חומר רקע
חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952
הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26), התשע"ו-2016 (מ/1020) -
נוסח משולב לפי נוסח כחול שפורסם ביום 15/2/2016
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 7
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 97 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 10א
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 19
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 498 (ה"ח 426)
10א. (א) לא יינתן רשיון ולא תינתן אשרה לעובד זר לפי סעיף 2, אלא אם כן הומצא אישור רפואי כמשמעותו בסעיף 1ב לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א-1991, ושולמו האגרות לפי סעיף 1י לחוק האמור.
(ב) שר הפנים רשאי לפטור עובד זר מהמצאת אישור רפואי; פטור לפי סעיף זה יכול שיהיה אישי או לסוגי עובדים זרים, ובלבד שפטור לגבי סוגי עובדים זרים יינתן בהתייעצות עם שר הבריאות ועם שר העבודה והרווחה שר התעשייה המסחר והתעסוקה.
פרק שלישי: ביטול אשרות ועבירות
סימן א': ביטול אשרות
מיום 7.11.2001
תיקון מס' 9
ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 502 (ה"ח 2931)
פרק שלישי: הוראות שונות פרק שלישי: ביטול אשרות ועבירות
11. (א) שר הפנים1 רשאי, לפי שיקול דעתו –
(1) לבטל אשרה שניתנה לפי חוק זה, בין לפני בואו של בעל האשרה לישראל ובין בשעת בואו;
(2) לבטל רשיון ישיבה שניתן לפי חוק זה.
(א1) מצא שר הפנים כי עובד זר, כהגדרתו בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, שניתנו לו אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי חוק זה, לא הועסק בתחום העיסוק שנקבע ברישיונו לפי סעיף 2(ג), למשך תקופה העולה על 90 ימים, בלא שנמצאו לכך טעמים מיוחדים אשר לא אפשרו לאותו עובד זר או לסוג עובדים זרים למצוא עבודה בתחום העיסוק בתקופה האמורה, יבטל שר הפנים את האשרה ואת רישיון הישיבה שניתנו לעובד הזר, ובלבד שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו; שר הפנים רשאי לאשר לעובד זר או לסוג עובדים זרים לחרוג מהתקופה שנקבעה כאמור אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ב) שר הפנים רשאי בהחלטה מנומקת לבטל אשרת עולה ותעודת עולה שניתנו לפי חוק השבות, תש"י-1950, אם הושגו על ידי מתן ידיעות כוזבות.
סימן ב': עבירות שונות
מיום 18.11.1980
תיקון מס' 2
ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 227 (ה"ח 1419)
(ב) שר הפנים רשאי בהחלטה מנומקת לבטל אשרת עולה ותעודת עולה שניתנו לפי חוק השבות, תש"י- 1950, אם הושגו על ידי מתן ידיעות כוזבות.
מיום 26.5.2011
תיקון מס' 21
ס"ח תשע"א מס' 2298 מיום 26.5.2011 עמ' 926 (ה"ח 541)
הוספת סעיף קטן 11(א1)
12. העושה אחת מאלה:
(1) נכנס לישראל, או יושב בה, בניגוד לחוק;
(2) נותן ידיעה כוזבת כדי להשיג, לעצמו או לאחר, אשרה לישראל או רשיון לישיבה בה;
(3) מפר תנאי מהתנאים שנקבעו באשרתו או ברשיון הישיבה שניתנו לו לפי חוק זה:
(4) עובר על הוראה אחרת של חוק זה או של תקנות שהותקנו על פיו, דינו – מאסר שנה.
סימן ג': הסעה שלא כדין
מיום 7.8.1985
תיקון מס' 4
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 עמ' 213 (ה"ח 1736)
(4) עובר על הוראה אחרת של חוק זה או של תקנות שהותקנו על פיו, דינו – מאסר עד שלושה חודשים או קנס עד שלוש מאות לירות או שני הענשים כאחד מאסר שנה.
12א. (א) מי שהעמיד, בתמורה או שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב זר שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או סייע, בתמורה או שלא בתמורה, לתושב זר כאמור להשיג מקום לינה, דינו, על אף האמור בכל חיקוק - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).
(ב) מעביד שהעסיק עובד שהוא תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק זה, וכן מתווך כוח אדם שתיווך בקשר להעסקתו של עובד כאמור, דינו, על אף האמור בכל חיקוק - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ג) (1) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין);; הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"א באדר ב' התשע"ו ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 20162018);
(1א) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, באחת מהנסיבות כמפורט להלן, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(א) נעשה שינוי ברכב, לרבות הוספת תוספת או התקנת מיתקן, במטרה להסתיר את התושב הזר הזוהה בישראל שלא כדין;
(ב) הוסעו ברכב שישה תושבים זרים או יותר, השוהים בישראל שלא כדין;
(ג) ההסעה נעשתה במסגרת שירותי הסעות שמטרתם לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, כאמור בסעיף קטן (ג6);
(2) הוראות פסקאות (1) ו-(1א) לא יחולו על המסיע כאמור באותה פסקה, באוטובוס ציבורי, בקו שירות; לענין זה, "אוטובוס ציבורי" ו"קו שירות" - כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה.
(ג1) (1) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5) וכי מתקיים האמור באחת הפסקאות שלהלן, רשאי הוא למסור לנהג הרכב שבו נעברה העבירה או לבעל הרכב כאמור הודעה האוסרת את השימוש ברכב לתקופה שלא תעלה על 30 ימים (להלן – הודעת איסור שימוש), וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה:
(א) הנהג הסיע בעבר תושב זר השוהה בישראל שלא כדין;
(ב) הרכב שימש בעבר להסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, ובלבד שטרם חלפו שלוש שנים מיום ההסעה כאמור;
(ג) התקיימה אחת הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (ג)(1א);
(2) ביקש הנהג או בעל הרכב לבטל הודעת איסור שימוש שניתנה בהתקיים האמור בפסקה (1)(ב), רשאי השוטר להורות לו להילוות אליו אל קצין משטרה או לתת לו זימון להופיע לפני קצין משטרה בתוך 48 שעות ממועד מסירת ההודעה ונטילת רישיון הרכב כאמור בפסקה (1); קצין המשטרה יהיה רשאי להורות על ביטול הודעת איסור השימוש ולהחזיר את רישיון הרכב לאדם שממנו ניטל;
(3) בהודעת איסור שימוש תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.
(ג2) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5) רשאי להורות בצו, נוסף על כל עונש אחר, על איסור השימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים (להלן – צו איסור שימוש); בצו איסור השימוש יקבע בית המשפט את מקום העמדת הרכב בתקופת איסור השימוש.
