חומר רקע
הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית
מספר פנימי: 553372-346
נספח מס' מ-870/א'
חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 48), התשע"ה-2014
***************************************************************************************
נספח מס' מ-870/ב'
הסתייגויות ובקשות רשות דיבור
להצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 48), התשע"ה-2015
* הערה: אם תתקבל הסתייגות המצריכה זאת, ימוספרו יתר הוראות החוק ויתוקנו ההפניות אליהן בהתאם.
הסתייגויות
לפני סעיף 1
חברי הכנסת איימן עודה, מסעוד גנאים, ג'מאל זחאלקה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עבד
אל חכים חאג' יחיא, חנין זועבי, דב חנין, טלב אבו עראר, יוסף ג'בארין, באסל גטאס, אוסאמה סעדי ועבדאללה אבו מערוף (להלן – קבוצת הרשימה המשותפת) מציעים:
לפני הסעיף יבוא:
חברי הכנסת תמר זנדברג, זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין (להלן – קבוצת מרצ) מציעים:
לפני הסעיף יבוא:
לסעיף 1
קבוצת הרשימה המשותפת מציעה:
במקום "או רופא אחר שנקבע בפקודה זו" יבוא "ובלבד שהוא חבר בהסתדרות הרפואית בישראל".
קבוצת מרצ מציעה:
במקום "או רופא אחר שנקבע" יבוא "אלא אם כן נקבע רופא אחר".
חברי הכנסת זוהיר בהלול, דניאל עטר, יצחק הרצוג, ציפי לבני, שלי יחימוביץ', סתיו שפיר, איציק שמולי, עמר בר-לב, יחיאל חיליק בר, עמיר פרץ, מרב מיכאלי, איתן כבל, מנואל טרכטנברג, אראל מרגלית, מיקי רוזנטל, רויטל סויד, יואל חסון, איתן ברושי, מיכל בירן, נחמן שי, קסניה סבטלובה, איילת נחמיאס ורבין, יוסי יונה ואיל בן ראובן (להלן – קבוצת המחנה הציוני) מציעים:
במקום "בסופה יבוא "או רופא אחר שנקבע בפקודה זו"." יבוא "במקום "רופא בית הסוהר" יבוא "סוהר"".
קבוצת המחנה הציוני וקבוצת הרשימה המשותפת מציעות:
הסעיף – יימחק.
לסעיף 2
קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת מרצ מציעות:
פסקה (1) – תימחק.
לחלופין:
בפסקה (1), במקום "יבוא "רופא"" יבוא "יבוא "רופא החבר בהסתדרות הרפואית בישראל"".
פסקה (2) – תימחק.
לחלופין:
בפסקה (2), במקום "רופא" יבוא "רופא החבר בהסתדרות הרפואית בישראל".
קבוצת מרצ וקבוצת המחנה הציוני מציעות:
בכל מקום, במקום ""רופא"" יבוא ""רופא שאינו רופא"".
לסעיף 3
קבוצת הרשימה המשותפת, קבוצת מרצ וקבוצת המחנה הציוני מציעות:
הסעיף – יימחק.
לסעיף 4
קבוצת הרשימה המשותפת מציעה:
במקום "המילה "הממשלתיים" – תימחק" יבוא "אחרי "הממשלתיים" יבוא "החברים בהסתדרות הרפואית בישראל".
קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת מרצ מציעות:
הסעיף – יימחק.
לסעיף 5
קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת מרצ מציעות:
בכותרת סימן ב'2 המוצעת, במקום האמור בה יבוא "עינוי אסירים שובתי רעב".
לחלופין:
בכותרת סימן ב'2 המוצעת, במקום האמור בה יבוא "האכלה בכפייה".
בכותרת סימן ב'2 המוצעת, במקום האמור בה יבוא "האכלת אסירים בכפייה".
בכותרת סימן ב'2 המוצעת, במקום האמור בה יבוא "שבירת שביתות רעב".
בכותרת סימן ב'2 המוצעת, במקום האמור בה יבוא "התעללות בעצירים מינהליים".
בכותרת סימן ב'2 המוצעת, במקום האמור בה יבוא "רמיסת מחאה לגיטימית של אסירים באמצעות כפיית הזנה".
קבוצת מרצ וקבוצת המחנה הציוני מציעות:
בכותרת השוליים, במקום האמור בה יבוא "הוספת סעיפים 19יב עד 19יט" וכותרת הסימן המוצעת – תימחק.
לחלופין:
בכותרת סימן ב'2 המוצעת, במקום האמור בה יבוא "יצירת נזקים בריאותיים באמצעות האכלה בכפייה לשובת רעב".
בכותרת סימן ב'2 המוצעת, במקום האמור בה יבוא "אי-אמון הממשלה ברופאי מדינת ישראל בטיפול בשובתי הרעב".
קבוצת מרצ מציעה:
בכותרת סימן ב'2 המוצעת, במקום האמור בה יבוא "יצירת נזקים בריאותיים באמצעות האכלה בכפייה של שובת רעב".
קבוצת מרצ מציעה:
בכותרת סימן ב'2 המוצעת, במקום האמור בה יבוא "הצלת חייו של אסיר שובת רעב".
קבוצת הרשימה המשותפת, קבוצת מרצ וחברת הכנסת יעל גרמן מציעות:
בסעיף 19יב המוצע, לפני ההגדרה "ועדת אתיקה" יבוא:
""אסיר" – למעט עציר המוחזק במעצר מכוח חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים),
התשל"ט–1979;".
קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת מרצ מציעות:
בסעיף 19יב המוצע, במקום ""טיפול רפואי"" יבוא """" ואחרי ההגדרה "חוק זכויות החולה" יבוא:
""טיפול רפואי" – כהגדרתו בחוק זכויות החולה, למעט מתן מזון ונוזלים;".
