חומר רקע

מבוא מסמך זה מוגש לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת במסגרת הדיונים בהצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 7), התשס"ז-2007 (להלן: "הצעת החוק"). הצעת החוק נועדה לתקן את חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "החוק"), תוך התאמתו לדרישות המעודכנות שנקבעו במישור הבינלאומי בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור. הצעת החוק כוללת מספר תיקונים הנוגעים להיבטיו הפליליים של החוק, להרחבת משטר איסור הלבנת ההון למגזרים נוספים (ובכלל זאת למגזרים שאינם פיננסים), למינוי ממונים אשר יפקחו על ביצוע הוראות החוק במגזרים עליהם הוא חל ועוד. סקירה זו הינה חלק ממסמך רחב יותר אשר בוחן במבט משווה את ההסדרים המקבילים בעולם לאלו המוצעים בהצעת החוק. חלק זה של המסמך מתמקד בעדכונים ובתיקונים המוצעים ביחס להחלת משטר הלבנת ההון על מגזר "נותני שירותי מטבע". כיום, נכללות בחוק הוראות בדבר חובות זיהוי, דיווח, ניהול רישומים ושמירת מסמכים החלות על "נותן שירותי מטבע" (בדומה למגזרים אחרים), וכן הוראות בדבר חובות הרישום והרישוי המוטלות על מי שמעניקים שירותים אלה. "נותן שירותי מטבע" מוגדר כיום על בסיס הגדרה ישנה יותר (שהופיעה בעבר בחוק) של "חלפן כספים", והיא כוללת בנוסף להגדרה הישנה גם, בין היתר, את הפעולות הבאות: המרת מטבע, מכירה או פדיון של המחאות נוסעים, החלפת שטרות כסף, ניכיון שיקים, שטרי חליפין, שטרי חוב ועוד.1 בהצעת החוק מוצע כי הפעולות הנכללות בהגדרת המונח "נותן שירותי מטבע" יעודכנו ויכללו בהן, בין היתר, גם פעולות ומכשירים פיננסיים נוספים. בפרט, מוצע כי גם פעולות שנעשות ללא כוונת רווח יחייבו את המבצעים אותן ברישום, וכן כי בהגדרת המונח ייכלל גם העיסוק במתן שירות של מסירת "נכסים פיננסים". מונח זה מוגדר בהצעת החוק באופן רחב, הכולל סוגים מגוונים של אמצעי תשלום זמינים המועברים מיד ליד ואשר בחלקם אינם מופיעים בהגדרות כיום בחוק. מעבר לכך, בהצעת החוק נכללים עדכונים להוראות בדבר הגשת בקשות לרישום ורישוי, הפרטים שצריכים להיכלל בהן (ובפרט פרטים בדבר הרישום של תאגידים העוסקים במתן שירותי מטבע ובנוגע למי שבכוחם לנהל את הפעילות בעסק – ה"מייסד" וה"נהנה" כהגדרתם בהצעת החוק2), וכן ביחס להליך הרישום עצמו.3 מסמך זה מתמקד בהשוואת הגדרות החוק למגזר "נותני שירותי מטבע" ולשירותים הנכללים בו במדינות שונות ברחבי העולם, ועולות ממנו הנקודות המרכזיות הבאות: • בכל המדינות והגופים הבינלאומיים שנסקרו, נמצא כי קיימת התייחסות מפורטת ומפורשת לשירותים הניתנים בידי "נותני שירותי מטבע" ולסיכונים הייחודים הנובעים מאופי הפעילות במגזר זה. למרות ההבדלים המהותים בדיני המדינות השונות שנסקרו, בכולן קיימת הכרה בחשיבות החלת קיומו של משטר פיקוח אפקטיבי על עסקים במגזר זה, הכולל גם ניהול מרשם מפורט או הפעלת משטר של רישוי של העוסקים בפעילות