חומר רקע

- מחלקת מחקרי המדיניות- פורום קהלת (ע"ר ) עם ועולמו 8 ירושלים משרד 027212620 [email protected] www.kohelet.org.il ח 'ב שבט תשע"ו 81 ב ינואר 1026 ההשלכות למדיניות הביקורת הנובעות מ ע ניין פורמן-רזניק עדות שהוכנה לוועדת חוקה ,חוק ומשפט של הכנסת 2721822186 ד"ר יצחק קליין פורום"קהלת" 1734478 - 113 , [email protected] 82 ייחודיות המקרה מסכת התערבות פרקליטות המדינה ולשכת היועץ המשפטי לממשלה במינויה של ד"ר מאיה פורמן- רזניק לתפקיד ראש המכון לרפואה משפטית מעלה סוגיות ציבוריות קשות , אשר למיטב זכרוני לא היו כדוגמתן בהיסטוריה של מערכת אכיפת החוק בישראל 2פרקליט המדינה ניסה , לכאורה ללא סמכות משפט ית , למנוע את מינויה של עובדת למשרה אשר זכתה בה במכרז כדין 2טענתו של פרקליט המדינה במכתבו לנציבת הביקורת על התביעה1 כי התערבותו ה י יתה בגדר המלצה בלבד אינה עולה בקנה אחד לא עם טענותיו עת החלה הנציבה לברר את התלונה נגדו בעניין ,ולא עם התנהלות הפרקליטות בעתיר ה שהגישה ד"ר פורמן-רזניק בבית הדין לעבודה , עת כפתה הפרקליטות את עמדתה ע ל המשיבים בתיק על אף שלא הסכימו לה2 אך חמור ה מכך היא מעורבותה של ראש המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות ,עו"ד רחל שילנסקי , בעצה אחת עם שתי משנות ליועץ המשפטי לממשלה ,דינה זילבר ואורית קור ן ,לשדל עד מטעם העותרת בתיק לשנות את עדותו , עבירה לכאורה ש אם נעשית בכוונה פלילית ,דינה שבע שנות מאסר 2 פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה נתנו גיבוי מלא למעשה זה ,אשר תיצלנה אוזניים למשמע ו 2מי מוסמך לחקור מעשה זה , ולהגיע למסקנות משפטיות לגבי ו ? פרקליט המדינה ?היועץ המשפטי לממשלה ? כל בעלי הסמכות הרלוונטיים סבוכים בניגוד עניינים אישי ומוסדי2 ואולם בהקשר זה ברצוני להרחיב את הפרספקטיבה מעבר למקרה הספציפי הזה להשלכות הרחבות יותר למדיניות הציבורית2 22 מקרה פורמן-רזניק ומשמעותו לגבי הביקורת על הפרקליטות2 מקרה פורמן-רזניק חשף ממצאים מאוד מדאיגים לגבי התנהלות הפרקליטות , אך מדגים פעילות כמעט מושלמת של מודל הפעולה לפיו נציבות הביקורת עובדת כעת 2 הממצא העיקרי העולה מן המקרה אינו מה שקרה במקרה הספציפי של פורמן-רזניק אלא מה שנחשף לגבי המדיניות המשפטית במשרד המשפטים: א2 פרקליטות המדינה ראתה את התנהלותה בעניין התצהיר של ד" ר חן קוגל כעניין שבשגרה ופרקליט המדינה אף הגן עליה במכתבו ליועץ המשפטי לממשלה2 1 עו" ד שי ניצן , מכתב לנציבת הביקורת על התביעה מיום862722181 ,צוטט במכתב מאת נציבת הביקורת ליועץ המשפטי לממשלה , מיום2128222181 : " הכרעתי מיום26288281 בתיק18581 בעניין עו"ד רחל שילנסקי" ,עמ ' 12 עמוד 2 מתוך 6 ב2 לשכת היועץ המשפטי לממשלה מעורבת עמוק במקרה הספציפי של ד" ר קוגל ובעיצוב המדיניות המשפטית של הפרקליטות בעניין ,שכן שתי משנות של היועץ המשפטי לממשלה ,עו"ד דינה זילבר ועו" ד אורית קורן ,עשו עצה אחת עם עו"ד שילנסקי בעניין זה2 ג2 ההסדר הנוכחי שבו היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבוע מתי נציבות הביקורת לא תתערב בבדיקת מקרה התגלה כפגום , שכן(8 )מתברר כי לשכת