(ג3) על איסור שימוש ברכב לפי סעיפים קטנים (ג1) ו-(ג2), יחולו ההוראות האלה לפי פקודת התעבורה, בהתאמה ובשינויים המחויבים:
(1) סעיף 57א(ב)(2) ו-(3) בשינוי זה: בסעיף 57א(ב)(3) במקום "בפסקאות (1) ו-(2)" יבוא "בפסקה (2)";
(2) סעיף 57א(ג);
(3) סעיפים 57ב, 57ג(ב) עד (ו) ו-57ד עד 57ז, בשינויים אלה:
(א) (נמחקה);
(ב) בסעיף 57ב(א), במקום "מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "מבית משפט השלום";
(ב1) בסעיף 57ב(ב)(2), במקום "בסעיף 57א(א)" יבוא "בסעיף 12א(ג) או (ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952";
(ב2) בסעיף 57ג(ג)(2), במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף 12א(ג) או (ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
(ג) (נמחקה);
(ד) בסעיף 57ד, במקום "בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "בית משפט השלום".
(ג4) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5) רשאי להורות על פסילת הנידון מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
(ג5) המרשה לתושב זר שאינו רשאי לנהוג ברכב בישראל, לנהוג ברכב הרשום בישראל, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ג6) המנהל או המארגן שירותי הסעה במטרה לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לעניין זה, אין נפקא מינה אם המנהל או המארגן שירותי הסעה כאמור נותן גם שירותים חוקיים או שירותים למטרות חוקיות.
(ד) (1) מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג5), והוכחה מודעותו לכך שהלן, העובד, הנוסע או הנוהג, לפי הענין, הוא תושב זר, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:
(א) לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או, לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), מסמכים שלפיהם הוא רשאי לנהוג ברכב בישראל;
(ב) בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר אינו רשאי לנהוג ברכב בישראל.
(2) מסיע במונית, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, רשאי לדרוש מנוסע מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין, ותהא זו סיבה סבירה לסרב להסיע נוסע או מטענו בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה, אם הנוסע לא הציג לפני המסיע במונית מסמכים כאמור; הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"א באדר ב' התשע"ו ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 20162018);
(3) הוראות סעיף קטן זה והוראות סעיף 12ב13 יחולו, לגבי מסיע, רק על נסיעה שנערכה, כולה או חלקה, בשטח שגבולותיו הם בין הקו הכחול לבין הקו השחור, כמסומן בתוספת לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996, ובכלל זה בכבישים המפורטים באותה תוספת, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
(א) הוסעו ברכב שלושה תושבים זרים או יותר, שאינם בני משפחתו של המסיע, השוהים בישראל שלא כדין; בפסקה זו, "בני משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;
(ב) המסיע קיבל, או שהיה צפוי לקבל, תשלום בעד הנסיעה.
(ד1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג), (ג5) או (ג6), ברכב של תאגיד, ובידי עובד של התאגיד, חזקה היא כי העובד הסיע את התושב הזר כשלוחו של התאגיד, אלא אם כן הוכח אחרת.
(ד2) אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5), ושבתוך שלוש שנים מיום הרשעתו הורשע באחת העבירות כאמור (להלן - עבירה נוספת), יחולו לגביו הוראות אלה:
(1) בית המשפט אשר הרשיע אותו בעבירה הנוספת רשאי להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע;
(2) בית המשפט שהרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה על פסילתו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.
(ד3) (1) נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיף זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובתו האמורה, דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;
(2) נעברה העבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
(ה) לענין סעיף זה וסעיף 12א1 בפרק זה -
"אזור" - יהודה והשומרון וחבל עזה;
"תושב זר" - תושב האזור וכן כל אדם שנכנס לישראל דרך האזור, למעט ישראלי, כמשמעותו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ח- 1967.
"מעביד" ו"מתווך כוח אדם" - כמשמעותם בחוק עובדים זרים.
סימן ד': סדרי דין מיוחדים
מיום 17.3.1994 עד יום 17.9.1994
הוראת שעה תשנ"ד-1994
ס"ח תשנ"ד מס' 1455 מיום 17.3.1994 עמ' 94 (ה"ח 2229)
הוספת סעיף 12א
הנוסח:
הלנה שלא כדין
12א. (א) מי שהעמיד ביודעין, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב האזור, שנכנס לישראל או שיושב בה, שלא כדין, או סייע לתושב האזור כאמור להשיג מקום לינה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(ב) מי שעשה מעשה כאמור בסעיף קטן (א), עליו הראיה שבדק שבידי תושב האזור מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או שבנסיבות הענין לא היה עליו לדעת, בעת שעשה את אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), שתושב האזור נכנס לישראל שלא כדין או שהוא יושב בה שלא כדין.
(ג) לענין סעיף זה, "אזור" – יהודה והשומרון וחבל עזה.
מיום 10.2.1995 עד יום 10.2.1996
הוראת שעה תשנ"ה-1995
ס"ח תשנ"ה מס' 1504 מיום 10.2.1995 עמ' 118 (ה"ח 2308)
הוספת סעיף 12א
הנוסח:
הלנה שלא כדין
12א. (א) מי שהעמיד ביודעין, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב האזור, שנכנס לישראל או שיושב בה, שלא כדין, או סייע לתושב האזור כאמור להשיג מקום לינה, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם נעברה העבירה אגב עיסוקו של מי שעבר את העבירה בעסקו או במשלח ידו, דינו – קנס כאמור או מאסר ששה חודשים.
(ב) מי שעשה מעשה כאמור בסעיף קטן (א), עליו הראיה שבדק שבידי תושב האזור מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או שבנסיבות הענין לא היה עליו לדעת, בעת שעשה את אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), שתושב האזור נכנס לישראל שלא כדין או שהוא יושב בה שלא כדין.
(ג) לענין סעיף זה, "אזור" – יהודה והשומרון וחבל עזה.
מיום 14.3.1996
הוראת שעה תשנ"ו-1996
ס"ח תשנ"ו מס' 1575 מיום 14.3.1996 עמ' 168 (ה"ח 2529)
הוראת שעה (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"ז מס' 1616 מיום 19.3.1997 עמ' 88 (ה"ח 2593)
הוראת שעה (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1659 מיום 14.3.1998 עמ' 160 (ה"ח 2697)
הוראת שעה (תיקון מס' 3)
ס"ח תשנ"ח מס' 1680 מיום 2.8.1998 עמ' 306 (ה"ח 2717)
הוראת שעה (תיקון מס' 4)
ס"ח תש"ס מס' 1736 מיום 16.4.2000 עמ' 176 (ה"ח 2858)
הוראת שעה (תיקון מס' 5)
ס"ח תשס"א מס' 1778 מיום 13.3.2001 עמ' 150 (ה"ח 2980)
הוראת שעה (תיקון מס' 6)
ס"ח תשס"א מס' 1789 מיום 17.5.2001 עמ' 382 (ה"ח 2995)
הוראת שעה (תיקון מס' 7)
ס"ח תשס"א מס' 1808 מיום 6.9.2001 עמ' 566 (ה"ח 3034)
הוראת שעה (תיקון מס' 8)
ס"ח תשס"ה מס' 1990 מיום 22.3.2005 עמ' 258 (ה"ח 163)
הוראת שעה (תיקון מס' 9)
ס"ח תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006 עמ' 256 (ה"ח 214)
הוראת שעה (תיקון מס' 10)
ס"ח תשס"ז מס' 2088 מיום 27.3.2007 עמ' 146 (ה"ח 266)
הוראת שעה (תיקון מס' 11)
ס"ח תשס"ח מס' 2142 מיום 27.3.2008 עמ' 387 (ה"ח 350)
הוראת שעה (תיקון מס' 12)
ס"ח תשס"ט מס' 2198 מיום 21.5.2009 עמ' 138 (ה"ח 427)
הוראת שעה (תיקון מס' 13)
ס"ח תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010 עמ' 446 (ה"ח 478)
הוראת שעה (תיקון מס' 14) – תיקוני חקיקה
ס"ח תשע"ב מס' 2344 מיום 14.3.2012 עמ' 203 (ה"ח 630)
הוספת סעיף 12א
מיום 17.5.2001
הוראת שעה (תיקון מס' 6)
ס"ח תשס"א מס' 1789 מיום 17.5.2001 עמ' 382 (ה"ח 2995)
הוספת סעיפים קטנים 12א(ג1), 12א(ג2), 12א(ג3)
מיום 6.9.2001
הוראת שעה (תיקון מס' 7)
ס"ח תשס"א מס' 1808 מיום 6.9.2001 עמ' 566 (ה"ח 3034)
12א. (א) מי שהעמיד, בתמורה או שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב האזור תושב זר שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או סייע, בתמורה או שלא בתמורה, לתושב האזור לתושב זר כאמור להשיג מקום לינה, דינו, על אף האמור בכל חיקוק – מאסר שנתיים או קנס.