זו. • בכל המדינות והגופים הבינלאומיים שנסקרו נכללה ליבה של שירותים מרכזיים בהגדרת המונח "שירותי מטבע", וזאת בשינויים המינורים המתחייבים בין מדינה למדינה. שלושת הסוגים המרכזיים של שירותים הנכללים בליבה הזו כוללים: חלפנות כספים, העברות כספים (כולל העברות אלקטרוניות), וכן פעולות שונות הנקשרות במכירה, הנפקה או פדיון של אמצעים כספיים שונים (בדרך-כלל שטרי חוב, שיקים ואמצעים כספיים אחרים דומים). בחלק מבין המדינות שנסקרו (ובראשן קנדה), נכללו בהגדרה גם "מערכות אלטרנטיביות" של העברות כספים (ראו הרחבה להלן), אשר הוזכרו בעבר על-ידי האינטרפול כמערכות שניתן לנצלן לצורכי הלבנת הון ומימון טרור. • במרבית המדינות שנסקרו, נכלל מספר מצומצם יחסית של שירותים אשר מוגדרים באופן רחב, וזאת בכדי להכניס לתחולת משטר הדיווחים פעולות ואמצעים כספיים מגוונים ורבים (וזאת בדומה להצעת החוק בישראל). לעומת זאת, באוסטרליה ננקטה מדיניות (הנובעת מצורת קביעת המנגנונים בחוק המקומי) של פירוט רחב של כל סוגי השירותים השונים שלגביהם מוטלות חובות מכוח משטר הלבנת ההון, אך שירותים אלה מוגדרים באופן מצומצם יחסית (יוער, כי לעיתים קרובות, שירותים אלה כוללים פעולות שיכלו להיכנס לתוך ההגדרות ה"רחבות" שבחוקי המדינות האחרות). מעבר לכך, מטרת הפעילות (למטרות רווח או לאו) לא מוזכרת בהסדרים הזרים, אולם קיימת האפשרות כי גם פעילות שלא למטרת רווח נכללת בהם באמצעות אקט פרשני, וזאת בשל ההגדרות הרחבות במרבית המדינות הנסקרות. • במרבית המדינות שנסקרו נקבעו חריגים לשירותים הנכללים במגזר "נותני שירותי מטבע", וזאת בעיקר ביחס לגופים או לשירותים המוצעים בידי המדינה עצמה (הדוגמה הבולטת ביותר הינה שירותי דואר), וכן, במקרים מסויימים, גם פעולות בסכומים נמוכים, שכתוצאה מהן הסכנה הנשקפת הינה, ככל הנראה, נמוכה יחסית. • הדרישה המרכזית החוזרת על עצמה במדינות השונות ביחס למשטר הפיקוח נוגעת לניהול מרשמי נותני שירותים, אשר נדרש להיות אפקטיבי בכך שיאפשר רישום ורישוי אך ורק של מי שהינם "מתאימים וכשירים" לעסוק בתחומים אלה. הגדרת המונח "מתאימים וכשירים" נתונה לפרשנות המדינות. כך, בבריטניה נקבעו כללי אצבע ביחס למונח הכוללים, בין היתר, עבר פלילי נקי והעדר מסוכנות כתוצאה מחובות כספיים או מבעיות אחרות בקרב מי שמבקש להירשם. • במרבית המדינות הנסקרות, במסגרת ניהול המרשמים והרישוי נדרשים המבקשים לספק דיווח ביחס לגורמים הבאים: מגיש הבקשה, מי שמנהל או ינהל את העסק בפועל, מי שקיימת לו שליטה בפועל בעסק או יכולת להכווין את פעילותו, ואף ביחס לנהנה (או לנהנים) בעסק. סקירה משווה במהלך שנת 2004 פרסם ארגון ה-Financial Action Task Force (FATF)4 ארבעים המלצות מתוקנות בנוגע למאבק כנגד הלבנת הון.5 במסגרת המלצות אלה הוצע כי לשם המלחמה בהלבנות הון ומימון טרור יפקחו מדינות על "מוסדות פיננסים" (Financial institutions) הפועלים בשטחן ויטילו על מוסדות