היועץ המשפטי מעורבת בקביעת המדיניות המ שפטית של הייצוג אותה רשאית הנציבות לבדוק2 ,ו-(2) , כדברי מכתב נציבת הביקורת ליועץ המשפטי מיום 2128222181 , "הסתתרות מאחורי גורמים שאינם מבוקרי נבת" ם(כלומר , גורמים בלשכת היועץ המשפטי לממשלה[י2ק 222)]2מסתמנת כאחת הטכניקות שאימץ פרקליט המדינה כדי להימנע מביקו רת נבת"ם"2 המקרה של ד"ר פורמן- רזניק מדגיש אם כן כמה חשוב לשמור על שילוב הפונקציות של ביקורת פרטנית ומערכתית יחד בתוך הנבת"ם , שכן במקרה זה ביקורת פרטנית העלתה שאלה חשובה לגבי המדיניות המשפטית של הפרקליטות ,שחובה לבדוק אותה במסגרת הביקורת המערכתית :האם מדיני ות הפרקליטות היא להכריח עובדי מדינה לשנות את תצהירם ולחתום עליו גם כאשר לדידם עולה ממנו מצג שווא? יש לציין כי מקרה דומה קרה בהקשר של יחסי הפרקליטות עם המכון לרפואה משפטית 2 מקבץ של תלונות פרטניות על חוות דעת פתולוגיות שאמיתותן מוטלת בספק התניע ביקורת מערכתית בעניין על ידי הנבת"ם , אשר מסקנותיה הוגשו לתגובת פרקליטות המדינה לפני ימים ספורים2 משני המקרים הפ רטניים הללו עולות שלוש מסקנות לגבי מדיניות הביקורת: א2 חובה לשמר את סמכות הנבת"ם לכרוך יחד את פעולות הביקורת הפרטנית והביקורת המערכתית. ב2 סמכות הביקורת המערכתית(וממילא של הביקורת הפרטנית )חייבת להיות עצמאית ומעוגנת בחקיקה , ואין לאפשר לפרקליטות להסתתר מהביקורת מאחורי היועץ המשפטי לממשלה ,חוק ביקורת הפנים , או כל מסווה אחר. ג2 ביקורת אפקטיבית של פעילות הפרקליטות מצריכה הרחבת סמכות הביקורת של הנבת" ם מעבר למרחב המוזכר ב"מסמך העקרונות" המסדיר את פעילות הנבת" יום כ ם . חובה להרחיב את הביקורת גם ליועץ המשפטי לממשלה כראש מער ך הייצוג ,לא רק בתיקים שאינם פליליים אלא אף בתיקים פליליים , וכן לכל הגורמים בלשכתו באשר עשויים להיות מעורבים בעיצוב המדיניות המשפטית בתחומי התביעה והייצוג . לאור הפגמים שהנבת"ם גילתה בהתנהלות ומדיניות פרקליטת המדינה , הקריאות מצד ארגון הפרקליטים ואפילו מצד הנהלת הפרקליטות לבטל את פעילות הנבת" ם– מבי כות 2 הפרקליטות מנסה להגן על המדיניות שלה כעל דבר שבשגרה , וכשהביקורת נמשכת היא מנסה"להרוג את השליח " בטענה שהביקורת מפריעה לה לעבוד ופוגעת במוניטין הציבורי שלה 2לאור המצב הציבורי שנוצר ,ביטול נציבות הביקורת או החלש ת סמכויותיה תביא בהכרח לפגיעה ארוכת שנים באמון הציבור במערכת אכיפת החוק בישראל . בעיני הציבור יווצר הרושם שהדבר נעשה כי לפרקליטות יש מה להסתיר ושהצליחה בדרכים כוחניות לסלק את הנציבות מדרכה . בעת הזאת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק תלוי דווקא בביצור מעמדה וסמ כויותיה של הנציבות. 2 בעניין זה ראוי להזכיר את התיאור העצמי של מחלקת הייעוץ שבתוך לשכת היועץ המשפטי לממשלה , כפי שהוא מופיע באתר משרד המשפטים" : המחלקה 2 2 2מסייעת ליועץ המשפטי לממשלה בתפקידו כ פרשן המוסמך של הדין 2 2 2 ומלווה הליכים משפטיים הכרוכים בשאלות של גיבוש וקביעת מדיניות[ "ההדגשה הוספה ,י2ק 2]2 www.justice.gov.il/Units/YeutzVehakika/Pages/Odot.aspx 2זה התפקיד שמ ילאו המשנות דינה זילבר ואורית קורן בעניין תיק