(ב) מעביד שהעסיק עובד שהוא תושב האזור תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק זה, וכן מתווך כוח אדם שתיווך בקשר להעסקתו של עובד כאמור, דינו, על אף האמור בכל חיקוק - מאסר שנתיים או קנס.
(ג) מעביד או מתווך כוח אדם המסיע ברכב, בעצמו או באמצעות עובדו או שלוחו, אדם שהוא תושב האזור שאינו רשאי לעבוד בישראל מכוח חוק זה, דינו – מאסר שנתיים או קנס.
(ג) (1) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין);
(2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על המסיע כאמור באותה פסקה, באוטובוס ציבורי, בקו שירות; לענין זה, "אוטובוס ציבורי" ו"קו שירות" – כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה.
(ג1) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5), רשאי הוא למסור לנהג הרכב שבו נעברה העבירה או לבעל הרכב כאמור הודעה האוסרת את השימוש ברכב לתקופה של שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.
(ג2) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ג) רשאי בית משפט השלום, נוסף על כל עונש אחר, להורות כאמור בסעיף 57ג(א) לפקודת התעבורה, בשינויים המפורטים בסעיף קטן (ג3).
(ג2) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5) יורה בצו, נוסף על כל עונש אחר, על איסור השימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של שישה חודשים (להלן – צו איסור שימוש), אלא אם כן ראה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי יש לאסור את השימוש ברכב לתקופה קצרה יותר; בצו איסור השימוש יקבע בית המשפט את מקום העמדת הרכב בתקופת איסור השימוש.
(ג3) על איסור שימוש ברכב לפי סעיפים קטנים (ג1) ו-(ג2), יחולו ההוראות האלה לפי פקודת התעבורה, בהתאמה ובשינויים המחויבים:
(1) סעיף 57א(ב)(2) ו-(3) בשינוי זה: במקום "בפסקאות (1) ו-(2)" יבוא "בפסקה (2)";
(2) סעיף 57א(ג), (ד) ו-(ו);
(3) סעיפים 57א(ה), ו-57ב עד 57ז 57ב, 57ג(ב) עד (ו) ו-57ד עד 57ז, בשינויים אלה:
(א) בסעיף 57א(ה)(2), במקום "הובלת המטען כאמור בסעיף קטן (א)(1)" יבוא "עבירה לפי סעיף קטן (ג) או סעיף קטן (ג5)";
(ב) בסעיף 57ב, במקום "מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "מבית משפט השלום";
(ג) בסעיף 57ג(א), במקום הרישה עד "בתוספת השביעית" יבוא "הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ג)", והסעיף ייקרא בלא המילים "ובלבד שהעבירה אינה עבירת קנס";
(ד) בסעיף 57ד, במקום "בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "בית משפט השלום".
(ג4) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5) יורה על פסילת הנידון מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
(ג5) המרשה לתושב זר שאינו רשאי לנהוג ברכב בישראל, לנהוג ברכב הרשום בישראל, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ד) מי שעשה מעשה כאמור בסעיף זה עליו הראיה שבדק שבידי תושב האזור מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין, או שבנסיבות הענין, לא היה עליו לדעת, בעת שעשה את אחד המעשים האמורים בסעיף זה, שתושב האזור נכנס לישראל שלא כדין או שהוא יושב בה שלא כדין.
(ד) מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג5), עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:
(1) לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או, לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), מסמכים שלפיהם הוא רשאי לנהוג ברכב בישראל;
(2) בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהמדובר בתושב זר שנכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהמדובר בתושב זר שאינו רשאי לנהוג ברכב בישראל.
(ד1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5), ברכב של תאגיד, ובידי עובד של התאגיד, חזקה היא כי העובד הסיע את התושב הזר כשלוחו של התאגיד, אלא אם כן הוכח אחרת.
(ד2) אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5), ושבתוך שלוש שנים מיום הרשעתו הורשע באחת העבירות כאמור (להלן - עבירה נוספת), יחולו לגביו הוראות אלה:
(1) בית המשפט אשר הרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, שלא לעשות כן; החליט שלא לחלט את הרכב יחולו הוראות סעיף קטן (ג2);
(2) בית המשפט שהרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה על פסילתו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילתו לתקופה קצרה יותר.
(ד3) (1) נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיף זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובתו האמורה, דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;
(2) נעברה העבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
(ה) לענין סעיף זה וסעיף 12א1 –
"אזור" - יהודה והשומרון וחבל עזה;
"תושב זר" - תושב האזור וכן כל אדם שנכנס לישראל דרך האזור, למעט ישראלי, כמשמעותו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ח- 1967;
"מעביד" ו"מתווך כוח אדם" - כמשמעותם בחוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), תשנ"א-1991.
מיום 22.2.2006
הוראת שעה (תיקון מס' 9)
ס"ח תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006 עמ' 256 (ה"ח 214)
(ד) מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג5), עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:
(1) לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או, לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), מסמכים שלפיהם הוא רשאי לנהוג ברכב בישראל;
(2) בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהמדובר בתושב זר שנכנס שהתושב הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהמדובר בתושב זר שאינו שהתושב הזר אינו רשאי לנהוג ברכב בישראל.
מיום 27.3.2007
הוראת שעה (תיקון מס' 10)
ס"ח תשס"ז מס' 2088 מיום 27.3.2007 עמ' 146 (ה"ח 266)
החלפת סעיף קטן 12א(ד)
הנוסח הקודם:
(ד) מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג5), עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:
(1) לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או, לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), מסמכים שלפיהם הוא רשאי לנהוג ברכב בישראל;
(2) בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר אינו רשאי לנהוג ברכב בישראל.