אלה חובות שונות הנובעות ממשטר הדיווחים (דיווח, תיעוד ועוד). בהגדרת המונח "מוסדות פיננסים" נכללים, בין היתר, גם בני אדם או תאגידים הסוחרים באמצעים כספיים שונים (כדוגמת שיקים, המחאות ועוד), או עוסקים בהעברתם של אמצעים מסוג זה, בהחלפת כספים ועוד.6 ביחס למוסדות המציעים שירותים של העברות כספים (Money or value transfer) או החלפת כספים (Money or currency changing), קיימת התייחסות מפורשת בהמלצות ה- FATF.7 במסגרת זו הוצע, כי לכל הפחות יידרשו גופים אלה להיות נתונים למשטר אפקטיבי של רישוי ורישום ולמערכות בקרה שיבטיחו ציות לחובות המוטלות עליהם (effective systems for monitoring and ensuring compliance). מרבית מדינות העולם יישמו את ההמלצות האמורות והחילו את החובות השונות על מגזרים שונים. במדינות השונות שנסקרו לצורך הכנת המסמך ניתן לראות כי החלת משטר הפיקוח נעשתה ביחס לסוגים שונים של נותני שירותי מטבע, תוך שמירת פעילויות ליבה המופיעות בכל המדינות. יוער, כי בשל השונות בחלק מבין המדינות בכל הנוגע לצורת האכיפה והיצירה של מנגנוני איסור הלבנת ההון ומימון הטרור גורמים לכך שעשוי להיווצר קושי מסוים בהשוואת ההסדרים הזרים להסדר הקיים במדינת ישראל ולזה המוצע בהצעת החוק. 1. קנדה8 בקנדה קיימים רבדים רבים ומגוונים של דברי חקיקה העוסקים באיסור הלבנת הון ומימון טרור,9 חלק מבין הרבדים האמורים עוסקים גם בהסדרת פעילותם של נותני שירותי מטבע. חוק ההכנסות מפשיעה (הלבנת הון) ומימון טרור משנת 2001 (PCMLTFA) מגדיר את המונח "נותני שירותי מטבע" (Money Services Businesses) כדלקמן: אדם או תאגיד, העוסקים באחד העיסוקים הבאים:10 (א) החלפת מטבע. (ב) העברת כספים או אמצעים כספיים, בכל אופן או צורה, בין אם על-ידי אדם, תאגיד או באמצעים אלקטרונים. (ג) הנפקה או פירעון של המחאות או אמצעים כספיים סחירים דומים אחרים (כדוגמת Traveller's cheques), למעט פירעון של המחאות על שם מוטב פרטני. לפי החוק, נותני שירותי מטבע חייבים בחובות שונות המוטלות על מגזרים מדווחים (רישום, העברת דיווחים לרשות, זיהוי לקוחות ועוד).11 בהקשר זה קבעה הרשות הקנדית כמה כללי אצבע שנועדו לסייע לזיהוי הגורמים עליהם חלות ההוראות:12 • כל מי שבבעלותו עסק המציע החלפת כספים או שהוא מפעיל עסק כאמור, וזאת ללא כל קשר לשווי העסקאות הנערכות. כך, כל פעולה אקטיבית של המרה או החלפה של מטבע זר למטבע מקומי או להיפך נחשבת כפעילות של נותני שירותי מטבע, למעט פעולות הנעשות במהלך מתן עודף במטבע מקומי בגין רכישת מוצרים במטבע זר. • עסק המנפיק או פורע המחאות או אמצעים כספיים דומים אחרים או עוסק בעסקאות החלפת כספים, בעסקאות ששוויין עולה על 1,000 דולר קנדי, בעסקה אחת עם אותו גוף או ישות. יוער, כי לפי כללי האצבע, גם מספר עסקאות מאותו סוג ששוויין בנפרד אינו עולה על 1,000 דולר קנדי יכולות להיחשב כ"עסקה אחת", כל עוד הן נעשות במהלך 24 שעות עוקבות ושוויין