הארנונה לרשויות החלשות אינן הפתרון הנכון לא ניתן לנתק בין
תשלום מס ארנונה לבין קיומם של נכסי נדל"ן ביישובים בהם הם ממוקמים.
בסיכום, מצביע מר חוטר על3 פת:רונות רצויים לצמצום הפערים החברתיים בין הרשויות המקומיות
א. הגדלת מענק האיזון (בפועל) ל-
100%
.ממענק המודל, בטווח הקצר בטווח הארוך יש להקים ועדה חדשה
שתבחן את העניין, תעדכן בצורה משמעותית סל שירותים בסיסי, שעל פיו ייקבע מענק האיזון, ותיצור
נוסחה
( חדשה
ראו סעי ף1.2
לעיל;)
ב.
;הפחתת דרישת המצ'ינג לרשויות המקומיות החלשות בחינוך, ברווחה ובשאר השירותים הממשלתיים
ג.
,פיתוח כלכלי של מקורות הכנסה עצמיים לרשויות המקומיות החלשות, כולל אזורי תעשייה, מסחר
תעסוקה; העתקת משרדי ממשלה לרשויות החלשות; פיתוח עסקי (ארנונה לא-
;)למגורים
פיתוח מקורות
.הכנסה נוספים