בסעיף 19יב המוצע, בהגדרה "שביתת רעב", המילים "לרבות הימנעות חלקית, לשם מחאה או כדי להשיג מטרה מסוימת" – יימחקו.
קבוצת הרשימה המשותפת מציעה:
בסעיף 19יב המוצע, בהגדרה "מוסד רפואי", במקום האמור בה יבוא "בית חולים ממשלתי;".
בסעיף 19יב המוצע, בהגדרה "רופא", במקום האמור בה יבוא "רופא שהוא חבר ההסתדרות הרפואית בישראל".
קבוצת מרצ מציעה:
בסעיף 19יב המוצע, "ועדת אתיקה" – .
בסעיף 19יב המוצע, ההגדרה "חוק זכויות החולה" – תימחק, ובסעיף 19יד המוצע, בכל מקום, אחרי "זכויות החולה" יבוא "התשנ"ו–1996".
בסעיף 19יב המוצע, בהגדרה "טיפול רפואי" ו"מטפל"", ""טיפול רפואי"" .
בסעיף 19יב המוצע, ההגדרה "רופא" – תימחק.
לחלופין:
בסעיף 19יב המוצע, בהגדרה "רופא", בסופה יבוא "ובלבד שחובתו לא להזיק לחולה".
בסעיף 19יב המוצע, בהגדרה "רופא", בסופה יבוא "שבחר האסיר".
בסעיף 19יב המוצע, בהגדרה "רופא", בסופה יבוא "ובלבד שאינו רופא של שירות בתי הסוהר".
קבוצת מרצ וחברת הכנסת יעל גרמן מציעות:
בסעיף 19יב המוצע, בהגדרה "שביתת רעב", המילים "לרבות הימנעות חלקית," – יימחקו.
לחלופין:
קבוצת מרצ מציעה:
בסעיף 19יב המוצע, במקום ההגדרה "שביתת רעב" יבוא:
""שביתת רעב" – אמצעי מחאה בלתי אלים שבאמצעותו מבקש שובת הרעב להביע את מחאתו בנושא מסוים ולקבל את מבוקשו, כאשר הוא חש שהרשויות אינן קשובות ואינן נענות למצוקותיו ולדרישותיו; הזכות לשבות רעב מהווה חלק מהזכות לחופש ביטוי, שהיא זכות יסוד אשר זוכה להגנה חוקתית במשפט הישראלי, ומוגבלת רק לעתים נדירות ובנסיבות חריגות.".
בסעיף 19יב המוצע, בהגדרה "שביתת רעב", במקום "מטרה מסוימת" יבוא "משפט צדק".
קבוצת מרצ וקבוצת המחנה הציוני מציעות:
בסעיף 19יב המוצע, ואחרי ההגדרה "חוק זכויות החולה" יבוא:
""טיפול רפואי" – טיפול רפואי הניתן בהסכמה בלבד בהתאם לסעיף 13 לחוק זכויות החולה;".
בסעיף 19יב המוצע, ההגדרה "שביתת רעב" – תימחק.
לחלופין:
בסעיף 19יב המוצע, בהגדרה "שביתת רעב", במקום האמור בה יבוא "שביתת רעב מלאה ממזון וממים לאחר היום ה-48 לתחילתה".
קבוצת הרשימה המשותפת מציעה:
בסעיף 19יג(א) המוצע, במקום "בהסכמת" יבוא "באישור ההסתדרות הרפואית בישראל ובהסכמת".
קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת מרצ מציעות:
בסעיף 19יג(א) המוצע, אחרי "חיווה רופא דעתו בכתב" יבוא "ובאישור יושב ראש ההסתדרות הרפואית בישראל".
לחלופין:
בסעיף 19יג(א) המוצע, אחרי "בחוות הדעת הרפואית," יבוא "והעתקה נמסר ליושב ראש ההסתדרות הרפואית כדי שיחווה דעתו עליה,".
בסעיף 19יג(א) המוצע, אחרי "חיווה רופא דעתו בכתב" יבוא "ובאישור ועדת האתיקה בבית החולים שבו שוהה האסיר, ואם האסיר שוהה בבית סוהר – באישור הלשכה לאתיקה רפואית של ההסתדרות הרפואית בישראל".
בסעיף 19יג(א) המוצע, במקום "סכנה לחיי האסיר או תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה" יבוא "סכנה חמורה לחייו".
בסעיף 19יג המוצע, בסעיף קטן (א), אחרי "בחוות הדעת הרפואית," יבוא "ולאחר קבלת אישור ועדת האתיקה בבית החולים שבו שוהה האסיר,", ובסעיף קטן (ב), במקום "ותצורף" יבוא "ויצורפו" ואחרי "חוות הדעת הרפואית" יבוא "הערות ההסתדרות הרפואית בישראל וחוות דעתה של ועדת האתיקה לפי סעיף קטן (א)".
בסעיף 19יג(א) המוצע, במקום "לנשיא בית משפט מחוזי או לסגנו" יבוא "לנשיא בית המשפט העליון".
בסעיף 19יג המוצע, סעיף קטן (א) – יימחק.
בסעיף 19יג(ג) המוצע, במקום "לוועדת אתיקה יבוא "ללשכה לאתיקה רפואית של ההסתדרות הרפואית בישראל", ואחרי "ועדת האתיקה" יבוא "או לשכת האתיקה".
בסעיף 19יג המוצע, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה) העתקי בקשת היתר לטיפול רפואי שהוגשה וחוות הדעת הרפואית יועברו לאסיר או לבא כוחו בתוך הזמן שקבע לכך בית המשפט."
בסעיף 19יג המוצע, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה) בית המשפט לא ידון בבקשה בטרם התקבלה חוות דעת רפואית מטעם האסיר; לא הוגשה חוות דעת כאמור, ימנה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו לצורך הגשת חוות דעת נוספת בתוך הזמן שיקבע לכך בית המשפט."