מיום 27.3.2008
הוראת שעה (תיקון מס' 11)
ס"ח תשס"ח מס' 2142 מיום 27.3.2008 עמ' 387 (ה"ח 350)
(ג1) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5), רשאי הוא למסור לנהג הרכב שבו נעברה העבירה או לבעל הרכב כאמור הודעה האוסרת את השימוש ברכב לתקופה של שלושים ימים לתקופה שלא תעלה על 48 שעות, ולעניין עבירה שנעברה בשטח כאמור בסעיף קטן (ד)(3) – לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.
מיום 23.3.2010
הוראת שעה (תיקון מס' 13)
ס"ח תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010 עמ' 446 (ה"ח 478)
12א. (א) מי שהעמיד, בתמורה או שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב זר שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או סייע, בתמורה או שלא בתמורה, לתושב זר כאמור להשיג מקום לינה, דינו, על אף האמור בכל חיקוק - מאסר שנתיים או קנס או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).
(ב) מעביד שהעסיק עובד שהוא תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק זה, וכן מתווך כוח אדם שתיווך בקשר להעסקתו של עובד כאמור, דינו, על אף האמור בכל חיקוק - מאסר שנתיים או קנס או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ג) (1) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין);
(1א) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, באחת מהנסיבות כמפורט להלן, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(א) נעשה שינוי ברכב, לרבות הוספת תוספת או התקנת מיתקן, במטרה להסתיר את התושב הזר הזוהה בישראל שלא כדין;
(ב) הוסעו ברכב שישה תושבים זרים או יותר, השוהים בישראל שלא כדין;
(ג) ההסעה נעשתה במסגרת שירותי הסעות שמטרתם לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, כאמור בסעיף קטן (ג6);
(2) הוראות פסקה (1) פסקאות (1) ו-(1א) לא יחולו על המסיע כאמור באותה פסקה, באוטובוס ציבורי, בקו שירות; לענין זה, "אוטובוס ציבורי" ו"קו שירות" - כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה.
(ג1) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5), רשאי הוא למסור לנהג הרכב שבו נעברה העבירה או לבעל הרכב כאמור הודעה האוסרת את השימוש ברכב לתקופה שלא תעלה על 48 שעות, ולעניין עבירה שנעברה בשטח כאמור בסעיף קטן (ד)(3) – לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.
(ג1) (1) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5) וכי מתקיים האמור באחת הפסקאות שלהלן, רשאי הוא למסור לנהג הרכב שבו נעברה העבירה או לבעל הרכב כאמור הודעה האוסרת את השימוש ברכב לתקופה שלא תעלה על 30 ימים (להלן – הודעת איסור שימוש), וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה:
(א) הנהג הסיע בעבר תושב זר השוהה בישראל שלא כדין;
(ב) הרכב שימש בעבר להסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, ובלבד שטרם חלפו שלוש שנים מיום ההסעה כאמור;
(ג) התקיימה אחת הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (ג)(1א);
(2) ביקש הנהג או בעל הרכב לבטל הודעת איסור שימוש שניתנה בהתקיים האמור בפסקה (1)(ב), רשאי השוטר להורות לו להילוות אליו אל קצין משטרה או לתת לו זימון להופיע לפני קצין משטרה בתוך 48 שעות ממועד מסירת ההודעה ונטילת רישיון הרכב כאמור בפסקה (1); קצין המשטרה יהיה רשאי להורות על ביטול הודעת איסור השימוש ולהחזיר את רישיון הרכב לאדם שממנו ניטל;
(3) בהודעת איסור שימוש תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.
(ג2) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5) יורה רשאי להורות בצו, נוסף על כל עונש אחר, על איסור השימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של שישה חודשים (להלן - צו איסור שימוש), אלא אם כן ראה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי יש לאסור את השימוש ברכב לתקופה קצרה יותר שלא תעלה על שישה חודשים (להלן – צו איסור שימוש); בצו איסור השימוש יקבע בית המשפט את מקום העמדת הרכב בתקופת איסור השימוש.
(ג3) על איסור שימוש ברכב לפי סעיפים קטנים (ג1) ו-(ג2) יחולו ההוראות האלה לפי פקודת התעבורה, בהתאמה ובשינויים המחויבים:
(1) סעיף 57א(ב)(2) ו-(3) בשינוי זה: בסעיף 57א(ב)(3) במקום "בפסקאות (1) ו-(2)" יבוא "בפסקה (2)";
(2) סעיף 57א(ג), (ד) ו-(ו) סעיף 57א(ג);
(3) סעיפים 57א(ה), סעיפים 57ב, 57ג(ב) עד (ו) ו-57ד עד 57ז, בשינויים אלה:
(א) בסעיף 57א(ה)(2), במקום "הובלת המטען כאמור בסעיף קטן (א)(1)" יבוא "עבירה לפי סעיף קטן (ג) או סעיף קטן (ג5)";
(ב) בסעיף 57ב 57ב(א), במקום "מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "מבית משפט השלום";
(ב1) בסעיף 57ב(ב)(2), במקום "בסעיף 57א(א)" יבוא "בסעיף 12א(ג) או (ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952";
(ב2) בסעיף 57ג(ג)(2), במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף 12א(ג) או (ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
(ג) (נמחקה);
(ד) בסעיף 57ד, במקום "בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "בית משפט השלום".
(ג4) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5) יורה רשאי להורות על פסילת הנידון מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
(ג5) המרשה לתושב זר שאינו רשאי לנהוג ברכב בישראל, לנהוג ברכב הרשום בישראל, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ג6) המנהל או המארגן שירותי הסעה במטרה לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לעניין זה, אין נפקא מינה אם המנהל או המארגן שירותי הסעה כאמור נותן גם שירותים חוקיים או שירותים למטרות חוקיות.
(ד) (1) מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג5), והוכחה מודעותו לכך שהלן, העובד, הנוסע או הנוהג, לפי הענין, הוא תושב זר, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:
(א) לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או, לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), מסמכים שלפיהם הוא רשאי לנהוג ברכב בישראל;
(ב) בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר אינו רשאי לנהוג ברכב בישראל.
(2) מסיע במונית, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, רשאי לדרוש מנוסע מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין, ותהא זו סיבה סבירה לסרב להסיע נוסע או מטענו בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה, אם הנוסע לא הציג לפני המסיע במונית מסמכים כאמור.
(3) הוראות סעיף קטן זה יחולו, לגבי מסיע, רק על נסיעה שנערכה, כולה או חלקה, בשטח שגבולותיו הם בין הקו הכחול לבין הקו השחור, כמסומן בתוספת לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), התשנ"ו-1996, ובכלל זה בכבישים המפורטים באותה תוספת, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
(א) הוסעו ברכב שלושה תושבים זרים או יותר, שאינם בני משפחתו של המסיע, השוהים בישראל שלא כדין; בפסקה זו, "בני משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;
(ב) המסיע קיבל, או שהיה צפוי לקבל, תשלום בעד הנסיעה.