הכולל עולה על 1,000 דולר קנדי. • מי שמפרסם עסק המבצע את אחת הפעולות המנויות בהגדרת נותני שירותי מטבע בחוק (באמצעות העיתונות, הטלוויזיה, דפי זהב (מדריך הטלפון לעסקים ושירותים), רשת האינטרנט או באמצעות כל מדיה אחרת או שילוט חיצוני או פנימי). • מי שמחזיק בהיתר או ברישיון, או רשום במרשם כמי שמבצע את אחת הפעולות המנויות בהגדרת נותני שירותי מטבע בחוק. • מי שמדווח למטרות מס, על הכנסות מפעילות כנותן שירותי מטבע ממקורות שאינם מקורותיו העיקריים (Income from a separate business for tax purposes). • לפי הנחיות הרשות הקנדית למניעת הלבנת הון הגדרות המונח כוללות גם מערכות העברת כספים אלטרנטיביות13 (Alternative money remittance systems), הפועלות בקנדה. הוראות ביחס לרישום של נותני שירותי מטבע (כמו גם ביחס לרישום של מגזרים מדווחים אחרים) במאגר המידע של הרשות קבועות בחוק ההכנסות מפשיעה ותקנות הרישום שהוצאו מכוחו.14 הוראות אלה הינן הוראות כלליות המתייחסות לכל סוגי הגופים החייבים ברישום, וכוללות הוראות בדבר צורת הבקשה לרישום, המידע שצריך להיכלל בה והליך הטיפול בה. 2. אוסטרליה15 באוסטרליה חל חוק מניעת הלבנות הון ומימון טרור משנת 2006.16 חוק זה קובע רשימה של שירותים המוגדרים כ"שירותים המנויים בחוק" (designated services), אשר הגופים המספקים אותם מחויבים בחובות שונות (זיהוי לקוחות, דיווח על עסקאות חשודות ועוד). "שירות המנוי בחוק" הינו אחד השירותים המנויים בחלק 6 לחוק, הכולל הגדרות של שירותים הניתנים על-ידי מגזרים שונים המכוסים בחוק והגדרות לקוח המתאימות לכל שירות ושירות. 17 ביחס לשירותים הפיננסים, החוק אינו מפריד בין סוגי השירותים, אלא מונה אותם במסגרת רשימה ארוכה של פריטים (כ-60 שירותים שונים). בין השירותים המופיעים בחלק זה מנויים, בין היתר, גם שירותים שיכולים להיכנס להגדרת "נותני שירותי מטבע" הקיימת בישראל (ובחלק מבין המדינות האחרות שנסקרו). להלן יובא תיאור היסודות של "שירותים המנויים בחוק" הדומים לשירותים המוצעים בהצעת החוק או בחוק הקיים בישראל:18 • שירותי נכיסה ביחס לנכסים שמועד פירעונם עדיין לא הגיע (Factoring a receivable): ככלל, נכיסה (או "פקטורינג" בעולם הבנקאות והכספים) הינה רכישה של חוב בתמורה לעמלת תיווך. בכדי שפעולת הנכיסה תחשב כ"שירות המנוי בחוק" הנכיסה צריכה להתבצע בידי עסק הנותן שירותי נכיסה, ופעולת הנכיסה צריכה להיעשות ביחס לנכסים שמועד תשלומם עדיין לא הגיע (receivables19). בפועל, המדובר בדרך-כלל במכירה של נכסים כדוגמת קבלות שמועד פירעונן עדיין לא חל ואשר נמכרות או נרכשות ממי שמציעים שירותים אלה.20 • ניכיון שטרות (Forfaiting): פעולה זו תחשב כ"שירות המנוי בחוק" במידה והניכיון התבצע בידי עסק הנותן שירותי ניכיון של שטרי חליפין (Bill of exchange or promissory note).21 • הנפקת כרטיסי חיוב או הטענתם: הנפקה או הטענה של כרטיס חיוב,22 אשר לא ניתן