קבוצת מרצ וחברת הכנסת יעל גרמן מציעות:
בסעיף 19יג(א) המוצע, במקום "אפשרות ממשית שבתוך זמן קצר תיגרם סכנה לחיי האסיר או תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה" יבוא "חשש ממשי לסכנה לחייו של האסיר".
קבוצת מרצ מציעה:
בסעיף 19יג(א) המוצע, במקום "רשאי הנציב" יבוא "רשאי יושב ראש ההסתדרות הרפואית בישראל".
בסעיף 19יג, במקום סעיף קטן (ב) המוצע יבוא:
"(ב) בבקשת היתר לטיפול רפואי יפורטו סוג הטיפול המבוקש לאסיר, הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי-נוחות, סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של היעדר טיפול, התועלת הצפויה מהטיפול המבוקש וסיכויי הצלחתו, ויצורפו לה חוות הדעת הרפואית ונימוקי התנגדותו של האסיר לקבלת הטיפול כפי שנמסרו לרופא שטיפל בו, תוך פירוט נסיבות המחאה או המטרה שהוא מנסה להשיג באמצעותה.".
לחלופין:
בסעיף 19יג(ב) המוצע, במקום "הרפואי" יבוא "המסוים".
בסעיף 19יג המוצע, סעיף קטן (ב) – יימחק.
קבוצת מרצ וקבוצת המחנה הציוני מציעות:
בסעיף 19יג(א) המוצע, במקום "רופא" יבוא "סוהר או שוטר".
בסעיף 19יג(א) המוצע, במקום "סכנה לחיי האסיר או תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה" יבוא "סכנה מיידית לחייו".
בסעיף 19יג(א) המוצע, במקום "לנשיא בית משפט מחוזי או לסגנו" יבוא "לנשיא בית המשפט העליון או לשופט בית המשפט העליון שמינה לשם כך".
בסעיף 19יג(ג) המוצע,.
חברת הכנסת יעל גרמן מציעה:
בסעיף 19יג(ב) המוצע, במקום "יפורט סוג הטיפול הרפואי המבוקש לאסיר ותצורף לה חוות הדעת הרפואית" יבוא "יפורטו סוג הטיפול הרפואי המבוקש לאסיר, הסיכונים הכרוכים בטיפול הרפואי המבוקש, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי-נוחות, סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של היעדר טיפול, התועלת הצפויה מהטיפול הרפואי המבוקש וסיכויי הצלחתו, וכן תצורף לה חוות הדעת הרפואית".
קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת מרצ מציעות:
בסעיף 19יד(א)(1) המוצע, במקום "על אף הוראות סעיפים" יבוא "בהתאם להוראות סעיפים".
בסעיף 19יד(א)(1) המוצע, במקום "נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו" יבוא "נשיא בית המשפט העליון".
בסעיף 19יד(א)(1) המוצע, במקום "חרף התנגדותו של האסיר, אם מצא כי בלא קבלת הטיפול יש אפשרות ממשית שבתוך זמן קצר תיגרם סכנה לחיי האסיר או תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה" יבוא "אם ראה כי מוצו כל הדרכים למתן טיפול רפואי לאסיר בהתאם לחוק זכויות החולה."
לחלופין:
בסעיף 19יד(א)(1) המוצע, במקום "חרף התנגדותו של האסיר, אם מצא כי בלא קבלת הטיפול יש אפשרות ממשית שבתוך זמן קצר תיגרם סכנה לחיי האסיר או תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה וכי" יבוא "בכפוף להסכמת האסיר, אם מצא כי".
בסעיף 19יד המוצע, סעיף קטן (א) – יימחק.
בסעיף 19יד(ב) המוצע, במקום "נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו" יבוא "נשיא בית המשפט העליון".
בסעיף 19יד(ב) המוצע, אחרי "מצבו כאמור" יבוא "וכי מוצו כל הדרכים למתן טיפול רפואי לאסיר בהתאם לחוק זכויות החולה".
בסעיף 19יד(ג) המוצע, אחרי "" יבוא "וחוות דעת מטעם האסיר או מומחה רפואי שמינה בית המשפט, לפי העניין,".
בסעיף 19יד(ג) המוצע, הסיפה החל במילים "אלא אם כן סבר" – תימחק.
לחלופין:
בסעיף 19יד(ג) המוצע, אחרי "הנובעים ממצבו הרפואי של האסיר" יבוא "בלבד".
בסעיף 19יד(ד) המוצע, אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) עמדת ההסתדרות הרפואית בישראל.".
בסעיף 19יד(ו) המוצע, במקום "רשאי הוא לפרט" יבוא "יפרט".
קבוצת הרשימה המשותפת מציעה:
בסעיף 19יד(ב) המוצע, במקום "אלא לאחר ששוכנע כי נעשה מאמץ ניכר לקבל את הסכמתו של האסיר לטיפול, ובכלל זה הוסברו לו" יבוא "אלא לאחר שקיבל את הסכמתו של האסיר, לאחר שהוסברו לו".
קבוצת הרשימה המשותפת, קבוצת מרצ, קבוצת המחנה הציוני וחברת הכנסת יעל גרמן מציעות:
בסעיף 19יד המוצע, סעיף קטן (ה) – יימחק.
קבוצת מרצ וחברת הכנסת יעל גרמן מציעות:
בסעיף 19יד(א)(1) המוצע, במקום "אפשרות ממשית שבתוך זמן קצר תיגרם סכנה לחיי האסיר או תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה" יבוא "חשש ממשי לסכנה לחייו של האסיר".
בסעיף 19יד(ד) המוצע, ברישה, במקום "על בריאותו ועל חייו" יבוא "על חייו".
קבוצת מרצ מציעה:
בסעיף 19יד(א)(1) המוצע, במקום "סכנה לחיי האסיר או תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה" יבוא "סכנה מיידית לחייו".
לחלופין:
בסעיף 19יד(א)(1) המוצע, במקום "סכנה לחיי האסיר או תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה" יבוא "סכנה חמורה לחייו".