(ד1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5) (ג), (ג5) או (ג6), ברכב של תאגיד, ובידי עובד של התאגיד, חזקה היא כי העובד הסיע את התושב הזר כשלוחו של התאגיד, אלא אם כן הוכח אחרת.
(ד2) אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5), ושבתוך שלוש שנים מיום הרשעתו הורשע באחת העבירות כאמור (להלן - עבירה נוספת), יחולו לגביו הוראות אלה:
(1) בית המשפט אשר הרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה רשאי להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, שלא לעשות כן; החליט שלא לחלט את הרכב יחולו הוראות סעיף קטן (ג2);
(2) בית המשפט שהרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה על פסילתו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילתו לתקופה קצרה יותר שלא תעלה על שלוש שנים.
(ד3) (1) נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיף זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו;
המפר חובתו האמורה, דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;
(2) נעברה העבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
(ה) לענין סעיף זה וסעיף 12א1 –
"אזור" - יהודה והשומרון וחבל עזה;
"תושב זר" - תושב האזור וכן כל אדם שנכנס לישראל דרך האזור, למעט ישראלי, כמשמעותו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ח-1967;
"מעביד" ו"מתווך כוח אדם" - כמשמעותם בחוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), תשנ"א-1991.
מיום 14.3.2012
הוראת שעה (תיקון מס' 14) – תיקוני חקיקה
ס"ח תשע"ב מס' 2344 מיום 14.3.2012 עמ' 203 (ה"ח 630)
(ג) (1) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"ט באדר ב' התשע"ד (31 במרס 2014);
(1א) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, באחת מהנסיבות כמפורט להלן, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(א) נעשה שינוי ברכב, לרבות הוספת תוספת או התקנת מיתקן, במטרה להסתיר את התושב הזר הזוהה בישראל שלא כדין;
(ב) הוסעו ברכב שישה תושבים זרים או יותר, השוהים בישראל שלא כדין;
(ג) ההסעה נעשתה במסגרת שירותי הסעות שמטרתם לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, כאמור בסעיף קטן (ג6);
(2) הוראות פסקאות (1) ו-(1א) לא יחולו על המסיע כאמור באותה פסקה, באוטובוס ציבורי, בקו שירות; לענין זה, "אוטובוס ציבורי" ו"קו שירות" - כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה.
(ד) (1) מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג5), והוכחה מודעותו לכך שהלן, העובד, הנוסע או הנוהג, לפי הענין, הוא תושב זר, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:
(א) לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או, לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), מסמכים שלפיהם הוא רשאי לנהוג ברכב בישראל;
(ב) בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר אינו רשאי לנהוג ברכב בישראל.
(2) מסיע במונית, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, רשאי לדרוש מנוסע מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין, ותהא זו סיבה סבירה לסרב להסיע נוסע או מטענו בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה, אם הנוסע לא הציג לפני המסיע במונית מסמכים כאמור; הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"ט באדר ב' התשע"ד (31 במרס 2014);
(3) הוראות סעיף קטן זה יחולו, לגבי מסיע, רק על נסיעה שנערכה, כולה או חלקה, בשטח שגבולותיו הם בין הקו הכחול לבין הקו השחור, כמסומן בתוספת לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996, ובכלל זה בכבישים המפורטים באותה תוספת, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
(א) הוסעו ברכב שלושה תושבים זרים או יותר, שאינם בני משפחתו של המסיע, השוהים בישראל שלא כדין; בפסקה זו, "בני משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;
(ב) המסיע קיבל, או שהיה צפוי לקבל, תשלום בעד הנסיעה.
מיום 26.3.2014
תיקון מס' 25
ס"ח תשע"ד מס' 2445 מיום 26.3.2014 עמ' 415 (ה"ח 820)
(ג) (1) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"ט באדר ב' התשע"ד (31 במרס 2014) כ"א באדר ב' התשע"ו (31 במרס 2016);
(1א) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, באחת מהנסיבות כמפורט להלן, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(א) נעשה שינוי ברכב, לרבות הוספת תוספת או התקנת מיתקן, במטרה להסתיר את התושב הזר הזוהה בישראל שלא כדין;
(ב) הוסעו ברכב שישה תושבים זרים או יותר, השוהים בישראל שלא כדין;
(ג) ההסעה נעשתה במסגרת שירותי הסעות שמטרתם לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, כאמור בסעיף קטן (ג6);
(2) הוראות פסקאות (1) ו-(1א) לא יחולו על המסיע כאמור באותה פסקה, באוטובוס ציבורי, בקו שירות; לענין זה, "אוטובוס ציבורי" ו"קו שירות" - כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה.
(ד) (1) מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג5), והוכחה מודעותו לכך שהלן, העובד, הנוסע או הנוהג, לפי הענין, הוא תושב זר, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:
(א) לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או, לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), מסמכים שלפיהם הוא רשאי לנהוג ברכב בישראל;
(ב) בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר אינו רשאי לנהוג ברכב בישראל.
(2) מסיע במונית, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, רשאי לדרוש מנוסע מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין, ותהא זו סיבה סבירה לסרב להסיע נוסע או מטענו בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה, אם הנוסע לא הציג לפני המסיע במונית מסמכים כאמור; הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"ט באדר ב' התשע"ד (31 במרס 2014) כ"א באדר ב' התשע"ו (31 במרס 2016);
(3) הוראות סעיף קטן זה יחולו, לגבי מסיע, רק על נסיעה שנערכה, כולה או חלקה, בשטח שגבולותיו הם בין הקו הכחול לבין הקו השחור, כמסומן בתוספת לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996, ובכלל זה בכבישים המפורטים באותה תוספת, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
(א) הוסעו ברכב שלושה תושבים זרים או יותר, שאינם בני משפחתו של המסיע, השוהים בישראל שלא כדין; בפסקה זו, "בני משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;
(ב) המסיע קיבל, או שהיה צפוי לקבל, תשלום בעד הנסיעה.