פורמן-רזניק2 עמוד 2 מתוך 6 42 המלצות דו"ח גולדברג2 השופט גולדברג המליץ על הקמת נציבות תלונות על פרקליטים ,אשר יש להקימ ה בחקיקה ולהקנות לה סמכות עצמאית , הכוללת את הסמכות לקבל ולבדוק תלונות על היועץ המשפטי לממשלה כראש מערך הייצוג של המדינה2 3 יש לברך על חלק זה של המלצותיו 2מומחים עצמאיים למשפט ולמדיניות ציבורית ,כולל כותב שורות אלו , המליצו על הקמת נציבות ביקורת עצמאית אשר סמכויותיה מעוגנות בחקיקה ו אשר מוסמכת לבקר את כלל מערך הייצוג של המדינה ,כולל היועץ המשפטי לממשלה2 4 ואולם באותה מידה ,קונסנ זוס רחב ביותר של מומחים למשפט ולמינהל ציבורי קוראים לדחות המלצות אחרות של השופט גודלברג :המלצתו להגביל את הביקורת המערכתית למסגרת של חוק ביקורת פנים , וממילא להפריד את הביקורת המערכתית מהביקורת הפרטנית 2 ביקורת פנים משמעותה ביקורת הכפופה לראשי המערכת2 מטבעה אינה יכולה לבקר את עצם המדיניות המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה , ולשאול את השאלות– "האם מדיניות זו חכמה ?האם היא ראויה ?האם היא עולה בקנה אחד עם החוק? 2"והרי מקרה פורמן- רזניק וכן מקרים אחרים שעלו מהביקורת הפרטנית מעידי ם כאלף עדים כי האינטרס הציבורי דורש דווקא ביקורת עצמאית כזאת2 השופט גולדברג מלין על הניסיון להקים את הביקורת המערכתית באמצעות ההנחיה המנהלית של" מסמך העקרונות "שהקים את הנציבות הנוכחית ,עת שסמכות כזאת צריכה להיות מעוגנת בחקיקה ראשית2 5 אם כן , נראה כי הפתרו ן המתבקש הוא לעגן בחקיקה ראשית ,בהקדם האפשרי , את סמכות הביקורת המערכתית העצמאית כמו גם הביקורת הפרטנית 2 הרי לדעתו של השופט גודלברג אף הביקורת הפרטנית צריכה להיות מעוגנת בחקיקה ראשית והוא לא היסס להמליץ על כך 2 כאן המקום לציין את מכתבם של42 מומחים בכירים למשפט(ואליהם יש להוסיף את פרופ 'יובל אלבשן מאונ 'תל- אביב שהסכמתו למכתב הגיעה לאחר סגירת רשימת החותמים ) לשרת המשפטים איילת שקד וליועץ המשפטי לממשלה ,המצדדים בעיגון סמכויות הנציבות בחקיקה , כולל הסמכות לערוך ביקורת עצמאית על מערך התביעה והייצוג והסמכות לערו ך ביקורת מערכתית ופרטנית במקביל 2מכתב זה ורשימת חותמיו מובאים כנספח למזכר זה2 ביקורת עצמאית על מערך התביעה והייצוג מודל הביקורת המערכתית של הנבת"ם מבוסס על הגוף המקביל בבריטניה , "מבקר התביעה המלכותית 2" יש לציין כי גוף ביקורת זה היה פעם מבקר פנים בתוך התבי עה המלכותית בבריטניה 2 בעקבות מקרה מביך במיוחד בו התביעה והמשטרה בדו ראיות כדי לכלוא חפים מפשע שנחשדו בפעילות טרור , ממשלת בריטניה הקימה ועדה בראשות שופט להמליץ על שינויים במבנה ומדיניות מערכת אכיפת החוק 2בדו"ח זה נכתב: "מבקר פנים ,אפילו אם דוחותיו מתפרסמים בציבור , סובל מהמגרעה שאינו יכול להוכיח כי מסקנותיו אובייקטיביות 2 2 2 עולה חשש כי מבקר פנים לא יכול להיות כן לחלוטין בחשיפת כשלים או חוסר יעילות"2 6 הדו"ח המליץ על עיגון המבקר בחקיקה כגוף עצמאי ,ואכן כך נעשה2 יש לציין כי מדיניות הביקורת הציבורית בבריטניה מפ ותחת מאוד 2לפי החלטת ממשלה , יש להקים בחקיקה גוף ביקורת עצמאי לכל גוף ממשלתי הבא במגע עם הציבור– ביטוח לאומי ,שירותי רווחה ,מערכת הבריאות בציבורית , 3 אליעזר גולדברג( 2181 ) , "בחינת פעילות נציבות הביקורת על מערך התביעה 2"פיס ' 61-18 ,עמ ' 28-23 2 4 או ר: גיא לוריא ומרדכי קרמניצר ( 2188 ) , "ממונים על הצדק :רפורמות ברשות השופטת וברשויות התביעה"2 מחקר מד יניות 71 ,ירושלים :המכון הישראלי לדמוקרטיה2 http://www.idi.org.il/media/240383/pp_90.pdf ; מורן נגיד ויצחק קליין ( 2183 ) , "מבקר עצמאי לתביעה הפלילית של מדינת ישראל :מחקר ה ש וואתי והצעה לשינוי"2 ירושלים : פורום קהלת2 5 אליעזר גודלברג( 2181 ) , "בחינת פעילות נציבות הביקורת על מערך התביעה "פיס ' 43 ,עמ ' 84 2 6 Sir Iain Glidewell (1998), The Review of the Crown Prosecution Service: A Report. London: The Stationery Office. p. 200-201. [ תורגם על ידי המחבר(י2ק])2 עמוד 4 מתוך 6 וכמובן הגופים השונים העוסקים באכיפת החוק2 7 מן הראוי היה לאמץ מדיניות זו בישראל2 שילוב הביקורת המערכתית והפר טנית הפרקטיקה של שילוב הביקורת המערכתית והפרטנית ידועה בישראל מכבר 2השופט אליעזר גולדברג , עת שכיהן כמבקר המדינה ,עמד על השימושיות הציבורית של מודל זה באופן כללי: "שילוב התפקידים של ביקורת המדינה ונציב תלונות הציבור תחת קורת גג אחת מיוחד לישראל 2 המעלה הגדולה בדגם זה שהוא מאפשר למבקר המדינה לקבל תמונה טובה יותר על הנעשה במינהל הציבורי , והתועלת שמפיקה הביקורת מהמידע הרב אודות ליקויים במנהל הציבורי ,המגיע אליה באמצעות תלונות הציבור ומסקנות בירורן , היא רבה 2יש שהצטברות של תלונות בנושא מסוים תורמת לעריכת ביק ורת באותו נושא ולפרסום דין וחשבון כולל של היחידה הנוגעת בדבר"2 8 לא זו אף זו ,השופט גולדברג ,בהיותו נציב תלונות הציבור על שופטים ,תפקיד ביקורת עצמאי שהוקם בחוק , הציע תיקון לחוק נציב התלונות המרחיב את סמכות הנציב אף לביקורת מערכתית על מערכת השפיטה : "הסמכת הנציב לפתוח מיוזמתו בבירור עניין הנוגע להתנהגות שופ ט או לנהלי עבודה שיפוטית"2 9 בשנת2111 מודל הביקורת המשולבת אומץ בתיקון לחוק הרשויות המקומיות העוסק במינוי ממונה על תלונות הציבור: 2 (2א() 8 2)מועצת רשות מקומית תמנה את מבקר הרשות המקומית לממונה על תלונות הציבור ,ואולם היא רשאית ,מטעמים מיוחדים ,למנות לתפקיד זה עובד בכיר אחר של הרשות המקומית , והכל ובלבד שלא יהיה בעיסוקו האחר כדי להפריע למילוי תפקידיו כממונה על תלונות הציבור; מכאן אפשר לראות כי שילוב הביקורת הפרטנית והמערכתית בגוף אחד אינו דבר זר בישראל , ואף יושם או הוצע בעבר ליישום במערכות הדומות לנציבות הביקורת על הנבת"ם 2אין לקבל את הטענה ,אפוא , כי שילוב הפונקציות בגוף עצמאי מהווה ,כשלעצמו ,חידוש או דבר פסול 2 אם הביקורת על ההסדר הקיים היא שסמכות כזאת חייבת להיות מעוגנת בחקיקה ,אין לנו אלא לענות אחריה אמן 2 32 אחרית דבר :יחסי פרקליטות המדינה ונציבות הביקורת לאחר עיגון סמכויות האחרונה בחקיקה2 הקמת נציבות ביקורת על ארגון בעל עוצמה דוגמת פרקליטות המדינה ולשכת היועץ המשפטי לממשלה היא צעד לגיטימי ומתבקש מנקודת המבט של אינטרס הציבור 2 מצער מאוד להיווכח לדעת כי ארגון פרקליטי המדינה וכן ההנהלה