בסעיף 19יד(א)(1) המוצע, אחרי "להיטיב עם האסיר" יבוא "ובלבד ששוכנע כי אין במתן הטיפול המבוקש כדי לסכן את חייו".
בסעיף 19יד(ב) המוצע, המילים "לא יתיר" – יימחקו, אחרי "סגנו" יבוא "יתיר" ובמקום "אלא לאחר" יבוא "רק לאחר".
בסעיף 19יד המוצע, במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג) החלטת בית המשפט בבקשת היתר לטיפול רפואי תינתן בהתאם לחוות דעתה של ועדת האתיקה.".
לחלופין:
בסעיף 19יד המוצע, סעיף קטן (ג) – יימחק.
בסעיף 19יד(ג) המוצע, במקום "אלא אם כן סבר" יבוא "בתנאי שלא סבר".
בסעיף 19יד(ה) המוצע, במקום "חשש לחיי אדם" יבוא "חשש ממשי לחיי אדם" ואחרי "ראיות" יבוא "מוצקות".
בסעיף 19יד המוצע, סעיף קטן (ו) – יימחק.
לחלופין:
בסעיף 19יד(ו) המוצע, אחרי "סוג הטיפול שהוא מתיר" יבוא "את האמצעים שהוא מתיר לשם כך, את הסייגים להיתר".
קבוצת מרצ וקבוצת המחנה הציוני מציעות:
בסעיף 19יד(ג) המוצע, המילים "או כי מטעמי דחיפות הנובעים ממצבו הרפואי של האסיר לא ניתן להמתין לקבלת חוות הדעת" – יימחקו.
בסעיף 19יד(ד) המוצע, אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) כללי הקוד האתי של הרופאים במדינת ישראל.".
בסעיף 19יד(ד) המוצע, אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) הכלל הקבוע בהצהרת מלטה של ההסתדרות הרפואית העולמית ולפיו הזנה בכפייה היא עינוי.".
חברת הכנסת יעל גרמן מציעה:
בסעיף 19יד(א)(1) המוצע, בסופו יבוא "ולאחר ששוכנע, על בסיס חוות דעת רפואית, כי לא ייגרם לאסיר נזק עקב הטיפול הרפואי".
בסעיף 19יד(ד)(1) המוצע, במקום "אם לא יינתן לו הטיפול הרפואי המבוקש" יבוא "אם יינתן לו הטיפול הרפואי המבוקש ואם לא יינתן לו הטיפול האמור".
בסעיף 19יד המוצע, במקום סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ה) בית המשפט רשאי לשקול שיקולים נוספים כפי שימצא לנכון, ולהתחשב במכלול השיקולים".
קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת מרצ מציעות:
בסעיף 19טו המוצע, סעיף קטן (ב) – יימחק.
בסעיף 19טו(ה)(1) המוצע, במקום "מטעמים שיירשמו" יבוא "מטעמים מיוחדים שיירשמו", והסיפה החל במילים "בית המשפט רשאי" – תימחק.
בסעיף 19טו(ה)(2), המילים "ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה" – יימחקו.
בסעיף 19טו(ה)(3) המוצע, במקום "סגורות" יבוא "פתוחות".
לחלופין:
בסעיף 19טו(ה) המוצע, פסקה (3) – תימחק.
קבוצת הרשימה המשותפת, קבוצת מרצ וקבוצת המחנה הציוני מציעות:
בסעיף 19טו(ה) המוצע, פסקה (1) – תימחק.
בסעיף 19טו(ה) המוצע, פסקה (2) – תימחק.
קבוצת מרצ מציעה:
בסעיף 19טו המוצע, סעיף קטן (ד) – יימחק.
בסעיף 19טו(ה)(1) המוצע, במקום "מטעמים שיירשמו" יבוא "לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה ומטעמים שיירשמו".
קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת מרצ מציעות:
בסעיף 19טז המוצע, סעיף קטן (א) – יימחק.
לחלופין:
בסעיף 19טז(א) המוצע, במקום "במוסד רפואי שאינו באחריות שירות בתי הסוהר" יבוא "בבית חולים".
בסעיף 19טז(ג) המוצע, במקום "הימנעות, ככל האפשר," יבוא "הימנעות מוחלטת".
קבוצת הרשימה המשותפת, קבוצת מרצ וקבוצת המחנה הציוני מציעות:
בסעיף 19טז המוצע, סעיף קטן (ד) – יימחק.
קבוצת מרצ מציעה:
בסעיף 19טז(א) המוצע, אחרי "בתחום עיסוקו," יבוא "ובפיקוח רופא ובנוכחותו,".
בסעיף 19טז המוצע, במקום סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ה) מטפל לא יחויב לבצע טיפול רפואי לפי סעיף זה ללא הסכמתו של האסיר ורופא לא יחויב לפקח על טיפול כאמור, אם הדבר סותר את ערכיו, עקרונותיו ותפיסתו המוסרית.".
קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת מרצ מציעות:
בסעיף 19יז המוצע, סעיף קטן (א) – יימחק.
בסעיף 19יז המוצע, סעיף קטן (ב) – יימחק.
קבוצת מרצ מציעה:
בסעיף 19יז המוצע, סעיף קטן (ג) – יימחק.
לחלופין:
סעיף 19יז המוצע – יימחק.
קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת מרצ מציעות:
בסעיף 19יח המוצע, במקום "הנציב או האסיר" יבוא "האסיר או מי מטעמו".
קבוצת מרצ מציעה:
בסעיף 19יח המוצע, במקום "הנציב או האסיר רשאים לפנות לבית המשפט" יבוא "הנציב יפנה לבית המשפט, והאסיר רשאי לפנות לבית המשפט,".
לחלופין:
סעיף 19יח המוצע – יימחק.
קבוצת הרשימה המשותפת מציעה:
הסעיף – יימחק.