12א1. (א) חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (בחוק זה - חוק סדר הדין הפלילי), ופקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט- 1969 (בחוק זה - פקודת סדר הדין הפלילי), יחולו על תושב זר החשוד בעבירה לפי סעיף 12(1) בשינויים אלה:
(1) על אף הוראות סעיף 128 לחוק סדר הדין הפלילי, יחולו הוראות סעיף 130 שבו גם על נאשם שהוזמן לתחילת המשפט ובלבד שבהזמנה למשפט הוזהר כי בית המשפט יהיה רשאי לדונו שלא בפניו ולהורות על חילוט רכב שנתפס לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי, אם לא יתייצב;
(2) לענין פקודת סדר הדין הפלילי -
(א) נתפס רכב שהכניס לישראל תושב זר השוהה שלא כדין בישראל, לא יורה בית המשפט על החזרת הרכב לפי סעיף 34 שבה, לפני תום ההליכים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו;
(ב) על אף הוראות סעיף 39 שבה, בית המשפט שהרשיע תושב זר בעבירה לפי סעיף 12(1) יורה, נוסף על כל עונש, על חילוט הרכב שנתפס לפי סעיף 32 לחוק סדר הדין הפלילי אף אם לא התייצב למשפטו, אלא אם כן החליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לעשות כן;
(ג) בית המשפט לא יחלט רכב כאמור בפסקת משנה (ב) אם מי שהורשע אינו בעליו של הרכב, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
(1) ניתנה הזדמנות לבעל הרכב לטעון את טענותיו;
(2) בעל הרכב לא הוכיח כי הרכב נלקח ממנו על ידי התושב הזר בלי ידיעתו או בלי הסכמתו, או כי לא ידע, בעת מסירת הרכב לתושב הזר, שהוא ינהג בו בישראל שלא כדין;
(ד) בית המשפט לא יורה על חילוט רכב לפי פסקאות משנה (ב) או (ג), אלא אם כן שוכנע כי לא נמנע מהנאשם ומבעל הרכב להיכנס לישראל ולהתייצב למשפט.
(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פקודת המכס, לענין תפיסה וחילוט רכב.
מיום 6.9.2001
הוראת שעה (תיקון מס' 7)
ס"ח תשס"א מס' 1808 מיום 6.9.2001 עמ' 566 (ה"ח 3034)
הוראת שעה (תיקון מס' 8)
ס"ח תשס"ה מס' 1990 מיום 22.3.2005 עמ' 258 (ה"ח 163)
הוראת שעה (תיקון מס' 9)
ס"ח תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006 עמ' 256 (ה"ח 214)
הוראת שעה (תיקון מס' 10)
ס"ח תשס"ז מס' 2088 מיום 27.3.2007 עמ' 146 (ה"ח 266)
הוראת שעה (תיקון מס' 11)
ס"ח תשס"ח מס' 2142 מיום 27.3.2008 עמ' 387 (ה"ח 350)
הוראת שעה (תיקון מס' 12)
ס"ח תשס"ט מס' 2198 מיום 21.5.2009 עמ' 138 (ה"ח 427)
הוראת שעה (תיקון מס' 13)
ס"ח תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010 עמ' 446 (ה"ח 478)
הוראת שעה (תיקון מס' 14) – תיקוני חקיקה
ס"ח תשע"ב מס' 2344 מיום 14.3.2012 עמ' 203 (ה"ח 630)
הוספת סעיף 12א1
12ב. (בוטל).
סימן ה': הלנה והעסקה שלא כדין
12ב1. בסימן זה –
"הממונה על החקירה" – השוטר שמונה להיות אחראי על החקירה, ואם לא מונה אחראי כאמור – השוטר בעל הדרגה הבכירה ביותר החוקר את העבירה;
"מעביד" – לרבות מעסיק, מעסיק בפועל, מתווך כוח אדם וקבלן כוח אדם כהגדרתם בחוק עובדים זרים;
"קצין משטרה מוסמך" – מפקד מחוז או מפקד יחידה ארצית במשטרת ישראל, שהוא בדרגת תת-ניצב ומעלה;
"תובע" – כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי.
12ב2. (א) אלה דינם, על אף האמור בכל חיקוק – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(1) מי שמעמיד, בתמורה או שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב זר שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או מסייע בתמורה או שלא בתמורה, לתושב זר כאמור להשיג מקום לינה, והכול בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמו ובין על ידי אחר המועסק על ידו או מטעמו;
(2) מעביד המעסיק עובד שהוא תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק זה, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמו ובין על ידי אחר המועסק על ידו או מטעמו.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף (א) בידי תאגיד, דינו – קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61א(3) לחוק העונשין.
(ג) קנס המוטל לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-5,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש; הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018).
(ד) קנס המוטל על תאגיד לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יפחת מ-20,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש; הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018).
12ב3. (א) נעברה עבירה לפי סעיף 12ב2(א) באחת מהנסיבות המנויות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר ארבע שנים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1) הלנה או העסקה כאמור בסעיף 12ב2(א), של שני תושבים זרים או יותר;
(2) הלנה או העסקה של תושב זר כאמור בסעיף 12ב2(א), למשך יומיים רצופים או יותר;
(3) הלנה של תושב זר כאמור בסעיף 12ב2(א) במטרה להעסיקו.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף זה.
(ג) קנס המוטל לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש; הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018).
(ד) קנס המוטל על תאגיד לפי סעיף זה לא יפחת מ-40,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש; הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (21 במרס 2018).
12ב4. (א) היה לקצין משטרה מוסמך יסוד סביר להניח כי מקום משמש לביצוע עבירה לפי סעיפים 12ב2 או 12ב3, וכן יסוד סביר לחשש שהמקום ימשיך לשמש לביצוע עבירה כאמור אם לא יוגבל השימוש במקום באופן מיידי, רשאי הוא לתת צו להגבלת השימוש במקום, לתקופה שיקבע בצו, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 30 ימים (בסעיף זה – צו הגבלת שימוש במקום).
(ב) עותק של צו הגבלת שימוש במקום יוצג במקום שעליו הוא חל ויומצא לבעלים של המקום ולמחזיק במקום אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות העניין.
(ג) ניתן צו הגבלת שימוש במקום, רשאי מי שרואה עצמו נפגע מהצו לפנות לקצין משטרה מוסמך בבקשה לטעון לפניו את טענותיו בעניין; שימוע כאמור יתקיים בהקדם האפשרי.
(ד) הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלת שימוש במקום רשאי לערער עליו לבית המשפט, שיהיה מוסמך לבטלו או לשנות תנאים בו.
12ב5. (א) בית משפט רשאי, לפי בקשה בכתב של הממונה על החקירה, לצוות על הארכת תוקפו של צו הגבלת שימוש במקום שניתן לפי סעיף 12ב4, לתקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים, אם שוכנע כי הגבלת השימוש במקום חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה שבשלה הוצא הצו, ורשאי הוא לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן.
(ב) הוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיפים 12ב2 או 12ב3, רשאי בית המשפט, לבקשת תובע –
(1) אם ניתן בקשר לעבירה צו הגבלת שימוש במקום לפי סעיף 12ב4 – לצוות על הארכת תוקפו של הצו עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע;
(2) אם לא ניתן בקשר לעבירה צו הגבלת שימוש במקום לפי סעיף 12ב4 – לתת צו הגבלת שימוש במקום עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע.
(ג) הוגשה בקשה להארכת תוקפו של צו הגבלת שימוש במקום לפי סעיף קטן (א) או ב(1) יתקיים הדיון בבקשת ההארכה בהקדם האפשרי, והצו המקורי יישאר בתוקפו לתקופה נוספת של 30 ימים מתום התקופה שעליה הורה הקצין המוסמך, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
(ד) בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הגבלת שימוש במקום שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות שהתגלו לאחר מתן הצו.
(ה) הממונה על החקירה, תובע, בעלים של מקום או מחזיק בו, רשאים לערער על החלטת בית משפט לפי סעיף זה בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה, לפני בית משפט שלערעור אשר ידון בערעור בשופט אחד.
