חומר רקע
האגודה לזכויות האזרח בישראל, נחלת בנימין75
, ת"א6515417
:, טלפון03-5608185
:, פקס03-5608165
www.acri.org.il [email protected]
10
ב מרץ2016
לכבוד
ח"כ
י דוד אמסלם
יו"ר ועדת הפנים
והגנת הסביבה
כנסת ישראל
ירושלים
,שלום רב
:הנדון הצעת חוק 'הכניסה לישראל (תיקון מס26
), התש
ע"ו -
2016
,'ביום א13.3.2016
,', וביום ב14.3.2016
, עתידה ועדת הפנים והגנת הסביבה לקיים דיונים בהצעת
.החוק שבנדון על מנת לאשרה לקריאה שניה ושלישית
הצעת החוק מבקשת להחמיר את הענישה והאמצעים
המנהליים
והמשפטיים שיינקטו נגד מי
שמלינים או מעסיקים פלסטינים מהגדה המערבית
ומרצועת עזה שנכנסו לישראל או שוהים בה ללא
.היתר במהלך השנים הביעה האגודה לזכויות האזרח את התנגדותה העקרונית להסדר, הקבוע כבר
כיום בסעיף12(א) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-
1952
. מדובר בהסדר בעייתי ביותר, הקובע שורה
של איסורים וסמכויות דראקונים. עתה נ
בקש להבי א בפני הוועדה את תמצית הערותינו בנוגע
להצעת חוק זו, המבקשת, כאמור, להחמיר את ההסדר . בשל הזמן הקצר שעמד לרשותנו לבחון את
,פרטי ההצעה התמקדנו
במספר סוגיות מתוך רבות העולות מהצעת החוק .
בתמצית וכבר בראשית הדברים נאמר, ש
הצעת החוק המונחת עתה על שולחן הו
ו עדה פוגענית
ופרועה
מקודמותיה
ומדרג הענישה המוצע בה .קיצוני ובלתי מידתי מדובר בחקיקה פלילית מחמירה
המצריכה דיון מושכל ובכובד ראש. אנו קוראים לוועדה שלא להיחפז בחקיקה, ולתת דעתה למכלול
.ההיבטים וההשלכות העולים מהצעת החוק
הענישה–
על
מי ובאיזו חומרה
על פי ה
הצעה,
הענישה בגין הלנה או העסקה של פלסטיני אחד הינה שנתיים מאסר. בגין הלנה או
העסקה של שני פלסטינים–
ארבע שנות מאסר. העונש בגין הלנה או העסקה של פלסטיני ליום אחד
הוא שנתיים מאסר. בגין הלנה או העסקה במשך יומיים–
ארבע שנות מאסר (ר' הנסיבות המפורטות
ב
סעיף12ב3
)(א , סעיפים קטנים(1) ו-(2).) אף שההבדל
בין יום אחד ליומיים של
ה
לנה ו
העסקה ו בין
אדם אחד
ל .שניים אינו גדול, הפער בענישה הוא עצום החקיקה אינה נותנת דעתה לנסיבות שבהן
2
.בוצעה העבירה ולקשר בין האדם שהולן או הועסק לבין מי שחשוד בביצוע העבירה בפסק דינו של
בית ה משפט העליון
ב
עניין הס
ע
ת פלסטינים השוהים בישראל ללא היתר נפסק בהקשר זה:
"
,מישקל רב יש ליתן, כמובן, לנסיבות ביצוע העבירה ולמניעיו של העבריין
ובייחוד נתחשב בסיכון שיצר הנאשם לשלום הציבור. כך, למשל, פלוני
שבעצימת עיניים הסיע אדם זר משיטחי
האזור אל תוך ישראל, נוטל על
עצמו סיכון רב שכן אין לו כל ערובה כי הנוסע אינו נושא עימו מיטען
.חבלה
.פלוני יישפט אפוא לחומרה ומדיניות הענישה תיושם עליו במלואה
שונה הוא עניינו של אלמוני, המסיע בן משפחה או חבר קרוב. אמת, אלמוני
אינו פטור מעונש, ואפשר אף כי יש
להטיל עליו עונש מאסר, אך מנגד לא
נוכל לומר כי ראוי לאכוף עליו את מדיניות הענישה במלוא עוצמת ".ה
(רע"פ3674/04
אבו סאלם נ' מדינת ישראל
(פסק דין מיום12.2.2006), פסקה
14
.)לפסק הדין
הנסיבה המחמירה הנוגעת להתמשכות ההלנה וההעסקה
עומדת בסתירה לפסיקה זו, וכך ג ם
לתכלית החוק שהיא למנוע כניסתם של מי שמתכוונים לבצע פיגועים בשטחי מדינת ישראל. ניתן
למצוא אדם המלין אדם אחר תקופה ארוכה והוא מצוי עימו בקשר קרוב, לעיתים
בן זוג
או קרוב
.משפחה אחר, לעיתים חבר קרוב אין
הצדקה
להחמיר דווקא עם אלה. גם על
כך
עמד בית המשפט
באותה פרשה בקובעו:
"
נסיבות הן רבות, ולא נתיימר למנותן במלואן. אולם בכך עיקר: ככל
שמעשהו של נאשם מקרב עצמו לליבתה של ההלכה-
לסיכון ביטחון הציבור
-
כן נחמיר עם העבריין וניטה ליישם את מדיניות הענישה בחומרתה, וככל
שמעשהו של הנאשם ירחק וילך מן הליבה , כן יקטן כוח המשיכה של
מדיניות הענישה ויתחזק ממילא מישקלם של טעמי הזכות.