לאחרי סעיף 5
קבוצת מרצ מציעה:
אחרי הסעיף יבוא:
לסעיף 6
אין הסתייגויות
לאחרי סעיף 6
קבוצת מרצ מציעה:
אחרי הסעיף יבוא:
***************************************************************************************
תיקון סעיף 1 1. בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן – הפקודה), בסעיף 1, בהגדרה "רופא", בסופה יבוא "או רופא אחר שנקבע בפקודה זו". בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן – הפקודה), בסעיף 1, בהגדרה "רופא", בסופה יבוא "או רופא אחר שנקבע בפקודה זו". בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן – הפקודה), בסעיף 1, בהגדרה "רופא", בסופה יבוא "או רופא אחר שנקבע בפקודה זו". בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן – הפקודה), בסעיף 1, בהגדרה "רופא", בסופה יבוא "או רופא אחר שנקבע בפקודה זו". בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן – הפקודה), בסעיף 1, בהגדרה "רופא", בסופה יבוא "או רופא אחר שנקבע בפקודה זו". בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן – הפקודה), בסעיף 1, בהגדרה "רופא", בסופה יבוא "או רופא אחר שנקבע בפקודה זו".
תיקון סעיף 16 2. בסעיף 16 לפקודה – בסעיף 16 לפקודה – בסעיף 16 לפקודה – בסעיף 16 לפקודה – בסעיף 16 לפקודה – בסעיף 16 לפקודה –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "רופא ממשלתי" יבוא "רופא" ובמקום "לבית חולים ממשלתי" יבוא "לבית חולים"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "רופא ממשלתי" יבוא "רופא" ובמקום "לבית חולים ממשלתי" יבוא "לבית חולים"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "רופא ממשלתי" יבוא "רופא" ובמקום "לבית חולים ממשלתי" יבוא "לבית חולים"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "רופא ממשלתי" יבוא "רופא" ובמקום "לבית חולים ממשלתי" יבוא "לבית חולים"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "רופא ממשלתי" יבוא "רופא" ובמקום "לבית חולים ממשלתי" יבוא "לבית חולים"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "רופא ממשלתי" יבוא "רופא" ובמקום "לבית חולים ממשלתי" יבוא "לבית חולים";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "הרופא הממשלתי" יבוא "רופא". (2) בסעיף קטן (ב), במקום "הרופא הממשלתי" יבוא "רופא". (2) בסעיף קטן (ב), במקום "הרופא הממשלתי" יבוא "רופא". (2) בסעיף קטן (ב), במקום "הרופא הממשלתי" יבוא "רופא". (2) בסעיף קטן (ב), במקום "הרופא הממשלתי" יבוא "רופא". (2) בסעיף קטן (ב), במקום "הרופא הממשלתי" יבוא "רופא".
תיקון סעיף 17 3. בסעיף 17 לפקודה, במקום "הרופא הממשלתי הממונה על בית החולים" יבוא "המנהל הרפואי של בית החולים או סגנו". בסעיף 17 לפקודה, במקום "הרופא הממשלתי הממונה על בית החולים" יבוא "המנהל הרפואי של בית החולים או סגנו". בסעיף 17 לפקודה, במקום "הרופא הממשלתי הממונה על בית החולים" יבוא "המנהל הרפואי של בית החולים או סגנו". בסעיף 17 לפקודה, במקום "הרופא הממשלתי הממונה על בית החולים" יבוא "המנהל הרפואי של בית החולים או סגנו". בסעיף 17 לפקודה, במקום "הרופא הממשלתי הממונה על בית החולים" יבוא "המנהל הרפואי של בית החולים או סגנו". בסעיף 17 לפקודה, במקום "הרופא הממשלתי הממונה על בית החולים" יבוא "המנהל הרפואי של בית החולים או סגנו".
תיקון סעיף 18 4. בסעיף 18 לפקודה, המילה "הממשלתיים" – תימחק. בסעיף 18 לפקודה, המילה "הממשלתיים" – תימחק. בסעיף 18 לפקודה, המילה "הממשלתיים" – תימחק. בסעיף 18 לפקודה, המילה "הממשלתיים" – תימחק. בסעיף 18 לפקודה, המילה "הממשלתיים" – תימחק. בסעיף 18 לפקודה, המילה "הממשלתיים" – תימחק.
הוספת סימן ב'2 לפרק ב' 5. אחרי סעיף 19יא לפקודה יבוא: אחרי סעיף 19יא לפקודה יבוא: אחרי סעיף 19יא לפקודה יבוא: אחרי סעיף 19יא לפקודה יבוא: אחרי סעיף 19יא לפקודה יבוא: אחרי סעיף 19יא לפקודה יבוא:
"סימן ב'2: מניעת נזקים בריאותיים לאסיר שובת רעב "סימן ב'2: מניעת נזקים בריאותיים לאסיר שובת רעב "סימן ב'2: מניעת נזקים בריאותיים לאסיר שובת רעב "סימן ב'2: מניעת נזקים בריאותיים לאסיר שובת רעב "סימן ב'2: מניעת נזקים בריאותיים לאסיר שובת רעב "סימן ב'2: מניעת נזקים בריאותיים לאסיר שובת רעב
הגדרות הגדרות הגדרות 19יב. בסימן זה – בסימן זה –
"ועדת אתיקה" "ועדת אתיקה"
"חוק זכויות החולה" – חוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996; "חוק זכויות החולה" – חוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996;
"מוסד רפואי" – כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940; "מוסד רפואי" – כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940;
"רופא" – רופא מורשה כמשמעותו בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976; "רופא" – רופא מורשה כמשמעותו בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976;
"שביתת רעב" – הימנעות מרצון מאכילה או משתייה, לרבות הימנעות חלקית, לשם מחאה או להשיג מטרה מסוימת. "שביתת רעב" – הימנעות מרצון מאכילה או משתייה, לרבות הימנעות חלקית, לשם מחאה או להשיג מטרה מסוימת.