12ב6. בבוא קצין משטרה מוסמך או בית משפט לתת צו הגבלת שימוש במקום לפי סעיפים 12ב4 או 12ב5, ישקול בין השאר את אלה:
(1) ביצוע עבירות קודמות במקום;
(2) ידיעת הבעלים של המקום או המחזיק בו על ביצוע עבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום;
(3) מידת הפגיעה שתיגרם לבעלים של המקום או למחזיק בו מהוצאת הצו.
12ב7. צו הגבלת שימוש במקום לפי סעיפים 12ב4 או 12ב5, יקבע תנאים, הגבלות או איסורים על השימוש במקום, לרבות סגירת המקום לתקופה הנקובה בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין כדי למנוע המשך ביצוע עבירה במקום.
12ב8. ניתן צו הגבלת שימוש במקום לפי סעיפים 12ב4 או 12ב5, רשאי שוטר להיכנס למקום שלגביו ניתן הצו ולנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש בכוח, הדרושים כדי להבטיח את קיום הצו.
12ב9. (א) בית משפט רשאי, על פי בקשה בכתב של הממונה על החקירה, לצוות על איסור המשך עיסוק של מי שחשוד בביצוע עבירה כאמור בסעיפים 12ב2 או 12ב3, בעיסוק הקשור בעבירה, כאשר מתקיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק מהווה סכנה לביטחון הציבור או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה, וזאת לתקופה שיקבע בצו, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 30 ימים.
(ב) הוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיפים 12ב2 או 12ב3, רשאי בית המשפט לבקשת תובע, לתת צו איסור המשך עיסוק כאמור בסעיף קטן (א) עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע, אם שוכנע כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק הקשור בעבירה מהווה סכמה לביטחון הציבור או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה.
(ג) הממונה על החקירה, תובע וחשוד או נאשם שניתן נגדו צו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאים לערער על החלטת בית משפט לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה, לפני בית משפט שלערעור אשר ידון בערעור בשופט אחד.
12ב10. הורשע אדם או תאגיד בעבירה לפי סעיפים 12ב2 או 12ב3, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, להטיל עליו איסור על המשך עיסוק בעיסוק הקשור בעבירה, וזאת לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
12ב11. (א) הוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק המעצרים, לעניין סמכות מקומית ועניינית של בתי משפט, יחולו לעניין הליכים לפי סעיפים 12ב4 עד 12ב9.
(ב) בקשה לפי סעיפים 12ב5(ב) או 12ב9(ב), תידון ככל האפשר לפני שופט שאינו דן באישום.
סימן ו: הוראות שונות
12ב12. המפר הוראות צו שניתן לפי סעיפים 12ב4 או 12ב5, דינו – מאסר שנתיים.
12ב13. מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים 12א(ג) ו (ג5), 12ב2 או 12ב3, והוכחה מודעותו לכך שהלן, העובד, הנוסע או הנוהג, לפי העניין, הוא תושב זר, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:
(1) לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל בדין ויושב בה כדין או, לעניין עבירה לפי סעיף 12א(ג5), מסמכים שלפיהם הוא רשאי לנהוג ברכב בישראל;
(2) בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר נכנס לשיראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או לעניין עבירה לפי סעיף 12א(ג5), בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר אינו רשאי לנהוג ברכב בישראל.
12ב14. (א) נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיפים 12א, 12ב2 ו-12ב3 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;
(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 12א, 12ב2 ו-12ב3 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה; לענין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
12ב15. הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 12א, 12ב2 או 12ב3, יצווה בית המשפט כי נוסף על כל עונש תחולט התמורה שקיבל או שווייה הכספי.
מיום 17.3.1994 עד יום 17.9.1994
הוראת שעה תשנ"ד-1994
ס"ח תשנ"ד מס' 1455 מיום 17.3.1994 עמ' 94 (ה"ח 2229)
הוספת סעיף 12ב
הנוסח:
עבירה מינהלית
12ב. (א) עבירה לפי סעיף 12א היא עבירה מינהלית, כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, והוראות החוק האמור יחולו עליה, בשינויים המחוייבים בשל הוראות סעיף זה וסעיף 12ג.
(ב) לעבירה מינהלית לפי סעיף זה יהיה קנס מינהלי קצוב של 1,000 שקלים חדשים, לגבי כל תושב האזור שלגביו נעברה העבירה, ובעבירה מינהלית חוזרת – כפל הקנס האמור; לענין זה, "עבירה חוזרת" – כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985.
מיום 10.2.1995 עד יום 10.2.1996
הוראת שעה תשנ"ה-1995
ס"ח תשנ"ה מס' 1504 מיום 10.2.1995 עמ' 119 (ה"ח 2308)
הוספת סעיף 12ב
הנוסח:
עבירה מינהלית
12ב. (א) עבירה לפי סעיף 12א היא עבירה מינהלית, כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, והוראות החוק האמור יחולו עליה, בשינויים המחוייבים בשל הוראות סעיף זה וסעיף 12ג.
(ב) לעבירה מינהלית לפי סעיף זה יהיה קנס מינהלי קצוב של 2,000 שקלים חדשים, לגבי כל תושב האזור שלגביו נעברה העבירה, ובעבירה מינהלית חוזרת – כפל הקנס האמור; לענין זה, "עבירה חוזרת" – כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985.
מיום 14.3.1996 עד יום 14.3.2000
הוראת שעה תשנ"ו-1996
ס"ח תשנ"ו מס' 1575 מיום 14.3.1996 עמ' 168 (ה"ח 2529)
הוראת שעה (תיקון)
ס"ח תשנ"ז מס' 1616 מיום 19.3.1997 עמ' 88 (ה"ח 2593)
הוראת שעה (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1659 מיום 14.3.1998 עמ' 160 (ה"ח 2697)
הוראת שעה (תיקון מס' 3)
ס"ח תשנ"ח מס' 1680 מיום 2.8.1998 עמ' 306 (ה"ח 2717)
הוספת סעיף 12ב
מיום 14.3.2000
הוראת שעה (תיקון מס' 4)
ס"ח תש"ס מס' 1736 מיום 16.4.2000 עמ' 176 (ה"ח 2858)
ביטול סעיף 12ב
הנוסח הקודם:
עבירה מינהלית
12ב. (א) עבירה לפי סעיף 12א היא עבירה מינהלית, כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, והוראות החוק האמור יחולו עליה, בשינויים המחוייבים בשל הוראות סעיף זה וסעיף 12ד.
(ב) לעבירה מינהלית לפי סעיף זה יהיה קנס מינהלי קצוב של 2,000 שקלים חדשים, לגבי כל תושב האזור שלגביו נעברה העבירה, ובעבירה מינהלית חוזרת – כפל הקנס האמור; לענין זה, "עבירה חוזרת" – כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985.