לעשות בו שימוש למשיכת מזומנים, ושהסכום המינימאלי בו אינו יכול להיות פחות מ-5,000 דולר אוסטרלי או סכום אחר שייקבע בתקנות.23 • הנפקת המחאות נוסעים, פירעונן או פדיונן: הנפקת (או מכירת) המחאות נוסעים (traveller’s cheque), או פדיונן או פירעונן של המחאות כאמור, בידי מי שעוסק גם בהנפקתן (או מכירתן).24 • הנפקת המחאת כספים, המחאת דואר או המחאות דומות, פירעונן ופדיונן: הנפקה (מכירה) של המחאת כספים (money order), המחאת דואר (postal order) או המחאות דומות, כאשר הערך הנקוב בהן אינו פחות מ-1,000 דולר אוסטרלי או סכום אחר שייקבע ברשומות, או פירעונן או פדיונן של המחאות כאמור, בידי מי שעוסק גם בהנפקתן (או מכירתן).25 • העברות כספים אלקטרוניות: מסירה או קבלה של נכסים בהעברה אלקטרונית, על-פי הוראות הלקוח (בין הם הוא המשלם ובין אם הוא מקבל התשלום בהעברה האלקטרונית), בידי גורם המתווך בעסקאות מסוג זה (ordering institution, beneficiary institution ).26 בהערת אגב יוער, כי החוק מפרט רשימה ארוכה של גורמים היכולים לשמש כמתווכים בהעברות מסוג זה (הכוללת גם גורמים פרטיים שהורשו לפי התקנות), וכן מגדיר את הצורות האפשריות לביצוע העברה שכזו.27 • העברות כספים: עסק המציע שירותי העברות כספים (designated remittance arrangements), במסגרתם מתקבלים כספים, או ניתנים כספים, או מתאפשר ליתן כספים, ייחשב כשירות המנוי בחוק.28 החוק האוסטרלי מגדיר את המונח "העברה" (transfer) בצורה רחבה, הכוללת כל דבר או פעולה בין אם בודדים, ובין אם סדרה שלהם, או שילוב שלהם ואשר סביר להניח כי הם שווי ערך מבחינה כלכלית להעברה.29 מעבר לכך, בחוק האוסטרלי ניתן דגש מיוחד ביחס לספקי שירותי העברות כספים, ועל ספקים אלה חלה החובה להירשם במרשם שהוקם ומנוהל בידי הרשות האוסטרלית. ספק שירותים מסוג זה שמספק שירותים למרות שלא נרשם כנדרש במרשם, יכול להיענש בעונש של עד 7 שנות מאסר ו/או קנס כספי.30 • פדיון שטר חוב למוכ"ז: פדיון של שטר חוב למוכ"ז (תעודת התחייבות כספית שניתן להעבירה מאדם לאדם) במהלך הפעילות של מי שעוסק בהנפקה של שטרות כאמור.31 • החלפת כספים: החלפת מטבע של מדינה אחת במטבע של אחרת בידי מי שעוסק בכך.32 • מכירה ורכישה של "אמצעים פיננסים": בחוק קיימים סעיפים נוספים העוסקים במכירה ורכישה של "אמצעים פיננסים" (ניירות ערך, מכשירים נגזרים, חוזי סחר חליפין, שטרי חליפין, שטרי חוב וכתבי אשראי), בידי מי שמשמשים כשלוחים או נציגים של גורמים אחרים. בשל ההגדרה הרחבה של חלק מסעיפים אלה, ייתכן ונוצרת האפשרות להחיל את הוראותיהם גם על מי שפועלים בשמם של אנשים אחרים בכדי לרכוש או למכור אמצעים פיננסים מסוג זה (וזאת, אף אם הם אינם משמשים כברוקרים או מתווכים פיננסים אחרים).33 3. ארצות הברית34 תחום הלבנת ההון בארה"ב מורכב ממספר דברי חקיקה המאוגדים בדין הפדראלי.35 "נותני שירותי מטבע" מוגדרים בדין הפדראלי כדלקמן: אדם או שלוח שלו, עסק או