הבכירה של הפרקליטות לא ראו את הדברים באור זה 2 ארגון פרקליטי המדינה נוקט בעיצומים נגד הנציבות ,למעט לתקופה קצרה של כמה חודשים ,מאז שהאחרונה הוקמה 2 אך לאחרונה דווקא הנהלת הפרקליטות הגדילה לעשות והבהירה כי היא פועלת להצרת צעדיה הלגיטימיות של הנבת" ם ואף חותרת לפירוקה 2 מכתבו של פרקליט המדינה ליועץ המשפטי לממשלה בתגובה לביקורת הנציבות על עו"ד רחל שילנסקי מביכה ; פרקליט המדינה אינו מודה אפילו ברמז כי ייתכן ויש צדק ,ולו חלקי , בעמדה של נציבת הביקורת ואף דורש מהיועץ המשפטי לממשלה"לבטל "את קביעת הנציבה למפרע ,כאילו הח לטת היועץ יכולה לשנות את העובדות שהנציבה חשפה 2 תחלופת המכתבים בין פרקליט המדינה לבין הנציבה בעניין התערבותו במינוי ד"ר מאיה פורמן-רזניק , שינויי הטיעון והחזית של פרקליט המדינה כפי שהם עולים ממכתבה של הנציבה ליועץ המשפטי לממשלה מיום 2121822181 ,מעוררים אי-נח ת אצל כל קורא 2לבסוף ,בתגובה למכתבה של הנציבה הנ"ל , חתמו בכירי הפרקליטות על מכתב המופנה ליועץ המשפטי לממשלה , בה קבעו כי" אנו רואים קושי של ממש להמשיך בשיתוף פעולה מקצועי 7 The Prime Minister’s Office of Public Services Reform, The Government’s Policy on Inspection of Public Services (2003), http://webarchive.nationalarchives.gov.uk/+/http://www.cabinetoffice.gov.uk/regulation/documents/public_services_inspecti on/pdf/policy.pdf 8 אליעזר גודלברג( 2112 ) ,עיונים בביקורת המדינה , חוברת17 2 9תזכיר חוק ,פורסם ביום 2128822181 עמוד 5 מתוך 6 עמה כגורם מבקר ,האמור להיות ענייני ואובייקטיבי2" 10 אינטרס הציבור ,ואף האינטרס המוסדי של מערכת אכיפת החוק ,דורשים את המשך פעילותה של הנבת"ם 2 בו בזמן ,האינטרס הציבורי דורש את המשך תפקודה של פרקליטות המדינה , אבל תחת הנהגה המקבלת את הצורך בביקורת ומכבדת את מבנה וסמכות הביקורת 2 קשה לראות כיצד פרקליטות המדינה יכולה להתנהל בעידן של ביקורת תחת הנהגת ה הנוכחית2 10 מכתב בכירי פרקליטות המדינה ליועץ המשפטי לממשלה מיום2228222181 2 עמוד 7 מתוך 6 נספח א' פניית משפטנים בכירים לשרת המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה בעניין נבת"ם 41 בדצמבר 2015 לכבוד גב' איילת שקד מר יהודה וינשטיין שרת המשפטים היועץ המשפטי לממשלה פנייה בעניין נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות חשיבותה הרבה של מערכת אכיפת חוק עצמאית, חזקה והוגנת לקיום שלטון החוק במדינה אינה זקוקה להסבר. משום כך נודעת חשיבות רבה לתקינות פעילותה ולאמון הציבור בה. דו"חות של נציבות הביקורת על מערך התביעה בשנתיים האחרונות תרמו לכך על ידי גילוי מספר כשלים בעבודת הפרקליטות, כגון ליקויים ביישום חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א - 2118 2 בשבועות האחרונים גם העלתה הנציבה סימני שאלה באשר להתנהלות הפרקליטות בהליך שהתקיים בבית הדין לעבודה בעניינה של ד"ר פורמן רזניק. כל זה לא היה נחשף ומתברר ללא פעילותה של נציבות הביקורת. יש בכך כדי להדגיש את חשיבות המשך קיומה ותפקודה של הנציבות. פגיעה במעמדה או בסמכויותיה של הנציבות בעת הזאת עשויה לפגוע