12ג. הוראות הסעיפים 74 עד 76 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, והוראות סעיף 6 בחוק עובדים זרים יחולו גם לגבי פיקוח של משרד העבודה והרווחה לענין סעיפים 12א(א) ו-(ב). 12ב2 ו-12ב3.
מיום 17.3.1994 עד יום 17.9.1994
הוראת שעה תשנ"ד-1994
ס"ח תשנ"ד מס' 1455 מיום 17.3.1994 עמ' 94 (ה"ח 2229)
הוספת סעיף 12ג
הנוסח:
ביצוע
12ג. על אף האמור בסעיף 15 ובכל חוק אחר, שר המשטרה ממונה על ביצוע סעיפים 12א ו-12ב.
מיום 10.2.1995 עד יום 10.2.1996
הוראת שעה תשנ"ה-1995
ס"ח תשנ"ה מס' 1504 מיום 10.2.1995 עמ' 119 (ה"ח 2308)
הוספת סעיף 12ג
הנוסח:
ביצוע
12ג. על אף האמור בסעיף 15 ובכל חוק אחר, שר המשטרה ממונה על ביצוע סעיפים 12א ו-12ב.
מיום 14.3.1996
הוראת שעה תשנ"ו-1996
ס"ח תשנ"ו מס' 1575 מיום 14.3.1996 עמ' 168 (ה"ח 2529)
הוראת שעה (תיקון)
ס"ח תשנ"ז מס' 1616 מיום 19.3.1997 עמ' 88 (ה"ח 2593)
הוראת שעה (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1659 מיום 14.3.1998 עמ' 160 (ה"ח 2697)
הוראת שעה (תיקון מס' 3)
ס"ח תשנ"ח מס' 1680 מיום 2.8.1998 עמ' 306 (ה"ח 2717)
הוראת שעה (תיקון מס' 4)
ס"ח תש"ס מס' 1736 מיום 16.4.2000 עמ' 176 (ה"ח 2858)
הוראת שעה (תיקון מס' 5)
ס"ח תשס"א מס' 1778 מיום 13.3.2001 עמ' 150 (ה"ח 2980)
הוראת שעה (תיקון מס' 6)
ס"ח תשס"א מס' 1789 מיום 17.5.2001 עמ' 382 (ה"ח 2995)
הוראת שעה (תיקון מס' 7)
ס"ח תשס"א מס' 1808 מיום 6.9.2001 עמ' 566 (ה"ח 3034)
הוראת שעה (תיקון מס' 8)
ס"ח תשס"ה מס' 1990 מיום 22.3.2005 עמ' 258 (ה"ח 163)
הוראת שעה (תיקון מס' 9)
ס"ח תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006 עמ' 256 (ה"ח 214)
הוראת שעה (תיקון מס' 10)
ס"ח תשס"ז מס' 2088 מיום 27.3.2007 עמ' 146 (ה"ח 266)
הוראת שעה (תיקון מס' 11)
ס"ח תשס"ח מס' 2142 מיום 27.3.2008 עמ' 387 (ה"ח 350)
הוראת שעה (תיקון מס' 12)
ס"ח תשס"ט מס' 2198 מיום 21.5.2009 עמ' 138 (ה"ח 427)
הוראת שעה (תיקון מס' 13)
ס"ח תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010 עמ' 446 (ה"ח 478)
הוראת שעה (תיקון מס' 14) – תיקוני חקיקה
ס"ח תשע"ב מס' 2344 מיום 14.3.2012 עמ' 203 (ה"ח 630)
הוספת סעיף 12ג
מיום 1.5.2003
תיקון מס' 10
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 189 (ה"ח 4)
12ג. הוראות הסעיפים 73 74 עד 76 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, והוראות סעיף 6 בחוק עובדים זרים יחולו גם לגבי פיקוח של משרד העבודה והרווחה לענין סעיפים 12א(א) ו-(ב).
12ד. על אף הוראות סעיף 15 וכל חוק אחר, השר לבטחון הפנים ממונה על ביצוע סעיפים 12א,סימנים ג' ו-ה' ובנוסף, ובנפרד שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע סעיפים 12א(א) ו-(ב), סעיפים 12ב2 ו-12ב3 לענין עבירות שעבר מעביד או מתווך כוח אדם. כהגדרתו בסעיף 12ב1.
מיום 14.3.1996
הוראת שעה תשנ"ו-1996
ס"ח תשנ"ו מס' 1575 מיום 14.3.1996 עמ' 168 (ה"ח 2529)
הוראת שעה (תיקון)
ס"ח תשנ"ז מס' 1616 מיום 19.3.1997 עמ' 88 (ה"ח 2593)
הוראת שעה (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1659 מיום 14.3.1998 עמ' 160 (ה"ח 2697)
הוראת שעה (תיקון מס' 3)
ס"ח תשנ"ח מס' 1680 מיום 2.8.1998 עמ' 306 (ה"ח 2717)
הוראת שעה (תיקון מס' 4)
ס"ח תש"ס מס' 1736 מיום 16.4.2000 עמ' 176 (ה"ח 2858)
הוראת שעה (תיקון מס' 5)
ס"ח תשס"א מס' 1778 מיום 13.3.2001 עמ' 150 (ה"ח 2980)
הוראת שעה (תיקון מס' 6)
ס"ח תשס"א מס' 1789 מיום 17.5.2001 עמ' 382 (ה"ח 2995)
הוראת שעה (תיקון מס' 7)
ס"ח תשס"א מס' 1808 מיום 6.9.2001 עמ' 566 (ה"ח 3034)
הוראת שעה (תיקון מס' 8)
ס"ח תשס"ה מס' 1990 מיום 22.3.2005 עמ' 258 (ה"ח 163)
הוראת שעה (תיקון מס' 9)
ס"ח תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006 עמ' 256 (ה"ח 214)
הוראת שעה (תיקון מס' 10)
ס"ח תשס"ז מס' 2088 מיום 27.3.2007 עמ' 146 (ה"ח 266)
הוראת שעה (תיקון מס' 11)
ס"ח תשס"ח מס' 2142 מיום 27.3.2008 עמ' 387 (ה"ח 350)
הוראת שעה (תיקון מס' 12)
ס"ח תשס"ט מס' 2198 מיום 21.5.2009 עמ' 138 (ה"ח 427)
הוראת שעה (תיקון מס' 13)
ס"ח תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010 עמ' 446 (ה"ח 478)
הוראת שעה (תיקון מס' 14) – תיקוני חקיקה
ס"ח תשע"ב מס' 2344 מיום 14.3.2012 עמ' 203 (ה"ח 630)
הוספת סעיף 12ד
מיום 14.3.2000
הוראת שעה (תיקון מס' 4)
ס"ח תש"ס מס' 1736 מיום 16.4.2000 עמ' 176 (ה"ח 2858)
12ד. על אף הוראות סעיף 15 וכל חוק אחר, השר לבטחון הפנים ממונה על ביצוע סעיפים 12א ו-12ב סעיף 12א, ובנוסף שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע סעיפים 12א(א) ו-(ב) ו-12ב סעיף 12א(א) ו-(ב), לענין עבירות שעבר מעביד או מתווך כוח אדם.