חלק ממנו או שלוחה שלו, אשר פועלים בארה"ב ואשר עוסקים, בדרך קבע או במסגרת הפעילות העסקית שלהם, באחת או יותר מבין הפעולות הבאות:36 • החלפת כספים: חלפני כספים, למעט חלפנים שאינם מחליפים סכומים העולים על 1,000 דולר במזומן או באמצעי כספי אחר, במסגרת של עסקה אחת או יותר במהלך יום אחד.37 • פדיון שיקים: מי שעוסקים בפדיון שיקים, למעט מי שאינם מבצעים פעולות העולות על 1,000 דולר במזומן או באמצעי כספי אחר, במסגרת של עסקה אחת או יותר במהלך יום אחד.38 • הנפקת המחאות נוסעים, המחאות כספים או כרטיסי חיוב: מי שעוסקים בהנפקה של המחאות נוסעים, המחאות כספים או כרטיסי חיוב,39 למעט מי שאינם מנפיקים המחאות או כרטיסים כאמור, בסכום העולה על 1,000 דולר במזומן או באמצעי כספי אחר, במסגרת של עסקה אחת או יותר במהלך יום אחד.40 • מכירה או פדיון של המחאות נוסעים, המחאות כספים או כרטיסי חיוב: מי שעוסקים במכירה או בפדיון של המחאות נוסעים, המחאות כספים או כרטיסי חיוב, למעט מי שאינם מבצעים פעולות אלה ביחס להמחאות או כרטיסים כאמור, בסכום העולה על 1,000 דולר במזומן או באמצעי כספי אחר, במסגרת של עסקה אחת או יותר במהלך יום אחד.41 • העברות כספים: מעביר כספים הינו אחד מבין הבאים: (א) אדם או תאגיד העוסקים בקבלת מזומנים או כספים אחרים שערכם נקוב בהם, ואשר מעבירים אותם או את ערכם הנקוב באמצעות גוף פיננסי, בנק או כמה בנקים פדראליים, או גופים פיננסים פדראליים אחרים, או שילוב שלהם, או באמצעות אמצעי אלקטרוני להעברת כספים; או (ב) כל אדם או תאגיד אחר ה"עוסק בהעברה של כספים" כעסק.42 בחוק נקבעה פרשנות למונח "עוסק בהעברת כספים", במסגרתה נקבע כי ההכרעה האם אדם הוא עוסק או לאו הינה הכרעה עובדתית נסיבתית. לפי החוק, פעולות במהלכן נעשית קבלה של כספים והן מהוות חלק אינטגראלי מהביצוע של ההעברה, יהוו העברת כספים לפי החוק.43 • שירותי דואר: שירותים הניתנים בידי רשויות הדואר של ארה"ב נחשבים כנותני שירותי מטבע, למעט שירותי מכירה של בולים או מוצרים לאספנות בולים.44 • חריגים: המונח נותני שירותי מטבע אינו כולל בנק או אדם או עסק, אשר פעילותם מפוקחת בידי נציבות המסחר הבורסאי וניירות ערך (Securities and Exchange Commission), או נציבות הסחר בסחורות עתידיות (Commodity Futures Trading Commission). החובות החלות על נותני שירותי מטבע אינן אחידות, וחלקם אינם נדרשים ברישום:45 • שלוח או נציג של נותן שירותי מטבע אחר: אין עליו חובה להירשם במידה וכל פעולותיו נעשות כשלוח או נציג של נותן שירותי מטבע אחר (שכן החובות חלות בעקיפין באמצעות השולח). • מנפיקי כרטיסי חיוב: מי שעוסקים בהנפקה, במכירה או בפדיון של כרטיסי חיוב בלבד, אך אינם עוסקים בפעולות נוספות של נותני שירותי מטבע, כהגדרת המונח בחוק פטורים מחובת הרישום. • גופים רשמיים: שירותי הדואר של ארה"ב ורשויות או גופים אחרים הפועלים מטעם המדינה. לפי הנחיות ה-FinCEN, האחריות