" (שם, בפסקה
14
.)לפסק הדין
נראה,
ה כי תכלית של הצעת
החוק כלל אינה מ תגשמת בנסיבות הללו על ידי
החמרה
גורפת בעונשו
של כל אדם , וממילא פער כה גדול בענישה בין מעשים קרובים כל כך הוא כשלעצמו
בלתי מידתי.
עבירות כלליות וגורפות החוטאות לעקרון החוקיות
ף סעי
12ב2
)(א , סעיפים קטנים(1) ו-(2
,)
מחמירים את הנוסח הקבוע כיום בחוק לגבי היקף תחולתן
של עבירות ההלנה וההעסקה, ומטילות אחריות על אדם בגין ביצוען"
בין במישרין ובין בעקיפין, בין
בעצמו ובין ."על ידי אחר המועסק על ידו ומטעמו
קביעה זו עמומה מאוד ומטילה
אחריות פלילית
בגין
הלנה או העסק
ה
של שוהים ללא היתר
גם על מי שאין לו שליטה, למעשה,
על ההלנה או
ההעסקה , והוא רחוק ממנה (למשל, אדם שבביתו מתבצע שיפוץ על ידי קבלן, שמעסיק או מלין
.)במקום בניגוד להוראות החוק
ביסוד הדין הפלילי עומד עקרון החוקיות ,
.ממנו נובע הצורך בבהירות וודאות בניסוח החוק ההגדרה
.העמומה של החייבים בפלילים אינה בהירה כלל ועיקר
3
ענישה עוד בטרם הרשעה ופגיעה בחפים מפשע– הגבלת שימוש במקום ואיסור המשך עיסוק
סעיפים12ב4 –
12ב8
להצעת החוק
עוסקים
במתן
צו להגבלת שימוש במקום , תחילה על ידי שוטר
.ובהמשך על ידי בית המשפט, על מי שחשוד בעבירת הלנה או העסקה
אי ן כל הצדקה לאפשר ענישה
מינהלית מסוג זה ,
אשר במקרים רבים עלולה אף להביא לכדי הוצאת משפחות מביתן ולשלילת
פרנסתו של אדם עוד טרם הוכחה א
שמתו מעל לכל ספק סביר בהליך הפלילי .
,בנוסף
אין כל הצדקה
להענקת סמכויות נוספות לשוטר
ים
.בהקשר זה, מעבר לסמכויות הקיימות ממילא במשפט הפלילי
,כאמור
הנפגעים מ הוראות אלה עלולים להיות אף בני משפחה ישראלים–
לעתים בני זוג וילדים–
של
מי ש שוהים .בישראל ללא היתר, והם עלולים למצוא עצמם ללא קורת גג ענישה
מנהל ית זו עלולה
ל הגיע לכדי
ענישה קולקטיבית של חפים מפשע המ
ש
תמשים גם הם במקום
למגוריהם או
ל
פרנסתם ,
כמו בני משפחה
נוספים, עובדים נוספים, שותפים לעבודה במקום ואחרים.
סעיפים12ב9 –
12ב10
להצעת החוק עוסקים במתן צו איסור המשך עיסוק, על מי שחשוד בעבירת
הלנה או העסקה. גם בעניין זה
אין כל הצדקה ל הטיל סנקציה אשר
פאת שר שלילת פרנסתו של אדם
עוד טרם הוכחה אשמתו מעל לכל ספק סביר.בבית המשפט
הדין הפלילי נותן בידי בית המשפט די
,כלים למנוע מסוכנותו של אדם בזמן שההליך הפלילי תלוי ועומד ואין סיבה או צורך לייחד כלי
.ענישתי נוסף לתקופת ביניים זו
הוראות סעיפים12ב4
–
12ב10
יקשו על אדם החשוד בעבירות ל
התגונן . יהיה עליו לנהל הליכים
ב שלל חזיתות–
הליכים פליליים
ימו נהליים–
וכל זאת בשעה שהוא מורחק מביתו, או ממקום
,עבודתו
ואינו יכול להתפרנס
, ואף שטרם הורשע בדין .
אם כן, וכאמור בראשית דברינו, מדובר בבחקיקה פלילית מחמירה המצריכה דיון מושכל ובכובד
,ראש. אנו קוראים לוועדה שלא להיחפז בחקיקה ולתת דעתה למכלול ההיבטים וההשלכות העולים
.מהצעת החוק
,בכבוד רב
רוני פלי, עו"ד
העתק
ים:
חברות ו חברי ועדת הפנים
והגנת הסביבה ,הכנסת
)מר רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי
מר תומר רוזנר, היועץ המשפטי לוועדת הפנים והגנת הסביבה, הכנסת
,מר יואל הדר היועץ המשפטי למשרד לביטחון פנים