בקשת היתר
למתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב בקשת היתר
למתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב בקשת היתר
למתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב 19יג. (א) חיווה רופא דעתו בכתב (בסעיף זה – חוות דעת רפואית) כי בשל שביתת רעב של אסיר שהוא מטפל בו או טיפל בו לאחרונה יש אפשרות ממשית שבתוך זמן קצר תיגרם סכנה לחיי האסיר או תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה, בלא קבלת טיפול רפואי מהטיפולים המפורטים בחוות הדעת הרפואית, רשאי הנציב, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו לכך, לפנות לנשיא בית משפט מחוזי או לסגנו, בבקשה לקבל היתר למתן טיפול לאסיר (בסימן זה – בקשת היתר לטיפול רפואי). (א) חיווה רופא דעתו בכתב (בסעיף זה – חוות דעת רפואית) כי בשל שביתת רעב של אסיר שהוא מטפל בו או טיפל בו לאחרונה יש אפשרות ממשית שבתוך זמן קצר תיגרם סכנה לחיי האסיר או תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה, בלא קבלת טיפול רפואי מהטיפולים המפורטים בחוות הדעת הרפואית, רשאי הנציב, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו לכך, לפנות לנשיא בית משפט מחוזי או לסגנו, בבקשה לקבל היתר למתן טיפול לאסיר (בסימן זה – בקשת היתר לטיפול רפואי).
(ב) בבקשת היתר לטיפול רפואי יפורט סוג הטיפול הרפואי המבוקש לאסיר ותצורף לה חוות הדעת הרפואית. (ב) בבקשת היתר לטיפול רפואי יפורט סוג הטיפול הרפואי המבוקש לאסיר ותצורף לה חוות הדעת הרפואית.
(ג) העתק בקשת היתר לטיפול רפואי שהוגשה יועבר בידי שירות בתי הסוהר לוועדת אתיקה ועדת האתיקה תחווה את דעתה בעניינים הרפואיים המנויים בסעיף 19יד(ד)(1) עד (3) האסיר בנוגע לקבלת הטיפול הרפואי ונימוקיו לכך. (ג) העתק בקשת היתר לטיפול רפואי שהוגשה יועבר בידי שירות בתי הסוהר לוועדת אתיקה ועדת האתיקה תחווה את דעתה בעניינים הרפואיים המנויים בסעיף 19יד(ד)(1) עד (3) האסיר בנוגע לקבלת הטיפול הרפואי ונימוקיו לכך.
(ד) לא תוגש בקשת היתר לטיפול רפואי אלא לאחר שנעשה מאמץ ניכר לקבל את הסכמת האסיר לטיפול כאמור, בין היתר בשיחה של הרופא עמו, ולאחר שהוסברו לאסיר הליך הפנייה לבית המשפט והשלכותיו האפשריות. (ד) לא תוגש בקשת היתר לטיפול רפואי אלא לאחר שנעשה מאמץ ניכר לקבל את הסכמת האסיר לטיפול כאמור, בין היתר בשיחה של הרופא עמו, ולאחר שהוסברו לאסיר הליך הפנייה לבית המשפט והשלכותיו האפשריות.
החלטת בית המשפט בבקשת היתר לטיפול רפואי החלטת בית המשפט בבקשת היתר לטיפול רפואי החלטת בית המשפט בבקשת היתר לטיפול רפואי 19יד. (א) (1) על אף הוראות סעיפים 13 ו-15(1) ו-(2) לחוק זכויות החולה, נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו שהוגשה לו בקשת היתר לטיפול רפואי, רשאי להתיר מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, חרף התנגדותו של האסיר, אם מצא כי בלא קבלת הטיפול יש אפשרות ממשית שבתוך זמן קצר תיגרם סכנה לחיי האסיר או תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה וכי הטיפול הרפואי צפוי להיטיב עם האסיר.
(2) הוראות חוק זכויות החולה יחולו כל עוד לא נתן בית המשפט החלטה בבקשת היתר לטיפול רפואי.
(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 15(3) לחוק זכויות החולה.
(ב) לא יתיר נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו מתן טיפול רפואי כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר ששוכנע כי נעשה מאמץ ניכר לקבל את הסכמתו של האסיר לטיפול, ובכלל זה הוסברו לו בפירוט, באופן המובן לו בנסיבות העניין, מצבו הרפואי וההשלכות של המשך שביתת הרעב על מצבו כאמור וכן נמסר לו מידע רפואי כאמור בסעיף 13(ב) לחוק זכויות החולה, והאסיר עמד בסירובו לקבלת הטיפול. (ב) לא יתיר נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו מתן טיפול רפואי כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר ששוכנע כי נעשה מאמץ ניכר לקבל את הסכמתו של האסיר לטיפול, ובכלל זה הוסברו לו בפירוט, באופן המובן לו בנסיבות העניין, מצבו הרפואי וההשלכות של המשך שביתת הרעב על מצבו כאמור וכן נמסר לו מידע רפואי כאמור בסעיף 13(ב) לחוק זכויות החולה, והאסיר עמד בסירובו לקבלת הטיפול.
(ג) החלטת בית המשפט בבקשת היתר לטיפול רפואי תינתן לאחר שקיבל את חוות דעתה של ועדת האתיקה האמורה בסעיף 19יג(ג) אלא אם כן סבר בית המשפט כי בנסיבות העניין אין מקום להיענות לבקשת ההיתר לטיפול רפואי, או כי מטעמי דחיפות הנובעים ממצבו הרפואי של האסיר לא ניתן להמתין לקבלת חוות הדעת. (ג) החלטת בית המשפט בבקשת היתר לטיפול רפואי תינתן לאחר שקיבל את חוות דעתה של ועדת האתיקה האמורה בסעיף 19יג(ג) אלא אם כן סבר בית המשפט כי בנסיבות העניין אין מקום להיענות לבקשת ההיתר לטיפול רפואי, או כי מטעמי דחיפות הנובעים ממצבו הרפואי של האסיר לא ניתן להמתין לקבלת חוות הדעת.