להירשם חלה על מי שהינו הבעלים או בעל השליטה (owner or controlling person) בנותן שירותי המטבע. בהנחיות נקבעו הבהרות ביחס למקרים פרטניים הבאים: • בעסק פרטי (Sole Proprietorship) - בעלי העסק (The individual who owns the business). • בשותפות (Partnership) - השותף הבלתי מוגבל (General Partner). • בנאמנות (Trust) – הנאמן (Trustee). • בתאגיד (Corporation) – בעל מניות הרוב (Largest single shareholder). • בעלות ושליטה בתאגידים: במידה ונותן שירותי המטבע הינו תאגיד ציבורי, האחריות תוטל על נושא משרה שהוסמך לבצע את הרישום מטעם התאגיד. במידה ומדובר בתאגיד בבעלות כמה שותפים או כמה בעלים, או שותפים המחזיקים באותו מספר מניות בתאגיד, יכולים הם לקבוע בהסכם כי אחד מהם יהיה מי שיבצע את הרישום. במידה ומדובר בבעלות או בשליטה בתאגיד המצויים בידי תאגיד אחר, יכול הרישום להתבצע בידי נושא משרה שהוסמך לכך בתאגיד שמחזיק בבעלות או בשליטה (תאגיד האם). 4. האיחוד האירופי46 בשנת 2005 נתקבלה באיחוד האירופי דירקטיבה EC/2005/60, אשר הינה הדירקטיבה השלישית שנחקקה באיחוד ומטפלת בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור.47 דירקטיבה זו קבעה כי על המדינות החברות באיחוד להחיל משטרי איסור הלבנת הון ומימון טרור, שיכללו פיקוח ומשטרי דיווחים ביחס לגופים ופעילויות שעלולה לנבוע מהם סכנה של שימוש לצרכים אסורים. כך, במבוא לדירקטיבה נקבע, בין היתר, כי כאשר מדינות חברות מנהלות את הליכי הרישוי והמרשם של חלפני כספים, יהיה עליהן לוודא כי מי שהינם הנהנים בעסק (beneficial owners), או מי שביכולתם להכווין את הפעילות בעסק או ינהלו את העסק (effectively direct or will direct), הינם אנשים מתאימים וכשירים (fit and proper). לכל הפחות, נדרשו הרשויות לוודא כי המנהלים והנהנים בעסקים אלה לא ינצלו אותם למטרות פשיעה.48 דרישה זו מגובה בהוראות הדירקטיבה הדורשות כי נותני שירותי החלפת כספים או שירותי העברה ותשלום כספים ירשמו במרשם או יפעלו תחת רישיון, וכי יהיה בסמכות הרשויות לשלול אפשרות לרישוי או רישום כאמור, ממי שאינם מתאימים או כשירים לעיסוק זה.49 מעבר לכך, בדירקטיבה נקבע כי במסגרת המשטר האמור צריכים להיכלל גם "מוסדות פיננסים" (financial institutions).50 הגדרת המונח "מוסדות פיננסים" בדירקטיבה כוללת, בין היתר, את היסודות הבאים: עסק למעט תאגיד אשראי, העוסק באופן בלעדי או כאחד העיסוקים שלו, באחת הפעולות הבאות: החלפת כספים; מתן שירותי העברות ותשלום כספים (money transmission or remittance); או אחת הפעולות המנויות בנספח הראשון לדירקטיבה הראשונה בנושא הלבנות הון.51 הנספח הראשון המוזכר לעיל כולל חלק מבין הפעולות שנכללות במפורש כבר בהגדרה דלעיל (שירותי החלפת כספים או העברתם), וכן שירותים נוספים הנוגעים להנפקה ולניהול של אמצעי תשלום שונים (כגון הנפקה ומכירה של המחאות נוסעים) ושירותים של סחר וניהול כספים (money broking). 