פגיעה קשה וארוכת-טווח באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. אנו קוראים לכם לפעול במהירות כדי לעגן בחקיקה את מעמדה של הנציבות כרשות המוסמכת לערוך ביקורת מערכתית, בכלל זה על איכות פעולתה של המערכת, ולברר תלונות פרטניות על התביעה ועל מערך ייצוג המדינה בערכאות. בכבוד רב, פרופ 'יובל אלבשן ,הפקולטה למשפטים ,אוניברסיטת תל אביב פרופ' שחר אלדר, הפקולטה למשפטים , הקריה האקדמית אונו ד"ר אורנה אליגון דר, בית הספר למשפטים ,המרכז האקדמי כרמל פרופ' דן ביין, שופט (בדימוס), בית הספר למשפטים ,המרכז האקדמי כרמל פרופ' איל בנבנישתי ,הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב ד"ר אביעד בקשי, פורום קהלת למדיניות והקריה האקדמית אונו פרופ' חמי בן נון, בית הספר למשפטים ,המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט פרופ' אורן גזל אייל, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה ד"ר חאלד גנאים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה פרופ' יוסי דהאן, הפקולטה למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פרופ ' יואב דותן, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית פרופ ' אברהם דיסקין, פורום קהלת למדיניות והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט פרופ' אלון הראל ,הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית ד"ר אסף הרדוף ,בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית צפת פרופ ' נטע זיו ,הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב פרופ' עלי זלצברגר, הפקולטה למשפטים ,אוניברסיטת חיפה ד"ר לימור זר גוטמן ,בית הספר למשפטים, המסלול האקדמי-המכללה למינהל פרופ ' מיכל טמיר ,בית הספר למשפטים ,המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ד"ר פנינה ליפשיץ אבירם ,בית הספר למשפטים ,המכללה האקדמית צפת עמוד 6 מתוך 6 עו"ד עדי ניב יגודה, בית הספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב פרופ' מני מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב ד"ר אילן סבן ,הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה ד"ר הלל סומר ,בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה פרופ' בועז סנג'רו, הפקולטה למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פרופ' גדעון ספיר, פורום קהלת למדיניות ואוניברסיטת בר אילן עו"ד רועי פלד, בית הספר למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למינהל פרופ' יובל פלדמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת בר אילן ד"ר סימון פרי, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית פרופ' רינת קיטאי סנג'רו, הפקולטה למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פרופ ' מרדכי קרמניצר, המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית פרופ' יורם שחר, בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה ד"ר בועז שנור ,הפקולטה למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פרופ׳ רון שפירא ,נשיא המרכז האקדמי פרס