(ד) בבואו לקבל החלטה לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בשים לב לאחריות שירות בתי הסוהר לשמירה על בריאותו ועל חייו של האסיר, בין השאר את אלה: (ד) בבואו לקבל החלטה לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בשים לב לאחריות שירות בתי הסוהר לשמירה על בריאותו ועל חייו של האסיר, בין השאר את אלה:
(1) מצבו הרפואי של האסיר, לרבות מצבו הנפשי, וההשלכות על מצבו כאמור אם לא יינתן לו הטיפול הרפואי המבוקש;
(2) הסיכויים והסיכונים של הטיפול הרפואי המבוקש ושל טיפולים רפואיים חלופיים לאסיר, וכן מידת פולשנותו של הטיפול הרפואי המבוקש והשפעתו על כבוד האסיר;
(3) אם ניתן לאסיר טיפול רפואי לפי הוראות סימן זה בעבר, ותוצאות הטיפול כאמור;
(4) עמדת האסיר, אם ניתנה, בנוגע לקבלת הטיפול הרפואי ונימוקיו לעניין זה, ועמדתו בנוגע למטרת שביתת הרעב.
(ה) בית המשפט ישקול שיקולים של חשש לחיי אדם או חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, ככל שהובאו בפניו ראיות לעניין זה. (ה) בית המשפט ישקול שיקולים של חשש לחיי אדם או חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, ככל שהובאו בפניו ראיות לעניין זה.
(ו) התיר בית המשפט מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, רשאי הוא לפרט בהחלטתו את סוג הטיפול שהוא מתיר ואת משך הטיפול, בשים לב לאמור בחוות הדעת שהוגשו לו ולשיקולים האמורים בסעיף קטן (ד)(2). (ו) התיר בית המשפט מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, רשאי הוא לפרט בהחלטתו את סוג הטיפול שהוא מתיר ואת משך הטיפול, בשים לב לאמור בחוות הדעת שהוגשו לו ולשיקולים האמורים בסעיף קטן (ד)(2).
סדרי דין וראיות סדרי דין וראיות סדרי דין וראיות 19טו. (א) בדיון בבקשת היתר לטיפול רפואי יהיה האסיר מיוצג בידי עורך דין; לא היה האסיר מיוצג, ימנה לו סניגור ציבורי לפי הוראות חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, ויחולו לעניין זה הוראות החוק האמור. (א) בדיון בבקשת היתר לטיפול רפואי יהיה האסיר מיוצג בידי עורך דין; לא היה האסיר מיוצג, ימנה לו סניגור ציבורי לפי הוראות חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, ויחולו לעניין זה הוראות החוק האמור.
(ב) בכל עניין של סדר דין בדיון בבקשת היתר לטיפול רפואי, יפעל בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה. (ב) בכל עניין של סדר דין בדיון בבקשת היתר לטיפול רפואי, יפעל בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
(ג) ראה בית המשפט כי הדבר נדרש, בשל מצבו הרפואי של האסיר, רשאי הוא להורות כי דיון בבקשת היתר לטיפול רפואי יתקיים בבית החולים שבו מאושפז האסיר, בין השאר לשם שמיעת האסיר. (ג) ראה בית המשפט כי הדבר נדרש, בשל מצבו הרפואי של האסיר, רשאי הוא להורות כי דיון בבקשת היתר לטיפול רפואי יתקיים בבית החולים שבו מאושפז האסיר, בין השאר לשם שמיעת האסיר.
(ד) בית משפט רשאי לדון בבקשת היתר לטיפול רפואי בדלתיים סגורות, אם ראה כי הדיון הפומבי עלול להרתיע את האסיר מלהביע את עמדתו באופן חופשי או מלהביעה בכלל, או מנימוקים של הגנה על פרטיות האסיר. (ד) בית משפט רשאי לדון בבקשת היתר לטיפול רפואי בדלתיים סגורות, אם ראה כי הדיון הפומבי עלול להרתיע את האסיר מלהביע את עמדתו באופן חופשי או מלהביעה בכלל, או מנימוקים של הגנה על פרטיות האסיר.
(ה) (1) בהליכים לפי סימן זה רשאי בית המשפט, מטעמים שיירשמו, לסטות מדיני הראיות, וכן לקבל ראיה שלא בנוכחות האסיר או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיין בראיה או שמע טענות שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה וכי אי-גילוייה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק (בסעיף קטן זה – ראיות חסויות); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה או לשמוע הסברים שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו.
(2) החליט בית המשפט לקבל ראיות חסויות, יורה על העברת תמצית הראיות החסויות לאסיר או לבא כוחו, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה.
(3) דיון לפי סעיף קטן זה יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לעניין זה.
מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב 19טז. (א) החליט בית המשפט לפי סעיף 19יד להתיר מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, רשאי מטפל לתת לאסיר טיפול כאמור, בתחום עיסוקו, במוסד רפואי שאינו באחריות שירות בתי הסוהר ולנקוט את האמצעים הדרושים לשם מתן הטיפול, הכול בהתאם למצבו הרפואי של האסיר ולשיקול דעתו המקצועי של המטפל ובכפוף להחלטת בית המשפט. (א) החליט בית המשפט לפי סעיף 19יד להתיר מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, רשאי מטפל לתת לאסיר טיפול כאמור, בתחום עיסוקו, במוסד רפואי שאינו באחריות שירות בתי הסוהר ולנקוט את האמצעים הדרושים לשם מתן הטיפול, הכול בהתאם למצבו הרפואי של האסיר ולשיקול דעתו המקצועי של המטפל ובכפוף להחלטת בית המשפט.