5. בריטניה52 בבריטניה חל חוק ההכנסות מפשיעה משנת 2002.53 בחוק הוגדרו שירותים שונים הנכללים במונח "סקטור מפוקח" (Regulated Sector). נותני שירותים הנכללים בהגדרה של "סקטור מפוקח" נדרשים לעמוד בחובות שונות מכוח החוק ולפעול תחת פיקוחם של גורמים שונים (וביניהם הבנק המרכזי של בריטניה, ה-FSA54 ועוד).55 בין השירותים המנויים בחוק כנכללים במונח "סקטור מפוקח" נכללים גם השירותים הבאים: החלפת כספים, העברות כספים או אמצעים אחרים המייצגים כספים ופדיון שיקים.56 זאת, למעט שירותים הניתנים בידי גופים ממשלתיים שונים (כדוגמת הבנק המרכזי) או תאגידים שפעילותם מתנהלת במסגרת ה- Industrial and Provident Societies Act 1965 (חוק הקובע הוראות בדבר תאגידים שיתופיים מסוגים שונים).57 תקנות הלבנות ההון משנת 2003 ו-2007,58 קובעות אף הן הוראות שונות בנוגע לנותני שירותים אלה ומפרטות את החובות השונות המוטלות עליהם. התקנות משנת 200759 התקנות משנת 2007 שימשו כמעין צינור לתיעול הוראות הדירקטיבה השלישית של האיחוד האירופי לתוך הדין בבריטניה.60 תקנות אלה עושות שימוש בהגדרה המופיעה בתקנות משנת 2003 ביחס למונח "נותני שירותי מטבע" (money service business), והן מגדירות את המונח כדלקמן: מי שבמהלך פעילותם העסקית מבצעים את אחת הפעולות הבאות - מנהלים עסק להחלפת כספים; העברות כספים או אמצעים אחרים המייצגים כספים; או פדיון שיקים.61 זאת, למעט מי שמבצעים פעילות הנכנסת לגדר החריגים שבהוראות החוק (גופים ממשלתיים וכדומה).62 במסגרת התקנות, נדרשים נותני שירותי מטבע להירשם במרשם המנוהל בידי נציבי המכס והמס (Commissioners for Her Majesty’s Revenue and Customs).63 במסגרת הבקשה לרישום נדרשים נותני שירותי המטבע לכלול מידע, בין היתר, גם ביחס לפרטיהם של כל מי שהינם הנהנים בעסק, או מי שביכולתם להכווין את הפעילות בעסק או ינהלו את העסק (באופן זהה להוראות הדירקטיבה), וכן כל מידע אשר נדרש על-ידי הנציבים לצורך ההחלטה בבקשה.64 במסגרת ההחלטה בבקשה יכולים הנציבים לבחון נתונים בנוגע למגיש הבקשה, הנהנים בעסק, מי שביכולתם להכווין את הפעילות בעסק או ינהלו את העסק ונושאי המשרה בעסק, ולהחליט האם הם מתאימים וכשירים לתפקיד זה.65 לפי התקנות, אדם אינו כשיר או מתאים לתפקיד במידה והוא הורשע בעבירות מימון טרור, הלבנות הון, מרמה, או מס; הוכרז כפושט רגל או שנכסיו עוקלו ועדיין קיימים לו חובות;66 הוצא נגדו צו שאינו מאפשר לו לכהן כדירקטור בחברה (לפי הוראות ה-Company Directors Disqualification Act 1986); קיים סיכון אחר ביחס אליו בנוגע לעבירות הלבנת הון או מימון טרור ועוד.67 כמו כן, מטילות התקנות על נותני שירותי מטבע (בהיותם חלק ממה שהתקנות מגדירות "מוסדות פיננסים" (financial institution)68) חובות זיהוי לקוחות, תיעוד עסקאות ודיווח, וזאת בנוסף לחובות האחרות שהוטלו עליהם מכוח דברי החקיקה האחרים התקפים בבריטניה.69