חומר רקע
ג' בשבט התשע"ו
13 בינואר 2016
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מניעת עיקול מיטלטלין מבתי תפילה), התשע"ה-2015 (פ/1472/20) של ח"כ יואב בן צור
נכסים שאינם ניתנים לעיקול – רקע
על מנת להבטיח איזון ראוי בין זכויותיו הקנייניות של הנושה ובין שמירה על כבודו של החייב, סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק), קובע רשימה של מיטלטלין שלא ניתן לעקלם במסגרת הליכי הוצאה לפועל. מדובר במיטלטלין הדרושים לשמירה על צרכי הקיום המינימאליים של החייב ולהבטחת יכולתו של החייב להתנייד ולפרנס עצמו. במסגרת זו, נקבע, למשל, כי אין לעקל אוכל של החייב שמספיק לו ולבני משפחתו הגרים עימו, לתקופה של חודש; מערכות בגדים, מיטות וכו'; כלים, מכשירים ומכונות שבלעדיהם החייב אינו יכול לקיים את משלח ידו ועוד. בין היתר, מונה סעיף 22(א)(3) לחוק "דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו" ברשימת המיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול.
ההגנה מפני עיקול המיטלטלין המנויים בסעיף 22(א) לחוק אינה מוחלטת. סעיף 22(ב) לחוק קובע, כי ההגנה מפני עיקול מיטלטלין לא תחול לגבי חוב שהתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש. ההיגיון הוא פשוט: לא יתכן שנושה שסיפק לחייב את הנכס לא יוכל לעקל את הנכס שסיפק, במידה והחייב אינו משלם את התמורה עבור הנכס שסופק. כך, למשל, נגר הרוכש מסור חשמלי מספק ואינו משלם לספק את התמורה, לא יוכל לחסות תחת ההגנה שבסעיף 22(א)(4) לחוק, והספק יהיה רשאי לעקל את המסור החשמלי בעבור התמורה שלא שולמה.
ואולם, הסייג שבסעיף 22(ב) לחוק אינו חל ביחס לכל המיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול המנויים בסעיף 22(א) לחוק, אלא רק ביחס לאלו המנויים בפסקאות (4) (=מיטלטלין שבלעדיהם החייב אינו יכול לקיים את מקצועו), (5) (=מיטלטלין השייכים לנכה ונחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו), ו-(7) (=מיטלטלין המפורטים בתוספת החמישית). כך, למשל, סייג זה אינו חל לגבי תשמישי קדושה המנויים בסעיף 22(א)(3) לחוק, כנכסים שאינם ניתנים לעיקול.
התיקון המוצע
מוצע לתקן את חוק ההוצאה לפועל כך שיובהר כי המונח "תשמישי קדושה" כולל גם מיטלטלין בבית תפילה שנועדו לאפשר את קיום התפילה באופן סביר.
נקודות לדיון:
החלת הסייג שבסעיף 22(ב) לחוק על "תשמישי קדושה" – כפי שצוין לעיל, הסייג שבסעיף 22(ב) לחוק אינו חל ביחס לאותם "תשמישי קדושה" שלפי סעיף 22(א)(3) לחוק, לא ניתן לעקלם. בהכנה לקריאה הראשונה, הועלתה בוועדה השאלה מדוע שלא להחיל את הסייג האמור גם על תשמישי קדושה? כך, למשל, מדוע שסופר סת"ם שמוכר לבית הכנסת ספר תורה, ובית הכנסת אינו משלם על ספר התורה, לא יוכל לעקל את ספר התורה שהתמורה בגינו לא שולמה? הוועדה הותירה את ההכרעה בסוגיה זו לדיון בהצעת החוק בהכנה לקריאה השניה והשלישית.
22. מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול
(א) ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:
(1) צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
(2) מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, והכל אם הם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
(3) דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו ;
(4) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
(5) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
(6) חיות מחמד; לענין זה, "חיית מחמד" - בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
(7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת החמישית, הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד שוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי, בצו, להוסיף לתוספת החמישית סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד שוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
(8) מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי.
(ב) הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א)(4), (5) ו-(7) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.
...