(ב) לפני מתן הטיפול הרפואי יעשה המטפל מאמץ, ככל האפשר, לקבל את הסכמתו של האסיר לטיפול הרפואי, לאחר שהסביר לו בפירוט באופן המובן לו בנסיבות העניין, את מצבו הרפואי וההשלכות של המשך שביתת הרעב על מצבו כאמור ואת משמעות החלטת בית המשפט. (ב) לפני מתן הטיפול הרפואי יעשה המטפל מאמץ, ככל האפשר, לקבל את הסכמתו של האסיר לטיפול הרפואי, לאחר שהסביר לו בפירוט באופן המובן לו בנסיבות העניין, את מצבו הרפואי וההשלכות של המשך שביתת הרעב על מצבו כאמור ואת משמעות החלטת בית המשפט.
(ג) מתן טיפול רפואי לפי סעיף זה ייעשה בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבודו של האסיר, תוך הימנעות, ככל האפשר, מגרימת כאב או סבל לאסיר. (ג) מתן טיפול רפואי לפי סעיף זה ייעשה בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבודו של האסיר, תוך הימנעות, ככל האפשר, מגרימת כאב או סבל לאסיר.
(ד) סירב האסיר לקבל את הטיפול הרפואי הדרוש, רשאי סוהר, לבקשת מטפל, להשתמש בכוח סביר כדי לאפשר את מתן הטיפול בידי המטפל, ובלבד שהשימוש בכוח יהיה רק במידה הדרושה לצורך מתן הטיפול. (ד) סירב האסיר לקבל את הטיפול הרפואי הדרוש, רשאי סוהר, לבקשת מטפל, להשתמש בכוח סביר כדי לאפשר את מתן הטיפול בידי המטפל, ובלבד שהשימוש בכוח יהיה רק במידה הדרושה לצורך מתן הטיפול.
לתת לאסיר שובת רעב טפול רפואי לפי סעיף זה. לתת לאסיר שובת רעב טפול רפואי לפי סעיף זה.
סייג לאחריות סייג לאחריות סייג לאחריות 19יז. (א) לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה שעשה בהתאם להחלטת בית המשפט לפי סעיף 19יד, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור. (א) לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה שעשה בהתאם להחלטת בית המשפט לפי סעיף 19יד, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור.
(ב) לא יישא מוסד רפואי באחריות בנזיקין על פעולה שעשה עובד המוסד, בתום לב ובאופן סביר, בהתאם להחלטת בית המשפט לפי סעיף 19יד. (ב) לא יישא מוסד רפואי באחריות בנזיקין על פעולה שעשה עובד המוסד, בתום לב ובאופן סביר, בהתאם להחלטת בית המשפט לפי סעיף 19יד.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מי שהוראות סעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], חלות עליו. (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מי שהוראות סעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], חלות עליו.
עיון חוזר עיון חוזר עיון חוזר 19יח. הנציב או האסיר רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן לפי סעיף 19יד אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות באופן שיש בו כדי להשפיע על החלטתו. הנציב או האסיר רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן לפי סעיף 19יד אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות באופן שיש בו כדי להשפיע על החלטתו.
ערעור ערעור ערעור 19יט. (א) החלטת בית המשפט לפי סעיף 19יד ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון. (א) החלטת בית המשפט לפי סעיף 19יד ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון.
(ב) הודיע בא כוח האסיר על כוונתו לערער על החלטת בית המשפט המתירה לתת טיפול רפואי לאסיר, רשאי בית המשפט להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה עד להגשת הערעור, ובלבד שהערעור יוגש בתוך 24 שעות ממועד מתן ההחלטה על העיכוב; בית המשפט העליון יקיים את הדיון בערעור בתוך 48 שעות ממועד הגשתו." (ב) הודיע בא כוח האסיר על כוונתו לערער על החלטת בית המשפט המתירה לתת טיפול רפואי לאסיר, רשאי בית המשפט להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה עד להגשת הערעור, ובלבד שהערעור יוגש בתוך 24 שעות ממועד מתן ההחלטה על העיכוב; בית המשפט העליון יקיים את הדיון בערעור בתוך 48 שעות ממועד הגשתו."
תיקון חוק הסניגוריה
הציבורית 6. בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, בסעיף 18(א), אחרי פסקה (17) יבוא: בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, בסעיף 18(א), אחרי פסקה (17) יבוא: בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, בסעיף 18(א), אחרי פסקה (17) יבוא: בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, בסעיף 18(א), אחרי פסקה (17) יבוא: בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, בסעיף 18(א), אחרי פסקה (17) יבוא: בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, בסעיף 18(א), אחרי פסקה (17) יבוא:
"(18) אסיר בית המשפט לפי סעיף 19יג לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971." "(18) אסיר בית המשפט לפי סעיף 19יג לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971." "(18) אסיר בית המשפט לפי סעיף 19יג לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971." "(18) אסיר בית המשפט לפי סעיף 19יג לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971." "(18) אסיר בית המשפט לפי סעיף 19יג לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971." "(18) אסיר בית המשפט לפי סעיף 19יג לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971."
"מטרות 1. מטרתו של חוק זה היא לפגוע בזכויות האדם הבסיסיות, להפר את הוראות האתיקה הבסיסיות של הרופאים, לאפשר עינוי של אסירים ועצירים ולקדם הידרדרות ביחסים שבין ישראל לבין הפלסטינים, מדינות ערב והעולם בכלל."
"מטרות 1. מטרתו של חוק זה היא לפגוע בזכויות האדם הבסיסיות על ידי גרימת סבל וכאב פיזי של אסירים ועצירים ולאפשר את עינוים, להביא להפרת הקוד האתי הבסיסי של רופאים ולגרום להידרדרות ביחסים שבין ישראל לבין הפלסטינים, מדינות ערב והעולם בכלל."
"תיקון סעיף 69 5א. בסעיף 69 לפקודה, בסופו יבוא "בתי הסוהר לא ישמשו כמתקני עינויים"."
"תחילה 7. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו."