חומר רקע
28/12/2015
נייר עמדה - החלטת מועצה הרבנות הראשית בנושא מזונות
ב1
בדצמבר2015
סערה התקשורת סביב החלטה "מהפכנית" של מועצת הרבנות הראשית ,
" שאף הוצגה כלא פחות מ"תקנה חדשה1
.
נטען בתקשורת כי
בשל ההחלטה
/תקנה
,הנ"ל
מעתה
יש להתחשב גם ביכולת הכלכלית של האם בקביעת גובה מזונות הילדים.
לצערנו לפרסום התקשורתי רחב ההיקף לא לווה פרסום של נוסח ההחלטה
שנתקבל
ה . רק
לפני מספר ימים התפרסמה ההחלטה ובאופן מפתיע עולה כי בהחלטה שיצאה מידי מועצת
הרבנות הראשית.אין כל חידוש משמעותי
תחילה, יש להדגיש כי מדובר
בהחלטה
מטעם מועצת הרבנות הראשית
ולא בתיקון תקנה
חדשה . ההבדל בין תקנה להחלטה הינו מהותי שכן בעוד שלתקנה שהותקנה על ידי מועצת
הרבנות הראשית ישנו מעמד משפטי
מחייב
והן הופכות להיות למעשה חלק מן הדין המחייב
במדינה2 ,
.החלטותיה לא זוכות לאותו המעמד
לגופה של ההחלטה, נציין כי חלק נכבד
ממנה
עוסק בהכרזה כי מועצת הרבנות הראשית
בוחרת שלא להכריע בסוגיה האם חיוב אב במזונות ילדיו מעל גיל6
הינו
חיוב מוחלט בר-
כפייה
מכוח הדין או רק
.מכוח דיני הצדקה ,לשיטתנו סוגיה זו הוכרעה כבר בתקנות הרבנות
הראשית משנת תש"ד
אשר קבעו באופן מפורש ושאינו משתמע לשתי פנים
כי החיוב הינו
מ כוח
הדין3
.אם ס
בורה מועצת הרבנות כי ניתן לפרש את תקנת הרבנות משנת תש"ד לש
ת י
פנים וכי "ישנה מחלוקת גדולה בין דייני ישראל" ביחס לתקנה, דווקא ראוי כי
מועצת
הרבנות, אשר תכליתה ו
יסודה הוא
להכריע הכרעות הלכתיות, תבכר להכריע בסוגיה ולא
.להשאיר את המחלוקת על כנה כאמור, מועצת הרבנות בחרה שלא לנקוט עמדה ברורה
.בשאלה זו
בהמשך מוסיפה ההחלטה כי ללא קשר להכרעה בעניין מקור חיוב
אב במזונות ילדים
לאחר
גיל6
, בכל
מקרה
.יש להוסיף לשיקול הדעת גם את יכולתה הכלכלית של האם
אלא שזהו בדיוק המצב שהיה קיים עד כה, הן בפסיקת בתי-הדין הרבניים הן בפסיקת בתי-
!המשפט לענייני משפחה גם ,טרם החלטת מועצת הרבנות השפיעה הכנסתה של האם על גובה
דמי המזונות הנפסקים וזאת משום ש
על האם מוטלת ה
חובה להשתתף ב
שווה,
ובהתאם
1
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.2789210
http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/740/521.html
icle/334959
http://www.israelhayom.co.il/art
2
23/69
(יוסף נ' יוסף, פ"ד כד1
)
792
', בעמ809-810
.
3 "כשם שמאז ומעולם עד היום הזה היה כח בית דין של ישראל יפה לחייב את האב בחיוב משפטי גמור, ולכופו
בממונו ובכל הכפיות האפשריות החוקיות לפרנס את ילדיו ואת בנותיו עד הגיל של שש שנים, כך יהא מעתה
ואילך כחם יפה לחייבו
בחיוב משפטי גמור , ולכפו בממונו ובכל הכפיות האפשרויות החוקיות לפרנס את בניו
ואת בנותיו .)" (ההדגשה לא במקור
להכנסתה, ב
מימון צרכי הילדים שאינם הכרחיים, וזאת מכוח דיני הצדקה.
4
כך שאנו
מתקשים להבין היכן החידוש
שבהחלטה
? האם התכוונה מועצת הרבנות להרחיב את ח
ו בת
האם מעבר לצרכים שאינם הכרחיים גם ה אל צרכים
ה?הכרחיים במידה והתשובה חיובית
מדוע לא נכתב כך במפורש, ו
בהתאם לאילו כללים יש להתחשב בהכנסתה של האם?
אין
בהחלטה כל
כלל מנחה לאופן ומידת
ההתחשבות. במיוחד בולטת בהעדרה התייחסות
ל זמני
השהות של הילדים ע ם ההורים. היעלה על הדעת כי דמי המזונות של האב יופחתו בשל
יכולתה הכלכלית של האם גם כאשר האב
כלל אינו
נוטל חלק כלשהו בגידול ילדיו ?
לבסוף
חותמת
ההחלטה באמירה כי בכל מקרה חיובו של האב לזון את ילדיו הינו רק על
הצרכים הקיומי
ים
של הקטין, אך גם כאן שוב חוזרת ההחלטה על
קביעות
בסיסיות של הדין
העברי וכל
חידוש אין5.
לסיכום, קשה עד בלתי אפשרי להבין במה חידשה החלטת מועצת הרבנות הראשית מיום30
בדצמבר2015
ולחילופין כיצד
יש
.ליישם החלטה זו
דבר אחד
שכן ניתן להבין מההחלטה היא כי מועצת הרבנות הראשית מכירה בכך ש"
תנאי
החיים השתנו"
ויש להתייחס באופן
שוויוני יותר ים שנל,
אך בוחרת ליישם את אותו יחס
שוויוני רק
בעניי ן .המזונות אם ניתן למצוא פתרונות במסגרת ההלכה לייחס שיווני לנשים
בפסיקת מזונות ניתן לעשו ,ת זאת גם לצורך פתרון בעייתן של עגונות
מסורבות
הגט ובשאר
תחומי ה
הלכה בהם קיימת אפליה כלפי נשים .
בהקשר זה יצוין כי בעבר תיקנו קהילות ישראל תקנות שונות
לטובת נשים6
אשר
ניסו
לשפר
את מעמדן הנחות7 בדיני ה
נישואין וה
גירושין .
כך נקטה גם מועצת הרבנות הראשית בתחילת
דרכה ובעיקר בתקנות הרבנות משנת תש"י (
1950
)
8
, אך
מ אז לא תיקנה הרבנות הראשית כל
תקנה
לשיפור מעמדם של נשים .
)האם לא ראוי היה כי בטרם (או לפחות במקביל לעיסוק בשאלת
על מי
להטיל את החיוב
ב
מזונות הילדים , הייתה מועצת הרבנות מתקנת להרחיב את עילות הגירושין, להכשיר נשים
לעדות
ולדיינות9
ובשאר הנושאים בהן האפליה כנגד נשים הינה
זועקת ו ברורה?לעין כל
4 בית מאיר סימן פב אות ה, שו"ת מש.פטי שמואל סימן יא
ראו גם בע"מ5750/03
אוחנה נ' אוחנה, מיום
08.06.2005, פורסם בנבו;
בע"מ2433/04
צינובוי נ' צינובוי, מיום2.10.2005
, פורסם בנבו.
5
.משנה תורה, אישות, פרק י"ג, הלכה ו', שולחן ערוך, אבן העזר סימן ע"ג, סעיף ו ובנו"כ שם
6
( התקנה הידועה ביותר היא תקנת הגאונים לעניין כפיית גט
תשובות הגאונים שערי צדק ח'לק ד ש'ער ד
סימן
טו ובשו"ת מהר"ח אור זרוע (סי' קנה-קנז) ו 'ר עוד בתקנות המובאות
ב אברהם חיים פריימן סדר קידושין
ונישואין
)(תש"ה.
7 "
אינו דומה האיש המגרש לאשה המתגרשת שהאשה יוצאת לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא
לרצונו"
)(בבלי, יבמות קיג ע"ב.
8
"זרח ורהפטיג "תקנות הרבנות הראשית הרבנות הראשית לישראל, שבעים שנה
לייסודה
85
)(תשס"ב.
9
ר' יצחק אייזיק הלוי הרצוג
תחוקה לישראל על פי התורה
'כרך א39
(
1989
.)